Kidouchine
Daf 22b
משנה: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ אֵין זֶה מִן הִיִּשׁוּב וְהַמַחֲזִיק בִּשְׁלָשְׁתָּן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא בִמהֵרָה יִנָּתֵק.
Traduction
Celui qui accomplit un seul précepte religieux sera favorisé pour ce fait, verra ses jours se prolonger, et aura une part d’héritage de la terre (future); mais celui qui n’accomplit pas un seul devoir ne jouira d’aucun de ces bienfaits. L’homme instruit dans la Bible (137)''La version du Talmud de Jérusalem diffère notablement et dit: '''' L'homme qui n'est instruit ni dans la Bible,... ne fait pas partie du monde habité; mais à celui qui possède ce triple avantage on applique le verset, etc. ''''. Ce texte, moins clair que celui qui a été adopté ici, paraît entre une corruption de l'autre.'', dans la Mishna, et au courant des usages du monde, ne péchera pas facilement, comme il est dit (Qo 4, 12): Le triple fil ne sera pas rompu aisément; mais celui qui n’a ni instruction, ni conduite, ne fait pas partie du monde habité (est un être insociable).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל העושה מצוה אחת. יתירה על זכיותיו כדמפרש בגמרא שיהו זכיותיו מרובים מעונותיו:
מטיבין לו ומאריכין את ימיו. בעולם שכולו ארוך:
ונוחל את הארץ. ארץ החיים:
וכל שאינו עושה מצוה אחת. שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב אלא נשארו עונותיו מרובין:
ולא בדרך ארץ. שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:
אין זה מן היישוב. אינו מועיל לישובו של עולם ומושבו מושב לצים ופסול לעדות דכיון שאינו מן הישוב אינו מקפיד על עצמו ואין לו בשת פנים:
עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. לא במהרה הוא חוטא:
הלכה: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ כול'. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְאַתְּ אָמַרְתָּ אָכֵן. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַייָמִין בִּמְחוּצֶה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְהָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. מִי שֶׁבָּאת לְיָדוֹ סְפֵק עֲבֵירָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִי שֶׁייִחֶד לוֹ מִצְוָה וְלֹא עָבַר עָלֶיהָ מִיָּמָיו. מָה אִית לָךְ. אָמַר רבי מַר עוּקְבָּן. כְּגוֹן כִּיבּוּד אָב וָאֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת י֨י. כְּהוֹלְכִים בְּתוֹרַת י֨י. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַף לֹא פַעֲלוּ עַוְולָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. כְּבִדְרָכָיו הָלָכוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַה כְתִיב. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים כְּמִי שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת צַדִּיקִים.
Traduction
N’est-il pas admis que celui qui reste simplement assis à ne pas transgresser de défense sera récompensé comme s’il avait accompli un précepte religieux, tandis qu’aux termes de la présente Mishna, ''celui-là seul qui aura accompli un précepte religieux sera favorisé pour ce fait''? C’est qu’ici il est question d’un homme d’une situation intermédiaire (qui a commis autant de péchés que de bonnes actions): dès qu’il accomplit un seul précepte religieux (138)Tossefta à ce traité, ch. 1, fin., il fait pencher la balance en sa faveur, ses jours seront prolongés, et il aura droit à une part du sol sacré. Enfin, celui qui transgresse une seule défense ne sera pas favorisé, ne verra pas ses jours se prolonger et ne jouira pas d’une part d’héritage dans le sol sacré. Mais n’a-t-on pas enseigné (139)J., (Makot 3, 17) ( 32b).: Celui qui reste simplement assis à ne pas transgresser de défense sera récompensé comme s’il avait accompli un précepte religieux? On entend par là, répond R. Zeira, celui qui a été exposé à une transgression douteuse et s’en est aussi abstenu; selon R. Yossé b. Aboun, on entend par là celui qui s’est assigné pour tâche l’accomplissement d’un précepte religieux, et ne l’a jamais transgressé. Quel est le précepte d’une telle importance? -C’est, répondit Mar’Ouqban, le devoir d’honorer père et mère. R. Mena explique ce verset (Ps 119, 1): Heureux ceux qui sont dans un chemin intègre, qui marchent selon la loi de l’Eternel, savoir l’intégrité (ou l’abstention du mal) équivaut à la marche dans la voie divine (à l’accomplissement d’un précepte). R. Aboun déduit la même conclusion de ce verset (ibid. 3): Ils n’ont pas commis non plus d’iniquité, ils ont suivi sa voie, en ce sens: même ne pas faire de mal équivaut à accomplir une bonne action, digne de Dieu. R. Yossé b. R. Aboun explique aussi ce verset (Ps 1, 1): Heureux l’homme qui n’a pas suivi le conseil des méchants; le fait seul de n’avoir pas suivi le conseil des méchants équivaut à celui d‘avoir suivi le conseil des justes.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא. תנן בסוף מסכת מכות כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה ואת אמרת אכין דדוקא העושה מצוה מטיבין לו:
אלא כן אנן קיימין. המתני' במחוצה שיש לו מחצה זכיות ומחצה עונות ואם עושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מכרעת אותו לכף זכות ומטיבין לו ושאינו עושה מצוה אחת יתירה ונשאר מחוצה אין מטיבין לו:
עשה מצוה אחת. ברייתא היא שנויה בתוספתא ופריך נמי עלה הא תמן תנינן כל היושב ולא עבר עבירה הוי כעושה מצוה ואמאי קאמרת עשה מצוה דוקא:
אר''ז. התם מיירי במי שבאת לידו ספק דבר עבירה ופירש ולא עשאה מעלין לו שכר כעושה מצוה:
ר''י בר בון מפרש הא דקאמר מצוה אחת מטיבין לו במי שייחד לו מצוה אחת תמיד ולא עבר עליה כל ימיו:
מה אית לך. דאחת משמע מצוה מיוחדת מן המצות:
כגון כיבוד אב ואם. והדומין לה מאלו שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא:
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. אם הולכים בתורת ה' ודאי תמימי דרך הם אלא דה''ק אם הם תמימי דרך והיינו ביושב ולא עבר עבירה שפירש מדבר עבירה שבאת לידו כהולכים בתורת ה' נותנים לו שכר כעושי מצוה:
ר' אבין. דריש ליה מהאי קרא ונמי מהכפל בכתוב אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו אם בדרכיו הלכו ודאי לא פעלו עולה אלא שלא פעלו העולה שבאת לידם אם חשב דבר עבירה לעשותה ונמנע ממנה ולא הוציא מכח אל הפועל וזהו דבר גדול ביותר וממעלת יוסף הצדיק ואז כבדרכיו הלכו:
ר' יוסי בר בון. דריש לה מאשרי האיש וגו' דמכיון שלא הלך בעצת רשעים ונמנע אפי' מספק עבירה שמא יבא לידי עבירה כדדריש בפ''ק דע''ז שאם הלך סופו לעמוד ולישב וללוץ כו' וזה מעלה יתירה שגדר עצמו שלא יבא לידי זה כמי שהלך בעצת צדיקים:
חוּץ מִן הָעָרְלָה וּמִן הַכִּלְאַיִם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הֶחָדָשׁ. מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מָה מְקַייְמִין רַבָּנִן בְּכָל מוּשְׁבוֹתֵיכֶם. בֶּחָדָשׁ שֶׁבּוֹ שֶׁיָּצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בְעָא. 22b וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן. אַף הַחַלָּה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. לֹא תַנִּינָן אֶלָּא דְבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין בְּיִשְׂרָאֵל וְנוֹהֲגִין בַּגּוֹיִם. וְחַלָּה נוֹהֶגֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּגּוֹיִם. מַה טַעַם. רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם. וְלֹא שֶׁלְגּוֹיִם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
בחדש שבו. חדש של ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בזה אתם נוהגים איסור בכל מקום לאפוקי חדש של ח''ל גופה:
ולמה לא תנינן. לרבי אלעזר אף החלה שנוהגת בכל מקום:
לא תנינן. במתני' אלא דברים שנוהגין אף בשל עכו''ם הערלה וכלאים וכן חדש דנוהג אף בשל עכו''ם לאפוקי חלה שאינה נוהגת בעיסה של עכו''ם דכתיב ראשית עריסותיכם ולא של עכו''ם:
Kidouchine
Daf 23a
משנה: הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּתְמָרָה זוֹ הִתְקַדְּשִׁי לִי בָּזוֹ אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בָּזוֹ וּבָזוֹ אִם יֵשׁ בְּכוּלָּן שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת. הָֽיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה.
Traduction
On peut consacrer une femme pour épouse par soi-même, ou par un délégué. La femme peut aussi épouser un homme par elle-même ou par un intermédiaire (qui recevra pour elle l’argent, ou l’acte des fiançailles). Le père peut recevoir lui-même, ou par un autre individu, l’argent ou l’acte des fiançailles pour sa fille, si elle est encore à la première majorité. Si un homme dit à une femme: ''sois engagée envers moi par cette datte, ou par celle-ci'', si l’un des objets ainsi désignés a une valeur d’une prouta, la consécration est définitive; au cas contraire, elle ne l’est pas. Si la consécration est proposée par 3 de ces fruits, au cas où les 3 réunis valent une prouta, la consécration est formelle; au cas contraire, elle ne l’est pas. Si la femme a mangé ces fruits un à un, au fur et à mesure que le mari parlait, elle n’est consacrée qu’au cas où même la dernière datte représente la valeur d’une prouta.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האיש מקדש בו ובשלוחו. לכתחילה בו ואם לאו בשלוחו שמצוה בו יותר מבשלוחו דכי עסיק גופיה במצוה מקבל שכר טפי ושלוחו של אדם כמותו יליף בגמרא:
האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. וכ''ש כשהיא קטנה והא דנקט נערה אורח ארעא אשמעינן שאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:
ואם לאו אינה מקודשת. דכיון שאמר התקדשי התקדשי כל חד הוו קידושין באפי נפשייהו:
עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. בבבלי מפרש דהאי באחת מהן לא מיתוקמא אלא באחרונה שבהן דכי אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת ראשונה ראשונה כל אותן שאכלה הוו מלוה גבה וכי מטיא אחרונה שבה נגמרים הקדושין אי אית בה שוה פרוטה הוי ליה מקדש במלוה ופרוטה וקי''ל המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת אבל אי לית באחרונה שוה פרוטה אע''ג דאיכא בקמאי שוה פרוטה כי מטי גמר קידושין הוי ליה מקדש במלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת:
דָּרַשׁ בֶּן עַזַּאי. זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ. אִילּוּ זְבוּב אֶחָד שֶׁמֵּת שֶׁמָּא אֵינוֹ מַבְאִישׁ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ. וְזֶה עַל יְדֵי חֵט אֶחָד שֶׁחָטָא אִיבֵּד כָּל זְכִיּוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה. לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חוֹק. לִבְלִי חוּקִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לִבְלִי חוֹק. לְמִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מִצְוָה אַחַת שֶׁיְּסַייֵעַ לוֹ לְכַף זְכוּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לְעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מַלְאָכִים מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וּמַלְאַךְ אֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת. וּמַה טַעַם. אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אֶלֶף לְהַגִּיד לָאָדָם יוֹשְׁרוֹ. וַיְחוּנֶנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כוֹפֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם שָׁמַעְתָּ דָּבָר מֵרִבִּי לִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי נְקַב אָזְנְךָ כְּאַפְּרֳכָס הַזּוֹ וּשְׁמַע. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי לִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מַלְאָכִים מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וּמַלְאַךְ אֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת. וְלֹא סוֹף דָּבָר כָּל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ אֶלָּא אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה צְדָדִין מֵאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וְצַד אֶחָד מֵאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת. מַה טַעַם. אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ אֶחָד מֵאֶלֶף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶחָד מִנִּי אֶלֶף. מֵאֶלֶף לִצְדָדִין שֶׁלְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וַיְחוּנֶנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כוֹפֶר. 23a פְּדָעֵהוּ בְּיִיסוּרִין. מָצָאתִי כוֹפֶר. מָצָא כוֹפֶר לְעַצְמוֹ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל לְעוֹלָם הַבָּא רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוּבּוֹ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. הָיָה מֶחֶצְייָן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. נוֹשֵׂא עָוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. נוֹשֵׂא כְּתִיב. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. חוֹטֵף אֶחָד מֵחוֹבוֹתָיו וּזְכִיּוֹתָיו מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. וּלְךָ י֨י חָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִין לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. וּלְךָ י֨י חָסֶד מְלַמֵּד שֶׁהוּא מַטֶּה כְלַפֵּי חֶסֶד.
Traduction
Ben-Azaï a interprété ce verset (Qo 10, 3): Les mouches mortes infectent et font fermenter l’huile du parfumeur; on déduit de l’emploi des verbes au singulier (quoique le sujet soit au pluriel) qu’une seule mouche morte pouvant également infecter l’huile du parfumeur, et de même l’homme qui n’aurait commis qu’un péché (140)Une faute commise de plus que les bonnes œuvres fait pencher la balance en la défaveur de cet homme. perd ainsi le bénéfice qu’il tire de ses bonnes œuvres. R. aqiba explique le verset suivant (Is 5, 14): C’est pourquoi le séjour des morts a ouvert la bouche, élargi sa gueule, sans frein (loi); or, ce dernier mot est employé au singulier, pour indiquer quel funeste sort est réservé à celui qui n’a pas une bonne action en excédant sur les mauvaises, de façon à faire pencher ainsi la balance en sa faveur. Toutefois, cette appréciation sévère est seulement applicable au jour du jugement pour le monde futur; mais, en ce bas monde, y eut-il 999 actes en défaveur de l’homme, et une seule bonne œuvre plaide pour lui, l’Eternel tiendra compte de cette dernière action et fera pencher la balance en sa faveur, puisqu’il est dit (Jb, 34, 23-24): S’il se trouve pour lui un ange intercesseur, un entre mille qui annonce à l’homme la voie qu’il doit suivre, Dieu a compassion de lui et dit à l’ange: Délivre-le, afin qu’il ne descende pas dans la fosse; j’ai trouvé une rançon (pour lui). R. Yohanan dit: lorsque tu entendras une sentence émise par R. Eléazar, fils de R. Yossé le Galiléen, ouvre l’oreille comme un entonnoir pour l’écouter; car R. Eléazar, fils de R. Yossé le Galiléen, a dit: Si même 999 actes blâmables viennent accuser un jour la conduite de l’homme, tandis qu’une seule bonne œuvre plaide en sa faveur, l’Eternel tiendra compte du bien et fera pencher la balance de ce côté. De plus, il ne sera pas seulement tenu compte d’une telle bonne action entière; y eut-il même 999 parts de cet actes qui soient blâmables, et n’y eut-il qu’un côté favorable dans cette action, cette part suffit pour que Dieu fasse pencher la balance vers le bien, parce que dans l’expression (précitée) ''s’il y a un ange intercesseur'', il n’est pas dit: ''un sur mille'' mais ''un d’une part de mille'', autrement dit: un millième de cette action. Après quoi, il est dit (ibid.): ''Dieu a pitié de lui et dit à l’ange: Délivre-le, afin qu’il ne descende pas dans la fosse, j’ai trouvé sa rançon''; ainsi, lors même que l’ange dirait de le ''délivrer'' (éprouver'' par les souffrances, Dieu répondra avoir déjà ''sa rançon''. La distinction établie dans notre Mishna, entre celui qui accomplit un seul précepte religieux et celui qui ne l’a pas accompli, s’applique à ce bas monde; mais, quant au monde à venir, si le nombre des bonnes actions l’emporte, l’homme jouira des splendeurs de l’Eden (141)''V. J., (Pea 1, 1), fin.; B., Rosh Hashana 17a.''; si le nombre des mauvaise actions est supérieur, cet homme aura l’enfer en partage. Lorsque les actions de l’homme se divisent en deux parts égales, les unes bonnes, les autres mauvaises, selon R. Yossé b. Hanina, Dieu lève (pardonne) la faute (Ex 34, 7), en ce sens qu’il lèvera le plateau de la balance où sont les péchés de façon que l’autre côté favorable l’emporte; selon R. Abahou, l’emploi au singulier du mot ''faute'' (ibid.) indique que la Providence (en cas de partage des œuvres) enlève une des fautes, de sortes que les bonnes œuvres l’emportent. R. Eléazar explique ce verset (Ps 62, 13): A toi aussi, Seigneur, la bonté; car tu rends à chacun selon ses œuvres, en ce sens: Si un tel n’a pas d’œuvres, tu en lui en donne du tien. C’est aussi l’opinion de R. Eléazar; il interprète les mots qui a beaucoup de grâce (Ex 34, 7): en ce sens: Dieu penche vers la grâce.
Pnei Moshe non traduit
זבובי מות יבאיש וגו'. זבובי לשון רבים ויבאיש ויביע לשון יחיד ודריש הכי דלעיל מיניה כתיב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה וה''ק כמו שזבוב מזבובי מות יבאיש וימאס שמן רוקח וכן זה שהיו בידו מחצה זכיות ומחצה עונות ע''י חטא אחד שחטא איבד כל הזכיות שבידו שהכריע עצמו לכף חובה:
אלא לבלי חוק. וא''א לו' דבשביל מצוה א' שלא עשאה הוא אלא דה''ק למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו ויכריעו לכף זכות:
הדא דאת אמר לעוה''ב. ליום הדין אבל בעוה''ז אפי' זכות כל דהו מסייעו להצילו מפגעים ומאורעות רעות:
כאפרכס הזו. שעל הריחיים שמקבל החטין כן שמע ותקבל דבריו:
פדעהו ביסורין אפי' אותו המלאך קאמר פדעהו ביסורין מלשון פצע וחבורה אעפ''כ מצאתי כופר לעצמו ולהצילו אף מייסורין שעליו:
הדא דאת אמר בעולם הזה. על מתני' קאי:
נושא עון. מגביה כף מאזנים של העון והזכיות מכריעין:
ר' אבהו אמר נושא כתיב. כלומר דלדברי ר' יוסי ב''ח קשה הוי ליה למיכתב נושא עונות לשון רבים אלא נושא מגביה וחוטף א' מן החובות כדי שיהו הזכיות מכריעין:
ולך ה' החסד וגו'. וכי זהו החסד אם משלם לאיש כמעשהו אלא דה''ק כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ואין לית ליה שרואה אתה שאין לו את יהיב ליה מן דידך ואז ולך ה' החסד בחנם:
דר' אלעזר אמר ורב חסד גרסינן. וכן הוא בפיאה והיינו דקאמר היא דעתיה דר' אלעזר כלומר דלשיטתיה אזיל כמו דדריש בקרא ולך' ה' החסד ה''נ דריש ורב חסד מלמד שהוא מטה כלפי חסד אפילו אין לו מעשים מטה עמו כלפי חסד:
רַב יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעָא. צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְסַלֵּף חַטָּאת. חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב. רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וּרְשָׁעִים בַּחוֹשֶׁךְ יִדַּמּוּ וגו'. אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. וּסְייָגִין סְייָגָא וְתִרְעִין תְרִיעָה. וְבינִי סְייָגִין סְייָגָא וְתִרְעִין תְרִיעָה. אֶלָּא בָעֵי רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית מִיכָּן וָהֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם. הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר.
Traduction
R. Jérémie dit que R. Samuel b. R. Isaac fit une objection (142)J., (Shevuot 1, 7) ( 33c).. Il est dit (Pr 8, 6): La justice garde celui dont la voie est intègre; mais la méchanceté cause la ruine des pécheurs, puis (ibid. 21); Le malheur poursuit ceux qui pèchent; mais le bonheur récompense les justes, et enfin (1S, II, 9): Il garde les pas de ses bien-aimés; mais les méchants seront anéantis dans les ténèbres; est-ce à dire qu’il sera fait un enclos à l’enclos, ou une ruine à la brèche? (Comment justifier cette extension du mal)? Certes, il arrive de faire un enclos à l’enclos ou une ruine à la brèche (143)Cf. J., (Sanhedrin 11, 1) ( 27 c).. Voici, dit R. Jérémie au nom de R. Samuel b. R. Isaac, comment il faut l’entendre: Si l’on se garde deux ou trois fois du péché, désormais Dieu vous garde, comme il est dit (Jb 33, 29): Voilà tout ce que Dieu fait, deux fois, trois fois avec l’homme.
Pnei Moshe non traduit
רבי שמואל בר יצחק בעא. על אלו המקראות צדקה תצר תם דרך וגו' וכן כל הנך דלקמיה דמשמע שהקב''ה מזמין ומספיק ביד הצדיק להצדיק וביד הרשעים להחזיק ברשע:
וסייגין סייגא ותרעין תריעה. בתמיה ומשל הדיוט הוא גודרין את הגדר ונועלין את השערים וה''נ וכי יתכן לומר שהקב''ה יחזיק ביד מרעים וכ''ש שיסייע אותם להרשיע:
וכיני וסייגין כו'. הדר קאמר ר' שמואל לנפשיה וכן הוא באמת שגודרין גדר ונועלין השערים כדמסיק לקמיה דלא על מתחלה הוא נאמר אלא על מכאן ואילך שאם שומר אדם עצמו מן העבירה עד ג' פעמים מכאן ואילך הקב''ה משמרו וכן להפך וע''ד שאמרו בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו:
מ''ט הן כל אלה וגו'. אחר פעמיים ושלש עם גבר הן כל אלה יפעל אל:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְתוּב לֵיהּ. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק. אֵין כְּתִיב כּאַן אֶלֵּא לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. אִין מִטְרַחַת עֲלוֹי מִיפְסַק הוּא. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. הָא מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עוֹן ועוֹבֵר עַל פֶּשַּׁע. נוֹשֵׂא כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.
Traduction
R. Zeira dit: l’assertion de la Mishna, qu’un tel homme ''ne péchera pas facilement'', est vraie à condition de ne pas se départir de la voie juste, car il est dit (Qo 4, 12); le triple fil ne sera pas rompu; or, il n’est pas dit qu‘il ne se rompra jamais, mais qu’il ne se rompra pas aisément, car si on le fatiguait trop, il se briserait (et le même effet aurait lieu par l’écart de la voie juste). R. Houna dit au nom de R. Abahou: certes, à l’égard de la Providence il ne saurait être question d’oubli (144)V. J., (Yoma 3, 11), fin., et pourtant à l’égard d’Israël, Dieu oublie (le mal), en raison de ce verset (Mi, 7, 18): Quel Dieu est semblable à toi, qui pardonnes l’iniquité qui ''oublies'' les péchés, en attribuant aussi le sens d’oubli au mot Nassa (145)Jeu de mots sur le sens de ce terme, qui signifie d'ordinaire: lever.. De même David a dit (Ps 85, 3): Tu as pardonné l’iniquité de ton peuple; tu as couvert tous ses péchés. Selah.
Pnei Moshe non traduit
ובלחוד דלא יתוב ליה. אמתני' קאי והמחזיק בשלשתן עליו הכתוב אומר והחוט המשולש וגו' ובלבד שלא ישוב מצדקתו אלא ישמור עצמו להחזיק בהן תמיד כדדריש מקרא דכתיב לא במהרה ינתק ולא כתיב לא לעולם ינתק כחוט המשולש הזה שאינו ניתק במהרה אבל אם מטריחין עליו הרבה נפסק וניתק הוא וכן אם ח''ו יחזור מצדקתו אז נפסק החוט ותנתק שמירתו:
הא מפני ישראל נעשה שוכחן. כביכול וזהו כדאמרינן מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה שמתחלה מניח עון אחד ואינו מביאו במספר ועושה עצמו כאלו שכחו וע''י כן כף הזכיות מכרעת כשהן מחצה על מחצה:
נשא כתיב גרסינן. וכן הוא בילקוט ודריש נשא מלשון נשיתי טובה וע''י זה ועובר על פשע:
וכן דוד הוא אומר נשאת עון עמך. לשון יחיד והדר קאמר כסית כל חטאתם לשון רבים אלא דה''ק נשאת עשית עצמך כשוכח מעון אחד וע''י זה כסית כל חטאתם סלה שכף הזכיות מכרעת ומכסה ומעביר כל החטאים שלא יזכרו עוד:
סליק פירקא בס''ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source