כּוּתִים מִפְּנֵי מַה הֵן פְּסוּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם גֵּירִי אֲרָיוֹת. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ מִי שֶׁלֹּא נִתְגַּייֵר לְשׁוּם שָׁמַיִם וְחָזַר וְהִתְגַּייֵר לְשׁוּם שָׁמַיִם שֶׁמָּא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מִשּׁוּם גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל יִשְׂרְאֵלִית הַוְולָד מַמְזֵר. וְהָאָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. גֵּירֵי צֶדֶק הֵן. עַל שֵׁם שֶׁהֵן מְייַבְּמִין אֶת הָאֲרוּסוֹת וּמוֹצִיאִין אֶת הַנְּשׂוּאוֹת. וְהָא רַבָּנִין אָֽמְרִין. אֵין מַמְזֵר בִּיבָמָה. עַל שֵׁם שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִיקְדּוּקֵי גִּיטִּין. הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְשִׁיר בְּגִיטֵּיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַל שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בָהֶם כֹּהֲנֵי בָמוֹת. וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְּצֹת הָעָם. אָמַר רִבִּי אִילָא. מִן הַקּוֹצִים שֶׁבָּעָם וּמִן הַפְּסוּלִים שֶׁבָּעָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על שנתערבו בהם כהני הבמות. כדכתיב שם ויעשו להם מקצותם כהני במות וכדדריש ר' אילא מן הקוצים והפסולים שבעם:
הא ר''ג מכשיר בגיטיהן. ולר''ג דקאמר במתניתין אפי' עדיו עדי כותים כשר אלמא דסבירא ליה דבקיאין בדקדוקי גיטין מדמכשיר אפילו בשניהם כותים ולדידיה מ''ט אסרום בקהל:
על שם שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. ויש שאירע ספק אשת איש ביה וסברי דאינו כלום ונשאת לאחר:
והא רבנן. ולרבנן דאמרי אין ממזר מיבמה כדאמרי' בפ''ק דיבמות מאי טעמא אסרום ומשום גירי אריות נמי ליכא למימר כדאקשינן לעיל:
על שם שהן מייבמין את הארוסו'. לבד ומוציאין את הנשואות ופוטרין אותן בלא חליצה כדמפרש התם דדרשי החוצה לאיש זר הך דיתבה חוצה והיא ארוסה לא תהיה לאיש זר אבל הנשואה דלא יתבה חוצה תהיה לאיש זר ור''ע לטעמיה דאמר יש ממזר מחייבי לאוין:
והאמר ר''ע גירי צדק הן. כלומר ולר''ע דסבירא ליה דגרי אמת הן כדאמר בבבלי עשרה יוחסין דף ע''ה ולדידיה מפני מה אסרום שהרי מתחילה ישראלים גמורים היו:
משום עכומ''ז ועבד. שמתחילה כשנטמעו בישראל נשאו להם בנות ישראל ור' יוחנן לטעמי' דסבר עכומ''ז ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר וכדקאמר רבי יוחנן בבבלי החולץ דף מ''ה:
משים גירי אריות. שלח נתגיירו מתחילה אלא מחמת פחד ויראה כדכתיב וישלח ה' בהם את האריות וגו' הרי הן כעכומ''ז גמורים לכל דבר:
כותים משום מה הן פסולין. לבא בקהל כדחשיב להו בריש עשרה יוחסין מפסולי קהל:
וקשיא. על זה אילו מי שלא נתגייר מתחילה לשם שמים כו' שמא אין מקבלין אותו וכן הכותים דמה בכך שמתחילה לא לשם שמים נתגיירו אם הם עכשיו מחזיקין בדת:
שְׁטָר שֶׁחוֹתָמוֹ בְאַרְבָּעָה עֵדִים וְנִמְצְאוּ שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים קְרוֹבִים אוֹ פְסוּלִים כָּשֵׁר וְתִתְקַייֵם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. 7a אַתְייָא כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין אֶלָּא זֶה בִפְנֵי זֶה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. עֵדִים חוֹתְמִין זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה. אֲפִילוּ חָתַם יִשְׂרָאֵל בַּסּוֹף פָּסוּל. וְיֵעָשֶׂה בְּהַרְחֵק עֵדוּת וִיהֵא פָסוּל. לֵית יְכִיל. דְּקָאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. עֵדִים פְּסוּלִין אֵינָן נַעֲשִׂין כְּהַרְחֵק עֵדוּת. שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לְהֶכְשֵׁירוֹ שֶׁלַּגֵּט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לית יכיל. אין אתה יכול לפסלו מטעם זה משום דאנן תלינן שלא באו להכשירו לזה השער שמתחילה היו עדיו רחוקין מן הכתב ומלאהו בקרובין ובפסולין כדי שלא יוכל להזדייף וקי''ל מלאהו בקרובי' כשר:
ויעשה. זה השטר כהרחק עדות כשטר שעדיו מרוחקין ממנו ב' שיטין שהוא פסול וה''נ דהרי אלו הפסולין לאו כלום הן:
שער שחתמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים פסולין או קרובים כשר. דאמרינן לכבוד או למילוי החלק חתמו ותתקיים עדות השטר נשאר:
ברם כמ''ד דחותמין אפי' זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול. דס''ל לר' אילא דחיישינן דרווחא שבק האי ישראל למאן דקשיש מיניה ולא ידע שיחתמו אח''כ הכותי למעלה הימנו:
ר' אילא בשם רבי ייסא. פליג על ר' יוסי דאדרבא איפכא מסתברא דאתייא כמ''ד שאין העדים חותמין אלא זה בפני זה הוא דכשר כשהישראל לבסוף דליכא למיחש למידי:
משנה: הָאוֹמֵר תֶּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁיחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי אִם רָצָה לַחֲזוֹר בִּשְׁנֵיהֶן יַחֲזוֹר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגִיטֵּי נָשִׁים אֲבָל לֹא בְשִׁיחְרוּרֵי עֲבָדִים לְפִי שֶׁזָּכִין לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְפָנָיו שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ רַשַּׁאי וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתִּוּ אֵינוֹ רַשַּׁאי. אָמַר לָהֶן וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְייָנוֹ. הָאוֹמֵר תֶּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי וָמֵת לֹא יִינָֽתְנוּ לְאַחַר מִיתָה. תְּנוּ מְנָה לְאִישׁ פְּלוֹנִי וָמֵת יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אם רצה להחזיר בשניהן. קידם שיגיע ליד האשה והעבד:
יחזיר. ואין השליח יכול לזכות בהן לצרכן דחוב הוא להן:
וחכמים אומרים בגיטי נשים. יכול הוא לחזור שחוב הוא לה שמאבדת מזונותיה:
אבל לא בשחרורי עבדים. כדמפרשי טעמא שהרי אם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי שיכול הוא לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך אלא חזור על הפתחים והילכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי וכי מגרש לה מפסיד לה מזוני והל' כחכמי':
והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה. בגט זה ואם עבד ישראל הוא מפסידו בשפחה כנענית ואע''ג דמתירו בבת חורין עבדא בהפקירא הוא דניחא ליה וא''כ חובה הוא לו:
מפני שהוא קנינו. כלומר הא דאוכל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קניני של כהן ובלאו הכי יכול לפוסלו מן התרומה כדמפרש בגמרא והילכך כי משחרר לי' אע''פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זה קרוי חובה וכן בעבד ישראל כי משחרר ליה ומתירו בבת חורין עדיפא ליה דזכות של שיחרור גדול מהפקירא:
לא יינתנו לאחר מיתה. דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה וכן שטר שחרור כי מטא לידי' הא מית ופקע רשותיה מיניה:
תנו מנה יתנו לאחר מיתה. דדברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמי ואע''ג דלא אמר מנה זה לא חיישינן שמא מנה קבור בקרקע יש לו וההוא דיהיב ליה:
אָמַר רִבִּי אָחָא. קוֹל יוֹצֵא בָּאַרְכֶּיִים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ שְׁנֵיהֶן כּוּתִים. שֶׁהָיָה הוּא אוֹמֵר. שֶׁאֵינָן בְּקִיאִין בְּדִיקְדּוּקֵי גִיטִּין. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּגִיטֵּיהֶן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אַתְייָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים. כָּשֵׁר. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים כָּשֵׁר. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נַעֲשֶׂה בְהֶדְיוֹט. הֲוֵי צוֹרְכָא לְהַהוּא דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. קוֹל יוֹצֵא 7b בָּאַרְכֶּיִים. שְׁטָר יוֹצֵא בְבֵית שְׁאָן וְהָיוּ עֵדָיו עֵידֵי גוֹיִם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. פָּסוּל. וְחַד אָמַר. כָּשֵׁר. רִבִּי אַבָּהוּ מְפָרֵשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּסוּל. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּשֵׁר. וּמַה טַעֲמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ. שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד לְיִשְׂרָאֵל מָמוֹן. וַאֲפִילוּ דְּלֵית מַפְסִיד לְדֵין מַפְסִיד לְדֵין. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא לִנְעוֹל הַדֶּלֶת לִפְנֵי בְנֵי אָדָם. שֶׁלְּמָחָר הוּא מְבַקֵּשׁ לִלְווֹת וְהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין. בתמיה וכי היכי שייך בדיני ממונות משום הפסד ממון ישראל שאם אין אתה מפסיד להמלוה מפסיד אתה להלוה:
אלא. היינו טעמא שלא לנעול את הדלת בפני הלווין כשאתה פוסל עדי עכומ''ז:
שלמחר הוא מבקש ללות והוא אינו מוצא. ללות דלפעמים לא ימצאו עדים אלא עכומ''ז ונמצא אתה נועל דלת בפני לוין:
שלא להפסיד לישראל ממון. להמלוה:
ר' אבהו מפרש. מי הפוסל ומי המכשיר:
שטר. היה יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי עכומ''ז בהדיוט:
הוי. כלומר על כרחך דאכתי צריכא נמי לטעמא דאמר ר' יעקב בר אחא משום דקול יוצא בערכאות והילכך דוקא בערכאות הוא דמכשר ואע''ג דהאי טעמא לא שייכא בגט דהא אפי' נעשה כתיקון פסול הוא משום דלא שייכי בגיטין ועיקר טעמא הוא משום עדי מסירה ישראל וא''כ מה לי הדיוט מה לי ערכאות דאיכא למימר דגזרינן גיטי נשים אטו גיטי ממין ובגיטי ממון ודאי פסול בהדיוט אפי' בעדי מסירה משום שלא יבאו לטעות הואיל בערכאות כשר אף בלא עדי מסירה דאית להו קלא ויאמרו הכשירו בערכאות והכשירו בהדיוט מה בערכאות שלא בעדי מסירה אף בהדיוט שלא בעדי מסירה והילכך גזרו בהדיוט לעול' שלא לסמוך על עדי מסירה:
מעתה. דבעדי מסירה מיירי א''כ אפילו נעשה בהדיוט ליתכשר לר' שמעון:
וקאמר ר' בא. דהיינו טעמיה דר''ש בסיפא דאתייא כר''א דאמר לקמן בפ' המגרש אע''פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר כן ר''ש כו' כלומר דהכא נמי בעדי מסירה מיירי שנמסר לה בפני עדי ישראל והילכך מכשיר הוא בגיטי נשים אבל ברישא מודי הוא לת''ק דשני כותים פסולין בלא עדי מסירה:
ופריך והא ר''ש מכשיר בגיטיהן. של עכומ''ז החתומין עליהן ואע''פ שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ומי גרע כותים מעכומ''ז:
שהיה הוא אומר. כלומר לא כי אלא ר''ש פוסל בשניהם כותים דס''ל שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ולא מכשיר אלא בחד וכטעמיה דת''ק דאי לאו דכותי חבר כו' כדלעיל:
מעתה אפי' שניהן כותים. לר''ש הוא דבעי דר''ש מכשיר בערכאות אפילו בגיטי נשים אע''פ שחותמיהן עכומ''ז ומי נימא דפליג ר''ש נמי ארישא וס''ל כר''ג דמכשיר אפילו בשניהם כותים כדמסיק הבעיא לקמן:
אמר ר' אחא. אמתני' קאי דקתני כל השטרות העולין בערכאות של עכומ''ז כשירין משום דקול יוצא בארכיים כלומר שטרות הנעשין בערכאות שלהם יש להן קול כמו שאר שטרות היוצאין ולפיכך כשירין הן וכדמסיק לקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source