Guittine
Daf 51b
משנה: רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשׁוּעֲבָדִים. שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָּא מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Traduction
R. Eléazar dit: si même l’acte n’est pas contresigné par deux témoins, mais a été remis devant eux, il est valable, et un contrat de dette ainsi rédigé est payable sur les biens immeubles. La signature des témoins sur l’acte de divorce n’est exigible que pour la bonne forme (pour éviter toute contestation).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אע''פ שאין עליו עדים. ואינו כתב ידו כשר לינשא לכתחילה:
מפני תיקון העולם. שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה:
משנה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָֽרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. לְפִיכָךְ אִם אָבַד אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַשֵּׁינִי בָטֵל.
Traduction
Si 2 maris ont envoyé à leurs femmes chacun 2 divorces semblables (par les noms) qui se sont mêlés, l’un des maris remettra 2 actes à l’une et 2 autres actes à l’autre femme. Aussi, en cas de perte d’un acte, l’autre est tenu pour nul (345)On ignore à laquelle des 2 femmes il appartient Cf ci-dessus, (8, 1) La Guémara sur ce est traduite même traité, 3, 1.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שני גיטין שוין. בשמותיהן:
נותן שניהן לזו ולזו. אפי' לר''א דאמר עדי מסירה כרתי וא''כ על כרחך לה דכתיב דדרשינן לשמה לאו אחתימ' קאי אלא אוכתב מיהו אונתן לא קאי דלא בעינן שידעו העדים בשעת מסירה בהי מינייהו מתגרשת:
הרי השני בטל. דלא ידעינן דמאן ניהו:
הלכה: רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים כול'. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הֲלָכָא כְּרִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. דִּבְרֵי חֵכָמִים פָּסוּל. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן בְּכוֹהֶנֶת וּבְעָא לְמֵיעֲבַד כְּהָדָא דְרִבִּי יַנַּאי. כַּד שְׁמָעוּן דְּרַב וּשְׁמוּאֵל פְּלִיגִין. אָתָא קוֹמוֹי אֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל. וְשָׁמַע מִינָּהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל. כָּשֵׁר. וְהָא רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. כָּשֵׁר. וְרַבָּנּן אָֽמְרִין. פָּסוּל. מַה בֵּינַיְהוּ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִין מְשׁוּעֲבָדִין. וְרַבָּנִן אָֽמְרִין. פָּסוּל וְגוֹבָה מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין.
Traduction
Quant à l’avis de R. Eléazar,Rav et Samuel disent tous deux qu’il sert de règle (344)''le présent traité, (3, 2) fin; (Baba Batra 10, 10)''. R. Yohanan, au nom de R. Jonathan ou de R. Yanaï, dit: d’après les autres sages, un acte non confirmé par des témoins est impropre. On soumit à R. Yohanan le fait d’une femme de cohen répudiée par un tel acte de divorce (non confirmé par témoins), et il voulu agir selon l’opinion de R. Yanaï (d’annuler un tel acte). Mais lorsqu’il apprit que Rav et Samuel sont d’un avis contraire (donnant pour règle l’avis de R. Eléazar), il y renonça, et de même lorsqu’on lui soumit ensuite un cas analogue, au sujet d’un simple israélite (même en remettant un tel acte défectueux, le divorce serait alors valable). Selon R. Josué, l’acte (non confirmé) est valable d’après tous. -Mais n’est-il pas dit que R. Eléazar seul le déclare valable? N’est-ce pas que, selon les autres, l’acte est impropre? Voici en quoi consiste la distinction suscitée par R. Josué: Il n’y a de discussion qu’en cas de réclamation sur contrat non confirmé par les biens immeubles; alors, R. Eléazar déclare un tel acte approprié et bien fondé par réclamer une dette sur les biens meubles; les autres sages le déclarent nul et mal fondé par réclamer des biens immeubles; mais, selon tous, l’acte suffit pour réclamer le montant sur les biens mobiliers.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דברי חכמים פסול. לדברי חכמים דפליגי על ר''א פסול לגמרי הוא כשאין עליו עדים ואפילו ריח הגט אין בו לפסול לכהונה:
בכוהנת. באשת כהן שנתגרשה בגט שאין עליו עדים ובעא למיעבד כהדא דר' ינאי להכשירה משום גרושה כדאמר אליבא דחכמים:
ה''ג כד שמעון דרב ושמואל פליגין. כששמע ר' יוחנן לרב ושמואל דפליגי בהא ואמרי הלכה כר''א:
אתא קומוי אפי' ישראל ושמע מינה. כשבא אח''כ מעשה לפניו אפילו בישראל שנתן גט כזה קיבלה מינייהו והכשיר הגט:
ד''ה כשר. ומתמה הש''ס והא רא''א כשר ורבנן אמרי פסול ומאי ד''ה דקאמרת ומשני מה בינייהו כלומר דה''ק דלא פליגי אלא אם גובה בשטר שאין עליו עדים מנכסים משועבדין לר''א גובה ורבנן דאמרי פסול לגבות ממשועבדין הוא דקאמרי דעדים החתומין על השטר מפקי לקלא אבל מבני חרי גובה וד''ה כשר דקאמר לגבות מבני חורין הוא:
שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְכוּלָּן בִּכְתָב יָדַיִם. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. עֵדִים יֵשׁ כָּאן. בִּכְתָב יָדַיִם מָה אֲנִי צָרִיךְ. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. וְכוּלְּהֶם בִּכְתָב יָדַיִם חוּץ מִשֶׁעֵדָיו עַמּוֹ. אָמַר רַב הַמְנוּנָא. הַלָּלוּ 51b חוֹבֵיהוֹן עַל גַּרְמֵיהוֹן. דְּאִינּוּן שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן לְשַׁקֵּר לַחֲתוֹם בְּגֵט שֶׁאֵין בּוֹ זְמָן.
Traduction
R. Yohanan dit au nom de R. Yanaï: Dans tous les cas de nullité de l’acte de divorce (énoncés par la Mishna), il s’agit d’écrit émanant de la main du mari. -Mais, objecta R. Eléazar, puisque au 2e cas énoncé on suppose la présence des noms des témoins, à quoi bon parler de ce que le mari aura écrit lui-même l’acte (Celui-ci ne reste-t-il pas impropre pour défaut de date)? R. Jérémie répond au nom de Rab: en disant qu’à tous les cas il s’agit d’actes écrits par lui, on désigne même le dernier cas (pour dire que, malgré ce détail, la femme ne doit pas en principe se remarier, vu la nullité de l’acte); tandis qu’au second cas, où l’acte est pourvu de la confirmation par témoins, la nullité a pour cause le défaut de date. En effet, dit R. Hamnona, ces témoins portent eux-mêmes leur faute (sont coupables), car ils semblent assumer la charge d’attester à faux, contresignant un acte de divorce non daté.
Pnei Moshe non traduit
וכולן בכתב ידים. כל גיטין הפסולין דקחשיב במתני' בכתב ידו מיירי וקס''ד דאמציעתא יש עליו עדים ואין בו זמן נמי קאי:
רבי לעזר שאל. הקשה על זה עדים יש כאן הא מניעתא ביש עליו ב' עדים היא ובכתב ידים מה אני צריך דמה לי בכתב ידו או בכתב הסופר אין הפסול בו אלא משום שאין בו זמן:
וכולהם בכתב ידים. כלומר דסיפא יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד נמי בכתב ידו מיירי ודוקא כתב ידו ועד אחד אבל כתב סופר ועד לא וקמ''ל דאע''ג דיש כאן עד אחד וכתב ידו אפ''ה לכתחילה לא תנשא:
חוץ משעדיו עמו. חוץ מהמציעתא יש עליו עדים דלא איכפת לן בכתב ידו דעיקר הפסול משום שאין בו זמן כדמפרש רב המנונא:
חיביהון על גרמיהון. העדים שהן כמי שקיבלו עליהן לשקר שבאו נחתום בגט שאין בו זמן:
רִבִּי בָּא בַּר הַמְנוּנָא רַב אָדָא בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. מֶה חָמִית מֵימַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּגִין דְּאָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. כָּל הָהֵין פִּירְקָא דְּרִבִּי מֵאִיר חוּץ מִשִּׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. דְּלָא תִיסְבּוֹר מֵימַר. קַייְמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא תַנְנָייֵהּ דְּרַבָּנִן. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּרַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הֲלָכָא כְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּלָא תִיסְבּוֹר מֵימַר אוֹף הָכָא. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא.
Traduction
– R. Aba b. Hamnona, ou R. Ada b. Aha, dit au nom de Rab: l’énonciation des cas de nullité dans la Mishna doit être conforme à l’avis de R. Meir. Pourquoi a-t-il fallu parler de cette conformité (N’est-il pas évident que c’est l’avis de R. Meir)? C’est que, répond R. Mena, R. Houna a dit (342)Ci-dessus, (8, 5) au nom de Rab: ''tout le présent de R. Meir, sauf ce qui est exprimé sur le changement de nom du mari ou de la femme, ou du nom de la localité de lui ou d’elle''; par suite, on aurait pu croire que la 1re Mishna (celle visée par R. Houna) provient seule de R. Meir, et la 2e (celle d’ici) exprimerait l’avis des autres sages: Voilà pourquoi il a fallu dire que le présent texte émane aussi de R. Meir. R. Yossé explique ainsi pourquoi il a fallu dire que notre Mishna est de R. Meir: Comme Rav et Samuel déclarent tous deux (343)Ci-après, 4 que l’opinion de R. Eléazar sert de règle, on aurait pu supposer qu’il en est de même dans nos présents cas; c’est pourquoi on dit spécialement que notre Mishna émane de R. Meir (et que, même d’après lui, l’enfant né d’une telle union interdite en principe sera pourtant légitime).
Pnei Moshe non traduit
דר''מ היא. מתני' דקתני ג' גיטין פסולין ותו לא ואע''ג דאיכא טובא שלום מלכות וגט קרת כדחשיב בפ' דלעיל אלא משום דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר וכר''מ דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר:
מה חמית מימר כן. מה ראית שהוצרכת לומר כן פשיטא דר''מ היא דאי לרבנן התם נמי הולד כשר ואיכא טובא:
בגין דאמר רב הונא. התם גבי ההיא מתני' דשלום מלכות כו' כל ההין פרקא דר''מ היא חוץ משינה שמו דמודו בה רבנן:
דלא תסבור מימר קיימיה דר''מ היא. שלא תאמר האי קמייתא דוקא דר''מ היא אבל האי תננייה מתני' דהכא דרבנן היא דאילו לר''מ הולד ממזר ולא תיקשי אי רבנן ליחשב נמי הא דהתם הא לא קשיא דהתם תצא היא ומתני' דהכא לא תצא לפום כן צריך מימר דמתני' דהכא נמי דר''מ היא והילכך לא חשיב להני דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר והשתא איכא למימר לרבנן דס''ל במתני' דהכא נמי תצא:
רבי יוסי. מפרש דמשום האי טעמא צריך מימר דר''מ היא:
בגין דרב ושמואל. דאמרי במתניתין דלקמן הלכה כר''א דאמר עדי מסירה כרתי ולא תסבור מימר אוף הכא דקתני ברישא כתב בכתב ידו ואין עליו עדים נמי לא מיתוקמא אלא אליבא דר''א דאילו לר''מ הא אמר עדי חתימה כרתי ואין הולד כשר שהרי אין עליו עדים לפום כן קמ''ל אפילו לר''מ הולד כשר וטעמא דס''ל כתב ידו כמאה עדים דמי:
Guittine
Daf 52a
משנה: חֲמִשָּׁה שֶׁכָּֽתְבוּ כְּלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי לִפְלוֹנִית וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן כּוּלָּן כְּשֵׁירִין וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאַחַת. הָיָה כוֹתֵב טוֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן אֶת שֶׁהָעֵדִים נִיקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר.
Traduction
Si 5 personnes ont écrit en commun, sur le même acte de divorce: ''un tel répudie une telle'', puis: ''un tel une telle'', et ainsi de suite, au bas de quoi les témoins ont signé, l’acte est valable pour tous, et il faut successivement le mettre en main de chaque femme. Si pour chaque couple la formule tupo'' a été écrite à part, et les témoins ont signé pour le tout au bas, le divorce seul au bas duquel les témoins ont signé après lecture faite est valable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כלל. בבבלי מיתפרשא מתני' אליבא דעסקנא כר' יוחנן דכלל הוא שכתב זמן אחד לכלן בכך בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית והשלים כל טופס הגט והעדים חותמין מלמטה ה''ז גט כשר וינתן לכל אחת מהן בעדי מסירה:
טופס לכל אחת. שכתב זמן לכל אחת בכך בשבת גירש פלוני לפלונית והשלים הגט ובאותו יום גירש פלוני לפלונית כו' וכן כלן והעדים מלמטן:
את שהעדים ניקרין עמו כשר. היינו התחתון אבל עליונים פסולין שמא לא העידו אלא על האחרון. ובש''ס דהכא מתפרשא קצת בענין אחר ובגמ' מפרשינן לה:
הלכה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין כול'. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר. גֵּט אַחַר גֵּט פָּסוּל בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. וְדִכְווָתָהּ וְהוּא שְׁנֵי גִיטִּין פְּסוּלִין בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. אָמַר לֵיהּ. וְכֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִינָן. שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָֽרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. תַּמָּן זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְזֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. תַּעֲרוֹבֶת הִיא שֶׁגָּֽרְמָה. 52a בְּרַם הָכָא לֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְלֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ יֵעָשֶׂה כְּמִי שֶׁכְּרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' כמה דאת אמר גט אחד כו'. אדלעיל ריש פ''ג קאי וכל הסוגיא שם וכאן לא הובאה אלא מקצתה אגב דמקשי ממתני' כדרך הש''ס הזה וע''ש שמפורש היטב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source