Guittine
Daf 43a
משנה: 43a הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם נָֽתְנָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מְגוֹרֶשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה בְצַייְדָן שֶׁאָמַר אֶחָד לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטָֽלְיָתִי וְאָֽבְדָה אִיצְטָֽלְיָתוֹ וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ.
Traduction
Si le mari dit à la femme: ''Voici ton acte de divorce, à la condition de me donner 200 zouz'', elle sera tenue pour répudiée dès l’acceptation (280)Cf J, (Qidushin 3, 2) ( 43d), et dès lors elle doit ladite somme à son mari. Si le mari établit la condition qu’elle lui remette cette somme à partir d’à présent jusqu’à 30 jours de là, au cas où elle lui remet ladite somme dans les 30 jours, la femme sera déclarée répudiée; au cas contraire, elle ne le sera pas. R. Simon b. Gamliel raconte qu’à Sidon il arriva à quelqu’un de dire à sa femme: ''voici ton acte de divorce, à condition de me remettre ton vêtement (stola) de luxe''; comme elle l’avait perdu, la condition était irréalisable, et l’acte nul. Selon les autres sages, il suffit à la femme de remettre le montant du vêtement au mari, pour valider l’acte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הרי זו מגורשת ותתן. מגורשת מעכשיו משעת קבלת הגט וחייבת ליתן מה שהתנה עמה ואם אבד הגט או נקרע קודם שתתן אינה צריכה גט אחר:
בתוך ל' יום מגורשת. מהו דתימא לאו קפידא הוא אלא לזרזה קא אתי קמ''ל:
מעשה בצידן. בבבלי מפרש חסורי מחסרא והכי קתני ואם אמר לה על מנת שתתן לי איצטליתי ואבדה איצטליתו דוקא קאמר לה רשב''ג אומר תתן לו דמיה שלא נתכוין הבעל אלא להרווחא דידיה ומעשה נמי בצידן כו' ואמרו חכמים תתן לו את דמיה ואין הלכה כרשב''ג:
משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי כַּמָּה הִיא מְנִיקַתּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב הֲרֵי זֶה גֵט. עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים וְעַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים. מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב אֵי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי שֶׁלֹּא בְהַקְפָּדָה אֵינוֹ גֵט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כָּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ מִמֶּנָּה הֲרֵי זֶה גֵט.
Traduction
Si le mari a dit: ''voici ton divorce, à la condition de servir mon père, ou d’allaiter mon fils'' (sans durée déterminée), quelle sera la durée de l’allaitement (ou du service, sous peine d’annulation de la condition)? Deux ans. Selon R. Juda, 18 mois. Si le fils ou le père meurt (avant l’exécution de la condition), l’acte reste valable. Si le mari dit: ''voici ton acte de divorce, à la condition de servir mon père 2 ans, ou d’allaiter mon fils 2 ans'', et qu’ensuite le fils meurt (282)''Dans l'édition de la Mishna selon le Talmud Babli, le texte ajoute comme hypothèse: '''' si le père meurt '''''', ou le père déclare ne pas vouloir être servi par elle, lors même qu’elle n’a pas provoqué ce refus en irritant le père, l’acte devient nul; selon R. Simon b. Gamliel, il reste valable. R. Simon b. Gamliel établit cette règle: pour tout obstacle qui n’émane pas de la femme, l’acte reste valable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כמה היא מניקתו. כלומר כמה היא זמן היניקה שאם הניקתו אפי' יום אחד בזה הזמן נתקיים התנאי וכמ''ד בבבלי כל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו וכמה תניק את בנו כמפרש יום אחד בלבד דמי:
שתי שנים. ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו הוי זמן:
שמנה עשר חדש. ואם הניקה אותו אחר ששלמו ב''ש לרבנן וי''ח חדש לרבי יהודה אין זו יניקה ולא נתקיים התנאי ואין הלכה כר' יהודה:
מת הבן. ולא הניקתו או שמת האב ולא שמשתו ה''ז גט דכיון שלא קבע זמן לאו לצעורה אכוין בתנאו אלא להרוחה דידיה והא לא איצטריך ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה:
שלא בהקפד'. אע''פ שהוא שלא בהקפדה שלא הכעיסתו ואין העכבה ממנה אינו גט וכ''ש אם היה בהקפדה:
כזה גט. הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה ואין הלכה כרשב''ג:
הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז כול'. תַּנִּי. לֹא הִסְפִּיקָה לִיתֵּן עַד שֶׁמֵּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. תִּינָּתֵן לְאָבִיו וּלְאָחִיו וְהִיא פְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לֵיךְ מָאתַיִם זוּז. וְלֹא הִסְפִּיק לִיתֵּן עַד שֶׁמֵּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אָבְיו וְאָחִיו נוֹתְנִין לָהּ וְהִיא זְקוּקָה לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם.
Traduction
On a enseigné (281)Ibid: Lorsqu’en cas de divorce remis à condition de paiement, et avant que la femme ait eu le temps d’effectuer le paiement, le mari meurt, selon R. Simon b. Gamliel, la somme convenue devra être remise au père du mari, ou à son frère, et dès lors la femme sera dispensée de procéder à la cérémonie du déchaussement, ou d’épouser le beau-frère. Il en est de même pour la consécration d’une femme en mariage. Si le futur a déclaré consacrer la fiancée à condition de lui remettre 200 zouz, et qu’avant d’avoir eu le temps de lui verser cette somme il meurt, selon R. Simon b. Gamliel, le père ou le frère du défunt peuvent lui verser cette somme, afin d’avoir la faculté de la contraindre à procéder au déchaussement, ou à se soumettre au lévirat.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והיא פטורה מן החליצה ומן היבום. דקסבר תנאה הוי דקי''ל כל האומר ע''מ כאומר מעכשיו דמי וה''ק מעכשיו יהא גט ע''מ שתתקיימו התנאי והילכך יכולה לקיים התנאי אפי' אחר מיתה ונותנת לאביו או לאחיו כדי לפטור עצמה מן החליצה ומן היבום:
אף בקידושין כן. אם אמר הרי את מקודשת כו' לרבן שמעון בן גמליאל יכולין אביו או אחיו לקיים התנאי כדי לזוקקה לחליצה או לייבום:
הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. בְּחַייָו וְהוּא שְׁתְּשַׁמְּשֶׁינּוּ כָּל צוֹרְכוֹ. וְהוּא שֶׁתָּנִיקִי כָּל צוֹרְכוֹ. אֲפִילוּ לֹא שִׁימְּשַׁתּוּ כָּל צוֹרְכוֹ. אֲפִילוּ לֹא הֵנִיקַתּוּ כָּל צוֹרְכוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ שִׁימְּשַׁתּוּ שָׁעָה אַחַת. אֲפִילוּ הֵנִיקַתּוּ שָׁעָה אַחַת. לְאַחַר מִיתָה אֲפִילוּ לֹא שִׁימְּשַׁתּוּ וְלֹא הֵנִיקַתּוּ כְּלוּם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. כַּמָּה הִיא מְנִיקַתּוּ. שְׁתֵּי שָׁנִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁמוֹנָה עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אָבִין. בִּשְׂכַר מֵנִיקָה שָׁנוּ.
Traduction
R. Hiya b. Aba dit: lorsqu’il est question de faire valoir l’acte durant la vie, la femme devra avoir servi le père durant toute sa vie, ou allaité l’enfant durant toute la période nécessaire (2 ans); s’il s’agit de la validité de l’acte après décès, on suppose que la femme a commencé le service, ou l’allaitement, ne fut-ce qu’une heure, puis le père ou l’enfant est mort (la condition imposée par faire valoir l’acte est suffisamment remplie). R. Simon b. Lakish dit: s’il s’agit de l’état de vie, même si la période en question n’a pas été complètement occupée par le service ou l’allaitement (si le décès est survenu dans l’intervalle de temps), le divorce conserve sa valeur, et il suffit que le service auprès du père, ou l’allaitement, ait eu lieu seulement une heure durant la vie du père, ou de l’enfant; lorsqu’il s’agit de l’hypothèse ''après décès'', on suppose (selon lui) qu’il n’y a eu aucun service, ni allaitement commencé (le décès étant survenu aussitôt). Est-ce que notre Mishna n’est pas opposée à cet avis de R. Simon b. Lakish (qui se contente au besoin d’une heure), puisqu’elle dit: ''La durée de l’allaitement sera de 2 ans; selon R. Juda, elle sera de 18 mois''? R. Abin répond: la Mishna ne veut pas dire que le mari ait voulu imposer à la femme la condition d’allaiter l’enfant aussi longtemps, mais elle devra payer 2 ans le salaire d’une nourrice.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל צרכו. בתינוק שתי שנים או שמנה עשר חדש לר' יהודה ובאב כל ימי חייו:
לאחר מיתה. ששימשתו או הניקתו ומת אפי' הניקתו או שימשתו שעה אתת כבר נתקיים התנאי והא דנקט בר' חייא באב בחייו לישנ' דכל צרכו ולאחר מיתה לא כל צרכו לאו דוקא דהא לדידיה אין חילוק באב בין בחיים בין לאחר מיתה דהכא והכא כל צרכו מיקרי דכי שימשתו שעה א' ומת היינו כל צרכו אלא משום פלוגתא דר''ל נקט לה דאמר אפי' בחייו שעה א' סגי:
אפי' לא הניקתו כל צרכו. כלומר דלא תימא זמן הראוי להנקה קאמר וכמי שפירש כך וכך שנים ואם מת תוך הזמן הראוי לכך לא הוי גט הילכך קמ''ל דכיון שלא פירש זמן קצוב כמו שפירש שתשמשנו ושתניקנו כל זמן שצריך לו קאמר:
רשב''ל. סבר כל סתם כמפרש יום א' או אפי' שעה אחת דמי והילכך אפי' בחייו בשעה א' סגי:
לאחר מיתה אפי' לא שמשתו ולא הניקתו כלום. שמת קודם ששימשתו או הניקתו דכיון שהתנה עליהם סתם לא הקפיד אלא כל זמן שצריך לו ולא איכוין אלא לרווחא וכל שאינו צריך אינו מעכב שלא התנה מתחלה בכך:
מתני' פליגא על ריש לקיש. דהא קתני ב' שנים ואמאי קאמר אפי' שעה אחת:
בשכר מניקה שנו. כלומר לא דמתני' מיירי שהתנה עמה על מנת שתניקי את בני אלא בהתנה עליה ע''מ שתתן שכר מניקה להניק את בנו דבהא איכא למימר לצעורה קא מכוין דהוי ליה כאלו התנה עמה ע''מ שתתן לו מאתים זוז ובדוקא התנה שתתן שכר זמן הנקת הבן דהיינו שתי שנים לרבנן וי''ח חדש לר' יהודה:
אָמַר רִבִּי יוּדָן. בְּשֶׁאָֽבְדָה בְּאוֹנֶס אֲנָן קַייָמִין. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִן הַשְּׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וָכָא אֲתִינָן מִיתְנֵי שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִן הַשְּׁבוּעָה. אֶלָּא כְּשֶׁאָֽבְדָה בִּפְשִׁיעָה אֲנָן קַייָמִין. דָּמִים עָשׂוּ אוֹתָהּ בְּאִיצְטָלִית. רַבָּנִן אָֽמְרִין. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מִשּׁוּם תְּנָאֵי גִיטִּין.
Traduction
Quant à l’obligation pour la femme ''de remettre au mari le montant du vêtement'', c’est, dit R. Judan, si elle l’a perdu sans être fautive; pourtant elle est dispensée de jurer l’avoir perdu par sa négligence, dans l’hypothèse de la condition faite qu’elle sera un gardien gratuit (non responsable). -Mais, objecta R. Yossé, comment peut-il être question ici de la condition de garder gratuitement, avec dispense de prêter le serment, puisque la Mishna condamne au contraire la femme à payer le montant de l’objet perdu? -C’est qu’en effet il s’agit du cas où elle a perdu le vêtement par sa faute, et il est seulement dit ici qu’il suffit pour elle de payer le montant, redevable (selon R. Simon) au même titre que si elle fournissait le vêtement lui-même (sans qu’elle soit astreinte à restituer un tel objet en nature). Selon les autres sages, au contraire, elle doit restituer le montant en tout cas (qu’il s’agisse du cas où elle est fautive ou non), puisque ce sont des conditions inhérentes au divorce.
Pnei Moshe non traduit
בשאבדה באונס אנן קיימין. הא דקתני אם אבדה איצטליתו תתן לו את דמיה בשנאבדה באונס עסקינן דקס''ד דמים לאו כאיצטלית הן ואם בפשיעה אבדה חייבת להעמיד לו איצטלית אחרת והילכך מוקי לה באונס דמדינא פטורה אלא דהכא משום דבעיא לקיומי לתנאי' ותתן לו את דמיה והא דלא מחייבינן לה שבועה שלא פשע' משום דעשו אותה כהא דתנינן בסוף פרק השוכר את הפועלים מתנה ש''ח להיות פטור מן השבועה וה''נ כאלו התנה עמו מתחילה שתפטור מן השבועה דתקנת חכמים היא גבי אשה:
וכא אתינן מיתני שומר חנם להיות פטור מן השבועה. בתמיה וכי מה שייך הכא לומר דנפטרת משבועה משום דכמתנה הוי הרי דמים משלמת היא לו:
אלא בשאבדה בפשיעה אנן קיימין. ומדינא חייבת לשלם וקסבר רשב''ג דמים עשו אותה כאיצטלית ואם נותנת דמיה פטורה:
רבנין אמרין. כלומר ולחכמים דפליגי עליה דרשב''ג קסברי אחת זו ואחת זו בין שנאבדה בפשיעה בין באונס הכא משום תנאי גיטין נגעו בה והילכך דוקא איצטלית צריכה שתתן לו:
Guittine
Daf 43b
משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל. הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרִס וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַי וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר בָּטֵל הַתְּנַאי. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא הוֹאִיל וְלֹא נִתְייַחֵד עִמָּהּ הֲרֵי זֶה גֵּט.
Traduction
S’il dit: ''Voici ton divorce si je ne suis pas revenu'', et qu’allant de Judée en Galilée il s’arrête à Antipatris (limite de Judée) et revient, les conditions ne sont pas remplies, et l‘acte est nul. Il en est de même s’il remet l’acte, en le subordonnant à la condition d’être revenu de voyage d’ici à 30 jours, et qu’allant de Judée en Galilée il s’arrête à Othnaï (limite de la Galilée); ou encore s’il le remet à condition du retour d’ici à 30 jours d’un voyage d’outre-mer, et arrivé à Acco (le port palestinien) il retourne chez lui: les conditions énoncées n’ont pas été remplies. S’il dit: ''Voici ton divorce après que j’aurai passé devant ta face pendant 30 jours'', et qu’en ce temps il sera toujours allé et venu, à condition de ne pas s’être isolé avec elle, l’acte sera valable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' היה הולך מיהוד' לגליל. מתני' הכי משמע דקאמר ה''ז גיטך אם לא באתי מכאן עד ל' יום דהתנאי הוא מיום שאצא מכאן וקתני היה הולך מיהודה לגליל משמע שתלה הגט גם בביאתו לגליל ומפרש בבבלי דהכא מיירי שהתנה שני תנאים אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא ואי לא מטינא לגליל אי משתהינא תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא ואי לא לא ליהוי גיטא והלך והגי' לאנטיפטר' שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום בטל הגט דלא לגליל מטא ולא אישתהי תלתין יומין:
וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי. שהוא בקצה גבול הגליל:
וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו. שהוא בקצה גבול' של א''י וחזר בתוך ל' יום בטל הגט שהרי לא הלך למדה''י וגם לא נשתהא ל' יום:
כ''ז שאעבו' מכנגד פניך ל' יום. כשאשתה' ל' יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:
הרי זה גט. אע''ג שלא עבר מנגד פניך ל' יום שהרי היה הולך ובא ה''ק הרי זה גט לאחר מכאן כשישתהא ל' יום עובר מנגד פניה וקמ''ל דלא אמרי' הואיל ומעיקרא היה הולך ובא ניחיש שמא פייס ובטל גיטא דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא לא חיישינן שמא פייס והילכך כשיתקיים התנאי וישהא ל' יום עובר מנגד פניה הוי גיטא:
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סֶדֶר סִימְפוֹן כָּךְ הוּא. אֲנָא פְּלָן בַּר פְּלָן מְקַדֵּשׁ לִיךְ אַנְתְּ פְּלָנִית בַּת פְּלָן עַל מְנָת לִיתֵּן לָךְ מִיקְמַת פְּלָן ומנכסים לְיוֹם 43b פְּלָן. דְּאִין אָתָא יוֹם פְּלָן וְלָא כְּנַסְתִּיךְ לָא יְהַוֵּי לִי עָלַיִךְ כְּלוּם. אִירַע לוֹ אוֹנֶס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דְּלָא עֲבַד. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דַּעֲבָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אִין הֲוָה צְרִיךְ לְמֵיעֲבַד. וְאִין אֲתָא יוֹם פְּלָן וְלָא כְנָסָתָהּ לִי לֹא יְהַוֵּי לִי עָלַיִךְ כְּלוּם. רִבִּי יוֹחָנָן מִי דְמִיךְ פְּקִיד לִבְנָתֵיהּ דִּי יְהַווְייָן עָֽבְדָן כְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר. שֶׁמָּא יַעֲמֹד בֵּית דִּין אַחֵר וְיִסְבֹּר דִּכְווָתֵיהּ. וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִין לִידֵּי מַמְזֵרוּת.
Traduction
R. Abahou a dit au nom de R. Yohanan (283)J, (Eruvin 3, 5) quelle est la formule de rédaction des contrats: ''Moi tel, fils d’un tel, déclare t’épouser, une telle, fille d’un tel, à la condition de te remettre le douaire déterminé et de te faire entrer au domicile conjugal tel jour''; et (2e hypothèse), ''si à tel jour ne te t’ai pas fait entrer, je n’aurai aucun droit sur toi''. Si par suite d’un accident survenu, le mariage n’a pas pu être effectué au jour convenu, selon R. Yohanan, quoique ce soit un cas de force majeure, c’est comme si la convention n’avait pas été conclue (et le mari n’aura aucun droit sur la femme): selon l’avis de R. Simon b. Lakish, l’accident représente bien la conclusion du contrat (et en raison de la validité de la consécration, le mari doit à la femme ce qu’il a promis). Selon ce dernier avis, l’homme doit agir en conséquence (sans autre issue que de faire valoir l’événement imprévu), à moins que la femme soit revenue sur les conditions faites, et qu’elle ait dit: ''Si à tel jour tu ne m’as pas épousée, tu n’auras aucun droit sur moi'' (284)Alors seulement, on ne peut pas faire valoir l'imprévu, puisque la condition a été faite par la femme. R. Yohanan, à son lit de mort, recommanda à ses fille d’agir (le cas échéant) selon l’avis de R. Simon b. Lakish (d’établir elles-mêmes leurs conditions au contrat), car, dit-il, il peut survenir plus tard un autre tribunal qui adopte l’avis de R. Simon b. Lakish (à savoir de tenir compte d’un cas de force majeure), et lorsqu’ensuite la femme ainsi divorcée à condition se remarie, cette seconde union est illégale (par suite du maintien de la première), de sorte que les enfants issus de la seconde union seraient illégitimes (ce qui n’arrive pas avec la précaution préalable de la condition écrite).
Pnei Moshe non traduit
סדר סימפון שטר קידושין שכתוב על תנאי כך וכך ומשום דאם לא נתקיים התנאי לא הוו קידושין קרי ליה סימפון דשוברו בתוכו ומשום דלקמן נקט לה הכא:
מיקמת פלן. מתנה ודבר מסוים פלוני:
אירע לו אונס. כשהגיע הזמן ולא היה יכול לכונסה באותו יום כפי שהתנה:
אונסא כמאן דלא עבד. כמו שלא נעשה ולא נתקיים כלומר דס''ל דאין טענת אונס בקידושין ואין לי עליה כלום:
כמאן דעבד. כמו שנעשה דס''ל יש טענת אונס ונתקיימו הקידושין ויתן לה מה שפסק לה:
ע''ד דר''ל אין. כמו כן הוה צריך למיעבד ואין אתא כו' כלומר שאין כאן תקנה אחרת ולעולם יכול לפטור עצמו בטענת אונס אא''כ חזרה האשה והתנה עמו שאם יבא יום פלוני ולא תכנוס אותי אין לך עלי כלום שאז אין יכול לפטור עצמו בטענת אונס דבדידה קיימא מילתא:
ר' יוחנן מי דמיך. בשעת פטירתו ציוה לבנותיו אם יארע להן כך שינהגו לכתוב כהדא דר''ל ולהתנות בעצמן:
אמר שמא יעמד ב''ד אחר ויסבר דכוותיה. דר''ל שיש טענת אונס ואם אח''כ יקדשנה אחר לא הוו קידושין דהא אליביה קידושי הראשון חלין ונמצאו בניו באין לידי ממזרות לפי שבאמת קידושי הראשון לאו כלום הן אליבא דר''י וקידושי השני קידושין ולפיכך ציוה להן שינהגו להתנות בעצמן כדאמר ר''ל וא''כ אף אותו הב''ד יפסקו דקידושי הראשון לאו כלום הן:
חַד בַר נַשׁ אַקְדַּם פְּרִוּטִין לְאִילְפָא וּנְגַב נַהֲרָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. הָא אִילְפָא. אֵייְתֵי נַהֲרָא. אַבָּא בַּר הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא הֲוָא מַצְלֵי דִייגַב נַהֲרָא בְּגִין דְּנִיסַּב פְּרִיטוֹי. אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי אַבָּא סָֽבְרִין כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. חָֽתְכָה כְּמִי שֶׁעִיכְּבָה. נֶחְתַּךְ יָדָהּ כְּמִי שֶׁלֹּא עִיכְּבָה.
Traduction
Ainsi, il arriva à un homme de payer d’avance à un batelier le salaire (pour transporter ses marchandises), après quoi, le lit du fleuve se trouva tout à coup desséché (285)Non navigable. On soumit ce fait en litige à R. Nahman b. Jacob, qui répondit (en faveur du batelier): ''le bateau est là; à toi (demandeur) de fournir le fleuve'' (ce n’est pas la faute du défendeur). Aba b. Houna, au contraire, dit au nom de R. Aba: le locataire du bateau (qui, après l’avoir payé, demande à recouvrer le montant de la location) peut avoir prié (désiré) que le lit se dessèche, pour reprendre son argent. On trouve qu’il est dit: R. Yohanan et R. Aba adoptent l’avis de R. Simon b. Gamliel (que si l’obstacle ne provient pas de la femme, l’acte sera valable); Resh Lakish et R. Nahman b. Jacob l’admettent en ce sens que l’on tient compte de l’accident. Ainsi, si la femme s’est coupé le sein, elle a mis obstacle à l’allaitement; si elle a eu le sein coupé, elle n’est pas la cause de l’obstacle (et l’acte reste valable).
Pnei Moshe non traduit
אקדים פריטין לאילפא. נתן מעות לבעל הספינה בשביל שכר הספינה שיוליך סחורתו למקום פלוני ולבסוף נתנגב הנהר:
הא אילפא אייתי נהרא. כלומר דיכול לומר לו הרי הספינה מוכנת אייתי את נהרא מה אני יכול לעשות אין העיכוב ממני דס''ל לרב נחמן יש טענת אונס:
אבא בר הונא. קאמר בשם רבי אבא דהוי מצלי כלו' דפליג וס''ל אין טענת אונס טענה וכשהיה מקדים מעות לבעל הספינה ורצה לחזור בו היה מתפלל שיתנגב הנהר כדי שיקח ממנו המעות בחזרה שיכול לומר הרי אין אתה יכול לעבור:
ה''ג אשכחת אמר ר' יוחנן ור' בא לא סברי כרשב''ג ור''ל ורב נחמן בר יעקב סברי כרשב''ג. דרשב''ג במתני' קאמר כל עכבה שאינה הימנה ה''ז גט ויש טענת אונס כר''ל ורב נחמן אבל ר' יוחנן ור' אבא לא סברי כוותי':
חתכה דדה גרסי'. ואליבא דרשב''ג קאי אם חתכה היא דדה ואינה יכולה להניק העכבה ממנה נחתך דדה אין העיכוב ממנה וה''ז גט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source