הָיָה כָתוּב בּוֹ מַתָּנָה. וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַגֵּט עֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַמַּתָּנָה. 1b אוֹ מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַגֵּט עֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַמַּתָּנָה. תַּנִּינָן דְּבַתֲרָהּ. אֶחָד גִּיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁיחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין בְּמוֹלִיךְ וּבְמֵבִיא. הָיָה כָתוּב בּוֹ מַתָּנָה. וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נִתְחַתֵּם. מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ בָטֵל אֶצֶל הַגֵּט עֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַמַּתָּנָה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁעֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַמַּתָּנָה עֱרָרוֹ קַייָם אֶצֶל הַגֵּט. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ. אַתְּ אָמַר. הוּא גִיטּוֹ הוּא מַתָּנָתוֹ. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. בְּגֵט הוּא וְעֱרָרוֹ בָטֵל אוֹ בַמַּתָּנָה הוּא וְעֱרָרוֹ קַייָם. וְייָבֹא כְהָדָא. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת וְהָיוּ עֵדִים כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. 2a רִבִּי מָנָא לֹא מְפָרֵשׁ. רִבִּי אָבִין מְפָרֵשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָה הַשְּׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף הַשְּׁלֹשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חְנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. יְאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָאן דְּאָמַר. יְאוּת אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. נַעֲשֵׂית עֵדוּת אַחַת וּבְאִישׁ אֶחָד כְּעֵדוּת שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כוּלָּהּ. וּמָאן דְּאָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר יְאוּת. נַעֲשֶׂה כִּשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים כְּשֵׁרִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היה כתוב בו מתנה. בעיא היא אם כתב לה מתנה עם הגט ובא הבעל וערער מאי מי נימא הואיל והמתנה עם הגט כגט דמיא וערעורו בטל נמי אצל המתנה:
או מאחר שבטל כו'. כלומר אפילו שערעורו בטל הוא אצל הגט וטעמא משום שהאמינו לשליח דוקא בגט הקלו משום עיגונא אבל במתנה שעמו צריך קיום בחותמיו כשאר שטרות:
תנינן דבתרא. כלומר וכן נמי הא דתנינן לקמן אחד כו' ושיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא שצריך לומר בפ''נ ובפ''נ והאמינו חכמים לשליח ושוב לא יכול האדון לערער ובעי נמי כה''ג אם כתוב בו מתנה מאי:
מאחר כו'. כלומר אפי' בטל הוא אצל הגט שיחרור מכל מקום אצל המתנה קיים הוא או לא:
או מאחר שערערו קיים כו'. כלומר אי נמי איפכא דמי אמרינן מאחר שהערער קיים אצל המתנה שעם הגט קיים הוא נמי לענין הגט:
כתב. וכן נמי איכא למיבעי בכה''ג אם כתב כל נכסיו לעבדו דקי''ל דהוא גיטו הוא מתנתו דזכה בנכסים וזכה לעצמו כדתנן פ''ג דפיאה הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין ומה את עבד לה לענין אם העבד עצמו הביא גיטו ומתנתו כאחד ולא נתקיים בחותמיו והאדון מערער:
כגט הוא. כלומר כגט שיחרור דיינין ליה ואם אמר בפ''נ ובפ''נ הואיל וא''צ לקיים לענין הגט והערער בטל בטל נמי אצל המתנה או דילמא איפכא הגט כמתנה הוא וערערו קיים אצל שניהם עד שיתקיים בחותמיו:
וייבא כהדא. וקאמר הש''ס דאתיא כהאי פלוגתא דפליגי בכותב כל נכסיו לשני בני אדם כו' וגרסינן לה בכתובת פ' אלמנה ושם פירשתי וע''ש וכלומר למ''ד שאם כתב בשטר אחד דנעשית כעדות אחת ובטלה מקצתה בטלה כולה וכן הכא נמי הואיל ובשטר א' הן והמתנה לאו כלים היא עד שיתקיים בחותמיו ה''נ גיטו לאו כלום הוא ולמ''ד כב' כיתי עדים הן ה''נ כן אע''פ שהן בשטר א' לא אמרינן מדבטל אצל זה בטל אצל זה ונכסים לא קנה אבל הוא עצמו קנה:
עַד שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַי נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם. עַד שֶׁיֹּאמַר. נִכְתַּב לִשְׁמָהּ וְנֶחְתַּם לִשְׁמָהּ. בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר שְׁמוֹתָן שֶׁל עֵדִים בִּשְׁעַת חֲתִימָתָן. אָמַר לוֹן. גּוֹיִם לוּקְיָן חֲתוּמִין עָלָיו. 2b וְאַתֶּם אוֹמְרִין אָכֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַגִיטִּין הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁמוֹתָן כְּשֵׁם גּוֹיִם הֲרֵי אֵילּוּ כְשֵׁירִין מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שְׁמוֹתָן כִּשְׁמוֹת הַגּוֹיִם. לֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ. הָא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא. מַאי כְדוֹן. רִבִּי בֵּבַי בְשֵׁם רִבִּי אִסִּי. עַד שֶׁיִּכְתּוֹב. בְּמָקוֹם יְהוּדָאִיקֵי. אִם אֵין שָׁם יְהוּדָאִיקֵי. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אִם אֵין שָׁם בֵּית הַכְּנֶסֶת מְצָרֵף עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי אָבִין. נוֹחַ לִי לְקַייְמוֹ בְּחוֹתְמָיו וְלֹא לְצָרֵף עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. מָאי כְדוֹן. אֲפִילוּ בַחֲנוּתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' בחנותן של ישראל. שרי ולא חיישינן למידי:
מאי כדון. ומאי הוי עלה:
נוח לו לקיימו בחותמיו. כלומר אי דמצרכת ליה לטרוח ולהביא עשרה בני אדם משום חששא ושיכירו שמות העדים נוח לו להתקיים בחותמיו ולא למיטרח למיכנף עשרה בני אדם:
מצרף עשרה בני אדם. כדי לפרסם הדבר:
אם אין שם. מקום קבוע למושב הדיינים כותבין בבית הכנסת:
במקום יהודאיקי. במקום מושב הדיינים. בב''ר ולוט ישב בשער סדום אותו היום מינוהו ארכי יודקי ראש הדייני'. וטעמא כדי לפרס' הדבר ולא אתי למיטעי נמי בשמות העדים:
מאי כדון. אכתיבת הגט קאי היאך נוהגין במקום כתיבתו דלא ליפוק חורבא מיניה:
מתניתא. ברייתא מסייע לר' יוחנן דקתני כל הגיטין הבאין ממדינת הים כו' ולא מכשרינן אלא בחוצה לארץ כדקאמר טעמא דשכיחי ישראל בח''ל ששמותם כשם העכומ''יז ולא חיישינן שמא עכומ''ז הן אבל בא''י דלא שכיחי שיהו שמותן כשם עכומ''ז לא דמספקינן להו דילמא עכומ''ז הן יפסול:
ואתם אמרין אכין. בתמיה שאתם מסופקים ורוצים להכשיר אע''פ שאינו מכירן ומאי קא מיבעיא לכו:
אמר לון עכומ''ז לוקין. כמו קלין ופסולין ודוגמתו אין עיקרא הוא דלקי מן דאשה בעשרה יוחסין הל' ד' כלומר עכומ''ז פסולין חתומין עליו שאנו רואין שמותן כשם העכומ''ז:
בעא קומי ר' יוחנן. אם צריך נמי שיהא מכיר שמותן של העדים בשעת חתימתן וכלומר אם אנו רואין עכשיו לפנינו שמות העדים כשמו' העכומ''ז אי ניחוש דילמא עכומ''ז נינהו וצריך שיכירן ולהעיד בפנינו או לא והאי בעיא בא''י קאי כדמוכח מדלקמן:
עד שיאמר. אמתני' קאי דצריך השליח שיאמר ג''כ שנכתב ונתחתם ביום כלומר שנחתם בו ביום שנכתב דהא תנן לקמן בפ''ב נכתב בלילה ונחתם בלילה כשר אלא באותו יום שנכתב קאמר ומשום מוקדם וכן צריך שיעיד בפירוש שנכתב ונחתם לשמה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source