משנה: הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ לַגּוֹי וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני תיקון העולם. כלומר שידעו שאין קנין לעכו''ם בא''י קנין גמור וישתדלו בפדיון זה הקרקע מידו לפי שהיא עומדת בקדושתה:
מתני' אין פודין אותו. והוא שרגיל בכך כדקאמר בגמרא:
לאחר מיתת אביהן. שלא יטמעו בין העכו''ם:
הלוקח מביא ביכורים. הלוקח הזה שלקחו ממנו מביא ביכורים וכלומר אע''פ שגדלו הפירות ברשות העכו''ם:
25b רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר. וְאַתְּ אָמַר כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָָּאן רִבִּי יְהוּדָה אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר. וְתַנֵּי כֵן מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. אוֹמֵר לָהּ. שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבָּרֵיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהדא דר''ש. דיש קנין וישראל שקנה פירות ממנו פטור מן המעשרות:
כל גרמה אמרה. אדרבה כל עצמו של המקרא לר''ש הוא דמסייע לי' דמדהזהירה התורה שלא תימכר לחלוטין כלומר שלא תמכר לעכו''ם כ''א לישראל וביובל יצא ש''מ שאם מכרה לעכו''ם מכורה לחלוטין היא:
והאי. האי קרא מסייע לר''מ דדרשינן היקישא דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות ומתרגמינן לחולטנית שלא תהא נמכרת לחלוטין:
ואין הם קונים מכם. שישראל הנמכר לעכו''ם אין גופו קנוי לו כ''א לעבודה אף אחוזה אין להם קנין אלא לפירות ולא להפקיע קדושתן:
והתנחלתם. בעבדים כנענים כתיב:
מתניתין דר''מ היא דר''מ אמר. במסכת דמאי אין קנין לעכו''ם בא''י אם קנה העכו''ם קרקע בארץ אין קנינו קנין להפקיע מקדושתה שלא תתחייב במעשרות וישראל הקונה ממנו צריך לעשר פירותיו ולפיכך הלוקח ממנו מביא ביכורים:
רבי יהודה אומר לא יחזיר ואת אומר כן. אהא דקתני בסיפא אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך פריך והא ר''י קאמר לא יחזיר וכיון שתקנו חכמים שלא יחזיר ואומרים לו הוי יודע כו' כדמפרש לעיל שהוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה והיכי מצי למימר השתא שתיקותיך יפה מדיבוריך:
לית כאן רבי יהודה. לא גרסינן במתניתין רבי יהודה בהא אלא ר''מ הוא דקאמר לה דס''ל יחזיר אם ירצה ואם לא החזירה ונשאת כו' אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך ותני בברייתא בהדיא כן:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹיִם כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁמָּכַר עַצְמוֹ וְשִׁנָּה. אֲבָל אִם מָכַר עַצְמוֹ פַעַם אַחַת פּוֹדִין אוֹתוֹ. וְאִם מָכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים אֲפִילוּ פַעַם אַחַת אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְלוּדִים. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר. מַה נַעֲשֶה מִפְּנֵי חַייָו עָשָׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני חייו עשה מפני דוחקו שלא היה לו ממה להתפרנס ופודין:
אין פודין אותן. שמסר נפשו למות:
גמ' ואם מכר עצמו ללודים. אומה שאוכלין בני אדם:
מַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. רִבִּי יוּדָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. יֵשׁ קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה. הֵקִישׁ עֲבָדִים לַאֲחוּזָה. מַה עֲבָדִים אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְאֵין הֵן קוֹנִין מִכֶּם. אַף אֲחוּזָה אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְהֵן אֵינָן קוֹנִין מִכֶּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת. לְחוֹלְטָנוּת. אָמַר לֵיהּ. כָּל גַּמְרָא אָֽמְרָה דְּהִיא מְסַייעָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא תִימָּכֵר. הָא אִם נִמְכְּרָה חֲלוּטָה הִיא. רִבִּי הוּנָא דְּצִיפּוֹרִי אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהדא דר''ש. דיש קנין וישראל שקנה פירות ממנו פטור מן המעשרות:
כל גרמה אמרה. אדרבה כל עצמו של המקרא לר''ש הוא דמסייע לי' דמדהזהירה התורה שלא תימכר לחלוטין כלומר שלא תמכר לעכו''ם כ''א לישראל וביובל יצא ש''מ שאם מכרה לעכו''ם מכורה לחלוטין היא:
והאי. האי קרא מסייע לר''מ דדרשינן היקישא דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות ומתרגמינן לחולטנית שלא תהא נמכרת לחלוטין:
ואין הם קונים מכם. שישראל הנמכר לעכו''ם אין גופו קנוי לו כ''א לעבודה אף אחוזה אין להם קנין אלא לפירות ולא להפקיע קדושתן:
והתנחלתם. בעבדים כנענים כתיב:
מתניתין דר''מ היא דר''מ אמר. במסכת דמאי אין קנין לעכו''ם בא''י אם קנה העכו''ם קרקע בארץ אין קנינו קנין להפקיע מקדושתה שלא תתחייב במעשרות וישראל הקונה ממנו צריך לעשר פירותיו ולפיכך הלוקח ממנו מביא ביכורים:
רבי יהודה אומר לא יחזיר ואת אומר כן. אהא דקתני בסיפא אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך פריך והא ר''י קאמר לא יחזיר וכיון שתקנו חכמים שלא יחזיר ואומרים לו הוי יודע כו' כדמפרש לעיל שהוא נותן לה גט שלם משעה ראשונה והיכי מצי למימר השתא שתיקותיך יפה מדיבוריך:
לית כאן רבי יהודה. לא גרסינן במתניתין רבי יהודה בהא אלא ר''מ הוא דקאמר לה דס''ל יחזיר אם ירצה ואם לא החזירה ונשאת כו' אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך ותני בברייתא בהדיא כן:
רִבִּי זְעוּרָה קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין קִנְייָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעוֹ מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ קִנְייָן נְכָסִים. מָהוּ קִנְייָן נְכָסִים. אָמַר רִבִּי אַבָּא. אֲכִילַת פֵּירוֹת. וְהָתַנִּינָן. הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִים מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְיָבִיא בִּיכּוּרִים דְּבַר תוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והתנינן. אדלעיל קמהדר דמוקמינן למתניתין כר''מ דאמר אין קנין א''כ הא דתנינן הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם ויביא ביכורים דבר תורה דהא מד''ת חייב הישראל אם אין קנין לעכו''ם וקשיא אמאי קאמר מפני תיקון העולם:
אכילת פירות. כלומר אם ישראל מכר הקרקע לעכו''ם לאכילת פירות יש לו בהן קנין ואם נגמרו בידו פטורין מן המעשרות דלא אמר ר''ט אין קנין אלא אם הקרקע ביד העכו''ם וישראל לקח ממנו לפירות ונגמרו ביד ישראל חייבין במעשרות אבל אם נגמרו ביד העכו''ם ונתמרחו לכ''ע יש קנין דנהי דקרקע לא קני פירות מיהא קני:
קָנָה שָׂדֶה בַיּוֹבֵל. רִבִּי אילָא אָמַר. קָנָה קַרְקַע. אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר. לֹא קָנָה קַרְקַע. מָתִיב רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל לְרִבִּי אִילָא. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר. קָנָה קַרְקַע. יַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. אָמַר לֵיהּ. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה וְשָׁב לַאֲחוּזָּתוֹ. בְּעֵיינוֹ. אַייתֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא שְׁמוּעָתָא קֳדָמֵיהוֹן 26a וְלֹא יָדַע דְּעוֹד אִינּוּן פְּלִיגין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מֵבִיא. מַה פְלִיגִין. בַּקִּרְייָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שמועתא קדמיהון. הביא שמעתא זו לפני ר''י ור''ל:
קנה שדה. מחבירו ביובל כלומר כל זמן שהיובל נוהג שהמכירה אינה אלא לפירות:
קנה קרקע. כל זמן שהוא בידו קנין פירות שלו כקנין הגוף הוא ונ''מ לענין ביכורים כדלקמן:
יחפור בה. הלוקח בורות שיחין ומערות:
ושב לאחוזתו בעייניה. כמות שהיתה:
ולא ידע דעוד אינון פליגין. שהם בעצמן מחולקין בזה אם קנה קרקע או לא דרבי יוחנן אמר הקונה שדה בזמן היובל מביא ביכורים וקורא דקנין הפירות כקנין הגוף דמי ור''ל אמר אינו מביא וקורא דלאו כקנין הגוף דמי כדמפרש ר''א דלענין קרייה הוא דפליגי ולר''ל אינו קורא שאינו יכול לומר מראשית פרי האדמה אשר נתת לי:
סליק פריקא בס''ד
משנה: הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִידִּית וּבַעַל חוֹב בַּבֵּינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִּיבּוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף כְּתוּבַּת אִשָּׁה בַּבֵּינוֹנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הנזקין שמין להן. ניזקן וגובין בעידית שבנכסי המזיק וכגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק דשיימינן בעידית דמזיק וגובה מהן כפי נזקו:
ובעל חוב בבינונית. דמדאורייתא לא גבי אלא מזיבורית דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה ואין דרכו של אדם להוציא אלא הפחות שבנכסיו ומפני תיקון העול' אמרו בעל חוב בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לווין:
וכתובת אשה בזיבורית. דליכא למיחש בה לנעילת דלת שיותר ממה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא:
רשב''ג. ובנוסחת הבבלי ר''מ והל' כת''ק:
הלכה: הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִידִּית כול'. קַל וַחוֹמֶר לְהֶקְדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפַּי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לְהֶכְשֵׁר נְזָקִין. הָדָא דְתַנִּינָן. שׁוֹר רְעֵהוּ וְלֹא שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ. אִם לְנִיזְקֵי גוּפוֹ. הָדָא הִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. נְזָקִין לְהֶדְיוֹט וְאֵין נְזָקִין לְגָבוֹהַּ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה מְנָא לְהֶקְדֵּשׁ. וְהָלַךְ שׁוֹרוֹ וְהִזִּיק. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשֶׂה בַעַל חוֹב וְיִגְבֶּה בְּבֵינוֹנִית. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִידִּית. קַל וַחוֹמֶר לְהֶקְדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דתנינן. הרי תנינן בב''ק שור רעהו כתיב ולא שור של הקדש ומשמע דבין בקרן בין בשן ורגל ממעט ליה הקדש:
אם לנזקי גופו. לאדם שהזיק הקדש הא תני רבי חייא דאין נזקין לגבוה דילפינן הקדש מתרומה דכתיב איש כי יאכל קדש ודרשינן פרט למזיק:
אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש שלא תאמר כו'. והלך שורו והזיק ל''ג לה ואגב שטפא דלקמן הוא. ואפשר לפרש לפי גירסת הספר דמיירי שהיה עליו חוב להקדש וגם חוב נזקין ורבותא קמ''ל דלא תימא הנזקין דוחין להקדש מן העידית דלא יהא אלא כב''ח לפום כן קאמר ק''ו דאפילו בכה''ג הקדש גובה מהעידית ושניהן חולקין בהן:
שלא תאמר. לא יהא אלא כבעל חוב בעלמא ואין דינו אלא בבינונית קמ''ל ק''ו להקדש שמשלם מן העידית שבנכסיו:
אם להכשר נזקין. שהזיק שורו להקדש וממונו שהזיק הכשר נזקין קרי ליה:
גמ' קל וחומר להקדש. מן הנזקין שישלם מן העידית ולקמי' מפרש לה:
מה אנן קיימין. הא דקאמר ק''ו להקדש:
תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק נִגָּבִין מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין. נִיחָא נֶזֶק. חֲצִי נֶזֶק לֹא מִגּוּפוֹ הוּא מְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר בְשׁוֹר תָּם שֶׁהִזִּיק וְהָלַךְ הַבַּעַל וּמְכָרוֹ. כְּבָר נִשְׁתַּעְבֵּד גּוּפוֹ לְבַעַל הַנֶּזֶק. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוֶה. מֵעַתָּה לֹא תִגָּבֶה אֶלָּא בְּבֵינוֹנִית. מֵאַחַר שֶׁעִיקָּרוֹ נֶזֶק גּוֹבֶה בָּעִידִית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ניחא נזק. שלם דמשלם מן העלייה והוי כבעל חוב דעלמא ונגבה מן המשועבדין אלא חצי נזק שור תם שהזיק לא מגופו הוא משלם והיאך שייך בה מן המשועבדים הא אין משתלם אלא מן הבעלים ומגופו:
תיפתר בשור תם שהזיק והלך הבעל ומכרו. דמכרו מכור הוא וחוזר וגובה הניזק מהלוקח דכבר נשתעבד מעיקרא גופו לדידיה:
רבנין דקיסרין. מפרשי דמיירי שזקפן עליו במלוה כלומר שעמד בדין עמו וזקפן על המזיק במלוה ובכי הא נגבית מן המשועבדים:
מעתה לא תגבה אלא בבינונית. ל' שאילה הוא דהואיל ונעשית כמלו' וא''כ אמור מעתה לא יגבה אלא מן הבינונית כב''ח וקאמר דלא היא מאחר שעיקר דין הניזקין בעידית כלומר היכי דמשלם מעלייה וה''נ אע''פ שתם הוא הואיל ועמד בדין עמו וזקפו עליו במלוה נגבית מן העדית ומן המשועבדין:
שָׂדֵהוּ פְּרָט לִמְשׁוּעֲבָד. כַּרְמוֹ פְּרָט לְהֶקְדֵּשׁ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהִזִּיק וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מְנָה וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מְנָה. אִם בְּשֶׁהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ הִזִּיק. הָדָא הִיא דְּתַנִינָן. שׁוֹר רְעֵהוּ וְלֹא שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תִּיפְתָּר בְּשׁוֹר שֶׁלְּהֶקְדֵּשׁ שֶׁרָעָה לְתוֹךְ שְׂדֶה הֶדְיוֹט. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. אֲנָן בָּעִנָן קַרְקַע הֶקְדֵּשׁ וְאַתְּ אָמַרְתָּ תּוֹךְ שְׁדֶה הֶדְיוֹט. אֶלָּא כֵן. אֲנָן קַייָמִין בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה מְנָה לָהֶקְדֵּשׁ. וְהָלַךְ הוּא וְהִזִּיק. שֶׁלֹּא תֹאמַר. אִילּוּ נְזָקִין וּמִלְוֶה בָּעֵדִים הַנְּזָקִין קוֹדְמִין. וָכָא קוֹדֵם הַנֶּזֶק לָהֶקְדֵּשׁ. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. כַּרְמוֹ פְּרָט לְהֶקְדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שדהו פרט למשועבד. אם לא עמד בדין מיירי ולא פליג אדר''ח:
מה אנן קיימין. הא דממעט להקדש:
אם בשהזיק ואח''כ הקדישו. לכרמו:
הדא הוא דתנינן. כלומר הא תנן בערכין הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה בו את הנכסים הללו על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב את חובו כדמפרש התם טעמא הא דמוסיף עוד דינר שלא ואמרו הקדש יוצא בלא פדיון ושמעינן מינה דהיכא שחובו קדים גובה מן ההקדש ולא יהא נזיקין כבעל חוב:
אם בשהקדיש. הכרם ואח''כ הזיק הא תנינן שור רעהו וכדלעיל דמכולהו ממעטינן להו להקדש בין קרן בין שן ורגל:
שרעה לתוך שדה הדיוט. והזיקו שהוא פטור:
אנן בעינן קרקע הקדש. הא בקרקע הקדש אנן עוסקין כדדריש כרמו פרט להקדש ואת אמרת שור הוא של הקדש והשדה של הדיוט בתמיה:
אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש. ונתחייב להקדש ואין לו אלא זה הכרם לגבות ממנו:
והלך הוא והזיק. ושורו הלך והזיק לשדה אחר. והנכון דגרסינן הכא בהדיא והלך שורו והזיק:
שלא תאמר אילו. יש כאן עליו נזיקין ומלוה בעדים לגבות הנזקין קודמין לב''ח:
וכא. וה''נ קדם הנזק להקדש לגבות דלא יהא אלא כמלוה ע''פ דהנזקין קודמין לו קמשמע לן כרמו פרט להקדש כלומר פרט לשהוא משועבד להקדש שהרי חוב ההקדש חל עליו מקודם וההקדש קודם לנזקין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source