Yoma
Daf 34a
משנה: 34a וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ טֹל וָצֵא טֹל וָצֵא. יְקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סוּכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק תִּשְׁעִים רִיס שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל׃ עַל כָּל סוּכָּה וְסוּכָּה אוֹמְרִים לוֹ הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסּוּכָּה לְסוּכָּה חוּץ מִן הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו׃
Traduction
On a construit à cet effet un pont spécial, pour échapper aux obsessions des Babyloniens (239)Terme désignant la populace., qui venaient tirer les poils du bouc, le harcelant pour hâter son départ, en lui disant: va donc, sors emporter nos péchés. Les plus important personnages de Jérusalem l’accompagnaient jusqu’à la 1re tente. Or, on dressait dix tentes depuis Jérusalem jusqu’à Couq (240)Neubauer, ib., p. 54., soit une distance de 90 ris, à raison de 7 1/2 par mille (ou en total 12 milles). A chaque station, on offrait au messager de la nourriture et de l’eau; et on l’accompagnait d’un arrêt à l’autre, sauf au dernier; on ne poussait pas jusqu’à la dernière limite de Couq, se contentant de s’arrêter de loin pour voir ce qui allait se passer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וכבש עושין לו. כמין מעלה עשו לו בגובה שהוא יוצא דרך אותו הכבש חוץ לעזרה וחוץ לעיר כדי שלא יוכלו הבבליים ליגע בו בהמשתלח לפי שהיו רגילין לתלוש בשערו ואומרים לו טול מהר וצא ולא תשהה עוונותינו אצלנו עוד:
יקירי ירושלים. מחשובי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה שסוכות עשו לו בדרך והולכין בני אדם לפני יה''כ לגור שם ומלוין אותו מסוכה לסוכה:
עשר סוכות. היו מירושלים עד צוק והוא הר גבוה וזקוף לפי שי''ב מיל היה מירושלים עד לשם והן תשעים ריס שהריס הוא רס''ו פסיעות נמצא ז' ריס ומחצה הן אלפים פסיעות פחות חמש והך קרוב לתחום שבת ותשעים ריס הן י''ב מיל:
על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון הרי מים. מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שהיו אומרים לו כן כדי שתתיישב דעתו וייטיב לו לפי שמי שיש לו פת בסלו אינו חושק ותאב לאכול כמי שאין לו פת בסלו:
ומלוין אותו מסוכה לסוכה וכו'. שמירושלים עד סוכה הראשונה מיל וכן בין כל סוכה וסוכה מיל הרי מירושלים עד סוכה האחרונה עשרה מילין ונשארו ב' מילין מסוכה אחרונה עד לצוק ומלוין אותו מיל כמדת תחום שבת ועומדין שם ורואין מרחוק את מעשיו כדמפרש במתני' דלקמן:
משנה: וּמֶה הָיָה עוֹשֶׂה. חָלַק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית חֶצְיוֹ קָשַׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ קָשַׁר בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו וְדוֹחֲפוֹ לַאֲחוֹרָיו מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַּחַת הַסּוּכָּה הָאַחֲרוֹנָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. מֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְגָדִים מִשֶּׁיֵּצֵא חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשְּׁעַת דְּחִייָתוֹ לַצִוּק׃
Traduction
Que faisait le messager? (Qu’y avait-il à voir)? Il partageait en deux parts une langue de laine écarlate, dont la moitié était attachée au roc et l’autre moitié aux cornes du bouc; puis il le poussait en arrière dans le précipice, d’où l’animal tombait, en roulant, et avant d’être parvenu à mi-chemin du fond, il était mis en pièces. Le messager allait alors s’asseoir sous la première tente voisine, jusqu’à la nuit. A partir de quel moment ses vêtements étaient-ils impurs? Dès qu’il avait quitté l’enceinte de Jérusalem; selon R. Simon, depuis le moment où il avait lancé le bouc dans le précipice –
Pnei Moshe non traduit
מתני' ומה הי' עושה. דקתני לעיל ורואין את מעשיו:
חלק לשון של זהורית וכו'. לא היה קושרו כל לשון של זהורית בהסלע שמא ילבין מיד מקודם דחיפת השעיר ומתוך שמחת ליבון הלשון שמראה שכבר נתכפרו העוונות ישכח מצות הדחיפה ועוד שיחשוב שמאחר שהלבין הלשון כבר נשלמה המצוה וכן לא היה קושר כולו בין קרניו שמא בשעת דחיפה יכוף השעיר את ראשו תחת גופו כשיפול לאחוריו ולא יוכל לראות אם הלבין הלשון ויהיו כל ישראל עצבין לפיכך קשר חציו בסלע וזה לא ילבין לחצאין עד שתגמור כל המלאכה וכשקושר חציו השני בין קרניו אע''פ שילבין מיד לא יניח מלדחפו הואיל והוא עוסק בו:
בא וישב לו. חוזר ובא וישב תחת סוכה אחרונה ואע''ג שהיוצא חוץ לתחום אפי' הוא ברשות דמצוה אין לו אלא אלפים אמה ממקום שיצא לשם לזה התירו לפי שהוא ירא לעמוד במדבר משתחשך:
מאימתי מטמא בגדים. כדכתיב והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו משיצא וכו' ואין הלכה כרבי שמעון:
הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּבַשׁ גּוּפוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כֶּבֶשׁ מַמָּשׁ.
Traduction
Selon les uns, on cachait le corps même du bouc (pour le soustraire); selon une autre version, on avait établi (241)Jér., (Sheqalim 6, 3) ( 48a). un passage surélevé (pour faciliter la sortie).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אית תניי תני כבש גופו. כלומר כמין מכבש עשו לו או איזה דבר לכסותו על ראשו וגופו להטמין אותו כדי שלא יגעו בו בעצמו לתלוש שערו ומלשון כבשו פניהם בקרקע הוא ואית תניי יתני כבש ממש מעלה אחת כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף. אֲלֶכְסַנְדְּרִיִין הָיוּ אוֹמְרִין. עַד מָתַי אַתֶּם תּוֹלִין אֶת הַקַּלְקָלָה בָנוּ.
Traduction
R. Hiya b. Joseph ajoute que les Alexandrins (242)Autre désignation de la populace. disaient: jusqu’à quand laisserez-vous suspendue au milieu de nous la personnification de nos fautes (pour le harceler)?
יַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. תַּנֵּי. עֶשֶׂר סוּכּוֹת בְּתוֹךְ שְׂנֵים עָשָׂר מִיל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֶשֶׂר סוּכּוֹת בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִיל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חָמֵשׁ. [וְכוּלָּן עַל יְדֵי עֵירוּב.] וְכֵן אָמַר לִי אֱלִיעֶזֶר בְּנִי. יַכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹתָן שְׁתַּיִם עַל יְדֵי עֵירוּב.
Traduction
– ''Les notables l’accompagnaient'' est-il dit. On a enseigné (243)Tossefta ˆ ce, ch. 3.: les 10 tentes étaient échelonnées sur un espace de 12 milles; tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Juda, l’espace était seulement de 10 milles. R. Yossé ne lui en attribue que 5, et toutes ces tentes étaient jointes par le symbole de l’eruv. -Ainsi, dit-il, mon fils Eliézer me demanda l’autorisation de parcourir un espace de 2 milles de chaque tente, par suite de l’eruv (soit un total de 4 milles de séparation réelle entre deux stations).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ג עשר סוכות וכו' כסתמא דמתני':
ר' יהודה אומר תשע סוכות בתוך עשרה מיל. כצ''ל וכן הוא בתוספתא שהרי לכ''ע מסוכה אחרונה עד לצוק ב' מילין:
וכולן. מלוין אותו מסוכה לסוכה ע''י עירוב:
וכן השיב לי ר''א בני. אם ע''י עירוב יכול אני לעשות ב' סוכות בין ירושלים ובין צוק ותו לא וע''י עירוב היו מהלכין ויהיו בני ירושלים מלוין אותו ב' מילין ובני סוכה ראשונה יצאו לקראתו ב' מילין הרי ד' מילין שאתה יכול להרחיק סוכה ראשונה מירושלים וכן סוכה השניה ד' מילין מסוכה הראשונה ויהיו בני סוכה הראשונה מקצתן מערבין לצד ירושלים ומקצתן יערבו לצד השניה ללוותו וכן בני סוכה השניה יערבו מקצתן לצד הראשונ' לצאת לקראתו ב' מילין ומקצתן יערבו לצד צוק ללוותו ב' מילין:
עַל כָּל סוּכָּה וְסוּכָּה אוֹמְרִים לוֹ. הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם. לְיַיפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵין יֵצֶר הָרַע תָאֵב אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא סְלַק מְבַקְּרָה לְרִבִּי חַגַּיי דַהֲוָה תָּשִׁישׁ. אֲמַר לֵיהּ. צְהִינָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁתֵה. שָֽׁבְקֵיהּ וּנְחַת לֵיהּ. בָּתָר שָׂעָה סְלַק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מֶה עָֽבְדַת הַהִיא צְהִיוּתָךְ. אֲמַר לֵיהּ. כַּד שְׁרִית לִי אָֽזְלַת לָהּ. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בַשּׁוּקָא וּבְרַתֵּיהּ עִימֵּיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ בְרַתֵּיהּ. אַבָּא. צְהִייָא אֲנָא. אֲמַר לָהּ. אוֹרְכִין צִיבְחַר. אָֽמְרָה לֵיהּ. אַבָּא. צְהִייָא אֲמַר לָהּ. אוֹרְכִין צִיבְחַר. וּמִיתַת. רִבִּי אָחָא כַד מְפַנֵּי מוּסָפָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אֲחִינָן. מָאן דְּאִית לֵיהּ מֵיינוֹק יֵיזִיל בְגִינֵיהּ.
Traduction
A chacune d’elles on offrait au messager à manger et à boire (sans qu’il en eût besoin), pour lui donner des forces et l’encourager; car le mauvais penchant désire toujours le plus ce qui lui est interdit (244)Jér., (Nedarim 9, 1) ( 41b).. Ainsi, R. Mena alla, un jour de Kippour, rendre visite à R. Hagaï, qui était malade, et lui dit qu’il avait soif. Tu peux boire, dit R. Mena; puis, il le quitta. Au bout d’une heure, il revint et lui demanda s’il avait satisfait sa soif. Du moment où tu m’as permis de boire, dit R. Hagaï, la soif m’a quitté. R. Hiya b. Aba raconte le fait suivant: comme un homme passait un jour de Kippour sur la place publique avec sa fille, elle dit à son père avoir très soif. Attends un peu, lui répondit-il. A la suite d’une nouvelle demande, suivie de la même réponse, elle mourut (preuve qu’il eût mieux valu le lui permettre, et elle s’en serait peut être passée). Aussi, lorsque la prière de Moussaph était achevée en ce jour à la synagogue, R. Aha disait au public: mes frères, que ceux qui ont des enfants chez eux rentrent leur donner à manger, pour éviter tout danger.
Pnei Moshe non traduit
לייפות את כחו. להחזיקו וליישב דעתו ולמה וכו' כהדא עובדא דר' מנא סליק לבקרו לר' חגיי ביה''כ שהיה תש כחו וא''ל ר' חגיי צהינא כמו צחינא צמא אני ותאב לשתות וא''ל שתה שמותר אתה והניחו וירד ולאחר שעה חזר ועלה אצלו ושאלו מה היה בצמאך אם שתית והשיב לו משעה שהתרת לי לשתות הלך לה הצמאה ולא הייתי תאב כלל לשתות:
אבא צהייא אנא. וביום הכפורים היה ואמר לה תמתין עוד מעט וכך אמר לה בפעם שנייה ומתה מחמת הצמא ואלו היה אומר לה שתה אפשר ששוב לא היתה תאבה לשתות:
כד מפני מוספא. כשסיימו להתפלל תפלת מוסף ביום הכפורים היה אומר לפני האנשים שבביה''כ מי שיש לו תינוק יצא וילך בשבילו להאכילו ולהשקותו וכל כך למה שלא יבואו לידי סכנה:
Yoma
Daf 34b
משנה: בָּא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. קְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶן נְתָנָן בַּמָּגִס וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. קְלָעָן בַּמַּקְלוֹת וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. מֵאֵימָתַי מְטַמִּין בְּגָדִים מִשֶּׁיֵּצְאוּ חוֹמַת הָעֲזָרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשֶּׁיִּצַּת הָאוּר בְּרוּבָּן׃
Traduction
Après livraison du bouc d’Azazel, le pontife se rendait auprès du taureau et du bouc qui doivent être brûlés;il les écorchait, enlevait les entrailles, les plaçait dans un bassin, les faisait fumer sur l’autel, puis on suspendait les victimes sur des tiges de bois pour les porter de là au lieu de combustion. A partir de quel moment les vêtements de ces derniers servants devenaient-ils impurs? Dès qu’ils quittaient l’enceinte du portique; selon R. Simon, lorsque la majeure partie est enveloppée de flammes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בא לו אצל הפר וכו'. לאחר שמסר הכ''ג השעיר המשתלח להמשלח בא לו אצל הפר והשעיר שהכניס דמן לפנים והן עומדין להשרף וקרען והוציא אימוריהן:
ונתנם במגס. בקערה של כלי שרת:
והקטירן. לאו דוקא הוא שהרי אינו מקטירן אלא על מזבח החיצון אחר שלובש בגדי זהב ומקריב את המוספין ואת אילו ואיל העם ואח''כ מקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין כדכתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו' ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה אלא להקטירן הוא דקאמר אח''כ כשיגיע זמן הקטרתן:
קלען במקלות. כמין קליעה. וארבעה בני אדם נושאין ב' מוטות שנים לפנים שנים לאחור ומהלכין מוט אצל מוט והפר והשעיר נתונים עליהם מורכבין זה על זה וכופפן זה תחת זה כמין קליעה ושלימים הן עם עורותן ובשרם ופרשם אלא שנקרע כריסם להוציא את אימוריהן ונתנם להוציאן לבית השריפה וזהו לבית הדשן חוץ לירושלים ובשעה שהכה''ג קורא בספר כדתנן בפ' דלקמן הוציאו אותן לבית השריפה:
מאימתי מטמאין בגדים. דכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו:
משיצאו חוץ חומת העזרה. דכתיב ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו' יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש וגו' והרי ילפינן לפר ושעיר שיהו נשרפין חוץ לשלש מחנות כמו הפר המשיח והעדה א''כ למה נאמר כאן מחוץ למחנה דמשמע מינה אחת אלא לומר לך כיון שיצאו חוץ למחנה האחת והיינו חוץ לחומת העזרה שהיא מחנה שכינה מטמאין בגדים ומחנה שנייה הוא הר הבית וירושלים מחנה שלישית:
ר''ש אומר וכו'. דס''ל דהאי מחוץ למחנה איצטריך למילף מפרה אדומה שהיא נשרפת במזרחה של ירושלים דכתיב בה אל נוכח פני אוהל מועד ופתח אהל מועד במזרח הוה אף כאן שריפתן במזרחה של ירושלים ורבנן סברי דנשרפין לצפונה של ירושלים שכל מעשה חטאת בצפון והלכה כת''ק:
הלכה: [בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ וכו'.] אֲנָן תַּנִּינָן. בָּא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל שָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. קְרָאָ מְסַייֵעַ לַמַּתְנִיתִין. וְהַֽמְשַׁלֵּ֤הַ אֶת הַשָּׂעִיר֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את. אָמַר רִבִּי מָנָא. [וַאֲפִילוּ] כָאהֵן דְּתַנִּינָן תַּנָּייָא בָּרְייָא אַתְיָא הִיא. כְּאִנַּשׁ דִּסְלַק מִטִּיבֵּרְיָא לְצִיפּוֹרִין. עַד דְּהוּא בְטִיבֵּרְיָא אָֽמְרִין. בְּצִיפּוֹרִין הוּא יְתִיב.
Traduction
Selon une version, dès l’expédition du bouc d’Azazel, le pontife se rendait auprès du taureau et du bouc, accomplir le cérémonial; selon une autre version, il devait à ce moment lire la section biblique relatant le service officiel du Kippour R. Hanania invoque en faveur de la première version, qui est celle de la Mishna, les versets suivants (Lv 16, 27): celui qui a conduit le bouc à Azazel devra laver ses vêtements; puis, aussitôt après (28)Soit, pour tous les autres, un total de 380 ans.: le taureau d’expiation et le bouc d’expiation… seront portés au dehors et brûlés. Ceci ne prouve rien, dit R. Mena, et la seconde version peut également être admissible, sans prendre l’ordre biblique à la lettre. Ainsi, il arrive que lorsque quelqu’un est en voyage et doit se rendre à Tibériade à Sephoris, quoiqu’il soit encore dans la première localité, on dit de lui qu’il se trouve déjà à Sephoris.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנן תנינן. במתני' בא לו אצל הפר וכו' דמשמע אחר שילוחו של שעיר היה זה מיד שהוציא אימורי הפר והשעיר ליתנם בכלי:
ואית תניי תני בא לו כ''ג לקרות. הפרשה אחר שילוחו של שעיר ואח''כ הוציא את אמוריהן ונותנן בכלי:
קרא מסייע למתני'. דהכי כתיב והמשלח את השעיר וגו' וכתיב בתריה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת וגו' יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו וא''כ היה צריך להוציא את אימוריהן כדי להקטירן בזמנן ומיד אחר השילוח של שעיר היה שהרי צריך להוציא את הפר והשעיר לבית השריפה וכדקתני סידורן במתני':
הלכה: 34b [בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַחֲלוֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מַאֲדִים. וְהָיוּ מִתָבַּייְשִׁין אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. חָֽזְרוּ וְקָֽשְׁרוּ אוֹתוֹ בְפִתָחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַאֲדִים. חָֽזְרוּ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בַסֶּלַע.
Traduction
(245)La Guemara sur ce est eproduit du (Shabat 9, 3),.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בראשונה היו קושרין אותו וכו'. גרסינן לה לעיל בשבת פרק ט' בהלכה ג' עד כצמר יהיו:
כְּתִיב לְכוּ נָ֛א וְנִוָּֽכְחָה֭ וגו'. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר. אִם יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ שֶׁבֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. יֶתֶר מִיכָּאן כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אִם יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙. כִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. וְאִם יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָע֭ כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָא בַּר פָּזִי. אִם יִֽהְי֙וּ חֲטָֽאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִי כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ. בָרִאשׁוֹן. אִם יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָע֖ כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃ בַּשֵּׁינִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרֵי. בִּזְמַן שֶׁעֲווֹנוֹתָין שֶׁל אַדַם כְּפִי שָׁנָיו. כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ׃]
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source