Yoma
Daf 28a
וְהִזָּ֥ה אוֹתוֹ [לִפְנֵ֥י הַכַּפּוֹרֶת]. מְלַמֵּד שֶׁהוּא נוֹתֵן אַלַת לְמַעֲלָן. וְלִפְנֵ֥י 28a הַכַּפּוֹרֶת. אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. הֲרֵי אֲמִי דָן. נֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בְּפָר לְמַטָּן. וְנֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בְּשָׂעִיר לְמַטָּן. מַה מַתַּן דָּמִים אֲמוּרִין בְּפָר לְמַטָּן שֶׁבַע אַף מַתַּן דָּמִים אֲמוּרִין בְּשָׂעִיר לְמַטָּן שֶׁבַע. (הָא) [אוֹ לְכָה] לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. נֶאֶמְרוּ דָמִים לְמַעֲלָן וְנֶאֶמְרוּ דָמִים לְמַטָּן. מַה דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַעֲלָן אַחַת אַף דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַטָּן אַחַת. נִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה. דָּנִין שֶׁלְמַטָּן מִשֶּׁלְמַטָּן. וְאֵין דָּנִין שֶׁלְמַטָּן מִשֶּׁלְמַעֲלָן. אוֹ לְכָה לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. דָּנִין דַּם הַשָּׂעִיר מִדַּם הַשָּׂעִיר. וְאֵין דָּנִין דַּם הַשָּׂעִיר מִדַּם הַפָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂ֣ה אֶת דָּמ֗וֹ כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר. מַה דַם הַפָּר לְמַטָּן שֶׁבַע אַף דַּם הַשָּׂעִיר לְמַטָּה שֶׁבַע. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה לִיתֵּן מִדַּם הַפָּר לְמַעֲלָן. נֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בְּשָׂעִיר לְמַעֲלָן וְנֶאֲמַר מַתַּן דָּמִים בַּפָּר לְמַעֲלָן. מַה דָּמִים הָאֲמוּרִין בְּשָׂעִיר לְמַעֲלָן אָחָת אַף מַתַּן דָּמִים הָאֲמוּרִין בַּפָּר לְמַעֲלָן אָחָת. אוֹ לְכָה לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּן. נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעֲלָן. מַה דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַטָּה שֶׁבַע אַף דָּמִים אֲמוּרִין בּוֹ לְמַעֲלָן שֶׁבַע. נִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה. דָּנִין שֶׁלְמַעֲלָן מִשֶּׁלְמַעֲלָן. וְאֵין דָּנִין שֶׁלְמַעֲלָן מִשֶּׁלְמַטָּן. אוֹ לְכָה לָךְ לְדֶרֶךְ הַזּוֹ. דָּנִין דַּם הַפָּר מִדַּם הַפָּר. וְאֵין דָּנִין דַּם הַפָּר מִדַּם הַשָּׂעִיר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂ֣ה אֶת דָּמ֗וֹ כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר. שֶׁיִהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו שָׁוִין. מַה מַה דַם הַפָּר לְמַטָּן שֶׁבַע אַף דַּם הַשָּׂעִיר לְמַטָּן שֶׁבַע. מַה דַם הַשָּׂעִיר לְמַעֲלָן אָחָת אַף דַּם הַפָּר לְמַעֲלָן אָחָת.
Traduction
Ainsi, de ce qu’il est écrit ''il l’aspergera devant le propitiatoire'', on a conclu qu’il faut une aspersion vers le haut; mais par l’autre expression ''devant le propitiatoire'' (dite au sujet du bouc), on ne sait pas combien il en faut. On la déduit donc par le raisonnement suivant, et l’on dit: puisqu’il est question de remise du sang pour le taureau, vers le bas, ainsi que pour le bouc vers le bas; comme pour le premier, pour ce dernier ce sera sept fois. Ou bien encore l’on procédera comme suit: puisqu’il est question de ''sang'' aussi bien vers le haut que vers le bas, dans l’un et l’autre cas, il ne s’agira que d’une fois. -A quoi donc cela ressemble-t-il? (D’où vient cette divergence de déductions)? On établit les analogies, pour conclure à l’égard du bas, de ce qui est dit d’autre part pour le bas, mais non pour le bas d’après ce qui est relatif au haut. Peut-on aussi recourir à ce mode de raisonnement et dire: on déduit bien ce qui se rapporte au sang de bouc, de ce qui est dit pour ce même sujet, mais non de ce qui est dit au sujet du taureau? C’est pourquoi il est écrit (ibid. 15): il agira avec son sang (celui du bouc) comme il l’a fait pour celui du taureau; comme du sang de taureau on asperge sept fois en bas, il en sera de même du sang de bouc. On ne saurait pas encore combien de fois on doit répandre du sang de taureau vers le haut; mais on tient compte de l’analogie entre l’expression ''remise du sang'' employée pour le bouc et vers le haut, et de celle usitée pour le taureau vers le haut, afin d’en conclure que, dans l’un et l’autre cas, il s’agit d’une seule fois. Faut-il avoir recours à ce procédé, et établir un parallèle entre le terme ''sang'', vers le bas (usité pour le bouc), et le mot ''sang'' vers le haut (du taureau), afin d’en déduire que, dans ces deux cas, il s’agit de sept fois? A quoi ce procédé ressemblerait-il? Dira-t-on que l’on déduit l’aspersion à faire vers le haut d’une autre analogue, sans déduire celle du haut de celle du bas? Ou bien dira-t-on d’agir différemment et de déclarer que l’on conclut bien les règles pour le sang de taureau de celles relatives à ce même sang, mais non des règles du sang de bouc? C’est pourquoi il est dit: ''il agira avec son sang (celui du bouc) comme il l’a fait pour celui du taureau''; toutes les opérations pour l’un et l’autre seront semblables, et comme pour le sang de taureau il y a sept aspersions vers le bas, il y en aura autant du bouc; de même, comme celle du bouc vers le haut est une seule, il n’y aura qu’une seule du taureau, vers le haut.
הַקּוֹדֶשׁ. צָרִיךְ לְכַוֵּין כְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי נֶחֶמְיָה. לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בַּפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עָל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה כֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵי י''י. וְאֵיכָן הָיָה. לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵי י''י. הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
Traduction
Comme il est dit (ib. 16): sur le saint, le pontife aura soin de diriger l’aspersion vers l’arche sainte (191)Torath Cohanim, ou Midrash sur Lv 3).. R. Néhémie dit: comme on trouve qu’en vue du taureau offert pour bien d’autres préceptes religieux (p. ex. pour servir de rachat aux fautes de la communauté, ou pour l’installation du cohen faisant le service de la guerre), le cohen est placé en dehors de l’espace de l’autel, et lorsqu’il est chargé de cette aspersion, il le lance, à ce moment, vers le propitiatoire;on aurait pu croire que le pontife agira de même à l’égard de l’office du Kippour. C’est pourquoi il est dit (ib. 18): il se rendra à l’autel qui est devant l’Eternel, ce qui signifie: à l’intérieur de l’autel; et ce n’est pas à dire qu’il s’agit là de l’autel extérieur, puisqu’il est dit ''devant l’éternel'', expression qui est seulement applicable à l’autel d’intérieur.
Pnei Moshe non traduit
הקדש. וכפר על הקדש כתיב ודריש צריך לכוין בהזיותיו כנגד הקדש:
גמ' אמר ר' נחמיה וכו'. ברייתא היא בת''כ פרשת אחרי מות:
ויצא אל המזבח אשר לפני ה' מה ת''ל. אשר לפני ה':
לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה. כדדריש לעיל בפ' ויקרא גבי פר כהן המשיח דכתיב ביה והזה מן הדם שבע פעמים לפני ה' את פני פרוכת הקדש יכול שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת ת''ל שם ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' מזבח לפני ה' ואין הכהן לפני ה' אלא עומד חוץ להמזבח ומזה על הפרוכת:
יכול אף זה. של יה''כ כן ת''ל אשר לפני ה' היכן היה הכהן עומד לפנים מן המזבח שהיא בין הפרוכת ובין המזבח ומזה:
או אינו מדבר. כאן אלא על מזבח החיצון לפי שבפר הבא על כל המצות מפורש שם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל מועד. אבל כאן כתיב ויצא אל המזבח ולא מפורש איזה מזבח:
ת''ל אשר לפני ה' הא אינו מדבר אלא במזבח הפנימי. שהוא כולו לפני ה' באהל מועד:
הַכֹּל מוֹדִין בַּפָּר מָשִׁיחַ וְעֵדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. מַה פְלִיגִין. בְּפָר וְשָׁעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. אִית תַּנָּיֵי אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיהָ בְרוֹמֵי מְלֵיאָה טִיפִּין שֶׁלְדָּם. אָמַרְתִּי. אֵילּוּ מִן הַדָּמִים שֶׁהָיוּ מַזִּין עָלֶיהָ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. הָדָא אָֽמְרָה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. [וַאֲפִילוּ תֵימַא. אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ.] (וְ)אִם נָגַע נָגַע.
Traduction
Tous s’accordent à admettre que, pour le taureau d’installation du cohen préposé à la guerre, ou pour celui qui sert d’expiation à la communauté, le sang aspergé n’a pas besoin de touché au propitiatoire. La discussion roule seulement sur le point de savoir si c’est obligatoire pour celui du taureau et du bouc de Kippour (192)B., Menahot 24a.: selon les uns, il devra toucher; selon les autres, ce n’est pas nécessaire. R. Eliézer b. R. Yossé raconte avoir vu à Rome -parmi les dépouilles (opimes)- un fragment du rideau de sanctuaire couvert de gouttes de sang, en se disant qu’il devait provenir du sang des aspersions faites le jour du Kippour. Ceci prouve-t-il que le sang devait toucher? Non, on peut admettre que ce n’est pas obligatoire, mais qu’au cas où le contact a eu lieu, c’est valable (voilà pourquoi il a vu des gouttes).
Pnei Moshe non traduit
הכל מודין. לעיל בהלכה שלפניה דפליגי אם צריך שיהא נוגע הדם בכפורת או לא מודין הן בפר משיח ופר העדה שכתוב בהם לפני ה' את פני הפרוכת שאינו צריך שיהא נוגע הדם בפרוכת ומה פליגין לעיל בפר ושעיר של יה''כ ואית תני וכו':
אמרתי וכו'. ובתוספתא סוף פ''ב גריס ואמרו לו אלו מדמים של יוה''כ:
הדא אמרה צריך שיהא נוגע. א''כ ש''מ שצריך היה שיהא נוגע. וקאמר דלא היא דאפילו תימר א''צ שיהא נוגע אלא שאם נגע נגע ואירע כך לפעמים ולפיכך ראה שהיה עליה טיפי דמים:
Yoma
Daf 28b
.נָתַן מִכְּלִי קוֹדֶשׁ לִתוֹךְ כְּלִי חוֹל פָּסַל. הָא מִכְּלִי קוֹדֶשׁ לִתוֹךְ כְּלִי קוֹדֶשׁ לֹא פָסַל אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. עֵירָה 28b דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. נֵימַר. מִדַּם הַפָּר שֶׁהוּא מָלֵא לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא רֵיקָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. עֵירָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר מָלֵא. מִיכָּן וָהֵילַךְ חוֹזֵר ובּוֹלְלָן לְתוֹךְ כֶּלִי אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּבָּֽלְלוּ כָל צוֹרְכָן.
Traduction
Si l’on a versé le sang d’un ustensile sacré dans un autre profane, il va sans dire qu’il devient impropre au service du culte; mais ne l’est-il pas si on le verse d’un ustensile sacré dans un autre sacré? En effet, répond R. Yossé, la Mishna prouve qu’il reste valable, en disant: le pontife versait le sang du taureau après de celui du bouc (soit d’un vase sacré à un autre semblable). Mais que peut-on conclure de là? R. Mena n’observe-t-il pas que l’on ne dit pas de verser le vase du sang de taureau, qui est plein, dans celui du sang de bouc, qui serait vide (il s’agit seulement de mêler les deux sangs)? Il est vrai, répond R. Yossé b. R. Aboun, que l’on versait le sang de taureau dans le vase du sang de bouc déjà plein; mais ensuite on les mêlait de nouveau dans un autre vase, afin d’opérer un mélange complet (on voit donc que le transvasement d’un ustensile sacré dans un autre semblable est permis).
Pnei Moshe non traduit
נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסול. כלומר בהא פשיטא לן שאם נתן הדם מכלי קדש לכלי חול שפסול הוא כל זמן שלא יחזיר לכלי חדש כדתנן בפ''ג דזבחים קיבל בכלי קדש ונתן בכלי חול יחזיר לכלי קדש ומשמע הא מכלי קדש לתוך כלי קדש אחר לא פסל א''נ לשון שאלה היא מי נימא הא לתוך כלי קדש אחר לא פסל או דילמא צריך שיחזיר להכלי קדש שקיבל בו ולזרוק ממנו:
מתני' אמרה כן. דלא פסל דקתני לעיל עירה דם הפר לתוך דם השעיר וזהו מכלי קדש לכלי קדש אחר:
ופריך מה את שמע מינה מהכא. הרי אין כאן אלא עירוב הדמים זה בזה. ולעולם אם עירה הדם מכלי קדש שקיבל לתוך כלי קדש אחר ריקן אפשר שפסל:
אמר ר' מנא וכו'. כלומר דר' מנא מסיק הקושיא וכי נימר כאן שמערה מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם בתמיה והלא דם לתוך דם הוא מערה ולא לכלי אחר ריקם:
א''ר יוסי בר' בון עירה דם הפר לתוך דם השעיר מלא. כלומר דר' יוסי בר' בון מתרץ להא דר' חניי דאכתי האי מילתא ש''מ ממתני' דודאי מה דקתני עירה דם הפר לתוך דם השעיר היינו לתוך דם השעיר מלא ובהא מודינא לך אלא מכאן והילך חוזר ובוללו לתוך כלי אחר כדי שיבללו ויתערבו כל צרכן וא''כ ש''מ שיכול להערות מכלי קדש שקיבל לתוך כלי קדש אחר:
מְנַיִין שֶׁהוּא זָקוּק לְהֶעָרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר. בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוּרָבִין. יָכוֹל מִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּ֤ר אַֽהֲרֹן֙ עַל קַרְנֹתָ֔יו אַחַת֭ בַּשָּׁנָ֑ה. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. אוֹ נֵימַר. דַּם הַפָּר אַחַת בַּשָּׁנָה. לֹא שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁלְּמַטָּן שֶׁהוּא צָרִךְ לְהֶעָרוֹת. דִּכְתִיב [שֶׁבַע] וָלֹא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה.
Traduction
D’où sait-on que ce mélange est obligatoire? De ce qu’il est dit (ibid.): il remettra le sang de taureau et du sang de bouc, savoir des deux réunis; et ce n’est pas à dire qu’il s’agit de prendre de l’une, puis de l’autre à part, puisqu’il est écrit (Ex 30, 10): Aaron en purifiera les cornes (de l’autel) une fois l’année (193)M. le gr. Wogue, traduction du Pentateuque, ˆ ce verset, est d'avis de ne pas dire, avec Luther, Mendelssohn et autresÊ: ÒÊIl fera expiation sur ses cornesÊÓ.; une fois par an, il obtiendra ainsi le pardon, non deux fois (194)En versant de chaque sang, il y aurait 2 aspersions.; ou bien encore on en conclura que du sang de taureau il sera versé une par an, non deux fois. En effet, R. Ismaël enseigne une déduction analogue, de la suite du même verset: ''par le sang du sacrifice expiatoire du Kippour, une fois par an, il sera pardonné sur lui pour vos générations'', soit une fois par an, non deux. Tous s’accordent à admettre que, pour les sept aspersions vers le bas de l’autel (195)La discussion porte seulement sur les aspersions aux angles, pour savoir si on emploiera du sang de chaque victime ˆ part, ou non., il faut opérer le mélange, parce qu’il est dit ''sept'', et non quatorze. Lorsqu’on a recueilli le sang du taureau dans trois coupes différe
Pnei Moshe non traduit
מנין שהוא זקוק להערות. ולערב דם הפר עם דם השעיר:
ת''ל ונתן. ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב:
יכול. לא יהא מערבן אלא דה''ק שיתן מזה בפ''ע ומזה בפ''ע:
ת''ל. גבי ועשית מזבח מקטר קטרת בפ' תצוה וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה א''כ אחת בשנה היא דמכפר ולא שיתן עליו מזה ומזה בפ''ע דא''כ הוי שתים בשנה:
או נימר. דלא קפיד קרא אלא מדם הפר לא יהא אלא אחת בשנה אבל יכול לחזור וליתן עליו מדם שעיר:
תני ר' ישמעאל. דהדר כתיב מדם חטאת הכפורים אחת בשנה וגו' ללמד על כל חטאת הכפורים שיהא דוקא אחת בשנה בין מהפר ובין מהשעיר ולפיכך זקוק להערות וליתן מדם שניהם אחת בשנה:
הכל [מודים] בשבע הזאות שלמטן. על המזבח לאחר שנותן על הקרנות מזה הוא על טהרו של המזבח שבע כדכתיב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וגו' וכדתנן לקמן הזה על טהרו וכו' ובקרנות פליגי תנאי בברייתא דאיכא מ''ד דס''ל דאין מערבין לקרנות אלא נותן מזה בפני עצמו ומזה בפ''ע ומיהת הכל מודים באלו שבע שלמטה על טהרו שזקוק הוא להערות ולערבן וליתן משניהם ולא מכל אחד בפ''ע דכתיב שבע פעמים ולא ארבע עשרה:
קִיבֵּל מִדַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּין. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן זָקוּק לְהֵעָרוֹת. וְיֵשׁ אָדָם מְחַשֵּׁב חֲצִי כַפָּרָה. אֶלָּא כֵינִי. קִיבֵּל מִדַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת [וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת] לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּים. וּמֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. וּמֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן הוּא זָקוּק לְהֵעָרוֹת. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי זְעוּרָה וּדְרִבִּי הִילָא. דְאִיתְפַּלְּגוֹן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
קיבל מדם הפר בשלשה כוסות. וכן מדם השעיר בשלשה כוסות אחרים אחד מזה ליתן ממנו על הבדים וכו' וכן ליתן מאחד מזה על הבדים וכו' איזה מן הכוסות הוא זקוק להערות זה עם זה שיתן מהן על המזבח:
ויש אדם מחשב חצי כפרה. בתמיה לדידך שקיבל כל א' וא' מהן בשלשה כוסות בפני עצמן וא''כ בתחלה לא חישב אלא על חצי כפרה בכפרת המזבח שהרי קיבל כל א' וא' בפני עצמו והא כבר שמעינן דאין כפרת המזבח אלא משניהן יחד ובכה''ג דאמרת הקבלה שלא כהוגן היתה:
אלא כיני קיבל מדם הפר בשלשה כוסות ומדם השעיר בשלשה כוסות וכו'. כלומר לא תימא שקיבל מכל אחד ואחד בכוס בפ''ע ובשלשה לשלשה העבודות אלא כך שקיבל מדם הפר בשלשה כוסות ובאותן שלשה כוסות בעצמן קיבל ג''כ מדם השעיר וחישב מאחד מהן על הבדים שיזה בשביל דם הפר ואח''כ יזה בשביל דם השעיר וכן מכוס השני על הפרוכת וכן על מזבח הזהב ונמצא כל הכוסות כולן עומדות איזה מהן הוא זקוק להערות וכלומר למאי דאמרי' לעיל שאחר שנותן דם הפר לתוך דם השעיר חוזר ובוללן לתוך כלי אחר כדי שיתערבו יפה יפה וכאן שיש שלשה כוסות מדם שניהן מספקא לן אם לאחר שנתן מהן המתנות על הבדים ועל הפרוכת זקוק הוא להערות מכל א' וא' ולערבן יפה בכלי אחר דעל כל כוס וכוס אמרי' שמא זה הוא שחישב עליו שיזה מהן על מזבח הזהב או דילמא אינו זקוק להערות אלא כוס אחד מהן ואיזה שירצה שלאחר שנתן מהן על הבדים ועל הפרכת נוטל כוס א' ומערה לתוך כלי אחר ונותן על מזבח הזהב או אותו כוס שניתן ממנו אותן המתנות אותו מערה לתוך כלי אחר ונותן על מזבח הזהב:
תפלוגתא. האי מילתא תליא בתפלוגתא דר''ז ודר' הילא במאי דפליגי בשעירים שאם הגריל על שלשה זוגות שעירים וליתן מהשעיר אשר לה' מאחד מהן על הבדים ומאחד מהן וכו' ונמצא שיש כאן שלשה שעירים שנפל עליהן הגורל לעזאזל ואיזה מהן משתלח:
הִגְרִיל שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּים. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן מִשְׁתַּלֵּחַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. לְכַפֶּ֥ר עָלָי֑ו. אֵת שֶׁהוּא מְכַפֵּר בּוֹ חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. אֵת שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר אֵין חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. רִבִּי הִילָא אָמַר. לְכַפֶּ֥ר עָלָי֑ו. אֵת שֶׁהוּא גוֹמֵר בּוֹ כָל הַכַּפָּרָה חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. אֵת שֶׁאֵינוֹ גוֹמֵר בּוֹ כָל הַכַּפָּרָה אֵין חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. שְׁלָשְׁתָּן מִשְׁתַּלְּחִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא. אֵינוֹ מִשְׁתַלֵּחַ אֶלָּא אַחֲרוֹן בִּלְבַד.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר''ז אמר לכפר עליו. כתיב יעמד חי לפני ה' לכפר עליו את שהוא מכפר בו המתנות חבירו של זה הזוג הוא שמשתלח וכלומר אפי' אינו מכפר בו כל המתנות אלא אחת מהן בלבד כגון על בין הבדים או על הפרוכת או על מזבח הזהב יכול הוא להשתלח לחבירו של זה הזוג שכיפר בו כפרה אחת ואת שאינו מכפר מהזוג כלל כגון שכיפר כל הכפרות בהאחרים אין חבירו שלו משתלח:
ר' הילא אמר וכו'. איך הדבר תלוי אלא בזה שהוא גומר בו כל הכפרה שנתן ממנו על המזבח הזהב שהוא גמר כל המתנות וחבירו של זה הוא שמשתלח ואת שאינו גומר בו וכו' ואפי' כיפר ממנו איזה כפרה כגון על הבדים ועל הפרוכת אין חבירו משתלח:
על דעתיה דר''ז. אשכחן ששלשתן משתלחין אם כיפר אחת משלשה המתנות בכל אחד ואחד על הבדים מאחד מהן ועל הפרוכת מאחד מהן ועל מזבח הזהב מאחד מהן כל השלשה של אלו הזוגות משתלחין הן ולר' הילא אינו משתלח אלא האחרון בלבד אותו שכיפר מחבירו המתנות שעל מזבח הזהב שהיא גמר הכפרה:
וְהָכָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. שְׁלָשְׁתָּן הוּא זָקוּק לְהֵעָרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא. אֵינוֹ זָקוּק לְהֵעָרוֹת אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִזָּה מִמֶּנּוּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
והכא וכו'. והשתא הכא נמי פליגי בכוסות לר''ז שלשתן הוא זקוק להערות ולערבן למתן שבע על טהרו של מזבח הזהב שהרי כולן ראוין וניתן מהן לכפרה אחת מן המתנות הקודמים ולר' הילא אינו זקוק להערות אלא אותו שהזה ממנו על הקרנות של מזבח הזהב שהיא גמר הכפרה מן המתנות:
קִיבֵּל דַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּין. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי וּדְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. דִּאִיתְפַּלְּגוֹן. חַטָּאת שֶׁקִיבֵּל דָמָהּ בְּאַרְבָּעָה כוֹסוֹת. נָתַן מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. מְנַיִין שֶׁכּוּלָּם נִשְׁפָּכִין עַל הַיְּסוֹד. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶת דָּמָהּ יִשְׁפֹּ֔ךְ. יָכוֹל אֲפִילוּ לֹא נָתַן מֵאֶחָד מֵהֶן מַתָּן אַרְבַּע יְהוּ כוּלָּם נִשְׁפָּכִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְאֶת כָּל דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ. הָא כֵיצַד. הוּא נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד וְהֵן נִשְׁפָּכִין לָאַמָּה. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. מְנַיִין אֲפִילוּ לֹא נָתַן מֵאֶחָד מֵהֶן אֶלָּא מַתָּן אַרְבַּע יְהוּ כוּלָּן נִשְׁפָּכִין עַל הָיְּסוֹד. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְאֶת דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. כּוּלְּהוֹן נִשְׁפָּכִין עַל הַיְּסוֹד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי. אֵין לָךְ נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִיזָּה מִמֶּנּוּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
קיבל דם הפר וכו' איזה מהן ישפך על היסוד. איזו מהן נקרא שיריים שהן נשפכין על היסוד המזבח וקאמר דתליא בתפלוגתא דפליגי רבי ור''א בר''ש בתוספתא דזבחים סוף פ''ח:
חטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות. וחטאת טעונה ארבע מתנות על ארבע קרנות:
ונתן מזה אחד וכו'. כלומר מכל כוס וכוס נתן מתנה אחת על קרן אחת ובתוספתא גריס בהדיא אם נתן מכילן על ארבע קרנות:
מנין שכולן נשפכין על היסוד ת''ל ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח. כצ''ל. בחטאת יחיד כתיב ואת כל דמה ולעיל בחטאת נשיא כתיב ואת דמו ישפך וגו':
יכול אפי' לא נתן אלא מאחד מהן מתן ארבע יהו כולן נשפכין ליסוד ת''ל ואת דמו ישפך. כצ''ל ונתחלף בספרי הדפוס בטעות:
הא כיצד הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה דברי רבי. דס''ל כוס אחד עושה חבירו דיחוי. דכשלא נתן כל המתנות אלא מאחד נדחה חבירו ואין זה שיריים שיהו נשפכין ליסוד אלא נשפכין הן לאמה שבעזרה:
ר''א בר''ש וכו' ת''ל ואת כל דמה ישפך. כצ''ל דר''א בר''ש ס''ל כוס אחד עושה חבירו שיריים ויליף לה מכל דמה דחטאת יחיד:
על דעתיה דר''א בר''ש וכו'. והשתא בעיין קיבל דם הפר בשלשה כוסות וכו' תליא נמי בהך פלוגתא דלר''א בר''ש כולן נקראו שיריים ונשפכין על היסוד ולרבי אין נקראין שיריים אלא אותו הכוס שהזה ממנו המתנות והשאר נשפכין הן לאמה:
חֲבֵרַיָּא אָֽמְרֵי. נִתְפַּגֵּל זֶה נִתְפַּגֵּל זֶה. אָֽבְדוּ אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה מַזִּין עַל אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה. הַכֹּל מוֹדִין בְּפַר מָשִׁיחַ וְעֵדָה עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. אֵימוּרִין כְּשֵׁירִין שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִפְסוּלִין עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל כְּשֵׁירִין. מַה פְלִיגִין. בְּדַם שְׁנֵי חַטָּאוֹת שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. רוֹאִין אֶת הַדָּם. אִם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה וּכְדֵי מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֲפִילוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת [מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן]. כָּשֵׁר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. יֵשׁ שֵׁיעוּר לַמַּתָּנוֹת. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן. אֵין שֵׁיעוּר לַמַּתָּנוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. נִתְפַּגֵּל זֶה נִתְפַּגֵּל זֶה. אָֽבְדוּ אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה מַזִּין עַל אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
חברייא אמרי נתפגל זה נתפגל זה וכו'. אדלקמן קאי כדמסיק דחברייא ס''ל דלא פליגי רבי ור''א בר''ש בחטאת אחת שקיבל דמה בד' כוסות אלא בדם שני חטאות שנתערבו הוא דפליגי ואם נתפגל אחד מהן במחשבת פיגול נתפגל חבירו מפני שדמן נתערב הוא והוי כדם חטאת אחת שאם פיגל במקצתו כולו פיגול הוא אבל אם אבדו אמורין של זה עדיין יש אימורין של זה שהרי הן לא נתערבו ומזין על אלו אמורין כלומר בשביל אלו שהן עומדין להקטיר:
הכל מודין בפר משיח ופר העדה. שאם הפריש שנים ונתערבו דמן שאינו צריך אלא עד שיהא שם כדי מתנה אחת מכל שניהן וכלומר דבשאר שני חטאות שנתערבו פליגי כדלקמן ובפר משיח ופר העדה מודים שאם יש אפי' משל שניהן כדי מתנה אחת שצריך ליתן מהן דיו:
חברייא אמרי. ועוד אמרי דהכל מודים באמורין כשרין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשרין כלומר מהדם שאמורין של חטאת זה כשירין הן צריך. שיהא בו כדי מתנה ואינו מצטרף הדם אחר של זה שנפסלו אמוריו:
מה פליגין וכו'. השתא מפרש דחברייא סברי דלא פליגי רבי ור''א בר''ש אלא בדם שני חטאות שנתערבו דלרבי צריך שיהא שם כדי מתנה מזה וכדי מתנה מזה וכדמסיק ואזיל דרבי ס''ל יש שיעור להמתנות וצריך שיהא שיעור מתנה מכל אחד ואחד ורבנן סברי אין שיעור למתנות ואם יש בו כדי מתנה אחת וכלומר כדי ליתן איזו מתנה אפי' משל שניהן כשר:
הדא אמרה נתפגל וכו'. כלומר היינו דאמרי' לעיל דנתפגל זה נתפגל זה והיינו לרבנן דמחשבי לתרוייהו כמו שהן אחד ולדידהו ש''מ דנתפגל זה בפגול של חבירו אבל באימורין לא שייכא הכי וכדאמרן שהרי הן לא נתערבו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source