הלכה: רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת הֵן. שֶׁלְשָׂעִיר בְּסֶלַע. וְשֶׁלְמְצוֹרָע בְּשֶׁקֶל. וְשֶׁלְפָּרָה בִשְׁתֵּי סְלָעִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. שֶׁלְפָּרָה בִּשְׁתֵּי סְלָעִים וּמֶחֱצָה. אִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא. בָּעֲשָׂרָה זִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני מתניתא. כן צריך למיתני במתני' על הרובד הרביעי שבעזרה היה עומד זה הממרס ולא בהיכל עצמו וכדפרישית במתני':
גמ' שלשה לשונות הן. וחלוקין במשקלן:
של שעיר. משקלו בסלע וכו':
אית דמפקע לישנא בעשרה זין. כמו זוזין כלומר אלו תופסין בלשון שתי סלעים ומחצה ויש שתופסין הלשון לומר במשקל עשרה זוזין של צורי והיינו הך אלא משמעות לשון המלות איכא בינייהו:
משנה: 22a קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלוּחוֹ. וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:
בכל יום. כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטרת להכניס להיכל להקטיר הקטרת על מזבח הפנימי חותה הוא במחתה של כסף ומערה הוא בתוך של זהב ואינו חותה בשל זהב לפי שחתיית הגחלים שוחק את הכלי והתורה חסה על ממונן של ישראל והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס. שלא להטריח על כ''ג לערות מכלי אל כלי:
על הרובד שבהיכל. בגמרא קאמר דלאו שבהיכל ממש קאמר שזה אי אפשר שהיה עומד בהיכל מבפנים דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר אלא תני על הרובד הרביעי שבעזרה שכשהיה יוצא מן ההיכל לעזרה מונה הרובדין והן השורות של אבני הרצפה ומניחו על הרובד הרביעי שבעזרה ושם עומד הממרס בו:
וחותה. את הגחלים וירד והניחה את המחתה וכו' עד שיחפון בחפניו את הקטרת ויתן לתוך הכף ואח''כ יכניס כף ומחתה לפנים:
מתני' קשר לשון של זהורית. צמר צבוע אדום ואסמכוה אקרא דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו העמידו כנגד בית שלוחו. כנגד השער שמוציאין אותו לשלחו:
ולנשחט כנגד בית שחיטתו. אקשירה קאי שקשר לשון של זהורית להשעיר הנשחט כנגד בית שחיטתו בצוארו והשתא לא אתי לאחלופי לא בשעיר המשתלח שזה קשור בראשו וזה בצוארו וכן לא אתי לאחלופי לתרוייהו בשאר שעירים שאלו לשון של זהורית קשור בהם והשעירים אחרים אין לשון של זהורית קשור בהן:
עויתי פשעתי חטאתי. מתני' ר''מ היא ואינה הלכה וכדפרישית בפ' דלעיל בוידוי הראשון:
מתני' שחטו. להפר:
נתנו למי שהוא ממרס בו. מגיס ומנענע הדם ומערב בו שלא יקפה כשישהא עד שיעשה עבודה של קטרת:
משנה: שְׁחָטוֹ וְקִיבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵשׁ. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְחוֹתֶה מִן הַמְעוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:
בכל יום. כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטרת להכניס להיכל להקטיר הקטרת על מזבח הפנימי חותה הוא במחתה של כסף ומערה הוא בתוך של זהב ואינו חותה בשל זהב לפי שחתיית הגחלים שוחק את הכלי והתורה חסה על ממונן של ישראל והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס. שלא להטריח על כ''ג לערות מכלי אל כלי:
על הרובד שבהיכל. בגמרא קאמר דלאו שבהיכל ממש קאמר שזה אי אפשר שהיה עומד בהיכל מבפנים דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר אלא תני על הרובד הרביעי שבעזרה שכשהיה יוצא מן ההיכל לעזרה מונה הרובדין והן השורות של אבני הרצפה ומניחו על הרובד הרביעי שבעזרה ושם עומד הממרס בו:
וחותה. את הגחלים וירד והניחה את המחתה וכו' עד שיחפון בחפניו את הקטרת ויתן לתוך הכף ואח''כ יכניס כף ומחתה לפנים:
מתני' קשר לשון של זהורית. צמר צבוע אדום ואסמכוה אקרא דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו העמידו כנגד בית שלוחו. כנגד השער שמוציאין אותו לשלחו:
ולנשחט כנגד בית שחיטתו. אקשירה קאי שקשר לשון של זהורית להשעיר הנשחט כנגד בית שחיטתו בצוארו והשתא לא אתי לאחלופי לא בשעיר המשתלח שזה קשור בראשו וזה בצוארו וכן לא אתי לאחלופי לתרוייהו בשאר שעירים שאלו לשון של זהורית קשור בהם והשעירים אחרים אין לשון של זהורית קשור בהן:
עויתי פשעתי חטאתי. מתני' ר''מ היא ואינה הלכה וכדפרישית בפ' דלעיל בוידוי הראשון:
מתני' שחטו. להפר:
נתנו למי שהוא ממרס בו. מגיס ומנענע הדם ומערב בו שלא יקפה כשישהא עד שיעשה עבודה של קטרת:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָה. עַל הָרוֹבֶד הָֽרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני מתניתא. כן צריך למיתני במתני' על הרובד הרביעי שבעזרה היה עומד זה הממרס ולא בהיכל עצמו וכדפרישית במתני':
גמ' שלשה לשונות הן. וחלוקין במשקלן:
של שעיר. משקלו בסלע וכו':
אית דמפקע לישנא בעשרה זין. כמו זוזין כלומר אלו תופסין בלשון שתי סלעים ומחצה ויש שתופסין הלשון לומר במשקל עשרה זוזין של צורי והיינו הך אלא משמעות לשון המלות איכא בינייהו:
תַּנֵּי. שָׁחַט בַּחוּץ חַייָב. חָפַן בִּפְנִים פָּטוּר. חָתָה וְהִקְטִּיר וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם יָבִיא פָּר אַחֵר וְנִכְנַס בְּדָמוֹ. עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם חַתִּייָה פְסוּלָה הִיא וְהוּא צָרִיךְ לַחוֹת כַּתְּחִילָּה. סָפֵק עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְסָפֵק מִשֶּׁהִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם. לְהָבִיֵא פָר אַחֵר וּלְהִיכָּנֵס בְדָמוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְהִיא חַתִּייָה פְסוּלָה. וְהוּא צָרִיךְ לַחוֹת כַּתְּחִילָּה. אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. מִשֶּׁהִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְהִיא חַתִּייָה כְשֵׁירָה וְהוּא עוֹבֵר מִשׁוּם הַכְנָסָה יְתֵירָה. וּבָֽטְלוּ הָעֲבוֹדוֹת. אַשְׁכָּחַת אָמַר. בָּֽטְלוּ עֲבוֹדוֹת שֶׁלְאוֹתוֹ הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שחט. הפר:
אשכחת אמר. מצינו דאתמר נמי בכה''ג בטלו העבודות של אותו היום לפי שאי אפשר לעשותן על הסדר:
ובטלו העבודות. כלומר ועכשיו מה תקנה שאינו יכול לעשות לא כך ולא כך ואם בטלו העבודות בכה''ג וכדתנן בפרק דלקמן כל מעשה יה''כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ואם אירע ספק כזו נמי אמרינן דבטלו העבודות או לא:
אין אתה יכול. כלומר וכן זה אין את יכול שיחזור ויחתה אחר שחיטת הפר השני וליכנס עוד הפעם ולהקטיר לפי שאני אומר שמא משהקטיר נשפך הדם וחתייה הראשונה חתייה כשירה היא וכסדר היתה וכשיחזור ויכנס להקטיר נמצא שעובר הוא משום הכנסה יתירה שהרי כבר הקטיר וביאה זו ביאה ריקנית היא:
להביא פר אחר ולהכנס בדמו. על סמך חתייה הראשונה אין אתה יכול לפי שאני אומר שמא עד שלא הקטיר נשפך הדם וחתייה פסולה היא וצריך הוא לחזור ולחתות בתחלה אחר שחיטת הפר השני:
ספק וכו'. אם ספק היא אם נשפך קודם שהקטיר או משהקטיר נשפך הדם כיצד יעשה:
עד שלא הקטיר נשפך הדם חתייה פסולה היא. שאינו יכול לחפון ולהקטיר עד שיהא הפר שחוט ודמו עומד להזות ומכיון שנשפך הדם אין החתייה עולה לו וצריך להביא פר אחר ולשחטו ולחזור אח''כ ולחות בתחלה ולהקטיר:
חתה והקטיר. כדינו ונשפך הדם של הפר יביא פר אחר ונכנס בדמו ליתן המתנות שאע''פ שהקטיר קודם שחיטת הפר השני אין בכך כלום שבשעה שחתה והקטיר כבר קדמה שחיטת הפר הראשון והואיל ונשפך הדם אח''כ זה השני תחתיו הוא בא:
חפן. הקטרת בפנים. שסדר העבודה לאחר שחיטת הפר חתה במחתה ומניחה בעזרה כדקתני במתני' ואח''כ הוציאו לו את הכף והכלי מלא קטרת וחופן מלא חפניו ונותן לתוך הכף כדקתני בפרק דלקמן וא''כ החפינה זו בעזרה היתה ואם חפן בפנים לאחר שנכנס להיכל פטור:
תני שחט בחוץ. את הפר חייב משום שחוטי חוץ דראוי ליקרב בפנים הוא:
זָהָב סָגוּר. שֶׁהָיָה מַכְסִיף כְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. אָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל בַּר רַבּ יִצְחָק. כְּתוּב וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר כֶּ֨סֶף֙ מְזוּקָּק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּיִת. וְאֶת כָּל הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהיה מכסיף. מבייש בעד כל הזהבים שהיו שם לפי שהוא יותר נקי וחשוב מכולן ולכן נקרא סגור שבשעה שזה נמכר סוגרין הכל זהבים ואינם חפצים להראותן:
כתיב. בד''ה שאמר דוד ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף וגו' ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים והא כתיב במלכים בבנין שלמה ואת כל הבית צפה זהב ואת אומר אכן שנתן דוד כסף לטוח קירות הבית אלא שהיה הזהב הזה מכסיף שאר כל הזהבים ולכך נקרא כסף:
22b שָׁחַט וְמֵת. אַחֵר מָהוּ שֶׁיִיכָּנֵס בְדָמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקִישׁ אָמַר. בְּפָר. אֲבָל לֹא בְדָם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ בְדָם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. אֲפִילוּ בְדָם. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ בְדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל. חָפַן וְמֵת. מָהוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּחָפְנָיו. מַה צְרִיכָה לֵיהּ בְּחָפְנָיו. דִּכְתִיב וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו. בְּרַם הָכָא לֵית כְּתִיב בְדָמוֹ. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. אֲפִילוּ בְדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' בכל יום וכו'. והכל כדי שלא לייגעו להכ''ג:
לא היה בה אמה גמודה. בידה לא היה בה כמדת אמה גמודה מלשון גומד ארכה באהוד בן גרא:
נרתיק. כיסוי על המחתה שלא תכבה האש מעל הגחלים:
ואינו חוצץ. וכי כה''ג לא הוי חציצה בכלי שרת:
קובעו במסמר. להנרתיק בהמחתה וככלי אחד היא:
מה צריכה ליה בחפניו וכו'. כלומר ומדחזינן דעד כאן לא מיבעיא ליה אלא בחפינה של קטרת ומשום דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה דילמא חפניו של הכהן המכניס בדוקא קאמר רחמנא אבל הכא בפר לית כתיב בדמו דנימא בדם של הפר שלו הוא דקפיד רחמנא אלא בפר כתיב והלכך פשיטא ליה אפי' בדם של הפר הראשון דדם איקרי פר:
ומת. הכהן גדול:
אחר מהו שיכנס בדמו. של הפר:
בפר. כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר ודריש בפר ולא בדם של פר הראשון וצריך הכ''ג האחר להביא פר אחר וליכנס בדמו:
אפי' בדם. של הפר הראשון דס''ל דם איקרי פר:
מילתיה. ממילתיה דריב''ל דלקמן שמעינן דס''ל נמי אפי' בדם:
דאמר. כלומר וכן אמר ר' חנינה בשם ר' יוחנן אפי' בדם:
ר' יהושע בן לוי שאל וכו'. השתא מייתי להא דשמעינן ממילתיה דריב''ל מענין דם של הפר דמדשאל חפן הכהן הקטרת ומת מהו שיכנס אחר בחפניו של זה וא''צ לחזור ולחפון מלא חפניו שלו:
משנה: בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִשְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק וְהַיּוֹם אָדֹם דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' בכל יום היתה כבידה. המחתה שהיה דופנה עב:
והיום היתה קלה. דופנה דק וכדי שלא לייגע הכ''ג:
והיום ארוכה. כדי שתהא זרועו של כ''ג מסייעתו:
והיום אדום. מזהב הקרוי זהב פרוים על שם שדומה לדם פרים שמצות היום בהן:
דברי ר' מנחם. ולדברי חכמים אין קפידא באיזה זהב שיהיה:
הלכה: כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים הָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת כוֹפִין עָלָיו (פְסֻקְתֵּר) [פְסֻכְתֵּר].
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהאי דתנינן תמן. על הא דקתני במתני' בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו' קאי דכן תנינן תמן בפ''ה דתמיד מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח וכו' וחתה וירד ועירן לתוך של זהב ונתפזר ממנו כקב גחלים כו' ובשבת שאסור לכבות היה כופה עליהם כלי נקרא פסכתור וזהו כת''ק דמתני' דהכא:
בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. שֶׁלֹּא לְיַגְּעוֹ.
בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. שֶׁלֹּא לְיַיגְּעוֹ. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ אַמָּה גְמוּדָה. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ אַמָּה וּמֶחֱצָה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַזְּרוֹעַ מִסַיּיַּעַת. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִכָּבֶה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קוֹבְעוֹ בְמַסְמֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' בכל יום וכו'. והכל כדי שלא לייגעו להכ''ג:
לא היה בה אמה גמודה. בידה לא היה בה כמדת אמה גמודה מלשון גומד ארכה באהוד בן גרא:
נרתיק. כיסוי על המחתה שלא תכבה האש מעל הגחלים:
ואינו חוצץ. וכי כה''ג לא הוי חציצה בכלי שרת:
קובעו במסמר. להנרתיק בהמחתה וככלי אחד היא:
מה צריכה ליה בחפניו וכו'. כלומר ומדחזינן דעד כאן לא מיבעיא ליה אלא בחפינה של קטרת ומשום דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה דילמא חפניו של הכהן המכניס בדוקא קאמר רחמנא אבל הכא בפר לית כתיב בדמו דנימא בדם של הפר שלו הוא דקפיד רחמנא אלא בפר כתיב והלכך פשיטא ליה אפי' בדם של הפר הראשון דדם איקרי פר:
ומת. הכהן גדול:
אחר מהו שיכנס בדמו. של הפר:
בפר. כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר ודריש בפר ולא בדם של פר הראשון וצריך הכ''ג האחר להביא פר אחר וליכנס בדמו:
אפי' בדם. של הפר הראשון דס''ל דם איקרי פר:
מילתיה. ממילתיה דריב''ל דלקמן שמעינן דס''ל נמי אפי' בדם:
דאמר. כלומר וכן אמר ר' חנינה בשם ר' יוחנן אפי' בדם:
ר' יהושע בן לוי שאל וכו'. השתא מייתי להא דשמעינן ממילתיה דריב''ל מענין דם של הפר דמדשאל חפן הכהן הקטרת ומת מהו שיכנס אחר בחפניו של זה וא''צ לחזור ולחפון מלא חפניו שלו:
שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן. זָהָב טוֹב. זָהָב טָהוֹר. זָהָב סָגוּר. זָהָב מוּפַז. זָהָב מְזוקָּק. זָהָב שָּׂחוּט. זָהָב פַּרְוַיִים.
זָהָב טוֹב. כְּמַשְׁמָעוֹ. [וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק. טוֹבוֹי דִי בְבֵייתֵיהּ. טוֹבוֹי דוּ בִלְווִייָתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
טובוי די בבייתיה. טוב הוא שבביתו וטוב הוא דהוא בלווייתיה שמלוה אותו על הדרך להוצאה ואינו כבד משאו על האדם:
זָהָב טָהוֹר. שֶׁמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוֹר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. (וְהָא תַנֵּי) [וְאַתְייָא כִּדְתַנֵּי]. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָֽיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָֽסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד שֶׁלֹּא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הוּא חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַייָם בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואינו חסר כלום. לפי שהוא טהור מבלתי סיגים:
והיתה יתירה דינר זהב. על הככר שהיה בדורם ורצו להעמידה על ככר לא פחות ולא יותר והכניסוה וכו' ואע''פ כן לא חסרה כלום מכמו ששיער משה להככר:
ויאות. היא שהדבר בזהב הזה כך הוא עד דלא יקום על ברריה על בירורו חסר הוא הרבה כשמכניסו לכור ומשהוא עומד על בירורו וטהור שוב לא חסר כלום אפי' אתה מכניסו הרבה והרבה פעמים ובזה ידעו להבחינו כי כבר עמד על בירורו בימי משה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source