Yoma
Daf 22a
משנה: שְׁחָטוֹ וְקִיבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵשׁ. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְחוֹתֶה מִן הַמְעוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה׃
Traduction
Le pontife égorgeait ensuite le taureau, recueillait le sang dans un bassin, le remettait au servant chargé de le remuer sur la quatrième dalle du sanctuaire, pour ne pas le laisser figer. Puis, il prenait la poêle, montait au sommet de l’autel, écartait les charbons d’un côté et d’autre, enlevait les plus ardents du milieu, descendait et plaçait l’ustensile sur la quatrième dalle du parvis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שחטו. להפר:
נתנו למי שהוא ממרס בו. מגיס ומנענע הדם ומערב בו שלא יקפה כשישהא עד שיעשה עבודה של קטרת:
על הרובד שבהיכל. בגמרא קאמר דלאו שבהיכל ממש קאמר שזה אי אפשר שהיה עומד בהיכל מבפנים דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר אלא תני על הרובד הרביעי שבעזרה שכשהיה יוצא מן ההיכל לעזרה מונה הרובדין והן השורות של אבני הרצפה ומניחו על הרובד הרביעי שבעזרה ושם עומד הממרס בו:
וחותה. את הגחלים וירד והניחה את המחתה וכו' עד שיחפון בחפניו את הקטרת ויתן לתוך הכף ואח''כ יכניס כף ומחתה לפנים:
בכל יום. כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטרת להכניס להיכל להקטיר הקטרת על מזבח הפנימי חותה הוא במחתה של כסף ומערה הוא בתוך של זהב ואינו חותה בשל זהב לפי שחתיית הגחלים שוחק את הכלי והתורה חסה על ממונן של ישראל והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס. שלא להטריח על כ''ג לערות מכלי אל כלי:
בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:
משנה: 22a קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלוּחוֹ. וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וגו'.
Traduction
Le pontife attachait une langue (touffe) de laine écarlate à la tête du bouc devant être envoyé à Azazel, et le déplaçait vers la sortie d’où il devait être expédié; le bouc destiné à être égorgé était tourné vers la place où a lieu l’égorgement (pour éviter toute confusion). Puis, il se rendait auprès du second taureau, lui imposait les deux mains et récitait la confession, en ces termes: ''O Eternel, j’ai été criminel, j’ai péché, j’ai commis des fautes, moi et ma maison, les fils d’Aaron et ton peuple saint. O, par Dieu, pardonne-moi tous ces iniquités, etc.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קשר לשון של זהורית. צמר צבוע אדום ואסמכוה אקרא דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו העמידו כנגד בית שלוחו. כנגד השער שמוציאין אותו לשלחו:
ולנשחט כנגד בית שחיטתו. אקשירה קאי שקשר לשון של זהורית להשעיר הנשחט כנגד בית שחיטתו בצוארו והשתא לא אתי לאחלופי לא בשעיר המשתלח שזה קשור בראשו וזה בצוארו וכן לא אתי לאחלופי לתרוייהו בשאר שעירים שאלו לשון של זהורית קשור בהם והשעירים אחרים אין לשון של זהורית קשור בהן:
עויתי פשעתי חטאתי. מתני' ר''מ היא ואינה הלכה וכדפרישית בפ' דלעיל בוידוי הראשון:
הלכה: רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת הֵן. שֶׁלְשָׂעִיר בְּסֶלַע. וְשֶׁלְמְצוֹרָע בְּשֶׁקֶל. וְשֶׁלְפָּרָה בִשְׁתֵּי סְלָעִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. שֶׁלְפָּרָה בִּשְׁתֵּי סְלָעִים וּמֶחֱצָה. אִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא. בָּעֲשָׂרָה זִין.
Traduction
R. Samuel b. Nahanan dit au nom de R. Jonathan (145)Jér., (Sheqalim 4, 2) ( 48a).:il y a trois langues de laine qui diffèrent par le poids, savoir: 1. Celle de ce bouc pesait un sela; 2. Celle du lépreux, pesait un sicle; 3. Celle de la vache rousse pesait deux sela. Selon R. Aba b. Zabda au nom de R. Simon b. Halafta, celle de la vache pesait deux sela et demi; ou, selon une autre version, elle pesait dix zouz (146)Un sela =4 zouzÊ; donc 2 sela 1/2= 10 z..
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלשה לשונות הן. וחלוקין במשקלן:
של שעיר. משקלו בסלע וכו':
אית דמפקע לישנא בעשרה זין. כמו זוזין כלומר אלו תופסין בלשון שתי סלעים ומחצה ויש שתופסין הלשון לומר במשקל עשרה זוזין של צורי והיינו הך אלא משמעות לשון המלות איכא בינייהו:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָה. עַל הָרוֹבֶד הָֽרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה.
Traduction
Il faut rectifier ce que la Mishna dit au commencement, en parlant de la 4e dalle: il s’agit de celle du parvis (non du sanctuaire, où le servant, chargé de remuer le sang, ne peut pas pénétrer).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא. כן צריך למיתני במתני' על הרובד הרביעי שבעזרה היה עומד זה הממרס ולא בהיכל עצמו וכדפרישית במתני':
תַּנֵּי. שָׁחַט בַּחוּץ חַייָב. חָפַן בִּפְנִים פָּטוּר. חָתָה וְהִקְטִּיר וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם יָבִיא פָּר אַחֵר וְנִכְנַס בְּדָמוֹ. עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם חַתִּייָה פְסוּלָה הִיא וְהוּא צָרִיךְ לַחוֹת כַּתְּחִילָּה. סָפֵק עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְסָפֵק מִשֶּׁהִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם. לְהָבִיֵא פָר אַחֵר וּלְהִיכָּנֵס בְדָמוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. עַד שֶׁלֹּא הִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְהִיא חַתִּייָה פְסוּלָה. וְהוּא צָרִיךְ לַחוֹת כַּתְּחִילָּה. אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. מִשֶּׁהִקְטִיר נִשְׁפַּךְ הַדָּם וְהִיא חַתִּייָה כְשֵׁירָה וְהוּא עוֹבֵר מִשׁוּם הַכְנָסָה יְתֵירָה. וּבָֽטְלוּ הָעֲבוֹדוֹת. אַשְׁכָּחַת אָמַר. בָּֽטְלוּ עֲבוֹדוֹת שֶׁלְאוֹתוֹ הַיּוֹם.
Traduction
On a enseigné: le cohen qui aurait égorgé le taureau au dehors est coupable de la pénalité du retranchement (en raison de la validité de l’action, quoiqu’irrégulière). S’il a pris la poignée d’encens à l’intérieur (au lieu d’opérer ainsi au parvis), il n’est pas coupable. Si, après avoir ramassé les charbons et fait fumer l’encens, le sang se trouve renversé, il devra sacrifier un autre taureau et en apporter le sang à l’intérieur (avant de le répandre sur l’autel); mais si le sang recueilli se trouve renversé, avant la cérémonie de l’encens, l’action d’avoir amassé les charbons pour l’encens n’a pas servi et devra être recommencée. Lorsqu’il y a doute sur le point de savoir quand le sang a été renversé, si c’est avant ou après l’offre de l’encens, comment agira-t-on? On en saurait sacrifier un autre taureau et en rapporter le sang de suite à l’intérieur du sanctuaire (sans renouveler l’encens), car peut être le sang a-t-il été renversé avant la combustion de l’encens; et cette action se trouverait avoir été accomplie d’une façon impropre au service. On ne saurait pas non plus recommencer cette dernière; car il se peut que le sang ayant été renversé après l’opération de l’encens, celle-ci est valable, et dès lors l’entrée inutile au sanctuaire serait une transgression de la défense d’y pénétrer en vain. Comment donc faire pour ne pas négliger le service solennel? En effet, fut-il répondu, on trouve dit que parfois l’on ne peut pas observer strictement tout le programme du culte en ce jour de Kippour.
Pnei Moshe non traduit
תני שחט בחוץ. את הפר חייב משום שחוטי חוץ דראוי ליקרב בפנים הוא:
חפן. הקטרת בפנים. שסדר העבודה לאחר שחיטת הפר חתה במחתה ומניחה בעזרה כדקתני במתני' ואח''כ הוציאו לו את הכף והכלי מלא קטרת וחופן מלא חפניו ונותן לתוך הכף כדקתני בפרק דלקמן וא''כ החפינה זו בעזרה היתה ואם חפן בפנים לאחר שנכנס להיכל פטור:
חתה והקטיר. כדינו ונשפך הדם של הפר יביא פר אחר ונכנס בדמו ליתן המתנות שאע''פ שהקטיר קודם שחיטת הפר השני אין בכך כלום שבשעה שחתה והקטיר כבר קדמה שחיטת הפר הראשון והואיל ונשפך הדם אח''כ זה השני תחתיו הוא בא:
עד שלא הקטיר נשפך הדם חתייה פסולה היא. שאינו יכול לחפון ולהקטיר עד שיהא הפר שחוט ודמו עומד להזות ומכיון שנשפך הדם אין החתייה עולה לו וצריך להביא פר אחר ולשחטו ולחזור אח''כ ולחות בתחלה ולהקטיר:
ספק וכו'. אם ספק היא אם נשפך קודם שהקטיר או משהקטיר נשפך הדם כיצד יעשה:
להביא פר אחר ולהכנס בדמו. על סמך חתייה הראשונה אין אתה יכול לפי שאני אומר שמא עד שלא הקטיר נשפך הדם וחתייה פסולה היא וצריך הוא לחזור ולחתות בתחלה אחר שחיטת הפר השני:
אין אתה יכול. כלומר וכן זה אין את יכול שיחזור ויחתה אחר שחיטת הפר השני וליכנס עוד הפעם ולהקטיר לפי שאני אומר שמא משהקטיר נשפך הדם וחתייה הראשונה חתייה כשירה היא וכסדר היתה וכשיחזור ויכנס להקטיר נמצא שעובר הוא משום הכנסה יתירה שהרי כבר הקטיר וביאה זו ביאה ריקנית היא:
ובטלו העבודות. כלומר ועכשיו מה תקנה שאינו יכול לעשות לא כך ולא כך ואם בטלו העבודות בכה''ג וכדתנן בפרק דלקמן כל מעשה יה''כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ואם אירע ספק כזו נמי אמרינן דבטלו העבודות או לא:
אשכחת אמר. מצינו דאתמר נמי בכה''ג בטלו העבודות של אותו היום לפי שאי אפשר לעשותן על הסדר:
שחט. הפר:
Yoma
Daf 22b
משנה: בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִשְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק וְהַיּוֹם אָדֹם דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.
Traduction
Aux jours ordinaires, le pontife recueille les charbons dans un vase d’argent et les passe dans un autre en or; au jour de Kippour, il les recueille de suite dans un vase d’or, dont il se sert aussi pour les apporter à l’intérieur. Aux jours ordinaires, il se sert, pour cette opération, d’un vase d’une contenance de 4 cabs, et les verse dans un autre d’une contenance de 3 cabs; en ce jour, il emploi de suite un vase de 3 cabs, qu’il emploi aussi pour l’intérieur (au saint des saints). R. Yossé dit: aux jours ordinaires, il recueille les charbons dans un vase contenant un saa, et il les verse dans un autre de 3 cabs; en ce jour, il se sert de suite d’un vase de 3 cabs, qu’il emporte aussi à l’intérieur. Le vase habituelle (des jours ordinaires) était lourd; celui du Kippour était plus léger. L’ordinaire avait un manche court; celui du Kippour avait un long manche. Enfin, le vase ordinaire était en or jaune; celui du Kippour était d’un or rouge. Tel est l’avis de R. Menahem.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בכל יום היתה כבידה. המחתה שהיה דופנה עב:
והיום היתה קלה. דופנה דק וכדי שלא לייגע הכ''ג:
והיום ארוכה. כדי שתהא זרועו של כ''ג מסייעתו:
והיום אדום. מזהב הקרוי זהב פרוים על שם שדומה לדם פרים שמצות היום בהן:
דברי ר' מנחם. ולדברי חכמים אין קפידא באיזה זהב שיהיה:
הלכה: כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים הָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת כוֹפִין עָלָיו (פְסֻקְתֵּר) [פְסֻכְתֵּר].
Traduction
Lorsque la Mishna dit qu’ ''après avoir employé pour le retrait des charbons une marmite d’une contenance de 4 cabs, on les transvase dans un récipient de 3 cabs'', c’est conforme à ce qu’elle dit ailleurs (147)(Tamid 5, 5).: si la valeur d’un cab de charbons se trouve dispersée, on les balaye vers le conduit d’eau (passant au parvis), et le samedi on se contente de les couvrir d’un grand vase, yucthr.
Pnei Moshe non traduit
כהאי דתנינן תמן. על הא דקתני במתני' בכל יום חותה בשל ד' קבין וכו' קאי דכן תנינן תמן בפ''ה דתמיד מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח וכו' וחתה וירד ועירן לתוך של זהב ונתפזר ממנו כקב גחלים כו' ובשבת שאסור לכבות היה כופה עליהם כלי נקרא פסכתור וזהו כת''ק דמתני' דהכא:
בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. שֶׁלֹּא לְיַגְּעוֹ.
Traduction
Chaque, jour, est-il dit ensuite, ce récipient était massif et lourd; le Kippour, il était léger, pour ne pas fatiguer le cohen (148)Trs chargé de besogne en ce jour.,
22b שָׁחַט וְמֵת. אַחֵר מָהוּ שֶׁיִיכָּנֵס בְדָמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקִישׁ אָמַר. בְּפָר. אֲבָל לֹא בְדָם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ בְדָם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. אֲפִילוּ בְדָם. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ בְדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל. חָפַן וְמֵת. מָהוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּחָפְנָיו. מַה צְרִיכָה לֵיהּ בְּחָפְנָיו. דִּכְתִיב וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו. בְּרַם הָכָא לֵית כְּתִיב בְדָמוֹ. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. אֲפִילוּ בְדָם.
Traduction
Si le pontife, après avoir égorgé le taureau, meurt, est-ce que son suppléant pourra apporter à l’intérieur le sang de ce taureau, ou devra-t-il en égorger un autre? Il faut recommencer, dit R. Simon b. Lakish, parce qu’il est dit (Lv 16, 3): Aaron se présentera avec un taureau, non avec le sang d’une autre victime. R. Hanina et R. Jonathan disent tous les deux que le suppléant pourra utiliser le sang de l’égorgement opéré par le premier pontife. Cet avis résulte des paroles de R. Josué b. Levi (5, 1); et c’est aussi l’opinion de R. Hanina, ou R. Aba au nom de R. Yohanan. Ainsi, R. Josué b. Levi demanda: si après avoir prélevé la poignée d’encens le pontife meurt, est-ce que le suppléant pourra porter à l’intérieur du sanctuaire cette même poignée, ou devra-t-il la renouveler? A quoi bon cette question? Il est évidemment nécessaire de recommencer, en vertu de l’expression (ib. 12) ''et sa poignée pleine'' (non celle d’un autre); tandis que, pour le sang du taureau, il n’est pas dit ''son sang'': c’est qu’évidemment le suppléant pourra verser celui qu’aura recueilli le premier pontife.
Pnei Moshe non traduit
ומת. הכהן גדול:
אחר מהו שיכנס בדמו. של הפר:
בפר. כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר ודריש בפר ולא בדם של פר הראשון וצריך הכ''ג האחר להביא פר אחר וליכנס בדמו:
אפי' בדם. של הפר הראשון דס''ל דם איקרי פר:
מילתיה. ממילתיה דריב''ל דלקמן שמעינן דס''ל נמי אפי' בדם:
דאמר. כלומר וכן אמר ר' חנינה בשם ר' יוחנן אפי' בדם:
ר' יהושע בן לוי שאל וכו'. השתא מייתי להא דשמעינן ממילתיה דריב''ל מענין דם של הפר דמדשאל חפן הכהן הקטרת ומת מהו שיכנס אחר בחפניו של זה וא''צ לחזור ולחפון מלא חפניו שלו:
מה צריכה ליה בחפניו וכו'. כלומר ומדחזינן דעד כאן לא מיבעיא ליה אלא בחפינה של קטרת ומשום דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה דילמא חפניו של הכהן המכניס בדוקא קאמר רחמנא אבל הכא בפר לית כתיב בדמו דנימא בדם של הפר שלו הוא דקפיד רחמנא אלא בפר כתיב והלכך פשיטא ליה אפי' בדם של הפר הראשון דדם איקרי פר:
בְּכָל יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. שֶׁלֹּא לְיַיגְּעוֹ. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ אַמָּה גְמוּדָה. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ אַמָּה וּמֶחֱצָה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַזְּרוֹעַ מִסַיּיַּעַת. בְּכָל יוֹם לֹא הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִכָּבֶה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קוֹבְעוֹ בְמַסְמֵר.
Traduction
pour la même cause, le manche du vase employé ce jour était plus long qu’à l’ordinaire, et au lieu d’avoir à peine une coudée, le manche était d’une coudée 1/2, afin que le bras soit moins tendu. De même, aux jours ordinaires, le manche n’avait pas d’étui, tandis qu’il en avait ce jour, afin que le charbon puisse y rester vivace (non étouffé), et pourtant sans danger de brûler le cohen. Mais, cet étui ne formait-il pas un interstice interdit entre la main et la poignée? Non, dit R. Yossé b. R. Aboun, parce que l’étui était cloué au vase (ne formant ensemble qu’un corps).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בכל יום וכו'. והכל כדי שלא לייגעו להכ''ג:
לא היה בה אמה גמודה. בידה לא היה בה כמדת אמה גמודה מלשון גומד ארכה באהוד בן גרא:
נרתיק. כיסוי על המחתה שלא תכבה האש מעל הגחלים:
ואינו חוצץ. וכי כה''ג לא הוי חציצה בכלי שרת:
קובעו במסמר. להנרתיק בהמחתה וככלי אחד היא:
שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן. זָהָב טוֹב. זָהָב טָהוֹר. זָהָב סָגוּר. זָהָב מוּפַז. זָהָב מְזוקָּק. זָהָב שָּׂחוּט. זָהָב פַּרְוַיִים.
Traduction
Il y a 7 sortes d’or (149)Midrash Rabba, ch. 12Ê; idem, ˆ (Ct 3, 10).: l’or bon, le pur, le précieux, celui d’Upaz, l’épuré, l’affiné, et l’or rouge de Parwayim (2Ch 3, 6).
זָהָב טוֹב. כְּמַשְׁמָעוֹ. [וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק. טוֹבוֹי דִי בְבֵייתֵיהּ. טוֹבוֹי דוּ בִלְווִייָתֵיהּ.
Traduction
Le bon or s’explique aisément, selon ces mots (Gn 2, 12): l’or de ce pays est bon; il est bon, dit R. Isaac, d’en avoir à la maison et d’en porter en sa compagnie pour les voyages.
Pnei Moshe non traduit
טובוי די בבייתיה. טוב הוא שבביתו וטוב הוא דהוא בלווייתיה שמלוה אותו על הדרך להוצאה ואינו כבד משאו על האדם:
זָהָב טָהוֹר. שֶׁמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוֹר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. (וְהָא תַנֵּי) [וְאַתְייָא כִּדְתַנֵּי]. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָֽיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָֽסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד שֶׁלֹּא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הוּא חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַייָם בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם.
Traduction
L’or pur est celui qui, passé au feu, en revient sans perte, conformément à ce fait (150)Jér., Sheqalim 6, fin ( 50b)Ê; B., Menahot 29a.: il est arrivé qu’un chandelier employé au Temple dépassait du poids d’un dinar d’or celui que Moïse avait fabriqué au désert; on eut beau le mettre au creuset 80 fois, il en sortait toujours sans déficit. Mais est-ce possible? Ne le voit-on pas toujours diminuer à cette épreuve? Non, aussi longtemps qu’il n’est pas clarifié, il diminue; mais une fois pur, il reste intact.
Pnei Moshe non traduit
ואינו חסר כלום. לפי שהוא טהור מבלתי סיגים:
והיתה יתירה דינר זהב. על הככר שהיה בדורם ורצו להעמידה על ככר לא פחות ולא יותר והכניסוה וכו' ואע''פ כן לא חסרה כלום מכמו ששיער משה להככר:
ויאות. היא שהדבר בזהב הזה כך הוא עד דלא יקום על ברריה על בירורו חסר הוא הרבה כשמכניסו לכור ומשהוא עומד על בירורו וטהור שוב לא חסר כלום אפי' אתה מכניסו הרבה והרבה פעמים ובזה ידעו להבחינו כי כבר עמד על בירורו בימי משה:
זָהָב סָגוּר. שֶׁהָיָה מַכְסִיף כְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. אָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל בַּר רַבּ יִצְחָק. כְּתוּב וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר כֶּ֨סֶף֙ מְזוּקָּק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּיִת. וְאֶת כָּל הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם.
Traduction
On appelle or précieux (1R 6, 20) celui qui domine tous les autres et fait renfermer (151)Jeu de mots sur le double sens de hb. Sagar ÒÊenfermerÊÓ et ÒÊprécieuxÊÓ. tous les autres. R. Samuel explique le verset (1Ch 29, 4) ''sept mille talents d’argent épuré pour en revêtir les murailles de la maison'', et il est dit: il couvrit toute la maison d’or. Comment est-il question d’or, après avoir parlé d’une couverture d’argent? C’est le même métal, l’or, qui est appelé une fois πsk, faisant rougir les autres sortes d’or.
Pnei Moshe non traduit
שהיה מכסיף. מבייש בעד כל הזהבים שהיו שם לפי שהוא יותר נקי וחשוב מכולן ולכן נקרא סגור שבשעה שזה נמכר סוגרין הכל זהבים ואינם חפצים להראותן:
כתיב. בד''ה שאמר דוד ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף וגו' ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים והא כתיב במלכים בבנין שלמה ואת כל הבית צפה זהב ואת אומר אכן שנתן דוד כסף לטוח קירות הבית אלא שהיה הזהב הזה מכסיף שאר כל הזהבים ולכך נקרא כסף:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source