משנה: קְטוֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָֽיְתָה קְרֵיבָה בֵּין דָּם לָאֵיבָרִים שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָֽיְתָה קְרֵיבָה בֵּין אֵיבָרִים לַנְּסָכִים. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אַיסְטְנֵיס מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומטילין לתוך הצונן. ביה''כ לתוך חקק הבנין בבית הטבילה כדי שתפיג ותסיר צינתן:
מחמין לו חמין. מעיה''כ:
או איסטניס. מצונן:
קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים. לאו דוקא דהא קתני להקטיר את הקטרת ולהטיב את הנרות ולהקריב את הראש ואת האברים אלמא קטרת בין דם לנרות קריבה ולא בין דם לאברים אלא עכשיו לא בא התנא לומר סדר הקרבות זו אחר זו איך היו ולא רצה לומר אלא שלא היו זריקת דם והקרבת האברים רצופים זו אחר זו שהרי הקטורת מפסקת ביניהם וה''ה נמי שהטבת הנרות היתה ביניהם לאחר הקטורת קודם הקרבת האברים:
פיסקא. קטרת של שחר וכו' כתיב בתמיד בבקר וכו'. נתחלפו השיטות בכאן בטעות דמוכח וכצ''ל כתיב בתמיד בבקר וכתיב בקטרת בבקר יקדים דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר אחד. כלומר בקטרת. כתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ובתמיד לא כתיב אלא את הכבש אחד תעשה בבקר והלכך קטרת קודם לאברי התמיד:
כָּתוּב קֶ֥רֶץ מִצָּפֹ֖ון בָּ֥א בָֽהּ׃ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר 15b נְכוֹסָה. וְחוֹרָנָה אָמַר. נְסוֹחָה. מָאן דְּאָמַר. נְכוֹסָה. מִן הָדָא. הֵבִיאוּ לֹו אֶת הַתָּמִיד. קְרָצוֹ. מָאן דְּאָמַר. נְסוֹחָה. מַגְלִייָנָא. מֵחוֹמֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם אָֽנִי׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מגליינא. כלומר נעקר ונגלה ממקומו וכמענה אליהוא מחומר קרצתי נבראתי ונגליתי א''נ נסוחה מגליינא מלשון נתוח וחתוך במגל הוא וכן קרץ מצפון החותך בא וזה ג''כ מענה אליהוא מחומר נקרצתי נחתכתי ובלשון המשנה מקרצות נושכות זו בזו ואין בין הני לישני אלא פי' המלה:
חד אמר נכוסה. מלשון שחיטה ואחרינא אמר נסוחה ומלשון נסוח ממקומו ונגלה:
הלכה: כָּתוּב בְּתָמְִיד בַבּוֹקֶר וְכָתוּב בָּעֵצִים בַבּוֹקֶר. יִקָדּוֹם דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בַבּוֹקֶר [אֶחָד]. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לְדָמוֹ. אָמַר רִבִּי הִילָא. תַּֽעֲשֶׂ֣ה. הִקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. כָּתוּב בַבּוֹקֶר בְּתָמְִיד. וְכָתוּב בַּקְּטוֹרֶת בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר. יִקָדּוֹם דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בַבּוֹקֶר. מַה נָן קַייָמִין. אִם לָאֵיבָרִין. וַהֲלֹא כְּעֵצִים הֵן. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין. אֲפִילוּ לְדָמוֹ. כָּתוּב בָּעֵצִים בַבּוֹקֶר בַבּוֹקֶר. וְכָתוּב בַּקְּטוֹרֶת בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה מֵהֶן יִקָדּוֹם. מִי מַכְשִׁיר אֶת מִי. עֵצִים מַכְשִׁירִין אֶת הַקְּטוֹרֶת. אַף הֵם יְקַדְּמוּ אֶת הַקְּטוֹרֶת. אִיתָא חֲמִי. עֵצִים קוֹדְמִין אֶת הַדָּם וְהַדָּם קוֹדֵם לַקְּטוֹרֶת. וְתֵימַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא. עַל שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ מִן הַדִּין. שֶׁהָעֵצִים מַכְשִׁירִין אֶת הַקְּטוֹרֶת. וְאַצְרַכְתְּ הָדָא מַתְנִיתָא. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מִי מַכְשִׁיר אֶת הַקְּטוֹרֶת. גְּחָלִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַעֲלֶה עָשָׁן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר אלעזר. לא היא אלא מעלה עשן צריך שיתן בתוכה מלבד הסממני הקטרת והמעלה עשן הוא המכשיר להעלות עשן הקטרת:
הוון בעי מימר. מילתא באפי נפשה היא שהיו בני בית המדרש בעי למימר שמי מכשיר את הקטרת גחלים כלומר שאין לך מכשיר אחר אלא גחלים מעצי המערכה שניה של קטרת וכשנותן הקטרת ע''ג הגחלים שוב א''צ לדבר אחר כך היו סבורין בני בית המדרש:
אמר ר' הילא וכו'. כלומר דהא לא קשיא דאי לאו האי טעמא דהברייתא הוה אמינא מנא לך הא גופה דהעצים קודם לקטרת דהא בתרווייהו כתיב בבקר בבקר ואי משום שהעצים קודמין לדם ודם לקטרת אימא הואיל ובקטרת כתיב שני פעמים בבקר ובאינך חד יוקדם הקטרת לן ואי משום דכתיב תעשה גבי תמיד מהאי לא הוה ידעינן דלמוקדם לדם אתי למאי דס''ד דבבקר בבקר להקדים לקטרת קודם הכל קאתי ומעתה לא על שלא זכיתי בו מן הדין אחר אלא ע''י טעם זה שהעצים מכשירין את הקטרת היא דלמדנו שהעצים קודם לקטרת ולפיכך ואצרכת הדא מתניתא לומר כך:
איתא חמי וכו' ותימר הכין. בתמיה בא וראה הלא כבר למדנו שהעצים קודמין לדם התמיד והדם קודם לקטרת והשתא למה לך האי טעמא דהעצים מכשירין את הקטרת להקטיר עליהן תיפוק ליה דע''כ העצים קודם לקטרת מן הכתוב:
כתיב בעצים וכו' וכתיב בקטרת וכו' ואיני יודע איזה מהן יוקדם מי מכשיר את מי. אלא ממה שהעצים מכשירין את הקטרת אתה למד שאף הם יקדמו את הקטרת והכי שנויה הברייתא בת''כ:
מה אנן קיימין. כלומר לענין מאי בא הכתוב ללמדנו להקדים מערכת העצים לתמיד אם קודם לאברין של תמיד והלא בעצים הן נקטרין ופשיטא שמערכת העצים קדמה אלא כי אנן קיימין הכתוב שבא ללמדנו אפילו לדמו של תמיד יוקדם מערכת העצים:
מעתה נימא אפי' לדמו של תמיד יוקדם הקטרת ואנן תנינן קטרת של שחר קריבה בין דם לאברים. ומשני ר' הילא תעשה כתיב בתמיד הקדים בו מעשה וזהו זריקת דמו שיהא קודם לקטרת וכאן גרסי' מה שכתוב בספרי דפוס לעיל. כתיב בבקר בתמיד וכתיב בעצים בבקר בבקר. ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר יוקדם דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבקר וכדמפרש ואזיל:
משנה: הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה וּבַקּוֹדֶשׁ הָֽיָתָה. פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פָּשַׁט קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו׃ בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּילּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מְנָה וּבֵין הָעַרְבַּיִם הִינְדְּווָן שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת זוּז דִּבְרֵי רֵבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּשַּׁחַר הָיָה לָבוּשׁ פִּילּוּסִים שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר מְנָה. וּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מְנָה הַכֹּל שְׁלשִׁים מְנָה. אֵילּוּ נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הביאוהו לבית הפרוה. מכשף אחד ששמו פרוה בנאה ונקראת על שמו וי''מ שחפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כ''ג והרגישו הכהנים בהחפירה ומצאוהו וקראו אותה הלשכה על שמו:
ובקדש היתה. לפי שטבילה זו עם שאר הטבילות חוץ מן הראשונה צריכות שיהו במקום קדוש דכתיב ורחץ את בשרו במים במקום קדוש:
ר''מ אומר פשט. תחלה ואח''כ מקדש דס''ל דתרי קדושי שהצריך הכתוב בחליפת הבגדים תרווייהו משום לבישת בגדים המתחלפים תחת הראשונה הם:
הביאו לו בגדי לבן. כתונת ומכנסים ואבנט ומצנפת האמורים בפ' אחרי מות שכל עבודות הפנימיות היו בהן ועבודות חיצוניות כגון תמידין ומוספין היו בבגדי זהב שהוא משמש בהן בכל השנה ובין כל חילוף וחילוף מהבגדים טעון טבילה ושתי קדושי ידים ורגלים מן הקיתון של זהב:
לבש וקידש ידיו ורגליו. הכל מודים בקידוש השני שלובש ואח''כ מקדש דאמר קרא בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה:
בשחר היה לובש פילוסין. בגדי בוץ דקין ויפים הבאים מארץ רעמסס תרגום ירושלמי לרעמסס פילוסא:
ובין הערבים. שהוא לובש בגדי לבן להוצאת כף ומחתה היו הינדוון מארץ הודו או מכוש ושניהם נקראו הינדיאה והודו נקרא הינדיאה רבה:
הכל שלשים מנה. הא דכללינהו לאשמועינן דשלשים מנה סך הכל לומר לך שאם פיחת לאותן של שחרית משמונה עשר מנה וריבה לאותן של ערבית לית לן בה אלא שיהא סך הכל שלשים מנה מיהו של שחרית יותר חשובים משל ערבית משום דכתיב בלבישת בגדים של שחרית ארבעה זימני בד חד לגופיה וחד מלשון לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי ורביעי למידרש בד המובחר שבבד:
אלו נוטל מן ההקדש. מתרומת הלשכה ואם רצה להוסיף על שלשים מנה מוסיף משלו ובלבד שיהא מקדיש התוספת וימסרנה לצבור ואח''כ יעשה בה הכתנת:
תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. עֲשָׁתוֹת שֶׁלְבַּרְזֶל הָיוּ מַרְתִּיחִין אוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּיּפּוּרִים וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנִין כְּדֵי שֶּׁתָּפוּג צִינָּתָן. וְלֹא נִמְצָא כִמְכַבֶּה בְּיוֹם הַכִּיּפּוּרִים. אֶלָּא מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי יוּדָה שֶׁאֵין אָבוֹת מְלָאכוֹת בְּיוֹם הַכִּיּפּוּרִים. אֶלָּא רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. לֹא כֵן סְבַר מֵימוֹר. רִבִּי יֹוסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. נֵימַר. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. אֶלָּא מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי יוּדָה שֶׁאֵין תּוֹלְדַת אֵשׁ כְּאֵשׁ. אֶלָּא כֵינִי. רִבִּי יוּדָה סְבַר מֵימוֹר שֶׁאֵין תּוֹלְדַת אֵשׁ כְּאֵשׁ. וְרַבָּנִן סָֽבְרִין מֵימַר. תּוֹלְדַת אֵשׁ כְּאֵשׁ. וְיֵחַם לֹו חַמִּין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אֶבְיוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי אִינָייָנִי בַּר סוֹסַיי. טָעֲמָא דְהָדֵין תַּנָּייָא. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. רְאִינוּ כֹּהֵן גָּדוֹל טוֹבֵל בְּמַים שְׁאוּבִין בְּיוֹם הַכִּיּפּוּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא ר' יודה ור''ש אמרו דבר אחד. ר''ש בפ' במה מדליקין דס''ל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור. ופריך לא כן סבור מימר התם בהלכה המכבה את הנר וכו' דר' יוסי שם ור''ש אמרו דבר אחד ולדידך נימר ר' יוסי ור' יודה ור''ש אמרו דבר אחד:
אלא. דהיינו טעמא דמיסבור סבר ר' יהודה שאין תולדת האש כאש והעשתות הללו אינו אלא תולדת האש ואינו מתחייב משום מכבה כבאש עצמו:
אלא כיני וכו'. כלומר אלא דא''כ כן צריך אתה לומר דר' יהודה היא דס''ל שאין תולדת אש כאש ורבנן דמתני' דקאמרי מחמין לו חמין ומטילין וכו' משום דסברי תולדת אש כאש והלכך חמין דוקא ולא עשתות של ברזל ומיהו אכתי קשיא ויחם לו חמין כלומר הכל חמין מעי''כ ויטבול בהן ביה''כ ולמה הצריכו שיטיל אותן לתוך המקוה צונן:
טעם דהדין תניא. במתני' שלא יאמרו ראינו כ''ג טובל במים שאובים ביה''כ ויכשירו אף הכל מים שאובים לטבילה לפיכך היו מטילין אותן לתוך המקוה צונן עד שיחומו דזה ודאי לאו שאובין נינהו:
אלא מסבור סבר ר' יהודה שאין אבות מלאכות. נוהגות ביה''כ בתמיה:
ולא נמצא כמכבה ביה''כ. כשמטיל אותן לתוך הצונן:
עששות. חתיכות עבות:
תני. בתוספתא פ''ק:
נֶאֱמַר בְּתָמִיד בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם וְנֶאֱמַר בֵּקְטוֹרֶת בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּיִ֭ם. סְמַךְ לַנֵּרוֹת. (וְלֹא) [תֹּאמַר] בַּנֵּרוֹת מֵעֶ֥רֶב וְעַד בּוֹקֶר. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּיִ֭ם סְמַךְ לַנֵּירוֹת לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם. מֵעַתַּה אֲפִילוּ לִּנְסָכִין. אָמַר רִבִּי הִילָא. 16a תַּֽעֲשֶׂה֭. אִיחַר בּוֹ מַעֲשֶׂה. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי הִילָא. הָכָא אַתְּ אָמַר. תַּֽעֲשֶׂ֣ה. הִקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. וָכָא אַתְּ אָמַר. תַּֽעֲשֶׂה֭. אִיחַר בּוֹ מַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי הִילָא.כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּעִנְייָנוֹ. תָּמִיד שֶׁלָשַׁחַר בִּכְלַל מְאוּחָר הָיָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תַּעֲשֶׂה. הִקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. תָּמִיד שֶׁלָבֵּין הָעַרְבָּיִם בִּכְלַל מוּקְדָּם הָיָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תַּֽעֲשֶׂה֭. אִיחַר בּוֹ מַעֲשֶׂה. וַהֲיָה רִבִּי זְעוּרָה מְקַלֵּס לֵיהּ וְצָווַח לֵיהּ בְּנֵיהָ דְאוֹרַיְתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וצווח ליה. והיה קורא עליו בניה דאורייתא אלו הם מהבונים את התורה בשבח טעמים:
והוה ר' זעירא מקלס ליה. לר' הילא על טעם לשבח הזה:
אמר ר' הילא. כך הוא הדבר לפי שכל מדרש ומדרש בעניינו הוא נדרש דתמיד של שחר בכלל מאוחר היה דאי לאו קרא דתעשה ה''א שאפי' דם התמיד מאוחר לקטרת וא''כ כשבא הכתוב ללמוד ע''כ להקדים בו מעשה הוא בא אבל כאן בתמיד של בין הערבים איפכא דאי לאו קרא בכלל מוקדם הוא שאפי' הנסכין יוקדמו לקטרת הלכך כשבא הכתוב לאיחר בו מעשה הוא שבא ללמוד:
הכא את אמר וכו'. לעיל דפריך אימא יוקדם קטרת של שחר אפי' לדם התמיד ושנית תעשה כתיב בתמיד הקדים בו. מעשה והכא דריש את תעשה לאיחר בו מעשה:
תעשה. כתיב כמנחת הבקר וכנסכו תעשה למדך הכתוב איחר בו מעשה אחר הקטרת לפיכך שנינו קטרת של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים:
מעתה. נימא שהקטרת מאוחר אפי' לנסכין תמיד של בין הערבים:
נאמר בתמיד וכו' ונאמר בקטרת וכו'. ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה ונאמר גבי נרות מערב עד בקר שאין לך עבודה אחרת אחר הנרות של בין הערבים א''כ למדנו מכאן ג''כ שהקטרת של בין הערבים היא אחר תמיד של בין הערבים לפי שיואחר דבר וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source