Yoma
Daf 14b
משנה: 14b אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֲפִלּוּ טָהוֹר עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם וְכֻלָּם בַּקּוֹדֶשׁ בֵּית הַפַּרְוָה חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד׃
Traduction
Nul ne peut entrer au parvis pour célébrer le culte, fut-il pur, sans prendre un bain officiel. Quant au grand pontife, le jour du Kippour, il devra prendre cinq bains et se laver dix fois les mains et les pieds, le tout dans une cellule spéciale, sauf le premier bain (qui est obligatoire chaque jour, non spécial du Kippour).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין אדם נכנס לעזרה לעבוד'. בגמרא קאמר הכא דלאו דוקא לעבודה:
עד שהוא טובל. כדקאמר בגמ' דק''ו הוא מכ''ג ביה''כ שהוא נכנס מקדש לקדש מחוץ לפנים ומפנים לחוץ בחילוף העבודות ושני המקומות קדש הן ועל שניהם ענוש כרת הנכנס בטומאה וטעון טבילה הנכנס מביתו שהוא חול לקדש לכ''ש שיהא טעון טבילה:
חמש טבילות וכו'. דילפינן מדכתיב בגדי קדש הם ורחץ בשרו במים ללמדך שכל חליפות קדש בו ביום טעון טבילה ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קדושין ת''ל ופשט ורחץ ורחץ ולבש כלומר מדדריש טבילות מורחץ במים דכתיב בבגדי לבן וה''ה לכל חליפות בגדים אייתר ליה האי קרא ודריש לה לקידושין ופשט ורחץ ולבש הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה:
בקדש. על לשכת בית הפרוה:
חוץ מזו. טבילה הראשונה שהיתה בחול ע''ג שער המים ובצד לשכתו היתה:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתַה. לֹא הָיָה אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה וְלָעֲבוֹדָה[אֲפִילּוּ טָהוֹ] עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל. לֹא סוֹף דָּבָר לַעֲבוֹדָה אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה.
Traduction
Voici comment il faut compléter le sens de la Mishna: nul, fut-il pur, ne peut pénétrer au parvis, ou célébrer le culte, avant de se baigner; car, en réalité, ce bain n’est pas spécial au culte, mais même pour la simple entrée, il est exigible.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה וכו'. כן צריך למיתני לעזרה ולעבודה ואו או מיתפרשא לעזרה אפי' שלא לעבוד או לעבודה וזו ואצ''ל זו קתני וכלומר בין נכנס לעזרה ולא לעבודה ובין נכנס לעבוד וכדמסיק לא סוף דבר לעבודה וכו':
שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא. מַה מָקוֹם לִטְבִילָה זוֹ. אָמַר לָהֶם. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִכְנָס מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ כָּל שֶׁכֵּן. [לֹא צוֹרְכָה דְלָא מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ] לֹא יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. וְכֵינִי. מַה אִם מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ שֶׁאֵינוּ עֲנוּשׁ כָּרֵת טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֲנוּשׁ כָּרֵת לֹא כָל שֶׁכֵּן יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. וְאֲפִילוּ מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא עֲנוּשׁ כָּרֵת. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמְּן. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. עַד כַּמָּה הִיא שִׁיעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. [עַד כְּדֵי] וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֙יִם אַ֤רְצָה עַל הָרִֽצְפָה֙ וַיִּשְׁתַּֽחֲו֔וּ. רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַד וְהוֹד֤וֹת לַֽיי כִּ֣י ט֔וֹב. רִבִּי מָנָא מוֹסִיף. כִּ֥י לְעוֹלָם֭ חַסְדּֽוֹ׃
Traduction
On a demandé à Ben-Zoma: à quoi bon a lieu ce bain de purification par un homme pur? C’est que, dit-il, si en passant d’une sainteté à l’autre il faut renouveler un bain, celui-ci est à plus forte raison obligatoire en passant d’un endroit profane à un autre sacré. Mais ne faut-il pas dire le contraire, et admettre qu’il est prescrit de prendre un bain en se déplaçant du profane au sacré, mais qu’il n’en faut pas pour passer du sacré au sacré? (N’est-ce pas l’inverse de la déduction par a fortiori qui paraît devoir en être conclu, et précisément en passant d’un endroit sacré, moindre, à un autre de sainteté supérieure, le bain est exigible, pour établir la distinction)? Non, répond R. Siméï (89)Jér., (Pessahim 5, 10)Ê; (Sota 7, 7)., voici comment il faut appliquer le raisonnement a fortiori: si le passage d’une sainteté à l’autre, qui n’entraîne pas la pénalité du retranchement (90)La simple différence des degrés n'est pas punissable., exige un bain;il en faut à plus forte raison pour passer d’un endroit profane au sacré, passage entraînant la pénalité du retranchement (en cas d’omission du bain pour la survenue d’une impureté). Toutefois, même pour le passage d’un endroit sacré à un autre de degré supérieur en cas d’impureté, il y a parfois la pénalité du retranchement, au cas énoncé ailleurs (91)(Shevuot 2, 4)Ê; B., ib., 16b.: si après être devenu impur à l’intérieur du temple nécessaire à cet effet, on est passible d’un sacrifice expiatoire (et si l’on a pénétré plus avant, on est passible du retranchement). Quelle est la durée du temps qu’il faut pour une génuflexion? Selon R. Simon au nom de R. Josué b. Levi, c’est autant qu’il en faudrait pour dire ce verset (2Ch 7, 3): ils s’agenouillèrent la face à terre, sur le pavé, et se prosternèrent. R. Abahou ajoute: cela va jusqu’à la récitation des mots: et rendez grâce à l’éternel, car il est bon. R. Mena l’étend jusqu’à la fin de ce verset: car sa miséricorde est éternelle.
Pnei Moshe non traduit
שאלו את בן זומא וכו'. תוספתא היא בפרק קמא והבאתי לעיל בפרק קמא בהלכה ג':
לא צורכה דלא מקדש לקדש לא יהא טעון טבילה מחול לקדש יהא טעון טבילה. בתמיה וכלומר דמתמה הש''ס על הא דמייתי לה מדין ק''ו וא''כ לדידך לא צריך לפרש הק''ו אלא כך מה אם בשעה שהוא נכנס מקדש לקדש וזה כ''ג ביה''כ שנכנס מעזרה ולפנים שבדין הוא שלא יהא טעון טבילה ואפ''ה אמרת שטעון טבילה הנכנס מחול לקדש שבדין הוא והסברא נותנת שיטעון טבילה לא כ''ש שטעון הוא טבילה כך אתה לומד הק''ו אבל הא קשיא דמהיכא פשיטא לך דטפי מסתברא להנכנס מחול לקדש שיטעון טבילה מהנכנס מקדש לקדש הרי הנכנס מקדש לקדש שהיא מהעזרה ולפנים נכנס הוא מקדש הקל לקדש החמור וא''כ בדין הוא ג''כ מן הסברא שיהא טעון טבילה כמו הנכנס מחול אל הקדש. ומעתה אין לך ללמוד זה מדין ק''ו אלא מדין בנין אב וכך יש לך לומר מה מצינו שהנכנס מקדש הקל לקדש החמור טעון טבילה אף הנכנס מחול לקדש בדין הוא שיהא טעון טבילה. וכ''ת דאכתי שייך כאן דין ק''ו דהא מיהת שניהן קדש הן וצריך טבילה ומכ''ש מחול לקדש אימא לך דילמא עיקר טעם הטבילה משום שנכנס לקדש החמור הוא וכשאצרכוהו טבילה כשנכנס לקדש החמור אצרכוהו ג''כ כשיוצא מקדש החמור לקדש הקל בחילוף העבודות כי היכי דלא לזלזלו בקדושת העזרה ולעולם אימא לך דכשלא נכנס מתחלה לקדש החמור לא מצית למילף מדין ק''ו אלא מדין בנין אב:
אמר ר' שמי וכיני וכו'. כלומר דמשני שאפ''ה יש כאן דין ק''ו וכן צריך ללמוד הק''ו מה אם מקדש לקדש שאין ענוש כרת וכלומר דאע''ג דנכנס הוא מקדש הקל לקדש החמור מ''מ אין זה הקדש חמור ענוש כרת יותר מזה קדש הקל שהרי בזה שניהן שוין הן שהנכנס בטומאה לעזרה ענוש הוא כרת כמו הנכנס לפנים והשתא שפיר יליף הק''ו ומה אם מקודש לקדש ששניהן שוין בעונש כרת ואפ''ה טעון טבילה הנכנס מחול לקדש שהוא ממקום שאין ענוש כרת למקום שהוא ענוש כרת על הטומאה לכ''ש שיהא טעון טבילה:
ואפי' מקדש לקדש יהא ענוש כרת. מילתא באנפי נפשה היא ולא בא לסתור הק''ו דהק''ו לעולם מיהא יליף שפיר אלא מדקאמר דמקדש לקדש אין זה ממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת עלה קאמר דמשכחת לה דזימנין אף מקדש לקדש כך הוא וכהאי דתנינן תמן בפ''ב דשבועות נטמא בעזרה וכו' והשתחוה או ששהה כדי השתחויה חייב א''כ בכה''ג מצינו מקדש לקדש ומתחלה לא היה ענוש כרת שנטמא בעזרה ולבסוף ענוש הוא כרת שהרי כשנכנס לפנים שהא כדי השתחויה היא א''נ כדקאמר עוד התם דאם בא לו בארוכ' כשיוצא לחוץ מתחייב הוא וזה שנכנס לפנים ודאי ענוש כרת הוא והרי זה כמו שבא ממקום שלא היה ענוש כרת ונכנס למקום שענוש כרת ומקדש לקדש היא:
Yoma
Daf 15a
משנה: פֵּרְשׂוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם פָּשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד. קְרָצוֹ וּמֵירֵק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ. קִבֵּל אֶת דָּמוֹ וּזְרָקוֹ. נִכְנַס לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת לְהֵטִיב אֶת הַירוֹת לְהַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵיבָרִים וְאֶת הַחֲבִיתִּין וְאֶת הַיָּיִן׃
Traduction
On étendait une toile de lin entre lui et le peuple; puis il se déshabillait, descendait et prenait le bain, remontait et s’essuyait le corps. On lui apportait le costume orné d’or qu’il revêtait; après quoi, il se lavait les mains et les pieds. On lui amenait la victime du sacrifice quotidien, qu’il égorgeait, en coupant la majeure partie du cou, laissant achever cette œuvre par un autre cohen. Il recueillait le sang qui découlait de la victime, et le versait sur l’autel. Il entrait à l’intérieur du sanctuaire pour brûler l’encens, nettoyer le luminaire, offrir la tête et certains membres des victimes, les gâteaux frits et les libations de vin.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם. ולמה של בוץ כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ. ולפי שהוא רגיל לשמש בשאר ימות השנה בבגדי זהב:
פשט. בגדי חול וירד וטבל וטבילה ראשונה זו לא היה צריך קידוש ידיו ורגליו לפי שקידוש לפשיטה וקידוש ללבישה לבגדי קדש היו וקידוש בתרא כשפושט בגדי קדש למלאות חשבון עשרה קדושין:
ונסתפג. נתקנח:
הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. מן הקיתון של זהב כדתנן בפרק דלקמן:
הביאו לו את התמיד קרצו. מלשון קרץ מצפון בא בא כלו' ששחטו בהכשר שחיטה בלבד והיא ברוב שני סימנין:
ומירק. וגמר כהן אחר השחיטה:
על ידו. בשבילו לפי שאין קבלת הדם היום כשירה אלא בכ''ג והיה צריך למהר ולקבל הדם וזרקו:
נכנס להקטיר את הקטרת. של שחר ולהטיב וכו'. ככל סדר התמיד שבכל יום:
הלכה: רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה בֵן. [הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד.] קְרָצוֹ.
Traduction
R. Eliézer dit au nom de R. Oshia: le grand pontife ne fait achever l’égorgement par un autre servant qu’après avoir coupé deux organes du cou (le larynx et l’œsophage), ou la majeure partie (94)B., Hulin 29a et 44a.. En effet, dit R. Yossa, la Mishna l’indique formellement, en disant:on lui amenait la victime du sacrifice quotidien, dont il coupait le cou.
Pnei Moshe non traduit
עד שישחוט בו וכו'. אקרצו דמתני' קאי:
מתני' אמרה כן. דלשון קרצו כך הוא כדאת אמר קרץ וגו':
תַּנֵּי. אְמַר רִבִּי יְהוּדָה. כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ טְבִילָה זוֹ 15a אֶלָּא מִפְּנֵי טְבִילַת סֶרֶךְ. שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִרְחוֹץ וְהוּא נִזְכָּר קֶרִי יָשָׁן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְחוֹזֵר וּבָא לֹו. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאָת נִדָּה צְרִיכִין טְבִילָה וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר׃ מַה חָלַק רִבִּי יוּדָה. עַל טְבִילַת סֶרֶךְ. אוֹ מִשׁוּם אֲפִילוּ טוֹבֵל מַה מוֹעִיל. מַה נְפַק מִינָּהּ. רָאָה קֶרִי. אִין תֵּימַר. חָלוּק רִבִּי יוּדָה עַל טְבִילַת סֶרֶךְ. דְּבַר תּוֹרָה הוּא. אִין תֵּימַר. אֲפִילוּ טוֹבֵל מַה מוֹעִיל. מוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אְמַר רִבִּי יְהוּדָה. כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ טְבִילָה זוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי טְבִילַת סֶרֶךְ. שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִרְחוֹץ וְהוּא נִזְכָּר קֶרִי יָשָׁן שֶׁבְּיָדוֹ וְחוֹזֵר וּבָא לוֹ. [הָדָא אָֽמְרָה] לֹא חָלַק רִבִּי יוּדָה עַל טְבִילַת סֶרֶךְ אֶלָּא מִשֵׁם אֲפִילוּ טוֹבֵל מַה הוּא מוֹעִיל.
Traduction
On a enseigné (92)Tossefta, ibid. que R. Juda dit: la prescription même de ce bain, (au cas où l’on est pur) a un but de commémoration, et il arrivera parfois qu’en se rendant alors au bain, le cohen se souvient d’un ancien accès de gonorrhée dont il avait été affligé, et il aura soin d’attendre le coucher du soleil avant de rentrer au Temple. On a dit ailleurs (93)(Berakhot 3, 6).: ''quae se post congressum menstruatam senserit etc., tous ceux là doivent prendre le bain de purification, avant de prier; R. Juda les en dispense''. Or dira-t-on que R. Juda conteste l’application de ce bain par commémoration (non obligatoire en principe), ou dira-t-on que, puisque le bain même n’annule pas l’impureté de la personne atteinte de gonorrhée, il ne prescrit pas de bain pour une cause moindre, comme celle d’un accident (semem videntis)? Qu’importe entre ces deux considérations, puisque R. Juda en dispense? Il importe dans un certain cas, si semen vidit antequam profluviosus fuerit: si l’on admet que R. Juda conteste l’application de ce bain par commémoration, celui-ci ne serait pas dû en principe légal;mais si le second motif prédomine, ce bain sera obligatoire, parce qu’il produira du moins l’effet de purifier de l’accident, survenu en premier lieu. On peut résoudre la question de ce qu’il est dit: selon R. Juda, la prescription même de ce bain n’a qu’un but commémoratif; il arrivera parfois qu’en se rendant au bain, le cohen se souviendra d’une ancienne impureté, et il aura soin avant de rentrer au Temple d’attendre le coucher du soleil. Ceci prouve que R. Juda ne conteste pas la raison du bain prescrit ici (pour celui qui est pur); mais ailleurs il en dispense, en raison de l’inutilité qu’aurait un tel bain, pur un homme atteint d’une impureté plus grave.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני אמר ר' יהודה וכו'. סיפא דהתוספתא היא בפ''ק שהובאה בהלכה דלעיל דר' יהודה ס''ל דכל עצמה של טבילה בנכנס לעזרה והוא בחזקת טהור ואפ''ה התקינו לו טבילה אינו אלא מפני טבילת סרך שחששו חכמים שמא לפעמים יש טומאה ישנה עליו והוא שכחה וכשהוא הולך לרחוץ ולטבול נזכר מהטומאת קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו שהרי טעון הערב שמש:
תמן תנינן. בסוף פ''ג דברכות זב שראה קרי אע''פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו אפ''ה צריך טבילה לדברי תורה משום תקנת עזרא וכן נדה שפלטה ש''ז וכן המשמשת שראתה נדה צריכה טבילה מפני התשמיש של קודם ורבי יהודה פוטר:
מה. ומיבעיא להש''ס מ''ט דר' יהודה:
חלק ר' יהודה על טבילת סרך. כלומר אם ר' יהודה חולק הוא על טבילה זו של זב שראה קרי שאינו אלא משום סרך וכלומר משום דבכה''ג אינו צריך לטבילה כלל דמכיון דטומאת זיבה החמורה עליו הוא ובאותה טומאה חמורה מותר הוא בדברי תורה דקי''ל הזבין והזבות מותרין בד''ת ותו לא אתי טומאה קלה דקרי וחיילא עליה ומדינא פטור הוא מטבילה זו:
או. דנימא דטעמא דר' יהודה משום אפילו הוא טובל מה מועיל לו עכשיו הטבילה לקרי שהרי טמא בזיבה הוא ומכיון שאינו מועיל לו לזיבה אף להוציאו מטומאת קרי אינו מועיל לו והלכך למה יטבול:
מה נפיק מינה. מה בינייהו להני טעמי אליבא דרבי יהודה:
ראה קרי. כלומר אם בתחלה ראה קרי ואח''כ ראה זיבה ונעשה זב איכא בינייהו:
אין תימר חלוק ר' יהודה על טבילת סרך. כלומר בכה''ג שיש עליו עוד טומאה חמורה ומותר הוא בד''ת כדאמרן חולק ר' יהודה וס''ל שאין מקום לטבילה זו:
דבר תורה הוא. לאו דוקא דבר תורה אלא כלומר מדינא פטור הוא מטבילה וכדפרישית:
אין תימר אפילו הוא טובל מה מועיל. אבל אם תאמר דטעמיה דר' יהודה היא משום שאפילו טובל הוא מה מועיל לו הטבילה מכיון דטומאת זיבה קדמה לו ואף מלהוציאו מטומאת קרי אינו מועיל לו א''כ הכא שטומאת קרי קדמה לזיבה מועיל לו לקרי שעכשיו מותר הוא בד''ת ומודה ר' יהודה בזה שהוא טובל:
כהדא דתני וכו'. כלומר דפשיט ליה מן הדא דתני בטבילת סרך דאיירינן כאן וקאמר ר' יהודה דהיינו טעמא לטבילה זו ואע''פ שאינו יודע בודאי מטומאה שמא יזכור מאיזה טומאה ישנה שעליו והשתא ה''ה נמי כל היכא דהטבילה היא אינה אלא משום סרך קסבר ר' יהודה דטובל א''כ אינו חולק ר' יהודה ג''כ שם על טבילת סרך אלא דהתם טעמיה משום מה הוא מועיל ובמקום דמועיל וכגוונא דאמרן שטומאת קרי קדמה אף לר' יהודה צריך טבילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source