Yoma
Daf 13b
משנה: אָמַר לָהֶן הַמְמוּנֶּה צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ הָרוֹאֶה אוֹמֵר בּוֹרְקַי. מַתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן. וְהוּא אוֹמֵר הֵין׃
Traduction
Au matin le chef du service dit au cohanim: allez voir (par le sommet du Temple) si l’instant de commencer à égorger les victimes est arrivé (si la nuit est terminée). A ce moment là, celui qui est de faction s’écrie: l’aube a lui. Selon Mathia ben Samuel (83)Voir Tamid, 3, 1., il disait la face de tout l’orient s’est éclairée. -Est-ce jusqu’à Hébron (dans la vallée), lui demandait-on? -Oui, répondait-il.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמר להן הממונה. שהיה בבית אב:
צאו וראו. על מקום גבוה שהיה שם אם הגיע זמן השחיטה שהיא פסולה בלילה שנאמר ביום זבחכם:
הרואה אומר ברקאי. האיר והבריק השחר:
האיר פני כל המזרח. הוא יותר משהבריק השחר וזהו זמן הכשר לשחיטה:
עד שבחברון. העומדין למטה שואלין אותו אם הגיע האור עד שבחברון והוא משיב ואומר הן וכדי להזכיר זכות אבות שבחברון הכי קאמר בגמרא:
הלכה: אָמַר לָהֶן הַמְמוּנֶּה כול'. מָהוּ בּוֹרְקִי. בַּרֶקֶת. תַּמָּן אָֽמְרִין. בְּרוֹק בּוֹרְקָה. אַנְהר מַנְהָרָא.
Traduction
Le mot yqwrb de la Mishna désigne la clarté subite de l’aurore (le rayonnement semblable à l’éclair). A Babylone, on explique ce mot par clarté lumineuse.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו בורקי. מלשון ברקת הוא:
תמן. בבבל אמרין שכך הוא אומר ברוק בורקה שהבריק והאיר מה שמאיר וכדמסיים אנהר מנהרא:
וְעֵד אֶחָד נָאֱמָן. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁאֵין אַתְּ יְכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו. וְחָשׁ לוֹמַר. עַד דּוּ עֲלִיל וּנְפַק הִיא מַנָהָרָה. חֲכִימָא הִיא מִילְּתָא. אָמַר עֵד אֶחָד. נוֹלַד אִישׁ פְּלוֹנִי בַשַּׁבָּת. מַלִּין אוֹתוֹ עַל פִּיו. חֲשֵׁיכָה מוֹתָאֵי שַׁבָּת. מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. רִבִּי אִימִּי מְטַלְטֵל עַל פּוּם מְלַוִּיתָא. רִבִּי מַתַּנְיָה מְטַלְטֵל עַל פּוּם אִיבִירִיתָא דְזִהֲרָה. רִבִּי אִמִּי מְטַלְטֵל עַל פּוּם נַשְׁייָא דְאָֽמְרָן. שִׁמְשָׁא הֲווָת עַל סוּסִיתָה.
Traduction
Est-ce qu’un seul témoignage est valable? (Comment se fait-il qu’ici il suffise)? Là, c’est différent, parce qu’il est aisé de voir bientôt si son affirmation se confirme par la venue du jour. Mais n’arrive-t-il pas que, pendant le laps de temps nécessaire pour monter auprès de lui et pour en descendre, le jour est venu (seulement après son assertion)? C’est un détail aisé à reconnaître même d’en bas (par la comparaison du temps). Ainsi, lorsqu’un témoin atteste (84)Jér., (Rosh Hashana 2, 1). qu’un tel enfant est né le samedi, on devra, d’après son assertion seule, le circoncire au samedi suivant; ou s’il dit qu’il est né à la nuit du samedi soir, on pourra d’après cette assertion transporter l’enfant le samedi (s’il n’avait que 8 jours, ce transport serait interdit), parce que ce fait pourra aussi être vérifié. R. Imi autorisait le transport en ce cas (85)B., Shabat 132., en se basant sur l’assertion seule de la femme qui accompagne l’accouchée (ou la sage-femme); R. Matnia permettait le transport, en voyant combien les membres sont clairs (preuve que ce n’est pas un avorton); enfin R. Amé le permettait dès que les femmes (quoique seules) attestent avoir vu les derniers rayons du soleil luire à (la colline de) Susithâ (nuit certaine).
Pnei Moshe non traduit
ועד אחד נאמן. בתמיה:
ומשני שנייא היא הכא. וכי הדבר היא שאין את יכול לעמוד עליו בתמיה ובמילתא דעבידא לגלויי מהימן:
וחש לומר וכו'. ואכתי ניחוש לומר שמא עד שהוא נכנס ויוצא מנהיר הוא ובשעה שאמר עדיין לא הגיע הזמן ומשני חכימא היא מילתא ניכר הדבר אם בשעה שאמר ברקאי כבר היה הזמן או לא:
אמר עד אחד וכו'. למילתיה הוא מסיק דבכה''ג עד אחד נאמן שהרי אם אמר עד א' נולד איש פלוני בשבת מלין אותו בשבת על פיו וכן האומר שכבר חשכה מוצאי שבת מטלטלין (על ידי) אותו על פיו משום דמילתא דעבידא לגלויי היא. א''נ כשאחד אמר כשנולד זה שכבר חשכה מוצאי שבת מותר לטלטל אותו על פיו ומפני שאם לא נודע שכלו לו חדשיו אין מטלטלין אותו בשבת שמא נפל הוא וסומכין על אחד שאמר שכבר חשכה מוצאי שבת:
ר' אמי מטלטל על פומיה דמלויתה. כך היא ברפ''ב דר''ה. כלומר שהיה מתיר לטלטל אותו בשבת על פומה של האשה שאמרה שנתמלא וכלו לו חדשיו. א''נ על פומה דמלוידתה גרסי' על פי המילדת שאומרת כן:
מטלטל על איבריתיה דזהרא. היה מתיר לטלטל אותו על שנראה שאבריו הן נצהרין ונכרין וסמך על זה לענין טלטול שאינו נפל:
ר' אימי מל ע''פ נשים דאמרן שמשא הוות על סוסיתא. כך הוא בר''ה וכצ''ל. סוסיתא שם מקום היא והיה ר' אימי סומך למול בשבת על פי נשים שאמרו כשנולד זה עדיין היה נראה השמש על העיר ועדיין יום שבת היה:
וְלָמָּה עַד שֶׁהוּא בְּחֶבְרוֹן [וְהוּא] אוֹמֵר הֵין׃ בָּא לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת.
Traduction
Pourquoi, selon la Mishna, demandait-on si le jour est déjà visible à Hébron? Pour rappeler ainsi les vertus des patriarches (qui y sont enterrés).
Pnei Moshe non traduit
ולמה וכו'. מפני שבא להזכיר. זכות אבות שבחברון:
וַהֲלֹא בְּבֶן בָּקָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיכָה. 13b וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְעָרַ֤ךְ הַכֹּהֵן֙ אוֹתָם. מָה עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֵינוֹ צָרִיךְ. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְעָֽרְכ֥וּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן שְׁמַיִם. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָֽרְכ֗וּ שְׁנַיִם. בְּנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ שְׁנַיִם. הַכֹּ֣הֲנִ֔ים שְׁנַיִם. וְתַנֵּי כֵן. אֵין לָךְ קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר אֶלְּא קָטוֹרֶת בִּחְבַד.
Traduction
Mais, fut-il objecté contre R. aqiba, l’expression ''ils rangeront'' n’est-elle pas dite au sujet du taureau? Comment donc R. aqiba peut-il conclure des divers termes employés au sujet de ce dernier sacrifice, qu’il faudra le concours de 6 cohanim pour offrir l’agneau quotidien du matin, ou du soir? C’est que pour le taureau, comme pour le menu bétail, dit R. Simon b. Aba ou R. Yohanan au nom de R. Yanaï, on emploie le terme ''ranger''; on conclut de cette analogie qu’il s’agit dans les deux cas du sacrifice quotidien de l’agneau. Oula b. Ismaël dit au nom de R. Eliézer qu’il n’est pas nécessaire de recourir à cette déduction par analogie, car par le verset même on voit qu’il s’agit là de l’agneau quotidien: de l’expression seule ''ils rangeront'', on ne saurait pas qu’il s’agit de deux, mais des trois termes réunis (dans ce verset) on déduit que chacun désigne deux servants, soit ensemble six, nombre exigible pour le sacrifice quotidien du matin, qui est le premier de tous. C’est ainsi qu’il a été enseigné (§ 1): il n’y a rien avant le sacrifice quotidien du matin, sauf la combustion du reliquat d’encens.
Pnei Moshe non traduit
והלא בבן הבקר הכתוב מדבר. אדלעיל מהדר דילפת מקרא דוערכו שהטלה של תמיד טעון ששה כהנים והלא האי קרא בבן בקר כתיב אם עולה קרבנו מן הבקר וגו' והתם הוא דכתיב וערכו בני אהרן וגו':
ומה תלמוד לומר בתמיד של שחר הכתוב מדבר. כלומר ומהיכן אתה למד לומר דבטלה של תמיד השחר מישתעי:
נאמר כאן עריכה ונאמר להלן. בפרשה דאבתרה ואם מן הצאן קרבנו וגו' וערך הכהן אותם על העצים וגו':
מה עריכה שנאמר להלן בתמיד וכו'. כלומר מה להלן בטלה של תמיד הכתוב מדבר דאם מן הצאן קרבנו כתיב אף עריכה שנאמר כאן דדרשת מהאי קרא ששה כהנים בטלה של תמיד השחר הכתוב מדבר:
אינו צריך. לג''ש דעריכה עריכה אלא דממילא שמעינן דהאי קרא דוערכו בתמיד השחר מדבר:
ממשמע שנאמר וכו' ואת דרש וערכו וכו'. כלומר שהרי ממשמע שנאמר כאך וערכו אין אנו יודעין שהן שנים הלכך אתה דורש לששה כהנים וערכו שנים וכו' והאי עריכה ע''כ בטלה של תמיד השחר מדבר שהוא קודם לכל וכדמסיק ותני כן אין לך קודם להקטרת האברים של תמיד השחר אלא קטרת בלבד כדשנינו לעיל בהלכה א' נמצאת אתה למד דבהאי קרא גופיה וערכו וגו' על העצים אשר על האש אשר על המזבח כתיב אינו מדבר אלא בתמיד השחר שהוא הקודם על המערכה של מזבח החיצון:
יְכוֹלִין הֵם שְׁלֹשָׁה לְהַעֲלוֹתוֹ. וְלָמָּה אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר. אֶלָּא כְדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמָפֵּי.
Traduction
– En réalité, trois servants pourraient suffire pour offrir le bélier; mais la Mishna en prescrit onze, pour célébrer cette partie du culte avec plus de pompe.
Pnei Moshe non traduit
יכולין הם שלשה וכו'. על איל קרב בי''א דקתני במתני' קאי שבודאי יכולין הם שלשה כהנים להעלותו ולמה איל קרב באחד עשר אלא כדי לעשות פומפי ופרסום לדבר וכן רבנן דקסרין אמרין גבי פר מפני מה פר וכו' וכי לא היו יכולין פחות מכ''ד להעלותו אלא כדי וכו' על שם וכו' כדפרישית במתני':
רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרֵי. מִפְּנֵי מַה פָּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמָפֵּי לַדָּבָר. עַל שֵׁם בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃ וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָֽרְכ֗וּ שְׁנַיִם. בְּנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ שְׁנַיִם. הַכֹּ֣הֲנִ֔ים שְׁנַיִם. מִיכָּן לְפָרוֹ שֶׁל יָחֵיד שֶׁיְּהֵא קָרֵב בְּשִׁשָּׁה.
Traduction
De même, pour la présentation d’un taureau, il fallait le concours de 24 servants, afin d’augmenter la pompe de ce service, comme il est dit (Ps 55, 15): Allons à la maison de Dieu en foule. '' Toutefois, dit la Mishna, ce grand nombre est seulement exigible pour un sacrifice public''. Aussi, la déduction tirée du verset précité, que six servants suffisent à certaines offrandes, est applicable au taureau qui sert de sacrifice particulier.
Pnei Moshe non traduit
ואת דרש וערכו שנים וכו'. אהא דקתני במתני' בד''א בקרבנות צבור וכו' קאי דמפרש טעמא דמנא לן לחלק בין פר של צבור ובין פרו של יחיד משום דמה דנפקא לן לטלה של תמיד שטעון ששה הוא מחמת שאת דורש וערכו שנים וכו' כדלעיל ונהי דאמרינן דאע''ג דהאי בבן בקר כתיב אפ''ה למדין אנו לתמיד של שחר כדקאמרת מ''מ שמעינן נמי דהואיל דהאי פרשה בפר מישתעי דבא ללמד ג''כ דאיכא פר דסגי ליה בששה וכלומר דלא צריך כ''ד כהנים אלא או בפחות או ביותר ובפר של צבור אי אתה יכול לומר כן דהרי טלה של תמיד שהוא קרבן צבור שטעון ששה מכאן אנו למדין כדלעיל אלא מכאן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה וכלומר אף בששה וכדאמרן:
הדרן עלך בראשונה
Yoma
Daf 14a
משנה: 14a וְלָמָה הוּצְרְכוּ לְכָךְ שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרָח וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂיפָה וְהוֹרִידוּ הַכֹּהֵן לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ כָּל הַמֵּסִיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה. וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלָיִם׃
Traduction
Pourquoi fallait-il monter s’assurer du jour? C’est qu’une fois la lune brillait tellement, que l’on avait cru à l’arrivée du jour, et l’on s’était mis à égorger indûment le sacrifice quotidien du matin, qu’il fallut ensuite jeter au feu (en s’apercevant de l’erreur). A l’aube, le pontife se rendait au bain. Voici quelle était la règle au Temple: après avoir rempli ses grands besoins, on était tenu de prendre un bain complet; après avoir uriné, il suffisait de se laver les mains et les pieds.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ולמה הוצרכו לכך. לעלות על הגג ולראות:
שפעם אחת עלה מאור הלבנה וכו'. לפי נסחת המתני' דהכא דגריס והורידו הכהן לבית הטבילה הכי פירושא שפעם אחת עלה מאור הלבנה זה היה בסוף החדש משאר חדשי השנה וטעו בכך ועוד אירע טעות ג''כ בליל יה''כ אחת שדימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה לפי שנפסל והורידו הכהן הגדול לבית הטבילה לטבול טבילה אחרת שטבילה הראשונה לא כלום היא מחמת שנשחט התמיד בלילה והטבילוהו עוד הפעם ואח''כ שחט את התמיד. ולפי נסחת המשנה שבבבלי הורידו כ''ג לבית הטבילה מילתא באנפי נפשה היא וה''ק וביה''כ כי אמר ברק ברקאי הורידו כ''ג לבית הטבילה:
כל המיסך רגליו. כינוי לנקבים גדולים ולשון מיסך כמו אילן המיסך על הארץ לפי שכורע על ברכיו ומסיך גופו את רגליו וכן בשאול כתיב ושם מערה ויבא שאול להסיך את רגליו:
הלכה: מְאוֹר הַלְּבָנָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה. מְאוֹר הַחַמָּה פוֹסֶה עַל פְּנֵי כָל הַמִּזְרַח. עַד כְּדוֹן דַּהֲוָה סוֹפֵיהּ דְּיַרְחָא. הֲוָה רֵישֵׁיהּ.
Traduction
Comment a-t-on pu confondre la clarté de la lune avec celle du soleil? La première darde en ligne droite, comme un palmier, tandis que les rayons solaires s’étendent en s’élargissant? Cette confusion avait eu lieu (avant les solennités) vers la fin du mois; en outre, une erreur analogue avait eu lieu au commencement du mois (le jour même du Kippour), et la victime, égorgée erronément, a dû être livré au feu comme impropre – (86)Suit un passage que l'on retrouve au (Berakhot 1, 1), Cf. B., Pessahim 93..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מאור הלבנה מתמר ועולה וכו'. כלומר ודאי שיש סימן הניכר בין תימור הלבנה שמתמר ועולה כמקל ובין תימור מאור החמה שפוסה. ומתרחב לכאן ולכאן ועל כל פני המזרח אלא שטעות היה שם ולא דקדקו אם מאור הלבנה היא וסברו שהאיר המזרח:
עד כדון דהוה סופיה דירחא. משום דקשיא ליה מאור הלבנה ביה''כ מי איכא והיאך באו לטעות מחמת מאור הלבנה והלכך מפרש דלאו חדא מעשה היא דהוה אלא שנים היו ועד כאן קאמר על מעשה דהוה סופיה דירחא וטעו מחמת מאור הלבנה:
הוה רישיה. כלומר ועוד מעשה כזה אירע ג''כ ביה''כ שהיא כמו ברישא דירחא ולא מחמת מאור הלבנה היא שטעו אלא שדימו שהאיר המזרח ושחטו וכו' כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה.מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַיִין שֶׁמֵּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. [שֶׁנֶּאֱמַר[וּכְמוֹ֨ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר. מִן סְדוֹם לְזוֹעַר אַרְבָּעָה מִילִין. יְתֵיר הֲווֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. וּמְנַיִין מִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד הֵנַץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ֙. מִילָּה דַמְיָא לַחֲבֵירָתָהּ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
א''ר חנינא מאילת השחר וכו'. כל הסוגיא עד אורה ושמחה גרסי' לה לעיל בפ''ק דברכות והגי' שמה עקרית ובארתיה וע''ש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָדָא אַיַּלְתָּא דְשַׁחֲרָא. מָאן דְּאָמַר. כּוֹכַבְתָּא הִיא. טָעֵי. זִמְנִין דְּהִיא מְקַדְמָה וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה. מַאי כְדוֹן. כְּמִין תְּרֵין דֻּקַרְנִין דִּנְהוֹר דְּסָֽלְקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין.
Traduction
vide
[דִּלֹמָא. רִבִּי חִייָא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּח֔שֶׁךְ יְי א֥וֹר לִֽי׃ כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי֖ יוֹשֵׁב בְּשַֽׁעַר הַמֶּֽלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַי֖ אֶל שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּ֤ח הָמָן֨ אֶת הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת הַסּ֔וּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י חַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה.
Traduction
vide
תַּנֵּי. כֹּהֵן שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ. אִם לְהַפְלִיג טָעוּן טְבִילָה. אִם לְשָׁעָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. וּסְ[מִ]יכָה לֹא שָׁעָה קַלָּה הִיא. שַׁנְייָא הִיא סְ[מִ]יכָה. שֶׁעָשׂוּ אוֹתָהּ כְּהֶפְלֵג.
Traduction
On a enseigné (87)Tossefta, ˆ ce, ch. 1; B., Zevahim 20a.: lorsque le cohen sort du parvis sacré pour causer avec quelqu’un, si c’est pour un assez long moment, il devra à son retour prendre un bain; si c’est seulement pour quelques instants, il suffit de se laver les mains et les pieds. Mais, pour satisfaire un besoin, quelques minutes suffisent, et pourtant la Mishna prescrit en ce cas un bain complet? Ce cas est différent, et il a été considéré comme une longue absence.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ק:
כהן וכו' להפליג. איזה זמן טעון טבילה אם לשעה קלה וחוזר מיד טעון קידוש:
ופריך וסמיכה. כמו מסיכה לא שעה קלה היא ואפ''ה קתני המסיך את רגליו טעון טבילה:
שנייא היא מסיכה שעשו אותה כהפליג. הואיל וצריכה נקיות ולשעה קלה דקאמר היינו לדיבור בעלמא:
תַּנֵּי. יָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה. נִתְנַמְנֵם טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִים. וְיָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. לֹא הָֽיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה אֶלָּא לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד. וְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַן לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד לֹא הָֽיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה. תִּיפְתָּר שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לַכּוֹתֶל וְיָשֵׁן לוֹ. וְהָא כְתִיב וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּשֶׁ֭ב לִפְנֵי֣ יְי. אָמַר רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי. יִישֶׁב עַצְמוֹ בִתְפִילָּה.
Traduction
On a enseigné:le cohen qui s’est endormi au Temple doit prendre un bain complet; s’il s’est seulement assoupi, il lui suffira de se laver les mains et les pieds, et encore ce sommeil n’a pu avoir lieu qu’étant debout, adossé au mur – (88)Suit un passage reproduit du (Pessahim 5, 10) fin, ci-dessus,.
Pnei Moshe non traduit
תני ישן. בעזרה טעון טבילה משום היסח הדעת:
וישן טעון טבילה בתמיה והיכי משכחת לה שישן בעזרה:
לא כן תני ר''ח וכו'. בסוף פ''ה דפסחים ובפ''ז דסוטה דאין ישיבה בעזרה ומכ''ש שכיבה:
תיפתר שסמך עצמו לכותל ויישן לו. ומכיון שהסיח דעתו אפי' בשינה כזו טעון הוא טבילה:
והא כתיב וכו'. וקשיא לר''ל דקאמר אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה:
יישב עצמו בתפלה. לא ישב ממש אלא שיישב עצמו לכוין דעתו בתפלה לפני ה':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source