Souccah
Daf 8a
משנה: 8a הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכּוֹתֶל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. מַחֲצֶלֶת קָנִים מַחֲצֶלֶת גְּדוֹלָה עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. וּלְסִיכּוּךְ מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת עֲשָׂאָהּ קְטַנָּה לִשְׁכִיבָה מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ וּלְסִיכּוּךְ מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה:
Traduction
Si l’on érige la Suka en forme de pyramide (sans toiture), ou si on l’appuie (en pente) à un mur, elle est impropre selon R. Eliézer, parce qu’elle est dépourvue de toît visible; les autres sages la déclarent valable. Lorsqu’on emploie pour couvrir la Suka une natte (treillis) de joncs, si elle est étendue et qu’on l’ait fabriquée pour l’utiliser comme couche, cet objet sera susceptible de devenir impur par contact (considéré comme ustensile), et ne pourra pas être employé pour couvrir la Suka; mais s’il a été dressé dans le but de servir à couvrir la Suka, on pourra l’employer ainsi, et il ne sera pas susceptible d’impureté. Selon R. Eliézer, ces 2 conditions subsistent d’une façon absolue, aussi bien si c’est une grande natte qu’une petite.
Pnei Moshe non traduit
מתני' העושה סוכתו כמין צריף. שאין לה גג וראשי הדפנות נוגעות זו בזו מלמעלה והולכות ומתרחבות מלמטה כמו הצריף של ציידין שאורבין בה העופות ועשוי' ככורת שמשפעת והולכת וגגו וקירותיו אחד:
או שסמכה לכותל. שהטה ראשי קנים על הכותל וראשו אחד על הארץ:
ר''א פוסל מפני שאין לה גג. שאינו ניכר מהו גג ומהו כותל דאהל משופע לאו שמיה אהל אלא א''כ יש לו גג טפח. ומסיק התם דמתני' יחידאה היא בענן דמתני בפלוגתייהו דר''א וחכמים ונקטינן כדתני איפכא בברייתא דר''א מכשיר וחכמים פוסלין והלכה כחכמים:
מחצלת קנים. אם מחצלת גדולה היא ועשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה:
והכי מיתפרשא המתני' לפי מסקנת הבבלי סתם גדילה לסיכוך הוא דעבידא וסתם קטנה לשכיבה וה''ק מחצלת גדולה שסתמה לסיכוך היא ואם פירש ועשאה לשכיבה מקבלת טומא' ואין מסככין בה:
לסיכוך וכו'. אקטנה קאי וה''ק וקטנה שסתמה לשכיבה אם פי' שתהא לסיכוך מסככין בה מפני שאינה מקבלת טומאה הואיל ויחדה לסיכוך:
ר''א אומר וכו'. דס''ל לר''א אחת קטנה ואחת גדולה סתמן לשכיבה ועשאה לשכיבה דקאמר היינו שסתם עשייתן לשכיבה היא הלכך אף גדולה מקבלת טומאה ואין מסככין בה:
ולסיכוך. כלומר אם פירש שהיא לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה. והלכה כת''ק דסתם קטנה אין מסככין בה וסתם גדולה מסככין בה ואם יש לה קיר שהיא כמין שפה סביב אפילו גדולה אין מסככין בה שהרי היא ככלי קיבול ואפי' ניטל הקיר שלה אין מסככין בה מפני שהיא כשברי כלים ואין מסככין אף בשברי כלים ובבלאותיהן הואיל והיו מקבלין טומאה בתחלה דשמא יסכך בשברים שעדיין לא טהרו:
משנה: הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נוֹהֲגִין הָיִינוּ יְשֵׁינִים תַּחַת הַמִּיטּוֹת בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים וְלֹא אָֽמְרוּ לָנוּ דָבָר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַעֲשֶׂה בְטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי שֶׁהוּא תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה וְיָשֵׁן לוֹ תַּחַת הַמִּיטָּה. וּלְפִי דַרְכֵּינוּ לָמַדְנוּ שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
Traduction
Celui qui, dans la Suka, couche sous le lit (non dessus) n’a pas rempli son devoir (32)C'est l'une des 3 obligations relatives ˆ la Suka d'y dormir.. Toutefois, dit R. Juda, il nous est arrivé de nous coucher sous les lits, en présence des vieillards, et ils ne nous ont pas blâmés. R. Simon raconta (comme fait opposé) qu’il est arrivé à Tobie, l’esclave de R. Gamliel, de dormir sous le lit; sur quoi R. Gamliel dit aux vieillards: Vous voyez où se trouve mon serviteur Tobie, qui est instruit dans la Loi; il sait que les serviteurs sont dispensés de suivre les prescriptions relatives à la Suka et qu’à ce titre il peut dormir sous la Suka. Nous, au contraire, avons pour règle que ce n’est pas remplir le devoir de la Suka si l’on y repose sous le lit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הישן תחת המטה. בסוכ' ובמטה גבוה עשרה מיירי דאז היא חשובה אהל ולבטל אהל הסוכה שעליה שהרי אהל מפסיק בינו לבין הסוכה ולפיכך לא יצא ידי חובתו ועיקר מצות סוכה אכילה ושתיה ושינה:
אמר ר' יהודה וכו'. ר' יהידה לטעמיה אזיל דס''ל סוכה דירת קבע בעינן ולא אתי דירת עראי ומבטל דירת קבע:
ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה. שמצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות וכל שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה דגמרינן לה לה מאשה:
ולפי דרכנו למדנו. שאע''פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא שהיה משתבח בעבדו למדנו משיחת חולין שלו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו ומכאן שאף שיחת חולין של ת''ח צריכין למוד:
הלכה: מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר לַחֲכָמִים שֶׁאִם הָֽיְתָה נְתוּנָה עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים אוֹ שֶׁהָֽיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח שֶׁהִיא כְשֵׁירָה. תַּנֵּי. הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן כְּשֵׁירָה. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי לִיעֶזֶר.
Traduction
R. Eliézer reconnaît comme les sages que si la Suka se trouve élevée sur 4 pierres, ou si les murs penchés sont écartés du sol d’au moins un palme, la Suka sera valable (le toît commençant alors à la partie penchée). On a enseigné: si l’on érige la Suka pour ainsi dire au milieu de la forêt du Liban (en utilisant comme parois des arbres qui se touchent au sommet), elle sera valable; et il est nécessaire de le dire selon R. Eliézer (car, d’après lui, on aurait pu la supposer interdite en raison du défaut de distinction des murs).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מודה ר''א לחכמים שאם היתה נתונה וכו' שהיא כשירה. אתרוייהו קאי בין שעשאה כמין צריף ובין שסמכה לכותל אם הגביה מן הקרקע טפח אמרי' לבוד בזקיפה ופשיטא אם נתונה על ד' אבני' דמסתמא גבוהין מן הארץ טפח ומשום דעכשיו ניכר שיש כאן גג דכיון שיש בה בזקיפה שיעור אהל שהוא טפח הוי אהל:
בבית יער הלבנון. בין האילנות והאילנות דפנות לה כשירה:
לא נצרכה לר''א. דלא תימא לר''א דס''ל בעושה כמין צריף דפסולה הואיל ואין ניכרין עשיית הדפנות והכא נמי הרי הדפנות מאליהן הן קמ''ל דשאני התם שאין ניכר לא הגג ולא הדפנת אבל הכא הגג עשוי הוא ולא איכפת בדפנות העומדות מאליהן וכדתנן בפ' דלקמן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשירה ואשמועינן דאתיא נמי כר''א:
אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמַחֲצֶלֶת אוּשָׁא שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. [סְתָם] מַחֲצָלוֹת אוּשָׁא טְמֵאוֹת עַד שֶׁיַּעֲשֵׂם אוֹהָלִים. סְתָם מַחֲצָלוֹת טְיבֵּרִיָּא טְהוֹרוֹת עַד שֶׁיַּעֲשֵׂם לִשְׁכִיבָה. רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי הוֹרוֹן בְּאִילֵּין עַל פֶּתַח הֶחָנוּיוֹת שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת. הוֹרֵי רִבִּי אִימִּי. אֲרוּגָה טְמֵיאָה. מָהוּ לְסַכֵּךְ בָּהּ. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי לִיעֶזֶר וַחֲכָמִים. רִבִּי יִצְחָק בֵּרִבִּי לָעְזָר הוּרֵי מִדּוֹחֲק לְהַתִּיר רָאשֵׁי מַעֲדָנִים וּלְסַכֵּךְ בָּהֶן. תַּנִּינָן. וְכֵן הַמַּתִּיר רָאשֵׁי מַעֲדַנִּים טְהוֹרָה. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵן.
Traduction
– Quant aux nattes de joncs, Aba b. Hiya dit au nom de R. Yohanan qu’il s’agit de ceux d’Ousha, propres à servir de couches. En effet, dit R. Eliézer, lorsque ceux d’Ousha sont indéterminés, ils sont susceptibles d’impureté, à moins que l’on ait fixé leur destination pour servir à tapisser des tentes; de même, ceux de Tibériade non déterminés (bien plus durs) restent purs de tout contact, à moins d’avoir précisé qu’ils serviront de couches. R. Isaac b. Haqoula et R. Simon b. Rabbi ont enseigné que ceux qui servent de stores à la porte des boutiques restent purs de tout contact (ne servant pas de couches). R. Imi a enseigné qu’un tel objet tressé comme un tissu (plat) est susceptible d’impureté (considéré comme ustensile). Peut-on l’employer pour couvrir la Suka? C’est le sujet de la discussion entre R. Éliézer (qui l’interdit) et les autres sages (qui l’autorisent). R. Isaac b. R. Éliézer enseigna qu’il est permis d’en user pour couvrir la Suka en cas de grand besoin (si l’on n’a rien d’autre), à condition de défaire les nœuds des extrémités liées en forme de franges. —Mais, fut-il objecté, la Mishna (31)(Kelim 20, 7) (5). ne dit-elle pas que si l’on a délié les bouts frangés des nattes (noués pour empêcher l’éparpillement), celles-ci restent pures de tout contact? —Pourquoi donc ici n’en autoriser l’usage qu’en cas de grand besoin? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
במחצלות אושא שני. בדין דמחצלות דמתני' בשל אושא מיירי שמיוחדות לשכיבה הן וכדמסיים ואזיל דאמר ה''א סתם מחצלות אושא טמאות עד שייחדן לאהלים ולא לשכיבה וסתם מחצלות שבטבריא טהורות לפי שקשות הן ואין אדם שוכב עליהן עד שיחדן לשכיבה בפירוש:
ר' יצחק ור''ש ברבי הורו. באלו שהן עשויות לתלות על פתחי חניות להגן מפני החמה והגשמים שהן טהורות דאין רגילין לשכוב עליהן:
ארוגה. אם עשאה כמין ארוג טמאה:
מהי לסכך בה. אי אמרי' דהואיל וארגה מסתמא עשאה לשכיבה ואין מסככין בה כלל ואפי' יחדה אח''כ לסיכוך או דלמא מכיון שייחדה בפירוש לסיכוך מסככין בה אע''פ שהיא ארוגה. וקאמר מחלוקת ר''א וחכמים היא דלר''א כל שסתמה לשכיבה אין מסככין בה ולחכמים מהני בשיחדה בפירוש לסיכוך:
הורי מדוחק. על פי הדחק שלא היה לו איזה דבר לסכך בו והורה להתיר ראשי מעדנים הן הקשרים שעושין במחצלאות כשמשלימין אותן ונשאר כמין חלל גודלין אותן בכמה מקומות גדיל אחד וקושרו שלא יסתר האריג ואם התיר אותן ראשי המעדנים ועומדות להסתר הן. ופריך תנינן בהדיא בפרק עשרים דכלים מחצלת שעשאה קנים לארכה טהורה וכו' וכן המתיר ראשי המעדנים טהורה:
ואת אמר הכן. בתמיה דלא הורה להתיר לסכך בהן אלא מדוחק והרי בהדיא שנינו דטהורה היא דשוב אינה ראויה לשכיבה הלכך אף לכתחלה מסככין בהן:
הדרן עלך סוכה שהיא גבוהה
Souccah
Daf 8b
משנה: הַסּוֹמֵךְ סוּכָּתוֹ לְכַרְעֵי הַמִּיטָּה כְּשֵׁירָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ פְּסוּלָה.
Traduction
La Suka appuyée aux pieds d’un lit (se mouvant avec celui-ci) est valable; selon R. Juda, elle est impropre si elle ne peut tenir debout indépendante du lit.
Pnei Moshe non traduit
אם. בשביל שלא לדחוק את החכמים עשה כן א''כ היה לו לישב חוץ לסוכה לגמרי כדי שלא יטעו בו ויסברו כר' יהודה הוא עושה וכישן תחת הסוכה הוא ושידעו הכל שאינו רוצה לישב בסוכה הואיל ופטור הוא ומשני רוצה היה טבי לשמוע דברי חכמים היושבים בסוכה ולומדים ומפלפלין בדברי תורה ולפיכך נשאר בה וישב לו תחת המטה:
מתני' הסומך סוכתו לכרעי המטה. ושהכרעים הם המחיצות כשירה ובגמרא קאמר דדוקא אם יש מן המטה ולסכך גובה עשרה טפחים הא לאו הכי פסולה ודוקא בשסמך הסכך לכרעי המטה שהן הן המחיצות בהא הוא דבעינן שיהא מן המטה עד הסכך עשרה טפחים אבל אם סמך הסכך על גבי עמודים והכרעים הן הדפנות אף על גב שאין מן המטה עשרה טפחים עד הסכך כשירה מכיון דכי שקיל לה להמטה איכא אויר עשרה מן הקרקע עד הסכך:
ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסול'. טעמיה דר' יהודה לפי שאין לה קבע:
הלכה: הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּיטָּה: 8b וְכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא וְטַלִּיתוֹ תַחַת הַסּוּכָּה. בְּרַם הָכָא הוּא (וּמִיטָּתוֹ) [וְטַלִּיתוֹ] תַחַת (הַסּוּכָּה) [הַמִּיטָּה]. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתַּלָמוּד. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. סָּבַר רִבִּי יוּדָה. הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה כְיָשֵׁן תַּחַת הַסּוּכָּה. כָּל שֶׁכֵּן מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. [רִבִּי יוּדָא אוֹמֵר]. אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה: הָא אִם יֵשׁ דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה פְסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן יֵשׁ שָׁם חָלָל אַחֵר. בְּרַם הָכָא אֵין כָּאן חָלָל אַחֵר.
Traduction
Il a été dit plus haut (1, 4): ''On peut tendre une toile descendant des 2 côtés de la flèche du lit, et s’y coucher'' (quoique cette toile tendue forme séparation d’avec la toiture de la Suka); pourquoi donc ici est-il interdit de se coucher sous le lit? C’est que, dit R. Éliézer, plus haut (malgré cette toile tendue, qui, par sa position, ne forme pas de tente de séparation), l’homme avec son drap continue à se trouver sous la Suka, tandis qu’ici il ne l’est pas (étant séparé d’elle). Est-ce que R. Juda ne se contredit pas? Il dit ailleurs (33)J. (Pessahim 3, 7). que les faits précèdent l’enseignement (lui sont supérieurs); comment donc se fait-il qu’ici l’inverse a lieu? (On semble ne pas s’être préoccupé de la façon de dormir à la Suka devant les sages, ne s’attachant qu’à leur enseignement)? C’est que R. Juda (dont on pouvait croire qu’il partageait l’avis de son interlocuteur) est d’un autre avis, et selon lui le fait de dormir sous le lit équivaut au repos sous la Suka. Mais alors R. Juda est d’autant plus en contradiction avec son opinion émise plus haut (1, 3): En cas de 2 Sukot superposées, il est d’avis que l’inférieure est valable si la supérieure n’est pas habitée, et l’on en conclut par contre que si la supérieure est habitée, l’inférieure sera impropre; pourquoi donc ici autorise-t-il un emplacement équivalent, sous le lit? La comparaison n’est pas fondée, dit R. Yossé; plus haut, il s’agit d’une pièce différente, tandis qu’ici tout a lieu dans la même salle.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בפרק דלעיל בהלכה ד' אבל פורס הוא וכו' קס''ד דמשום דלא מיחשבה אהל הוא ואף להפסק לא מיקריא אהל המפסיק ולפיכך מתמה והכא הוא אומר הכין דקתני סתמא הישן תחת המטה לא יצא ומשמע אפי' תחת מטה דלא קרינא בה אהל ואמאי לא יצא:
אמר ר' אלעזר. מאי קושיא היא מההיא מתני' דתמן הוא וטליתו תחת הסוכה כלומר דהואיל ונקליטין לאו אהל הוא משום דאין לה גג טפח והישן על המטה כזו הרי הוא כישן תחת הסוכה עצמה הוא וטליתו שכרך עליו הכל תחת הסוכה הן אבל הכא הוא וטליתו תחת המטה הן ולא תחת הסוכה דאע''ג דהישן על המטה שאינה עליה אהל מפסיק יצא מ''מ החלל שתחת המטה קרוי אהל ומפסיק בינו ובין הסוכה:
מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אומר המעשה קודם לתלמוד. לעיל בפ''ג דפסחים בהלכה ז' קאמר ר' יהודה הכי בהדיא. וברייתא בספרי פ' עקב דפליגי התם אי תלמוד גדול ממעשה או מעשה גדול ור' יהודה ס''ל כר' טרפון רבו דקאמר התם מעשה גדול מתלמוד. והכא אומר הכין. בתמיה דקאמר נוהגין היינו ישינים תחת המטה בפני הזקנים שבא לפניהם ללמוד מהם וקס''ד דה''ק ר' יהודה דכשהיינו בפני הזקנים ללמוד מהם תורה היינו ישנים תחת המטה ולא אמר לנו דבר משום דתלמוד גדול ולפיכך לא היו משגיחין על הדבר אם נקיים מצות סוכה כהוגן אם לא והרי לר' יהודה ס''ל דמעשה גדול מתלמוד:
סבר ר' יהודה וכו'. כלומר לא כדס''ד דר' יהודה לא פליג את''ק אלא שאמר נוהגין היינו וכו' לאשמעינן משום שהיו לומדים בפני הזקנים הלכך לא אמרו דבר דלא היא אלא דר' יהודה פליג את''ק בעיקרא דדינא וס''ל דהישן תחת המטה כישן תחת הסוכה עצמה דאין כאן הפסק כלל דלא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ולא מטעמא דלימוד התורה היא בא אלא דבלאו הכי הישן תחת המטה בסוכה יצא ידי חובתו:
כל שכן מחלפא שיטתיה דר' יהודה וכו'. אי הכי דטעמיה דר' יהודה משום הכי הוא דהוה א''כ מכ''ש קשיא דידיה אדידיה ממה דס''ל בעלמא דהא תנינן תמן בפרק דלעיל גבי סוכה על סוכה דקאמר ר' יהודה אם אין דיורין וכו' דמשמע הא אם יש דיורין בעליונה מודה ר' יהודה דהתחתונה פסולה והרי הכא יש דיורין בעליונה שהיא הסוכה עצמה ומה שהוא תחת המטה בסוכה שתחת הסוכה היא דהא קאמרת דר' יהודה דהכא נמי ס''ל דאהל מיחשבא אלא דלדידיה לא אתי אהל עראי ומבטל להסוכה שהיא אהל קבע לגבי המטה ומ''מ תיפוק ליה דתחת המטה כתחתונה שיש סוכה על גבה דמיא והרי דיורין בעליונה ומיפסלא התחתונה:
אמר ר' יוסה. הא לאו מילתא היא דלא דמיא כלל לסוכה שתחת הסוכה דתמן יש שם בהתחתונה חלל אחר בפני עצמה אבל הכא אין כאן חלל אחר בפ''ע שהרי המטה עומדת באותו חלל עצמו של הסוכה ואין כאן סוכה שתחת הסוכה:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנֵּי. טָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נוֹתֵן תְּפִילִּין וְלֹא מִיחוּ בְיָדוֹ חֲכָמִים. וְכָא מִיחוּ בְיָדוֹ. שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הַחֲכָמִים. אִם שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הַחֲכָמִים יֵשֵׁב לוֹ חוּץ לַסּוּכָּה. רוֹצֶה הָיָה טָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים.
Traduction
Le fait de Tobie n’est-il pas opposé à l’avis de R. Gamliel, puisqu’il est dit (34)(Eruvin 10, 1).: Tobie, le serviteur de R. Gamliel, mettait des phylactères (quoique sa situation subalterne le dispensât de ce devoir), et les sages ne l’ont pas empêché de remplir ce précepte; pourquoi donc ici les sages semblent-ils l’avoir détourné du devoir régulier de reposer dans la Suka? —Non, Tobie a seulement pris cette place sous le lit pour ne pas gêner les rabbins par sa présence. —Si c’était pour ne pas les gêner, pourquoi ne pas s’asseoir au dehors? -C’est que ce serviteur instruit voulait en même temps suivre la conversation des docteurs (et en profiter).
Pnei Moshe non traduit
דתני. בברייתא טבי עבדו וכו' ולא מיחו בידו חכמים ואע''ג דעבדים פטורין מן התפילין והכא קס''ד דמיחו חכמים בידו שלא לישב בסוכה אלא תחת המטה ור''ג בעצמו היה משבחו בכך דהואיל ופטור הוא ממצוה כזה יפה הוא עושה שלא יהיה מתנגד לדברי חכמים המוחין בידו:
שלא לדחוק את החכמים. כלו' לא מפני שמיחו בידו שלא יישן אלא תחת המטה אלא הוא בעצמו עשה כך כדי שלא לדחוק את החכמים היושבין שם ושיהא להם מקום מרווח בסוכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source