Souccah
Daf 7b
משנה: בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו אִם יֵשׁ בֵּין הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת אֶכְסֶדְרָא. סוּכָּה גְדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ דָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִים בּוֹ אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה:
Traduction
Si la toiture d’une maison s’est effondrée et qu’on a couvert la brèche avec du branchage, afin d’occuper l’emplacement comme Suka, elle ne pourra pas servir comme telle s’il y a un intervalle de 4 coudées entre le sommet des parois et la partie fraîchement couverte. La règle sera la même pour une cour entourée d’une galerie circulaire couverte (exedra), dont on couvrirait l’espace du milieu resté libre. Si dans une grande Suka (ayant plus de 7 p. carrés d’espace) on a placé à l’entour, aux extrémités du toit, des objets qu’il est interdit d’employer à la couverture, elle devient impropre si l’espace occupé ainsi indûment atteint 4 coudées.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בית שנפחת. גגו באמצעו וסיכך על גבי הפחת באמצעו והדפנות רחוקות מן הסכך הכשר:
אם יש מן הכותל ולסיכוך הכשר ד' אמות פסולה. דבד' אמות לא אמרי' דופן עקומה פחות מד' אמות כשירה ודבר זה הלכה למשה מסיני דאמרי' דופן עקומה עד ד' אמות שרואין את הדופן כאלו נעקם למעלה ונחשב הסכך הפסול שהיא תקרת הבית כאלו הוא מהדופן ומגיע עד הסכך הכשר:
וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה. שיש אכסדראו' סביבותיה ותקרה על גביהן והדפנות רחוקות מפי תקרה החיצון של האכסדראות וסיכך באמצע באוירה של חצר דעד ד' אמות אמרי' דופן עקומה. וקמ''ל דאע''ג דהני מחיצות לאו לאכסדרה עבידן אלא לבתים שבחצר שפתוחין לה סביב מג' רוחותיה והאכסדראות הן לפני הבתים ואין להם דופן לצד החצר ואין דופן לסוכה זו אלא מחיצות הבתים ונמצאת תקרה האכסדרה מפסקת סביב בין הסכך לדפנות אפ''ה אמרי' דופן עקומה עד ד' אמות:
סוכה גדולה. כל שיש בה יותר מז' על ז' נקראת סוכה גדולה:
שהקיפוה. סביב סביב סמוך לדפנות בדבר שאין מסככין בו כגון דברים המקבלין טומאה וכיוצא בהן ובאמצעה נתן הסכך כשר אם יש תחת הסכך פסול ד' אמות פסולה פחות מכאן כשירה דאמרי' דופן עקומה. וקמ''ל בהך סיפא דאע''ג דלא דמיא להני תרתי דרישא דהתם מסככן סכך כשר אבל הכא הקיפוה בסכך פסול אפ''ה אמרינן בה דופן עקומה עד ד' אמות. והא דאמרי' דסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות הני מילי בתוכה גדולה ומן הצד אבל באמצע סכך פסול פוסל בד' טפחים אף בסוכה גדולה ובסוכה קטנה סכך פסול פוסל בארבעה טפחים בין באמצע בין מן הצד דלא שייך בה דופן עקומה ואויר שאין שם סכך כלל פוסל בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים בין בסוכה קטנה ובין בסוכה גדולה אם האויר הוא מפסיק כל הסוכה ולא נשאר לצד הדופן האמצעי שיעור הכשר סוכה שהיא ז' על ז' עד שימעטנו משלשה ואם מיעטו בדבר הפסול כגון כרים וכסתות וכיוצא אם סוכה גדולה היא כשירה ואם בסוכה קטנה פסולה עד שימעטנו בדבר שמסככין בו:
הלכה: 7b אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֶה אֶלָּא לְעִנִיַין סוּכָּה. אֲבָל לְעִנִיַין שַׁבָּת אַף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה אָֽמְרָה. אַף לְעִנִיַין שַׁבָּת. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. שִׁלְטוֹן בָּא לְצִיפּוֹרִין וְתָלוּ (לוֹ) [בוֹ] קָיטִיּוֹת. וְהִתִּיר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהֶן. בְּשִׁיטַּת אָבִיו. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כְרִבִּי חֲנִינָה. וּתְרֵיהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי יוּדָה דִגְשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים. רִבִּי יוֹסֵי הָהֵן דְהָכָא. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה דְּתַנֵּי. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הִתִּיר רִבִּי חֲנַנְיָה. הִתִּיר עַצָּה שֶׁבַּיָּם. וְהִתִּיר כְּצוֹצְרָא. וְהִתִּיר הֲבָאַת לוּנְטִיוֹת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן לא אמר ר' יוסי אלא לענין סוכה וכו'. סוגיא זו עד סוף הלכה כתובה לעיל בפ''ח דעירובין בהלכה ח' ושם מפורש הוא ע''ש ובפ' כירה בהלכה ד' בפירוש עצה שבים:
הלכה: תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲוִיר פָּסוּל פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים. סְּכָךְ פָּסוּל אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אַף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. אֲוִיר פָּסוּל פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דְּתַנִּינָן. הִרְחִיק אֶת הַסִּיכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה: סְּכָךְ פָּסוּל אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. דְּתַנִּינָן. בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו. אִם יֵשׁ מִן הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה. הָא פָּחוּת מִיכֵּן כְּשֵׁירָה. מַהוּ לִישׁוֹן תַּחְתָּיו. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב. הֲרֵי טִיט הַנָּרוּק מַשְׁלִים בְּמִקְוֶה וְאֵין מַטְבִּילִין בּוֹ. וְהָכָא מַשְׁלִים בְּסוּכָּה וְאָסוּר לִישָׁן תַּחְתָּיו. חִזְקִיָּה אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאִית כְּדוֹפַן עֲקוּמָה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּדוֹפַן עֲקוּמָה. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּדוֹפַן עֲקוּמָה. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם כַּהֲנָא. מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּדוֹפַן עֲקוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִינָן. מִשּׁוּם שֶׁאֵין סְּכָךְ פָּסוּל פוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
R. Hiya a enseigné (d’après la Mishna): l’espace indûment libre rend la Suka impropre à partir de 3 p.; mais la couverture défectueuse ne rend la Suka impropre qu’en atteignant 4 coudées. R. Yossa dit: nous avons aussi exprimé ces 2 opinions, savoir que si l’espace indûment libre est de 3 p., la Suka sera impropre, aux termes de la Mishna précédente: ''S’il y a un intervalle de 3 p. entre le toit et les murs, la Suka n’est pas valable''; et la couverture impropre ne provoque l’interdit de la Suka qu’en ayant au moins 4 coudées, ainsi qu’il est dit ici: ''Si au milieu d’une toiture effondrée on a placé du branchage pour former la Suka, elle ne pourra pas servir comme telle s’il y a un intervalle de 4 coudées entre le sommet des murs et la partie couverte à nouveau.'' On peut donc en conclure que si l’intervalle est moindre, cette Suka sera valable. Est-il permis de dormir (28)Cf. J., traitŽ (Berakhot 3, 1),. au-dessous de l’air resté libre (non couvert, qui laisse la Suka valable, étant inférieur à 3 p.)? Certes, répliqua R. Isaac b. Eliashib, cet espace doit être interdit, quoiqu’il soit autorisé à servir dans l’ensemble de la mesure, au même titre que du ciment liquide (en quantité minime) se trouvant dans le bain légal pourra être utilisé à parfaire la mesure officielle (29)(Mikvaot 7, 1)., bien qu’il soit évidemment défendu de l’employer en principe pour un tel bain. Hiskia dit: R. Yossé déduit de notre Mishna que l’espace couvert indûment, s’il atteint 4 coudées, rend la Suka impropre, et qu’elle est valable si la mesure est moindre, parce qu’en ce dernier cas on suppose le mur recourbé au sommet (et englobant la partie interdite (30)Si cet interdit est au milieu, ne fžt-il que de 4 p., il rend le tout impropre.. R. Oshia a enseigné le même raisonnement, adopté aussi par R. Aba ou R. Hiya au nom de R. Yohanan, ainsi que par R. Zeira ou R. Yassa au nom de Cahana. En effet, dit R. Yona, si tel n’était pas le motif, la Mishna dirait qu’une couverture impropre n’enlève la validité qu’en ayant au moins 4 coudées d’espace (même au milieu).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני ר' חייה אויר פסול פוסל וכו'. כדפרישית במתני'. אף אנן תנינן תרתיהון וכו' וכדתנינן לעיל במתני' וכדתנינן כאן:
מהו לישן תחתיו. על אויר קאי דאם האויר פחות משלשה טפחים הוא דכשרה הסוכה והאור משלים לשיעור הכשר סוכה דאמרי' לבוד אלא מהו לישן תחת מקום האויר:
התיב ר' יצחק בן אלישב. דודאי אסור לישן תחתיו ואל תתמה אם אסור לישן תחתיו אמאי מצטרף הוא לשיעור הכשר סוכה. טיט הנרוק יוכיח שהרי טיט הנרוק שהוא רך וראוי להריקו מכלי אל כלי שמשלים במקוה לארבעים סאה ואפ''ה אין מטבילין בו כדתנן בפ''ז דמקואות אלו מעלין את המקוה שמשלימין הן להמקוה השלג והברד והגליד והכפור והמלח וטיט הנרוק והטובל בהן לא עלתה לי טבילה והכא נמי באויר פחות מג' משלים הוא בסוכה אבל אסור לישן תחתיו:
חזקיה אמר מפני שהיא נראית כדופן עקומה. עלה דההיא דקאמר ר' יוסה קאי דבענין דסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות דילפת לה ממתני' דידן שאני הכא דמן הצד הוא וטעמא דד' אמות פסולה הא פחות מכאן כשירה מפני שנראית כדופן עקומה אבל באמצע לעולם אימא לך דסכך פסול פוסל בארבעה טפחים אף בסוכה גדולה. וכן תני ר' הושעיה וכו' וכל הני אמוראי דטעמא דמתני' דמכשירינן בפחות מארבע אמות מפני שהיא נראית כדופן עקומה:
אמר ר' יונה לר' יוסי. לסיועי למילתיה דאכל הני אמוראי דאמרי משום דופן עקומה קשיא היא גופה מנא להו ולמה לית אנן אמוראי דטעמא דמתני' משום שאין סכך פסול פוסל לעולם אפי' באמצע בסוכה גדולה אלא בארבע אמות דוקא:
Souccah
Daf 8a
משנה: 8a הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכּוֹתֶל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. מַחֲצֶלֶת קָנִים מַחֲצֶלֶת גְּדוֹלָה עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. וּלְסִיכּוּךְ מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת עֲשָׂאָהּ קְטַנָּה לִשְׁכִיבָה מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ וּלְסִיכּוּךְ מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה:
Traduction
Si l’on érige la Suka en forme de pyramide (sans toiture), ou si on l’appuie (en pente) à un mur, elle est impropre selon R. Eliézer, parce qu’elle est dépourvue de toît visible; les autres sages la déclarent valable. Lorsqu’on emploie pour couvrir la Suka une natte (treillis) de joncs, si elle est étendue et qu’on l’ait fabriquée pour l’utiliser comme couche, cet objet sera susceptible de devenir impur par contact (considéré comme ustensile), et ne pourra pas être employé pour couvrir la Suka; mais s’il a été dressé dans le but de servir à couvrir la Suka, on pourra l’employer ainsi, et il ne sera pas susceptible d’impureté. Selon R. Eliézer, ces 2 conditions subsistent d’une façon absolue, aussi bien si c’est une grande natte qu’une petite.
Pnei Moshe non traduit
מתני' העושה סוכתו כמין צריף. שאין לה גג וראשי הדפנות נוגעות זו בזו מלמעלה והולכות ומתרחבות מלמטה כמו הצריף של ציידין שאורבין בה העופות ועשוי' ככורת שמשפעת והולכת וגגו וקירותיו אחד:
או שסמכה לכותל. שהטה ראשי קנים על הכותל וראשו אחד על הארץ:
ר''א פוסל מפני שאין לה גג. שאינו ניכר מהו גג ומהו כותל דאהל משופע לאו שמיה אהל אלא א''כ יש לו גג טפח. ומסיק התם דמתני' יחידאה היא בענן דמתני בפלוגתייהו דר''א וחכמים ונקטינן כדתני איפכא בברייתא דר''א מכשיר וחכמים פוסלין והלכה כחכמים:
מחצלת קנים. אם מחצלת גדולה היא ועשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה:
והכי מיתפרשא המתני' לפי מסקנת הבבלי סתם גדילה לסיכוך הוא דעבידא וסתם קטנה לשכיבה וה''ק מחצלת גדולה שסתמה לסיכוך היא ואם פירש ועשאה לשכיבה מקבלת טומא' ואין מסככין בה:
לסיכוך וכו'. אקטנה קאי וה''ק וקטנה שסתמה לשכיבה אם פי' שתהא לסיכוך מסככין בה מפני שאינה מקבלת טומאה הואיל ויחדה לסיכוך:
ר''א אומר וכו'. דס''ל לר''א אחת קטנה ואחת גדולה סתמן לשכיבה ועשאה לשכיבה דקאמר היינו שסתם עשייתן לשכיבה היא הלכך אף גדולה מקבלת טומאה ואין מסככין בה:
ולסיכוך. כלומר אם פירש שהיא לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה. והלכה כת''ק דסתם קטנה אין מסככין בה וסתם גדולה מסככין בה ואם יש לה קיר שהיא כמין שפה סביב אפילו גדולה אין מסככין בה שהרי היא ככלי קיבול ואפי' ניטל הקיר שלה אין מסככין בה מפני שהיא כשברי כלים ואין מסככין אף בשברי כלים ובבלאותיהן הואיל והיו מקבלין טומאה בתחלה דשמא יסכך בשברים שעדיין לא טהרו:
משנה: הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נוֹהֲגִין הָיִינוּ יְשֵׁינִים תַּחַת הַמִּיטּוֹת בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים וְלֹא אָֽמְרוּ לָנוּ דָבָר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַעֲשֶׂה בְטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי שֶׁהוּא תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה וְיָשֵׁן לוֹ תַּחַת הַמִּיטָּה. וּלְפִי דַרְכֵּינוּ לָמַדְנוּ שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
Traduction
Celui qui, dans la Suka, couche sous le lit (non dessus) n’a pas rempli son devoir (32)C'est l'une des 3 obligations relatives ˆ la Suka d'y dormir.. Toutefois, dit R. Juda, il nous est arrivé de nous coucher sous les lits, en présence des vieillards, et ils ne nous ont pas blâmés. R. Simon raconta (comme fait opposé) qu’il est arrivé à Tobie, l’esclave de R. Gamliel, de dormir sous le lit; sur quoi R. Gamliel dit aux vieillards: Vous voyez où se trouve mon serviteur Tobie, qui est instruit dans la Loi; il sait que les serviteurs sont dispensés de suivre les prescriptions relatives à la Suka et qu’à ce titre il peut dormir sous la Suka. Nous, au contraire, avons pour règle que ce n’est pas remplir le devoir de la Suka si l’on y repose sous le lit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הישן תחת המטה. בסוכ' ובמטה גבוה עשרה מיירי דאז היא חשובה אהל ולבטל אהל הסוכה שעליה שהרי אהל מפסיק בינו לבין הסוכה ולפיכך לא יצא ידי חובתו ועיקר מצות סוכה אכילה ושתיה ושינה:
אמר ר' יהודה וכו'. ר' יהידה לטעמיה אזיל דס''ל סוכה דירת קבע בעינן ולא אתי דירת עראי ומבטל דירת קבע:
ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה. שמצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות וכל שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה דגמרינן לה לה מאשה:
ולפי דרכנו למדנו. שאע''פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא שהיה משתבח בעבדו למדנו משיחת חולין שלו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו ומכאן שאף שיחת חולין של ת''ח צריכין למוד:
הלכה: מוֹדֶה רִבִּי לִיעֶזֶר לַחֲכָמִים שֶׁאִם הָֽיְתָה נְתוּנָה עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים אוֹ שֶׁהָֽיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח שֶׁהִיא כְשֵׁירָה. תַּנֵּי. הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן כְּשֵׁירָה. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי לִיעֶזֶר.
Traduction
R. Eliézer reconnaît comme les sages que si la Suka se trouve élevée sur 4 pierres, ou si les murs penchés sont écartés du sol d’au moins un palme, la Suka sera valable (le toît commençant alors à la partie penchée). On a enseigné: si l’on érige la Suka pour ainsi dire au milieu de la forêt du Liban (en utilisant comme parois des arbres qui se touchent au sommet), elle sera valable; et il est nécessaire de le dire selon R. Eliézer (car, d’après lui, on aurait pu la supposer interdite en raison du défaut de distinction des murs).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מודה ר''א לחכמים שאם היתה נתונה וכו' שהיא כשירה. אתרוייהו קאי בין שעשאה כמין צריף ובין שסמכה לכותל אם הגביה מן הקרקע טפח אמרי' לבוד בזקיפה ופשיטא אם נתונה על ד' אבני' דמסתמא גבוהין מן הארץ טפח ומשום דעכשיו ניכר שיש כאן גג דכיון שיש בה בזקיפה שיעור אהל שהוא טפח הוי אהל:
בבית יער הלבנון. בין האילנות והאילנות דפנות לה כשירה:
לא נצרכה לר''א. דלא תימא לר''א דס''ל בעושה כמין צריף דפסולה הואיל ואין ניכרין עשיית הדפנות והכא נמי הרי הדפנות מאליהן הן קמ''ל דשאני התם שאין ניכר לא הגג ולא הדפנת אבל הכא הגג עשוי הוא ולא איכפת בדפנות העומדות מאליהן וכדתנן בפ' דלקמן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשירה ואשמועינן דאתיא נמי כר''א:
אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמַחֲצֶלֶת אוּשָׁא שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. [סְתָם] מַחֲצָלוֹת אוּשָׁא טְמֵאוֹת עַד שֶׁיַּעֲשֵׂם אוֹהָלִים. סְתָם מַחֲצָלוֹת טְיבֵּרִיָּא טְהוֹרוֹת עַד שֶׁיַּעֲשֵׂם לִשְׁכִיבָה. רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי הוֹרוֹן בְּאִילֵּין עַל פֶּתַח הֶחָנוּיוֹת שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת. הוֹרֵי רִבִּי אִימִּי. אֲרוּגָה טְמֵיאָה. מָהוּ לְסַכֵּךְ בָּהּ. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי לִיעֶזֶר וַחֲכָמִים. רִבִּי יִצְחָק בֵּרִבִּי לָעְזָר הוּרֵי מִדּוֹחֲק לְהַתִּיר רָאשֵׁי מַעֲדָנִים וּלְסַכֵּךְ בָּהֶן. תַּנִּינָן. וְכֵן הַמַּתִּיר רָאשֵׁי מַעֲדַנִּים טְהוֹרָה. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵן.
Traduction
– Quant aux nattes de joncs, Aba b. Hiya dit au nom de R. Yohanan qu’il s’agit de ceux d’Ousha, propres à servir de couches. En effet, dit R. Eliézer, lorsque ceux d’Ousha sont indéterminés, ils sont susceptibles d’impureté, à moins que l’on ait fixé leur destination pour servir à tapisser des tentes; de même, ceux de Tibériade non déterminés (bien plus durs) restent purs de tout contact, à moins d’avoir précisé qu’ils serviront de couches. R. Isaac b. Haqoula et R. Simon b. Rabbi ont enseigné que ceux qui servent de stores à la porte des boutiques restent purs de tout contact (ne servant pas de couches). R. Imi a enseigné qu’un tel objet tressé comme un tissu (plat) est susceptible d’impureté (considéré comme ustensile). Peut-on l’employer pour couvrir la Suka? C’est le sujet de la discussion entre R. Éliézer (qui l’interdit) et les autres sages (qui l’autorisent). R. Isaac b. R. Éliézer enseigna qu’il est permis d’en user pour couvrir la Suka en cas de grand besoin (si l’on n’a rien d’autre), à condition de défaire les nœuds des extrémités liées en forme de franges. —Mais, fut-il objecté, la Mishna (31)(Kelim 20, 7) (5). ne dit-elle pas que si l’on a délié les bouts frangés des nattes (noués pour empêcher l’éparpillement), celles-ci restent pures de tout contact? —Pourquoi donc ici n’en autoriser l’usage qu’en cas de grand besoin? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
במחצלות אושא שני. בדין דמחצלות דמתני' בשל אושא מיירי שמיוחדות לשכיבה הן וכדמסיים ואזיל דאמר ה''א סתם מחצלות אושא טמאות עד שייחדן לאהלים ולא לשכיבה וסתם מחצלות שבטבריא טהורות לפי שקשות הן ואין אדם שוכב עליהן עד שיחדן לשכיבה בפירוש:
ר' יצחק ור''ש ברבי הורו. באלו שהן עשויות לתלות על פתחי חניות להגן מפני החמה והגשמים שהן טהורות דאין רגילין לשכוב עליהן:
ארוגה. אם עשאה כמין ארוג טמאה:
מהי לסכך בה. אי אמרי' דהואיל וארגה מסתמא עשאה לשכיבה ואין מסככין בה כלל ואפי' יחדה אח''כ לסיכוך או דלמא מכיון שייחדה בפירוש לסיכוך מסככין בה אע''פ שהיא ארוגה. וקאמר מחלוקת ר''א וחכמים היא דלר''א כל שסתמה לשכיבה אין מסככין בה ולחכמים מהני בשיחדה בפירוש לסיכוך:
הורי מדוחק. על פי הדחק שלא היה לו איזה דבר לסכך בו והורה להתיר ראשי מעדנים הן הקשרים שעושין במחצלאות כשמשלימין אותן ונשאר כמין חלל גודלין אותן בכמה מקומות גדיל אחד וקושרו שלא יסתר האריג ואם התיר אותן ראשי המעדנים ועומדות להסתר הן. ופריך תנינן בהדיא בפרק עשרים דכלים מחצלת שעשאה קנים לארכה טהורה וכו' וכן המתיר ראשי המעדנים טהורה:
ואת אמר הכן. בתמיה דלא הורה להתיר לסכך בהן אלא מדוחק והרי בהדיא שנינו דטהורה היא דשוב אינה ראויה לשכיבה הלכך אף לכתחלה מסככין בהן:
הדרן עלך סוכה שהיא גבוהה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source