Vayedaber

Souccah

Daf 4b

משנה: 4b סוּכָּה הַיְּשָׁנָה בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא הַיְּשָׁנָה כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג אֲפִילּוּ מִתְּחִילַּת הַשָּׁנָה כְּשֵׁירָה:

Traduction

Lorsqu’une Suka est déjà vieille, elle ne peut pas servir à l’office légal, disent les Shammaïtes; selon les Hillélites, elle reste valable. On a appelé vieille toute Suka érigée au moins 30 jours avant la fête des Tabernacles (13)C'est seulement dans le mois antrieur la fte, qu'une telle construction est videmment intentionnelle.; mais lorsqu’elle a été érigée en vue de la fête spéciale, fût-ce un an auparavant, la Suka sera valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' סוכה ישנה. כדמפרש שעשאה קודם לחג שלשים יום ולא פי' שהוא לשם חג:

בית שמאי פוסלין. דסבירא לן סוכה לשם חג בעינן דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ואלו תוך שלשים לחג הוה כיון דשואלין ודורשין בהלכות החג קודם לחג שלשים יום סתם העושה לשם חג הוא עושה אבל קודם שלשים סתמא לאו לשם חג:

וב''ה מכשירין. דלא בעינן סוכה לשם חג וקרא דחג הסוכות מיבעי להו לעושין סוכה בחולו של מועד וב''ש ס''ל כר''א דאין עושין:

משנה: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ תַחַת הָאִילָן כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבָּיִת. סוּכָּה עַל גַּבֵּי סוּכָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁירָה וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה:

Traduction

Si l’on érige la Suka au-dessous d’un arbre, c’est comme si on l’avait élevée à l’intérieur de la maison, et elle n’est pas valable. Si une Suka est superposée à une autre, la supérieure seule sera valable, non l’inférieure. R. Juda dit: si la supérieure n’est pas habitable, l’inférieure devient valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית. ופסולה ודייקינן מדלא תני פסולה ולמה ליה למיתני כאילו עשאה בתוך הבית אלא הא קמ''ל אילן דומיא דבית שהאילן צילתה מרובה מחמתו ומש''ה פסולה אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו וחבטן עם הסכך כשר כשירה הסוכה:

סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה. כגון דקיימא עליונה בתוך עשרים ותרוייהו צילתן מרובין מחמתן דהעליונה כשירה והתחתונה פסולה משום דיש לה שני סככים וקרא כתיב בסכת תשבו חסר דמשמע בסוכה אחת ולא בסוכה שתחת הסוכה:

ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה. כלומר שאינה ראויה לדירה כגון שאין בה בגובה עשרה התחתונה כשירה ומסקינן בבבלי דפלוגתייהו דת''ק ור' יהודה למיתוקמא בשאין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אלא על ידי הדחק דאי בשאינה יכולה לקבל כלל כ''ע ל''פ שהתחתונה כשירה לפי שהסכך שלה לאו סכך הוא כלל ולא הויא סוכה שתחת הסוכה וכשירה היא בסכך של העליונה ואם התחתונה בריאה היא ויכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה אף שלא ע''י הדחק כ''ע מודו דהתחתונה פסולה משום סוכה שתחת הסוכה כי פליגי כשיכולה לקבל ע''י הדחק דת''ק סבר מכיון דמיהת על ידי הדחק מקבלת שם סוכה על העליונה ומיפסלא התחתונה משום סוכה תחת סוכה ור' יהודה סבר כיון דאין התחתונה יכולה לקבל להדיא אלא ע''י הדחק לאו שם סוכה על העליונה דסכך של התחתונה לאו כלום הוא ולא מיקרי סוכה שתחת סוכה ומיתכשרא התחתונה בסכך של העליונה ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: סוּכָּה הַיְּשָׁנָה בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. תַּנֵּי. צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. טֶפַח. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא. מָאן דְּאָמַר. כָּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד עַל פְּנֵי כוּלָּהּ. אַף בְּמַצָּה כֵן. מַצָּה הַיְּשָׁנָה תַּפְלוּגְתָא דְבֵית שַׁמַּי וּדְבֵית הִלֵּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם פֶּסַח דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא דִיקְדֵּק בָּהּ. סוּכַּת הָרוֹאִים סוּכַּת הַיּוֹצְרִים כְּשֵׁירָה. סוּכַּת הַכּוּתִים. עֲשׂוּיָה כְהִילְכָתָהּ כְּשֵׁירָה. שֶׁלֹּא כְהִילְכָתָהּ פְּסוּלָה.

Traduction

On a enseigné: même selon Hillel, il faut renouveler un point de cette Suka. Selon les compagnons, cette partie renouvelée devra être d’au moins un palme; selon R. Yossa, il pourra même s’agir d’une parcelle minime. Toutefois, cette partie nouvelle devra s’étendre dans tout un sens de la Suka (en longueur ou en largeur). Il en est de même pour les azymes à manger le soir de Pâques; et, pour ceux de l’an passé, il y a discussion entre Shammaï et Hillel, à savoir s’ils sont valables ou non (14)J., (Pessahim 2, 4) (t. V, p 31).. Tous cependant admettent, dit R. Yossa, que lorsque l’azyme n’a pas été préparé pour Pâques, on n’a évidemment pris nul souci de le préserver du levain (et il ne pourra pas servir). La guérite des bergers, ou celle des potiers, est valable pour l’office de la Suka. Lorsque celle qui a été érigée par des Samaritains, est construite régulièrement, elle sera valable; si elle n’a pas les conditions régulières, elle sera sans valeur

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא צריך לחדש בה דבר לב''ה דמכשרי אף בשעשאה סתם קודם לשלשים יום מ''מ צריך לחדש איזה דבר מקודם החג שיהא ניכר שסוכה זו למצות החג:

חברייא אמרי טפח. צריך לחדש בה ור' יוסה אמר אפי' כל שהוא:

מ''ד כל שהוא וכו'. כלו' הא דקאמר כל שהוא ובלבד אם עושה החידוש על פני כל הסוכה בהא סגי אף בכל שהוא אבל אם אינו עושה אלא במקום אחד מודה ר' יוסה דבעינן טפח:

אף במצה כן. דבמצה ישנה ג''כ תפלוגתא דב''ש וב''ה אם כשירה היא ור' יוסי אמר דברי הכל היא במצה ישינה שעשאה סתם קודם ל' יום דפסולה דמכיון שלא עשאה בפירוש לשם פסח דבר ברור הוא שלא דיקדק בה לשומרה מחימוץ דאף ב''ה מודה בה:

עשויה כהלכתה. שעשאה מסוככת כהלכתה וניכר שהיא לשם צל ולא לשם דירה:

הָעוֹשֶׂה סוּכָּה לְעַצְמוֹ מָהוּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סוּכָּה. לְאַחֵר. לַעֲשׂוֹת סוּכָּה לִשְׁמוֹ. נִכְנַס לֵישֵׁב בָּהּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסּוּכָּה. מִשֶּׁהוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ עוֹד מֵעַתָּה. חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. מִכֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רַב הוֹשַׁעְיָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי אִילָא אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי זְבִידָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא עֲבִיד לָהּ שְׁמוּעָה. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָה אָבוֹי דְרִבִּי אוֹשָׁעְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן.

Traduction

Lorsque l’on construit une Suka pour son propre usage (15)(Berakhot 9, 4) Ê; B., Menahot 42aÊ; Suka 46a., on récite la formule suivante: ''Béni soit celui qui nous a sanctifiés par ses préceptes et nous a ordonné d’ériger une Suka ''. Si c’est pour d’autres, on ajoute à la fin les mots: ''de construire la Suka en l’honneur de son saint nom.'' Lorsqu’on y entre pour s’asseoir, on dit: ''Soit béni celui qui nous a ordonné de l’habiter''. Après qu’on a récité cette formule la 1re nuit de la fête, on ne la répète plus. Hanin b. Aba ajoute au nom de Rav qu’au moment de la confection, il faut aussi bénir le moment de la fête (son retour périodique). Mais lorsque la 1re nuit de cette fête arrive, faut-il renouveler cette dernière bénédiction du temps? Selon R. Oshia, il faut de nouveau la rappeler; selon R. Ila, c’est inutile; selon R. Zebida, il le faut. R. Hiya b. Ada dit que c’est une règle transmise par tradition (remontant assez haut), par R. Zeira ou b. Isaac b. Nahman au nom de R. Oshia, ou bien par R. Juda b. Pazi au nom de R. Hama, père de R. Oshia, qu’à l’arrivée de la nuit de cette fête, il faut rappeler son retour périodique.

Pnei Moshe non traduit

העושה סוכה לעצמו וכו'. תוספתא היא בברכות בפ' בתרא והובאה לעיל פ' הרואה וחסר כאן חלוקה אחת וה''ג בתוספתא העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה נכנס לישב בה וכו'. והכא גריס לה בשם חנן בר בא בשם רב. וזמן כלומר שצריך לברך זמן בשעת עשייתה:

מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן. כמו בשאר י''ט או דנימא שיצא הוא בברכת זמן שבירך בשעת עשייתה:

עביד לה שמוע'. דכל הני אמוראי דקחשיב ר' זעירא וכו' אמרו מפי השמועה ששמעו זה בשם זה וכולהו ס''ל דאע''פ שבירך זמן בשעת עשייתה מ''מ מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן על הכוס משום י''ט:

Souccah

Daf 5a

משנה: פֵּירַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר אוֹ שֶׁפֵּירַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף פְּסוּלָה. אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה:

Traduction

Si l’on a tendu une toile au-dessus de la Suka pour la protéger des rayons du soleil, ou au-dessous du branchage pour que les feuilles ne tombent pas à l’intérieur, ou si l’on a tendu une telle toile au-dessus d’une baldaquin intérieur (pour l’orner), la Suka ne sera plus valable; mais il est permis de tendre les rideaux sur la flèche anaclita d’un lit (formant couverture oblique).

Pnei Moshe non traduit

מתני' פירס עליה סדין. להגן מפני החמה א''נ מפני החמה שמיבשת הסכך ומתוך כך נעשה חמתה מרובה:

או תחתיה מפני הנשר. שלא יהו העלין והקסמין נופלין על השלחן א''נ שלא ינשרו העלין ותשאר הסוכה חמתה מרובה מצילתה וסדין דבר המקבל טומאה ופסול לסכך ודוקא מפני הנשר אבל לנאותה כשירה דכל לנאותה צורך סוכה היא ובטל לגבה ולאו שם סכך עליה:

אי שפירס ע''ג הקינוף. הן ד' קונדיסין שהן לד' רגלי המטה והן גבוהין עשרה ומניח כלונסות מזה על זה על גביהן ופירס הסדין עליהן והרחיקן מן הסכך דהשתא לא משום מסכך בדבר המקבל טומאה מפסלא דהא לאו לסכוכי שטח' התם אלא דפסולה משום שאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהן:

אבל פורס הוא על נקליטי המטה. שאינן אלא שנים והן יוצאין באמצע המטה א' למראשותי' ואחד לרגליה ונותנין כלונסא מזה לזה ופורס עליו סדין והיא משפע לכאן ולכאן ומשום דאין לה גג רחב טפח למעלה. ולא מיקרי אהל:

הלכה: תַּנֵּי. תִּילָה בָהּ קִיטִיוֹת כְּשֵׁירָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. מִן הַצַּד. הָא מִלְּמַעֲלָן פְּסוּלָה.

Traduction

On a enseigné: on peut suspendre dans la Suka des peaux et étoffes, sans nuire à la validité. Toutefois, dit R. Hanania, c’est seulement permis aux côtés (aux murs), non au milieu (au toit), sous peine d’invalidité.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בברייתא:

תולה בה קיטיות. מיני מכסאות ובגדים כשירה וכדמפרש ואזיל דדוקא מן הצד אבל מלמעלן פסולה משום שהן מדברים המקבלין טומאה:

הלכה: 5a שְׁנֵי סְכָכִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. הָעֶלְיוֹן חַמָּתוֹ מְרוּבֶּה מִצִּילָּתוֹ. הַתַּחְתּוֹן אֵין חַמָּתוֹ מְרוּבֶּה מִצִּילָּתוֹ. עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה צִילָּתָן מְרוּבֶּה מִחַמָּתָן. כַּמָּה יְהֵא בֵינֵיהֶן וְיִצָטָֽרְפוּ. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה. וְחַד אָמַר. אַרְבָּעָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר עֲשָׂרָה לְמָאן דְּאָמַר אַרְבָּעָה. מִשֵּׁם אֹהֶל. מָצָאנוּ אוֹהֶל שֶׁהוּא טֶפַח.

Traduction

Si les 2 Sukot sont superposées de telle sorte que dans la supérieure, la partie claire dépasse celle qui est ombrée, et dans l’inférieure il y a égalité de parts, mais que par suite seulement de la superposition la partie ombrée de l’inférieure dépasse la partie claire, quelle devra être la distance de jonction entre les deux pour rendre cette dernière apte au service légal? Il y a 2 avis à ce sujet: d’après l’un, l’intervalle pourra avoir jusqu’à 10 palmes; d’après l’autre, il ne devra pas avoir plus de 4 p. Le premier interlocuteur dit au second: Si l’on se contentait d’un espace de 4 p., parce que c’est la mesure minimum d’une tente, on pourrait adopter comme mesure encore moindre, celle d’un seul palme, également admise parfois comme tente au sujet des impuretés (16)(Ohalot 3, 7)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' שני סככים זה על גבי זה וכו'. משום דבמתני' קתני העליונה כשירה והתחתונה פסולה וכדפרישית דמיירי דתרוייהו צילתן מרובה מחמתן והלכך עליונה היא דכשירה ושהיא בתוך עשרים והתחתונה פסולה משום סוכה שתחת סוכה. והשתא קאמר הש''ס אם השני סככין זה ע''ג זה הן בכה''ג שהעליונה חמתה מרובה מצילתה והתחתונה אין חמתה מרובה מצילתה אלא שע''י שניהן צילתה מרובה מחמתה בתחתונה אם תצרף הסכך העליון עם התחתון וכמה יהא ביניהן ויצטרפו זה עם זה להיות התחתונה כשירה ע''י צירוף זה ולהכי נקיט התחתון אין חמתו מרובה מצילתו כלומר לא שצילתו מרובה הוא מחמתו דא''כ א''צ צירוף להכשיר התחתונה ואם הוא ג''כ חמתו מרובה מצילתו א''כ מסתמא לא מהני הצירוף להיות התחתונה צלתה מרובה מחמתו אא''כ מקום הצל של העליון כנגד מקום החמה של התחתון ומילתא דלא שכיחא היא ולכוין כל כך בהסככי' אבל כשאין התחתון חמתו מרובה מצילתו אלא שוה בשוה הוא שפיר משכחת לה דע''י צירוף העליון עם התחתון תהיה התחתונה צילתה מרובה מחמתה וכמה יהא ביניהן ויצטרפו:

תרין אמוראין. פליגי בה חד אמר עשרה כלומר אפילו חלל עשרה ביניהן מצטרפין להכשיר התחתונה שהיא ע''י כך צילתה מרובה מחמתה ואחרינא אמר עד ארבעה טפחים הוא דמצטרפין אבל לא אם החלל שביניהן הוא יותר מד' טפחים:

מתיב מ''ד וכו'. כלו' בשלמא לדידי טעמא משום דסתם סוכה גבוה עשרה ולענין צירוף בכדי שתהיה התחתונה צילתה מרובה מחמתה מהני אף אם העליונה גבוה עשרה מהתחתונה אלא לדידך דקאמרת ארבעה טפחים ומאי טעמא דידך אי משום אהל דמקום ארבעה אהל חשיבא אם כן קשיא הרי מצינו אהל שהוא טפח כדקי''ל גבי טימאה טפח על טפח מרובע מביא את הטומאה כדתנן בפ''ג דאהלות:

רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה: מַה. דִּיוּרִין מַמָּשׁ אוֹ אֲפִילוּ רְאוּיָה לְדִּיוּרִין. מִן מַה דְתַנָּא חַד סָב קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַאֲפִילוּ הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה: לֵית בַּר נַשׁ אֲמַר. אֲפִילוּ. אֶלָּא דְהוּא מוֹדֶה עַל קַדְמִייָתָא. הָדָא אָֽמְרָה. דִּיוּרִין מַמָּשׁ.

Traduction

– ''Selon R. Juda, dit la Mishna, si la supérieure n’est pas habitée, l’inférieure est valable.'' S’agit-il du fait de l’habitation réelle, ou seulement de l’aptitude? On peut le savoir de ce qu’un vieillard enseigna, en présence de R. Zeira, que même l’inférieure est valable; or, on emploie seulement l’expression même (17)Cf. ci-aprs, (3, 4 ) lorsqu’on est déjà d’accord sur le premier point (la validité ou l’aptitude de la Suka supérieure); il en résulte donc qu’il s’agit d’une habitation effective.

Pnei Moshe non traduit

רבי יהודה אומר וכו'. ושואל הש''ס מה האי דיורין דקאמר אם דיורין ממש שאין שום אדם דר בעליונה או אפילו ראויה לדיורין לא הויה הוא דקאמר ופשיט ליה מדקאמר ההוא סבא לפני ר''ז לדברי רבי יהודה ותני דקאמר אפילו החתונה כשירה ואין אדם אומר אפי' אלא דהוא מודה על קדמייתא וכלו' דמיהת מודה להת''ק דהעליונה כשירה היא ושייך למימר דאפי' התחתונה סבירא ליה לר''י דכשירה ואי ס''ד דאף אם אין העליונה ראויה לדירה קאמר א''כ ודאי אין העליונה כשירה ומאי אפי' דקאמר אלא הדא אמרה. דדיורין ממש הוא דקאמר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source