Souccah
Daf 21a
תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. הַשִּׁית הָיָה נָקוּב עַד הַתְּהוֹם. מַה טַעַם. וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַיְסַקְּלֵ֗הוּ 21a וַיִּטָּעֵ֨הוּ֨ שׂוֹרֵק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ. זֶה הַהֵיכָל. וְיֶקֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ. זֶה הַמִּזְבֵּחַ. וְגַם יֶקֶ֭ב. זֶה הַשִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם הָיוּ. לְפִי שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם יָכוֹל לֹא הָיוּ נָאִים כְּמַעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָן. תַּלְמוּד לוֹמַר חַמּוּקֵ֣י יְרֵיכַיִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַֽעֲשֵׂה֭ יְדֵ֥י אוֹמָּן׃ נָאִים הָיוּ יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָּן: תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. לוּל קָטָן הָיָה בֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ פִירְחֵי כְהוּנָּה יוֹרְדִין וּמַעֲלִין אוֹתוֹ בִקְדוּשָׁה שֶׁהָיָה קָרוּשׁ כְּעִיגּוּלֵי דְּבֵילָה וּבָאִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בִקְדוּשָׁה. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נִיסּוּכוֹ בִקְדוּשָׁה כָּךְ הָֽיְתָה שְׂרֵיפָתוֹ בִקְדוּשָׁה. אָמַר רִבִּי. רְאֵה שֶׁהִתְפִּיסָתָךְ הַתּוֹרָה לְשׁוֹן חִיבָּה לְשׁוֹן שִׂיבְעָה לְשׁוֹן שִׁיכְרוּת. רִבִּי יוּדָה בָּר לַקָּרָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשֶּׁחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פָּסַק יַיִן קָרוּשׁ וּפָֽסְקָה זְכוּכִית לְבָנָה. מָהוּ זְכוּכִית לְבָנָה. שֶׁהָֽיְתָה מִתְקַפֶּלֶת.
Traduction
On a enseigné que, selon R. Juda, il y avait là une rigole d’écoulement percée jusqu’au fond de l’abîme, comme il est dit (Is5, 2): Il en remua le sol, ôta les pierres, y mit un plant délicieux, bâtit une tour au milieu, ce qui désigne le parvis; il y creusa une cuve, allusion à l’autel pourvu de cavités; enfin le mot superflu aussi de cette fin de phrase est une extension applicable à ladite rigole de fond. Celle-ci, selon R. Simon, est contemporaine de la création du monde; et quoique ce fut une œuvre naturelle, elle était aussi belle qu’une artificielle, parce qu’il est dit (Ct 7, 2): Les contours de ta hanche sont comme des colliers, œuvre des mains d’un artiste; c’est-à-dire ils étaient mieux ornés (les ustensiles du Temple) que des objets fabriqués par un artiste. On a enseigné que R. Eliezer b. R. Çadoq dit: il y avait un petit couloir percé entre le parvis et l’autel; une fois tous les 70 ans, les fils des cohanim s’y laissaient glisser et en enlevaient avec sainteté de la lie de vin empâtée comme des ronds de figues sèches; puis, on la brûlait avec autant d’égards à la sainteté qu’il en fallait pour le verser sur l’autel. Vois, dit Rabbi (104)Voir Rabba ˆ (Nb 21)., combien la loi mosaïque entoure les prescriptions religieuses d’un langage de sympathie, en se servant du terme Shekhar (boisson enivrante), qui fait allusion à l’abondance et à l’ivresse. R. Juda b. Loqra dit au nom de R. Samuel b. Nahman: Depuis la destruction du Temple, il n’y a plus de vin figé (il est inférieur en qualité), ni de verre blanc, et ce dernier, bien entendu (105)Le verre blanc ordinaire est restŽ commun. V. B., Sota 48b., était si mince que l’on semblait pouvoir le ployer.
Pnei Moshe non traduit
תני בתוספתא פ''ג:
השית. שדרך שם היו יורדין הנסכים היה נקוב עד התהום מששת ימי בראשית:
ויעזקהו וגו'. כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו וגו' ודריש ליה על המקדש ועל המזבח כרם זה המקדש. בקרן בן שמן בא''י שהוא זוית השמינה מכל הארצות:
ויטעהו שורק בגפנים משובחות ובשרשים עצמן זה בהמ''ק בכללו שהוא שורשן ויבן מגדל בתוכו זה ההיכל שהוא באמצע. ויקב חצב בו זה המזבח שהוא כבור חפור בהשיתין כדדריש מדכתיב וגם יקב:
מעשה שמים היו. מבריאת בראשית:
יכול לא יהו נאים כמעשה ידי אומן. שמייפו ומתקנו:
ת''ל חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אומן. ויריכיך מלשון ירך המזבח כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום ונאים היו יותר ממעשה ידי אומן זה אומן הדיוט שאינו יכול להגיע עד התהום אלא שזה אומנתו של הקב''ה:
ומעלין אותו בקדושה. במקום קדוש בעזרה ומפני שהיה קרוש מפני הנסכים הרבה ושלא יסתמו היו מעלין אותו ושורפין אותו בקדושה בעזרה שכשם שהיה ניסוכו בקדושה דכתיב בקדש הסך כך היתה שריפתו בקדושה דכתיב גבי נותר ושרפת את הנותר באש וגו' כי קדש הוא ואתיא קדש קדש:
פסק יין קרוש. כלומר משחרב המקדש ובטלו הנסכים פסק יין החשוב שמחמת חשיבותו היה נראה כקרוש:
שהיתה מתקפלת. כלו' שכל כך היתה חשובה ורכה במלאכתה ונוחה להתקפל חלקיה זו מזו מלשון אקלופי מיקלף:
Souccah
Daf 21b
משנה: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְּגוּלִּים פְּסוּלִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִזְבֵּחַ:
Traduction
La cérémonie sera la même, soit en semaine, soit le samedi, sauf qu’en ce dernier cas on remplit dès la veille un tonneau d’or non consacré, auprès de la source dite Siloë, que l’on dépose dans une cellule. Si le tonneau a été renversé ou laissé découvert une nuit, il fallait puiser au bassin d’office (109)V. Ibid. 3, 10.; car ni l’eau, ni le vin découverts n’étaient aptes à être offerts sur l’autel.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כמעשהו בחול וכו' שאינה מקודשת. שלא נתחנכה לעבודת המזבח שאם היה מביא במקודשת נפסלה המים בלינה שכלי שרת מקדשים כדכתיב כל הנוגע בהם יקדש וכל הקדוש קדושת הגוף נפסל בלינה:
היה ממלא מן הכיור שמימיו לא היו נפסלים בלינה כדאמרי' בפ''ג דיומא. שהמים והיין המגולים פסולין מעל גבי המזבח. ולפיכך לא היה מנסך מן המגולין ומשום הקריבהו נא לפחתך הירצך:
הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר. הַמְעוּבֶּה שֶׁלְמַיִם וְהַמֵּידַק שֶׁלְיַיִן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַיִם מוֹצִיא יַיִן. וְשֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא יַיִן מוֹצִיא שֶׁמֶן. וְשֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא שֶׁמֶן מוֹצִיא דְּבַשׁ. וַאֲפִלוּ תֵימַר חִילּוּפִין. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. מִלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הִקְדִּימָן לַזֶּבַח מָה הֵן. נִיסְּכָן בַּלַּיְלָה מָה הֵן. לֹא נִיסַּךְ הַיּוֹם מָהוּ שֶׁיְּנַסֵּךְ לְמָחָר. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַסִי. וּנְסָכֶֽיהָ. אֶחָד נִיסְכֵי מַיִם וְאֶחָד נִסְכֵי יַיִן. הָדָא אָֽמְרָה. הִקְדִּימָן לַזֶּבַח כָּשֵׁר. נִיסְּכָן בַּלַּיְלָה כָּשֵׁר. לֹא נִיסַּךְ הַיּוֹם 21b לֹא יְנַסֵּךְ לְמָחָר. עַל שֵׁם. עָבַר יוֹם עָבַר קָרְבָּנוֹ.
Traduction
On avait supposé que le trou épais (large) est destiné à recevoir l’eau; le mince au vin; car R. Yona a dit au nom de R. Imi (106)B, Taanit 2b.: par un trou où l’eau ne passerait pas, le vin passe; où ce dernier ne passerait pas, l’huile (qui s’étend) pénétre; et lorsqu’enfin la fente est si mince que l’huile ne passe pas, le miel plus fluent peut passer. On peut aussi supposer l’inverse (que le trou large recevait le vin, et l’autre plus mince était pour l’eau), selon l’avis de R. Juda qui dit: un seul loug d’eau suffisait aux libations de tous les 8 jours (donc, il en fallait fort peu, tandis qu’il y avait 3 lougs de vin). R. Simon b. Lakish demanda en présence de R. Yohanan: Quelle est la règle si ces libations ont précédé l’égorgement du sacrifice quotidien matinal, ou si on les a versées la nuit, ou si les ayant omises le 1er jour, on les verse le lendemain? On peut résoudre cette question, répondit-il, de ce que R. Ila, au nom de R. Yossé, déduit de l’expression et ses libations (usitée à ce sujet), qu’il y a égalité entre la libation d’eau et celle du vin; or, si cette dernière, pouvant avoir lieu à part, a été faite avant le sacrifice quotidien, elle sera valable; il en sera de même de celle de l’eau (107)V. B., traitŽ Taanit ibid.. Seulement, une fois la libation du jour omise, elle ne pourra plus être effectuée le lendemain; car, en même temps que le jour passe, l’offrande qui s’y rapporte passe aussi. –
Pnei Moshe non traduit
הוון. בני הישיבה:
בעיין מימר. לפרש להא דקתני במתני' אחד מעובה ואחד דק שהמעובה של מים והמידק ממנו הוא של יין וכדר' יונה וכו' דאמר נקב שאינו מוציא מים הוא מוציא יין שהיין נפלט ויוצא דרך נקב קטן ודק ושאינו מוציא יין וכו' שהשמן מתלכלך ממהר להיות נפלט יותר מהיין וכן הדבש אף על פי שהוא עב מהשמן נפלט ביותר דרך סדק דק:
ואפילו תימר חילופין וכו'. ודחי לה להא דהוון בעיא מימר דאפילו תימא בחילוף הוא שהמעובה הוא של יין והדק הוא של מים וכר' יהודה הוא דקאמר בלוג היה מנסך וכו' ונסכי המים ממועטין הן מניסוך היין שהוא שלשה לוגין לכל הפחות ולפיכך היה צריך להיות מעובה ביותר משל מים:
הקדימן. לניסוך המים לזבח התמיד של שחר מהו וכן אם ניסכן בלילה או אם לא ניסך היום מהו שינסך למחר:
ונסכיה אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין. וביין אם הקדימו לזבח כשר או אם לא ניסך אלא בלילה כשר הדא אמרה שגם בניסיך המים כשר לא ניסך היום לא ינסך למחר כמו בניסוך היין של קרבן ציבור על שם עבר יום עבר קרבנו של ציבור:
רַבָּנִן מַרְבִּים בַּמַּיִם וּמְמָעֲטִין בַּיָּמִים. רִבִּי יְהוּדָה מְמָעֵט בַּמַּיִם וּמַרְבֶּה בַּיָּמִים.
Traduction
Les sages, dans notre Mishna, proposent un grand chiffre (3 loug) pour l’eau, et un moindre (seulement 7 jours) pour le nombre des journées; R. Juda, au contraire, admet un chiffre moindre pour l’eau (un seul loug) et un plus fort pour les jours (qu’il admet au nombre de 8) – (108)Suit un passage traduit en (Yoma 1, 5)..
Pnei Moshe non traduit
רבנן דמתני' מרבים במים. דס''ל שלשת לוגין וממעטים בימים דלדידהו ניסוך המים שבעה ולר' יהודה איפכא הוא. וכן הוא בתוספתא שם ולסימנא שלא תחליף דבריהם אית דבעי מימר הוא דפרה וכו' כתובה לעיל בפ''ק דיומא בהלכה ה' וע''ש:
אִית דְּבָעֵי מֵימַר. הִיא דְפָרָה הִיא דְסוּכָּה הִיא דְכִיפּוּרִים. רִבִּי סִימוֹן לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא אוֹ דְפָרָה וּדְסוּכָּה חַד וּדְכִיפּוּרִים חַד. אוֹ דְפָרָה וּדְכִיפּוּרִים חַד וּדְסוּכָּה חַד. מָאן דְּאָמַר. לֹא בָאוּ יָמִים קַלִּים עַד שֶׁמֵּת. תַּלְתֵּיהוֹן עֲבַד. מָאן דְּאָמַר. יָצָא חוּטְמוֹ מְזַנֵּק תּוֹלָעִים וּכְמִין פַּרְסַת עֶגֶל בְּתוֹךְ מִצְחוֹ. כְּמָאן דְּאָמַר. אוֹ דְפָרָה וּדְסוּכָּה חַד וּדְכִיפּוּרִים חַד. אוֹ דְפָרָה וּדְכִיפּוּרִים חַד וּדְסוּכָּה חַד. צַווְחָה עֲלֵיהֶן הָעֲזָרָה. צְאוּ מִיכָּן צְאוּ מִיכָּן בְּנֵי עֵלִי. טִימְאַתֶּם בֵּית אֶלֹהֵינוּ. בּוֹ בַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ וְנָֽתְנוּ עָלָיו גּושׁ שֶׁלְמֶלַח שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְפָגוּם. שֶׁכָּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן וְסוֹבֵב וִיסוֹד פָּגוּם הוּא.
Traduction
בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ וְהָא כְתִיב. וְכָל אָדָ֞ם לֹא יִֽהְיֶ֣ה ׀ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקּוֹדֶשׁ עַד צֵאת֑וֹ. אֲפִילוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֘ פְּנֵ֣י אָדָם֒ לֹא יִֽהְיוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקּוֹדֶשׁ. אָמַר לוֹן. בְּשָׁעָה שָׁהוּא נִכְנַס כְּדַרְכּוֹ.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source