Souccah
Daf 1a
משנה: 1a סוּכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה. וְרִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּלָתָהּ פְּסוּלָה.
Traduction
Lorsque la Suka a plus de 20 coudées de hauteur (à l’intérieur), elle n’a pas de valeur légale; mais selon R. Juda, elle en a une. Lorsque sa hauteur est moindre que dix palmes, ou si elle a moins de 3 côtés, ou si la partie ombrée est inférieure à celle où domine le soleil (1)Dans son commentaire sur la Mishna, Ma•monide note ˆ ce propos ce fait curieux d'optique qu'un rayon de soleil passant par un trou, s'Žpanouit et forme un cercle plus Žtendu que celui qu'il quitte., elle est aussi sans valeur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' סוכה שהיא גבוהה למעל' מעשרים אמה פסולה. דסוכה דירת ארעי בעינן דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים אמרה תורה עשה סוכה לשבעת ימים ולמעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירת עראי אלא דירת קבע ואנן ראויה לדירת עראי בעינן הלכך אם לא עשה גובהה למעלה מעשרים אף על פי שעשאה דירת קבע כשירה דראויה היא לדירת עראי שעד עשרים אמה אדם יכול לעשותה דירת עראי:
ורבי יהודה מכשיר. דסבירא ליה סוכה דירת קבע בעינן ואין הלכה כר' יהודה:
ושאינה גביה עשרה טפחים. פסולה דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה:
ושאין לה שלש דפנות. מסקינן דשתים כהלכתן ושלישי' אפי' טפח כשירה וכדמפרשינן טעמא בגמרא:
ושחמתה מרובה מצילתה פסולה. שהמיעוט בטל ברוב והרי הוא כמו שאינו ועל שם צל הסכך קרויה סוכה:
Souccah
Daf 1b
הלכה: סוּכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה כול'. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. וְרַבָּנִן יָֽלְפִין לָהּ מִפִּיתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. וְרִבִּי יוּדָה יְלִיף לָהּ מִפִּתְחוֹ שֶׁלְאוּלָם. אִם מִפִּתְחוֹ שֶׁלְאוּלָם דַּייוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִפִּתְחוֹ שֶׁלְאוּלָם גּוֹבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה. וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲפִילוּ אַרְבָּעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ מֵאָה אַמָּה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ וְרַבָּנִן כְדַעְתְּהוֹן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַתִּקְרָה כְּאִילּוּ הִיא יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. כָּךְ אַתְּ אֲמַר הָכָא. אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְתֵּירָה כְּאיִלּוּ הִיא יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בָסוּכָּה הִיא דַעְתֵּיהּ בְמָבוֹי. הִיא דַעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן בְסוּכָּה הִיא דַעְתְּהוֹן בְמָבוֹי. וְלֹא דַמְייָא. יֵשׁ דְּבָרִים כְּשֵׁרִים בַּסּוּכָּה וּפְסוּלִים בְּמָבוֹי כְּשֵׁירִים בְּמָבוֹי וּפְסוּלִים בַּסּוּכָּה. דּוּקְרָנִין כְּשֵׁירִים בַּסּוּכָּה וּפְסוּלִין בְּמָבוֹי. וְתַנֵּי כֵן. הֵבִיא אַרְבָּעָה דֻּקְרָנִין וְסִיכֵּךְ עַלֵ גַּבֵּיהֶן. בַּסּוּכָּה כָשֵׁר וּבְמָבוֹי פָסוּל. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה לְמַעֲלָה מִכּוֹתְלֵי הַמָּבוֹי. אֲבָל אִם אֵינָן גְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה מִכּוֹתְלֵי הַמָּבוֹי כָּשֵׁר. בְּשֶׁאֵין בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה אֲפִילוּ גְבוֹהִין כַּמָּה כָּשֵׁר. דְּפָנוֹת כְּשֵׁירוֹת בַּסּוּכָּה וּפְסוּלוֹת בְּמָבוֹי. וְתַנֵּי כֵן. שְׁתַּיִם כְּהִילְכָתָן וְהַשְּׁלִישִׁית אֲפִילוּ טֶפַח. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתַּיִם שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה טְפָחִים וּשְׁלִישִׁית אֲפִילוּ טֶפַח כָּשֵׁר. וּבְמָבוֹי עַד שֶׁיְּהֵא מְגוּפָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו. רָחַב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת. בַּסּוּכָּה כָשֵׁר וּבְמָבוֹי פָסוּל. הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן אֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹם וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו פְּסוּלָה. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. עַל בֵּית סָאתַיִם. אֲבַל יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם נַעֲשִׂית כִּמְחִיצָה שֶׁהוּקְפָּה זְרָעִים. שֶׁאֵין מוּתָּר לְטַלְטֵל בָּהּ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. חַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּילָּתָהּ. בַּסּוּכָּה פְסוּלָה. בְּמָבוֹי כָשֵׁר. סוּכָּה מְקוּרָה פְסוּלָה. מָבוֹי מְקוּרֶה כָשֵׁר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לֹא סוֹף דָּבָר מְקוּרֶה. אֶלָּא אֲפִילוּ 1b נָתַן מְלַתֵרָא וְיֵשׁ בָּהּ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים מַתֶּרֶת אֶת הַמָּבוֹי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' רבי יוסי אמר לה סתם וכו'. גרסי' לה להאי סוגיא לעיל ריש שמעתתא דפ''ק דעירובין עד לא סוף דבר מקורה אלא אפילו נתן מלתרא ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי. ושם פירשתי לכל זה וע''ש ולפ''ז מובן הא דלקמן מהענין כמו שהוא לפניך:
אִילּוּ בַיִת שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִכַּמָּה שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב בְּמַעֲקֶה. אֵינוֹ חַייָב בִּמְזוּזָה. אֶלָּא בַיִת מְקוּרֶה. אֵין סוכָּה מְקוּרָה. מָצִינוּ סִיכּוּךָ שֶׁהוּא כְקִירוּי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה: אֶלָּא בַיִת מְגוּפָּף וְאֵין סוּכָּה מְגוּפֶפֶת. וַהֲרֵי אֶכְּסֶדְרָה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי אִילָא [בְשֵׁם] רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ. מַאי כְדוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה בַּסּוּכּוֹת תֵּֽשְׁב֖וּ. עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אַתְּ יוֹשֵׁב בְּצִילָּהּ שֶׁלְסוּכָּה. מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּלְמַעֲלָן אַתְּ יוֹשֵׁב בְּצִילָּן שֶׁלְדַּפְנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בִּנְתוּנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת. אֲבָל אִם הָֽיְתָה נְתוּנָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת כְּשֵׁירָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר. בַּדַּפְנוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. נִיתְנֵי. סוּכָּה שֶׁהִיא נְתוּנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת פְּסוּלָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁאֵינָהּ מַחֳזֶקֶת אֶלָּא כְדֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. אֲבָל אִם הָֽיְתָה מַחֲזֶקֶת יוֹתֵר כְּשֵׁירָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָה. בְּשֶׁאֵין דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. אֲבָל אִם הָיוּ דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ כְּשֵׁירָה. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בְסוּכָּתָהּ שֶׁלְהֶילֵנֵי הַמַּלְכָּה בְלוֹד שֶׁהָֽיְתָה גְבוֹהָה יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהָיוּ חֲכָמִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאֵין בָּהּ וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. אָֽמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְצוּוָּה עַל הַמִּצְוֹת. אָמַר לָהֶן. אִם מִשָּׁם רְאָייָה וַהֲלֹא שִׁבְעָה בָנִים תַלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ לָהּ. אִת לָךְ מֵימַר. בְּסוּכָּתָהּ שֶׁלְהֶילֵנֵי בְּשֶׁאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת אֶלָּא כְדֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. אֶלָּא בְּשֶׁאֵין דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. מִסְתַבְּרָא מַא דָאָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָה. לֵית הִיא פְלִיגָא. דְּכֵן אָרחֵיהוֹן דַּעֲתִּירַייָא מֵיעֲבַד דַּפְנָתָא קְלִילָן דִּי יַיא קְרָוּרָה עָלִיל.
Traduction
(2)En tte se trouve un long passage reproduit du traitŽ (Eruvin 1, 1), Pourquoi une Suka trop haute est-elle impropre? Quelle que soit la hauteur d’une maison, n’est-elle pas aussi soumise à l’obligation d’être entourée d’une balustrade et à la loi de la Mezuza? Il y a une différence, en ce qu’une maison sera surmontée d’une toiture (à n’importe quelle hauteur), tandis que la Suka doit être seulement couverte de feuillage sur lattes. Mais ne trouve-t-on pas que cette couverture ressemble au toit, puisqu’il est dit plus loin (§ 10): ''si le feuillage qui la couvre est distant de 3 palmes des murs, la Suka devient impropre au service''? (et, dès lors, les règles qui régissent la couverture et le toit doivent être semblables?) En effet, il y a une divergence en ce que la maison est close de toutes parts, tandis que la Suka ne l’est pas. Mais, au sujet d’une galerie, exedra (3)Mme traitŽ, 1, 1., ouverte dans toute son étendue vers la voie publique, R. Ila ne dit-il pas au nom de Rav et de R. Yohanan que tous deux permettent d’y opérer des transports le samedi, la considérant comme une maison particulière, quoique non close partout? Pourquoi donc considère-t-on différemment la Suka? —C’est que, répond R. Abahou au nom de R. Yohanan, la Bible dit (Lv 23, 42): vous habiterez sous des tentes; jusqu’à la hauteur de 20 coudées, on profite de son ombre, mais au-delà on ne jouit que de l’ombre des murs. Aussi, dit R. Yona, la Suka est dite impropre lorsqu’elle est couverte au-dessus des murs qui dépassent 20 coudées; mais si cette couverture a été placée plus bas (quelle que soit la hauteur des murs), elle peut servir. Puisque selon toi, observa R. Yossa, la question dépend non des murs, mais de la place donnée au feuillage, la Mishna aurait dû dire qu’au cas où celui-ci se trouve placé au-dessus de 20 coudées, de la hauteur des murs, la Suka est impropre (donc, tout dépend de la hauteur des murs). Selon R. Aba au nom de Rav, cette restriction au sujet de la hauteur n’est vraie que lorsque la Suka étroite peut contenir à peine la tête et la majeure partie du corps, avec la table du repas (4)Elle ressemblerait ˆ un pigeonnier.; mais lorsque la Suka a plus d’espace, la hauteur importe peu, et celle-ci est valable. R. Jacob b. Aha ajoute au nom de R. Oshia: les rabbins ont interdit une trop grande élévation de la couverture lorsque celle-ci n’atteint pas les murs (qu’elle en est séparée); mais si elle les touche et se confond avec eux, la Suka sera valable (le contact permet à la vue d’atteindre le sommet). @N’y a-t-il pas un enseignement (5)Tossefta ˆ ce traitŽ, ch. 1. qui conteste l’avis de R. Aba, puisqu’il y est dit que, selon l’exposé de R. Juda, il arriva à la Suka de la reine Hélène, à Lydda, de se trouver avoir une hauteur de plus de 20 coudées, et pourtant les docteurs y allaient et venaient, sans provoquer nulle observation sur le plus ou moins de valeur légale de la Suka? On n’y faisait pas attention, fut-il répliqué, parce que c’était à une femme, et que les femmes ne sont pas aussi strictement tenues de suivre ces préceptes. —Mais, fut-il objecté, n’y a-t-il pas lieu au contraire de tirer une preuve de ce fait particulier, puisqu’Hélène (6)Derenbourg, Essai, etc., avait 7 fils, qui étaient disciples de sages (gens sévèrement religieux)? Or, on ne peut pas arguer que la Suka de cette reine était trop petite pour laisser place à plus de la majeure partie du corps devant la table du repas (la reine ayant dû avoir une belle Suka); il faut donc adopter l’argumentation de R. Oshia et supposer qu’en raison de la jonction du mur au sommet, cette grande élévation était permise. Donc, l’exemple de cette Suka royale n’est pas un sujet de contestation, car tel est l’usage des gens riches d’établir des cloisons minces (sur lesquelles la toiture ne porte pas), afin que la fraîcheur puisse pénétrer (d’en haut)
Pnei Moshe non traduit
אילו בית שהוא גבוה מכמה וכו'. אמתני' קא מהדר. דפריך מ''ט דרבנן דפסלי בסוכה גבוה מעשרים אמה ומה אלו בית אפילו גבוה כמה וכמה שמא אין לו דין בית להתחייב במעקה ובמזוזה בתמיה ומ''ש סוכה מבית. ואכתי לא ידע להני טעמי דאמוראי דלקמן דאיתמר גבי סוכה:
אלא בית מקורה אין סוכה מקורה. כלומר מצינן למימר מן הסברא דשאני בית מסוכה דסתם בית מקורה ממש הוא והלכך אפי' גבוה כמה בית היא להתחייב בכל דיני בית אבל סוכה אין לה קירוי גמור אלא סכך בעלמא ולפיכך מחמירין בה שאם היא גבוה מעשרים אמה אין לה דין סוכה:
מצינו סיכוך שהוא כקירוי. כלומר דפריך דהא אכתי אשכחן דדין סיכוך שוה לדין קירוי דהא תנינן לקמן בפרקין הרחיק את הסיכוך במשך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה דאויר פוסל בשלשה ודייקינן הא פחות משלשה כשירה משום דאמרינן לבוד וכמו דאמרי' בכל מקום דין לבוד בפחות משלשה במה דשייך בדיני הבית אלמא דסיכוך שוה לדין קירוי בית:
אלא בית מגופף וכו'. אלא דמשום הכי לא דמיא סוכה לבית להכשיר בגבוה מכ' כמו דמשוינן דין בית אף בגובה כמה לכל מילי דשאני בית שמגופף וסתום הוא מכל רוחותיו משא''כ בסוכה שאינה מגופפת מכל רוחותיה שהרי שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח סגי בסוכה:
והרי אכסדרה וכו'. שפתוחה היא במלואיה ואפ''ה קאמר ר' אילא דרב ור' יוחנן תרוייהו אמרין דמטלטלין בכולן:
מאי כדון. אלא מ''ט דסוכה שהיא גבוה מכ' אמה פסולה כדר' אבוה בשם ר' יוחנן הוא התורה אמרה וכו'. דלמעלה מעשרים מתוך גובהן של דפנות הצללים מגיעין זה לזה ואין אתה יושב אלא בצילן של דפנות ולא בצל סוכה:
הדא דאת אמר. דבגבוה מכ' אמה פסולה היינו בנתונה למעלה מכ' אמה לדפנות כלומר שהסכך נתון על הדפנות שהן גבוהין מכ' אמה ונמצא שהסכך עצמו היא ג''כ למעלה מעשרים ובכה''ג הוא דאמרו שהסוכה היא פסולה:
אבל אם היתה נתונה למטה מכ' אמה לדפנות. שלא סיכך למעלה על גבי הדפנות אלא שהשפיל הסכך ונתנו בתוך כ' אמה ונמצא שהוא נתון למטה מהדפנות הגבוהין מכ' אמה אז הסוכה כשירה דלא איכפת לן בגובה הדפנות דמכיון שהסכך עצמו הוא בתוך עשרים אמה סוכה מעלייתא היא:
א''ל רבי יוסה. לר' יונה על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי דלא מיפסלא הסוכה אלא בשהסכך נתון ע''ג הדפנות שהן גבוהין מכ' אמה א''כ קשיא דאי הכי ניתני במתני' סוכה שהיא נתונה למעלה מכ' אמה לדפנות פסולה כי היכי דנידוק מינה הא אם אינה נתונה על הדפנות הגבוהין מכ' אמה אלא שהסכך נתון למטה מהדפנות ובתוך כ' אמה כשירה אלא על כרחך דלאו מילתא היא מאי דאמרת שהדבר תלוי בשנתון ע''ג הדפנות הגבוהין מכ' או בשנתון למטה מהדפנות ובתוך כ' דזיל בתר טעמא דר' יוחנן דקאמר התורה אמרה וכו' שצריך שתהיה אתה יושב בצילה של סוכה ולא בצל של הדפנות והואיל שהדפנות הן גבוהין למעלה מעשרים א''כ לעולם יושב הוא בצל של דפנות ואע''פ שהסכך נתון הוא בתוך עשרים פסולה:
ר' בא בשם רב אמר. הא דחכמים פסלו בגבוה למעלה מכ' היינו דוקא בסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו דמכיון שאין בה במשכה אלא כדי הכשר סוכה בצימצום וגבוה מעשרים הויא לה כלול של תרנגולים דגביהא וקטינא דלאו שמה סוכה אבל אם היתה מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושלחנו נפקא היא מכלל לול של תרנגולים לאקרויי סוכה:
בשם ר' יאשיה. קאמר דלא פסלו חכמים אלא בשאין דפנותיה עולות עמה אבל אם עולות עמה כשירה דס''ל דטעמא דפסלי בגבוה מעשרים משום דלא שלטא בה עינא והתורה אמרה למען ידעו דורותיכם כי בסוכות וגו' שצריך שיהא אדם יודע שהוא דר בסוכה שבעת ימים ואם דפנות עולות עמה משלט שלטא בה עינא דרך דפנות:
והא מתניתא פליגא. ברייתא היא בתוספתא ריש מכילתין ופליגא על הא דר' בא בשם רב דקאמר מחלוקת דר' יהודה ורבנן בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו דקתני א''ר יהודה וכו' וכי אית לך מימר בסוכתה של הילני דכשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו היתה וכי דרכ' של מלכה לישב בסוכה קטנה כזו:
אלא. ודאי דמחלוקת בשאין דפנות עולות עמה והלכך מסתברא כמה דאמר ר' יאשיה דבהכי היא דמיתוקמא מתני' ולית היא פליגא הך תוספתא דמייתי ר' יהודה ראיה מסוכתה של הילני המלכה דכן ארחיהון של העשירים החשובים למיעבד דפנתא קלילן קטנים ואינם מגיעין לסכך:
די יהא קרירא עליל. שיהא האויר הקר נכנס בה ולא ישלוט החום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source