Souccah
Daf 15a
משנה: שִׁעוּר אֶתְרוֹג קָטָן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּאֱגוֹז. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כַּבֵּיצָה. וְהַגָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיֶּאֱחוֹז אֶת שְׁנֵיהֶם בְּיָדוֹ אַחַת דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֲפִלּוּ אֶחָד בִּשְׁתֵּי יָדָיו׃
Traduction
Un petit cédrat, dit R. Méir, ne devra pas être d’une mesure inférieure à celle d’une noix (mesure minimum); selon R. Juda, il devra équivaloir au moins à un œuf. La mesure maximum aura pour limite que l’on puisse, d’une main, saisir le lulav avec un tel cédrat; tel est l’avis de R. Juda. Selon R. Yossé, il pourra avoir jusqu’à une grandeur telle, qu’il faille les 2 mains pour prendre un tel cédrat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שיעור אתרוג קטן. עד כמה:
ר' יהודה אומר כביצה. והלכה כר' יהודה דפחות מכביצה פסול:
והגדול. שיעורו כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת כלומר הלולב והאתרוג יאחז בידו אחת:
ר' יוסי אומר אפי' א' בשתי ידיו. כלומר אפי' אחד מהן והיינו האתרוג. והלכה כר' יוסי:
הלכה: 15a רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. כְּל הַפְּסוּלִין אֵינָן פּוֹסְלִין אֶלָּא בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. תַּמָּן אָֽמְרִין. רוּבּוֹ מִצַּד אֶחָד. חוֹטְמוֹ כְרוּבּוֹ לִפְסוֹל.
Traduction
R. Isaac b. Nahman dit au nom de Samuel: les cas d’inaptitude sont seulement applicables aux premiers jours de fête (non aux suivants). On a dit là-bas (à Babylone): '' la majeure partie'', dont parle ici la Mishna, s’entend même d’un côté du fruit, et de même si ces taches sont au sommet du cédrat, le défaut est aussi grave que sur la majeure partie, et entraîne l’inaptitude.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל הפסולין. דקחשיב במתני' אינן פוסלין וכו' אבל מיום הראשון ואילך כשרין:
נִיטְּלָה פִיטְמָתוֹ. תַּמָּן אָֽמְרִין. שׁוֹשַׁנְתּוֹ. רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָא אָמַר. פִּיקָא. נִּיקֵּב וְלֹא פִילֵּשׁ מִבִּפְנִים כָּשֵׁר. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִיטַּל עוּקְצוֹ נִיקַּב וְלֹא חָסַר כָּל שֶׁהוּא כָּשֵׁר.
Traduction
– Par ''pointe enlevée'', on entend là-bas le bouton; selon R. Isaac b. Haqoula, c’est la partie de la pointe qui pénètre dans le fruit. Si le trou ne dépassant pas l’épiderme ne pénètre pas jusqu’à la partie creuse, le cédrat reste valable. Dans ce sens, il a été dit: ''Si la queue est enlevée et que le trou subsistant n’entraîne pas une parcelle de diminution, il reste valable.''
Pnei Moshe non traduit
תמן. בבבל אמרין הא דקחני עלתה חזזית על רובו היינו אפי' רובו מצד אחד ואם הוא על חוטמו הרי הוא כרובו לפסול ופוסל אף בכל שהוא:
שושנתו. והוא כעין פרח שושן בראש הדד:
פיקא. היא הדד בעצמו שהוא כעין פיקה של שתי אבל אם ניטל שושנתו לבד לית לן בה:
ניקב ולא פילש מבפנים. שאינו מפולש עד חדרי הזרע שמבפנים כשר וזהו כהדא דתנינן תמן כלומר בסיפא ניטל עוקצו וכו' ולא חסר כל שהוא והיינו שאינו מפולש כדפרישית במתני':
אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי פָּסוּל. הַבָּא מִן הַכּוּשִׁי כָשֵׁר.
Traduction
– Le cédrat foncé est impropre; mais celui qui provient du pays des nègres et a une couleur noire naturelle sera valable.
הַיָרוֹק כְּכַרְתָן. רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כָּהֵן כָּרְתִּינוֹן אוֹ דְדָמִי לָהֶן כָּרְתִּינוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כָּהֵין כָּרְתִּינָן. אֵי זֶהוּ יְרַקְרַק שֶׁבִּירוֹקִים. רִבִּי לָֽעְזָר אוּמֵר. כְּשַׁעְוָה וּכְשׁוֹשַׁנַּת קַרְמָל. סוּמֲכוֹס אָמַר. כַּכַנְפֵי טַווָס. אֵי זֶהוּ אֲדַמְדָּם שֶׁבָּאֲדוֹמֵים. זֶה זְהוֹרִית עֲמוּקָה. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. שַׁנְייָא הִיא תַּמָּן דִּכְתִיב יְרַקְרַק.
Traduction
Quant au vert cresson, R. Zeira demanda en présence de R. Imi s’il s’agit de la couleur tout-à-fait semblable au cresson, ou seulement approximative. Il s’agit absolument de la couleur cresson, lui fut-il répondu. On appelle jaune (69)Tossefta ˆ Negaim, ch. 1. parmi les couleurs de ce genre, selon R. Eliézer, la couleur de la cire, ou celle de la rose du Carmel; le somkhos (bleu) est celui des ailes du paon taw''; la couleur rougeâtre est la plus foncée de toutes en ce genre. Comment donc se fait-il qu’ici il soit question de la couleur du cresson, qui est verte et non jaune? Ailleurs, répondit R. Pinhas, il est question de la couleur jaune, pour expliquer le terme biblique yeraqraq (verdâtre).
Pnei Moshe non traduit
הירוק ככרתי וכו' ר''ז בעי וכו' אם כהן כרתינון ממש או דדמי להן כרתינון א''ל כהן כרתינון ממש:
איזהו ירקרק וכו'. בת''כ בפרשת נגעים תני והיה הנגע ירקרק יכול כל מראה ירוק ת''ל ירקרק ירוק שבירוקים אדום יכול כל מראה אדום תלמוד לומר אדמדם אדום שבאדומים ומפרש איזו ירקרק וכו' כשעוה וכשושנת עשב קרמל:
זהורית עמוקה. אדומה הרבה:
והכא הוא אמר הכין. בתמיה דככרתינון נקרא ירוק:
שנייא היא תמן דכתיב ירקרק. ללמד על מראה ירוק שבירוקים:
Souccah
Daf 15b
משנה: אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְמִינוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ בִמְשִׁיחָה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִית שֶׁל זָהָב. אָֽמְרוּ לוֹ בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמָטָּה: וְאֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין בְּהוֹדוּ לַיי' תְּחִילָּה וָסוֹף זְאַף בְּאָנָא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא כְדִבְרֵי הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף בְּאָנָּא יי' הַצְּלִיחָה נָּא. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁכָּל הָעָם מְטָֽרְפִין בְּלוּלְבֵיהֶן וְהֵם לֹא נִיעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא יי' הוֹשִׁיעָה נָּא בִלְבַד. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטּוֹל עַל שׁוּלְחָנוֹ. אִם לֹא נָטַל בַשַּׁחֲרִית יִטּוֹל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב׃
Traduction
Pour lier le faisceau du lulav, on emploie seulement des feuilles de palmier, dit R. Juda; selon R. Meir, on se servira d’un fil quelconque. Ainsi, il raconte que des Jérusalémites liaient leur lulav avec des fils d’or. Toutefois, répliqua l’interlocuteur, ces gens l’attachaient au bas avec des feuilles du même genre (mettant d’autres liens en haut pour l’orner). – (9)(Maasserot 3, 6).. A quel moment remue-t-on le lulav? —En récitant les mots du Hallel: Rendez grâce à Dieu (Ps 118, 1), au commencement et à la fin, ainsi qu’aux mots: O Éternel, secours-nous (ib. 25), selon l’avis de Hillel; Shammaï ajoute encore cette prescription, en disant les mots qui suivent: O Éternel, donne-nous le succès. R. aqiba dit avoir vu R. Gamliel et R. Josué, pendant que tout le peuple saisissait avidement le lulav; ils l’ont seulement remué aux mots ''O Éternel, secours-nous.'' Si, étant en route, on n’a pas pu se procurer un lulav, on devra le prendre en rentrant chez soi, même à table; si on ne l’a pas pris le matin, on le prendra le soir; toute la journée est valable pour remplir ce devoir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין אוגדין את הלולב אלא במינו. ר' יהודה לטעמיה דס''ל לולב צריך אגד והלכך אי אגיד ליה במינא אחרינא הוה ליה חמשה מינין ועובר משום בל תוסיף:
ר''מ אומר אפי' במשיחה. חוט של משיחה דס''ל לולב א''צ אגד ולית ביה משום בל תוסיף דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי וכן הלכה דלולב א''צ אגד אלא משום זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות אוגדין אותו:
בגימונות של זהב. בחוטי זהב כפופין מלשון הלכוף כאגמון:
במינו היו אוגדין אותו למטה. לקיים מצות אגד וזה שלמעלה לנוי בעלמא הוה:
ואיכן היו מנענעין. אדריש פירקין מהדר דקתני לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר אלמא דמצוה לנענע והיכן היו מנענעין:
בהודו לה' תחלה. תחלת הודו הראשון וסוף הודו האחרון שבסוף הלל וכיצד מנענע מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות ומעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים ובהולכה מנענע ג' פעמים וכן בהבאה וכן בעלייה ובירידה על כל אחת ואחת שלשה פעמים:
והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד. כלומר לאפוקיי בהצליחה נא אבל בהודו תחלה וסוף היו מנענעין וכב''ה והכי מפרש בגמרא:
מתני' מי שבא בדרך וכו' יטול על שלחנו. אם שכח ולא נטלו קודם אכילה יפסיק סעודתו ויטול על שלחנו ובדליכא שהות מיירי דהא מדקתני מי שבא בדרך ש''מ דבחול המועד הוא ואין נטילת לולב אלא מדרבנן ואי דאיכא שהות לא היה צריך להפסיק וכדתנן בפ''ק דשבת גבי תפלה ואם התחילו אין מפסיקין ובדאיכא שהות להתפלל אח''כ:
משנה: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהִי לוֹ מְאֵירָה. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֶא אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ׃
Traduction
S’il arrive à quelqu’un qui ne sait pas réciter le Hallel de se le faire lire par un esclave, ou une femme, ou un enfant (qui ne sont pas tenus de remplir ce devoir), il devra répéter chaque mot qu’on lui dit; ce sera là sa punition de ne 1’avoir pas appris. Si un adulte (soumis à ce devoir et pouvant libérer d’autres) fait cette lecture, il suffira de répondre après lui: Alleluia (seul mot, répété en chœur par les fidèles après chaque verset). –. (73)La Guemara ˆ ce ¤ est traduite en (Berakhot 3, 3). Cf. J., traitŽ (Rosh Hashana 3, 10).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו. כך היו נוהגין שאחד קורא את הלל ומוציא את הרבים ואלו אנן חייבין בקריאת הלל דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ומי שאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציא את המחויב מידי חובתו הלכך עונה אחריו מלה במלה מה שהוא אומר:
ותהא לו מאירה. שלא למד ונצרך לשלוחים האלו שיהו מקרין אותו:
אם היה גדול מקרא אותו. ודרך הגדול להקרות ואפי' לבקיאים:
עונה אחריו הללויה על כל דבר. שכך היו נוהגים לענות אחר המקרא את הלל לענות על כל דבר ודבר הללויה:
מקום שנהגו לכפול. כל פסוק ופסוק מאודך ולמטה עד סוף הלל כופלין לפי שכל אותו הפרק מהודו לה' כי טוב עד אודך כי עניתני כפול הוא במקרא ומאודך ולמטה איננו כפול לכך נהגו לכפול מקראות הללו:
לפשוט. ולא לכפול יפשוט:
לברך אחריו וכו'. לאחריו הוא דתלוי במנהג אבל לפניו מצוה היא שכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן:
הלוקח לולב מחבירו בשביעית. חבר שלוקח הושענא כולה מחבירו עם הארץ בשביעית יבקש ממנו ליתן לו האתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית מעם הארץ שחשוד הוא על השביעית ונהי דדמי לולב יכול ליתן לו שהלולב עץ בעלמא הוא ואין בו קדושת שביעית אבל דמי אתרוג אינו יכול ליתנו לו שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן הלכך מבקש ממנו שיתן לו האתרוג במתנה ואם לא רצה ליתן לו במתנה מבליע היא לו דמי אתרוג בלולב שמשלם לו דמי לולב ביוקר עד שיתרצה ליתן לו האתרוג במתנה:
הלכה: אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ פֶרִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. פֶּרִי. רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אַתְייָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. אֶתְרוֹג בּוֹסֶר אֵינוֹ פֶרִי. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אֶתְרוֹג בּוֹסֶר אֵינוֹ פֶרִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְכִי כָל שֶׁהוּא כָשֵׁר בַּלּוּלָב חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר בַּלּוּלָב אֵינוֹ חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי הוּא גָדַל בִּדְפוּס. הֲרֵי הוּא עָשׂוּי כְכַדּוּר. הֲרֵי הוּא פָסוּל בְּלוּלָב וְחַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. 15b מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֶה לְרִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה. דִּכְתִיב פְּרִי. וְאֵינוֹ פֶרִי. רִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי גָדַל בִּדְפוּס. הֲרֵי הוּא עָשׁוּי כְכַדּוּר. הֲרֵי הוּא פָסוּל בְּלוּלָב וְחַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת.
Traduction
(70)En tte est un passage traduit en (Maasserot 1, 4). Aprs quoi, dans l'Ždit. de Venise, commence le ¤8. La Mishna adopte pour mesure minimum celle d’une noix. Selon un autre enseignement, ce sera jusqu’à presque cette mesure. D’après la 1re opinion, le cédrat qui a la grandeur même d’une noix est valable; d’après la seconde opinion, il sera impropre s’il a cette mesure précise (et il devra en avoir une au moins supérieure d’un peu pour être valable). Quant à la mesure maximum, R. Yossa dit: Si la Bible disait: '' Et des branches de palmier'', on comprendrait l’allusion à la conjonction (par ce mot et) des 2 objets en une seule main; mais comme il est dit ''des branches'' (sans jonction), on en peut déduire qu’au besoin chaque objet sera tenu dans une main. On raconte de R. aqiba qu’il entra un jour à la synagogue avec son cédrat sur l’épaule (tellement celui-ci était grand).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אתרוג הבוסר. שלא נתגדל כל צרכו ר''ע אומר אינו פרי ופסול היא לצאת בו וחכמים אומרים פרי הוא וכשר. וגרסינן להא לעיל בפ''ק דמעשרות בהלכה ד':
אתיא דר''ש. דתנינן שם ר''ש פוטר באתרוגים קטנים מן המעשרות וזהו כשיטת ר''ע רבו דאינו חשיב פרי וכדר' יוסי דלקמיה וגריס שם א''ר יוסי כל שהיא כשר ללולב הוא דחייב במעשרות וקס''ד דהיינו נמי טעמיה דר''ע דקסבר שאין לו דין פרי לכל דבר:
התיבון. לר' יוסי והרי אתרוג המנומר או שגדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת או שהוא עגול ככדור הרי הוא פסול ללולב ובמעשרות חייב הוא לדברי הכל:
מסתברא וכו'. כלומר אלא דלא כר' יוסי והכי הוא דמצינן למימר דמסתברא היא דר''ש יודה לר''ע דפסול הוא משום פרי עץ והאי לאו פרי הוא אבל ר''ע לא יודי לר''ש לענין מעשרות ומכח האי קושיא דמקשינן הרי מנומר וכו' ואיכא למימר דטעמיה דר''ע הכא משום דבעינן הדר וליכא:
הלכה: הָא בְהוֹדוּ לֹא. לְהוֹצִיא. אַף בְּאָנָּא יי' הַצְּלִיחָה נָּא.
Traduction
Est-ce à dire que les rabbins en question ne remuaient pas le lulav au premier verset de ce psaume (contrairement à l’avis de l’école de Hillel)? -Non, on a seulement voulu exclure cet acte pour le récit des derniers mots, ''O Eternel, fais-nous prospérer'' (comme le veulent les Shammaïtes).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא בהודו לא. בתמיה דקתני והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד וכי לא נענעו בהודו תחלה וסוף הרי ר''ג ור' יהושע מתלמידי ב''ה הן ומשני להוציא אף באנא ה' הצליחה נא כלומר לא בא להוציא אלא הא דקאמרי בית שמאי אף בהצליחה נא להכי קאמר אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד ולא להוציא בהודו ה' תחלה וסוף:
אֲנָן תַּנִּינָן כָּאֱגוֹז. אִת תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד כָּאֱגוֹז. מָאן דְּאָמַר. כָּאֱגוֹז. כָּאֱגוֹז עַצְמוֹ כָשֵׁר. מָאן דְּאָמַר. עַד כָּאֱגוֹז. כָּאֱגוֹז עַצְמוֹ פָּסוּל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אנן תנינן כאגוז. דמשמע כאגוז עצמו כשר:
ואית תניי תני עד כאגוז. דמשמע עד כאגוז ולא עד בכלל וכדמפרש ואזיל:
רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. זֶה שֶׁהוּא מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ נוֹטֵל לוּלָב וּמְנַעְנֵעַ. שׁוֹפָר וְתוֹקֵעַ. לִכְשֶׁתַּגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. תַּנֵּי. צָרִיךְ לְנַעְנֵעַ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הָכֵין חַד וְהָכֵין חַד אוֹ הָכֵין וְהָכֵין חַד. תַּמָּן תַּנִּינָן. צָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלשׁ פְּעָמִים לְכָל דָּבָר וְדָבָר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הָכֵין חַד וְהָכֵין חַד אוֹ הָכֵין וְהָכֵין חַד.
Traduction
R. Hiya b. Ashé dit au nom de Rav (71)B., traitŽ Berakhot 30a.: lorsque quelqu’un se lève de grand matin pour aller en voyage, il pourra dès l’aurore prendre le lulav et le secouer, ou faire sonner le Shofar (au jour où c’est prescrit); puis, lorsque l’heure de réciter le shema sera arrivée, on devra dire cette formule et réciter les autres prières. On a enseigné qu’il faut secouer le lulav 3 fois. R. Zeira dit: est-ce que l’action de porter le lulav en avant et celle de le ramener comptent chacune à part (n’exigeant plus qu’une fois), ou est-ce considéré comme une seule? De même, il a été dit ailleurs (72)B., traitŽ Nida 62a. que, pour vérifier la gravité d’une tache à l’aide de 7 ingrédients médicinaux, il faut les faire passer sur la tache 3 fois, et à ce sujet aussi R. Zeira demanda si l’aller et retour comptent séparément, ou non? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' זה שהוא משכים לצאת לדרך. ועדיין לא הגיע זמן ק''ש ותפלה נוטל לולב וכו' שאלו מכיון שעלה עמוד השחר כשרין ולכשתגיע עונות ק''ש ה''ז קורא ומתפלל:
ר' זעירה בעי. אי נימא הכין חד והכין חד כלומר ההולכה ממנו ולהלאה נחשב לחד והכין חד ההבאה אצלו נחשב ג''כ לפעם אחד ונמצא שאין צריך כי אם עוד הולכה אחת והרי הן ג' פעמים או דילמא הכין והכין חד ההולכה עם ההבאה אינו נחשב אלא לפעם אחד וצריך הולכה והבאה ג' פעמים:
תמן תנינן. פ''ט דנדר גבי שבעה סממנין מעבירין על הכתם וצריך לכסכס וכו' ובעי נמי כה''ג אם הכן חד והכן חד וכו' ולא איפשטא:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וְכַפּוֹת תְּמָרִים. יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים. אֲפִילוּ זֶה בְיָדוֹ אַחַת וְזֶה בְיָדוֹ אַחַת. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי עֲקִיבָה שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֶתְרוֹג עַל כְּתֵיפָיו.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
א''ר יוסי אילו הוה כתיב. פרי עץ הדר וכפות תמרים יאות הוה דאמרי'. כדי שיאחז שניהם בידו אחת אבל השתא דלית כתיב אלא כפות תמרים בא ללמד דאין השיעור בכדי שיצרף שניהם בידו אחת אלא אפי' זה בידו אחת וזה בידו אחת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source