Souccah
Daf 12b
מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפֵּהוּ. דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. גָּזַל לוּלָב מִיכָּן וְהָדָס מִיכָּן וַעֲרָבָה מִיכָּן וַאֲגָדָן. נִישׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. סּוּכָּה גְזוּלָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירָה. בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. מָאן דְּאָמַר. פְּסוּלָה. בְּשֶׁגָּזַל כְּסָל. וְאֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִיקָּשֵׁר. בִּמְיַישֵּׁב מִלְּמַעֲלָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה פְּסוּלָה. אֵי זוֹ הִיא גְזוּלָה פְסוּלָה. 12b כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּתוֹךְ סוּכָּתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֶוּגָא עֲבַד לֵיהּ מַטַלָּא גַּו שׁוּקָא. עֲבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שְׁרָא לָךְ.
Traduction
La discussion n’est possible qu’au cas où l’on a volé l’objet tout disposé pour le service; mais, si après l’avoir volé, on l’a seulement apprêté à cet effet, le voleur n’est tenu qu’à la restitution de la valeur (et l’adaptation en a fait sa propriété). Si donc il a volé un lulav d’un côté, un myrte de l’autre et une branche de saule d’autre part encore, puis il a lié le tout ensemble, est-ce que la formation de ce lien suffit pour en faire son bien? On peut savoir la réponse de ce qu’il est dit: au sujet d’une Suka volée, les uns disent qu’elle est apte au service, les autres l’interdisent. Sur quoi R. Simon dit au nom de R. Josué b. Lévi que les premiers, la déclarant valable, parlent du cas où le vol porte sur le terrain que le voleur a acquis par un changement de disposition (en y érigeant la Suka), tandis que les autres, la déclarant impropre, parlent du vol des branchages. Or, pour employer ces derniers en toiture, il a fallu les lier (pourtant c’est interdit; donc, le lien seul ne suffit pas pour constituer une adaptation et rendre l’objet permis). Il est possible toutefois qu’il ait suffi de les disposer droit en haut sans lien (et l’on ne peut rien conclure de là). Les rabbins de Césarée disent au contraire au nom de R. Yohanan que celui qui déclare une telle Suka impropre au culte, la reconnaît comme telle en tous cas (soit qu’il s’agisse du terrain, soit du branchage); car, selon lui, elle est volée, et, par suite, impropre au culte, dès que l’on pénètre dans la Suka de son prochain sans avoir son assentiment. Ainsi, Gamliel Zouga ayant érigé sa Suka sur la voie publique, R. Simon b. Lakish en passant lui fit observer qu’un tel cas ne doit pas être permis (le sol étant à tous).
Pnei Moshe non traduit
מה פליגין. אדלעיל קאי דפליגי ר' חייה ור' לוי דלמר ולטעמיה ביום ראשון הוא דפסול ולמר אף בי''ט שני פסול דוקא בשגזלו משופה שכבר תיקנן הנגזל לאחר שקצצו מן הדקל ותיקנו אבל אם גזלו ושיפה הוא כבר קנייה בשינוי מעשה לכ''ע דשינוי שאינו חוזר לברייתו הוא ושלו הן אלא דמים הוא שחייב לו וכן לאידך דס''ל משום מצוה הבאה בעבירה הכא מכיון שכבר קנאו קודם המצוה אין כאן משום מצוה הבאה בעבירה:
גזל לולב מכאן וכו'. כלומר שלא גזלו באגודה אלא גזל כל אחד ואחד בפ''ע ואגדן הוא מהו אם קנאה בשינוי מעשה כזה או לא דשינוי החוזר לברייתו הוא ולא מיקרי שינוי:
נישמעיניה מן הדא. דאשכחן דפליגי תנאי גבי סוכה גזולה וקאמר עלה ר' סימן בשם רבי יהושע בן לוי דמפרש דלא פליגי לדינא אלא דמאן דאמר כשירה מיירי בשגזל קרקע ועשה עליה סוכה דקי''ל קרקע אינה נגזלת והוה ליה סוכה שאולה וכשירה ומ''ד פסולה מיירי בשגזל פסל וסיכך בו והשתא איפשיטא בעיין דהא הכא וכי אפשר שלא יקשר את הפסול זה לזה שיהו מושכבים יחד ואפ''ה פסול ומשום דהוי ליה שינוי החוזר לברייתו ולאו שמיה שינוי וה''ה כאן בשאגדן דלא קנאו דשינוי החוזר לברייתו הוא:
במיישב מלמעלה. ודחי לה דמהכא לא תפשוט דאיכא למימר דבשלא קשרן מיירי אלא שמיישב אותו מלמעלה זה אצל זה ואין כאן מעש כלל דניקרייה שינוי מעשה:
בין זה ובין זה פסול. כלומר דר' יוחנן פליג אהא דריב''ל דמפרש דהני תנאי לא פליגי אלא דמר מיירי בשגזל קרקע ומר מיירי בשגזל פסל וסיכך בו דלא היא אלא דמאן דפוסל בין זה ובין זה הוא פוסל וטעמא דהאי מ''ד דס''ל סוכה גזולה פסולה ס''ל נמי שאולה פסולה ואי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי אינה נגזלת שאולה היא ובין כך ובין כך פסולה היא ואם גזל פסל וסיכך בו נמי פסולה וטעמא דס''ל להאי מ''ד דלא עשו תקנת מריש בסוכה אלא דאוקמוה אדאורייתא וגזל גמור היא:
איזו היא סוכה גזולה פסולה. סיומא דמילתא דר' יוחנן הוא וכלומר אלא איזו היא סוכה גזולה דשנינו דפליגי בה הני תנאי דלהאי מ''ד פסולה היא כל שהוא נכנס וכו' כלומר שתקפו שלא מדעתו והוציאו מסוכתו ונכנס בה והלכך סבירא ליה פסולה וכדאמרן דהאי מאן דאמר ס''ל שאולה נמי פסולה וממ''נ היא פסולה וכן הוא פוסל בשגזל פסל וסיכך בו ומטעמא דאמרן ומאן דמכשיר ס''ל כשרה דקרקע אינה נגזלת וה''ל שאולה וס''ל דשאולה כשיר':
כהדא. דגמליאל זוגא עשה לי סוכה בשוק דרשות הרבים הוא ועבר ר''ל ואמר ליה מי התיר לך זה דסבירא ליה כמאן דאמר שאולה פסולה והלכך ברשות הרבים נמי פסולה דנהי דקרקע אינה נגזלת מ''מ ברשות הרבים לאו קרקע דידיה הוא וכשאולה דמיא ופסולה:
יָבֵשׁ פָּסוּל. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. הַיָּבֵשׁ פָּסוּל עַל שֵׁם לֹֽא הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ יָהּ֑. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. הַיָּבֵשׁ עַצְמוֹ כָשֵׁר. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. וַהֲלֹא בְכַרַכֵּי הַיָּם מוֹרִישִׁין לוּלְבֵיהֶן לִבְנֵיהֶן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדּוֹחַק. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אֲבִינָּא. יָֽבְשָׁה צִיצִּיתוֹ מָהוּ מַה בֵינוֹ לְקָטוּם. אֲמַר לוֹן. זֶה הִדּוּר וָזֶה אֵינוֹ הִדּוּר.
Traduction
Le lulav sec est impropre'', dit la Mishna. Il est déclaré tel, dit R. Abin au nom de R. Juda b. Pazi, parce qu’il est écrit (Ps115, 17): les morts ne louent pas Dieu. On a enseigné au nom de R. Juda (57)Tossefta ˆ ce traitŽ, ch. 2.: si le corps seul (le tronc) est sec, il peut encore servir au culte; et ce qui doit le prouver, dit R. Juda à ses interlocuteurs, c’est que dans les îles lointaines de la mer, les pères lèguent leur lulav comme héritage, à leurs fils (on le conserve de longues années). On ne tire pas de preuve, fut-il répliqué, d’un tel cas de force majeure (parce que ces îles ne possèdent pas de palmiers). On a demandé devant R. Abina quelle est la règle si la pointe seule des feuilles est desséchée? Doit-elle être la même que si cette pointe est brisée (et être un cas d’inaptitude)? —Non, dit R. Abina, la sécheresse n’est pas un défaut nuisant à la beauté, comme le serait la cassure.
Pnei Moshe non traduit
יבש פסול וכו' על שם לא המתים יהללו יה. בדבר שהיא כמת שנתייבש ונראה לבנוניתו לא יהללו בו להקב''ה:
תני בשם ר' יודה וכו'. בתוספתא פ''ב:
בעון קומי רבי אבינא יבשו ציציתו. ראשי העלין שלו מהו אם היא כובש כולו או לא:
מה בינו לקטום. כלומר הדר אמרי ליה דמסתברא דפסול דמה בין יבש ראשו שלמעלה ובין נקטם ראשו דקתני במתני' דפסול אמר לון ר' אבינא לא דמיא דזה הדר הוא שאף על פי שיבש ראשו ואינו נראה כל כך כמו נקטם ראשו לגמרי שאין זה הדר:
רִבִּי מָלוּךּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. נֶחֱלַק הַמַּתְאִים כְּמִי שֶׁנִּפְרְדוּ הֶעָלִין. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים כִּשְׁמָן. רִבִּי יוּדָה אוּמֵר. אִם נִפְרָד יְאַגְּדֶנּוּ.
Traduction
R. Meloïh dit au nom de R. Josué b. Lévy: si la colonne médiale est fendue, c’est comme si toutes les feuilles se détachaient (et le lulav devient impropre). Quant à l’expression biblique branches de palmier, selon R. Tarfon, elles devront être liées (comme la souche se tient jointe); selon R. aqiba, elles sont telles qu’on les désigne (sans qu’il soit question de séparation des feuilles). R. Juda dit de lier les feuilles si elles se disjoignent.
Pnei Moshe non traduit
ר' טרפון אמר כפות תמרים. כלומר לשון כפות ואגוד הוא ובת''כ פ' אמור גריס ר''ט או' כפות ואם פרוד יכפתנו:
כשמן. כך היא שמן ובין הוא כפות ובין הוא פרוד כפת תמרים נקרא:
אֵילּוּ הֵן צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל שֶׁהֵן כְּשֵׁירוֹת. כָּל שֶׁרֹאשָׁהּ שֶׁלָּזֶה מָגִּיעַ לְצַד עִיקָּרוֹ שֶׁלָּזֶה. תַּנֵּי. חָרוּת פְּסוּלָה. דּוֹמֶה לְחָרוּת כָּשֵׁר.
Traduction
– Les branches de palmiers de la montagne de fer sont valables pour le service officiel, lorsque l’extrémité d’une feuille aboutit au moins à la base de la suivante (sans intervalle vide, dénudé). On a enseigné: un tronc sec (sans feuilles) est impropre; mais celui qui ressemble seulement au sec (qui commence à dessécher) est valable.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם חרות פסול שנתקשה ונעשה כחריות הדקל ודרך הלולב הוא שעליו נושרין בימות הגשמים והשדרה נתקשה ונעשה עץ:
דומה לחרות. שהתחיל להתקשות אבל עדיין לא נעשה עץ כשר:
Souccah
Daf 13a
משנה: הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבּוֹת מֵעָלָיו פָּסוּל וְאִם מִיעֲטָן כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב:
Traduction
Une branche de myrte volée, ou desséchée, est impropre au service; celle qui provient du bocage de l’Ashera, ou d’une ville séduite par l’idolâtrie, est également impropre. Si elle est épointée, ou si ses feuilles sont détachées, ou si les baies sont plus nombreuses que les feuilles, elle est impropre, à moins d’en avoir réduit le nombre. Cet enlèvement pour arriver à la réduction est un travail interdit aux jours de fête (60)Cf. traitŽ (Rosh Hashana 4, 8).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הדס הגזול וכו'. כמו דפרישית במתני' דלעיל גבי לולב:
נקטם ראשו. ראש הבד דגבי הדס לא שייך ראש העלין שאין העלים העליונים יוצאין מראש הבד אלא דלפעמים ראש הבד הוא חלק הלכך ראש דידיה הוא ראש הבד ולא ראש העלין ואפי' אם עלה יוצא מראש הבד לא מיקרי נקטם עד שיקטם ראש הבד ובגמרא איפסק הלכתא כר' טרפון דלקמן דלא מיפסל בנקטם ואפי' שלשתן קטומים:
או שהיו ענביו. כמין פרי יש בו שדומין לענבים ואם הן מרובות מעלין פסול ולא אם הן שחורות או אדומות אבל אם הן ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:
ואין ממעטין ביו''ט. דהוה ליה כמתקן מנא:
משנה: עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵישָׁה פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פְּסוּלָה. נִקְטַם רֹאשָׁהּ נִפְרְצוּ עָלֶיהָ וְהַצַּפְצָפָה פְּסוּלָה. כְּמוּשָׁה וְשֶׁנָּֽשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ וְשֶׁל בַּעַל כְּשֵׁירָה׃
Traduction
Des branches de saule volées ou desséchées sont impropres au culte; celles qui proviennent du bocage consacré à Ashera ou d’une ville séduite par l’idolâtrie, sont aussi impropres. Celle qui est épointée, ou dont les feuilles sont détachées, ou qui pendent irrégulièrement (62)Les feuilles de cette sorte, dit une note de l'Ždition Jost ˆ ce, ne sont pas ovales, comme les ordinaires, mais dentelŽes. Le terme aramŽen se retrouve intact dans un terme arabe que cite de Sacy. Chrestomathie arabe (2e), 1, 259., est impropre; si elle est seulement fanée ou n’ayant perdu qu’une partie des feuilles, ou provenant d’un champ (au lieu d’un cours d’eau), elle est valable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ערבה גזולה וכו' נקטם ראשה וכו'. ולמאי דקי''ל הלכה כר''ט גבי הדס נקטם ראשו כשר ה''ה בערבה:
והצפצפה. מין אחד של ערבה שעלה שלה עגול ופיה דומה למגל:
ושל בעל. הגדילה בשדה ולא בנחל כשרה לא נאמר ערבי נחל דוקא אלא שדיבר הכתוב בהוה:
הלכה: כְּתִיב וַֽעֲנַ֥ף עֵץ עָבוֹת. עַץ שֶׁעֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְעוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס. אִין תֵּימַר זֵיתָא. עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה וְאֵין עֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ. אִין תֵּימַר זַרַגּוּנָה. שֶׁעֲנָפְיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס.
Traduction
Il est écrit (Lv 23, 40): et des rameaux de l’arbre très branchu; on en conclut qu’il s’agira d’un bois dont les feuilles couvrent la majeure partie et qui monte en formant une tresse: c’est le myrte. Ce ne saurait être l’olivier, car la tronc forme bien une tresse, mais les branches ne le couvrent pas pour la plus grande partie. Ce n’est pas non plus le cep de vigne, car il est vrai que les branches couvrent la majeure partie, mais il ne pousse pas en formant la tresse (61)Selon le comment. PnŽ-MoschŽ, c'est ˆ l'inverseÊ: des facultŽs manquent ˆ cette dernire sorte, que la premire possde.. Il n’y a donc que le myrte. –
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב וענף עץ עבות וכו' ברייתא היא בת''כ:
אין תימר זיתא. ענפיו חופין את רובו ואין עולה כמין קליעה אין תימר זרגונה עולה כמין קליעה ואין ענפיו חופין את רובו. כצ''ל ובספרי הדפוס נתהפכו התיבות בטעות:
זרגונה הוא דולבא קשטניי''ר בלע''ז וקלוע הוא אבל אין עליו רצופין לכסות רוב העץ והזית היא בהפך:
חִייָה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּמַשְׁחִירוֹת שָׁנוּ. לָמָּה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָיָה דַּרָכּוֹ לְגַדֵּל יְרוֹקִים. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ הֲרֵי אֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ. הֲוֵי. לָא טַעֲמָא דִי לָא מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ.
Traduction
Hiya b. Ada dit au nom de R. Simon b. Lakish: la Mishna interdit d’employer le myrte dont les feuilles seront dépassées en nombre par les baies, lorsque celles-ci sont noires (mûres); car alors elles ne ressemblent plus au tronc, où le fruit paraît mûr. Quelle différence pratique y a-t-il entre ces deux motifs? Le voici: au cas où le myrte produit des baies vertes, elles ne sauraient être défendues pour le défaut de ressemblance, puisqu’elles ont alors la même couleur que le bois; en ce cas donc, il ne saurait y avoir d’autre motif d’interdit que la maturité.
Pnei Moshe non traduit
במשחירות שנו. בענביו שחורות הוא דמיירי במתני':
למה. פסול הוא אם ענביו מרובין הן אם משום שאין דומות לעצו שהן שחורות והעץ הוא ירוק או משום שנגמר פריו הוא והתורה אמרה וענף עץ עבות ולא פרי שלו:
מה נפיק מן ביניהון. דהני טעמי:
היה דרכו לגדל. ענבים ירוקים איכא בינייהו דאם תאמר משום שאין דומות לעצו אינון הירוקות דומות הן לעצו וכשר ואם תאמר דבאמת כשר אמאי סתים וקאמר ענבים מרובות מעליו פסול אלא הוי דע''כ לית טעמא אלא משום שנגמר פריו הוא ואפילו ירוקות לא מיתכשרי:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר. תַּנֵּי. הֲדַס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה וְלוּלָב אַרְבָּעָה. תַּנֵּי. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בָּאַמָּת שִׁשָּׁה. עַל דְּרִבִּי טַרְפוֹן פּוֹשְׁכִין רַבְרְבִין. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן פּוֹשְׁכִין דַּקִּיקִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא. לוּלָב טֶפַח. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵזוֹב טֶפַח. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. לוּלָב טֶפַח. אֵיזוֹב טֶפַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 13a קִייְמָהּ רִבִּי סִימוֹן. רִבִּי חִינְנָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לוּלָב טֶפַח. אֵיזוֹב טֶפַח. שׁוֹפָר טֶפַח. שִׁילייָא טֶפַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף דוֹפָן שְׁלִישִׁית טֶפַח. רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁיזְרָה. אֵיזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלִין. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב רִבִּי חִינְנָא רִבִּי פַּרְנָךְ רַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מָּנִישָׁא בְשֵׁם רַב. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁזְרָה. אֵיזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלָיו.
Traduction
– R. Simon b. Aba dit au nom de R. Yohanan, qu’il faut compléter ainsi ce que la Mishna dit de la longueur du lulav, qu’il reste un espace suffisant pour l’agiter, en dehors du faisceau orné par l’adjonction des myrtes et saules. Aussi, l’on a enseigné: les myrtes et saules occuperont 3 palmes; et le lulav aura au moins une longueur de 4 palmes (pour qu’il dépasse le faisceau). On a enseigné qu’il s’agira d’une coudée de 5 palmes, selon R. Tarfon; mais, selon les autres sages, c’est une coudée de 6 palmes. Au fond, cela revient au même, car R. Tarfon parle de longs palmes, les autres sages traitent de petits palmes. R. Yossa et R. Simon b. Lakish disent au nom de R. Juda Nassi que le lulav (pour la partie libre) doit être d’un palme; R. Simon dit au nom de R. Josué b. Lévi que le faisceau d’hysope (58)Servant ˆ purifier l'homme atteint de lpre, aprs sa guŽrison. doit être aussi d’un palme. —Quoi, s’écria R. Zeira, se peut-il que le lulav et l’hysope aient la même mesure? —Oui, dit R. Yossé, R. Simon l’a confirmé, comme R. Hinena ou R. Simon l’a dit au nom de R. Josué b. Lévi, la mesure d’un palme est adoptée pour le lulav (la partie libre), le bouquet d’hysope, le Shofar (trompette du nouvel-an), l’arrière-faix (59)B., traitŽ Nida 26a., et, selon un certain avis, pour le 3e mur de la Suka. R. Zeira. demanda: est-ce que l’on entend que les feuilles du lulav aient la longueur d’un palme en dehors de la côte dorsale, ou que l’hysope ait cette mesure en dehors du calice formé par les feuilles? Oui, dit R. Yossé, ou R. Tahi au nom de R. Hinena, R. Parnakh, R. Matna et Yossé b. Manassié au nom de Rav, cette mesure devra être telle.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתין כדי לנענע בו כשר. כלומר כן צריך לפרש המתני' דכדי לנענע בו דקתני היינו מלבד השיעור שלשה טפחים של הדס וערבה יהא בו עוד טפח מלמעלה כדי לנענע בו דאל''כ האי כדי מיותר הוא וה''ל למיתני לולב שיש בו ג' טפחים לנענע בו והיינו דקאמר כיני מתני' וכו' דכך צריך לדייק לישנא דמתני' דקתני כדי לנענע בו:
על דר' טרפון פושכין רברבין. משער הוא בטפחים גדולים ושוחקות שלשה מהן להדס וערבה והשאר ללולב ורבנן משערין בטפחים קטנים שלשה מהן להדס וערבה והשאר ללולב:
לולב טפח. יותר על שיעור הדס וערבה:
לולב טפח אזוב טפח. בתמי':
קיימה ר' סימון. היה מקיים דברי ר' יודה הנשיא כדקאמר ר' חיננא בשם ר' סימן וכו' דכל הני שיעורן טפח וכדאמרן:
ר''ז בעי. טפח היתר שבלולב אם הוא מלבד השדרה שצריך שיהו העלין יוצאין מהשדרה טפח וכן באזוב חוץ מהגבעולין ופשיט ר' יוסה וכו' דמלבד השדרה ומלבד הגבעולין באזוב צריך שיהיה טפח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source