Vayedaber

Souccah

Daf 10a

משנה: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בֵין הָאִילָנוֹת כְּשֵׁירָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה:

Traduction

Une Suka érigée au milieu des arbres est valable. Ceux qui sont envoyés pour accomplir un précepte religieux sont dispensés du devoir de la Suka, ainsi que les malades et ceux qui les servent. Il est permis, hors de la Suka, de boire ou de manger passagèrement (sans faire un repas).

Pnei Moshe non traduit

מתני' והאילנות דפנו' לה כשרה. ודוקא באילנות עבים וחזקים או שקישר וחיזק אותם עד שלא תהיה הרוח מצויה מנידה אותם תמיד וצריך למלאות ג''כ בין הענפים בתבן וקש שלא תניד אותם הרוח ושיקשר אותם שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה אינה מחיצה:

שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. לפי שהעוסק במצוה פטור מן המצוה ולא בלבד בשעה שעוסקין במצוה אלא אפי' בשעה שאין עוסקין בה כגון ההולך להקביל פני רבו או לפדיון שבוים פטור אף בשעת חנייתו והיינו אם הוא צריך לטרוח אחר המצוה האחרת אבל אם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא טורח יעשה שתיהן:

חולין ומשמשיהן פטורין. ואפי' בחולי כל דהו והא דשרי לבטל מצות עשה של תורה מפני חולי כל דהו או מצטער מפני ריח רע או מפני פשפשים ופרעושים שהוא פטור וכן הולכי דרכים ביום שהן פטורין ביום וכן אם הולכים בלילה פטורין בלילה וכן שומרי גנות ופרדסים דפטרי להו רבנן מן הסוכה טעמא הויא משום דכתיב בסוכות תשבו כעין תדורו וכל היכא דאית ליה מידי שמפני אותו דבר היה יוצא מדירתו יוצא נמי מסוכתו אבל העושה סוכתו מתחלה במקום הראוי להצטער באכילה או בשינה כגון במקום שמתיירא מפני הליסטים בשינה ואין מתיירא באכילה אפילו באכילה לא יצא י''ח באותה סוכה הואיל ואינה ראויה לו לכל צרכיו אכילה ושתיה ושינה דכעין תדורו בעינן והאי לא הוה כעין תדורו:

אוכלין ושותין עראי. דבר מועט כדטעם בר בי רב ועייל לכלה שאוכל דבר מועט להסיר כאב לבו ודעתו לסעוד אח''כ וזהו נקרא אכילת עראי:

הלכה: רַב חוּנָה אֲזַל לְעֵייניטַב לְסִימָנָה. מִי אֲתִי צְחָא גַּו אִיסְרָטָא וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מִיטְעוֹם כְּלוּם עַד דְּעָל לֵיהּ לִמְטַלַּלְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן סַפְרָא דְגוּפְתָּא.

Traduction

R. Houna s’était rendu pendant cette fête à Ein-Tab (42)Cf. ci-aprs, trait (Rosh Hashana 2, 5) ( 58a)., pour s’assurer de la fixation de la néoménie (ce qui est une préoccupation religieuse); et comme il eut soif pendant qu’il suivait la grande route (strata), il ne voulut pourtant goûter à rien (par sévérité excessive pour lui-même), jusqu’à ce qu’il fût parvenu dans la Suka de R. Yohanan Safra (le barbier ou écrivain), à Goftah.

Pnei Moshe non traduit

גמ' רב הונא אזיל לעייני טב לסימנא. הלך לקידוש החדש לעין טב לפי ששם היו קבועין לקדש את החדש ולהביא סימן שקדשו אותו הב''ד כדאמרינן בפ''ב דר''ה א''ל רבי לר' חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים וקמ''ל הכא אע''פ שרב הונא היה שליח מצוה אפ''ה היה מחמיר על עצמו וכשבא בשליחות זה היה צמא לשתות בדרך ולא קבל עליו לטעום כלום עד שנכנס לסוכתו דר' יוחנן ספרא של המקום גיפתא:

אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא סוֹף דָּבָר חוֹלִין שֶׁלְסַכָּנָה אֶלָּא אֲפִילוּ חוֹלִין שֶׁאֵינָן שֶׁלְסַכָּנָה. תַּנֵּי אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי חוֹשֶׁשׁ עֵינַיי בְקַיְסָרִין וְהִתִּיר לִי רִבִּי יוֹסֵי בִּירְבִּי לִי וְכָל מְשַׁמְּשַׁיי לִישָׁן חוּץ לַסּוּכָּה. רִבִּי בַּא בַּר זָֽבְדָא אָמַר. שׁוּשְׁבִּינִין וְכָל בְּנֵי חוּפָּה פְטוּרִין מִן הַסּוּכָּה.

Traduction

R. Mena dit: la dispense accordée par la Mishna ne se rapporte pas seulement à ceux qui sont dangereusement malades, mais encore à ceux qui le sont légèrement. Ainsi, l’on enseigne (43)Tossefta ce trait, ch. 2. qu’il est arrivé à R. Simon b. Gamliel d’avoir mal aux yeux à Césarée, et R. Yossé b. Rabbi lui permit, ainsi qu’à tous ses serviteurs, de coucher hors de la Suka. R. Aba b. Zabda dit: les garçons d’honneur et tous les invités d’un mariage (ce qui est une occupation religieuse) sont dispensés du devoir de la Suka.

Pnei Moshe non traduit

לא סוף דבר חולין של סכנה. תנינן דפטורין מן הסוכה אלא אפי' חולה שאיני של סכנה כדקתני בתוספתא פ''ב אמר רשב''ג וכו':

תני. בתוספתא שם שומרי העיר ביום וכו' ומסיים התם שומרי גנות ופרדיסין פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום:

תַּנֵּי. שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּיּוֹם פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַיּוֹם וְחַייָבִין בַּלַּיְלָה. שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּלַּיְלָה פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַלַּיְלָה וְחַייָבִין בַּיּוֹם. שׁוֹמְרֵי הָעִיר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּשׁוֹמְרֵי גַּייְסוֹת. אֲבָל בְשׁוֹמְרֵי מָמוֹן עָשׂוּ אוֹתָן כְּשׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵיסִין.

Traduction

On a enseigné (ibid.): les gardiens de jour d’une ville sont dispensés de la Suka le jour, mais ils sont soumis à ce devoir la nuit; ceux qui sont de garde la nuit sont dispensés la nuit et soumis le jour; enfin ceux qui sont toujours de garde sont toujours dispensés. Toutefois, cette dispense générale n’a lieu que s’il s’agit de préserver la ville de l’envahissement d’une armée étrangère (d’un péril capital), mais s’il s’agit seulement de la garder contre les voleurs, ces gardiens sont assimilés à ceux des jardins et vergers, qui sont seulement dispensés la nuit, lorsqu’ils veillent avec plus de soin.

Pnei Moshe non traduit

הדא דאת אמר. דשומרי העיר ביום ובלילה פטורין בין ביום ובין בלילה בשומרי גייסות מיירי שלא יבואו הגייסות עליהן דהן באין על עסקי נפשות ודרך לשמור מהן ביום ובלילה אבל בשומרי ממון שלא יבואו גנבים לגנוב ממונם ומדרך הגנבים לבוא בלילה ועיקר השמירה מהן בלילה הוא לפיכך עשו אותן כשומרי גנות ופרדיסין דתנינן שם שפטורין בלילה וחייבין ביום כמו שהבאתי דשומרי ממון ושומרי גנות ופרדיסין דין אחד להם דעיקר שמירתן בלילה מפני הגנבים הן:

אֶבְדַומָא מִלְחָא הֲוָה דְמַךְ קוֹמֵי חָנוּתֵיהּ. עֲבַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲמַר לֵיהּ. אַייְזִיל דְּמַךְ גַּו מְטַלַּלְתָּךְ. רִבִּי מָנָא הֲוָה שׁוּשְׁבִינֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר יַפְלִיטִי. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לֵיהּ. אַיזִיל דְּמוֹךְ גַּו מְטַלַּלְתָּךְ. רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן הֲוָה שׁוּשְׁבִינֵיהּ דְּחַד בַּר נַשׁ. שְׁאִיל לְרִבִּי לָֽעְזָר. מַר לֵיהּ. אַיזִיל דְּמוֹךְ גַּו מְטַלַּלְתָּךְ.

Traduction

Ainsi, Abudama de Milha dormait le jour devant sa boutique (s’imaginant pouvoir se reposer là comme gardien de sa maison); mais R. Hiya b. Aba venant à passer lui dit qu’il est tenu en ce cas de se rendre dans sa Suka. Comme R. Mena servait de garçon d’honneur à R. Jacob b. Pléti, il vint demander à R. Yossa l’autorisation de dormir hors de la Suka: il faut à cet effet te rendre dans la Suka, lui dit ce rabbin (qui ne partage pas l’avis précité de R. Aba b. Zabda). De même, lorsque R. Isaac b. Merion fut le garçon d’honneur d’une autre personne, il alla consulter R. Elazar, qui lui dit d’avoir à se reposer dans l’intérieur de la Suka.

Pnei Moshe non traduit

אבודמא. שם חכם ממקום מלחא היה ישן לפני חנותו לשמור והיה סבור שפטור הוא מן הסוכה וביום היה ועבר ר' חייה בר בא וא''ל איזיל דמיך גו מטללתך שאינך צריך לשמור ביום וחייב אתה בסוכה:

אתא שאיל לר' יוסי. אם הלכה כר' בא בר זבדא דאמר לעיל שושבינין וכו' פטורין וא''ל איזיל וכו' דלא ס''ל הא דר' בא בר זבדא:

[תַּמָּן תַּנִּינָן.] שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן אוֹ שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם. כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. הָכָא אַתְּ אָמַר. כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. עֵירוּבוֹ עֵירוּב (וְאָסוּר) [וּמוּתָּר] לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. כָּאן מלְּמַעֲלָן וְכָאן מִלְּמַטָּן. הָדָא יַלְפָא מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא. הָדָא יַלְפָא מִן הַהִיא. שֶׁאִם הָיָה נָתוּן בְּצִידּוֹ שֶׁלְאִילָן שֶׁעֵירוּבוֹ עֵירוּב ומותָּר לְטַלְטְלוֹ. וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא. 10a שֶׁאִם הָיוּ שְׁתֵּי יְתֵידוֹת יוֹצְאוֹת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבֵּיהֶן שֶׁהִיא כְשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בֵּין הָכָא בֵין תַּמָּן. מִן הַצָּד הִיא. מַאי כְדוֹן. כְּהַהיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עַל צִידָדֵי בְהֵמָה בַשַּׁבָּת. הִיא צִידָדֵי בְהֵמָה הִיא צִידָדֵי אִילָן.

Traduction

Souccah

Daf 10b

משנה: מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם וְאָֽמְרוּ הַעֲלוּם לַסּוּכָּה. וּכְשֶׁנָּֽתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אֹכֶל פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה נְטָלוֹ בַמַּפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה וְלֹא בֵירַךְ אַחֲרָיו:

Traduction

Il est arrivé (pendant ces jours de fête) que l’on a apporté à R. Yohanan b. Zaccaï une parcelle d’un mets pour le faire goûter, et à R. Gamliel deux figues avec une cruche d’eau: ils dirent d’apporter le tout à la Suka (quoique ce soit minime). Lorsqu’on remettait un goûter accessoire à R. Zadoc (un cohen), il en prenait une part moindre qu’un œuf (n’entraînant pas le devoir des diverses formules de bénédiction), l’enveloppait (45)Cf. trait (Toharot 2, 1). d’une serviette (mappa) à l’abri de tout contact impur, et la mangeait hors de la Suka, sans prononcer aucune bénédiction (46)Cf. trait (Berakhot 7, 2). après cela (en raison du peu d’importance de ce goûter).

Pnei Moshe non traduit

מתני' מעשה שהביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי וכו'. בבבלי קאמר מעשה לסתור חסירי מחסרא והכי קתני ואם בא להחמיר על עצמו מחמיר ולית ביה משום יוהרא ומעשה נמי שהביאו וכו':

אוכל פחות מכביצה וכו'. משום נטילה ומשום ברכה קאמר פחות מכביצה דאלו משום סוכה הא אמרינן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואפילו יותר מכביצה:

נטלו במפה. משום דר' צדוק כהן היה והיה אוכל על טהרת תרומה ונטלו במפה שלא יגע בו בסתם ידים:

משנה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַייָב אָדָם לוֹכַל בַּסּוּכָּה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין לַדָּבָר קִיצְבָה חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְבָד. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִי שֶׁלֹּא אָכַל לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין וְעַל זֶה נֶאֱמַר מְעוּוָת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִימָּנוֹת:

Traduction

Selon R. Eliézer, il faut manger en total 14 repas dans la Suka, savoir un chaque jour et un la nuit; selon les autres sages, rien n’est prescrit à cet égard, et le repas seul du 1er soir de la fête est obligatoire. De plus, R. Eliézer dit: si l’on n’a pas pu faire ce repas le 1er soir de la fête, on le mangera par contre le dernier soir; les autres sages disent qu’il n’y a pas de compensation ultérieure, ainsi qu’il est dit (Qo 1, 15): ce qui a été abîmé ne peut plus être réparé, et la perte ne saurait être restituée (48)Suit un passage traduit au trait (Berakhot 6, 1).

Pnei Moshe non traduit

מתני' ר''א אומר י''ד סעודות וכו'. ב' בכל יום לשבעת הימים:

וחכמים אומרים אין לדבר קצבה. שאם רוצה לאכול אוכל ויאכל בסוכה ואם רוצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו חוץ מלילי י''ט הראשון של חג בלבד דחובה הוא לאכול כזית בסוכה דילפינן ט''ו ט''ו מחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף בסוכה כן:

משלים בלילי י''ט האחרון. בליל שמיני עצרת ואין הלכה כר''א בשתיהן:

הלכה: הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. שֶׁלֹּא בֵירַךְ אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. הָא בְרָכָה אַחַת בֵּירַךְ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. לֹא בְרָכָה אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. תַּנֵּי. כָּל שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אוֹמְרִים לְפָנָיו. הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. כָּל שֶׁאֵין אוֹמְרִין אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵין אוֹמְרִים לְפָנָיו. הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הָתִיבוֹן. הֲרֵי פָחוּת מִכְּזַיִת אֵין אוֹמְרִין עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. מֵעַתָּה לֹא יֹאמְרוּ לְפָנָיו. הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. רִבִּי יַעֲקֹר בַּא אָחָא אָמַר. לְשְׁאָר הַמִּינִין נִצְרְכָה.

Traduction

Lorsque la Mishna dispense de la bénédiction à faire, on a supposé qu’il s’agit de la grande formule composée de trois bénédictions, mais que l’on doit réciter celle qui se compose d’une seule formule (courte). Or, on a enseigné qu’après ce goûter on ne récitera ni la formule courte, ni celle qui est triple. – (47)Cf. trait (Hagiga 1, 7)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' הוינן סברין מימר. מעיקרא שלא בירך אחריו שלש ברכות כדרך שמברכין על הפת הא ברכה אחת מעין ג' בירך לאחריו אבל אשכחן חדא ברייתא דתני לא ברכה אחת וכו' בירך לאחריו אבל לפניו ודאי בירך שאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה:

תני. בתוספתא פ''ד דברכות וגרסינן להא לעיל בפ''ו דברכות בהלכה א':

כל שאומרים עליו וכו'. ומדייק הש''ס הא כל שאין אומרים אחריו ג' ברכות אין אומרים לפניו המוציא:

והתיבון עלה והרי פחות מכזית וכו'. מעתה לא יברכו לפניו המוציא וקשיא למ''ד התם שאפילו פחות מכזית מברכין לפניו המוציא:

לשאר המינין נצרכה. הא דקתני בתוספתא כל שאומרים עליו וכו' לאו למעוטי פחות מכזית הוא אלא למעוטי שאר מינין שאינן מחמשת המינין היא דנצרכה שאין מברכין אחריהן שלשה ברכו' ולא לפניהן המוציא:

מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי אִילָעְאִי אֶצֶל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּלוֹד. אָמַר לֵיהּ. 10b אַף אַתְּ מִשּׁוֹבְתֵי הָרֶגֶל. וַהֲלֹא אָֽמְרוּ שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁלְתַּלְמִיד חֲכָמִים לִהְיוֹת מַנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ בָרֶגֶל וְהוֹלֵךְ לוֹ. כְּהָדָא. רִבִּי זְעוּרָה סְלִיק לִגְזוּרָה דְרִבִּי אִילָא וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מִיטְעוּם כְּלוּם. אִין מִשּׁוּם דְלָא הֲוָה עִיסְקֵיהּ טְעַם כְּלוּם עַד יַפְנֵי מוּסָף. וְלָא יָֽדְעִין אִין מִשּׁוּם שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁלְתַּלְמִיד חֲכָמִים לִהְיוֹת מַנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ בָרֶגֶל [וְהוֹלֵךְ לוֹ. בָהָדֵין] לָא יָֽדְעִין.

Traduction

Il est arrivé à R. Ilaï de se rendre auprès de R. Eliézer à Lod (Lydda). Quoi, s’écria celui-ci, serais-tu de ceux qui interrompent la joie de la fête par une sortie? L’on a pourtant dit qu’il n’est pas convenable de la part d’un sage de laisser sa famille pendant les jours de fête et de s’en aller. C’est ainsi que R. Zeira s’étant rendu à une cérémonie de circoncision chez R. Ila, il ne voulut rien accepter; c’était du reste son habitude de ne rien goûter avant d’avoir récité la prière supplémentaire de la fête (44)B., Berakhot 28b.. Peut-être avait-il hâte de rentrer, parce qu’il n’est pas convenable qu’un sage laisse sa famille aux jours de fête et mange au dehors. En raison de ces deux causes, on n’a pas su quel a été le motif prédominant.

Pnei Moshe non traduit

מעשה שהלך ר' אילעי וכו' תוספתא שם:

אף את משובתי הרגל. בתמיה:

סליק לגזורה. לסעודת ברית מילה שעשה ר' אילא וברגל היה ולא קיבל עליו לטעום איזה דבר ולא ידענו אם משום שאין שבתו וכו' והיה רוצה לחזור לביתו ולשמוח שם או משום שכך היה מנהגו שלא לטעום כלום עד יפנה ויבא זמן מוסף לעבור כלו' שלא התפלל עדיין תפלת מוסף:

בהדין לא ידעין. ומחמת ספק זה לא ידענו טעמו:

אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אֲכִילָה עֲרַאי. אֵין שֵׁינָה עֲרַאי. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. שֶׁכֵּן אָדָם מִשְׁתַּקֵּעַ בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ. אָמַר רִבִּי אִילָא. שֶׁכֵּן אָדָם יָשֵׁן קִמְאָה וְדַייוֹ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. מָסַר שְׁנָתוֹ לְאַחֵר. עַל דַּעְתְּהוֹן (דְּרַבָּנִן) [דַּחֲבֵרַיָּא] מוּתָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִילָא אָסוּר.

Traduction

R. Eliézer dit: la Mishna parle seulement de manger ou boire passagers, non d’un tel sommeil, qui n’a rien du caractère passager; car, ajoutent les compagnons d’études, une fois l’homme endormi, il l’est profondément. En outre, dit R. Ila, il peut arriver que l’on se contente d’un petit sommeil (quoique court, il suffira). Il y a une différence pratique entre ces 2 raisons, au cas où l’on a chargé quelqu’un de vous éveiller de l’assoupissement si l’on s’endormait profondément: d’après les compagnons, un tel sommeil serait permis au dehors; d’après R. Ila, il serait interdit comme le reste.

Pnei Moshe non traduit

אכילה עראי כו'. ולפיכך לא תנינן במתני' אלא אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:

חברייא אמרי. דטעמא שכן אדם משתקע בתוך שנתו וישן שינת קבע ור' אילא אמר לפי שלפעמים אדם ישן קימעא ודי לו בכך הלכך אף שינת עראי לא ישן חוץ לסוכה:

מסר שינתו לאחר. שיעורר אותו אם ירצה לישן הרבה איכא ביניהו דלדעתיהון דחברייא מותר דלא חיישינן שמא ישתקע בשינה ולר' אילא אסור:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source