Vayedaber

Shekalim

Daf 23b

משנה: 23b שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים. לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יְִרֵיאֵי חֵטְ נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ. וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַגִּיזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמִיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת׃

Traduction

Il y avait deux cellules au Temple pour les dons divers; l’une était secrète, et l’autre réservée aux ustensiles. Dans la première, les gens pieux remettaient leurs dons en secret, et les pauvres honteux, fils de gens généreux, trouvaient là de quoi se subvenir sans rougir. Tout donateur d’un vase le remettait dans la cellule affectée à cet objet; une fois par mois, les trésoriers l’ouvraient, triaient les dons, laissant pour les besoins du culte tout objet pouvant y être utilisé, et ils vendaient le reste au profit de la caisse d’entretien du Temple (142)Presque toute la guemara de ce § est reproduit du tr. (Pea 8, 9), traduite t. 2, pp. 117-9..

Pnei Moshe non traduit

מתני' שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים. שהנודבים מעות לתוכה נותני' אותן בסתר ובחשאי ומשם עניים בני טובים מתפרנסין ג''כ בחשאי שלא יתביישו:

ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית. להלשכה שמונחין בה כל צרכי הקדש בדק הבית:

הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן הֲווֹן פַּרְנָסִין וַהֲווֹן יְהָבִין לְרִבִּי חָמָא אֲבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה דֵינָר וְהוּא יְהִיב לֵיהּ לְחוֹרָנִין. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לִֵוי הָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין עָלָיו. אָֽמְרִין דְּלָא צָרִיךְ וְהוּא נְסַב. מִן דִּדְמָךְ בָּֽדְקוֹן וְאַשְׁכְּחוֹן דַּהֲוָה מַפְלִיג לֵיהּ לְחוֹרָנִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' רבי יעקב בר אידי ור' יצחק בר נחמן הוון פרנסין וכו'. איידי דקתני במתני' מהמתפרנסין בחשאי שאינן יודעין מי הוא הנותן מייתי להא שאלו היה נוהגין כך וגריס לכל הסוגיא עד ויבן היכלות נא הוון בני נש דילעון באורייתא לעיל בשלהי מסכת פאה ושם פירשתי:

רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הֲוָה מַפְלִיג מִצְוָה בַלַּיְלִיָא. חַד זְמַן פְּגַע בֵּיהּ רַבְּהוֹן דְּרוּחַייָא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כֵן כְּתִיב מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה אָ֑ף. וַהֲוָה מִיסְתָּפֵי מִינֵּיהּ וַעֲרַק מִן קוֹמוֹי.

Traduction

vide

אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַשְׁרֵי נוֹתֵן לַדָּל אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל דָּ֑ל. זֶה שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בַּמִּצְוָה הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ. כֵּיצַד הָיָה רִבִּי יוֹנָה עוֹשֶׂה. כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בֶן טוֹבִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו הָיָה אוֹמֵר לוֹ. בְּנִי. בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנָּֽפְלָה לָךְ יְרוּשָׁה מִמָּקוֹם אַחֵר. טוֹל וְאַתְּ פּוֹרֵעַ. מִן דַּהֲיָה נְסִיב הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. מַתָּנָה.

Traduction

vide

אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. אִית הֲוָה סַבִּין בְּיוֹמֵינָן. מָאן דַּהֲוָה יְהִיב לוֹן מִבֵּין רֵישׁ שָׁתָּא לְצוֹמָא רַבָּא הֲווּן נָֽסְבִין. מִן בָּתָר כֵּן לָא הֲווּן נָֽסְבִין. אָֽמְרִין דְּשֻׁתָן גַּבָּן.

Traduction

vide

נְחֶמְיָה אִישׁ שִׁיחִין פָּגַע בּוֹ יְרוּשׁלְמִי אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. זְכֵה עִימִּי חָדָא תַּרְנְגוֹלָא. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ טִימִיתֵיהּ קוּפָּד. וּזְבַן קוּפָּד וְאָכַל וָמִית. וַהֲוָה צְווַח וְאָמַר. בּוֹאוּ וְסִפְדּוּ לָהֲרוּגוֹ שֶׁלְנְחֶמְיָה.

Traduction

vide

נָחוּם אִשׁ גִּמְזוֹ הָיָה מוֹלִיךְ דּוֹרוֹן לְבֵית חָמִיו. פָּגַע בּוֹ מוּכֵּי שְׁחִין אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. זְכֵה עִימִּי מִמָּה דְאִית גַּבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. מִיחְזָר. חֲזַר וְאַשְׁכְּחֵיהּ מִית. וַהֲוָה אֲמַר לְקִיבְּלֵיהּ. עֵיינֵיהּ דַּחֲמִינָךְ וְלָא יְהָבוֹן לָךְ יִסְתַּמְייָן. יָדַייָא דְלָא פָֽשְׁטָן מִיתֵּן לָךְ יִתְקַטְּעָן. רַגְלַייָא דְּלָא רָהֲטָן לְמִיתֵּן לָךְ יְתַבְּרָן. וּמַטְּתֵיהּ כֵּן. סְלִיק לְגַבֵּיהּ רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לֵיהּ. אִי לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כֵּן. אָמַר לֵיהּ. אִי לִי שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כֵּן. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מְקַלְלֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וּמָה אַתְּ מְבָעֵט בַּיִּיסוּרִין.

Traduction

vide

רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה הֲוָה רַבֵּיהּ דִּבְרֵיהּ חַד דְּסַגִּי נְהוּרָא וַהֲוָה יְלִיף אֲכִיל עִימֵּיהּ בְּכָל יוֹם. חַד זְמַן הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין וְלָא מְטָא מֵיכוֹל עִימֵּיהּ. בְּרוּמְשָׁא סְלִיק לְגַבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. לֹא יִכְעוֹס מָרִי עָלַיי. בְּגִין דַּהֲוָה לִי אוֹרְחִין יוֹמָא דֵין. [דְּאָֽמְרִית דְּלָא לִיבְזוּי בִּיקָרָא דְמָרִי יוֹמָא דֵין בְּגִין לֹא אָֽכְלִית עִם מָרִי יוֹמָא דֵין.] אַמַר לֵיהּ. אַתָּה פִּיַיסְתָּה לְמָאן דְּמִיתְחֲמֵי וְלָא חֲמִי. דֵּין דַּחֲמִי וְלָא מִיתְחֲמֵי יְקַבֵּל פִּיּוּסָךְ. אַמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָא לָךְ. אַמַר לֵיהּ. מֵרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. [דְּ]רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עָאַל חַד דְּסַגִּי נְהוּרָה לְקַרְתֵּיהּ. יְתַב לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַע מִינֵּיהּ. דְּיֵימְרוּן דְּאִילוּלֵי דְּהוּא בַּר נַשָּׁא רַבָּא לָא יְתַב לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַע מִינֵּיהּ. עַבְדּוּן לֵיהּ פַּרְנָסָה דְאִיקָר. אֲמַר לוֹן. מָהוּ הָכֵין. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יְתִיב לְרַע מִינָּךְ. וּצְלוֹי עֲלוֹי הָדָא צְלוּתָא. אַתָּה גָמַלְתָּה חֶסֶד לְמָאן דְּמִיתְחֲמֵי וְלָא חֲמִי. דֵּין דַּחֲמִי וְלָא מִיתְחֲמֵי יִגְמוֹל יָתָךְ חֶסֶד.

Traduction

vide

Shekalim

Daf 24a

משנה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְהֵיכָן הָֽיְתָה יְתֵרָה כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים שֶׁכֵּן מָסוֹרֶת בְּיָדָן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז׃ מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְרָאָה הָרִיצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲיבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּֽצְתָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז:

Traduction

Il y avait au sanctuaire 13 boîtes en forme de tuyaux, ou cornes, et 13 tables; de même, 14 génuflexions y étaient usitées (144)(Midot 2, 3).. Dans la famille de R. Gamliel et dans celle de R. Hanania, le président des cohanim, on se prosternait 14 fois. Où avait lieu cette dernière génuflexion supplémentaire? En face de la cellule au bois; car il était de tradition paternelle chez eux qu’en cet endroit l’arche de l’alliance était enfouie (145)Depuis la destruction du 1er Temple.. En effet, un cohen étant un jour occupé là, remarqua que le dallage n’avait pas le même aspect que les autres pièces. Il vint raconter le fait à son compagnon; mais, avant qu’il eût achevé son récit, il rendit l’âme. On en conclut dès lors avec certitude que l’arche s’y trouvait sous terre.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שלשה עשר שופרו'. תיבות צרות מלמעלה ורחבות מלמטה ועשויין עקומות כעין שופר מפני הרמאין שמכניסין ידיהן ומראין עצמן כאלו נותנין לתוכן והן נוטלין מתוכן ולפיכך עשו כך כדי שלא יוכלו להכניס ידן לתוכן. ולקמן בפרקין מפרש להי''ג שופרות לאיזה צורך היו וכן להי''ג שולחנות ובאיזה מקום מונחין ולהי''ג השתחויות היכן היו:

כנגד דיר העצים. לשכה ששם היו נותנין כל עצי המערכה לאוצר ומוציאין כפי הצורך ובמקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים היתה כדתנן במדות:

ששם הארון נגנז. שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות שבנה שלמה בזמן בנין הבית שהיה יודע שסופו ליחרב ויגלו משם וכדכתיב בד''ה גבי יאשיהו ויאמר ללוים תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה ועם הארון נגנז ג''כ מטה אהרן וצנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה שעשה משה:

מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק. במלאכתו שהיה בעל מום ומתליע את העצים שיהיו כשרים למערכה וזהו מלאכתן של בעלי מומין כדתנן בפ''ב דמדות:

וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה. שלא היתה שוה לשאר אבני הרצפה והבין שנסתלק משם כשהטמינו את ארון הקדש ואח''כ החזירוה:

לא הספיק וכו'. לפי שכך נגזר שלא יודע עד בא זמן הפקודה וגאולה אחרונה:

וידעו ביחוד. באמת ובבירור ששם הארון נגנז ולפיכך היו נוהגין בהשתחואה יתירה זו:

הלכה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת כול'. תַּנֵּי. הַשּׁוֹפָרוֹת הַלָּלוּ עֲקוּמוֹת הָיוּ. צָרוֹת מִלְּמַעֲלָן וּרְחָבוֹת מִלְמַטָּן מִפְּנֵי הָרַמָּאִין.

Traduction

On a enseigné que ces boîtes étaient recourbées en forme de corne, étroites du haut et larges du bas, pour parer aux ruses des voleurs (qui, sous prétexte de mettre une offrande dans l’urne, en enlevaient l’argent)

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני השופרות הללו עקומות היו וכו'. כדפרישית במתני':

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָאָרוֹן גָּלָה עִמָּהֶן לְבָבֶל. מָה טַעַם. לֹֽא יִווָתֵר דָּבָר֭ אָמַ֥ר יְי. אֵין דָּבָר אֶלָּא שֶׁהַדִּיבְּרוֹת לְתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. וְלִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה שָׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶ֔לָה עִם כְּלֵי֖ חֶמְדַּ֣ת בֵּֽית יְי. אֵי זֶהוּ חֶמְדַּ֣ת בֵּֽית יְי. זֶה הָאָרוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּמְקוֹמוֹ הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַֽיַּֽאֲרִיכוּ הַבַּדִּים֒ וַיֵּֽרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים אֶל הַקֹּדֶשׁ אֶל פְּנֵי הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵֽרָא֖וּ הַח֑וּצָה. כְּתִיב וַיֵּ‍ֽרָאוּ֩ וְאַתְּ אָמַר וְלֹ֥א יֵֽרָא֖וּ. אֶלָּא נִרְאִין וְלֹא נִרְאִין. בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִין כִּשְׁנֵי דַדֵּי הָאִשָּׁה.

Traduction

. @Il a été dit au nom de R. Eliézer (146)''(Midot 2, 3); Tossefta à ce tr., ch. 2; B. Yoma 53b.'': l’arche sainte a pu être emportée par les Juifs lors de l’exil à Babylone, conformément à ce qui est dit (2R 20, 17) il ne restera pas de parole (147)Littéral: rien., dit l’Eternel; or, on entend par là l’objet sacré qui contenait les paroles du Décalogue. De même, il est dit (2S 11, 1): au retour de l’année, le roi Nabuchodonosor envoya et le fit amener à Babel avec les vases les plus précieux de la maison; ce qui se rapporte évidemment à l’arche sainte. R. Simon b. Lakish dit au contraire que l’arche sainte a été enfouie sur place (dans le sol du Temple), comme il est dit (1R 8, 8): ils allongèrent les barres, de sorte que les extrémités des barres se voyaient du lieu saint sur le devant du parvis; mais elles ne se voyaient pas en dehors. Or, comment se fait-il que l’on commence par dire qu’ ''elles se voyaient,'', puis ''on ne les voyait pas''? C’est quelles apparaissaient imparfaitement, comme les seins d’une femme se dessinent en relief sous l’étoffe qui les couvre. Des rabbins disent que l’arche était enfouie sous la cellule du magasin au bois.

Pnei Moshe non traduit

ולא יראו החוצה. ויהיו שם עד היום הזה ומשמע דלעולם הוא שם:

כתיב ויראו ואת אמר ולא יראו. באותו הפסוק עצמו אומר בתחלה ויראו ראשי הבדים ובסיפיה הוא אומר ולא יראו החוצה אלא שהיו נראין ולא נראין שהיו דוחקין ובולטין בפרוכת ויוצאין כבליטת שני דדי האשה:

וְרַבָּנִן אָֽמְרִין. בְּלִישְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן אֶחָד בַּעַל מוּם שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמַפְצִיעַ עֵצִים בְּלִישְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים וְרָאָה אֶת הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ. בּוֹא וּרְאֵה אֶת הָרִצְפָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשׁוּנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. לֹא הִסְפִּיקוּ לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצָאתָה נִשְׁמְתוֹ. וְיָֽדְעוּ בְיִיחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִקִּישׁ עָלֶיהָ בְקוּרְנָס וְיָצָאת אֵשׁ וּשְׂרָפָתוֹ.

Traduction

Comme il était arrivé un jour, à un cohen atteint d’un défaut corporel (ne pouvant par conséquent pas exercer son office au sanctuaire), de fendre du bois dans cette pièce sur le sol, il remarqua en un endroit la bizarrerie du dallage. Il alla faire part de son observation à un compagnon; mais, avant d’avoir achevé son récit, il rendit l’âme, et dès lors on sut avec certitude que l’arche de l’alliance était enfouie là. On dit encore au nom de R. Oshia qu’il frappa avec un marteau sur cette dalle, qu’une étincelle en jaillit et le consuma.

Pnei Moshe non traduit

בלישכת דיר העצים וכו'. כדתנן במתני' ופליגי הכא במה היה מתעסק שם:

הקיש עליה בקורנס. על אותה הרצפה שראה משונה מחברותיה ויצאת אש ושרפתו וידעו שבודאי שם הארון נגנז:

דְּלֹמָא. רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה ורִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲווּן מְטַייְלִין בְּאִילֵּין כְּנִישְׁתָּא דְּלוֹד. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כַּמָּה מָמוֹן 24a שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתַיי כָאן. אָמַר לֵיהּ. כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָאן. לָא הֲווָה אִית בְּנֵי נַשׁ דְּיִלְעוּן בְּאוּרַיְתָא.

Traduction

vide

רִבִּי אָבוּן עֲבַד אִילֵּין תַּרְעַייָה דְּסִידְרָא רַבָּא. אֲתָא רִבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ. אַמַר לֵיהּ. חֲמִי מָה עַבְדִּית. אַמַר לֵיהּ. וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֨בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת. לָא הֲוָה בְּנֵי נַשׁ דְּיִלְעוּן בְּאוֹרַיְתָא.

Traduction

R. Aboun érigea à ses frais les portes de la grande salle d’études, et il montra son œuvre à R. Mena qui vint le voir. Celui-ci, invoquant ce verset (Os 8, 14): Israël oublia son créateur et bâtit des palais, lui dit: si pour ce même argent tu avais soutenu de pauvres gens en Israël, il ne manquerait pas d’hommes qui étudient la loi. –

תַּנֵּי. קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת. אֵין קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָא תַנִּינָן כְּלִי שֶׁמָּֽצְאוּ בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמִיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת: אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. כֵּינִי מַתְנִיתָה. לְצוֹרֶךְ לִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת.

Traduction

On a enseigné (143)''Tossefta au tr. Temoura ch. 4; cf. B. ib., 32a.'': pour les consécrations de l’autel, on avait recours, en tant que besoin, à la caisse de l’entretien du culte; pour celle-ci, il était interdit d’avoir recours à la caisse des saintetés de l’autel. Mais notre Mishna ne dit-elle pas: ''les trésoriers laissaient pour les besoins du culte tout objet pouvant y être utilisé, et l’on vendait le reste au profit de la caisse'' (sans l’assigner à l’autel)? Il faut entendre par ''utiliser'', dit R. Hiskia, tout emploi dans un but sacré, ressortant de l’entretien du culte (l’autel compris).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא דתמורה בפרק ד' והכי תני שם חומר בהקדש המזבח מה שאין בהקדש בדק הבית וחומר בהקדש בדק הבית מה שאין בהקדש מזבח חומר בהקדש מזבח שנותנין הימנו להקדש הבית את הראוי לו מאילך ושלא מאילך והקדש בדק הבית אינו אלא מאילך וחומר בהקדש הבית שתחלת הקדשו מועלין בו והקדש המזבח יש הימנו שמועלין בו. ויש הימנו שאין מועלין ולא הותרו לאכילה אלא בפדיון ע''כ שם. וניכר הטעות מהחלוף התיבות שם דלפי הכתוב לפנינו ברישא מה חומר היא בהקדש המזבח אדרבה הקדש בדק הבית חמור הוא וצריך להיות בהפך והיינו כדמייתי להאי תוספתא הכא דלצורך קדשי המזבח מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית. והיינו שאם אין כאן כדי להספיק לצורך קרבנות המזבח מוציאין מהקדש בדק הבית לכך. אבל אין קדשי בדק הבית מוציאין את הראוי להן מקדשי המזבח שאם אין כאן כדי להספיק לצורך בדק הבית אין מוציאין את הראוי להן מקדשי המזבח והיינו חומר בהקדש המזבח מה שאין בהקדש בדק הבית. וכצ''ל גם שם בהרישא חומר בהקדש המזבח שאין נותנין הימנו להקדש הבית את הראוי לו אלא מאילך. כלומר אם יש שם מאילך והיינו מה שהוקדש לבדק הבית מוציאין ואם לאו אין מוציאין לצורך בדק הבית ממה שהוקדש להמזבח. והקדש בדק הבית מוציאין הימנו להקדש המזבח מאילך ושלא מאילך. כלומר שמשתמשין לצורך קדשי המזבח בין מאילך מהקדש המזבח אם יש שם ובין שלא מאילך אלא מהקדש בדק הבית אם אין מספיק מהקדש המזבח:

והא תנינן במתני' כלי שמצאו בו וכו' והשאר נמכרין ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית. ומדקתני ללשכת בדק הבית משמע דדוקא קתני שאין דמיהן נופלין אלא ללשכה שבתוכה הכל לבדק הבית הוא ולא שישתמשו בדמיהן להקדש המזבח וטעמא דבתחלה לא הוקדשו אלא לבדק הבית וקשיא להאי תוספתא דקתני קדשי המזבח מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית:

אמר ר' חזקיה כיני מתני' לצורך לשכת בדק הבית. כלומר לא תפרש דללשכת בדק הבית בדוקא קתני אלא לכל צורך לשכת בדק הבית קתני והיינו דלפעמים גם להקדש המזבח משתמשין בדמים הללו וכהאי דקתני בתוספתא שמוציאין להקדש המזבח מה שראוי להן מהקדש בדק הבית וזה ג''כ בלצורך לשכת בדק הבית בכלל שהרי אם אין הקדש מזבח מספיק לקדשי המזבח מוציאין מהקדש בדק הבית לקנות קרבנות להמזבח א''כ זה נקרא ג''כ לצורך לשכת בדק הבית שתהא הלשכה של בד''ה מרווחת לכל צרכיה:

הדרן עלך אלו הן הממונין

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source