Vayedaber

Shekalim

Daf 20b

משנה: אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מְשַׁעֲרִין אֶת הַלִּשְׁכָּה. כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו לְסַפֵּק סְלָתוֹת מֵאַרְבַּע עָֽמְדוּ מִשָּׁלֹשׁ יְסַפֵּק מֵאַרְבַּע. מִשָּׁלֹשׁ וְעָֽמְדוּ מֵאַרְבַּע יְסַפֵּק מֵאַרְבַּע שֶׁיַּד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה. אִם הִתְלִיעָה סוֹלֶת הִתְלִיעָה לוֹ וְאִם הֶחְמִיץ יַיִן הֶחְמִיץ לוֹ. אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת מְעוֹתָיו עַד שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ מְרַצֶּה׃

Traduction

Une fois par mois, on fixe le prix des fournitures sacrées à livrer au Temple, payables par le trésor de la cellule. Si quelqu’un entreprenant le fermage s’est chargé de fournir la farine de 4 saas (pour un sela), et qu’ensuite celle-ci renchérit au point que trois saa valent le même prix, l’entrepreneur sera tenu de fournir le 4e saa de ses deniers; mais s’il s’était engagé à fournir la farine lorsque 3 saa coûtaient un sela, et qu’ensuite l’on peut en avoir quatre à ce prix, il est aussi tenu de fournir le tout. En tous cas, le trésor sacré doit bénéficier du maximum. Si des vers sont survenus dans cette fine farine (si elle se trouve gâtée), la perte incombe au fournisseur, et il en est de même si le vin s’est aigri. Aussi, le fournisseur ne recevait de paiement qu’après satisfaction de l’autel (après l’emploi valable des livraisons faites).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אחת לשלשים יום משערין את הלשכה. היו עושין פיסוק השער ליינות ושמנים וסלתות וכיוצא בהן דשכיחי שמשתנה השער בהן והיו פוסקין עם המוכר בשער הזה לצרכי הלשכה ועמד שער המקח הזה שלשים יום שאם נתייקר המקח היה צריך ליתן להקדש כפי השער שפסקו עמו ואם הוזל היה צריך ליתן להקדש כשער הזול כדמפרש ואזיל:

המקבל עליו לספק סלתות. להקדש בשעה שהשער היא ארבע סאין בסלע וסלתות דנקט דשכיחי טפי להתייקר וליזול לפי הזמן וה''ה לאינך:

ועמדו שלש סאין בסלע. שהוקרו בתוך אותו הזמן היה צריך לספק להקדש מארבע סאין בסלע ואם עשה המקח משלש סאין בסלע והוזלו בתוך הזמן ועמדו מארבע סאין בסלע היה צריך לספק להקדש כפי שער שהוזל שלעולם יד הקדש על העליונה:

ואם התליעה הסלת. שפסולה היא להקדש וכן אם החמיץ היין שפסול הוא לנסכים:

התליעה והחמיץ לו. להמוכר שההפסד היא עליו וצריך לספק הכשר להקדש:

אינו מקבל את מעותיו. שעשה המקח עם ההקדש:

עד שיהא המזבח מרצה. בדבר הראוי לו:

הלכה: תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִיַּד הָיוּ מְקַבְּלִין אֶת מָעוֹתָיו. וְהַכֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן.

Traduction

On a enseigné (à l’opposé de ce dernier avis) au nom de R. Simon (2, 2): les fournisseurs pouvaient toucher de suite l’argent dû par le trésor, sans crainte d’avarie ultérieure; car les cohens ont souci des denrées.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני בשם ר''ש. דפליג על הא דקתני אינו מקבל את מעותיו עד לבסוף שיהא המזבח מרצה אלא מיד היו מקבלים המוכרים מהגזברין את מעותיהן ואין כאן חשש כלל לפי שהכהנים זריזין הן ויכולין להוציא מידן ושלא יניחו להם אלא כפי הראוי להשתלם מן ההקדש:

הדרן עלך פרק התרומה

חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 20b טַעֲמָא דְהֵין תַּנָּייָא. וְאִם֙ כָּל בְּהֵמָ֣ה טְמֵיאָה אֲ֠֩שֶׁר לֹֽא יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר טְמֵ֔אָה. אֶלָּא אֲפִילוּ טְמֵיאָה בְאוֹתוֹ הַשֵּׁם. וְקַשְׁיָא. בְּדָא כְתִיב וְהֶֽעֱמִ֥יד וְהֶֽעֱרִ֤יךְ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא אָמַר כֵן אֶלָּא וְאִם֙ כָּל בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠֩שֶׁר לֹֽא יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיי. כָּל שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיקָּרֵב לֹא כָאן וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ עוֹשָׂה תְמוּרָה. יָצָאת נְקֵיבָה שֶׁבָּעוֹף שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיקָּרֵב כָּאן רְאוּיָה לִיקָּרֵב בְּמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי בִּין וְרִבִּי בּוּן בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. הֲרֵי הַרוֹבַע וְהַנִּרְבַּע הֲרֵי אֵינָן רְאוּיִן לִיקָּרֵב לֹא כָאן וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הֵן עוֹשִׂין תְּמוּרָה. אָמַר לוֹן. אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא טְמֵאָה מַמָּשׁ. וְקַשְׁיָא. בְּדָא כְתִיב וְהֶֽעֱמִ֥יד וְהֶֽעֱרִ֤יךְ.

Traduction

Les compagnons d’étude disent au nom de R. Yohanan, ou R. Aïbo b. Nagri dit devant R. Ila au nom de R. Yohanan: celui qui est d’avis de ne pas exiger la mutation (de la femelle désignée pour un sacrifice auquel elle est inapte) se base sur ce qu’il est dit (Lv 27, 11): Si c’est quelque animal impur dont on ne puisse faire un sacrifice à l’Eternel, etc.; or, le mot impur est explétif dans ce verset (où il est déjà question d’inaptitude au culte), et il a pour but d’aviser que, s’il est même impur au point de vue de l’aptitude, l’échange pourra avoir lieu (113)Cf. Jér., (Maasser Sheni 3, 11) (t. 3, pp. 228-9).. Mais est-ce qu’à l’égard d’un tel sacrifice, il y a lieu de parler de présentation et d’estimation, dont la Bible traite aussitôt après (ib. 12)? (question non résolue). R. Zeira au contraire au nom de R. Eléazar explique différemment ce même verset. Si c’est quelque animal impur dont on ne puisse faire offrande à l’Eternel, en ce sens: ce qui ne pourra pas être offert, ni là, ni ailleurs, n’aura pas besoin d’être l’objet d’une mutation; tandis qu’une femelle d’oiseau, désignée comme holocauste, ne pourra pas être offerte à ce titre, mais le sera ailleurs (pour une offrande d’un pauvre; aussi, est-elle susceptible de mutation). R. Aboun et R. Abin objectèrent devant R. Zeira: comment se fait-il que l’animal accouplé (à une espèce étrangère), ou celui qui le couvre (114)Tossefta à ce tr. Temoura ch. 1. qui ne peuvent en aucun cas être employés pour les sacrifices, soient pourtant susceptibles d’être l’objet d’une mutation? En effet, leur dit R. Zeira, je n’ai entendu parler que d’un véritable cas d’impureté; sans quoi (s’il s’agissait d’un défaut), on pourrait se demander pourquoi il est question ensuite de présenter la bête et de l’estimer.

Pnei Moshe non traduit

חברייא בשם רבי יוחנן. וכן אמר רבי אייבו בשם רבי יוחנן היינו טעמא דהדין תניא דהמתני' דקאמר דאלו אין עצמן קריבין ע''ג המזבח אלא ימכרו ויביא בדמיהן עולות ואין הדמים נופלין לבדק הבית כמו ששנינו במתני' דלעיל גבי בהמה משום דשאני בהמה שהרי אם נפל בה מום יש לה פדיון כדילפינן מהאי קרא דכתיב בפרשת ערכין ואם כל בהמה טמאה וגו' והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אותה וגו' ומה ת''ל טמאה כלומר אי אפשר לומר דבהמה טמאה ממש אמור כאן שהרי כבר נאמר למטה ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ומה ת''ל כאן טמאה אלא דלאו בטמאה ממש מישתעי הכא דאפי' טמאה באותו השם כלומר שעכשיו שם טמאה עליה שנעשית בעלת מום ואסורה למזבח כטמאה ואמר קרא תיפדה ודמיה נופלין לבדק הבית כדין כל הערכין ולפיכך נמי במתני' דלעיל דמיירי בבהמה אמרינן דהדמים נופלין לבדק הבית הואיל ואשכחן גבי בהמה תמימה שהקדישה למזבח ונפל בה מום שנפדית והדמים לבדק הבית נופלין אבל אלו שנשנו במשנתנו הסלת היין והשמן והעופות אם אירע בהן פסול אין להן פדיון כדתנן בריש פרק י''ב דמנחות ומשום שאינן בכלל העמדה והערכה והלכך אין הדמים נופלין לבדק הבית אלא יביא בדמיהן עולות בהמה:

וקשיא. כלומר דמכל מקום הא קשיא למאי דמפרש להאי קרא דבבעלת מום מישתעי:

בדא כתיב והעמיד והעריך. בתמיה דהא ג''כ בעלת מום גמורה נמי בכלל ואפי' אירע בה מום כזה שאינה יכולה לעמוד וא''כ היאך אתה מקיים בה והעמיד את הבהמה והעריך הכהן ולא משני מידי:

ר''ז בשם רבי אלעזר. אמורא לא אמר כן לפרש האי קרא דאבתריה לחוד קאי וללמד על בהמה תמימה הקדישה למזבח ונפל בה מום שיש לה פדיון אלא דאדלעיל מהאי קרא נמי קאי דמישתעי בתמורה כדכתיב לעיל מיניה לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר וגו' וילפינן מיניה דבדיעבד אם המר ימיר וגו' עושה תמורה ואפי' בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן עושה תמורה ולאפוקי אם קדם מומן להקדישן אין עושה תמורה כדתנן בפ''ק דתמורה ויליף לה רבי אלעזר מהאי קרא דאבתריה ואם כל בהמה טמאה וגו' וכלומר דבהא מודה דהאי קרא על כרחך בבעלת מום מישתעי אלא שבא ללמד כל שאינה ראויה ליקרב לא כאן ולא במקום אחר כלומר לא עכשיו ולא בתחלה שמעולם לא היתה ראויה ליקרב והיינו בעלת מום מעיקרא אינו עושה תמורה הא אם קדם הקדישה למומה עושה תמורה דקרא הכי משמע אשר לא יקריבו ממנה וגו' שמעולם לא היתה ראויה לקרבן ואינו יכול להמיר אותה והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך וגו' דאותה יש לה פדיון ודמיה לבדק הבית נופלין אבל בהמה תמימה הקדישה למזבח ואח''כ נפל בה מום לא שמעינן מהאי קרא דנפדית ודמיה לבדק הבית נופלין אלא דהאי בלחוד ילפינן מיניה דבכה''ג עושה היא תמורה וכדאמרן:

יצאת נקיבה שבעוף. כלומר עוף שאין בו תמות וזכרות והכל שוה לגביה:

שאע''פ שאינה ראויה ליקרב כאן ראויה ליקרב במקום אחר. כלומר יצא עוף מילפותא דהאי קרא דלמדין ממנו דוקא אם קדש ואח''כ הומם עושה תמורה לאפוקי אם לא היתה ראויה ליקרב מעולם זה דוקא בבהמה יצא עוף שאע''פ שמצינו בו שראוי להקריבו במקום אחר אפ''ה אינו עושה תמורה וכדתנן בהדיא בפ''ק דתמורה העופות והמנחות אינן עושין תמורה שלא נאמר אלא בבהמה ואם המר ימיר בהמה בבהמה אלא יצא עוף מכלליה דהאי קרא קאמר והא דקאמר שאע''פ שאינה ראויה ליקרב כאן וכו' היינו לתרץ נמי קושיא דלעיל דמ''ש האי מתני' דידן דלא אמרינן הדמים נופלין לבדק הבית ומ''ש במתני' דלעיל דאמרי' הדמים נופלין לבדק הבית דהרי מעתה דמפרש להאי קרא דבענין תמורה נמי הוא דמשתעי ולא בענין פדיון לחוד וא''כ לא שמעינן מהאי קרא דבהמה הקדושה למזבח ונפל בה מום שהפדיון לבדק הבית הוא והשתא הדרא קושיא לדוכתה כדלעיל ועלה מסיים הכי דהא נמי שפיר היא לפירושא דרבי אלעזר אמורא דהיינו טעמא דבהמה תמימה ונפל בה מום אחר הקדישה עושה היא תמורה והלכך במתני' דלעיל דבבהמה איירינן ולעולם יש בה צד קדושה ואפילו נפל בה מום כדאשכחן לענין תמורה אמרי' נמי דדמיה לבדק הבית הן נופלין דאע''ג דקדשי בדק הבית עצמן אינן עושין תמורה היינו אם הוקדשו בתחלה לבדק הבית אבל זו שבתחלה הוקדשו למזבח הואיל וסתמן לבדק הבית כדין מקדיש סתם לר' אליעזר דמתני' דלעיל נופלין הדמים לבדק הבית יצא עוף דאיירי במתני' דהכא שאע''פ שאינה ראויה ליקרב כאן כלומר דדוקא כאן הוא שאינה ראויה ליקרב שלא הקדיש אלא לקדושת עולה למזבח וכולה כליל ובמתני' דבר שראוי למנחות נמי קאמר שאין כולה לגבוה דאית ביה שיריים לכהנים וא''כ גם עופות דתני בהדייהו לא לעולה למזבח ולגבוה הקדיש והיינו דקאמר אינו ראוי ליקרב כאן ומיהו ראוי הוא ליקרב במקום אחר במקדיש עולת העוף למזבח אפ''ה הואיל דלא אשכחן גביה צד קדושה לענין תמורה לא קרב הוא עצמו בהקדיש נכסיו סתם והיו בהן עופות או שארי השנויים כאן במתני' אלא ימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות בהמה למזבח. ולפי הא דפרישית מתורצת הקושיא דלעיל נמי לר' אלעזר אמורא והיינו נמי דקאמר ר''ז ר' אלעזר לא אמר כן ועיקרא דמילתא אפירושא דקרא קאי וכדלעיל אלא דאיכא למימר דנמי אשינוייא דהך רומיא דמתני' קאי וכדפרישית:

ר' אבין ור' בון בעון קומי ר' זעירא. וכללא היא דקאמרת כל שאין ראוין ליקרב לא כאן ולא במקום אחר אינן עושין תמורה והרי הרובע והנרבע דאינן ראוין ליקרב כלל והרי הן עושין תמורה כדתנינן בתוספתא פ''ק דתמורה עושין תמורה ברובע ונרבע במוקצה ונעבד באתנן ומחיר לכ''ע ובכלאים וטרפה ויוצא דופן פליג התם ר' אליעזר וס''ל לא קדושין ולא מקדישין כדתני במתני' סוף פ''ב דתמורה:

אמר לון. ר' זעירא אף אני לא אמרתי אלא טמאה ממש וקשיא בדא כתיב והעמיד והעריך. כלומר אף אני לא הודיתי לר' אלעזר דמפרש להאי קרא דבבעלת מומין מישתעי ומטעמא אחרינא אמרתי דמוטב לפרש להאי קרא דבטמאה ממש מישתעי ומכח האי קושיא דלעיל דאי בבעלת מום א''כ קשיא בדא כתיב והעמיד והעריך כדלעיל:

Shekalim

Daf 21a

משנה: 21a אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. יוֹחָנָן בֶּן פִּינְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת. אֲחִייָה עַל הַנְּסָכִים. מַתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּייָסוֹת. פְּתַחְיָה עַל הַקִּינִּים פְּתַחְיָה זֶה מָרְדְּכָי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן וְיוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. בֶּן אֲחִייָה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם. נְחוּנְייָה חוֹפֵר שִׁיחִין. גְּבִינֵי כָרוֹז. בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים. בֶּן בֵּבָי מְמוּנֶּה עַל הַפָּקִיעַ.בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל. הוּגְדַּס בֶּן לֵוִי עַל הַשִּׁיר. בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. בֵּית אַבְטִינָס עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. אֶלְעָזָר עַל הַפָּרוֹכוֹת וּפִנְחָס הַמַּלְבִּישׁ.

Traduction

Voici les noms et l’objet de ceux qui remplissaient des fonctions spéciales au Temple: Yohanan b. Pinhas était garde des sceaux (115)Tossefta à ce tr., ch. 2.; Ahia était préposé aux libations; b. Samuel, aux tirages des sorts; Petahia présidait aux nids d’oiseaux à offrir (116)B., Menahot 65a.. Celui-ci n’est autre que Mardochée (Balsan), et il est nommé ainsi parce qu’il ouvre (patah) les paroles par ses explications exégétiques et sa connaissance de 70 langues. Ben-Ahia était consulté pour les maux d’intestins; Nehonia creusait les citernes; Gabini faisait les appels; Ben Gaber surveillait la fermeture des portes. Ben-Babi était proposé au luminaire (117)Jér., (Yoma 2, 2) -ci-dessus, p. 280.. Ben-Arza avait dans ses attributions les cymbales (l’orchestre), et Hogros ben Lévi dirigeait le chant. Bet-Garmo était préposé à la confection des pains de proposition, et la famille d’Eutinos à celle de l’encens; Eléazar surveillait les réparations aux rideaux, et Pinhas les costumes.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אלו הממונין שהיו במקדש וכו'. בגמרא פליגי בהא דחד אמר כשרים שבכל דור ודור הוא מונה באלו המנויין ולהאי מ''ד היו נקראין על שם הראשונים שג''כ כולן כשירין היו כדקחשיב להו בסוף ע''ג דיומא ולא היו מזכירין לגנאי אלא לבן קמצר וחביריו האמורים. ואידך אמר מה שהיו באותו הדור מונה אותן לפי מה שבכל דור ודור ולהאי מ''ד על כולן אמר התם לגנאי חוץ מבן קטין וחביריו המוזכרים למעלה שם:

על החותמות ועל הנסכים. כדמפרש לקמן בפרקין:

על הפייסות. לעשות הפייס האמור לעיל בפ''ב דיומא שהממונה אמר להם הצביעו:

על הקינין. קיני זבים וזבות ויולדות והיה ממונה על השופרות שכתוב עליהן קינין כדלקמן בפ''ו והיא לוקח קינין באותן המעות שבשופר הקינין להקריבן להחייב בהן ולזה היה צריך שיתמנה חכם גדול ובקי לפי שיש כמה וכמה דינין המתחלפין אם אירע איזה תערובות בהן כדתנן במסכת קינין ואמרינן באבות קינין ופתחי נדה הן הן גופי תורה:

שהיה פותח בדברים ודורשן. כדקאמר בגמ' פעם אחת יבשה א''י וכו':

ויודע בשבעים לשון. הוא מרדכי בלשן הנזכר בעזרא בין עולי הגולה על שם שהיה בולל לשונות הרבה:

בן אחיה על חולי המעים. כדקאמר בגמרא שרוב הכהנים היו להם חולי מעיים לפי שאוכלין בשר הרבה ושמן ושותין מים אח''כ והיו מהלכין יחף על הרצפה והוא היה ממונה על רפואתן ויודע הסמים הטובים והמועילים לזה:

נחוניא חופר שיחין. ממונה על חופרי שיחין ובורות כדי שיהיו המים מצויין לעולי הרגלים:

גביני כרוז. הוא היה המכריז בשחר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לשירתכם ולפעמים היו שומעין קולו מיריחו כדתנן במסכת תמיד:

בן גבר. כך היה שמו וממונה על נעילת שערים במקדש ובהר הבית בערב ולפותתן בבקר:

בן בבי על הפקיע. מפרש בגמרא הכא שהיה מזווג את הפתילות לפי ששיערו מחצית הלוג לנר להמנורה והיה צריך לזווג ולעשות הפתילות לפי הזמן שבתקופת טבת היה עושה אותן דקות ובתקופת תמוז עבות כדי שידלוק כשיעור אחד בלילות ארוכות וקצרות:

צלצל. כלי שיר סימבול''א בלע''ז ועל שם שיוצא ממנו קול גדול מלשון תצילנה אזניו:

הוגדס. או הוגרס על השיר שהוא היה המתחיל את השיר ושאר הלוים אחריו וכשהיה מסיים היו כולן מסיימין:

בית גרמו וכו'. ככתוב בסוף פ''ג דיומא:

על הפרוכת. על אורגי הפרוכת כדקאמר בגמרא שהיו נעשים שתים בכל שנה כדלקמן בפ''ח:

ופנחס המלביש. הוא היודע סדר הלבישה ביפוי וסידור נאה כדקאמר בגמרא:

הלכה: אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ כול'. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. כְּשֵׁירֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר בָּא לִמְנוֹת [עֲלֵהֶן]. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִי שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ הַדּוֹר מָנָה מַה שֶׁבְּדוֹרוֹ. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר בָּא לִמְנוֹת. עַל כּוּלָּן הוּא אוֹמֵר. זֵיכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. מָאן דְּאָמַר. מִי שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ הַדּוֹר מָנָה מַה שֶׁבְּדוֹרוֹ. עַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב׃ עַל מִי נֶאֱמַר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. עַל בֶּן קָטִין וַחֲבֵירָיו.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' רבי חזקיה אמר רבי סימון ורבנן וכו'. וכתוב לעיל בסוף פ''ג דיומא וע''ש:

אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק ל֣וֹ בָֽרַבִּ֗ים וְאֶת עֲצוּמִים֘ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒. זֶה רִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהִתְקִין מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. מַה שֶׁהִתְקִין זֶה כְלָלִין וּפְרָטִין.

Traduction

(118)EN tête, se trouve un passage reproduit du tr. (Yoma 3, 9), fin, ci-dessus, p. 200. R. Yona dit que le verset (Is 53, 12) ''c’est pourquoi je le répartirai parmi un grand nombre de gens, et il distribuera le butin qu'il aura pris des puissants'' est applicable à R. aqiba, qui a institué l’étude des doctrines (halakha) et des légendes exégétiques (aggada). Selon d’autres, ces études ont été instituées par les membres de la grande synagogue; et R. aqiba a introduit les classifications et les sommaires (119)''Graetz, 4, 430; Derenbourg, ib., p. 38 (et 25 note).''.

Pnei Moshe non traduit

זה ר''ע שהתקין וכו'. והיינו דכתיב לכן אחלק לו ברבים שיהא מפורסם ברבים וכולם לומדים מה שסידר ומפני ואת עצומים יחלק שלל שחילק שלל הרבה בדברי תורה לעצומים והרוצים ליגע בהם. ויש אומרים אלו התקינו אנשי כנסת הגדולה מדרש הלכות והגדות ומה שהתקין זה ר''ע כללין ופרטין שהתורה נדרשת בהן וכדנשנה בברייתא דרבי ישמעאל:

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כְּתִיב מִשְׁפְּח֤וֹת סֽוֹפְרִים֙ יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּ֔ץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר סֽוֹפְרִים֙. אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ אֶת הַתּוֹרָה סְפוּרוֹת סְפוּרוֹת. חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ. חֲמִשָּׁה דְבָרִים חַייָבִין בַּחַלָּה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵיתוֹת בַּתּוֹרָה. שְׁלשָׁה עָשָׂר דָּבָר בְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר. אַרְבַּע אֲבוֹת נְזִיקִין. אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת

Traduction

Ainsi, dit R. Abahou, comme il est écrit (1Ch 2, 55): une famille de scribes, habitants de Yabeç, la Bible désigne par là ceux qui ont résumé toute la législation par des nombres fixes (120)''Jeu de mots sur le terme sôfer, traduit '''' scribe '''' et '''' compteur ''''. On sait que ces deux idées étaient connexes chez les Orientaux. Déjà au Vie siècle avant J.C., les écoles théolog. De l'Inde avaient compté chaque vers, chaque mot, chaque syllabe du Rig-Véda, dit Max Muller, History of ancient sanskrit Literature, pp. 219 et s.; Essays, etc. (Trad. Harris, p., 1872), p. 14. Cf. Friedmann, Beth-Talmud (Vienne, 1880), n° 1, p. 30.''. Ainsi, par exemple: — il est 5 personnes qui ne paient pas au cohen l’oblation sacerdotales; — en 5 cas, la parcelle sacerdotale sur la pâte (halla) est due; — les femmes pour 15 causes diverses, présentent des cas de dispense du Lévirat pour les adjointes (121)''(Teroumot 1, 1); (Halla 1, 1); (Yebamot 1, 1).''; — de même en 36 cas, la peine du retranchement est prononcée; — il y a 13 défenses, au sujet d’une charogne d’oiseau pur; — 4 sortes de dommages sont capitaux, et enfin les défenses shabatiques (interdit de travail) sont au nombre de 39.

Pnei Moshe non traduit

ספורות ספורות. מנין ומספר בכל דינים השוים ולהורות שהן לא פחות ולא יותר חמשה לא יתרומו וכו':

אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתִיב לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסּוֹפֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר סוֹפֵֽר. אֶלָּא כְשֵׁם שֶׁהָיָה סוֹפֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה כָּךְ הָיָה סוֹפֵר בְּדִבְרֵי חֲכָמִים.

Traduction

R. Eliézer remarque qu’après avoir dit: au pontife Ezra, le scribe (Esd 7, 6), on répète le terme sofer: c’est pour dire qu’après avoir compté les paroles de la loi (pour fixer le texte), il a aussi énuméré les paroles des sages.

Pnei Moshe non traduit

מה תלמוד לומר סופר. וכי לא היה לו להכתוב לספר בשבחו אלא שהיה כותב כמשמעות סופר כפשטיה אלא ללמד כשם שהיה סופר וחושב בד''ת להתיבות ולהאותיות כמו שנשנה במסכת סופרים כך היה סופר ומונה בדברי חכמים כדלעיל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source