Shabbath
Daf 9b
תַּנֵּי. שְׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּֽזְרוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה רָבוּ וּבִשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה נֶחְלְקוּ. וְאֵילּוּ הֵן שֶׁגָּֽזְרוּ. עַל פִּיתָּן שֶׁלְּגוֹיִם וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל שַׁמְנָן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל שִׁכְבַת זַרְעָן וְעַל מֵימֵי רַגְלֵיהֶן וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה. הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן. וְהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁינִי. וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין. וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין. וְטָהוֹר שֶׁנָּֽפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין. 9b וְהַסֵּפֶר וְהַיָּדַיִם וְהַטְּבוּל יוֹם. וְהָאוֹכְלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְמַשְׁקִין:
Traduction
On a enseigné: ils ont prononcé 18 ordres divers en ce jour-là par acclamation unanime; pour 18 autres règles, il y a eu discussion, dans laquelle les shammaïtes l’ont emporté par le nombre, et enfin pour 18 autres cas la division a été maintenue, sans solution (53)Maïmonide les énonce dans son commentaire.. Les 18 cas résolus à l’unanimité concernent: le pain des païens, leur fromage, leur huile, leurs filles, leur sperme, leur urine, les règles de la gonorrhée et les lois sur leurs mœurs. Outre ces 8 cas, on en a enseigné 10 autres, qui rendent la terouma inapte à la consommation, savoir (54)Zabim 5, 13.: celui qui mange un objet impur au 1er degré (ce qui affecte le corps au 2e degré), ou même un objet impur au 2e degré, ou celui qui avale une boisson impure, ou celui qui a trempé la tête et la plus grande partie du corps dans l’eau puisée pour se purifier (ce qui légalement, est un bain imparfait), ou un homme tout à fait pur sur le corps duquel on a jeté 3 loug d’eau puisée, ou le contact d’un rouleau sacré de la loi (55)On l'a déclaré impur, parce qu'après l'avoir enfoui avec la trouma, les souris s'en approchaient et pouvaient le gâter., les mains non préservées du contact ordinaire, celui qui s’est purifié le jour même (et veut manger avant la nuit), les consommations rendues impures au contact d’un liquide, ou les vases qui ont été ainsi touchés
Pnei Moshe non traduit
תני. בחדא ברייתא י''ח דבר גזרו ובי''ח רבו ולקמן איכא למאן דאמר דמפרש שאותן שגזרו הן ממה שרבו בית שמאי על בית הלל ומתוך שרבו גזרו בהן:
ובי''ח נחלקו. הן אותן הדברים השנויים בפרקין לקמן שעמדו במחלוקתן ולא רבו ב''ש על ב''ה:
על פיתן. של נכרים וכו' ועל בנותיהן הרי כאן ארבע:
ועל שכבת זרען ועל מימי רגליהן. איכא למאן דאמר לקמן דבחדא קחשיב להו שאין ש''ז של נכרי טמא אלא מתוך שא''א לשכבת זרע לצאת בלא מימי רגלים כדמפרש לקמן בהסוגיא והאי מ''ד חשיב להו בתרתי:
ועל הלכית בעל קרי. שאסור בד''ת עד שיטבול:
ועל הלכות ארץ העמים. שגזרו עליהן טומאה:
תמן תנינן. במתני' סוף מסכת זבים אלו פוסלין את התרומה וכו' והרי כאן עשרה כפי אשר נשנו בהמשנה וקסבר האי תנא דחשבינן לשכבת זרען ולמימי רגליהן בתרתי והרי כאן י''ח:
רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרוּ. אֵילּוּ שֶׁגָּֽזְרוּ מִמַּה שֶׁרָבוּ שׁוּבְעָה אִינּוּן. וְאִילֵּין אִינּוּן חוֹרָנִייָתָא. מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסּוֹ לְנָכְרִי. כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה׃ כָּל הַמִּיטַּלְטְלִין מְבִיאִין טוּמְאָה כְּעוֹבִי הַמַּרְדֵּעַ. כֵּיצַד בּוֹצְרִין בֵּית הַפְּרָס. הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּינּוֹר. עַל שִׁשָּׁה סְפֵיקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף גִּידּוּלֵי תְרוּמָה. אֵילּוּ הֵן שֶׁגָּֽזְרוּ. אִילֵּין עֲשַׂרְתֵּי קַדְמִייָתָא וְהַשְּׁאָר מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בּוֹ בַיּוֹם גָּֽזְרוּ עַל פִּיתָּן וְעַל גְּבִינָּתָן וְעַל יֵינָן וְעַל חוּמְצָן וְעַל צִירָן וְעַל מוּרִייֵסָן וְעַל כְּבוּשֵׁיהֶן וְעָל שְׁלוּקֵיהֶן וְעַל מְלוּחֵיהֶן וְעַל הַחִילְקָה וְעַל הַשְּׁחִיקָה וְעַל הַטִּיסָּנִי וְעַל לְשׁוֹנָן וְעַל עֵדוּתָן וְעַל מַתְּנוֹתֵיהֶן עַל בְּנֵיהֶן וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן וְעַל בְּכוֹרֵיהֶן.
Traduction
. Les rabbins de Césarée au contraire disent que, sur les 18 règles énoncées à la pluralité des voix (non à l’unanimité), 7 font partie de celles qui ont été énoncées, et voici les 11 autres: 1. Lorsque le vendredi soir on s’est attardé en route, on confie sa bourse à un païen pour ne pas la porter en ce jour. 2. L’homme atteint de gonorrhée ne s’attablera pas avec la femme frappée de même, pour ne pas s’exposer à prendre l’habitude du mal. 3. Tous les objets mobiliers peuvent communiquer l’impureté, n’eussent-ils que l’épaisseur d’une couverture (quoiqu’inférieure à l’épaisseur d’un palme, mesure légale pour entraîner l’impureté). 4. On vendange une portion de vigne menacée de propagation d’impureté, en ayant soin de faire emporter la cueillette au fur et à mesure de la coupe (sans contact avec ce qui reste). 5. Il est défendu de poser sous le tuyau de conduite au bain légal des vases contenant de l’eau puisée, laquelle le rend impropre. Enfin, dans 6 cas douteux, il faut brûler l’oblation sacerdotale (total: 11). R. Yossé b. R. Aboun ajoute encore la défense (adoptée à la majorité) de manger les produits de l’oblation (même lorsque la semence a eu le temps de se dissoudre en terre). Il faut compter seulement pour 10 les cas énumérés dans cette barayeta, auxquels on ajoute les 8 règles énoncées par R. Simon b. Yohaï, savoir: la défense de manger le pain des païens, leur fromage, leur vin, leur vinaigre, leur sauce de poisson, leur saumure, leur marinade, leur cuisson, leur salaison, leur friture de petits poissons, leur fusion de légumineux (où il a pu entrer un mets interdit), leur purée de blé (ptisana); il faut s’abstenir de leur langage, ne pas recourir à leur attestation, éviter leurs présents, ne pas établir de fréquentation avec leurs enfants, écarter les relations avec leurs filles, faire en sorte que les prémices des fruits d’une terre vendue ne leur restent pas (les racheter) – (56)Suit un passage déjà traduit, (Sheviit 8, 4). Cf. (Avoda Zara 2, 9) ( 41d)..
Pnei Moshe non traduit
רבנן דקיסרין אמרין. דלא כך היא אלא אלו שגזרו ממה שרבו שבעה אינון. כלומר הא דקא מחשבת לאלו שגזרו והן הן אותן שרבו בית שמאי על בית הלל לדידן לא ס''ל הכי בכולן דקא מחשבת להו אלא אלו הראשונים על פיתן וכו' הן הן מאותן שרבו עליהן ולא כדקאמרת שהן שמונה אלא שבעה אינון וכדפרישית דש''ז ומימי רגליהן לא מחשבינן אלא כחדא:
ואילין אינון אחרונייתא. שגזרו עוד עליהן אחר שרבו מי שהחשיך בדרך וכו' וכיוצא בו וכו' ששנינו לעיל וכל המטלטלין וכו' כדתנינן בריש פי''ו דאהלות וכיצד בוצרין וכו' ששנינו שם בריש פי''ח לפי שגזרו על הבוצר לגת שיהא מוכשר לקבל טומאה:
והמניח כלים תחת הצינור. שיהו פוסלין את המקוה כדתנינן ברפ''ד דמקואות והרי כאן חמשה ועם השבעה הראשונים הרי י''ב ועל ששה ספיקות שורפין את התרומה ששנינו בפ''ד דטהרות נמי מאותן שגזרו עליהן בו ביום אחר שרבו והרי כאן י''ח:
אף גידולי תרומה תרומה. ששנינו בפ''ט דתרומות מי''ח דבר הוא וקסבר ר' יוסי בר' בון כר' יוסי במתניתין דהמניח כלים תחת הצינור שעדיין מחלוקת במקומה עומדת ואפיק להא ועייל להא:
אלו הן שגזרו. רבנן דקיסרין מסקו להא ואלו הן שגזרו ולא רבו כלל עליהן ואלו הן עשרה קדמייתא מתני' דזבים אלו פוסלין את התרומה וכו' שהן עשרה דברים והשאר הן מן מה דתני רשב''י וכו' וכלומר דלמדין אנו מהך ברייתא דקחשיב לאותן שגזרו עליהן בו ביום. ועל פיתן דקתני ברישא לא מחשבינן לאלו שגזרו בלא רביית מנין אלא זה הוא מאותן שגזרו אחר שרבו כדאמרי לעיל אלא השאר דקתשיב בהאי ברייתא שגזרו בו ביום הן הן להשלים הי''ח דבר שגזרו ולא רבו עליהן כלל. ואלו הן על גבינתן הרי א' ועל יינן ועל חומצן ועל ציר ועל מורייסן בחדא קחשיב להו לפי שטעם אחד להן דהחשש הוא משום סתם יין שלהם הרי כאן ב'. על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוחיהן נמי בחדא חשיב להו דאיסור א' הן משום בשולי נכרים וכבוש כמבושל וכן מליח כרותח הרי כאן ג'. ועל החילקה ועל השחוקה ועל הטיסני אלו הן מה ששנינו בפ''ו דמכשירין החילקה והטרגיס והטיסני טמאים בכל מקום. חילקה הוא חטה אחת שנחלקה לשנים והטרגיס הוא השחיקה דקאמר הכא שנשחקת ונחלקה לשלש והטיסני שנחלקת לארבעה ולכולן טעם אחד להן לפי שמלחלחין אותן כדי שיהא נוח לחלקן ומוכשרין הן לפיכך טמאין בכל מקום והלכך נמי בחדא קחשיב להו והרי כאן ד':
על לשונן ועל עדותן. ענין אחד הן שאין סומכין על לשונן ואין מקבלין עדותן הרי כאן חמשה:
ועל מתנותיהן. שלא יתנו להם מתנות משום לא תחנם וכן אין מקבלין מהן מתנות ביום אידם הרי כאן ששה:
על בניהן ועל בנותיהן. שגזרו עליהן יחוד לא להתייחד עם בניהן ולא עם בנותיהן וזהו ענין אחד הרי כאן שבעה:
ועל בכוריהן. זהו תינוקות שלהם ועל שם שגזרו עליהן מימי קטנותן ובתחלת ילדותם קרי לה בכוריהן לפי שגזרו זיבה על תינוק נכרי כדי שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו ויבא לידי משכב זכור הרי כאן שמונה ועם עשרה קדמייתא הרי אותן י''ח דבר שגזרו עליהן ולא הוצרכו למנין על אלו:
Shabbath
Daf 10a
פִּיתָּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מָהוּ מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. בִּמְקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִמְעֲמוּ עָלֶיהָ 10a וְהִתִּירוּהָ. אוֹ בִמְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם מוּתֶּרֶת. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְאַסְּרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵשׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לָאו תַּבְשִׁילֵי גוֹיִם הוּא. כָּךְ אָנוֹ אוֹמְרִים. בִּמְקוֹם שֶׁאֵין תַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְאַסְּרוּם. אֶלָּא כֵינִי. בִּמְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר. וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטֵר. וְלֹא עָֽבְדִין כֵּן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
פיתן וכו' מהלכות של עימעום הוא. יש לעמעם ולגמגם עליה ומפרש ואזיל לאיזה צד הוא הגמגום:
מהו מהלכות של עימעום. אם כך אנו אומרים לפרש דבמקום שפת של ישראל מצויים בדין היה לאסור אלא שעמעמו על האיסור ולא רצו להחמיר והתירוה או להפך דבמקום שאין פת של ישראל מצוייה בדין היה שתהא מותרת ועמעמו על ההיתר ואסרוה לעולם:
א''ר מנא. מאי תיבעי לך וכי יש עמעום לאיסור כלומר וכי שייך לשון עמעום על שהיו נראה להם להתיר ואסרוה וכי פת לאו כתבשילי עכו''ם חשיבא ומעתה וכי כך אנו אומרים גם בתבשילי עכו''ם דבמקום שאין תבשילי ישראל מצוים היה בדין להתיר אלא שעמעמו עליהן ואסרום בתמיה והלא תבשילי עכו''ם מדינא אסורין לעולם:
אלא כיני. אלא ודאי כך הוא הדבר כדאמרת מעיקרא שהעמעום הוא על האיסור ומפני כך התירו אבל לא במקום שפת ישראל מצויה כדבעית למימר דבכה''ג לא התירו אלא דוקא במקום שאין פת ישראל מצויה ואפ''ה בדין היה לאסור דהיה נראה להן לדמות לתבשילי עכו''ם ועמעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש שא''א שלא בפת:
כדברי. כלומר ואפילו לדברי המתיר ובלבד מן הפלטר אבל לא מפת בעל הבית:
ולא עבדין כן. אלא שאין שומעין לנו ונוהגין היתר אף בשל בעל הבית. וגרסינן לכל הא בפ''ח דשביעית ובפ''ב דע''ז בהלכה ח' ובכמה מקומות:
אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָא. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כֵן. אוֹכֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּסֶ֭ף וַֽאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם וגו'. מַה מַיִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִבְּרִייָתָן אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֶּה מִבְּרִייָתוֹ. הָתִיבוּן. הֲרֵי מוּטַלְייָה וּפַנְקְרֵיסִים וְקוּבָטִיּוֹת וּקְלָיוֹת וְחַמִּין שֶׁלָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. נִיחָא כוּלְּהוֹן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת וְלַחֲזוֹר כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. קְלָיוֹת מַה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל חַי כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תַּבְשִׁילֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. מַה מְקַייֵם רִבִּי חִייָא רוֹבָא אוֹכֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם. בָּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוּ. הֶאֱכָלָתוֹ שִׁבַּרְתּוֹ. שֶׁאִם הָיָה קָשֶׁה עָלֶיךָ כְּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוֹ. וְאִם לָאו. הַכְרֶעַ עָלָיו כֶּסֶף. אָֽמְרִין. כֵּן הֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן עֲבַד. כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר נַשׁ רַב עֲלִיל לָקַרְתֵּיהּ הֲוָה מְשַׁלַּח לֵיהּ אִיקְרִין. מַיי אֲמַר. דְּאִין אֲתַא דַייֵן דְּייָתֹם אוֹ דַייֵן דְּאַרְמְלָא נִישְׁכַּח אַפִּין מְפַייְסֵיהּ עֲלוֹי.
Traduction
On dit en présence de R. Hiya le grand: R. Simon b. Yohaï a enseigné que du verset (Dt 2, 6): Vous leur achèterez des aliments contre argent et les mangerez, vous leur payerez l’eau que vous boirez chez eux, etc., on tire cette déduction: on peut acquérir d’eux tout ce qui, à l’instar de l’eau, n’a pas changé de nature. Mais, lui fut-il objecté, n’a-t-on pas permis d’employer le mélange de verdures (57)''Ou légumineux. V. Tossefta sur Avoda Zara V; B. ib., 38a.'' servant de remède pendant le bain, ou les câpres bouillies, ou les porreaux passés à l’eau, ou des grains torréfiés, ou de l’eau chaude; or, on comprend l’autorisation pour les 3 premiers, parce qu’après les avoir trempés dans le liquide, on les retire à l’état naturel; mais comment est-ce permis pour les grains torréfiés (où l’addition d’un corps étranger ne se distinguerait pas)? R. Yossé b. R. Aboun répond au nom de Rav: Tout aliment que parfois l’on mange cru, n’est pas interdit s’il est bouilli par un païen, et il peut servir à la jonction symbolique des distances ou eruv. Quelle déduction R. Hiya Rouba tire-t-il de ce qu’il est dit (ib.): Vous achèterez les aliments, etc.? Il interprète autrement ce verset, et dit qu’il faut traiter le païen par les aliments (spirituels) en brisant (58)Jeu de mots sur le sens de Hb. Chabar qui signifie à la fois: acheter et briser. son cœur faussé; s’il a l’esprit dur, brise-le; s’il résiste, paye-le. On dit que R. Jonathan agissait ainsi: Lorsqu'il apprenait l’arrivée d'un personnage important dans la ville, il lui envoyait comme présent des mets tout prêts; grâce à ce procédé, lorsque j’exposerai devant lui la défense d’une veuve ou d’un orphelin, je trouverai en lui un homme déjà bien disposé en leur faveur – (59)Suit un passage déjà traduit, (Terumot 8, 5)..
Pnei Moshe non traduit
אמרין קומי ר''ח רובא תני ר''ש בן יוחי וכו'. אשלקות דתנינן בע''ז שם קאי ואגב מייתי לה בשאר מקומות דדריש רשב''י לסמך מקרא לאסור תבשילי עכו''ם:
מה מים שלא נשתנו מברייתן. ע''י האור אף כל דבר יכו':
התיבון. עלה הרי תנינן בתוספתא דע''ז פ''ה:
מוטלייה. מפרש לה בבבלי ע''ז זרע כרפס וזרע דכיתנא ודשבלליתא ותרי ליה בהדדי בפשורי ושבקו ליה עד דמקבל:
דפנקריסין. קפריסין:
וקובטיות. כריתין:
ניחא כולהון. אלו שהתירו לפי שהן יכולין להשרות ולחזור כמו שהיו ולא שייך לאסרן משום בישולי עכו''ם:
קליות מה. בתמיה לדידך דאמרת בישולי עכו''ם מן התורה אסורין למה התירו בקליות שלהן:
אמר ר' יוסי בר' בון בשם רב. דבאמת תבשילי עכו''ם אינם אלא מדרבנן ולא גזרו אלא על דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי ולפיכך קליות מותרין דנאכלין הן כמות שהן חיין:
מה מקיים ר' חייה רבה אוכל וכו'. דאיהו מן אלו דהתיבון על דרשת רשב''י ומה מקיים להמקרא הזה:
באוכל תשברו. דריש לה לדרשא אחריתא ולרמז על בני עשו שתראה לפייסו באוכל שתתן לו שאם האכלתו שברתו:
שאם היה קשה עליך. ודעתו להרע לך ראה באוכל תשבר אותו ואם לאו שלא יתרצה בכך הכרע עליו כסף והיינו בכסף דקרא:
אמרין. דכן הי' נוהג ר' יונתן לעשות כשהיה רואה שר גדול בא לתוך העיר היה משלח לו דורונות לכבדו כדי לשחדו ולסמות עיניו ומפני מה לפי שאמר שאם יבא אח''כ איזה דין של יתום או של אלמנה וכה''ג וצריך להשתדלות אמצא אצלו פנים רצויות ומפויסות לעשות חפצי ורצוני:
גְּבִינָּתָן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת בְּהֵמָה טְמֵיאָה. וְתַנֵּי כֵן. עוֹמֵד הוּא יִשְׂרָאֵל בָּעֶדֶר וְהַגּוֹי חוֹלֵב וּמֵבִיא לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. רִבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְיַעֲמִיד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי אֶירֶס הַנָּתוּן בֵּין הַנְּקָבִים. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׂה אִירְסִין הֵן. אֶחָד צַף וְאֶחָד שׁוֹקֵעַ וְאֶחָד עָשׂוּי כִשְׂבָכָה וְעוֹמֵד לְמַעֲלָה. בִּימוֹי דְּרִבִּי יִרְמְיָה אִיתְגַּלְייָן גִּיגִייָתָא דְּסִדְרָה רוֹבָא. אִישׁתּוֹן קַדְמַאֵי וְלָא מַייָתוֹן. אַחֲרָאֵי וּמַייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶרֶס שׁוֹקֵעַ הֲוָה. פָּעֲלַייָא הֲווּ בְּטוּרָא. אִתְגַּלְיַית קוּלְתָה דְמַיָּא. שָׁתוֹן קַדְמָאֵי וְלָא מַייתוֹן. אַחֲרָאֵי וּמַייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר. אִירֶס שׁוֹקֵעַ הֲוָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גבינתן. קאמר לעיל דגזרו עליהן:
אמר ר' ירמיה וכו'. גרסינן להא בע''ז שם ובתרומות פ''ח בהלכה ה':
משום תערובות. חלב של בהמה טמאה ולא משום חשש גילוי:
ותני כן. בתוספתא דע''ז פ''ה:
עומד הוא ישראל בעדר וכו'. אלמא דאין החשש אלא משום תערובות חלב טמא וכשהישראל עומד בעדר ורואה סגי ואע''פ שאינו רואה אם נתגלה או לא:
ר' בא וכן'. פליג וקסבר דהחשש משום גילוי הוא שאין העכו''ם נזהרין בו:
ויעמיד. את החלב ואם יש בו ארס הנחש אינו נקפא. ומשני ר' שמואל מפני אירס הנתון בין הנקבים של הגבינה ואינו ניכר:
ותני כן. שיש מין ארס שהוא שוקע וזה יוכל להתערב ולהנתן בין נקבי הגבינה:
אחד צף. של זקן הוא שאינו חזק כל כך וצף הוא על המשקה ושל בחור הוא שוקע לפי שהוא חזק ויש בו כובד ושוקע בתוך המשקה לתוך קרקעיתו של הכלי ואחד והוא של בינוני וזה עומד כסבכה מלמעלה ואינו צף ממש:
אתגליין גיגיתא דסידרא רובא. שהוא של בית המדרש הגדול:
אני אומר וכו'. והלכך לא הזיק להראשונים ששתו ולהאחרונים ששתו מלמטה במקום הארס הזיק:
פועליא. וכך היה ג''כ המעשה בפועלים של סוריא שנתגלה כד המים שתון וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source