Vayedaber

Shabbath

Daf 91a

משנה: נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּצַּלּוּ וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִים וּבִקְפִיפָה מִצְרִית. נוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל וְעוֹשִׂין יֵינוֹמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת בַּכּוֹס וּבְיוֹם טוֹב בַּלָּגִין וּבַמּוֹעֵד בֶּחָבִית. רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין׃

Traduction

On peut mettre de l’eau sur la lie de vin pour qu’elle trempe (et absorbe la partie vineuse), et transvaser le vin à travers du linge, ou un panier d’osier égyptien. On peut mettre un œuf cassé dans une couche de moutarde (pour l’éclaircir), et l’on peut en ce jour faire de l’hydromel oinomhlon. R. Juda dit: le samedi, on ne fera ce mélange que dans le verre (à boire de suite); aux jours de fête, on opérera par loug (pour plusieurs fois), et c’est seulement aux jours de demi-fête qu’on en brassera par tonneau. R. Zadoq fait tout dépendre du nombre des invités que l’on a.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נותנין מים על גבי שמרים. בשבת בשביל שיצלו דכשנותן המים על השמרים שנשארו בחבית עושין אותן צלולין ויכול לקלוט מלמעלה ולשתותן מפני שנקלט בהן טעם יין ואין בזה משום בורר:

ומסננין את היין. שאין בו שמרים והן צוללין ורוצה לסננן כדי שיהו צלולים ביותר או מפני הקסמים שיש בו מיתר לסננן בסודרין ובכפיפה מצרית ובלבד שלא יעשה גומא בתוך הסודר בפי הכלי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לשמר במשמרת:

נותנין ביצה במסננת של חרדל. שדרך ליתן ביצה טרופה לתוך דבר עכור כדי שיצליל:

ועושין יינומלין בשבת. שמערבין יין בדבש ופלפלין בשבת בכוס. ולא יותר וביו''ט בלגין שהוא גדול מכוס ובמועד בחבית:

הכל לפי האורחין שיש לו. והלכה כת''ק שעושין אנומלין בשבת כפי מה שהם רוצים:

משנה: אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין אֲבָל נוֹתְנָהּ לְתוֹךְ הַחֹמֶץ. אֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן. אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בַּכְּבָרָה וְלֹא יִתְּנֶנּוּ בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ אֲבָל נוֹטֵל בַכְּבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס׃

Traduction

Il n’est pas permis de tremper de la gentiane (625)Ou: Assa. (laserpitium) dans de l’eau tiède, mais de la plonger dans du vinaigre. On ne trempera pas des vesces, et on ne les râpera pas, mais on peut les mettre dans un van ou panier. On ne tamisera pas la paille dans un van, et on ne la placera pas en un lieu élevé pour disperser le son; mais on peut recueillir ce dernier dans le tamis et le verser dans les crèches.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין שורין את החלתית בפושרין. קורט חלתית לאזויירה בלע''ז והוא חמה מאוד ובארצות הקרים ביותר שורין אותה ואוכלין ואין שורין אותה בשבת דהוה עובדא דחול ומתני' דנקט פורשין יחידאה היא וכר' יוסי דברייתא והלכה שאין שורין אותה לא בפושרין ולא בצונן:

אבל נותנה לתוך החומץ. שאין דרך לעשות כן בחול:

אין שורין את הכרשינין. במים כדי להציף הפסולת ולא שפין אותן ביד להסיר הפסולת דהוי תולדה דבורר ובגמרא הכא קאמר דשף ביד הוי משום דש:

אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה והפסולת נופל מאליו ובנוסחא הבבלי לתוך הכברה ולתוך הכלכלה:

אין כוברין את התבן בכברה וכן לא יתננו במקום הגבוה בשביל שירד המוץ מן השבולת דהוי מרקד אבל נוטל הוא אותו בכברה ונותן לתוך האבוס לפני הבהמה ואף על פי שמתוך כך המוץ נופל הוא שאין מתכוין הוא ומותר:

הלכה: נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים כו'. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין חֵיק. בְּעָייָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לְכַפּוֹתָן וְנַעֲשִׂית חֵיק מֵאֵילֶיהָ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מַטֶּה אוֹתָהּ עַל צִידָּהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַשַּׁבָּת כְּשֶׁעוֹשֶׂה בַחוֹל.

Traduction

R. Aba dit au nom de R. Juda ou de Rav, qu’en se servant ''du linge pour transvaser le vin'', il ne faut pas lui donner la forme d’un étui, comme en semaine (on aura soin de changer un peu). On se demanda ceci: est-il permis en repliant l’étoffe de lui laisser prendre spontanément ladite forme d’étui? Oui, dit R. Matnia, on penche l’étoffe de côté sans souci de la forme qu’elle prendra, en ayant soin seulement de ne pas opérer le samedi tout à fait comme en semaine.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' בא וכו' ובלבד שלא יעשה אותה כמין תיק. כמו תיק כדרך שעושין בסודרין כמין גומא אם רוצה לסננן בהן וכדפרישית במתני':

בעיא דא מילתא לבני הישיבה מהו לכפותן להסודרין ונעשית התיק מאליה כלומר אם כופף אותן בתחלה קודם שנותן אותן על גב הכלי כדי לסנן בהן דזה כנעשה התיק מאליו:

אמר ר' מתניה מטה אותה על צדה. להסודר ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול ולהטות על צדה הוא דאין חוששין אבל כשכופף את הסודר הוי עובדא דחול:

כֵּינִי מַתְנִיתָה. מְפָֽרְדִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁלְחַרְדָּל. גּוּשׁ שֶׁלְחַרְדָּל. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מְמָעֵךְ בְּיָד אֲבָל לֹא בְכֶלִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. מְמָעֵךְ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא הַכְּלָבִים אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כֵּן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְמָעֵךְ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי.

Traduction

Voici comment il faut rectifier la Mishna au sujet de l’œuf: on sépare le jaune d’œuf du blanc par une couche de moutarde; si c’est réduit en pâte avec la moutarde par un mélange fait la veille, R. Yossé au nom de R. Eliézer permet de la délayer à la main, non avec un ustensile; R. Jacob b. Aha, ou R. Yohanan au nom de R. Yanaï, permet de la délayer aussi bien à la main qu’avec un ustensile. Puisque l’on n’agit pas ainsi (à la main) même pour les chiens, répliqua R. Yossé, il faut évidemment adopter ce procédé pour le samedi seul, à titre de changement. R. Hiskia ou R. Abahou dit au nom de R. Yohanan que l’on peut opérer le mélange aussi bien à la main qu’à l’aide d’un ustensile.

Pnei Moshe non traduit

כיני מתני' מפרדין וכו'. הא דקתני נותנין ביצה כן צריך לפרש שמותר לפרד ולערב איתה במסננת של חרדל כדי שיצלול דאי בנתינת ביצה לחודה מאי קמ''ל:

גוש של חרדל. שנעשה כמין גוש אחד ורוצה למעכו לפרדו:

ממעך ביד אבל לא בכלי. שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

ר' יוחנן בשם ר' ינאי ממעך בין ביד בין בכלי דקסבר דלא הוי עובדא דחול ושאל ר' יוחנן לרביה ר' ינאי והלא הכלבים אין עושין אותה כן. כלומר אפי' אלו שנוהגין כמנהג הכלבים ואינך מקפידין על דבר מאום אפי' כן אין עושין למעך ביד אלא בכלי וא''כ כשממעך בשבת בכלי עובדא דחול הויא:

ר' חזקיה וכו'. כלומר אע''פ פסק ר' יוחנן כרביה ר' ינאי שממעך בין ביד בין בכלי:

רִבִּי זְעִירָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הַמְשַׁמֵּר חַייָב מִשּׁוּם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא מִשׁוּם מְרַקֵּיד. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוֹנָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּמַה הַמְרַקֵּד קֶמַח לְמַטָּן וְסוֹלֵת לְמַעֲלָן. 91a אַף הַמְשַׁמֵּר יַיִן לְמַטָּן וּשְׁמָרִים לְמַעֲלָן. וְלֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. לָמָּה. שֶׁהוּתָר מִכְּלָל בְּרֵירָה הוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. הוּתָּר מִכְּלָל בְּרֵירָה בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. הוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב׃ וְלֹא הוּתָר מִכְּלָל הַרְקָדָה. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרוֹקֶה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין שׁוֹנִין אֶת הַקֶּמַח אֲבָל מַרְקִידִין לַאֲחוֹרֵי נָפָה. אִין תֵּימַר. מִשּׁוּם מְרַקֵּיד הוּא. יְהֵא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּדְלֹא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. בְּעַייָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לְשַׁנּוֹת קֶמַח לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה כְּרַבָּנִן.

Traduction

וְעוֹשִׂין יֵינוּמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יַיִן וּדְבַשׁ וּפִילְפְלִין.

Traduction

– Par oinomhlon, dit R. Yassa au nom de R. Yohanan, on entend un mélange de vin, de miel et de poivre.

Pnei Moshe non traduit

יינומלין. ומפרש ר' יוחנן יין ודבש יפלפלין:

Shabbath

Daf 91b

משנה: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וּמְסַלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי הָרֵיעִי דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת׃

Traduction

On peut nettoyer la crèche d’un bœuf gras de l’engrais qui s’y trouve le samedi, et l’on peut mettre le reste du fourrage de côté, pour qu’il ne soit pas sali. Tel est l’avis de R. Dossa. Les autres sages l’interdisent. On peut aussi, ce jour, enlever le fourrage d’un animal pour le donner à un autre.

Pnei Moshe non traduit

מתני' גורפין. את המאכל שבאבוס מלפני שור הפטם שמפטמין אותו כדי שלא יתערב בו דבר מאוס ומסלקין לצדדין מפני הרעי שלא יתערב במאכלו דברי ר' דוסא ולא התיר רבי דוסא לגרוף אלא באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע מודה שאסור משום אשווי גומות וחכמים אוסרין אף באבוס של כלי גזירה שמא יבא לידי אשווי גומות וכן אין מסלקין לצדדין והלכה כחכמים. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת. ודוקא מלפני החמור וליתן לפני השיר. אבל איפכא לא מפני שהשור מטנף ברירים מפיו את המאכל ואין ראוי למאכל לבהמה אחרת:

משנה: הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּיטָּה לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְיָדוֹ אֲבָל מְנַעֲנְעוֹ בְגוּפוֹ אִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים מַתִּירִין אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין לֹא יִגַּע בּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה מוּתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַתִּיר אֶת כֵּלָּיוֹ וְשׁוֹמְטָן׃

Traduction

On ne doit pas secouer à la main la paille étendue sur le lit, mais avec les épaules. Si elle est destinée à la consommation d’un animal, ou s’il y a au-dessus un coussin ou un drap (626)''Maïmonide le rend par un terme arabe qui d'ordinaire a le sens de sacré, interdit, et qui, - par extension - signifie aussi selon Freytag: '''' Vestis vilior et neglecta quam induit; vestis quam Meccam iter sacrum faciens abjicit, neque induit ''''.'', on peut le retourner à la main. On peut ouvrir une presse à lavage (627)Maïmonide traduit mekavesh par un terme que n'ont pas les dictionnaires d'arable classique, mais que Richardson traduit: a wandrobe, clothespress, chest. Le comment. a: presse. pour en retirer des vêtements, si elle est à des particuliers, mais ne pas la comprimer en la refermant. A celle des blanchisseurs (bien close), on ne doit même pas toucher. R. Juda dit: si, dès la veille, elle était déjà demi-ouverte, on pourra l’ouvrir en entier pour en retirer les effets.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו. מפני שאסור לטלטלו אבל מנענעו בגופו בכתפיו דטלטול מן הצד היא ולאו שמיה טלטול:

אם היה מאכל בהמה. מותר לטלטלו וכן אם היה עליו כר או סדין מותר לנענע בידו מפני שנעשה כמי ששכב עליו מבעוד יום דאז לעולם מותר לטלטלו:

מכבש של בעלי בתים. שמשימין בו הבגדים לכבשן כדי להחליקן מתירין אותן ליטול מהן הבגדים בשבת אבל לא כובשין בתוכו שהוא לצורך חול:

ושל כובסין לא יגע בו. כלל משום שהכובסין מקפידין עליו שלא יתקלקל והוי מוקצה מחמת חסרון כיס:

ר' יהודה אומר אם היה מותר. המכבש מע''ש מתיר את כליו ושומטן ממנו בשבת ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּיטָּה. מַתְנִיתָה בְּשֶׁלֹּא יָשַׁן עָלָיו מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אִם יָשַׁן עָלָיו מֵאֶתְמוֹל כְּגוּפוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. רִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִין. מָהוּ שֶׁיְּנַעְנְעֶנּוּ דֶּרֶךְ אֲצִילֵי יָדָיו. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. קְרוֹחַ קְרִיחָה קִפּוּחַ קַפִּיחָה שְׁפוֹךְ צְנִינִים עַל מָאן דעדי לֵיהּ. נְפַל בֵּיתֵיהּ עַל מָאן דרויה עֲלֵיהּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הָדֵין דִּין לְעָנִי.

Traduction

Lorsque la Mishna fait des restrictions au sujet de ''la paille du lit'', il s’agit de celle où l’on ne s’est pas couché depuis la veille; mais au cas où l’on y a dormi la veille, cette paille sera traitée à l’égal d’un vêtement, et l’on pourra la secouer. R. Jacob b. Idi observa que les anciens demandèrent si l’on peut secouer la paille du bout des doigts, afin d’établir une distinction shabatique. R. Yanaï maudit ceux qui éludaient ainsi la loi, et dit qu’ils méritent d’avoir des plaies chez eux, que sa famille soit exterminée, qu’on lui jette des ronces; enfin celui qui s’écarte ainsi des règles établies mérite que la maison s’écroule sur lui, en punition de s’être étendu sur ce lit. R. Hiya ajoute: s’il suffit de réprimander aussi sévèrement le pauvre, il faut de plus punir le riche par une amende.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתני'. דאסור לטלטלו בשלא ישן עליו מאתמול וכו' כגופו הוא כלומר מותר לטלטלו ולנענע בידו כמו בגופו:

ראשונים היו שואלין. אם בגופו דנקט במתני' דוקא הוא או לא ומהו לנענעו דרך אצילי ידיו שהוא ג''כ טלטול כלאחר יד או בגופו דווקא:

אמר ר' ינאי קרוח קרוחה וכו'. משלי הדיוט הן שאומרים קרוח למי שהוא כבר מוקרח במקצת וקפוח למי שכבר מוקפח וכן שפוך מים צוננים על מי שכבר עברו עליו צוננין. ונפול ביתא על מי שכבר רביע ליה בנפילה וכן הוא הדבר הזה שדקדקו הראשונים. לפי שראו שהתירו לנענעו בגופו הוסיפו עוד לומר שאפשר שאף באצילי ידיו מותר:

תני ר' חייה הדין דין לעני. כמו לעייני כלומר דין הזה ששאלו הראשונים צריך לעיין בו ומל' לעין באורייתא הוא וסיומא דמילתיה דר' ינאי הוא דכן תני ר' חייה שיש לעיין בו משום דמשמע דדוקא בגופו הוא שהתירו שאם באת להתיר באצילי ידיו אתי לטלטולי בידיו:

הלכה: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וכו'. מִפְּנֵי שֶׁהַפְּטָם מוֹתִיר הָרֹעֵי אוֹכֶל. בְּעָיָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לִיטּוֹל מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְלִיתֵּן לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת: מַתְנִיתָה מִין בְּמִינוֹ. צְרִיכָה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. תַּנֵּי. נוֹטֵל אָדָם מִלִּפְנֵי הַחֲמוֹר וְנוֹתֵן לִפְנֵי פָרָה. מִלִּפְנֵי בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע וְנוֹתֵן לִפְנֵי בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה.

Traduction

Pourquoi les autres sages défendent-ils d’enlever l’engrais? Parce que le bœuf gras dévorant même les excréments, il est inutile de les enlever. On posa la question suivante: est-il permis d’enlever du fourrage devant une bête pour le donner à une autre? Certes, puisque notre Mishna dit formellement: ''on peut, le samedi, enlever le fourrage d’un animal pour le donner à un autre''. Il s’agit là d’échange entre 2 animaux d’une même sorte; mais la question est de savoir si c’est permis aussi entre 2 sortes différentes? Oui, on a enseigné qu’on peut l’enlever de l’âne (628)Il ne bave pas en mangeant et ne salit rien. pour le donner à une vache, ou d’une bête à la gueule plus délicate (629)Comme l'âne qui mange des chardons. pour le donner à manger à une bête plus difficile, comme la vache.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מפני שהפטם מוחר הרעי אוכל. כלומר אינו משגיח ואוכל אף מותר הרעי ושלא יקוץ מתוך כך במאכלו:

בעיא דא מילתא. לבני הישיבה מהו וכו' ולאו מתניתא הוא וכו' ומאי קא מיבעיא להו. ומשני משום דאיכא למימר מתני' במין במינו איירי נוטלין מלפני השור ונותנין לפני הפרה וכן כיוצא בזה ומה דצריכא ומספקא להו מין בשאינו מינו מהו אם נוטלין מלפני השור ונותנין לפני החמור:

תני. בברייתא נוטל אדם מלפני החמור דלית ליה רירי ונותן לפני פרה אבל איפכא לא וכן מלפני בהמה שפיה רע. והיינו הך שהחמור פיו רע לענין שאינו מדקדק במאכלו ואוכל אף קוצים וברקנים ונותן לפני בהמה שפיה יפה וזו היא הפרה שמדקדקת במאכלה:

הלכה: אָמַר רִבִּי מָנָא. כֵּינִי מַתְנִיתָה. אֲבָל נוֹתְנָהּ לְפָנָיו לְתוֹךְ הַחוֹמֶץ. רַב הוּנָא אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְפוֹשְׁרִין. הָא בְצוֹנִין מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ בְצוֹנִין אָסוּר. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְפוֹשְׁרִין. אֶלָּא 91b עַל חִנָּם יָגַעְנוּ.

Traduction

R. Mena dit qu’il faut ainsi compléter la Mishna: on peut en plonger, devant soi, dans le vinaigre ce que l’on mangera de suite, pas plus.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר רבי מנא כיני מתני'. הא דקתני אבל נותנה לתוך החומץ כן צריך לפרש שנותנה לפניו לתוך החומץ כלומר כדי לאכול מיד ולא שישרה אותה בתוך החומץ:

לא שנו אלא בפושרין הוא דאסור הא בצונן מותר ור' יוחנן בשם ר' ינאי קאמר שאפי' בצונן אסור והקשה לו ר' יוחנן לר' ינאי רביה והא אנן לא שנו במתני' אלא בפושרין ואלא על חנם יגענו לשנות כן בתמיה:

רַב הוּנָא אָמַר. מֵי חִילְתִּית מוּתָּר לִשְׁתּוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. חִילְתִּית עַצְמָהּ מַיֲכָל בְּרִיאִים (הוּא) [הִיא]. רַב הוּנָא אָמַר. מָאן דַּאֲכַל מַתְקַל זוּזָא מִינֵּיהּ מִסְתַּכֵּן וְעוֹרוֹ נֶחֱלַץ. רִבִּי בָּא אֲכַל מַתְקַל זוּזָא מִינָּהּ וּפְרַשׁ לִנְהָרָא.

Traduction

R. Houna dit: il n’est question là que d’eau tiède; donc dans la froide c’est permis. Selon R. Yohanan au nom de R. Yanaï, c’est interdit aussi dans l’eau froide. A quoi R. Yohanan répliqua que, notre Mishna parlant seulement d’eau tiède, ce serait se donner une peine inutile d’aller au-delà, et l’eau froide doit être permise. R. Houna permet de boire le samedi une telle eau. Selon Samuel, la gentiane même est un manger des gens sains. R. Houna dit: celui qui en mange le poids d’un zouz peut tomber dangereusement malade, et sa peau se pelle. R. Aba, en ayant mangé une telle quantité, se jeta à la rivière pour calmer sa fièvre

Pnei Moshe non traduit

מי חלתית מותר לשתותה בשבת. המים שנשרית בהן מאתמול ולא מיחזי כרפואה. שמואל אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא ואוכלין אף עצמה בשבת דכל שהוא מאכל בריאים אין חוששין משום רפואה:

מאן דאכל משקל זוז מינה מסתכן ועורו נחלץ ממנו מחמת חמימותה ולפיכך קאמר רב הונא מי חלתית:

ופרש לנהרא. פירש מיד לירד להנהר להתקרר:

אֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. וְאֵין שָׁפִין אוֹתָן. מִשּׁוּם דָּשׁ. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בַּכְּבָרָה וְלֹא יִתְּנֶנָּהּ בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ. מִשּׁוּם מְרַקֵּיד.

Traduction

. – ''On ne trempera pas des vesces'', est-il dit, parce que cela équivaut au travail de triage, entre le bon grain et le déchet qui s’en détache ainsi; ''et l’on ne les râpera pas'', car ce serait un travail équivalent au dépiquage du blé. ''On ne tamisera pas la paille, etc.'', comme le vannage est un des travaux capitaux (7, 2).

Pnei Moshe non traduit

אין שורין וכו'. כדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source