Shabbath
Daf 86a
משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגוּלֶּה וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִעֶזֶר כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּיחָמִים לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל. כְּלָל אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, מִילָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת׃
Traduction
R. Eliézer dit: si l’on n’a pas apporté la veille le couteau de la circoncision, on l’apporte le samedi à découvert; en cas de danger (des persécutions religieuses), on le couvre en présence de témoins. R. Eliézer dit aussi: on peut même couper du bois et en faire des charbons, pour forger un couteau de fer. Voici la règle, dit R. aqiba: pour tout travail que l’on a pu faire la veille du samedi, on n’interrompt pas le repos shabatique; au cas contraire, on le rompt.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מע''ש. האיזמל למול את התינוק מביאו בשבת דקסבר כל מכשירי מילה דוחין את השבת ואפי' לעשות איזמל בשבת למול כדקתני בסיפא לר''א והבאה דקתני משום דקבעי למימר ובסכנה מכסהו ע''פ עדים:
מגולה. להודיעו שחביבה מצוה זו שמחללין עליה את השבת ובשעת הסכנה שגזרו שמד על המילה מכסהו וצריך שיהיה על פי עדים שיעידו שאיזמל של מילה הוא מביא כדי שלא יחשדוהו שהוא נושא חפציו בשבת. ועוד אמר ר''א שאף כורתין עצים לעשות פחמין כדי לעשות כלי ברזל למילה. וקמ''ל שאפי' רבוי המלאכות של מכשירי מילה דוחין את השבת:
כלל אמר ר' עקיבא. ר''ע פליג עליה דר''א וקאמר שזה הוא הכלל שכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת כמו המכשירין של המילה אינה דוחה את השבת אלא מילה עצמה שא''א לעשותה מע''ש היא שדוחה את השבת והלכה כר''ע:
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם לֹא הֵבִיא כְלִי כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. בְּכָל הַדְּבָרִים חָלוּק רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִמַּה שֶׁצָּרַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לִדרוֹשׁ בִּיכּוּרִין. מַה בִּיכּוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר בָּעוֹמֶר דּוֹחִין הַשַּׁבָּת. אַף בִּיכּוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. הָדָא אָֽמְרָה. לֹא בְכָל הַדְּבָרִים חָלוּק רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בְּכָל הַדְּבָרִים חָלוּק רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְלָמָּה צָרַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לִדרוֹשׁ בִּיכּוּרִין בִּיכּוּרִין. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁעִיקַּר דְּחִייָתָן שַׁבָּת וּמַכְשִׁירֵיהֶן מְלָאכָה. הָתִיבוֹן. וְהָתַנֵי. לוּלָב וּמַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לַהֲבִיאוֹ מֵרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְהָתַנֵי. שׁוֹפָר וּמַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. לַהֲבִיאוֹ מִחוּץ לִתְחוּם. וְתַנֵּי כֵן. אֵין מְגָֽרְדִין וְלֹא מְגָֽרְדִין וְלֹא מְפָֽרְכִין. תַּנֵּי בְּשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. לוּלָב וּמַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חֲבוּרָה הָֽיְתָה מַקְשָׁה. מַה רָאָה רִבִּי לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלַעֲשׂוֹת כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שָׁאַלְנוּ אֶת רִבִּי יְהוּדָה הַגּוֹזֵר וְאָמַר לָנוּ. בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. כְּהָדָא תַנִּינָן. אָסוּר לְטַלְטֵל מִתּוֹכוֹ לַבָּתִּים וּמִן הַבָּתִּים לְתוֹכוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. קִיַימְתִּיהָ בְתִינּוֹק וּבְאִיזְמֶל שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְּמָבוּי. ןְאֵינוֹ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּכָל הַמָּבוֹי.
Traduction
R. Yohanan dit: on a supposé d’abord que pour tout ce qui concourt à l’accomplissement des préceptes, R. Eliézer discute et autorise la transgression shabatique; mais de ce qu’il déduit des prémices certains points de la question par comparaison, en disant qu’à l’instar de la transgression permise pour les prémices de la gerbe offerte au temple (Lv 2, 14), elle est aussi permise pour les 2 pains de proposition du samedi, désignés par le même terme prémice; il est prouvé que R. Eliézer ne conteste pas l’avis des autres sages pour tous les préceptes et n’autorise pas toujours l’infraction shabatique. Pourquoi R. Eliézer a-t-il recours à cette comparaison des termes? Ne va-t-il pas sans dire que cette offrande du culte prédomine le Shabat? C’est pour dire que non seulement le précepte essentiel de cette offre est supérieur au repos shabatique, mais encore les préparatifs de l’accomplissement du devoir. Mais, fut-il objecté, on a bien permis de transgresser le Shabat pour le lulav et ses accessoires (593)B. Suka 43a., sans qu’une expression biblique autorise ces derniers? Il s’agit là seulement, répondit R. Yona, de l’apporter depuis le sommet du palmier où ce lulav se trouvait (ce qui est peu grave)? N’a-t-on pas enseigné la même latitude au sujet du Shofar et de ce qui peut contribuer à accomplir ce précepte? Il s’agit seulement d’autoriser le transport au-delà de la limite shabatique (défense peu grave); c’est ainsi que l’on a dit: il n’est permis de le gratter, ni à l’extérieur, ni à l’intérieur, ni d’enlever les rugosités. On a enseigné au nom de R. Eliézer que, pour le lulav et ses accessoires, il est permis d’enfreindre le Shabat. R. Yona dit d’écarter cette Mishna, qui semble approuver l’opinion de R. aqiba, puisque, lors de la présentation d’un cas de ce genre, Rabbi enseigna que l’avis de R. Eliézer domine. Sur ce, dit R. Yohanan, la compagnie des étudiants demanda pourquoi Rabbi a jugé bon de laisser de côté les paroles des autres sages et de donner la préférence à R. Eliézer? C’est que, répondit R. Oshia, nous avons consulté R. Juda le circonciseur, et il nous a répondu qu’il s’agit seulement du transport dans une ruelle sans issue (défense peu grave et autorisée, en ce cas, par tous). Mais n’a-t-on pas enseigné qu’il est défendu de transporter de cette ruelle dans les maisons, et à l’inverse? Il peut s’agir, répondit R. Abahou, d’un enfant et du couteau d’opération ayant séjourné depuis la veille dans la ruelle. Mais encore, n’est-il pas interdit de déplacer les objets dans l’intérieur même de la ruelle? (objection non résolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן הוינן סברין מימר. מעיקרא שבכל הדברים של מצוה חילק ר''א וס''ל דהמכשירין של המצוה דוחין את השבת כמו המצוה עצמה אלא מדחזינן ממה שצריך ר''א להביא ראיה שמכשירי שתי הלחם של עצרת דוחין את השבת ודריש ג''ש בכורים בכורים נאמר בעומר מנחת בכורים ונאמר בשתי הלחם בכורים תהיינה מה בכורים שנאמר בעומר דוחין את השבת המכשירין שלו כמו ההקרבה עצמה כגון הקצירה והטחינה ושארי מלאכות דדרשינן מבחריש ובקציר תשבות מה החריש רשות אפי' לגבי העומר אף הקציר של רשות הוא שתשבות בו יצא קציר העומר שהיא מצוה דכתיב ביה וקצרתם והבאתם שצריך לקצור לשם העומר דוחה הוא את השבת אף בכורים שנאמר בשתי הלחם דוחין המכשירין את השבת וא''כ הדא אמרה שלא בכל מכשירי מצוה חלוק ר''א דאל''כ הך ג''ש למה לי:
אמר ר' שמואל בר רב יצחק. לעולם אימא לך שאף בכל מכשירי מצוה חלוק הוא ר''א ולמה הוא צריך לדרוש הך ג''ש אלא מפני שעל ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה כלומר שהעיקר דחיית שבת של מכשיריהן הכל מלאכה גמורה הן כגון טחונן והרקדתן ולישתן ואפייתן דלר''א דוחין הכל את השבת ואי לאו ג''ש מעומר ה''א דלא ניתנה שבת לדחות אצל כל אלו המלאכות אלא אפייתן בלבד היא שדוחה את השבת והלכך יליף מעומר דמה העומר הקצירה וכל המלאכות שאחריה דוחין את השבת אף בשתי הלחם כן ולאשמועינן שאפי' יש במכשירי מצוה הרבה מלאכות גמורות אפילו הכי דוחין כולן את השבת התיבון והתני לולב ומכשירין דוחין את השבת לר''א כדמסיים בברייתא דלקמן ולדידך דאמרת דר''א קמ''ל בהך ג''ש דעומר דאף שיש מלאכות הרבה של מכשירי מצוה דוחין כולן את השבת והשתא מאי מכשירין מהרבה מלאכות איכא גבי לולב דאיצטריך ליה לאשמועינן גם בלולב כן:
אמר ר' יונה להביאו מראש הדקל. ולחתכו ואיכא כמה מלאכות ג''כ אחר החתיכה כגון לגררו ולתקנו וליפותו כדמייתי מהברייתא לקמן אלא דאפסקיה בהפירכא משופר דלקמיה:
והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת לר''א ומאי איכא מכמה מלאכות של מכשירין דשופר ומשני לאתויי נמי להביאו מחוץ לתחום וכמ''ד תחומין דאורייתא:
ותני כן אין מגררין ולא מגרדין במגרדת ולא מפרכין. כמו מפרכסין וכלומר דאשכחן גבי לולב וכן גבי שופר נמי מלאכות הרבה במכשיריהן כגון לגררן ולגרדן כדי להחליקו ולפרכסו ליפותו וכל אלו מלאכות הן:
תני בשם ר''א לולב וכו' ואמר ר' יונה עלה דהשתא סלקת מתניתא שמסויימת היא הברייתא דקתני בהדיא בשם ר''א ולא כההיא דלעיל דקתני סתמא ועל כרחין הוה בעינן לאוקמא כר''א וטפי ניחא הך ברייתא דקתני בהדיא כן:
תני מעשה היה. ששכחו להביא איזמל מע''ש והורה רבי כר''א להביאו בשבת:
חבורה היתה מקשה. היה קשה לבני החבורה מה ראה רבי וכו':
שאלנו את ר' יהודה הגוזר שהיה מל את התינוקות היאך היתה המעשה ואמר לנו במבוי שאינו מפולש היה ופריך והא בהדיא תנינן לקמן בפ''ו דעירובין שהמבוי שלא נשתתפו בו אסור לטלטל מתוכו לבתים ומהבתים לתוכו והך מבוי שלא נשתתפו בו הוה שאם נשתתפו לא היה צריך הוראה להתיר:
אמר ר' אבהו קיימתיה. להא דכך היה בתינוק ובאיזמל ששבתו בתוך המבוי וטלטלו האיזמל בהמבוי עצמו ולא ממנו להבית ופריך ואכתי ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי וכן בעון קומי ר' יוסי דמי נימא דכמה דאת אמר בכלים ששבתו בכל החצר שמטלטלין אותן בכל החצר שאע''פ שלא עירבו החצרות ואסור לטלטל מחצר לחצר מכל מקום באותו החצר ששבתו הכלים מותר לטלטל בכולה ולא גזרינן שמא יוציא אותן לחצר אחרת ואם נאמר ודכותה גבי מבוי שלא נשתתפו בו שמותר לטלטל הכלים ששבתו במבוי ואף בכל המבוי כולו:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְכָל צָרְכֵי חַייָה נַעֲשִׂין בַּשַּׁבָּת׃ תַּנֵּי. הַשִּׁילִיָא הַזֹּאת בַּשַּׁבָּת עֲשִׁירִין 86a טוֹמְנִין אוֹתָן בַּשֶּׁמֶן. וְהָעֲנִייִם טוֹמְנִין אוֹתָן בְּתֶבֶן וָחוֹל. אֵילּוּ וָאֵילּוּ טוֹמְנִין אוֹתָן בָּאָרֶץ כְּדֵי לִיתֵּן עֵרָבוֹן לָאָרֶץ.
Traduction
– La fin de la Mishna s’applique aux besoins de l’accouchée (non de la circoncision). On a enseigné: les riches enfouissent le nouveau-né dans l’huile, les pauvres dans de la paille (pour le réchauffer); les uns et les autres le mettent un instant en terre, à titre de gage pour elle qu’un jour il y retournera.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתא וכו'. משום דקשיא ליה מאי שיטתא דמילה הכא ועוד הא תנינן לה במקומה בפרק דלקמן הלכך קאמר דכן צריך לפרש המתני' וכל צורכי חיה וכלומר דכשם קתני כשם שכל צרכי מילה עושין בשבת כך כל צרכי חיה נעשין בשבת:
תני השליא הזאת. שהולד היה מונח בתוכה בשבת שא''א לטמנה בארץ וכדי שלא יוצן הולד העשירים טומנין אותה בשמן וכו' אלו ואלו טומנין אותה אחר השבת בארץ כדי ליתן ערבון לארץ כלומר למשכון ולסימן שישוב אל העפר כשהיה:
הדרן עלך פרק מפנין
Shabbath
Daf 86b
בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כְּמַה דְאַתָּ מַר 86b בְּכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְכָל הֶחָצֵר מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָליהֶחָצֵר. וְדִכְווָתָהּ כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. בְּשַׁבָּת שְׁאָלוֹן לֵיהּ וְלֹא אֲגִיבוֹן. דְּלָא הֲוָה רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֶלָּא כָל מִילָּה בְאַתְרָהּ. כַּד אֲתוֹן לְעֵירוּבִין אֲמַר לוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. וְדִכְווָתָהּ כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְחָצֵר מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הֶחָצֵר. רַב אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. רַב כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. קוֹרָה בְלֹא שִׁיתּוּף מַתֶּרֶת. הוּא דְאָמַר. מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. רַב דּוּ אָמַר. אֵין קוֹרָה מַתֶּרֶת בְּלֹא שִׁיתּוּף. הוּא דְאָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לְאֵי זֶה דָבָר מִשְׁתַּתְּפִין בְּכָל הַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל הָֽרְשׁוּיוֹת אַחַת.
Traduction
On demanda en présence de R. Yossa (594)Ci-après, (Eruvin 6, 8).: puisqu’il est dit que les ustensiles ayant séjourné depuis la veille dans une cour peuvent y être déplacés le samedi, en sera-t-il de même pour toute la ruelle? Ou bien est-ce spécial aux cours à cause de leurs murs? Lorsqu’on eut posé cette question à R. Yossé, en traitant du samedi, il n’y répondit pas, parce qu’il s’occupait de chaque chose en son lieu et place. Lorsqu’en s’occupant des liens symboliques de l’eruv on revint à cette question, il dit au nom de R. Yohanan: on peut transporter dans toute la ruelle ce qui a séjourné là, aussi bien que c’est permis en ce cas dans une cour. Selon Rav au contraire, on ne pourra pas les déplacer dans une telle ruelle à une distance de plus de 4 coudées. R. Yossé b. R. Aboun dit que chacun de ces avis est conforme à ce que leurs auteurs expriment ailleurs: ainsi, R. Yohanan disant que la présence seule de la poutre, même sans l’association de l’eruv, autorise le transport, permet aussi de déplacer les objets dans toute la ruelle; selon Rav au contraire, qui ne se contente pas de la présence d’une simple poutre pour constituer l’association, il n’est pas permis non plus de transporter dans la ruelle à plus de 4 coudées. Mais alors, si la présence de la poutre suffit selon R. Yohanan, pour former la jonction d’une ruelle, en quel cas a-t-on lieu d’y poser l’eruv? C’est, répondit R. Yossé b. R. Aboun, pour former un lien symbolique entre toutes les propriétés qui aboutissent là.
Pnei Moshe non traduit
שאלון ליה. והדר שאלו זה ממנו פעם אחרת. ולא השיבם כלום שכך היה מנהגו של ר' יוסי שלא אמר דבר אלא במקומו וכשהגיעו ללמוד מסכת עירובין אז פשט להן ואמר בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי וכו' ודכותה וכו' כלומר כדין כלים שבחצר כך דין כלים שבמבוי:
רב אמר. שבמבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אותן הכלים ששבתו בתוכו אלא בד' אמות שהחמירו בו לעשותו ככרמלית:
רב כדעתיה ור' יוחנן כדעתיה. כל חד וחד לשיטתיה אזיל דפליגי לקמן בעירובין ור' יוחנן דהוא אמר הקורה של המבוי מתרת היא אפי' בלא שיתוף לאותן הכלים ששבתו במבוי ולרב אין הקורה מתרת כלל בלא שיתוף:
על דעתיה דר' יוחנן. א''כ לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי:
כדי לעשות כל הרשויות א'. שיהא מותר לטלטל אף הכלים ששבתו בתוך הבתים להמבוי ומהמבוי להבתים:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. סַכִּין שֶׁלְּמִילָה עוֹשֶׂה לָהּ חוֹלָה וּמֵבִיאָהּ. בַּר מָרִינָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁאִיל לְרִבִּי סִימוֹן וּשְׁרָא. שְׁאַל לְרִבִּי אִמִּי וַאֲסַר. וְאִיקְפִּיד רִבִּי סִימוֹן. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר. יִשְׁאַל לְחָכָם אַחֵר שֶׁמָּא יֶאֱסוֹר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. שְׁאַל לְרִבִּי אִמִּי וַאֲסַר לֵיהּ. לְרִבִּי סִימוֹן וּשְׁרָא. אִיקְפִּיד רִבִּי אִמִּי. כְּהָדָא דְתַנֵּי. נִשְׁאַל לְחָכָם וְאָסַר. אַל יִשְׁאַל לְחָכָם אַחֵר שֶׁמָּא יַתִּיר.
Traduction
R. Simon dit au nom de R. Josué b. Lévi: pour porter le couteau de la circoncision, on réunira les hommes par groupes formant une sorte d’enceinte, et l’on passera au milieu d’eux pour porter cet objet, sans infraction du Shabat. Comme un tel fait survint à R. Marina, il consulta R. Simon sur ce qu’il devait faire, et celui-ci le lui permit: il demanda aussi à R. Amé, qui le lui défendit. R. Simon fut fâché de cette nouvelle demande. Mais n’a-t-on pas enseigné (595)B. Avoda zara 7a., qu’après avoir demandé à un sage qui permet, on demandera à un autre qui peut être s’y opposera (il ne devait donc pas se fâcher)? En effet, voici comment le fait se passa: on demanda d’abord à R. Amé qui le défendit, puis à R. Simon qui le permit; ce dont R. Amé se fâcha, car il est dit qu’après avoir consulté un sage qui défend un cas, on ne doit plus en consulter d’autre qui pourrait le permettre, sans connaître l’interdit déjà prononcé (596)En principe, on ne permet pas un cas déjà résolu négativement par un collègue..
Pnei Moshe non traduit
סכין של מילה. שלא הביאו מע''ש עושה לה חולה. מלשון מחול הוא כלומר מחיצה של הרבה בני אדם מכאן ומכאן כדרך שעומדין במחול ומביאה דרך מחיצה זו:
ושאל לר' סימון. אם להביא ע''י מחיצה של בני אדם ושרא ליה כמו שקיבל מריב''ל וחזר ושאל לרבי אמי ואסר ליה:
ואיקפד ר' סימון. על בר מרינה ואמר ולא כן תני נשאל לחכם והתיר לו אלא ישאל לחכם אחר שמא יאסור לו ויבא לידי מחלוקת. אמר ר' יודן לא כך היה אלא הכין הוה עובדא שבתחלה שאל לר' אמי ואסרו ואח''כ שאל לר' סימון והתיר ור' אמי הוא שהקפיד כהדא דתני וכו':
בִּימֵי רִבִּי יִרְמְיָה אִנְשׁוֹן מַפְתְּחֵייהּ דְּסִדְרָא רוֹבָה. אֲתוֹן ושְׁאֲלוֹן לֵיהּ. אֲמַר לוֹן. כַּד תֶּחֱמוֹן שִׁטְפָא עֲבַר אַייְתִינוֹן דֶּרֶךְ חוֹלָה. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מֵהָדָא. כָּל חוֹלָה שֶׁנַּעֲשִׂית בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת הֲרֵי זוֹ חוֹלָה.
Traduction
Il arriva un jour, au temps de R. Jérémie, que l’on oublia de porter le vendredi soir les clefs de la grande salle d’études pour le samedi matin; on lui demanda ce qu’il y avait à faire. Quand vous verrez les auditeurs arriver en foule, dit-il, vous pourrez profiter de leur passage pour apporter ces clefs au milieu d’eux, sans transition réelle par la voie publique. Ce qui fait la force de cet avis de R. Jérémie, c’est qu’il est dit: on considère comme rangée humaine (autorisant le transport) aussi bien celle qui est faite en connaissance de cause (sachant quel est le but), qu’en l’ignorant.
Pnei Moshe non traduit
אנשין. שכחו את המפתח של בית המדרש הגדול ובאו ושאלו את ר' ירמיה ואמר להן כשתראו שטף של בני אדם הרבה. עובר תביאו המפתח דרך המחיצה של המחיל:
חייליה דר' ירמיה. שהתיר אפי' אומר להם שיעמדו כדי להביא שהרי שטף זה עובר היה וכשירצה להביא היה צריך לומר להם שיעמדו ויעשו כמחיצה וסייעתיה מהדא ברייתא כל חולה במחיצה בין נעשית לדעת בין שלא לדעת ה''ז מחיצה:
רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי רִבִּי יִרְמְיָה לַהֲבִיאָן דֶּרֶךְ מִנְעָלִין. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרֵי לַעֲשׂוֹת חוֹלָה וְלַהֲבִיאָן דֶּרֶךְ מִנְעָלִין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא לְמִיגְזוֹר לְרַב שִׁשָׁעָה בְּרֵיהּ. אַנְשׁוֹן מַייְתֵי אִוזְמֵל. שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לוֹ. יִדָּחֶה לְמָחָר. שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. אֲמַר לוֹן. מִישְׁחוֹק קוֹנְדִיטוֹן לָא אַנְשִׁיתוֹן וּמַייְתֵי אִוזְמֵיל אַנְשִׁיתוֹן. יִדָּחֶה לְמָחָר.
Traduction
R. Juda b. Pazi enseigna de transporter les clefs en ce cas par les passages qui sont fermés la nuit (moins publics que le reste). R. Samuel b. Abdimé ayant un jour à opérer une circoncision chez son fils R. Sheshaa, avait oublié d’apporter la veille le couteau de l’opération, et il demanda à R. Mena ce qu’il devait faire: reculer l’acte au lendemain, répondit R. Mena. Il s’adressa ensuite à R. Isaac b. Eliézer en disant: je n’ai pas oublié de concasser des épices (conditum) pour le vin aromatisé, mais j’ai oublié le couteau: il faut ajourner l’acte au lendemain, dit aussi le rabbin
Pnei Moshe non traduit
להביא דרך מנעלין. כלומר דרך חצרות הנעולין ומזה לזה ור''ש דאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן:
ר' חיננא בר פפא. לא רצה לסמוך לא על המחיצה של בני אדם בלבד ולא על דרך חצרות בלבד והורה לעשות מחיצה ולהביא דרך החצרות הנעולות:
למיגזר. למול לרב שעשעה בריה ושכחו להביא האיזמל:
ידחה למחר. המילה וחזר ושאל לר' יצחק בר' אלעזר והשיב בדרך כעס מישחוק הקונדיטין הבשמים של היין כדי לשתות לא שכחתם ולהביא האיזמל של מילה שכחתם וידחה המילה למחר ולא רצו להתיר דרך מחיצה של בני אדם:
רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת חוֹלָה. דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגוּלֶּה. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמּוּתָּר לַעֲשׂוֹת. אַף הוֹא אֵינוֹ מוֹצֵא לַעֲשׂוֹת חוֹלָה וּמְבִיאוֹ.
Traduction
. R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Houna qu’aux termes de notre propre Mishna, l’interdit de former sciemment des rangées pour se soustraire à la défense du transport paraît évident, puisqu’elle dit: ''Selon R. Eliézer, si l’on n’a pas apporté la veille le couteau de la circoncision, on l’apporte le samedi à découvert''; or, s’il était permis de constituer des rangées, il n’eût pas manqué d’y recourir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמרה כן. שאסור לעשות מחיצה של בני אדם כדי להביאו דהא דתנינן רבי אלעזר אומר וכו' וכלומר מהא דפליג רבי עקיבא ואוסר מביא ראיה שאם אומר את כן שמותר לכתחילה לעשות מחיל של בני אדם ולהביאו א''כ אף הוא אינו מוצא לעשות חולה ומביאו בתמיה וכי אינו מוצא לעשות כן ואמאי לא קאמר רבי עקיבא לא שיביאו כך כדר''א אלא יעשה מחיצה של בני אדם ויביאו אלא ודאי שאסור לעשות כן דכל מחיצה שנעשית לדעת לאו מחיצה היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source