משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגוּלֶּה וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִעֶזֶר כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּיחָמִים לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל. כְּלָל אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לֵַֹעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, מִילָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כלל אמר ר' עקיבא. ר''ע פליג עליה דר''א וקאמר שזה הוא הכלל שכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת כמו המכשירין של המילה אינה דוחה את השבת אלא מילה עצמה שא''א לעשותה מע''ש היא שדוחה את השבת והלכה כר''ע:
מגולה. להודיעו שחביבה מצוה זו שמחללין עליה את השבת ובשעת הסכנה שגזרו שמד על המילה מכסהו וצריך שיהיה על פי עדים שיעידו שאיזמל של מילה הוא מביא כדי שלא יחשדוהו שהוא נושא חפציו בשבת. ועוד אמר ר''א שאף כורתין עצים לעשות פחמין כדי לעשות כלי ברזל למילה. וקמ''ל שאפי' רבוי המלאכות של מכשירי מילה דוחין את השבת:
מתני' רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מע''ש. האיזמל למול את התינוק מביאו בשבת דקסבר כל מכשירי מילה דוחין את השבת ואפי' לעשות איזמל בשבת למול כדקתני בסיפא לר''א והבאה דקתני משום דקבעי למימר ובסכנה מכסהו ע''פ עדים:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְכָל צָרְכֵי חַייָה נַעֲשִׂין בַּשַּׁבָּת׃ תַּנֵּי. הַשִּׁילִיָא הַזֹּאת בַּשַּׁבָּת עֲשִׁירִין 86a טוֹמְנִין אוֹתָן בַּשֶּׁמֶן. וְהָעֲנִייִם טוֹמְנִין אוֹתָן בְּתֶבֶן וָחוֹל. אֵילּוּ וָאֵילּוּ טוֹמְנִין אוֹתָן בָּאָרֶץ כְּדֵי לִיתֵּן עֵרָבוֹן לָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך פרק מפנין
תני השליא הזאת. שהולד היה מונח בתוכה בשבת שא''א לטמנה בארץ וכדי שלא יוצן הולד העשירים טומנין אותה בשמן וכו' אלו ואלו טומנין אותה אחר השבת בארץ כדי ליתן ערבון לארץ כלומר למשכון ולסימן שישוב אל העפר כשהיה:
כיני מתניתא וכו'. משום דקשיא ליה מאי שיטתא דמילה הכא ועוד הא תנינן לה במקומה בפרק דלקמן הלכך קאמר דכן צריך לפרש המתני' וכל צורכי חיה וכלומר דכשם קתני כשם שכל צרכי מילה עושין בשבת כך כל צרכי חיה נעשין בשבת:
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם לֹא הֵבִיא כְלִי כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. בְּכָל הַדְּבָרִים חָלוּק רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִמַּה שֶׁצָּרַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לִדרוֹשׁ בִּיכּוּרִין. מַה בִּיכּוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר בָּעוֹמֶר דּוֹחִין הַשַּׁבָּת. אַף בִּיכּוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. הָדָא אָֽמְרָה. לֹֹא בְכָל הַדְּבָרִים חָלוּק רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בְּכָל הַדְּבָרִים חָלוּק רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְלָמָּה צָרַךְ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לִדרוֹשׁ בִּיכּוּרִין בִּיכּוּרִין. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁעִיקַּר דְּחִייָתָן שַׁבָּת וּמַכְשִׁירֵיהֶן מְלָאכָה. הָתִיבוֹן. וְהָתַנֵי. לוּלָב וּמַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לַהֲבִיאוֹ מֵרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְהָתַנֵי. שׁוֹפָר וּמַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. לַהֲבִיאוֹ מִחוּץ לִתְחוּם. וְתַנֵּי כֵן. אֵין מְגָֽרְדִין וְלֹא מְגָֽרְדִין וְלֹא מְפָֽרְכִין. תַּנֵּי בְּשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. לוּלָב וּמַכְשִׁירָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חֲבוּרָה הָֽיְתָה מַקְשָׁה. מַה רָאָה רִבִּי לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלַעֲשׂוֹת כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שָׁאַלְנוּ אֶת רִבִּי יְהוּדָה הַגּוֹזֵר וְאָמַר לָנוּ. בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. כְּהָדָא תַנִּינָן. אָסוּר לְטַלְטֵל מִתּוֹכוֹ לַבָּתִּים וּמִן הַבָּתִּים לְתוֹכוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. קִיַימְתִּיהָ בְתִינּוֹק וּבְאִיזְמֶל שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְּמָבוּי. ןְאֵינוֹ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּכָל הַמָּבוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' אבהו קיימתיה. להא דכך היה בתינוק ובאיזמל ששבתו בתוך המבוי וטלטלו האיזמל בהמבוי עצמו ולא ממנו להבית ופריך ואכתי ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי וכן בעון קומי ר' יוסי דמי נימא דכמה דאת אמר בכלים ששבתו בכל החצר שמטלטלין אותן בכל החצר שאע''פ שלא עירבו החצרות ואסור לטלטל מחצר לחצר מכל מקום באותו החצר ששבתו הכלים מותר לטלטל בכולה ולא גזרינן שמא יוציא אותן לחצר אחרת ואם נאמר ודכותה גבי מבוי שלא נשתתפו בו שמותר לטלטל הכלים ששבתו במבוי ואף בכל המבוי כולו:
שאלנו את ר' יהודה הגוזר שהיה מל את התינוקות היאך היתה המעשה ואמר לנו במבוי שאינו מפולש היה ופריך והא בהדיא תנינן לקמן בפ''ו דעירובין שהמבוי שלא נשתתפו בו אסור לטלטל מתוכו לבתים ומהבתים לתוכו והך מבוי שלא נשתתפו בו הוה שאם נשתתפו לא היה צריך הוראה להתיר:
חבורה היתה מקשה. היה קשה לבני החבורה מה ראה רבי וכו':
תני מעשה היה. ששכחו להביא איזמל מע''ש והורה רבי כר''א להביאו בשבת:
תני בשם ר''א לולב וכו' ואמר ר' יונה עלה דהשתא סלקת מתניתא שמסויימת היא הברייתא דקתני בהדיא בשם ר''א ולא כההיא דלעיל דקתני סתמא ועל כרחין הוה בעינן לאוקמא כר''א וטפי ניחא הך ברייתא דקתני בהדיא כן:
ותני כן אין מגררין ולא מגרדין במגרדת ולא מפרכין. כמו מפרכסין וכלומר דאשכחן גבי לולב וכן גבי שופר נמי מלאכות הרבה במכשיריהן כגון לגררן ולגרדן כדי להחליקו ולפרכסו ליפותו וכל אלו מלאכות הן:
והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת לר''א ומאי איכא מכמה מלאכות של מכשירין דשופר ומשני לאתויי נמי להביאו מחוץ לתחום וכמ''ד תחומין דאורייתא:
אמר ר' יונה להביאו מראש הדקל. ולחתכו ואיכא כמה מלאכות ג''כ אחר החתיכה כגון לגררו ולתקנו וליפותו כדמייתי מהברייתא לקמן אלא דאפסקיה בהפירכא משופר דלקמיה:
גמ' אמר ר' יוחנן הוינן סברין מימר. מעיקרא שבכל הדברים של מצוה חילק ר''א וס''ל דהמכשירין של המצוה דוחין את השבת כמו המצוה עצמה אלא מדחזינן ממה שצריך ר''א להביא ראיה שמכשירי שתי הלחם של עצרת דוחין את השבת ודריש ג''ש בכורים בכורים נאמר בעומר מנחת בכורים ונאמר בשתי הלחם בכורים תהיינה מה בכורים שנאמר בעומר דוחין את השבת המכשירין שלו כמו ההקרבה עצמה כגון הקצירה והטחינה ושארי מלאכות דדרשינן מבחריש ובקציר תשבות מה החריש רשות אפי' לגבי העומר אף הקציר של רשות הוא שתשבות בו יצא קציר העומר שהיא מצוה דכתיב ביה וקצרתם והבאתם שצריך לקצור לשם העומר דוחה הוא את השבת אף בכורים שנאמר בשתי הלחם דוחין המכשירין את השבת וא''כ הדא אמרה שלא בכל מכשירי מצוה חלוק ר''א דאל''כ הך ג''ש למה לי:
אמר ר' שמואל בר רב יצחק. לעולם אימא לך שאף בכל מכשירי מצוה חלוק הוא ר''א ולמה הוא צריך לדרוש הך ג''ש אלא מפני שעל ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה כלומר שהעיקר דחיית שבת של מכשיריהן הכל מלאכה גמורה הן כגון טחונן והרקדתן ולישתן ואפייתן דלר''א דוחין הכל את השבת ואי לאו ג''ש מעומר ה''א דלא ניתנה שבת לדחות אצל כל אלו המלאכות אלא אפייתן בלבד היא שדוחה את השבת והלכך יליף מעומר דמה העומר הקצירה וכל המלאכות שאחריה דוחין את השבת אף בשתי הלחם כן ולאשמועינן שאפי' יש במכשירי מצוה הרבה מלאכות גמורות אפילו הכי דוחין כולן את השבת התיבון והתני לולב ומכשירין דוחין את השבת לר''א כדמסיים בברייתא דלקמן ולדידך דאמרת דר''א קמ''ל בהך ג''ש דעומר דאף שיש מלאכות הרבה של מכשירי מצוה דוחין כולן את השבת והשתא מאי מכשירין מהרבה מלאכות איכא גבי לולב דאיצטריך ליה לאשמועינן גם בלולב כן:
רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת חוֹלָה. דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגוּלֶּה. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמּוּתָּר לַעֲשׂוֹת. אַף הוֹא אֵינוֹ מוֹצֵא לַעֲשׂוֹת חוֹלָה וּמְבִיאוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אמרה כן. שאסור לעשות מחיצה של בני אדם כדי להביאו דהא דתנינן רבי אלעזר אומר וכו' וכלומר מהא דפליג רבי עקיבא ואוסר מביא ראיה שאם אומר את כן שמותר לכתחילה לעשות מחיל של בני אדם ולהביאו א''כ אף הוא אינו מוצא לעשות חולה ומביאו בתמיה וכי אינו מוצא לעשות כן ואמאי לא קאמר רבי עקיבא לא שיביאו כך כדר''א אלא יעשה מחיצה של בני אדם ויביאו אלא ודאי שאסור לעשות כן דכל מחיצה שנעשית לדעת לאו מחיצה היא:
רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי רִבִּי יִרְמְיָה לַהֲבִיאָן דֶּרֶךְ מִנְעָלִין. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרֵי לַעֲשׂוֹת חוֹלָה וְלַהֲבִיאָן דֶּרֶךְ מִנְעָלִין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא לְמִיגְזוֹר לְרַב שִׁשָׁעָה בְּרֵיהּ. אַנְשׁוֹן מַייְתֵי אִוזְמֵל. שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לוֹ. יִדָּחֶה לְמָחָר. שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. אֲמַר לוֹן. מִישְׁחוֹק קוֹנְדִיטוֹן לָא אַנְשִׁיתוֹן וּמַייְתֵי אִוזְמֵיל אַנְשִׁיתוֹן. יִדָּחֶה לְמָחָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
להביא דרך מנעלין. כלומר דרך חצרות הנעולין ומזה לזה ור''ש דאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן:
ר' חיננא בר פפא. לא רצה לסמוך לא על המחיצה של בני אדם בלבד ולא על דרך חצרות בלבד והורה לעשות מחיצה ולהביא דרך החצרות הנעולות:
למיגזר. למול לרב שעשעה בריה ושכחו להביא האיזמל:
ידחה למחר. המילה וחזר ושאל לר' יצחק בר' אלעזר והשיב בדרך כעס מישחוק הקונדיטין הבשמים של היין כדי לשתות לא שכחתם ולהביא האיזמל של מילה שכחתם וידחה המילה למחר ולא רצו להתיר דרך מחיצה של בני אדם:
בִּימֵי רִבִּי יִרְמְיָה אִנְשׁוֹן מַפְתְּחֵייהּ דְּסִדְרָא רוֹבָה. אֲתוֹן ושְׁאֲלוֹן לֵיהּ. אֲמַר לוֹן. כַּד תֶּחֱמוֹן שִׁטְפָא עֲבַר אַייְתִינוֹן דֶּרֶךְ חוֹלָה. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מֵהָדָא. כָּל חוֹלָה שֶׁנַּעֲשִׂית בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת הֲרֵי זוֹ חוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אנשין. שכחו את המפתח של בית המדרש הגדול ובאו ושאלו את ר' ירמיה ואמר להן כשתראו שטף של בני אדם הרבה. עובר תביאו המפתח דרך המחיצה של המחיל:
חייליה דר' ירמיה. שהתיר אפי' אומר להם שיעמדו כדי להביא שהרי שטף זה עובר היה וכשירצה להביא היה צריך לומר להם שיעמדו ויעשו כמחיצה וסייעתיה מהדא ברייתא כל חולה במחיצה בין נעשית לדעת בין שלא לדעת ה''ז מחיצה:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. סַכִּין שֶׁלְּמִילָה עוֹשֶׂה לָהּ חוֹלָה וּמֵבִיאָהּ. בַּר מָרִינָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁאִיל לְרִבִּי סִימוֹן וּשְׁרָא. שְׁאַל לְרִבִּי אִמִּי וַאֲסַר. וְאִיקְפִּיד רִבִּי סִימוֹן. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר. יִשְׁאַל לְחָכָם אַחֵר שֶׁמָּא יֶאֱסוֹר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. שְׁאַל לְרִבִּי אִמִּי וַאֲסַר לֵיהּ. לְרִבִּי סִימוֹן וּשְׁרָא. אִיקְפִּיד רִבִּי אִמִּי. כְּהָדָא דְתַנֵּי. נִשְׁאַל לְחָכָם וְאָסַר. אַל יִשְׁאַל לְחָכָם אַחֵר שֶׁמָּא יַתִּיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סכין של מילה. שלא הביאו מע''ש עושה לה חולה. מלשון מחול הוא כלומר מחיצה של הרבה בני אדם מכאן ומכאן כדרך שעומדין במחול ומביאה דרך מחיצה זו:
ושאל לר' סימון. אם להביא ע''י מחיצה של בני אדם ושרא ליה כמו שקיבל מריב''ל וחזר ושאל לרבי אמי ואסר ליה:
ואיקפד ר' סימון. על בר מרינה ואמר ולא כן תני נשאל לחכם והתיר לו אלא ישאל לחכם אחר שמא יאסור לו ויבא לידי מחלוקת. אמר ר' יודן לא כך היה אלא הכין הוה עובדא שבתחלה שאל לר' אמי ואסרו ואח''כ שאל לר' סימון והתיר ור' אמי הוא שהקפיד כהדא דתני וכו':
בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כְּמַה דְאַתָּ מַר 86b בְּכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְכָל הֶחָצֵר מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָליהֶחָצֵר. וְדִכְווָתָהּ כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. בְּשַׁבָּת שְׁאָלוֹן לֵיהּ וְלֹא אֲגִיבוֹן. דְּלָא הֲוָה רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֶלָּא כָל מִילָּה בְאַתְרָהּ. כַּד אֲתוֹן לְעֵירוּבִין אֲמַר לוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְמָבוֹי מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. וְדִכְווָתָהּ כֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְחָצֵר מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הֶחָצֵר. רַב אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. רַב כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. קוֹרָה בְלֹא שִׁיתּוּף מַתֶּרֶת. הוּא דְאָמַר. מְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּכָל הַמָּבוֹי. רַב דּוּ אָמַר. אֵין קוֹרָה מַתֶּרֶת בְּלֹא שִׁיתּוּף. הוּא דְאָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן לְאֵי זֶה דָבָר מִשְׁתַּתְּפִין בְּכָל הַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל הָֽרְשׁוּיוֹת אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כדי לעשות כל הרשויות א'. שיהא מותר לטלטל אף הכלים ששבתו בתוך הבתים להמבוי ומהמבוי להבתים:
על דעתיה דר' יוחנן. א''כ לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי:
רב כדעתיה ור' יוחנן כדעתיה. כל חד וחד לשיטתיה אזיל דפליגי לקמן בעירובין ור' יוחנן דהוא אמר הקורה של המבוי מתרת היא אפי' בלא שיתוף לאותן הכלים ששבתו במבוי ולרב אין הקורה מתרת כלל בלא שיתוף:
רב אמר. שבמבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אותן הכלים ששבתו בתוכו אלא בד' אמות שהחמירו בו לעשותו ככרמלית:
שאלון ליה. והדר שאלו זה ממנו פעם אחרת. ולא השיבם כלום שכך היה מנהגו של ר' יוסי שלא אמר דבר אלא במקומו וכשהגיעו ללמוד מסכת עירובין אז פשט להן ואמר בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי וכו' ודכותה וכו' כלומר כדין כלים שבחצר כך דין כלים שבמבוי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source