הלכה: כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת כול'. דַּלְתוֹת הַבַּיִת דְּרוּבָה וְדַלְתּוֹת הַכֵּלִים דְּרוֹבָן. דַּלְתוֹת הַבַּיִת דְּרוּבָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר לְטַלְטְלָן בַּשַּׁבָּת. דַּלְתוֹת הַכֵּלִים דְּרוּבָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ בַּשַּׁבָּת נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דלתות הבית דרובה ודלתות הכלים דרובן. כלומר דמפרש להמתני' דבכל חדא וחדא דרובה קתני והיינו רבותא לאשמועינן בתרוייהו כדמפרש ואזיל:
דלתות הבית דרובה וכו'. בדלתות הבית אשמעינן רבותא שאף על פי שנתפרקו בשבת מהבית ואיכא למימר דמוכנין היו בין השמשות אפילו הכי אסור לטלטלן בשבת כדמפרש לקמיה דלפי שאינן מן המוכן דקאמר היינו משום שאין תשמישן אלא על גבי הקרקע כשהן קבועין בהבית והלכך אפילו נתפרקו בשבת שייך לומר בהו שאינן מן המוכן לענין טלטולן:
דלתות הכלים דרובה. ובדלתות הכלים אשמועינן רבותא שאע''פ שנתפרקו בשבת ניטלין הן בשבת. וכלומר דלא מטעמא דמוכן הוא אגב הכלי דא''כ קשה אדרבה דטפי מן המוכן הוא בשנתפרקו בשבת אלא ה''ק אע''פ שנתפרקו מהן בשבת ואלו אין תשמישן אלא אגב הכלי ומהו דתימא הואיל ולא חזיין השתא להכלי אסור לטלטלן קמ''ל דמותר דהא מיהת חזיין נמי להשתמש עליהן בלא הכלי כגון לאנוחי עלייהו מידי א''נ לכסות את הכלי ואפי' נתפרקו ממנו:
משנה: 82a כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ בַּשַּׁבָּת וְאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן. הכלים שיש להן דלתות כגון שידה תיבה ומגדל וכיוצא בהן ניטלין הדלתות עמהן ואף על פי שנתפרקו מהן בחול ניטלין בשבת לפי שהן מוכנין לעולם אגב הכלים:
ואינן דומין לדלתות הבית. שאין מטלטלין אותן כשנתפרקו קודם השבת לפי שאינן מן המוכן הכי מפרש להמתני' בש''ס הבבלי ובגמרא הכא מפרשי לה בענין אחר:
לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן. וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְחַלְּלִין יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דוֹרְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּ֡ת וְעוֹמְסִים עַל הַֽחֲמֹרִים וגו'. וְאָֽסְרוּ לָהֶן הַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁנִּגְדְּרוּ. הָיוּ מַתִּירִין לָהֶן וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִתִּירוּ לָהֶן אֶת הַכֹּל. חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁלְמַחֲרֵישָׁה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַף הַצִּיפְּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף הַהוֹגִין. מְדוּכָה. אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה מְדוּכָה קְטַנָּה נִיתֶּנֶת עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלְחָן הֲרֵי הִיא כִקְעָרָה וּמְטַלְטְלִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קודם להתרת כלים שנו. להא דמדוכה דאלו לאחר שהתירו אין חילוק בין יש בה שום לשאין בה שאפילו מלאכתה לאיסור מותר לטלטלה לצורך מקומה:
מדוכה אם יש בה שום וכו' תוספתא היא סוף פי''ד:
ר' יוסי אומר אף הצפורן. גדולה והכי תני לה בתוספתא והיא כעין יתד רשבג''א אף העוגין וזהו העוגין של הספינה וטעמא דאלו אין עומדין אלא למלאכתן וקפיד עלייהו ומייחד להו מקום:
והולכין. ומתירין להן כדקתני שם וחזרו להיות מוסיפין עליהן בהיתר עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול וכו' כדתנן לקמן במתני':
כיון שנגדרו. שראו שגדרו על עצמן ונזהרין הן מחילול שבת היו מתירין להן ואמרו כל שאר הכלים הן שאסורין מלבד ג' כלים שהתירו להן כדתנינן בתוספתא ריש פ' ט''ו בראשונה היו אומרים ג' כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבלה וזומא ליסטרא של קדירה וסכין קטנה שעל גבי השלחן. וזה היה כשראו שהן נגדרין במקצת בחלול שבת:
בראשונה קידם שנשנית המשנה של איסור טלטול מאיזה כלים כדלקמן. ומה שהתירו להן היה הכל מותר וכל הכלים היו נטלין בשבת:
כיון שנחשדו וכו'. כהדא היא דכתיב בדברי נחמי' בן חכליה בימים ההמה ראיתי ביהודה וגו' וראו שהן מזלזלין בחלול השבת החמירו עליהן ואסרו להן את הכל:
לפי שאינן מן המוכן וכו'. כלומר האי אינן מן המוכן מיתפרש שאינן לתשמיש אחר אלא ע''ג הקרקע כשהן קבועין וכדפרי':
תַּמָּן תַּנִּינָן. קְלַוֹסְטְרָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זוֹ וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵירוֹ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הִיא מַתְנִיתָא. אִם בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. (אִי קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ) הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: כִּשְׁלֹֹשָׁה כֵלִים הַמִּיטַּלְטְלִין בֶּחָצֵר. וְאֵילּוּ הֵן. סַכִּין קְטַנָּה וּמִקְצוֹעַ שֶׁלְדְּבֵילָה וְזוֹמֵילִסְטִרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קודם להתרת כלים שנו. זה ג''כ נשנה קודם שהתירו טלטול הכלים:
חצוצרות. ששנינו גבי התקיעות בע''ש כשהוא תוקע השלישית סילק המסלק והטמין המטמין וכו' ומקו' היה שם בראש הגג ששם מניחה במקומה ופריך ולאו כלי הוא ולמה לא יהא ניטל בשבת:
קודם להתרת כלים שנו. האי דינא דקלוסטרא גם כן קודם שנמנו להתיר טילטול כל הכלים נשנית. ופריך עלה אי קודם להתרת כלים שנו הדא היא דתנן וכו' בתמיה הא טילטול כל הכלים עדיין היו אסירין להם ומשני מאי ככל הכלים דקתני היינו בשלשה כלים המיטלטלין בחצר וכו' שאותן התירו מקודם כדתני בתוס' שהבאתי לעיל:
דבי ר' ינאי אמרו. דאף בחצר שלא עירבה בה בני הבתים היא מתני' ואקשו עלייהו דאם בחצר שלא עירבה איירי הדא היא דתנינן וכו' בתמיה וכי כל הכלים מיטלטלין הן בחצר שלא עירבה אלא בשעירבה מיירי ור''ט היתרא דטילטול גמור קמ''ל:
ר''ט אומר. אפי' טילטול גמור שהרי היא לו ככל הכלים ומיטלטלת בחצר:
תמן תנינן. בפ' י''א דכלים קלוסטרא היא הנגר שנועלין בו הדלת ועושין בראשו כמין תפוח ונקרא קלוסטרא שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת דוקא על ידי השמטה וגרירה דטילטול מן הצד הוא אבל טילטול גמור ס''ל לר' יהושע דלא התירו:
חֲצוֹצֶרֶת. תּוֹקֵעַ הַשְּׁלִישִׁית בְּרֹאשׁ הַגַּג וּמַנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וְלֹא כֶלִי הוּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ
רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלָעָזָר. קָנִים וּמַקְלוֹת קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. 82b לְווָחִין שֶׁלְסְפִינָה אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אִם הָיוּ מְכוּסִּין עַל גַּבֵּי כֵלִים אוֹ עַל גַּבֵּי אוֹכְלִין הֲרֵי הֵן כְּכִיסּוּי כָּל הַכֵּלִים וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי לָא. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. כְּכִיסּוּי כֵלִים. וְהוּא שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרי בימי ר' לא. כך היו אומרים בימי רבי אילא דאע''ג דאת אמר ככיסוי הכלים הן והוא שיש עליהן תואר כלי:
קנים. הא דתנן בפ' שתי הלחם לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה שבת ומקלות הא דתנן בסוף פ' תמיד נשחט כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקין חלקים היו שם ומניחן על כתיפו וכתף חבירו ותולה ומפשיט ור''א אומר י''ד שחל להיות בשבת יניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו ותולה ומפשיט לפי שלא היו יכולין לטלטל המקלות וזה ג''כ קודם להתרת כלים נשנו:
לווחין של ספינה. דפין שניטלו הימנה אין מטלטלין דלאו דעתיה עלייהו ומוקצין הן:
אם היו מכוסין. כלומר אם ראוין הן להיות מכוסין על גבי כלים או אוכלין וכו':
כָּל שֶׁנִּיטַּל בִּשְׁנַיִם מְטַלְטְלִין אוֹתָן. בִּשְׁנָיִם בְּאַרְבָּעָה וּבַחֲמִשָּׁה אָסוּר. אָמַר. רִבִּי זְעוּרָא. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. בִּשְׁנַיִם מוּתָּר. אֲפִילוּ בְּאַרְבָּעָה וּבַחֲמִשָּׁה מוּתָּר. מַה דְמַר רִבִּי מָנָא. (אָמַר) [בִּימֵי] רִבִּי יוֹסֵה הֲווֹן טַלְייָא טְעִינִין סַפְסְלָא דְּרִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי וְסַבַּייָא מְסַייְעִין לְהוֹן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִילְטְלוּ קָרוֹן שֶׁל בֵּית רִבִּי בַּשַּׁבָּת. וְלָאו כֶלִי הוּא. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּב מְקוֹמָן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. קּוּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְסוּגִין הַגְּדוֹלִים מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְתַשְׁמִישָׁן בִּמְקוֹמָן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מַכְבֵּשׁ מִיטּוֹת מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כּוֹבֶד הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן מְטַלְטְלִין אוֹתָן חוּץ מִן הָעוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דְתֵימָר בְּעוֹמְדִין שֶׁשָּׂם. אֲבָל בְּעוֹמְדִין שֶׁבָּן מוּתָּר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. קָנִים וַחֲבָלִים שֶׁל קורייס מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. מַה דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רִבִּי וֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מָהוֹ לְטַלְטֵל כְּלֵי קורייס בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. מְטַלְטְלִין. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מָהוֹ לְטַלְטֵל כְּלֵי קורייס בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. אֵין מְטַלְטְלִין. אָמַר לֵיהּ. לָמָּה. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה דר' יוסי אמר ר' יוחנן. לא כן הוא שהתירו להדיא אלא ששאל וכו' וא''ל מטלטלין ור' יודה בן פזי לא אמר כן אלא שאין מטלטלין אמר לו:
מפני שאין מטלטלין. כלומר שאינן ניטלין מפני כובדן וקובע להן מקום:
של קורייס. של הסורג:
כל שניטל בשנים. שכבד הוא וצריך שני בני אדם לטלטלו ניטל הוא בשנים ובד' או בה' אסור והקשה ר''ז עלה דאם התירו בשנים א''כ אפי' בד' או בה' מותר שהכל לפי כובדו:
מה דאמר ר' מנא וכו'. כלומר והכי שמעינן נמי מהאי דאמר רב מנא אמר ר' יוסה דכך היה מעשה שהיו התינוקת טעונין להספסל ודר' יודה בן פזי והזקנים היו מסייעין להון:
ולאו כלי הוא. ומאי קמ''ל פשיטא שמותר וקאמר דהא קמ''ל שלא תאמר הואיל ותשמישן במקומן ואדם קובע להן מקום וכו' הלכך איצטריך לאשמועינן שהתירו להן:
וסוגין. הסלים הגדולים:
מכבש מיטות. שמכבשין את הנסרים שלה להשוותן:
כובד העליון והתחתון. הן שני עצים עגולין של האורג אחד הוא לפניו שכורך בו יריעה הנארגת וזהו העליון והתחתון שכרוך עליו השתי והוא להלן ממנו וכבדין הן ואפי' כן מטלטלין אותן:
חוץ מן העומדין. הן העמודים שהכובדין תקועין בהן:
בעומדין ששם. כלומר שקבועין שם ומשום אשווי גומות הוא שאסרו אבל בעומדין שכאן שאינן קבועין וניטלין מכאן לכאן מותר אע''פ שהן גדולים וכבדין:
משנה: נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לִפְצּוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. קִירְדּוֹם לַחְתּוֹךְ בּוֹ אֶת הַדְּבֵילָה. מְגֵירָה לַגּוֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵיפָה לִגְרוֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לַקָּטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכַּר לִתְחוֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְשֶׁל סַקָּאִין לִפְתּוֹחַ בּוֹ אֶת הַדֶּלֶת:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' נוטל אדם קורנס. פטיש מורטל בלע''ז:
לחתוך בו את הדבלה. שאחר שעשאה עיגול עבה היא ונעשית קשה וצריך קורדם לחתכה:
מגירה. שיש בה פגימות הרבה וממהרת לגור לחתוך את הגבינה ע''י פגימות שבה:
מגריפה. ווידל בלע''ז לגרוף בה את הגרוגרות מן החבית:
את הרחת. פאל''י בלע''ז:
ואת המזלג. שהוא כמין עתר ועשוי כעין פורט''ו ולו שלשה שינים. ומהפכין בו הקש בגורן:
לתת עליו לקטן. מזונות לקטן:
את הכוש. הוא הפלך נקרא פוטיל''ו ואת הכרכר נקרא ראיי''ל והוא כעין מחט של סקאין:
לתחוב בו. התותים וכל פרי הרך:
מחט של יד. הוא מחט שתופר בו הבגדים:
ליטול בו את הקוץ שנתחב בבשרו ומותר להסירו בשבת:
ושל סקאין. מחט גדולה שתופרין בה השקין לפתוח בו את הדלת אם אבד לו המפתח:
הלכה: נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לִפְצּוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. הָא שֶׁלֹּא לִפְצּוֹעַ בּוֹ לֹא. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחֶמְיָה. דְּאָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה. אֵין נִיטָּלִין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' נוטל אדם קורנס לפצוע. משמע דווקא אם הוא צריך לפצוע בו הא שלא לפצוע בו לא. א''כ מתני' דר' נחמיה היא דאמר לקמן אין ניטלין אלא לצורך גופו:
רִבִּי בָּא רִבִּי יוּדָא רִבִּי חִינְנָא בַּר שְׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי נְחֶמְיָה בְּזַייָרָא וּבִמְזוֹרָה וּבִמְכוּנָה. בְּזַַייָרָא. דּוּ עֲצַר בֵּיהּ. בִּמְזוֹרָה. דּוּ חֲבִיט בֵּיהּ. בִּמְכוּנָה. דּוּ כְתִישׁ בֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מודין חכמים לר' נחמיה בזיירא וכו'. כדמפרש ואזיל:
בזיירא דהוא עצור ביה. שעשוי לעצור ולדחוק את המשקה שיצא ובמזורה דהוא חבוט ביה את המוץ והפסולת ובסכונה דהוא כתיש ביה ואלו מקפיד עליהן ואין ניטלין אלא לצורך מה שהוא מותר לעשות בשבת א''נ לצורך מקומן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source