Shabbath
Daf 82a
משנה: 82a כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ בַּשַּׁבָּת וְאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן:
Traduction
Pour tous les vases que, le samedi, on peut emporter de leur place, cette autorisation s’étend à leurs portes (577)Couvercles., même lorsqu’elles sont détachées. C’est contraire à ce qui est établi pour les portes de la maison, parce qu’elles ne sont pas préparées dans ce but.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן. הכלים שיש להן דלתות כגון שידה תיבה ומגדל וכיוצא בהן ניטלין הדלתות עמהן ואף על פי שנתפרקו מהן בחול ניטלין בשבת לפי שהן מוכנין לעולם אגב הכלים:
ואינן דומין לדלתות הבית. שאין מטלטלין אותן כשנתפרקו קודם השבת לפי שאינן מן המוכן הכי מפרש להמתני' בש''ס הבבלי ובגמרא הכא מפרשי לה בענין אחר:
הלכה: כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת כול'. דַּלְתוֹת הַבַּיִת דְּרוּבָה וְדַלְתּוֹת הַכֵּלִים דְּרוֹבָן. דַּלְתוֹת הַבַּיִת דְּרוּבָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר לְטַלְטְלָן בַּשַּׁבָּת. דַּלְתוֹת הַכֵּלִים דְּרוּבָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּֽרְקוּ בַּשַּׁבָּת נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת.
Traduction
Ce qui est dit des portes de la maison est une extension, comme pour celles des vases. Ainsi, pour celles de la maison, quoique détachées de la veille et qu’il n’y ait plus la question de construction, il est pourtant interdit de les déplacer le samedi; pour celles des vases au contraire, quoique détachées le samedi même et qu’il y ait à craindre une restitution, il est permis de les déplacer en ce jour.
Pnei Moshe non traduit
דלתות הבית דרובה ודלתות הכלים דרובן. כלומר דמפרש להמתני' דבכל חדא וחדא דרובה קתני והיינו רבותא לאשמועינן בתרוייהו כדמפרש ואזיל:
דלתות הבית דרובה וכו'. בדלתות הבית אשמעינן רבותא שאף על פי שנתפרקו בשבת מהבית ואיכא למימר דמוכנין היו בין השמשות אפילו הכי אסור לטלטלן בשבת כדמפרש לקמיה דלפי שאינן מן המוכן דקאמר היינו משום שאין תשמישן אלא על גבי הקרקע כשהן קבועין בהבית והלכך אפילו נתפרקו בשבת שייך לומר בהו שאינן מן המוכן לענין טלטולן:
דלתות הכלים דרובה. ובדלתות הכלים אשמועינן רבותא שאע''פ שנתפרקו בשבת ניטלין הן בשבת. וכלומר דלא מטעמא דמוכן הוא אגב הכלי דא''כ קשה אדרבה דטפי מן המוכן הוא בשנתפרקו בשבת אלא ה''ק אע''פ שנתפרקו מהן בשבת ואלו אין תשמישן אלא אגב הכלי ומהו דתימא הואיל ולא חזיין השתא להכלי אסור לטלטלן קמ''ל דמותר דהא מיהת חזיין נמי להשתמש עליהן בלא הכלי כגון לאנוחי עלייהו מידי א''נ לכסות את הכלי ואפי' נתפרקו ממנו:
לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן. וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְחַלְּלִין יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֡מָּה רָאִ֣יתִי בִֽיהוּדָ֣ה ׀ דוֹרְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּ֡ת וְעוֹמְסִים עַל הַֽחֲמֹרִים וגו'. וְאָֽסְרוּ לָהֶן הַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁנִּגְדְּרוּ. הָיוּ מַתִּירִין לָהֶן וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִתִּירוּ לָהֶן אֶת הַכֹּל. חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁלְמַחֲרֵישָׁה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַף הַצִּיפְּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף הַהוֹגִין. מְדוּכָה. אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה מְדוּכָה קְטַנָּה נִיתֶּנֶת עַל גַּבֵּי הַשּׁוּלְחָן הֲרֵי הִיא כִקְעָרָה וּמְטַלְטְלִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ.
Traduction
''Parce qu’elles ne sont pas prêtes dans ce but'', est-il dit, et qu’on les emploi seulement sur le sol. R. Abahou dit au nom de R. Eliézer: en principe, on pouvait déplacer en ce jour toute espèce de vases; depuis le jour où les gens furent soupçonnés de profaner les jours de Shabat et des fêtes, comme il est dit (Ne 13, 15): En ces jours, j’ai vu en Judée que l’on foulait les pressoirs d’olives le Shabat, que l’on chargeait les ânes, etc., on leur défendit tout; lorsqu’ensuite des restrictions de sévérité furent établies, on permit peu à peu l’usage de chaque objet, à l’exception du grand verrou de la porte d’entrée et du soc de charrue. R. Yossé interdit aussi les clous acérés (inutiles en ce jour), et de même R. Simon b. Gamliel défend de toucher à l’encre. Si, dans un mortier, il y a de l’ail, on peut le transporter en raison de son contenu; au cas contraire, c’est défendu. R. Simon b. Gamliel dit: si ce récipient est assez petit pour être posé sur la table, on le traite comme une écuelle et on le déplace le samedi. R. Yossé ou R. Ila dit au nom de R. Eliézer, ou R. Jacob b. Aha au nom du même: lesdites restrictions avaient lieu d’être avant que l’autorisation de l’usage ait été étendue à tous les vases.
Pnei Moshe non traduit
לפי שאינן מן המוכן וכו'. כלומר האי אינן מן המוכן מיתפרש שאינן לתשמיש אחר אלא ע''ג הקרקע כשהן קבועין וכדפרי':
בראשונה קידם שנשנית המשנה של איסור טלטול מאיזה כלים כדלקמן. ומה שהתירו להן היה הכל מותר וכל הכלים היו נטלין בשבת:
כיון שנחשדו וכו'. כהדא היא דכתיב בדברי נחמי' בן חכליה בימים ההמה ראיתי ביהודה וגו' וראו שהן מזלזלין בחלול השבת החמירו עליהן ואסרו להן את הכל:
כיון שנגדרו. שראו שגדרו על עצמן ונזהרין הן מחילול שבת היו מתירין להן ואמרו כל שאר הכלים הן שאסורין מלבד ג' כלים שהתירו להן כדתנינן בתוספתא ריש פ' ט''ו בראשונה היו אומרים ג' כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבלה וזומא ליסטרא של קדירה וסכין קטנה שעל גבי השלחן. וזה היה כשראו שהן נגדרין במקצת בחלול שבת:
והולכין. ומתירין להן כדקתני שם וחזרו להיות מוסיפין עליהן בהיתר עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול וכו' כדתנן לקמן במתני':
ר' יוסי אומר אף הצפורן. גדולה והכי תני לה בתוספתא והיא כעין יתד רשבג''א אף העוגין וזהו העוגין של הספינה וטעמא דאלו אין עומדין אלא למלאכתן וקפיד עלייהו ומייחד להו מקום:
מדוכה אם יש בה שום וכו' תוספתא היא סוף פי''ד:
קודם להתרת כלים שנו. להא דמדוכה דאלו לאחר שהתירו אין חילוק בין יש בה שום לשאין בה שאפילו מלאכתה לאיסור מותר לטלטלה לצורך מקומה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. קְלַוֹסְטְרָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זוֹ וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵירוֹ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הִיא מַתְנִיתָא. אִם בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עִירִיבָה הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. (אִי קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ) הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר: כִּשְׁלֹשָׁה כֵלִים הַמִּיטַּלְטְלִין בֶּחָצֵר. וְאֵילּוּ הֵן. סַכִּין קְטַנָּה וּמִקְצוֹעַ שֶׁלְדְּבֵילָה וְזוֹמֵילִסְטִרָא.
Traduction
On a enseigné ailleurs (578)(Kelim 11, 4).: selon R. Josué, il est permis seulement le samedi d’entraîner le crochet de fermeture (claustra) d’une porte et de le suspendre à une autre; selon R. Tarfon, on peut déplacer d’un endroit à l’autre. Chez R. Yanaï on a ajouté que cette Mishna parle du cas où cette cour n’est pas jointe par l’union symbolique de l’eruv aux maisons qui aboutissent là. S’il s’agit d’une telle cour, comment se fait-il que l’on ait pu (selon R. Tarfon) parler de transport permis? De même, selon R. Yossé au nom de R. Jérémie, ou R. Hanania au nom de R. Eliézer, cette autorisation restreinte de la Mishna a été émise avant que la permission générale d’user des vases avait été prononcée; or, si cette Mishna est antérieure à la proclamation dudit avis, pourquoi dit-elle de la fermeture, qu’elles aussi bien permise que tout autre vase? Elle a voulu dire que la clôture est semblable aux trois ustensiles toujours transportables dans la cour, savoir, un petit couteau usuel, la hachette à fendre les gâteaux de figues, et l’écumoire.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ' י''א דכלים קלוסטרא היא הנגר שנועלין בו הדלת ועושין בראשו כמין תפוח ונקרא קלוסטרא שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת דוקא על ידי השמטה וגרירה דטילטול מן הצד הוא אבל טילטול גמור ס''ל לר' יהושע דלא התירו:
ר''ט אומר. אפי' טילטול גמור שהרי היא לו ככל הכלים ומיטלטלת בחצר:
דבי ר' ינאי אמרו. דאף בחצר שלא עירבה בה בני הבתים היא מתני' ואקשו עלייהו דאם בחצר שלא עירבה איירי הדא היא דתנינן וכו' בתמיה וכי כל הכלים מיטלטלין הן בחצר שלא עירבה אלא בשעירבה מיירי ור''ט היתרא דטילטול גמור קמ''ל:
קודם להתרת כלים שנו. האי דינא דקלוסטרא גם כן קודם שנמנו להתיר טילטול כל הכלים נשנית. ופריך עלה אי קודם להתרת כלים שנו הדא היא דתנן וכו' בתמיה הא טילטול כל הכלים עדיין היו אסירין להם ומשני מאי ככל הכלים דקתני היינו בשלשה כלים המיטלטלין בחצר וכו' שאותן התירו מקודם כדתני בתוס' שהבאתי לעיל:
חצוצרות. ששנינו גבי התקיעות בע''ש כשהוא תוקע השלישית סילק המסלק והטמין המטמין וכו' ומקו' היה שם בראש הגג ששם מניחה במקומה ופריך ולאו כלי הוא ולמה לא יהא ניטל בשבת:
קודם להתרת כלים שנו. זה ג''כ נשנה קודם שהתירו טלטול הכלים:
חֲצוֹצֶרֶת. תּוֹקֵעַ הַשְּׁלִישִׁית בְּרֹאשׁ הַגַּג וּמַנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וְלֹא כֶלִי הוּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ
Traduction
– Après la 3e sonnerie pour aviser la cessation de tout travail le vendredi soir, qui a lieu au sommet du toit, on dépose la trompette sur place; pourquoi n’est-il plus permis de l’emporter dans l’intérieur de la maison à titre d’ustensile? Cet avis a été émis, répondit R. Judan, avant l’autorisation générale de déplacer les vases.
Shabbath
Daf 82b
משנה: נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לִפְצּוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. קִירְדּוֹם לַחְתּוֹךְ בּוֹ אֶת הַדְּבֵילָה. מְגֵירָה לַגּוֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵיפָה לִגְרוֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לַקָּטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכַּר לִתְחוֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְשֶׁל סַקָּאִין לִפְתּוֹחַ בּוֹ אֶת הַדֶּלֶת:
Traduction
On peut prendre un marteau pour fendre les noix, ou une hache pour couper un gâteau de figues sèches, ou une scie pour découper le fromage, ou une pelle pour enlever des figues sèches, une espade (582)''Le comment. a: pala, pour pele (pelle); puis: forke, ou fourche.'' ou une fourchette pour offrir un objet à un enfant, un fuseau ou une navette pour les piquer sur des fruits, une aiguille pour enlever l’épine ou l’éclat de bois, ou une grosse aiguille à sacs pour ouvrir une porte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נוטל אדם קורנס. פטיש מורטל בלע''ז:
לחתוך בו את הדבלה. שאחר שעשאה עיגול עבה היא ונעשית קשה וצריך קורדם לחתכה:
מגירה. שיש בה פגימות הרבה וממהרת לגור לחתוך את הגבינה ע''י פגימות שבה:
מגריפה. ווידל בלע''ז לגרוף בה את הגרוגרות מן החבית:
את הרחת. פאל''י בלע''ז:
ואת המזלג. שהוא כמין עתר ועשוי כעין פורט''ו ולו שלשה שינים. ומהפכין בו הקש בגורן:
לתת עליו לקטן. מזונות לקטן:
את הכוש. הוא הפלך נקרא פוטיל''ו ואת הכרכר נקרא ראיי''ל והוא כעין מחט של סקאין:
לתחוב בו. התותים וכל פרי הרך:
מחט של יד. הוא מחט שתופר בו הבגדים:
ליטול בו את הקוץ שנתחב בבשרו ומותר להסירו בשבת:
ושל סקאין. מחט גדולה שתופרין בה השקין לפתוח בו את הדלת אם אבד לו המפתח:
הלכה: נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לִפְצּוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. הָא שֶׁלֹּא לִפְצּוֹעַ בּוֹ לֹא. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחֶמְיָה. דְּאָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה. אֵין נִיטָּלִין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.
Traduction
Si ce n’est pour fendre des noix, on ne pourra pas ''prendre le marteau'' inutilement. Est-ce que cet avis de la Mishna (§ 2) est de R. Néhémie seul (non des autres sages), qui défend de le déplacer sans utilité?
Pnei Moshe non traduit
גמ' נוטל אדם קורנס לפצוע. משמע דווקא אם הוא צריך לפצוע בו הא שלא לפצוע בו לא. א''כ מתני' דר' נחמיה היא דאמר לקמן אין ניטלין אלא לצורך גופו:
רִבִּי בָּא רִבִּי יוּדָא רִבִּי חִינְנָא בַּר שְׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי נְחֶמְיָה בְּזַייָרָא וּבִמְזוֹרָה וּבִמְכוּנָה. בְּזַייָרָא. דּוּ עֲצַר בֵּיהּ. בִּמְזוֹרָה. דּוּ חֲבִיט בֵּיהּ. בִּמְכוּנָה. דּוּ כְתִישׁ בֵּיהּ.
Traduction
Non, dit R. Aba, R. Juda, R. Hinena b. Salmia au nom de Rav (584)Jér., (Betsa 1, 5) ( 60c)., les sages se rangent à l’avis de R. Néhémie pour 3 objets, qui, par leur valeur toute spéciale, se trouvent le samedi écartés de la pensée du maître; ce sont: la poutre avec laquelle on comprime les étoffes, le battoir avec lequel on lave les habits, et les crochets de suspension de la soie.
Pnei Moshe non traduit
מודין חכמים לר' נחמיה בזיירא וכו'. כדמפרש ואזיל:
בזיירא דהוא עצור ביה. שעשוי לעצור ולדחוק את המשקה שיצא ובמזורה דהוא חבוט ביה את המוץ והפסולת ובסכונה דהוא כתיש ביה ואלו מקפיד עליהן ואין ניטלין אלא לצורך מה שהוא מותר לעשות בשבת א''נ לצורך מקומן:
רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלָעָזָר. קָנִים וּמַקְלוֹת קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. 82b לְווָחִין שֶׁלְסְפִינָה אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אִם הָיוּ מְכוּסִּין עַל גַּבֵּי כֵלִים אוֹ עַל גַּבֵּי אוֹכְלִין הֲרֵי הֵן כְּכִיסּוּי כָּל הַכֵּלִים וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי לָא. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. כְּכִיסּוּי כֵלִים. וְהוּא שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Eléazar (579)Jér., (Pessahim 5, 9) ( 39d).: la permission refusée (même au temple), le samedi, de placer des tiges entre les pains de proposition pour les aérer, ou d’étendre des bâtons d’une épaule à celle du voisin pour y écorcher l’agneau pascal, a été émise avant l’autorisation générale de déplacement des ustensiles. Il n’est pas permis de déplacer le samedi les banquettes d’un bateau; mais si elles couvraient un vase, ou un comestible, on peut déplacer l’ensemble en ce jour, comme cela a lieu pour toute couverture. R. Ila dit: l’autorisation de déplacer les couvertures des ustensiles s’applique seulement à ce qui en a la forme.
Pnei Moshe non traduit
קנים. הא דתנן בפ' שתי הלחם לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה שבת ומקלות הא דתנן בסוף פ' תמיד נשחט כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקין חלקים היו שם ומניחן על כתיפו וכתף חבירו ותולה ומפשיט ור''א אומר י''ד שחל להיות בשבת יניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו ותולה ומפשיט לפי שלא היו יכולין לטלטל המקלות וזה ג''כ קודם להתרת כלים נשנו:
לווחין של ספינה. דפין שניטלו הימנה אין מטלטלין דלאו דעתיה עלייהו ומוקצין הן:
אם היו מכוסין. כלומר אם ראוין הן להיות מכוסין על גבי כלים או אוכלין וכו':
אמרי בימי ר' לא. כך היו אומרים בימי רבי אילא דאע''ג דאת אמר ככיסוי הכלים הן והוא שיש עליהן תואר כלי:
כָּל שֶׁנִּיטַּל בִּשְׁנַיִם מְטַלְטְלִין אוֹתָן. בִּשְׁנָיִם בְּאַרְבָּעָה וּבַחֲמִשָּׁה אָסוּר. אָמַר. רִבִּי זְעוּרָא. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. בִּשְׁנַיִם מוּתָּר. אֲפִילוּ בְּאַרְבָּעָה וּבַחֲמִשָּׁה מוּתָּר. מַה דְמַר רִבִּי מָנָא. (אָמַר) [בִּימֵי] רִבִּי יוֹסֵה הֲווֹן טַלְייָא טְעִינִין סַפְסְלָא דְּרִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי וְסַבַּייָא מְסַייְעִין לְהוֹן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִילְטְלוּ קָרוֹן שֶׁל בֵּית רִבִּי בַּשַּׁבָּת. וְלָאו כֶלִי הוּא. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּב מְקוֹמָן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. קּוּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְסוּגִין הַגְּדוֹלִים מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְתַשְׁמִישָׁן בִּמְקוֹמָן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מַכְבֵּשׁ מִיטּוֹת מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כּוֹבֶד הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן מְטַלְטְלִין אוֹתָן חוּץ מִן הָעוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דְתֵימָר בְּעוֹמְדִין שֶׁשָּׂם. אֲבָל בְּעוֹמְדִין שֶׁבָּן מוּתָּר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. קָנִים וַחֲבָלִים שֶׁל קורייס מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. מַה דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רִבִּי וֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מָהוֹ לְטַלְטֵל כְּלֵי קורייס בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. מְטַלְטְלִין. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מָהוֹ לְטַלְטֵל כְּלֵי קורייס בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. אֵין מְטַלְטְלִין. אָמַר לֵיהּ. לָמָּה. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין.
Traduction
Tout ce que l’on peut déplacer à 2 personnes pourra l’être aussi en ce jour; mais, s’il faut 4 ou 5 personnes, d’après ce qu’a dit R. Mena au nom de R. Yossa, que des enfants portaient le fauteuil de R. Juda b. Pazi, aidés par des vieillards (donc, malgré le grand nombre de gens, c’est permis). R. Eliézer, au nom de R. Hanina, raconte avoir vu traîner le char à bras de chez Rabbi le samedi. Mais n’est-ce pas un ustensile évidemment permis? Il a fallu le dire, parce qu’on aurait pu supposer qu’en raison de son usage restreint aux cas de réunion solennelle, il est défendu de le traîner le samedi on prévient donc que c’est permis. R. Juda au nom de Samuel permet de transporter en ce jour de grandes hottes et des cuves, et il ne faut pas croire qu’elles sont interdites en raison de leur destination toute locale. R. Aba au nom de Samuel permet aussi de transporter des matelas en ce jour; R. Aba au nom de Rav permet aussi de déplacer les charpentes supérieures et inférieures des tisserands (malgré leur grand poids), sauf les colonnes qui restent debout. Toutefois, dit R. Aba, cette dernière défense ne s’applique qu’aux colonnes fichées en terre (580)En les déplaçant, on remuerait la terre.; mais il est permis de remuer celles des constructions (581)Qui s'emboîtent dans des trous.. R. Zeira, au nom de R. Juda, au nom de Rav, permet de déplacer en ce jour les tiges et les cordages des tisserands; puisqu’au dire de R. Yossé, R. Yohanan demanda à R. Juda b. Levi s’il est permis de déplacer lesdits ustensiles; il répondit affirmativement. Selon R. Juda b. Pazi, au contraire, à la suite de cette question faite par R. Yohanan et R. Juda b. Levi, celui-ci l’interdit; et pourquoi? Parce qu’en semaine on ne le pourrait pas, vu sa lourdeur.
Pnei Moshe non traduit
כל שניטל בשנים. שכבד הוא וצריך שני בני אדם לטלטלו ניטל הוא בשנים ובד' או בה' אסור והקשה ר''ז עלה דאם התירו בשנים א''כ אפי' בד' או בה' מותר שהכל לפי כובדו:
מה דאמר ר' מנא וכו'. כלומר והכי שמעינן נמי מהאי דאמר רב מנא אמר ר' יוסה דכך היה מעשה שהיו התינוקת טעונין להספסל ודר' יודה בן פזי והזקנים היו מסייעין להון:
ולאו כלי הוא. ומאי קמ''ל פשיטא שמותר וקאמר דהא קמ''ל שלא תאמר הואיל ותשמישן במקומן ואדם קובע להן מקום וכו' הלכך איצטריך לאשמועינן שהתירו להן:
וסוגין. הסלים הגדולים:
מכבש מיטות. שמכבשין את הנסרים שלה להשוותן:
כובד העליון והתחתון. הן שני עצים עגולין של האורג אחד הוא לפניו שכורך בו יריעה הנארגת וזהו העליון והתחתון שכרוך עליו השתי והוא להלן ממנו וכבדין הן ואפי' כן מטלטלין אותן:
חוץ מן העומדין. הן העמודים שהכובדין תקועין בהן:
בעומדין ששם. כלומר שקבועין שם ומשום אשווי גומות הוא שאסרו אבל בעומדין שכאן שאינן קבועין וניטלין מכאן לכאן מותר אע''פ שהן גדולים וכבדין:
של קורייס. של הסורג:
מה דר' יוסי אמר ר' יוחנן. לא כן הוא שהתירו להדיא אלא ששאל וכו' וא''ל מטלטלין ור' יודה בן פזי לא אמר כן אלא שאין מטלטלין אמר לו:
מפני שאין מטלטלין. כלומר שאינן ניטלין מפני כובדן וקובע להן מקום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source