Shabbath
Daf 81a
משנה: 81a וּלְשָׁם הוּא מוֹצִיא אֶת כָּל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לִלְבּוֹשׁ וְעוֹטֵף כָּל מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לַעֲטוֹף. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי:
Traduction
On peut aussi porter là, en ce jour, tous les ustensiles pour la nourriture, ou revêtir n’importe quel vêtement permis, ou s’envelopper de toute étoffe pouvant servir à cet effet. Selon R. Yossé, on n’admet que 18 objets divers d’habillement; mais on peut revenir s’y habiller, emporter ainsi des effets, et dire à d’autres de venir sauver des objets avec lui.
Pnei Moshe non traduit
ולשם. לאותה חצר שמציל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
הוא מוציא גם כן כל כלי תשמישו שצריך לו להשתמש בשבת. וכן לובש הוא מלבושיו כל מה שהוא יכול ללבוש וכו':
ר' יוסי אומר שמונה עשר כלים ממלבושיו כדרך שהוא רגיל ללבוש בחול ולא יותר. וכדקחשיב להו בגמרא וחוזר ולובש ומוציא דברי ר' יוסי הן ואין הלכה כר' יוסי:
ואומר לאחרים בואו והצילו עמי. כלומר כדרך שאני מציל כך תצילו עמי וכל אחד ואחד לובש ומתעטף כפי מה שהוא יכול והרי הן שלו שזוכה מן ההפקר וכדאמרינן גבי מזונות והתם לא תני עמי אלא לכם לפי שלפעמים אינן רשאין להציל את המזונו' כדרך שהוא מציל כגון שהוא לא סעד והן סעדו או להיפך:
משנה: נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה אוֹ אַל תְּכַבֶּה מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עָלֵיךָ. אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁכֵּן שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֵיךָ:
Traduction
Lorsqu’un étranger vient éteindre l’incendie, on ne lui dit rien dans aucun sens, parce que l’on n’est pas tenu de l’engager au repos; mais si un enfant israélite vient l’éteindre, on ne l’écoute pas, parce que l’on est responsable de son repos.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה או אל תכבה מפני שאין שביתתו עליך שהרי אינו עבדו אלא יניחנו לעשות ואין צריך למחות בידו:
אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו. ודוקא שעושה על דעת אביו שכן שביתתו עליך וימחה בידו אבל אם עושה מדעת עצמו אין ב''ד מצוין להפרישו:
משנה: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶם אֶת הָאוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ. עוֹשִׂין מְחִיצָּה בְּכָל הַכֵּלִים בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶן אֶת הָאוּר וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵיקָה:
Traduction
R. Simon b. Nanas dit: on peut étendre une peau d’agneau sur une caisse, une boîte, ou une armoire (571)Maïmonide a: serra. déjà saisie par le feu, laquelle peau sera seulement roussie en préservant ce qu'elle couvre. On peut aussi, avec tous vases pleins ou vides, établir des séparations pour que l’incendie ne s’étende pas. R. Yossé interdit en ce cas l’emploi de vases d’argile neufs, pleins d’eau, parce qu’ils ne peuvent pas supporter les feu, et, à ce contact, ils se fendent et éteignent ainsi le feu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר''ש בן ננס אומר פורסין עור של גדי וכו'. שאחז בהן את האור. כלומר אפילו כבר אחז בהן את העור מצד אחד פורסין עור הגדי על קצה השני מפני שהעור גדי הוא מחרך ואין האור מלהט אותו וכדי שלא תעבור שם האש:
ועושין מחיצה. לפני האש בכל הכלים אפי' הן מלאים מים בשביל שלא תעבור הדליקה לשם:
והן מתבקעין. מחמת האור לפי שהן חדשים ומכבין הם את הדליקה וקסבר דאפילו במקום הפסד גרם כיבוי אסור ואין הלכה כר' יוסי:
הלכה: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְאֵילּוּ הֵן. מִקְטוֹרֶן נִיקְלִי וּפוּנְדָא וּפִילִיוֹן וּמַעֲפוֹרֶת וְקוֹלָבִּיֹן שֶׁלְפִּשְׁתָּן וְחַלּוּק שֶׁלְצֶמֶר וּשְׁתֵּי אֶמְפִלִיוֹת שְׁנֵי סַבְרִיקִין וּשְׁנֵי אַבְרִיקִין שְׁנֵי מִנְעָלִין וְכוֹבַע שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וַחֲגוֹר שֶׁבְּמָתְנָיו וְסוּדָרִין שֶׁעַל זְרוֹעוֹתָיו.
Traduction
– ''R. Yossé admet 18 objets divers d’habillement''; ce sont: le manteau (570)Le comment. a: mantel. (burnous), la toge (ou brassard, agculh, la ceinture creuse, le turban, pilion, le bonnet phrygien, le gilet (colobium) de lin, la chemise de coton, une paire de chaussons (impilia), une paire de gants,, des caleçons (bracae), 2 chaussures, le heaume en tête, le ceinturon sur les reins, enfin une draperie (sudarium) sur les bras.
Pnei Moshe non traduit
ואלו הן. השמונה עשר כלים מקטורן. בגד העליון מנט''ו בלע''ז. ניקלי הוא אונקלי לבוש הרחב שתחת המקטורן ופונדא אזור רחב שחוגר בו ופיליון הוא הסודר שעל הראש כמו ששנינו בפכ''ט דכלים ומעפורת מה שמתעטף בו סביב הראש וקולבין של פשתן הוא לבוש צר וקצר גוניי''ו בלע''ז וחלוק של צמר לפי מנהגם שעושין אותו של צמר נמי ושתי אמפליאות בתי שוקים קלצונ''ש בלע''ז שני סכריקון פצולייו''ש בלע''ז ושני אבריקין הן בתי רגלים קלצו''ט בלע''ז ושני מנעלים וכובע שבראשו שמשימו תחת הסודר וחגור שבמתניו שחוגר בו על חלוקו מבפנים וסודרין שעל זרועותיו שמכסה בהן הזרועות:
ואומר לאחרים וכו'. לפי שכן דרכן להשאיל כלים בשבת והלכך מצילין הן:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִשֶׁיֹּאחַז הָאוּר בָּהֶן. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּשֵׁם רַב. סֵפֶר שֶׁאָחַז בּוֹ הָאוּר מִצַּד אֶחָד נוֹתֵן מַיִם מִצַּד הַשֵּׁינִי. וְאִם כָּבָה כָבָה. אָחַז בּוֹ הָאוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִין פּוֹשְׁטוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. וְאִם כָּבָה כָבָה. טַלִּית שֶׁאָחַז בּוֹ הָאוּר מִצַּד אֶחָד נוֹתֵן מַיִם מִצַּד הַשֵּׁינִי. וְאִם כָּבָה כָבָה. אָחַז בּוֹ הָאוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִין נוֹטְלוֹ וּמִתְעַטֵּף בָּהּ. וְאִם כָּֽבְתָה כָֽבְתָה.
Traduction
Il faut rectifier la Mishna et dire qu’il ne s’agit pas du cas ''où le feu a déjà saisi'', mais avant qu’il prenne, ''on peut étendre une peau''. R. Jérémie ou R. Aba b. Mamal dit au nom de Rav: lorsqu’un livre hébreu se trouve saisi d’un côté par le feu, on peut y mettre de l’eau de l’autre côté, sauf à le laisser s’éteindre ainsi spontanément; lorsque le feu l’a saisi par les 2 bouts, on l’étend pour y lire, et si par cette opération il s’éteint, on en profitera (c’est permis). De même, si un manteau se trouve saisi par le feu d’un côté, on met de l’eau à l’autre bout, et tant mieux si par ce fait ils ‘éteint; si le feu a pris aux 2 bouts, on peut le prendre et s’en envelopper, sans se préoccuper de l’extinction qui en résultera – (572)Suit un passage traduit ci-dessus, (3, 6), fin..
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא משיאחוז האור בהן. כלומר דמפרש לה דהא דקתני שאחז בהן ה''ק אם רואה שיאחיז בהן האור גם על הקצה האחר לפי שכבר אחז בקצה האחד אפילו הכי מותר לפרוס על אותו קצה שלא יאחוז האור בו:
ספר שאחז וכו'. כעין התירא דמתני':
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זֵירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲוָה סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין מֵימַר רִבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִן. בְּשֶׁעָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּכֶלִים. אֲבָל עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁל מַיִם לֹא. מִן מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. הָדָא אָֽמְרַה. אֲפִילוּ עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּמַיִם הִיא הַמַחֲלוֹקֶת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' שמואל וכו' דר' יוסי היא לאו אהכא קאי אלא לעיל סוף פ' כירה והתם גריס להא על הא דקתני ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה וכדפרישי' שם ואגב מייתי לה נמי הכא כדרך הש''ס הזה דרמז בקצרה:
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי: שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לְהַשְׁאִיל כֵּלִים בַּשַּׁבָּת.
Traduction
– ''On peut dire à d’autres de venir sauver des objets'', car c’est l’usage de prêter des vêtements le samedi.
Shabbath
Daf 81b
משנה: נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. מִילָּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. עָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ וְיָֽרְדוּ בוֹ זְקֵנִים:
Traduction
Lorsqu un étranger a allumé une lumière, un israélile peut profiter de sa clarté; si elle a été allumée pour ce dernier, c'est interdit. Si l'on a tiré de l eau du puits lransport interdil pour abreuver un animal, il est permis à l israélite d en boire aussi; mais si elle a été tirée pour ce dernier, il est défendu de la boire. Si l étranger a établi un escalier pour son usage il est permis aussi à l israélite de s en servir; s'il a été établi pour ce dernier, c'est défendu d en user. Ainsi, il arriva à R Gamaliel et d autres docteurs, se trouvant en bateau, de profiter de l'escalier élabli lå par un païen.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נכרי שהדליק את הנר. לצורכו:
מילא מים. קמ''ל דאע''ג דבמים איכא למיגזר שמא ירבה בשביל הישראל אפ''ה כשמילא לצורך בהמתו שרי ואי תני מים בלחוד ה''א דגבי נר אפי' הדולק בשביל הישראל שרי דהא מיהת יכול ג''כ להשתמש בו דנר לאחד נר למאה קמ''ל דלא. וכבש. תנא לה משום המעשה דר''ג דמעשה רב:
משנה: כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶאֱחוֹז בַּקּוֹרָה וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִישָּׁךְ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשְׁשַׁנִי אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת:
Traduction
On peut renverser une marmite sur la lumière, pour qu’elle ne touche pas la charpente, ainsi que sur des excréments d’enfants pour éviter de se salir, ou sur un scorpion pour qu’il ne puisse pas mordre. R. Juda dit qu’un fait de ce genre étant survenu à R. Yohanan b. Zaccaï à Arab, celui-ci exprima la crainte d’être passible d’un sacrifice de péché (pour cette chasse indirecte).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כופין קערה ע''ג הנר. הדולק בשביל שלא תאחז האור בקורה ועל צואה של קטן לאו צואה שלו דהא גרף של רעי הוא ומותר להוציאו לאשפה אלא על צואה של תרנגולין דמוטלת לאשפה שבחצר ולאו דין גרף רעי אית לה שהרי לא רמיא קמיה אלא בשביל שלא ילכלך ויטנף בה הקטן כופין עליה כלי:
ועל עקרב שלא תישוך כופה עליה הכלי:
בערב. שם מקום בארץ הגליל ואמר חוששני לו מחיוב חטאת הואיל ולא רץ אחריו לנשכו והלכה שמותר אפילו להורגו כדהובא לעיל בפרק שמונה שרצים בהלכה א':
הלכה: לְצוֹרְכוֹ וּלְצוֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְׁמוּאֵל אִיקְבַּל גַּבֵּי חַד פַּרְסִיי. אִיטְפֵּי בּוּצִינָא. אֲזַל הַהוּא פַרְסִיי בְּעָא מִדְלַקָתֵּיהּ. וַהֲפַךְ שְׁמוּאֵל אַפּוֹי. כֵּיוָן דַּחֲזִיתֵיהּ מִתְעַסֵּק בִּשְׁטָרוֹתָיו יְדַע דְּלָא בְגִינֵיהּ אַדְלְקָהּ. וַהֲפַךְ שְׁמוּאֵל אַפּוֹי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. הָדָא אָֽמְרָה. לְצוֹרְכוֹ וּלְצוֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הָאָדָם לָצֵאת מִבֵּיתוֹ. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הָאָדָם לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לָמָּה הֲפַךְ שְׁמוּאֵל אַפּוֹי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' לצורכו ולצורך ישראל. מהו דשרי להשתמש בו מכיון דעשה הנכרי גם לצורך עצמו:
שמואל איקבל. נתארח אצל פרסי אחד נתכבה הנר והלך הפרסי והדליקו והפך שמואל פניו וכיון שראהו להפרסי שמתעסק בשטרותיו לפני הנר ידע שלא בשבילו הדליקו אלא בשביל עצמו בלבד והפך שמאל פניו כלפי הנר וא''כ הדא אמרה לצורכו ולצורך ישראל אסור שהרי בתחלה היה סבור שמואל שגם לצורכו הדליקו ולא רצה ליהנות ממנו עד שראה שבשביל עצמו בלבד הדליקו:
שנייא היא. וכו' כלומר דלעולם לצורך שניהם נמי שרי ומעיקרא עשה זה מפני ד''א כשראה שהדליק בעצמו והוא הבעל הבית ושלא יהא נראה שבשביל האורח הדליקו ואין זה דרך ארץ להטריח על האדם לצאת מביתו בשביל האורח וא''ל רבי אליעזר לר' יונה אם משום שאין מטריחין וכו' וא''כ למה הוצרך שמואל להפוך אפו בשביל כך היה לו לעשות עצמו כאלו אין צורך לו להנר בלבד ולא להפוך פניו ולהראות שאין רוצה כלל ליהנות ממנו:
הלכה: נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת. בִּימֵי רִבִּי אִמִּי נָֽפְלָה דְלֵיקָה בַּכְּפָר. אַפִּיק רִבִּי אִימִּי כְּרוּז בְּשׁוּקֵי דַאֲרָמָאֵי וָמַר. מָאן דַּעֲבַד לָא מַפְסִיד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. סַכָּנָה הָֽייְתָה. אִם הָֽיְתָה סַכָּנָה אֲפִילוּ רִבִּי אִמִּי יַטְפֵּי. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה אֵין אוֹמְרִין. יֵיעָשׂוּ דְבָרִים הַלָּלוּ בַּנָּשִׁים וּבִקְטַנִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ בִּגְדוֹלִים אֲפִילוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּֽפְלָה דְלֵיקָה בַּחֲצַר יוֹסֵי בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין. וְיָֽרְדוּ בְנֵי קַיצְרָה שֶׁלְצִיפּוֹרִין לְכַבּוֹת וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶן. אָמַר לָהֶן. הַנִּיחוֹ לַגַּבַּאי שֶׁיִּגְבֶּה חוֹבוֹ. מִיַּד קָשַׁר עַלָיו הֶעָנָן וְכִיבָּהוּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁלַח לְכָל חַד מֵהֶם סֶלַע וּלְאִיפַּרְכוֹס שֶׁלָּהֶן חֲמִשִּׁים דֵּינָר. אָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן. חַד נַפְּתִּי הֲוָה בִּמִגוּרָה דְּרִבִּי יוֹנָה. נְפִילַת דְלֵיקָה בִּמִגוּרָה דְּרִבִּי יוֹנָה. אֲזַל הַהוּא נַפְּתַּייָה בְעֵי מִטְפַּייְתָהּ וְלָא שָֽׁבְקֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בַּגְרָךְ מִדְּלִי. אֲמַר לֵיהּ אִין. וְאִישְׁתְּזִיב כּוּלַּהּ. רִבִּי יוּדָן דִּכָפַר אִימִּי 81b פָּרַס גּוּלְתֵּיהּ עַל גָּדִישָׁא וְנוּרָה עָֽרְקָא מִינָּהּ.
Traduction
''Lorsqu’un étranger vient éteindre'', est-il dit, etc. Au temps de R. Imi (573)Jér., (Nedarim 4, 9) ( 38d)., un incendie étant survenu au village, le rabbi alla crier sur la place publique des Araméens (païens) que celui qui prendrait part à l’extinction de l’incendie n’y perdrait rien (serait payé le lendemain). Le fait fut raconté par R. Eliézer b. R. Yossé devant son père, en signe de blâme; il se peut, dit ce dernier, qu’il y avait danger, et pour cette raison, c’est permis. Mais, en ce cas, R. Imi lui-même aurait pu éteindre, comme on a enseigné: chaque fois qu’il y a danger, on ne donne l’ordre du sauvetage à accomplir ni aux femmes, ni aux enfants, mais aux plus grands en Israël. Il arriva un incendie dans la cour de Yossé b. Siméï à Sihin; et la famille de Qeçra étant survenue de Sephoris pour l’éteindre, il s’y opposa, en disant: laissez au percepteur réclamer la contribution qui lui est due (574)Laissez passer la justice divine, qui punit sans doute ces gens pour leurs fautes (Sentences, 443).. Mais aussitôt, un nuage creva et éteignit le feu (par secours céleste). Le samedi soir cependant, le rabbi envoya à chacun de ces hommes un sela d’argent, et à leur chef eparco'' 50 pièces d’or (dinar). Il n’était pas nécessaire, dirent les autres sages, d’agir ainsi, et l’on pouvait laisser les étrangers éteindre le feu. Un marchand d’huile de naphte ou pétrole demeurait dans le voisinage de R. Yona; comme un incendie y survint, il voulut aller l’éteindre; mais R. Yona ne le permit pas. - Je confie à ta bonne chance, dit-il, tout mon avoir et mes biens. -J’en accepte la responsabilité, répondit-il, et tout fut sauvé. R. Judan du village d’Imi n’eut qu’à étendre un jour son manteau sur un monceau de blé incendié, et le feu s’éteignit aussitôt.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בימי ר' אמי וכו'. גרסינן להא בפ''ד דנדרים בהלכה ט' וגריס התם מהו דיימר מאן דעביד לא מפסיד והתם קאי על מודר הנאה מחבירו והיה לו בית לבנות וכו' וקאמר נישמעינה מן הדא עובדא בימי ר' אמי וכו':
נפלה דליקה בכפר. בשבת ואפיק כרוזא וכו' ואמר מאן דעבד ומכבה לא מפסיד אלמא דשרי למימר הכי. וה''ה במודר הנאה מחבירו אומר כל הזן אותו אינו מפסיד:
אמר ר''א וכו'. שאני בדליקה דמפני הסכנה התירו לומר כן. והשיב לו ר' יוסי אם מפני הסכנה אפילו ר' אמי בעצמו יכבה דהא ולא כן תני וכו' אפילו בגדולים ואפי' הן ישראל אלא דאפילו לא היה שם סכנה של נפשות מותר לומר כל המכבה אינו מפסיד:
בני קיצרה של ציפורי. אנשי השר מפני שהיה אפוטרופס שלו:
הניחו לגבאי. כלפי השם אמר כן מפני שבחובות עונותיו בא לו זה:
לא היה צריך לעשות כן. למחות בידם שהרי שנינו נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ולא אל תכבה:
חד נפתי. משם מקום ונכרי היה. ובנדרים גריס חד כותיי שהיה דר בשכונה של ר' יונה ונפילת וכו' ובא הנכרי לכבותה ולא הניחו ר' יונה ואמר הנכרי לר' יונה בגדך מדלי במזלך יהיה כל אשר לי כלומר באחריותך שאתה מונע אותי מלכבות עד שלא תבא הדליקה לביתי ואמר ליה רבי יונה אין כך יהיה ונעשה לו נס וניצולה כל השכונה כולה:
פרס גולתיה. פירש טלית העליון שלו על הגדיש שנפלה דליקה בו וברחה האש ממנו:
הלכה: כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר. ייָבֹא כַיי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אַף כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' כופין וכו'. וקאמר דיבא הדא כהאי דאמר וכו' כדגרסינן לה לעיל סוף פרק האורג וע''ש ובמקום המצוין שם:
אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא וּמְלַקֵּט עֲשָׂבִים אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ. תַּמָּן אֵין לוֹ צוֹרֶךְ בָּעֲשָׂבִים. הָכָא יֵשׁ לוֹ צוֹרֶךְ כִּיבּוּי.
Traduction
– ''Si un enfant israélite vient l’éteindre, est-il dit, on ne l’écoute pas''. N’a-t-on pas enseigné que si l’on voit un enfant occupé à cueillir des herbes au champ, on n’est pas tenu de l’en détourner? Pourquoi donc ici ne peut-on aussi le laisser éteindre? C’est qu’ailleurs, dit-on, on ne tirera pas profit des herbes cueillies par l’enfant, tandis qu’ici l’avantage à tirer de cette extinction est évident.
Pnei Moshe non traduit
ולא כן תני ראו אותו להקטן יוצא ומלקט עשישים בשבת אין אתה זקוק לו להפרישו ואמאי קתני אין שומעין לו:
תמן אין לו צורך בעשבים וכו'. בלשון תמיה מיתפרשא בשלמא התם וכי אין לו צורך בעשבים הא מסתמא כשלקט אותן לאיזה צורך שלו הוא מלקטן ולפיכך אין אתה זקוק לו שעושה מדעת עצמו הוא ברם הכא יש לו צורך כבוי בתמיה וקטן בכבוי מאי איכפית ליה אלא ודאי בעושה על דעת אביו מיירי ולפיכך אין שומעין לו:
וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן. וְלֹא מַאֲכָל תַּרְנְגוֹלִין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי עוקְבַּן. תִּפְתָּר בְּאִילֵּין רַכִּיכָה. שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מֵירוּחַ.
Traduction
⁠— (575)En tête, se trouve une phrase déjà citée 2 fois, ci-dessus, (4, 2), (et 13, 7). Pourquoi ''sur l’excrément d’enfant'' renverser une marmite et ne pas préférer le jeter aux poules? C’est que, répondit R. Ouqban, il s’agit de fiente molle, que la basse-cour ne picore pas sans être l’objet d’un certain apprêt, et il serait à craindre qu’on opère cette préparation.
Pnei Moshe non traduit
ועל צואה של קטן. ופריך ולא למאכל תרנגולין אינון וא''כ מותר להוציאו להדיא או להאכיל לתרנגולין ואמאי יכפה הכלי עליו:
תפתר באילן רכיכה. שהיא רכה ביותר ושלא יבואו לידי מירוח בשיתן לפני התרנגולים ימרחו וילכלכו את הבית:
אָֽמְרוּ לוֹ. מָה אָנוּ לֵירֵד. אָמַר לָהֶן. הוֹאִיל וְלֹא בִשְׁבִילֵינוּ עָשָׂה מוּתָּרִין אָנוּ לֵירֵד.
Traduction
– Au sujet de l’escalier, les compagnons demandèrent au maître s’il est permis d’y descendre; oui, dit-il, puisqu’il n’a pas été bâti pour nous.
Pnei Moshe non traduit
אמרו לו וכו'. תוספתא הוא בפי''ד דגריס שם שהזקנים שאלו לר''ג מה אנו לירד ואמר להן וכו' והאי וירדו וכו' דקתני אחרי שהתיר להן ר''ג הוא:
סליק פרקא
וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִישָּׁךְ. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשְׁשַׁנִי אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת. רִבִּי עוּלָּא אָמַר. שְׁמוֹנָה עָשָׂר שְׁנִין עֲבִיד הֲוֵי יְהִיב בְּהָדָא עֲרָב וְלָא אֲתַא קוֹמוֹי אֶלָּא אִילֵּין תְּרֵין עוֹבְדַיָּא. אֲמַר. גָּלִיל גָּלִיל. שְׂנֵאת תּוֹרָה. סּוֹפָךְ לַעֲשׂוֹת בְּמִסִּיקִין.
Traduction
''Ou un scorpion, pour qu’il ne puisse pas mordre, etc.''. R. Oula dit que R. Yohanan b. Zacaï habita cette ville d’Arab, en Galilée (576)Neubauer, Géographie, p. 204-5., pendant 18 ans. Pendant tout ce temps, on ne le consulta que 2 fois, sur les 2 cas précités. Il apostropha donc sa ville en ces termes: ''Galilée, Galilée, ta haine contre la Loi te fera classer finalement parmi les oppresseurs de la foi''.
Pnei Moshe non traduit
הוה יתיב בהדא ערב. היה ר' יוחנן בן זכאי יושב באותה העיר ולא בא שום שאלת הוראה לפניו אלא אינון תרין עובדייא חדא הא ואידך הא דלקמן בפרק חבית ואמר ר' יוחנן בן זכאי גליל גליל איך שנאת התורה וסופך לעשות כמסיקין שיהיו כולם מוסקי זיתים ולא יהיו בעלי תורה מהם ועל שם שהזיתים הרבה הן בגליל אמר כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source