משנה: מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת הָרָאוּי לָאָדָם לָאָדָם הָרָאוּי לַבְּהֵמָה לַבְּהֵמָה. כֵּיצַד נָֽפְלָה דְלֵיקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוֹדּוֹת בַּשַּׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת בַּמִּנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָּה אַחַת. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת:
Traduction
On peut sauver les aliments pour 3 repas shabatiques, en mettant de côté pour les hommes ce qui leur est destiné, et pour les animaux ce qui leur revient. Lorsque, p. ex., un incendie survient le vendredi soir, on sauvera des aliments pour 3 repas; si c’est le matin, on en sauvera pour 2 repas; enfin l’après-midi, on ne sauvera que de quoi faire un repas. Selon R. Yossé, on sauve en tous cas le montant de 3 repas.
Pnei Moshe non traduit
לעולם מצילין מזון ג' סעודות. לפי שהוא יום שנתחייב בו בג' סעודות ואין הלכה כר' יוסי:
בן בתורה וכו'. ואין הלכה כבן בתירא:
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח הרביעית:
ואעפ''י שיש בתוכן מעות. לפי שהן בטלין אגבן:
מתני' מצילין תיק הספר. אפילו הוא מונח בו ואינו נדבק עמו והכי קאמר בגמרא:
מתני' מצילין מזון ג' סעודות. שהוא ראוי לו לאותה שבת ולא התירו להציל יותר. ואע''ג דהכא מיירי בשעירבו כדקתני לקמן בסיפא להיכן מצילין אלו לחצר המעורבת גזרו חכמים מתוך שאדם בהול על ממונו שמא יכבה הדליקה כדי שיציל. לפיכך לא התירו אלא מזון הצריך לו לאותו יום. וכן כלים שצריך להשתמש בהן בשבת כדלקמן:
כיצד נפלה דליקה בלילי שבת. קודם שאכל:
משנה: מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת הָרָאוּי לָאָדָם לָאָדָם הָרָאוּי לַבְּהֵמָה לַבְּהֵמָה. כֵּיצַד נָֽפְלָה דְלֵיקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוֹדּוֹת בַּשַּׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת בַּמִּנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָּה אַחַת. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת:
Traduction
Lorsque la Mishna dit que l’on peut sauver l’étui en même temps que le livre, c’est au cas où celui-ci n’est pas adhérent à l’autre; mais lorsqu’il adhère, il va sans dire que tout est considéré comme une seule partie intégrale.
Pnei Moshe non traduit
לעולם מצילין מזון ג' סעודות. לפי שהוא יום שנתחייב בו בג' סעודות ואין הלכה כר' יוסי:
בן בתורה וכו'. ואין הלכה כבן בתירא:
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח הרביעית:
ואעפ''י שיש בתוכן מעות. לפי שהן בטלין אגבן:
מתני' מצילין תיק הספר. אפילו הוא מונח בו ואינו נדבק עמו והכי קאמר בגמרא:
מתני' מצילין מזון ג' סעודות. שהוא ראוי לו לאותה שבת ולא התירו להציל יותר. ואע''ג דהכא מיירי בשעירבו כדקתני לקמן בסיפא להיכן מצילין אלו לחצר המעורבת גזרו חכמים מתוך שאדם בהול על ממונו שמא יכבה הדליקה כדי שיציל. לפיכך לא התירו אלא מזון הצריך לו לאותו יום. וכן כלים שצריך להשתמש בהן בשבת כדלקמן:
כיצד נפלה דליקה בלילי שבת. קודם שאכל:
משנה: מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לַמְפוּלָּשׁ:
Traduction
On peut sauver les aliments pour 3 repas shabatiques, en mettant de côté pour les hommes ce qui leur est destiné, et pour les animaux ce qui leur revient. Lorsque, p. ex., un incendie survient le vendredi soir, on sauvera des aliments pour 3 repas; si c’est le matin, on en sauvera pour 2 repas; enfin l’après-midi, on ne sauvera que de quoi faire un repas. Selon R. Yossé, on sauve en tous cas le montant de 3 repas.
Pnei Moshe non traduit
לעולם מצילין מזון ג' סעודות. לפי שהוא יום שנתחייב בו בג' סעודות ואין הלכה כר' יוסי:
בן בתורה וכו'. ואין הלכה כבן בתירא:
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח הרביעית:
ואעפ''י שיש בתוכן מעות. לפי שהן בטלין אגבן:
מתני' מצילין תיק הספר. אפילו הוא מונח בו ואינו נדבק עמו והכי קאמר בגמרא:
מתני' מצילין מזון ג' סעודות. שהוא ראוי לו לאותה שבת ולא התירו להציל יותר. ואע''ג דהכא מיירי בשעירבו כדקתני לקמן בסיפא להיכן מצילין אלו לחצר המעורבת גזרו חכמים מתוך שאדם בהול על ממונו שמא יכבה הדליקה כדי שיציל. לפיכך לא התירו אלא מזון הצריך לו לאותו יום. וכן כלים שצריך להשתמש בהן בשבת כדלקמן:
כיצד נפלה דליקה בלילי שבת. קודם שאכל:
משנה: מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לַמְפוּלָּשׁ:
Traduction
Lorsque la Mishna dit que l’on peut sauver l’étui en même temps que le livre, c’est au cas où celui-ci n’est pas adhérent à l’autre; mais lorsqu’il adhère, il va sans dire que tout est considéré comme une seule partie intégrale.
Pnei Moshe non traduit
לעולם מצילין מזון ג' סעודות. לפי שהוא יום שנתחייב בו בג' סעודות ואין הלכה כר' יוסי:
בן בתורה וכו'. ואין הלכה כבן בתירא:
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח הרביעית:
ואעפ''י שיש בתוכן מעות. לפי שהן בטלין אגבן:
מתני' מצילין תיק הספר. אפילו הוא מונח בו ואינו נדבק עמו והכי קאמר בגמרא:
מתני' מצילין מזון ג' סעודות. שהוא ראוי לו לאותה שבת ולא התירו להציל יותר. ואע''ג דהכא מיירי בשעירבו כדקתני לקמן בסיפא להיכן מצילין אלו לחצר המעורבת גזרו חכמים מתוך שאדם בהול על ממונו שמא יכבה הדליקה כדי שיציל. לפיכך לא התירו אלא מזון הצריך לו לאותו יום. וכן כלים שצריך להשתמש בהן בשבת כדלקמן:
כיצד נפלה דליקה בלילי שבת. קודם שאכל:
הלכה: מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵינוֹ טָפוּל לוֹ. אֲבָל אִם הָיָה טָפוּל לוֹ כְגוּפוֹ הוּא. נִיחָא תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר. תִּיק תְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מֵהָדָא. חוֹנֶה מַלְאַךְ יְי סָ֘בִ֤יב לִירֵיאָיו וַֽיְחַלְּצֵֽם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. בֵּאדַ֜יִן גּוּבְרַיָּא אִילֵּךְ כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּֽלֵיהוֹן֙ וגו'.
Traduction
On comprend donc que la Mishna ait employé l’expression avec (et non dans l’étui), ainsi que pour les phylactères. R. Hagaï au nom de R. Zeira déduit cette extension à l’étui de ce qu’il est dit (Ps 34, 8): l’ange du Seigneur entoure ceux qui le craignent et les préserve de tout danger (564)De même, le livre et les phylactères préservent mieux l'étui qui les avoisine.; et il est dit aussi (Dn 3, 21): puis les 3 hommes furent liés dans leurs larges pantalons (565)Même les vêtements de ces martyrs furent préservés du feu, à cause du mérite de ceux-ci..
Pnei Moshe non traduit
מתני' דר' הונדקוס. דקס''ד בלילי שבת דקאמר אפי' לאחר הסעודה מיירי וכהאי תנא דאומר לעולם מצילין מזון ג' סעודות בלילי שבת:
גמ' רבי בון וכו' דר' נחמיה היא. המתני' דאמר בפרק דלקמן דאין כלים נטלין אלא לצורך:
אמר ר' יוסי לא היא אלא ככ''ע אתיא דטעמא דרבנן תמן דאמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך מפני שכל מה שיש בבית מן המוכן הוא ולא אקצי דעתיה מהן. אבל הכא טעמא אחרינא איכא שאם אתה אומר כן שיציל יותר אף הוא מציל מן היום למחר והא ודאי לא התירו מטעמא דפרישית במתני':
וכן הוא אומר וכו' וכתיב די לא שלט נירא בגשמיהון וגו' וסרבליהון לא שנו וניצולו מה שהוא סביב להן וה''נ בתפלין כן:
שמע לה מן הדא. לרמז דמה שהוא סביב להקדושה הוי כקדושה עצמה כדכתיב חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם מדכתיב סביב ולא אצל אלא לרמז אפי' מה שהוא סביב ליראיו ניצולין הן:
ניחא תיק הספר עם הספר. שמצילין ולפי שהספר נפסד בלא התיק אלא תיק התפילין עם התפילין בתמיה הרי יכול להוציאן מן התיק ואינן מתקלקלין בכך ואמאי התירו להציל התיק:
תיפתר שנפלה דליקה וכו' עד שלא אכלה להסעודה:
ביום הכפורים מאי איכא למימר על דעתיהון דרבנן. דסבירא להו דווקא מה שצריך לו ואם כן אם נפלה דליקה ביום הכפורים לא יציל כלום וקאמר דמכל מקום כ''ע מודים דמיהת מצילין סעודה אחת על מוצאי יום הכפורים מפני הסכנה שלא יהיה לו מה לאכול אחר התענית:
גמ' מתניתא בשאינו טפול לו. התיק להספר אלא שמונח היא בו אבל בטפול ונדבק בו כגופו הוא ולא אצטריך למימר:
הלכה: מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵינוֹ טָפוּל לוֹ. אֲבָל אִם הָיָה טָפוּל לוֹ כְגוּפוֹ הוּא. נִיחָא תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר. תִּיק תְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מֵהָדָא. חוֹנֶה מַלְאַךְ יְי סָ֘בִ֤יב לִירֵיאָיו וַֽיְחַלְּצֵֽם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. בֵּאדַ֜יִן גּוּבְרַיָּא אִילֵּךְ כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּֽלֵיהוֹן֙ וגו'.
Traduction
R. Aboun b. Hiya dit au nom de R. Aba b. Mamal: notre Mishna qui limite le nombre des repas à emporter est conforme à R. Néhémie, qui dit qu’on ne devra déplacer le samedi que le strict nécessaire. Selon R. Yossé, elle peut aussi être conforme à l’avis des rabbins; et s’il est vrai qu’ailleurs ils permettent de déplacer tout, c’est qu’il s’agit de toutes choses préparées d’avances, usuelles; tandis qu’ici, si l’on permettait d’emporter plus de 3 repas, on en emporterait même ce jour là pour le lendemain. Lorsqu’ensuite la Mishna, parlant de l’incendie survenant le vendredi soir, autorise de sauver encore 3 repas, elle se conforme à R. Hondeqos, qui permet toujours de sauver 3 repas, n’importe à quel moment du samedi. On peut aussi supposer que ce n’est pas à ce rabbi seul qu’elle se conforme, en admettant que l’incendie est survenu le vendredi soir avant le premier repas; ce qui justifie la nécessité des 3 repas. Ceci est juste un samedi ordinaire; mais comment opère-t-on si l’incendie survient un jour de Kippour? Sera-ce à dire que l’on ne sauvera rien, ne mangeant pas en ce jour, au point de n’avoir même rien le soir pour rompre le jeûne? Non, tous reconnaissent qu’en ce cas on peut sauver le montant d’un repas, à cause du danger qu’il y aurait à ne pas manger le soir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דר' הונדקוס. דקס''ד בלילי שבת דקאמר אפי' לאחר הסעודה מיירי וכהאי תנא דאומר לעולם מצילין מזון ג' סעודות בלילי שבת:
גמ' רבי בון וכו' דר' נחמיה היא. המתני' דאמר בפרק דלקמן דאין כלים נטלין אלא לצורך:
אמר ר' יוסי לא היא אלא ככ''ע אתיא דטעמא דרבנן תמן דאמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך מפני שכל מה שיש בבית מן המוכן הוא ולא אקצי דעתיה מהן. אבל הכא טעמא אחרינא איכא שאם אתה אומר כן שיציל יותר אף הוא מציל מן היום למחר והא ודאי לא התירו מטעמא דפרישית במתני':
וכן הוא אומר וכו' וכתיב די לא שלט נירא בגשמיהון וגו' וסרבליהון לא שנו וניצולו מה שהוא סביב להן וה''נ בתפלין כן:
שמע לה מן הדא. לרמז דמה שהוא סביב להקדושה הוי כקדושה עצמה כדכתיב חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם מדכתיב סביב ולא אצל אלא לרמז אפי' מה שהוא סביב ליראיו ניצולין הן:
ניחא תיק הספר עם הספר. שמצילין ולפי שהספר נפסד בלא התיק אלא תיק התפילין עם התפילין בתמיה הרי יכול להוציאן מן התיק ואינן מתקלקלין בכך ואמאי התירו להציל התיק:
תיפתר שנפלה דליקה וכו' עד שלא אכלה להסעודה:
ביום הכפורים מאי איכא למימר על דעתיהון דרבנן. דסבירא להו דווקא מה שצריך לו ואם כן אם נפלה דליקה ביום הכפורים לא יציל כלום וקאמר דמכל מקום כ''ע מודים דמיהת מצילין סעודה אחת על מוצאי יום הכפורים מפני הסכנה שלא יהיה לו מה לאכול אחר התענית:
גמ' מתניתא בשאינו טפול לו. התיק להספר אלא שמונח היא בו אבל בטפול ונדבק בו כגופו הוא ולא אצטריך למימר:
הלכה: רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. דְּרִבִּי נְחֶמָיָה הִיא. דְּאָמַר. אֵינָן נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן תַּמָּן. כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּבָּיִת מִן הַמּוּכָן. בְּרַם הָכָא אִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן אַף הוּא מַצִּיל מִן הַיּוֹם לְמָחָר. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי הונדקס דְּאָמַר. לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽפְלָה דְלֵיקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת עַד שֶׁלֹּא אָֽכְלָהּ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן לֹא יַצִּיל כְּלוּם. כָּל עַמָּא מוֹדוֹי שֶׁמַּצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.
Traduction
R. Aboun b. Hiya dit au nom de R. Aba b. Mamal: notre Mishna qui limite le nombre des repas à emporter est conforme à R. Néhémie, qui dit qu’on ne devra déplacer le samedi que le strict nécessaire. Selon R. Yossé, elle peut aussi être conforme à l’avis des rabbins; et s’il est vrai qu’ailleurs ils permettent de déplacer tout, c’est qu’il s’agit de toutes choses préparées d’avances, usuelles; tandis qu’ici, si l’on permettait d’emporter plus de 3 repas, on en emporterait même ce jour là pour le lendemain. Lorsqu’ensuite la Mishna, parlant de l’incendie survenant le vendredi soir, autorise de sauver encore 3 repas, elle se conforme à R. Hondeqos, qui permet toujours de sauver 3 repas, n’importe à quel moment du samedi. On peut aussi supposer que ce n’est pas à ce rabbi seul qu’elle se conforme, en admettant que l’incendie est survenu le vendredi soir avant le premier repas; ce qui justifie la nécessité des 3 repas. Ceci est juste un samedi ordinaire; mais comment opère-t-on si l’incendie survient un jour de Kippour? Sera-ce à dire que l’on ne sauvera rien, ne mangeant pas en ce jour, au point de n’avoir même rien le soir pour rompre le jeûne? Non, tous reconnaissent qu’en ce cas on peut sauver le montant d’un repas, à cause du danger qu’il y aurait à ne pas manger le soir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דר' הונדקוס. דקס''ד בלילי שבת דקאמר אפי' לאחר הסעודה מיירי וכהאי תנא דאומר לעולם מצילין מזון ג' סעודות בלילי שבת:
גמ' רבי בון וכו' דר' נחמיה היא. המתני' דאמר בפרק דלקמן דאין כלים נטלין אלא לצורך:
אמר ר' יוסי לא היא אלא ככ''ע אתיא דטעמא דרבנן תמן דאמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך מפני שכל מה שיש בבית מן המוכן הוא ולא אקצי דעתיה מהן. אבל הכא טעמא אחרינא איכא שאם אתה אומר כן שיציל יותר אף הוא מציל מן היום למחר והא ודאי לא התירו מטעמא דפרישית במתני':
וכן הוא אומר וכו' וכתיב די לא שלט נירא בגשמיהון וגו' וסרבליהון לא שנו וניצולו מה שהוא סביב להן וה''נ בתפלין כן:
שמע לה מן הדא. לרמז דמה שהוא סביב להקדושה הוי כקדושה עצמה כדכתיב חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם מדכתיב סביב ולא אצל אלא לרמז אפי' מה שהוא סביב ליראיו ניצולין הן:
ניחא תיק הספר עם הספר. שמצילין ולפי שהספר נפסד בלא התיק אלא תיק התפילין עם התפילין בתמיה הרי יכול להוציאן מן התיק ואינן מתקלקלין בכך ואמאי התירו להציל התיק:
תיפתר שנפלה דליקה וכו' עד שלא אכלה להסעודה:
ביום הכפורים מאי איכא למימר על דעתיהון דרבנן. דסבירא להו דווקא מה שצריך לו ואם כן אם נפלה דליקה ביום הכפורים לא יציל כלום וקאמר דמכל מקום כ''ע מודים דמיהת מצילין סעודה אחת על מוצאי יום הכפורים מפני הסכנה שלא יהיה לו מה לאכול אחר התענית:
גמ' מתניתא בשאינו טפול לו. התיק להספר אלא שמונח היא בו אבל בטפול ונדבק בו כגופו הוא ולא אצטריך למימר:
הלכה: רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. דְּרִבִּי נְחֶמָיָה הִיא. דְּאָמַר. אֵינָן נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן תַּמָּן. כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּבָּיִת מִן הַמּוּכָן. בְּרַם הָכָא אִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן אַף הוּא מַצִּיל מִן הַיּוֹם לְמָחָר. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי הונדקס דְּאָמַר. לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽפְלָה דְלֵיקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת עַד שֶׁלֹּא אָֽכְלָהּ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן לֹא יַצִּיל כְּלוּם. כָּל עַמָּא מוֹדוֹי שֶׁמַּצִּילִין מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.
Traduction
On comprend donc que la Mishna ait employé l’expression avec (et non dans l’étui), ainsi que pour les phylactères. R. Hagaï au nom de R. Zeira déduit cette extension à l’étui de ce qu’il est dit (Ps 34, 8): l’ange du Seigneur entoure ceux qui le craignent et les préserve de tout danger (564)De même, le livre et les phylactères préservent mieux l'étui qui les avoisine.; et il est dit aussi (Dn 3, 21): puis les 3 hommes furent liés dans leurs larges pantalons (565)Même les vêtements de ces martyrs furent préservés du feu, à cause du mérite de ceux-ci..
Pnei Moshe non traduit
מתני' דר' הונדקוס. דקס''ד בלילי שבת דקאמר אפי' לאחר הסעודה מיירי וכהאי תנא דאומר לעולם מצילין מזון ג' סעודות בלילי שבת:
גמ' רבי בון וכו' דר' נחמיה היא. המתני' דאמר בפרק דלקמן דאין כלים נטלין אלא לצורך:
אמר ר' יוסי לא היא אלא ככ''ע אתיא דטעמא דרבנן תמן דאמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך מפני שכל מה שיש בבית מן המוכן הוא ולא אקצי דעתיה מהן. אבל הכא טעמא אחרינא איכא שאם אתה אומר כן שיציל יותר אף הוא מציל מן היום למחר והא ודאי לא התירו מטעמא דפרישית במתני':
וכן הוא אומר וכו' וכתיב די לא שלט נירא בגשמיהון וגו' וסרבליהון לא שנו וניצולו מה שהוא סביב להן וה''נ בתפלין כן:
שמע לה מן הדא. לרמז דמה שהוא סביב להקדושה הוי כקדושה עצמה כדכתיב חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם מדכתיב סביב ולא אצל אלא לרמז אפי' מה שהוא סביב ליראיו ניצולין הן:
ניחא תיק הספר עם הספר. שמצילין ולפי שהספר נפסד בלא התיק אלא תיק התפילין עם התפילין בתמיה הרי יכול להוציאן מן התיק ואינן מתקלקלין בכך ואמאי התירו להציל התיק:
תיפתר שנפלה דליקה וכו' עד שלא אכלה להסעודה:
ביום הכפורים מאי איכא למימר על דעתיהון דרבנן. דסבירא להו דווקא מה שצריך לו ואם כן אם נפלה דליקה ביום הכפורים לא יציל כלום וקאמר דמכל מקום כ''ע מודים דמיהת מצילין סעודה אחת על מוצאי יום הכפורים מפני הסכנה שלא יהיה לו מה לאכול אחר התענית:
גמ' מתניתא בשאינו טפול לו. התיק להספר אלא שמונח היא בו אבל בטפול ונדבק בו כגופו הוא ולא אצטריך למימר:
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. ייָבֹא כַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר חִינְנָא קַרְתִיגֵנָאָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דִּיסִיקִיָּא שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת נוֹתֵן עָלֶיהָ כִּכָּר וּמְטַלְטְלָהּ.
Traduction
– ''Même s’il y a de l’argent'', est-il dit. C’est conforme à ce qu’a dit R. Jacob b. Aha, ou Hinena de Carthagène au nom de R. Oshia: lorsqu’il y a de l’argent dans un double sac, duw saccoi, que l’on ne veut pas laisser perdre le samedi, on met au-dessus du sac une miche de pain, et l’on peut ensuite emporte le tout.
Pnei Moshe non traduit
אעפ''י שיש בתוכו מעות. וקאמר הש''ס דאתיא הדא כהאי דאמר ר' יעקב וכו' ומותר לטלטל השק מלא מעות ע''י הככר וה''נ כן:
וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן. לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. הָא לִמְפוּלָּשׁ לֹא. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. אֵין הַמְהַלֵּךְ כְּמַנִּיחַ. וָכָא אַתְּ אָמַר. הַמְהַלֵּךְ כְּמַנִּיחַ. אֶלָּא בְזוֹרֵק. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. הַזּוּרֵק פָּטוּר. וָכָא אַתְּ אָמַר. הַזּוּרֵק חַייָב. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. בְּשֶׁלֹּא עִירְבוּ אֲנָן קַייָמִין. בֶּן בְּתֵירָה כְרִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּינְן תַּמָּן. גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
Traduction
On les abrite alors, est-il dit, dans une ruelle qui n’a pas d’issue''. Pourquoi n’est-ce pas permis dans la maison d’une ruelle qui a une issue? On a toujours dit que le transport d’une propriété privée à un autre bien privé, même en passant par la rue, n’est pas considéré comme un arrêt et n’entraîne pas d’interdit grave, tandis qu’ici l’on considère le transport dans la ruelle ouverte comme très grave, au point de ne pas tenir compte du caractère sacré du livre biblique ou des phylactères? C’est qu’il s’agit ici de jeter l’objet pour le sauver, voilà pourquoi c’est interdit. Mais n’a-t-on pas dit plus haut (11,1) que si l’on jette un objet d’un bien privé à un autre par la rue, il n’y a pas de délit, tandis qu’ici c’est défendu? C’est qu’ici, dit R. Hiskia au nom de R. Aha, il y a de plus une autre cause de défense, c’est le défaut d’union symbolique par l’eruv. Nous admettons que Ben-Bethera, qui permet le transport partout, est conforme à R. Juda, qui dit ailleurs (566)(Eruvin 9, 5).: on peut déplacer les objets le samedi, au-dessous du passage à issue des ponts; les autres sages l’interdisent.
Pnei Moshe non traduit
הא למפולש לא. ומשמע אפי' הולך דרך מבוי המפולש בלבד לא התירו ולפיכך פריך הא בכל אתר את אומר אין המהלך כעומד ומניח כדאמרינן לעיל בפ''ק גבי המוציא מחנות לפלטיא דרך כרמלית דחייב וקס''ד דה''נ אפילו הוליכו דרך מבוי המפולש שהוא ככרמלית למקום שהוא מותר להניחו אסור משום דכשהוא מהלך דרך הכרמלית הוי כמונח ואמאי דא''כ הכא המהלך כמניח בתמיה:
אלא בזורק. מה שהוא מציל זורקו לתוך המפולש הרי הוא מונח שם. ופריך תמן לעיל שם את אמר הזורק מרה''י לכרמלית פטור. והכא את אמר הזורק חייב. ואם אינו חייב אמאי לא יציל לתוכו מפני הדליקה דהא אמרינן לעיל לכ''ע בדליקה התירו בדבר שאינו אלא משום שבות:
בשלא עירבו אנן קיימין. הכא במאי עסקינן כגון במבוי שלא עירבו ולא נשתתפו בו וכיון דהוא מפולש והוא מוציא מן החצר הוי כמוציא מרה''י לר''ה:
בן בתירה. דמתני' דמתיר אף למפולש משום דכר' יהודה ס''ל כדתנינן לקמן סוף פ''ט דעירובין גשרים המפולשין ויש להן מחיצות מלמטן בשני הצדדים מטלטלין וכו' דס''ל לר' יהודה שתי מחיצות הוי רה''י מדאורייתא. והלכך נמי מתיר בן בתירה להציל למבוי המפולש שהרי יש לו שתי מחיצות:
הַגִּילְיוֹנִים וְסִיפְרֵי מִינִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹרֵעַ אַזְכְּרוֹתֵיהֶן וְשׂוֹרְפָן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׂוֹרְפָן הֵן וְאַזְכְּרוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן. אַקְפַּח אֶת בָּנַיי שֶׁאִם יְבוֹאוּ לְבֵיתִי שֶׁאֲנִי שׂוֹרְפָן הֵן וְאַזְכְּרוֹתֵיהֶן. שֶׁאִם יִהְיֶה הָרוֹדֵף רוֹדֵף אַחֲרַיי שֶׁאֲנִי נִמְלַט לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן שֶׁלְעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינִי נִמְלַט לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן שֶׁלְמִינִין. שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ וְכוֹפְרִין בּוֹ. אֲבָל הַמִּינִין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְכוֹפְרִין בּוֹ. וְעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד 80a הֲלֽוֹא מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְי אֶשְׂנָ֑א וגו'. זֶה מִדְרַשׁ דָּֽרְשׁוּ. וּמַה אִם לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הַכָּתוּב. הַשֵׁם שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדוּשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם. סִיפְרֵי מִינִין שֶּׁמַּטִּילִין אֵיבָה וְתַחֲרוּת וּמַחֲלוֹקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵינוֹ דִין שֲׁיִּשָּֽׂרְפוּ הֵן וְאַזְכְּרוֹתֵיהֶן.
Traduction
Les livres des hérétiques, quoiqu’en hébreu, sont considérés comme des feuillets blancs, non transportables en cas d’incendie; selon une version, on se met à lire les noms divins avant de les brûler; selon d’autres, on brûle tout à la fois. R. Tarfon dit (563)Jér., (Horayot 3, 5) ( 47d).: je jure par la vie de mes enfants, s’il venait de tels écrits dans ma maison, je les brûlerais de suite tout entiers, avec les noms divins; car, si un ennemi me poursuivait, je me réfugierais plutôt dans un temple idolâtre que dans la maison des hérétiques; les idolâtres nient Dieu sans l’avoir connu, tandis que les apostats sont bien pires, puisqu’ils nient la Divinité après l’avoir connue. C’est d’eux dont parle le psalmiste (Ps 139, 21): Ne sont-ce pas tes ennemis que je hais etc.; et voici l’interprétation faite à ce sujet, puisque pour amener la paix dans un ménage, entre un homme et sa femme soupçonnée d’adultère, la loi a autorisé que le nom divin, écrit sur une feuille spéciale à l’état de sainteté, soit effacé dans le breuvage amer que la femme boira pour se justifier; à plus forte raison pourra-t-on brûler, même avec leurs noms divins, les livres des hérétiques apostats, qui provoquent la haine, les inimitiés et les dissensions entre Israël et leur père qui est aux cieux.
Pnei Moshe non traduit
זה מדרש דרשו. להתיר לשרוף אותן ואת אזכרותיהן:
הגיליונין. של הספר שלמעלה ושלמטה אם הן מהספר שנמחק אין מצילין אותן. ה''ג לה בתוספתא שם:
וסיפרי המינין. שכתבו להן באשורית ובלשון הקודש קורע השמות מהן ושורפן להשאר:
אית תניי תני וכו'. וכהאי דקאמר רבי טרפון:
משנה: מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעוֹדּוֹת וְעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה וְחָבִית שֶׁל יַיִן וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. אִם הָיוּ פִקְחִין עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַבָּת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לֶחָצֵר הַמְעוֹרֶבֶת. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעוֹרֶבֶת:
Traduction
On peut sauver un panier rempli de pains, y eut-il pour cent repas, ainsi qu’un gâteau entier de figues sèches, ou un tonneau de vin. On peut aussi appeler d’autres personnes pour les prier d’aider au sauvetage en leur faveur. S’ils sont assez intelligents pour comprendre leur intérêt, ils font le décompte avec le maître après le samedi. Où met-on ces objets à l’abri? Dans une cour jointe par le lien symbolique de l’eruv; selon Ben-Bethera, même dans une cour ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם. וכל אחד ואחד מציל מזון שהוא צריך לו או כלי אחד גדול שמחזיק אפי' הרבה והרי הן שלהן לפי שמן ההפקר הן זוכין:
ואם היו פקחין. כלומר אם המצילין רוצין להחזיר את מה שהצילו לבעל הבית מותר אלא שאם הם פקחין ויודעים שאם ישאלו ממנו שכר עמלם וטרחתם שמותר הוא ליטול דלאו שכר שבת הוא זה שהרי אין כאן מלאכה ולא איסור באין ועושין עמו חשבון לאחר שבת ונוטלין שכרן:
מתני' מצילין סל מלא ככרות. בבת אחת דהכל בהוצאה אחת ואפי' יש בו מאה סעודות וכן עיגול של דבילה וחבית של יין:
ולהיכן מצילין אותן. אלו מזונות או כלי' שאמרו חכמי':
לחצר המעורבת. עם אותה חצר שנפלה הדליקה בה בן בתירא אומר אף לשאינה מעורבת דסבירא ליה דאף באלו התירו דבר שאינו אלא משום שבות ואין הלכה כבן בתירה דלא אמר כך אלא בכתבי הקודש:
הלכה: מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוֹסֵי דְאָמַר. לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדּוֹת: מִכֵּיוָן שֶׁכּוּלָּהּ גּוּף אֶחָד כְּמִי שֶׁכּוּלָּהּ סְעוּדָה אַחַת.
Traduction
Lorsque la Mishna permet ''de sauver le panier plein'', elle exprime l’avis de R. Yossé, qui dit de sauver toujours la valeur de 3 repas; et est-ce contraire aux autres sages? non, le contenu du panier, comme un gâteau de figues, est censé figurer un corps entier, équivalant à un seul repas.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא דר' יוסי. מי נימא דהא דקתני סל מלא ככרות כרבי יוסי הוא דאתיא דאמר לעיל לעולם מצילין מזון שלש סעודות וקאמר הש''ס דלא היא דכד''ה היא דמכיון שכולה גוף אחד שהן בסל אחד כמי שכולה סעודה אחת שהרי בבת אחת הוא מוציא:
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לְהַזְמִין אוֹרְחִין בַּשַּׁבָּת.
Traduction
On a enseigné (567)Eruvin 30a. que, même pour un malade, ou un vieillard mangeant peu, on peut sauver les rations ordinaires; car, le lendemain, le malade pourra être remis, ou le vieillard dans de nouvelles dispositions d’appétit; et pour l’affamé, on emporte ce que sa faim exige (une grosse part). Pour le repas de l’eruv, on n’assignera au malade ou à son enfant, que ce qu’ils mangent (peu), et à l’affamé une portion ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
ואומר לאחרים וכו'. שכן דרכן להזמין אורחים בשבת ולא יהא אלא כמזמין אותן ומצילין להם:
אני מצילין לחולה ולקטן. אף על פי שאין אוכלין הרבה מצילין להן כשיעור לאדם בינוני ולרעבתן שאוכל הרבה כדי מזונו:
מערבין. גבי עירוב הוא לקולא שמשערין לחולה ולקטן כדי מזונו ולרעבתן בבינונית:
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לְהַזְמִין אוֹרְחִין בַּשַּׁבָּת.
Traduction
''On peut dire à d’autres de venir sauver aussi des objets'', car c’est l’usage d’avoir des invités à sa table de samedi.
Pnei Moshe non traduit
ואומר לאחרים וכו'. שכן דרכן להזמין אורחים בשבת ולא יהא אלא כמזמין אותן ומצילין להם:
אני מצילין לחולה ולקטן. אף על פי שאין אוכלין הרבה מצילין להן כשיעור לאדם בינוני ולרעבתן שאוכל הרבה כדי מזונו:
מערבין. גבי עירוב הוא לקולא שמשערין לחולה ולקטן כדי מזונו ולרעבתן בבינונית:
80b תַּנֵּי. מַצִּילִין לַחוֹלֶה וּלְקָטָן בְּבֵינוֹנִית. וּלְרַעָבְתָן כְּדֵי מָזוֹנוֹ. מְעָֽרְבִין לַחוֹלֶה וּלְקָטָן כְּדֵי מָזוֹנוֹ. וּלְרַעָבְתָן בְּבֵינוֹנִית.
Traduction
''On peut dire à d’autres de venir sauver aussi des objets'', car c’est l’usage d’avoir des invités à sa table de samedi.
Pnei Moshe non traduit
ואומר לאחרים וכו'. שכן דרכן להזמין אורחים בשבת ולא יהא אלא כמזמין אותן ומצילין להם:
אני מצילין לחולה ולקטן. אף על פי שאין אוכלין הרבה מצילין להן כשיעור לאדם בינוני ולרעבתן שאוכל הרבה כדי מזונו:
מערבין. גבי עירוב הוא לקולא שמשערין לחולה ולקטן כדי מזונו ולרעבתן בבינונית:
80b תַּנֵּי. מַצִּילִין לַחוֹלֶה וּלְקָטָן בְּבֵינוֹנִית. וּלְרַעָבְתָן כְּדֵי מָזוֹנוֹ. מְעָֽרְבִין לַחוֹלֶה וּלְקָטָן כְּדֵי מָזוֹנוֹ. וּלְרַעָבְתָן בְּבֵינוֹנִית.
Traduction
On a enseigné (567)Eruvin 30a. que, même pour un malade, ou un vieillard mangeant peu, on peut sauver les rations ordinaires; car, le lendemain, le malade pourra être remis, ou le vieillard dans de nouvelles dispositions d’appétit; et pour l’affamé, on emporte ce que sa faim exige (une grosse part). Pour le repas de l’eruv, on n’assignera au malade ou à son enfant, que ce qu’ils mangent (peu), et à l’affamé une portion ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
ואומר לאחרים וכו'. שכן דרכן להזמין אורחים בשבת ולא יהא אלא כמזמין אותן ומצילין להם:
אני מצילין לחולה ולקטן. אף על פי שאין אוכלין הרבה מצילין להן כשיעור לאדם בינוני ולרעבתן שאוכל הרבה כדי מזונו:
מערבין. גבי עירוב הוא לקולא שמשערין לחולה ולקטן כדי מזונו ולרעבתן בבינונית:
אִם הָיוּ פִקְחִין עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר הַשַּׁבָּת. תַּמָּן תַּנִּינָן. מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. תַּמָּן אַתָּ אָמַר. מַשְׁכּוֹנֵיהּ גַּבֵּיהּ. הָכָא מַאי אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָארִי. לְכָךְ שָׁנִינוּ. נִקְרָא פִיקֵּחַ.
Traduction
S’ils sont intelligents, ils font le décompte plus tard'', est-il dit ici. Plus loin, il est dit: ''On dépose son manteau en gage chez lui, et l’on règle le compte après le Shabat''; or là, où il est question du dépôt d’un gage, on comprend qu’il y ait un compte à régler; mais comment l’expliquer ici? En effet, dit R. Aba Maré, il a été parlé ici de gens habiles, dont l’intelligence consistera à débattre le lendemain avec le propriétaire ce qui leur est dû pour ce sauvetage.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפ' שואל שאם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וקס''ד דהאי חשבון דקתני הכא אהצלה נמי עצמה קאי שעושין עמו חשבון מה שהצילו הלכך פריך בשלמא התם את אמר חשבון ניחא דמשכוניה גבי ועושה עמו חשבון מה שהוא חייב לו על המשכון הכא מאי אית לך למימר חשבון הא את הכל זכו מהפקירא:
לכך שנינו נקרא פיקח. כלומר דמהאי טעמא גופיה נקרא פקח שאם הבעלים מבקשין חשבון אחר השבת שיחזירו לו מה שהצילו אם היו פקחין ויודעים שמן ההפקר הוא שזכו ורוצין לעכב לעצמן הרי הוא שלהן:
תני וכו'. בתוספתא פי''ב פלוגתא היא דגריס שם לא יציל ואח''כ יזמין. כלומר אם מזמין אורחים שיכול להציל יותר וכראוי להן לא יציל וכו' אלא יזמין ואח''כ יציל הציל פת נקיה אין רשאי להציל פת הדראה הציל פת הדראה רשאי להציל פת נקיה ואין מערימין בכך. שירצה להציל בתחלה פת הדראה ויאמר אח''כ שרוצה בפת נקיה ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין בכך. ומייתי הכא לדעת ר' יוסי בר' יהודה. ונראה דה''ג אין מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין. ור' יוסי בר' בון הכתוב בספרים טעות הוא. אית תניי תני מצילין ואח''כ מזמין אורחים ואית וכו' וקאמר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד מציל וכו' כמ''ד מערימין ולקולא ומ''ד וכו':
אִם הָיוּ פִקְחִין עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר הַשַּׁבָּת. תַּמָּן תַּנִּינָן. מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. תַּמָּן אַתָּ אָמַר. מַשְׁכּוֹנֵיהּ גַּבֵּיהּ. הָכָא מַאי אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָארִי. לְכָךְ שָׁנִינוּ. נִקְרָא פִיקֵּחַ.
Traduction
On a enseigné: il n’est pas permis d’user de ruse pour sauver un peu plus de nourriture sous prétexte d’inviter des hôtes, par qui on emportera d’autant plus; R. Yossé b. R. Aboun permet de recourir à ce subterfuge. Selon les uns, on peut sauver pour eux le montant de tout ce qu’il faut à leur entretien, puis inviter ses hôtes; selon d’autres, on ne pourra sauver ce qu’il leur faut qu’après les avoir invités. Le premier de ces avis est conforme à celui qui permet d’agir de ruse en ce cas; le second s’accorde avec celui qui le défend.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפ' שואל שאם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וקס''ד דהאי חשבון דקתני הכא אהצלה נמי עצמה קאי שעושין עמו חשבון מה שהצילו הלכך פריך בשלמא התם את אמר חשבון ניחא דמשכוניה גבי ועושה עמו חשבון מה שהוא חייב לו על המשכון הכא מאי אית לך למימר חשבון הא את הכל זכו מהפקירא:
לכך שנינו נקרא פיקח. כלומר דמהאי טעמא גופיה נקרא פקח שאם הבעלים מבקשין חשבון אחר השבת שיחזירו לו מה שהצילו אם היו פקחין ויודעים שמן ההפקר הוא שזכו ורוצין לעכב לעצמן הרי הוא שלהן:
תני וכו'. בתוספתא פי''ב פלוגתא היא דגריס שם לא יציל ואח''כ יזמין. כלומר אם מזמין אורחים שיכול להציל יותר וכראוי להן לא יציל וכו' אלא יזמין ואח''כ יציל הציל פת נקיה אין רשאי להציל פת הדראה הציל פת הדראה רשאי להציל פת נקיה ואין מערימין בכך. שירצה להציל בתחלה פת הדראה ויאמר אח''כ שרוצה בפת נקיה ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין בכך. ומייתי הכא לדעת ר' יוסי בר' יהודה. ונראה דה''ג אין מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין. ור' יוסי בר' בון הכתוב בספרים טעות הוא. אית תניי תני מצילין ואח''כ מזמין אורחים ואית וכו' וקאמר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד מציל וכו' כמ''ד מערימין ולקולא ומ''ד וכו':
תַּנֵּי. אֵין מַעֲרִימִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוֹן אָמַר. מַעֲרִימִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְזַמֵּן וְאַחַר כָּךְ מַצִּיל. מָאן דָּמַר. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. כְּמָאן דָּמַר. מַעֲרִימִין. וּמָאן דָּמַר. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. כְּמָאן דָּמַר. אֵין מַעֲרִימִין.
Traduction
S’ils sont intelligents, ils font le décompte plus tard'', est-il dit ici. Plus loin, il est dit: ''On dépose son manteau en gage chez lui, et l’on règle le compte après le Shabat''; or là, où il est question du dépôt d’un gage, on comprend qu’il y ait un compte à régler; mais comment l’expliquer ici? En effet, dit R. Aba Maré, il a été parlé ici de gens habiles, dont l’intelligence consistera à débattre le lendemain avec le propriétaire ce qui leur est dû pour ce sauvetage.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפ' שואל שאם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וקס''ד דהאי חשבון דקתני הכא אהצלה נמי עצמה קאי שעושין עמו חשבון מה שהצילו הלכך פריך בשלמא התם את אמר חשבון ניחא דמשכוניה גבי ועושה עמו חשבון מה שהוא חייב לו על המשכון הכא מאי אית לך למימר חשבון הא את הכל זכו מהפקירא:
לכך שנינו נקרא פיקח. כלומר דמהאי טעמא גופיה נקרא פקח שאם הבעלים מבקשין חשבון אחר השבת שיחזירו לו מה שהצילו אם היו פקחין ויודעים שמן ההפקר הוא שזכו ורוצין לעכב לעצמן הרי הוא שלהן:
תני וכו'. בתוספתא פי''ב פלוגתא היא דגריס שם לא יציל ואח''כ יזמין. כלומר אם מזמין אורחים שיכול להציל יותר וכראוי להן לא יציל וכו' אלא יזמין ואח''כ יציל הציל פת נקיה אין רשאי להציל פת הדראה הציל פת הדראה רשאי להציל פת נקיה ואין מערימין בכך. שירצה להציל בתחלה פת הדראה ויאמר אח''כ שרוצה בפת נקיה ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין בכך. ומייתי הכא לדעת ר' יוסי בר' יהודה. ונראה דה''ג אין מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין. ור' יוסי בר' בון הכתוב בספרים טעות הוא. אית תניי תני מצילין ואח''כ מזמין אורחים ואית וכו' וקאמר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד מציל וכו' כמ''ד מערימין ולקולא ומ''ד וכו':
תַּנֵּי. אֵין מַעֲרִימִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוֹן אָמַר. מַעֲרִימִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְזַמֵּן וְאַחַר כָּךְ מַצִּיל. מָאן דָּמַר. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. כְּמָאן דָּמַר. מַעֲרִימִין. וּמָאן דָּמַר. מַצִּיל וְאַחַר כָּךְ מְזַמֵּן. כְּמָאן דָּמַר. אֵין מַעֲרִימִין.
Traduction
On a enseigné: il n’est pas permis d’user de ruse pour sauver un peu plus de nourriture sous prétexte d’inviter des hôtes, par qui on emportera d’autant plus; R. Yossé b. R. Aboun permet de recourir à ce subterfuge. Selon les uns, on peut sauver pour eux le montant de tout ce qu’il faut à leur entretien, puis inviter ses hôtes; selon d’autres, on ne pourra sauver ce qu’il leur faut qu’après les avoir invités. Le premier de ces avis est conforme à celui qui permet d’agir de ruse en ce cas; le second s’accorde avec celui qui le défend.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. לקמן בפ' שואל שאם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וקס''ד דהאי חשבון דקתני הכא אהצלה נמי עצמה קאי שעושין עמו חשבון מה שהצילו הלכך פריך בשלמא התם את אמר חשבון ניחא דמשכוניה גבי ועושה עמו חשבון מה שהוא חייב לו על המשכון הכא מאי אית לך למימר חשבון הא את הכל זכו מהפקירא:
לכך שנינו נקרא פיקח. כלומר דמהאי טעמא גופיה נקרא פקח שאם הבעלים מבקשין חשבון אחר השבת שיחזירו לו מה שהצילו אם היו פקחין ויודעים שמן ההפקר הוא שזכו ורוצין לעכב לעצמן הרי הוא שלהן:
תני וכו'. בתוספתא פי''ב פלוגתא היא דגריס שם לא יציל ואח''כ יזמין. כלומר אם מזמין אורחים שיכול להציל יותר וכראוי להן לא יציל וכו' אלא יזמין ואח''כ יציל הציל פת נקיה אין רשאי להציל פת הדראה הציל פת הדראה רשאי להציל פת נקיה ואין מערימין בכך. שירצה להציל בתחלה פת הדראה ויאמר אח''כ שרוצה בפת נקיה ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין בכך. ומייתי הכא לדעת ר' יוסי בר' יהודה. ונראה דה''ג אין מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין. ור' יוסי בר' בון הכתוב בספרים טעות הוא. אית תניי תני מצילין ואח''כ מזמין אורחים ואית וכו' וקאמר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד מציל וכו' כמ''ד מערימין ולקולא ומ''ד וכו':
תַּנֵּי. אַף מְכַבִּין לְהַצִּיל. מַתְנִיתָה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר. אֵין דָּבָר מִשׁוּם שְׁבוּת עוֹמֵד בִּפְנֵי כִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.
Traduction
On a enseigné qu’il est aussi permis d’éteindre pour sauver. Cet enseignement doit être conforme à l’avis de R. Simon, qui dit: une simple défense rabbinique (p. ex. l’extinction) n’a pas de valeur lorsqu’il s’agit de sauver du feu les livres saints.
Pnei Moshe non traduit
מתניתא. הך ברייתא דתוספתא דר''ש היא דאמר בפ' בתרא דעירובין והובא לעיל אין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש. ולר''ש כיבוי אינו אלא משום שבות דמלאכה שאינה צריכה לגופה היא הלכך לדידיה מכבין הדליקה להציל כתבי הקדש:
תני אף מכבין להציל. תוספתא היא שם מכבין להציל כתבי הקדש אבל לא לתרומה יפה כח הקדש מכח תרומה שהקדש מציל כולו תרומה אין מציל אלא כדרך שמציל מחולין:
תַּנֵּי. אַף מְטַמְּאִין לְהַצִּיל. וְהָתַנֵּי. בְּכָל קוֹדֶשׁ לֹֽא תִגָּ֗ע. לְרַבּוֹת הַתְּרוּמָה. הִיא תְרוּמָה הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְדוֹן. בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַשַּׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַחוֹל.
Traduction
De même, est-il dit, on peut rendre la 2e dîme impure pour la sauver. Mais n’est-il pas dit (568)Sifra à (Lv 13). que la défense (pour le profane) de toucher à rien de ce qui est consacré (Lv 12, 4), s’appliquant à l’oblation sacerdotale, y comprend la 2e dîme! -Comment donc dire que l’on permet de la rendre impure pour la sauver? Est-il permis en somme d’en sauver plus que du profane? -Oui, à condition de ne pas agir le samedi de la même façon qu’en semaine (569)Ci-dessus, (14, 3)..
Pnei Moshe non traduit
תני בברייתא אחריתא אף מטמאין להציל אם אינו יכול להציל את התרומה אלא ע''י שיטמא אותה כגון אדם טמא או כיוצא בזה מטמאין אותה ומצילין:
והתני. בת''כ פ' תזריע בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה והיאך נתיר דבר שהוא אסור מן התורה כדי להציל מן הדליקה היא תרומה היא מעשר שני. חדא דינא אית להו וגרסי' להא לעיל בפי''ד בהלכה ג' וכן האי מאי כדון וכו' דאבתרה והתם הוא דשייך ולא הכא ואגב שיטפא דלעיל הועתק זה כאן ולא משני מידי להקושיא על האי ברייתא:
תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִן הַדְּלֵיקָה כָּךְ מַצִּילִין מִיַּד הַגַּיִיס וּמִיַּד הַנָּהָר וּמִיַּד הַמַּפּוֹלֶת וּמִיַּד כָּל דָּבָר שֶׁאוֹבֵד.
Traduction
On a enseigné: comme il est permis de sauver les objets du feu, de même on pourra les soustraire à l’invasion des païens, ou à l’inondation des fleuves, ou à l’éboulement d’une maison, ou enfin à toute cause de perdition.
Pnei Moshe non traduit
כך מצילין מיד הגייס. בשבת ומיד הנהר וכו' כלומר כשיעור וכדרך שאמרו גבי דליקה כך הוא אם בא להציל מדברים הללו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source