אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. מִדּוֹחַק הִתִּירוּ לִשְׁאוֹל שָׁלוֹם בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כַּד הֲוָה חֲמֵי לְאִימֵּיהּ מִשְׁתַּעְיָא סַגִּין הֲוָה אֲמַר לָהּ. אִימָּא. שׁוּבְתָא הִיא. תַּנֵּי. אָסוּר לִתבוֹעַ צְרָכָיו בַּשַּׁבָּת. רִבִּי זְעוּרָה שְׁאַל לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. מָהוּ מֵימַר. רְעֵינוּ פַּרְנְסֵינוּ. אֲמַר לֵיהּ. טוּפּוֹס בְרָכוֹת כָּךְ הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מדוחק התירו וכו'. שאפי' דבור כזה ראוי היה למעט בשבת:
משתעיא סגין. מרבה בדבורה היה אומר לה אמי שבת היום ולהזכירה בדרך כבוד:
אסור לתבוע צרכיו בתפלה בשבת:
טופס ברכות כך הן. מה שהוא נוסח הברכה היא כך לא ישנה ולא אמרו אלא שלא להוסיף בתחנונים על צרכיו כדרך שהוא עושה בחול:
מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְטַייֵל בְּכַרְמוֹ בַשַּׁבָּת וְרָאָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת וְחָשַׁב לְגַדְּרוֹ בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר. הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי לְגַדְּרָהּ אֵינִי גוֹדְרָהּ עוֹלָמִית. מַה פָעַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זִימֵּן לוֹ 78b סוּכָּה אַחַת שֶׁל נַצְפָּה וְעָלַת לְתוֹכָהּ וּגְדַרְתָּהּ. מִמֶּנָּה הָיָה נִיזּוֹן וּמִמֶּנָּה הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סוכה אחת של נצפה. נוף אחד של אילן נצפה. והוא מן צלף ועלה מאליו לתוך שדהו ועשה הגדר וממנו היה ניזון ומתפרנס כל ימיו מהפירות שנתגדלו בהאילן:
תַּנֵּי. מַדִּיחִין כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּייִן מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁחֲרִית מִשַּׁחֲרִית לַחֲצוֹת וּמֵחֲצוֹת לְמִנְחָה. מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלַה אָסוּר. וּבְכוֹסוֹת מוּתָּר. שֶׁאֵין קֶבַע לִשְׁתִייָה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. אִשָּׁה פִיקַּחַת מַדִּיחָה כוּס כָּאן קָעָרָה כָאן תַּמְחוּי כָאן. נִמְצֵאת מַרְבֶּצֶת בֵּיתָהּ בַּשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשה פקחת וכו'. גרסי' לה לעיל סוף פרק במה מדליקין ואיידי דאיירי בהדחת כלים מייתי לה נמי הכא:
מן המנחה ולמעלה אסור שאין לו סעודה לשבת:
כוסות וקערות. דומיא דקערות קאמר שהן גדולות ואינן אלא לקביעת סעודה:
ובכוסית. שהן לשתיה מותר לפי שאין קבע לשתיי' ויכול הוא לשתות בהן עד הלילה:
רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אֵין תוֹקְעִין. לְאַחַר הַשַּׁבָּת אֵין מַבְדִּילִין. מַה. כְּרִבִּי עֲקִיבָה. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמַעֵאל מַבְדִּיל. שֶׁכֵּן חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ כְרִבִּי יִשְׁמַעֵאל לֹא יַבְדִּיל. כְּלוּם הוּא מַבְדִּיל אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ דָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ. אִילּוּ הִקְטִיר חֶלְבֵי שַׁבַּת בַּשַּׁבָּת שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בְּרֶכְיָה. וְיַבְדִּיל. שֶׁכָּךְ הוּא מַתִּיר לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כְּלוּם הוּא מוּתָּר לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת לֹא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. וְיַבְדִּיל מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. מַה נַפְשָׁךְ. כּוֹס אֵין כָּאן. נֵר אֵין כָּאן. בַּמֶּה הוּא מַבְדִּיל. אָמַר רִבִּי אָבוּן. בִּתְפִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך אלו קשרים
ויבדיל בשבת מן המנחה ולמעלה ויהא ניכר לפי שמתרת ביוה''כ יהיה מותר להדיח כבשים ושלקות בזמן הזה וקאמר דהאיך קאמרת שיבדיל מן המנחה ולמעלה שהרי מה נפשך על מה יבדיל דכוס אין כאן נר אין כאן ובמה יבדיל וקאמר ר' אבון דהא ל''ק דה''ק ויבדיל בתפלה מן המנחה ולמעלה כלומר מזמן המנחה ולמעלה ותקנו שאז יתפלל מנחה ויבדיל הוא בתפלה ולא משני עלה מידי:
ויבדיל שכך הוא מתיר וכו'. כלומר אע''פ כן יבדיל במוצאי שבת כדי להודיע דבהכי קיל הוא יה''כ משבת שכן הוא מותר להדיח ביה''כ כבשים ושלקות לצורך הלילה משא''כ בשבת ומשני ר' יוסי דכלום הוא מותר להדיח כבשים ושלקות ביה''כ לא מן המנחה ולמעלה וא''כ היאך יהי' זה שיבדיל במוצאי שבת סימן לכך:
אפי' כר' ישמעאל לא יבדיל. שהרי כלום נתקן הבדלה אלא כדי להכיר להתיר דבר שהוא אסור לו ביום. ועכשיו הוא שהותר לו והרי אלו הקטיר חלבי שבת בשבת עצמו שמא אינו מותר בתמיה ומכיון שאין כאן להתיר דבר שנאסר לו ביום לא יבדיל ואפי' לר' ישמעאל:
מה כר''ע. אם דווקא אליבא דר''ע הוא להא דאמר אין מבדילין דברם כר' ישמעאל יש לו להבדיל להכיר ולהודיע שקדושתו אינו כ''כ כמו שבת שכן חלבי שבת קריבין ביוה''כ אבל לא של יה''כ בשבת:
לאחר השבת. ואם חל לאחר השבת אין מבדילין במ''ש לפי שיה''כ הוא וחמור הוא כשבת:
אין תוקעין. כדרך שנוהגין לתקוע בע''ש לסימן ואם חל יה''כ בשבת אין עושין זה להיכר שבלאו הכי קדש חמור הוא:
משנה: כָּל כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵינָן קוֹרִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן טְעוּנִים גְּנִיזָה. מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן מִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמַּדְרָשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני מה אין קורין בהן וכו'. כדלעיל:
אע''פ שכתובין בכל לשון טעונין גניזה. האי בבא בחול קאי שאע''פ שהן כתובין בכל לשון ולא ניתנו לקרות בהן אף בחיל מ''מ טעונין גניזה שאל ישליכן ביד אלא מניחן במקום התורף והן מתאבדין מאליהן:
בין שקורין בהן בשבת כל היום ובין שאין קורין בהן כל היום וכגון כתובים שתיקנו שלא יקראו בהן בשעת המדרש משום ביטול בית המדרש לפי שהיו דורשין להן בשבת הלכות איסור והיתר שהעם יש להן פנאי בשבת לבא ולשמוע והקריאה בכתובים מושכין את הלב וחששו שלא יהא כל אחד יושב בביתו ויקרא בהן וימנע מבית המדרש והא דמצילין כתבי הקדש דוקא אם הן כתובין כתקנן באשורית ובלשון הקדש אבל היו כתובין בכל לשון או אפי' בלשון הקדש וכתב אחר אין מצילין אותן ואפי' לחצר המעורבת:
מתני' כל כתבי הקדש. בין תורה ובין נביאים וכתובים מצילין אותן מפני הדליקה שנפלה בחצר ומצילין אותן לחצר אחרת שבאותו המבוי ואע''פ שלא עירבו ביניהם ובלבד שיהא אותו המבוי אינו מפולש ושיש לו ג' מחיצות ולחי אחד כדקתני במתני' דלקמן:
הלכה: כָּל כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ כול'. מָהוּ בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טָעִיּוֹת. בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן טָעִיּוֹת. 79a וְהָא תַנֵּי. סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ טָעִיּוֹת בְּכָל דַּף וָדַף מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אַרְבַּע אֵינוֹ קוֹרֵא בוֹ. מִן מַה דְתַנִּינָן. מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן. מִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הָדָא אָֽמְרָה. בֵּין תּוֹרָה לִנְבִיאִים. לְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מהו בין שקורין בהן וכו' מאי קאמר דקס''ד דהא דמפרש התנא בעצמו במתני' מפני מה אין קורין בהן וכו' אכתובים בכל לשון קאי ומשום הכי שואל מאי האי דקאמר ברישא בין וכו' ומפרש לה לפי הס''ד דה''ק בין שיש בהן טעיות ואין קורין ובין שאין בהן טעיות וקורין בהן ופריך היכי מצית לפרש הכי והא תני ספר תורה שיש בו וכו' ארבע אינו קורא בו והא ודאי מילתא דלא שכיחא היא שיהא בו ארבע טעיות בכל דף ודף שאי אפשר שלא יהיה בכל הספר דף א' שאין בו ד' טעיות מכיון שכן כולן ניתנו לקרות בהן שהרי אפשר לתקנו וקורא בו:
מן מה דתנינן וכו'. כלומר אלא מן האי דתנינן בהדיא מפני מה אין קורין בהן וכו' א''כ הדא אמרה בין תורה לנביאים לכתבי הקודש וכלומר דיש חילוק בענין קורין או אין קורין בין תורה ונביאים ושאר כתבי הקודש והן כתובין ובין שקורין בהם אתורה ונביאים מתפרש ובין שאין קורין בהן אכתובים קאי דבהן יש חשש מפני ביטול בית המדרש כדפרישית במתני':
אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מָאן דְּאָמַר. מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. הָתִיבוּן. הֲרֵי עִבְרִי שֶׁכְּתָבוֹ תַרְגוּם הֲרֵי אֵינוֹ מְטַמֵא אֶת הַיָּדַיִם וּמַצִּילִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מִן מַה דְתַנִּינָן. אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכָל לָשׁוֹן טְעוּנִין גְּנִיזָה. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מַתְנִיתָה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אֵין דָּבָר מִשׁוּם שְׁבוּת שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי כִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ. מַה פְלִיגִין. תַּמָּן מִפְּנֵי בִזְיוֹנָן. בְּרַם הָכָא כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. לְמִי נִצְרְכָה. לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל גַּב דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּֽתְבוּ אֶלָּא יְווָנִית: מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הַבַּנָּיִין בְּהַר הַבַּיִת. וְהֵבִיאוּ לוֹ סֵפֶר אִיּוֹב כָּתוּב תַּרְגוּם. וְאָמַר לַבַּנַּאי וּגְנָזוֹ תַּחַת הַנִּדְבָּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין מצילין אותן מפני הדליקה. בעיא היא ואכתובים בכל לשון קאי אם אותן אין מצילין מפני הדליקה וקאמר דתליא בפלוגתא דמ''ד מטמאין את הידים ואפי' כתובים בכל לשון מצילין אותן ולמ''ד אין מטמאין דלא אמרו כל כתבי הקדש מטמאין את הידים אלא בכתובים בלשון הקודש אין מצילין אותן:
התיבון הרי עברי שכתבו תרגום הרי אינו מטמא את הידים. כדתנן בפ''ד דמסכת ידים ואע''פ כן מצילין אותן מפני הדליקה כדתנינן בתוספתא פי''ד היו כתובים תרגום ובכל לשון מצילין אותן:
מן מה דתנינן וכו'. וכלומר אלא דהאי פשיט לן מהא דתנינן דטעונין גניזה א''כ בקדושתייהו קיימי ומצילין אותן ג''כ מפני הדליקה:
מתניתא דר''ש. מי נימא דהא דתנינן מצילין אותן אליבא דר''ש היא דאמר בפ' בתרא דעירובין גבי היה קורא בספר בראש הגג ונתגלגל מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב וכו' ר''ש אומר אפי' בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. וה''נ מחצר לחצר שלא עירבו אינו אלא משום שבות והלכך מצילין:
מה פליגין תמן וכו'. כלומר דלא הוא דהכא ככ''ע אתיא דבמה פליגין תמן אלא מפני בזיונן דמר חייש טפי מפני בזיון כתבי הקדש שאפילו הופכו על הכתב מיהת בזיון איכא ומר לא חייש כ''כ אבל הכא דיש חשש שישרפו כ''ע מודים שמצילין אותן. למי נצרכה לר''ש בן גמליאל אכתובים בכל לשון קאי דפשטינן לעיל דמדטעונין גניזה מצילין אותן לרשב''ג הוא דאיצטריך למיתני הא דאע''ג דרשב''ג אמר בפ''ק דמגילה אף בספרים לא התירו לכתוב בכל לשון אלא בלשון יונית מודה הוא הכא דמ''מ מצילין אותן מפני הדליקה דאלו לת''ק דהתם הא קאמר שהספרים נכתבין בכל לשון לכתחלה והרי הן ככל כתבי הקודש:
מעשה וכו'. תוספתא פי''ד ומסיק שם שאין מאבדין אותם ביד אלא מניחן במקום התורפה והן מתאבדין מאליהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source