תַּנֵּי רִבּי הוֹשַׁעְיָא. חוֹתֶל שֶׁלְתְּמָרִים וְפַּטֶילַּייָא שֶׁלְתְּמָרִים קוֹרֵעַ וּמַתִּיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשׁוֹר.
הלכה: אֵילּוּ קְשָׁרִים כול'. מַה קְשִׁירָה הָֽיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ קוֹשְׁרִין אֶת הַמֵּיתָרִים. וְלֹא לְשָׁעָה הָֽיְתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין וְחוֹנִין עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהִיא לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 77b מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁהוּא לְשָׁעָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מִתּוֹפְרֵי יְרִיעוֹת לָֽמְדוּ. נִפְסַק הָיָה קוֹשְׁרוֹ. חָזַר וְנִפְסַק. לַעֲשׂוֹתָן קְשָׁרִים קְשָׁרִים אֵי אֶיפְשַׁר. אֶלָּא חוֹזֵר וּמַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. הָהֵן חַייָטָא אומָנָא מְבַלֵּעַ תְּרֵין רֵישֶׁיהָ. וְהַייְדְא אָֽמְרָה דָא. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. מֵאוֹרְגֵי יְרִיעוֹת לָֽמְדוּ. מַה טַעַם. אוֹרֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא כוּלָּהּ אַחַת. נִפְסַק הָיָה קוֹשְׁרוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לָאָרִיג הֲוָה שָׁרִי לֵיהּ וּמְעִל לֵיהּ. רִבִּי תַנְחוּמָה בְשֵׁם רַב חוּנָא. אֲפִילוּ עָרֶב שֶׂבָּהּ לֹא הָיָה בוֹ לֹא קֶשֶׁר וְלֹא תִייָמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד מותר ברפין. שהן רפויין ובקל יכול להחזיר לתוך הנקבים. ומ''ד אסור באפוצים שהן דחוקין ואינו יכול להחזירו לתוך הנקבים אלא בקושי והלכך אסור דמיחזי כעושה מלאכה בשבת:
מהו כדון. ואלא מ''ט דמאן דשרי וכמאן מוקמית להני ברייתות:
אמר ר' יוסי בר' בון. דלא היא דלאו בהכי תליא מלתא אלא בין זה ובין זה כמאן דאמר בשיש בו שני נקבים כלומר דמצית לאוקמי לתרוייהו כמאן דאית ליה דבשני נקבים מיירי ואפ''ה ל''ק:
הוון. בני הישיבה בעיין מימר דבהכי מתרצינן דבריהם ולא פליגי דמ''ד מותר בשיש בו נקב אחד במקום שמחזירו לשם דלא מיחזי כעין מלאכה לפי שנוח להחזירו כך. ומ''ד אסור כגון שיש בו שני נקבים אחד מכאן ואחד מכאן ומחזיר ראשי חוטמו שמכאן ומכאן לתוך נקביו דהאי מיחזי טפי כמלאכה:
חוטמו. של מנעל וסנדל שנשמט:
אמר ר' יוסי. דלא צריכת לדחוקי ולאוקמי במפתח של האימרא אלא במפתח החלוק ממש וכגון שהוא עשוי כמין שני דפין נשמט כלומר כעין שתי לשונות מכאן ומכאן. ויכולה היא להיות מניח לאחד שיהא נשמט לגמרי וקושרת בהשני. ומהו דתימא חדא בטולי מבטל לה קמ''ל. א''נ דהאי נשמט אדלקמיה קאי ומילתא אחריתא היא שאם נשמט אחד מהשני דפין וכן רצועות מנעל וסנדל שנשמט אחד מהאזנים נוטל ומחזיר בשבת ובלבד שלא יקשור דמכיון שנשמט לא התירו לקשור לכתחלה:
גמ' כמפתח אימרא וכו'. משום דקשיא ליה מאי קמ''ל קושרת מפתח חלוקה פשיטא הרי בכל יום ויום קושרת ומתרת היא. לפיכך מפרש במפתח של האימרא שהוא מדביקתו לחלוק קאמר ומהו דתימא דיכולה להניח האימרא בלא שתתיר אותה ומבטל ליה קמ''ל:
גמ' מה קשירה היתה במשכן וכו'. כל הא גרסינן לעיל בפרק כלל גדול בהלכה ב' עד סוף הסוגיא וכדפרישית שם:
הלכה: ב'. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. בְּמַפְתִּחַ אִימְרָא שֶׁהוּא מַדְבִּיקוֹ לַחַלּוּק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בָּמִפְתַּח חַלּוּק שֶׁהוּא עָשׂוּי כְמִין שְׁנֵי דַפִּין. נִשְׁמְטוּ רְצוּעוֹת מִנְעַל וְסַנְדָּל נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשׁוֹר. חוֹטְמוֹ שֶׁנִּשְׁמַט. אִית תַּנֵָּיי תַנֵּי. מוּתָּר לְהַחֲזִיר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אָסוּר לְהַחֲזִיר. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. בְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶקֶב אֶחָד. מָאן דְּאָמַר. אָסוּר. בְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי נְקָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶהּ כְּמָאן דְּאָמַר. כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי נְקָבִים. מָהוּ כְדוֹן. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. בְּרָפִין. מָאן דְּאָמַר. אָסוּר. בָּאֲפּוּצִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד מותר ברפין. שהן רפויין ובקל יכול להחזיר לתוך הנקבים. ומ''ד אסור באפוצים שהן דחוקין ואינו יכול להחזירו לתוך הנקבים אלא בקושי והלכך אסור דמיחזי כעושה מלאכה בשבת:
מהו כדון. ואלא מ''ט דמאן דשרי וכמאן מוקמית להני ברייתות:
אמר ר' יוסי בר' בון. דלא היא דלאו בהכי תליא מלתא אלא בין זה ובין זה כמאן דאמר בשיש בו שני נקבים כלומר דמצית לאוקמי לתרוייהו כמאן דאית ליה דבשני נקבים מיירי ואפ''ה ל''ק:
הוון. בני הישיבה בעיין מימר דבהכי מתרצינן דבריהם ולא פליגי דמ''ד מותר בשיש בו נקב אחד במקום שמחזירו לשם דלא מיחזי כעין מלאכה לפי שנוח להחזירו כך. ומ''ד אסור כגון שיש בו שני נקבים אחד מכאן ואחד מכאן ומחזיר ראשי חוטמו שמכאן ומכאן לתוך נקביו דהאי מיחזי טפי כמלאכה:
חוטמו. של מנעל וסנדל שנשמט:
אמר ר' יוסי. דלא צריכת לדחוקי ולאוקמי במפתח של האימרא אלא במפתח החלוק ממש וכגון שהוא עשוי כמין שני דפין נשמט כלומר כעין שתי לשונות מכאן ומכאן. ויכולה היא להיות מניח לאחד שיהא נשמט לגמרי וקושרת בהשני. ומהו דתימא חדא בטולי מבטל לה קמ''ל. א''נ דהאי נשמט אדלקמיה קאי ומילתא אחריתא היא שאם נשמט אחד מהשני דפין וכן רצועות מנעל וסנדל שנשמט אחד מהאזנים נוטל ומחזיר בשבת ובלבד שלא יקשור דמכיון שנשמט לא התירו לקשור לכתחלה:
גמ' כמפתח אימרא וכו'. משום דקשיא ליה מאי קמ''ל קושרת מפתח חלוקה פשיטא הרי בכל יום ויום קושרת ומתרת היא. לפיכך מפרש במפתח של האימרא שהוא מדביקתו לחלוק קאמר ומהו דתימא דיכולה להניח האימרא בלא שתתיר אותה ומבטל ליה קמ''ל:
גמ' מה קשירה היתה במשכן וכו'. כל הא גרסינן לעיל בפרק כלל גדול בהלכה ב' עד סוף הסוגיא וכדפרישית שם:
משנה: וְיֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַייָבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מַפְתְּחֵי חַלּוּקָהּ וְחוּטֵי סְבָכָה שֶׁל פַּסִיקְיָא וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן וּקְדֵירָה שֶׁל בָּשָׂר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר קוֹשְׁרִין לִפְנֵי בְהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. קוֹשְׁרִין דְּלִי בַּפַּסִיקְיָא אֲבָל לֹא בַחֶבֶל וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַייָמָא אֵין חַייָבִין עָלָיו:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור' יהודה מתיר וכו'. ואין הלכה כר' יהודה:
קושרין דלי בפסוקייא. באבנט או במשיחה על פי הבור דהאי לא מבטל ליה אבל לא בחבל דחבל מבטל ליה והוי קשר של קיימא ואסור לכתחלה:
וקדירה של בשר. אעפ''י שיכולה להוציא הבשר בלא התרת הקשר שעושה סביב לפי הקדירה:
ורצועות מנעל וסנדל וכו'. אע''פ שיש להן כעין שתי אזנים לקשור לא אמרינן דחדא מבטיל לה:
ושל פסיקייא. הוא אזור רחב ויש בו חוטין תלויין לקשרו בהן:
וחוטי סבכה. אע''פ שהיא רפוי בראשה לא אמרינן דמשלפה לה כך ומניחה את הקשר כמות שהוא:
קושרת אשה מפתח חלוקה. קמ''ל אף על פי שיש להחלוק שני פתחים וכעין לשונות שמשימין לחלוק מכאן ומכאן לא אמרינן דחדא מינייהו בטולי מבטל לה:
מתני' ויש לך קשרים שאין חייבין עליהן מפרש התם בגמרא דלאו אהני דקחשיב ואזיל קאי דהא קושרת לכתחלה קתני אלא ה''ק דקשר הגמלים וקשר הספנין חייביין עליהן לפי שהן של קיימא ומעשה אומן וזהו הרצועה שעושין אותה כמין טבעת ומניחין אותה על הגמל או על הספינה שעושין מהחבל כמין טבעת ומניחין אותה בהנקב והקשרין הן מעשה אומן ועומדין שם להתקיים ויש לך בהן עצמן שהן קשרים של קיימא ואע''פ כן אין חייבין עליהן וכגון הרצועה ארוכה שמשימין אותה בהטבעת של הגמל וקושרין אותה בהטבעת וכן החבל הארוך שקושרין אותו בהטבעת של הספינה שאף על פי שעומדין שם להתקיים מ''מ הואיל ומעשה הדיוט הוא וכל אדם קושרין קשר כזה לקיימא אין חייבין עליו ויש קשרים שמותרין לקשרם אפי' לכתחלה והן אלו דקחשיב ואזיל:
קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא ואע''פ שעושה כשני קשרים ברוחב הפתח או ברגלה זה למעלה מזה לא אמרינן דחדא מינייהו בטולי מבטל ובגמרא אמרו דאין חולקין חביריו על ר''א בן יעקב וכן הלכה:
הלכה: ג'. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. קִיפּוּל בִּשְׁנַיִם אָסוּר. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אֵין מְקַפְּלִין בָּשַּׁבָּת בִּשְׁנַיִם. וְהָהֵן דִּמְקַפֵּל עַל סִיפְסְלָה כְּמָאן דְּאִינּוּן תְּרֵין. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. לֹא נִיתְנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶלָּא לָאֲכִילָה וְלִשְׁתִייָה. עַל יְדֵי שֶׁהַפֶּה זֶה (טְרִיח) מֵרִיחַ הִתִּירוּ לוֹ לַעֲסוֹק בָּהֶן בְּדִבְרֵי תוֹרָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. לֹא נִיתְנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶלָּא לַעֲסוֹק בָּהֶן בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מַתְנִיתַא מְסַייָעָה בֵּין לָדֵין בֵּין לָדֵין. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אוֹ יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל אוֹ יוֹשֵׁב וְעוֹסֶק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיי. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. עֲצֶ֨רֶת֙ לַֽיי אֱלֹהֶ֔יךָ. הָא כֵיצַד. תֵּן חֶלֶק לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְחֶלֶק לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שַׁבָּ֖ת לַֽיי. שְׁבוֹת כַּיי. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁבַת מִמַּאֲמַר. אַף אַתָּ שְׁבוֹת מִמַּאֲמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' קיפול בשנים אסור. דלא התירו אלא באדם אחד וכן קאמר ר' חגיי וכו':
וההן. וזה שמקפל על הספסל נמי כמו קיפול בשנים הוא לפי שמתקנו ביותר ולא התירו אלא לקפל כשהן בידיו:
ר' חגי וכו'. ואיידי דנקט להאי דר' חגי נקט הכא נמי להא:
ע''י שהפה זה מריח. מל' מריח יפריח הוא כלומר ע''י שנהנה מרוח פיו היוצא ממנו התירו לו לעסוק בדברי תורה בשבת וביו''ט שמתחלה לא ניתנו אלא להתענג בהן באכילה ובשתיה:
ר' ברכיה. פליג אלא שהעיקר שניתנו שבתות וי''ט כדי לעסוק בהן בד''ת לפי שיש לו מנוחה ממלאכה ומעסקיו:
מתני' איכא ברייתא מסייע לדין ואיכא ברייתא דמסייע לדין דתניא כיצד הוא עושה בהן או יושב ואוכל או אם ירצה יושב ועוסק בד''ת והך מסייעא לר' חגי דאם יושב ואוכל ושותה בהן נמי מקיים מצותן הוא:
כתוב אחד אומר וכו'. האי ברייתא אחריתא הוא דתניא אידך כתוב אחד וכו' וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם כצ''ל הא כיצד חלקהו וכו' וזהו מסייעא לרבי ברכיה דעכ''פ צריך לעסוק בהן בדברי תורה אלא שיתן חלק ג''כ לאכול ולשתות כדי לקיים לכם:
שבת לה'. כתיב והרי לישראל ניתן השבת אלא למידרש להתנהג בו כביכול כהקב''ה מה הקב''ה ממאמר הוא שבת בו שבדבר ה' השמים נעשו וכתיב ביה וישבות ביום השביעי וזהו מאמר ואף אתה תשבות בו ממאמר שאפי' אמירה בעלמא מה לעשות אחר השבת תשבות ממנו וכהאי עובדא דלקמיה:
משנה: מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּיטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לַשַּׁבָּת אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּיטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לַשַּׁבָּת. חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵיבִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵיבִין לְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵיבִין לַשַּׁבָּת:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומציעין את המטות. מתקנין אותן בהצעת הסדינין וכיוצא מלילי שבת לשבת אעפ''י שאין לו צורך בהן אלא למחר בשבת אבל לא משבת למוצאי שבת:
מיום הכפורים לשבת. אם חל יה''כ להיות בע''ש. והך מתני' כאחרים הוא דס''ל דכל החדשים לעולם לפי הסדר הן אחד מלא ואחד חסר ולדידהו אפשר שיהא חל יוה''כ ושבת אהדדי:
חלבי שבת. כן אימורי תמיד של בין הערבים קריבין במוצאי שבת והוא יה''כ משום דכתיב עולת שבת בשבתו:
לימד על חלבי שבת זו שקרובין בשבת אחרת. וקסבר ר' ישמעאל נדרי' ונדבות קריבין ביו''ט. והלכך לא מצית למידרש דעל יו''ט קאי ולומר שיהא חלבי שבת קריבין ביו''ט דלא איצטריך שהרי אפי' נדרים ונדבות שהן עולת חול ויכול הוא להמתין ולהקריבן בחול אפ''ה נשחטין וקריבין הן בי''ט מכ''ש שחלבי שבת שניתותרו מהנשחטין בזמנן שקריבין הן בי''ט וכי איצטריך קרא לחלבי שבת שיהו קריבין ביה''כ הוא דאיצטריך ומדכתיב בשבתו דריש למעט לחלבי יה''כ שלא יהו קריבין בשבת. ור''ע ס''ל דנדרים ונדבות אין קריבין בי''ט. והלכך קרא ליו''ט הוא דאיצטריך שיהא חלבי שבת קריבין ביו''ט אבל יה''כ ושבת דשניהן שוין הן אין חלבי של זה קריבין בשל זה והלכה כר''ע דנדרים ונדבות אין קריבין ביו''ט:
מתני' מקפלין את הכלי'. בגדים שפושטן מקפלין אותן אפי' ארבעה וחמשה פעמים ודוקא באדם אחד אבל לא בשני בני אדם שזהו נראה כמתקנין. וכן דוקא בבגדים חדשים שהן עדיין אינן מתרככין כל כך. אבל בישנים שהן מתרככין קפולן כתיקון הוא. וכן דוקא בלבנים אבל בצבועין קיפילן מתקנן הוא ביותר ודוקא בשאין לו להחליף אבל אם יש לו יחליף לכבוד שבת ולא יקפל:
בַּפַּסִיקְיָא אֲבָל לֹא בַחֶבֶל. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. הָא רַבָּנִן לֹא. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן קַדְמִייָתָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה תַּנִּינְן אוֹף הָדָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. כְּלָל אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְקַייָמָא אֵין חַייָבִין עָלָיו רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כֵּינִי מַתְנִיתַא. כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְקַייָמָא וְהוּא לְשָׁעָה אֵין חַייָבִין עָלָיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתניתא וכו'. משום דקשיא ליה אהיכא קאי האי כלל אי אדבריו דלעיל מינה א''כ מאי האי דקאמר אין חייבין עליו הא איהו מתיר אפי' לכתחלה הלכך קאמר דכן צריך לפרש דארישא דהחי מתני' קאי דקתני יש לך קשרים שאין חייבין עליהן עלה הוא דקאמר כלל אמר ר' יהודה כל קשר שאינו של קיימא והוא אינו לפי שעה אין חייבין עליו:
אלא כגון דתנינן קדמייתא ברם ר' יהודה. היינו רישא כשם שהוא חייב על קישורן וכו' וההיא ר' יהודה דאיהו בר פלוגתיה דר''מ דפליג אהא לעיל להכי תנינן אוף הדא בשם ר' יהודה. א''נ האי פירכא הא רבנן לא אכלל אמר ר' יהודה דמתני' קאי וכי רבנן לא ס''ל הכי דעל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו ועלה הוא דמשני בגין דתנינן קדמייתא בשם ר' יהודה ההיא דלעיל מינה ר' יהודה מתיר להכי תנא אוף הדא דהכלל בשם ר' יהודה:
אבל לא בחבל ר' יהודה מתיר הא רבנן לא. בתמיה כלומר ואי בכה''ג הוא דמיירי והא קתני ר' יהודה מתיר אבל לרבנן לא ואמאי הא מכיון דעדיין תלוי הוא בפסיקייא ולא נפסק ממנו לגמרי א''כ לא מבטל ליה כמו שאינו מבטל להפסיקייא ולמה לא יקשור בו:
מַה חוֹלְקִין עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. מִן מַה דְתַנֵּי. מוֹדִין חֲכָמִין לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע שֶׁמְפַקְפְּקִין בּוֹ וּמַפְקִיעִין וּמַתִּירִין וְחוֹתְכִין. בַּשַּׁבָּת מְפַקְפְּקִין 78a אֲבָל לֹא מַפְקִיעִין וְלֹא מַתִּירִין וְלֹא חוֹתְכִין. בַּכֵּלִים בַּשַּׁבָּת מוּתָּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. הַדַא אָֽמְרָה. אֵין חוֹלְקִין עַל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. אָמַר רִבִּי בָּא. בְּחֶבֶל שָׁחוּל הִיא מַתְנִיתָא. חֶבֶל שֶׁהוּא מְשׁוּחַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שחול הוא נשמט ודומה לזה ששנינו בפ''ו דבכורות השחול והכסול שחול כל שנשמטה ירכו:
בחבל שחול היא מתניתא. הא דקתני אבל לא בחבל כשהחבל משוחל בפסיקייא. כלומר שנשמט הוא מהפסיקייא ואינו מחובר לגמרי אבל עדיין תלוי בו:
ואפלוגתא דרבי מאיר וחכמים במתני' בפ''ד דביצה קאי דתנינן שם בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת נוטל ממקום הפחת. ר''מ אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל דס''ל דבכה''ג לאו סתירה היא כדאוקי התם דבאוירא דלישנא מיירי ועלה קתני ומודים חכמים לר''מ בחותמות שבקרקע כלומר דברים העשוים לסגור על מה שהוא בקרקע כגון דלתות פתחי בורות ומערות והן סגורים בקשרי חבלים מפקפקין מרככין ומוציאין אותן בי''ט ומתירין את הקשר דלאו קשר של קיימא הוא אבל לא חותכין משום דהוי סתירה ויש סתירה בבנין של קרקע. כך היא הגירסא בתוספתא שם. אבל הגי' דהכא וחותכין עיקרית היא. וכך היא לקמן סוף פרק תולין וכן בפ''ד דביצה בהל' ג' וכך היא הגי' שלהי פ' משילין דבחותמות שבקרקע מותר לחתוך בי''ט משום שמחת י''ט. ובשבת לא התירו אלא לפקפק ולהתיר ולא להפקיע ולחתוך. אבל שבכלים כגון תיבה סגירה ע''י קשר מותר הכל להתיר ולהפקיע ולחתוך דאין סתירה ובנין בכלים. קתני מיהת דלהתיר הקשר כ''ע מודים דמותר אפי' בשבת ואף בחותמות שבקרקע א''כ הדא אמרה דאין חולקין על ר''א בן יעקב דמתני' דקשר דכה''ג לכ''ע לאו קשר של קיימא הוא:
מה. ושואל הש''ס אם חולקין חביריו על ר''א בן יעקב דמתני' או לא ופשיט לה מן מה דתני בתוספתא דביצה פ''ג. ולא הועתק כאן לנכון והכי גריס התם. מודים חכמים לר''מ בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומתירין ומפקיעין אבל לא חותכין ובשבת מפקפקין ומתירין אבל לא מפקיעין ולא חותכין ושבכלים בשבת מתירין ואין צריך לומר בי''ט. והך מתירין בסיפא דתוספתא טעות הוא וצ''ל מותר שהרי אף לחתוך מותר. וכדגריס הכא בזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source