Shabbath
Daf 75a
משנה: אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹב יָוָן בַּשַּׁבָּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹאֶה. כָּל הָאוֹכְלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה וְכָל הַמַּשְׁקִין הוּא שׁוֹתֶה חוּץ מִמֵּי דְקָרִין וְכוֹס הָעִיקָּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָרין לִצְמָאוֹ וְסָךְ שֶׁמֶן עִיקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה׃
Traduction
On ne doit pas, en ce jour, manger de l’hysope (525)''Maïmonide a un mot arabe; ce que les copistes ont estropié et transcrit Astobros'' grecque (remède contre les vers), car ce n’est pas un aliment habituel aux gens sains; mais on peut manger du romarin sauvage (526)Il a un mot arabe traduit d'ordinaire par: animalculum. Surenhus a: pulegium., et l’on peut boire du chalumeau de pasteurs (527)''C'est l'équivalent, dit Maïmonide, d'un mot arabe; ce que dit aussi en propres termes Ibn-el-Beithar, Traité des simples, traduction 50. Leclerc, dans les Notices et Extraits des mss., t. 23, p. 162, n° 182.'' (contrepoison liquide). On peut manger à titre de remède, les aliments habituels et boire des boissons ordinaires, excepté la résine de palmiers, ou la liqueur de racines (528)''Maïmonide la cite comme un remède contre la gonorrhée, mais entraînant l'impuissance. Cette composition, selon lui, est un mot arabe joint à la plante de: ALSDOR, dont nous ignorons le sens et que Surenhus traduit '''' herba laetitiae ''''. Serait-ce une corruption du terme pour orichalcum?.'', parce qu’elles servent spécialement contre la jaunisse. Mais on peut en boire pour étancher la soif, et l’on peut s’enduire avec l’huile de racines si ce n’est pas en vue d’une guérison.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין אוכלין איזוב יון בשבת. מין איזוב אחד שנקרא כך וגדל הוא בין הקוצים לפי שאינו מאכל בריאים ויש אוכלין אותו לרפואה להמית התולעים שבמעיים וכל מידי דמיחזי לרפואה אסרו חכמים בשבת משום שחיקת סממנים גזירה שמא ישחוק אותן בתחלה בשבת:
אבל אוכל הוא את יועזר. הוא מאכל חשוב ובני אדם הבריאין אוכלין אותו ג''כ ואע''פ שהוא מרפא:
ושותה אבוב רוחה. והתם מפרש חוטרא יחידאה עץ הגדל יחידי בלא ענף ועושין ממימיו משקה למי שניזוק משתיית מים מגולין ויש בריאים שג''כ שותין אותו וכה''ג מותר וכדקתני לקמיה:
כל האוכלין אוכל אדם לרפואה. כלו' אע''פ שאוכלן כדי להתרפאות אם דרך הבריאים לאכלן ג''כ אוכל הוא וכן כל המשקין הוא שותה:
חוץ ממי דקרים ונ''א ממי דקלים שיש מיני דקלים שהיו גדילים בא''י ויוצא מביניהם מעין א' שהשותה ממנו כוס ראשון מרפה הזבל שבמעיו והשני משלשל והשלישי מנקה הרבה עד שיצאו ממנו מים צלולין כמו ששתה מהן ואלו אינו אלא לרפואה ואין דרך הבריאים לשתות אותן:
וכוס העיקרין. יש שרף אחד מאילן שנקרא בלשון ערבי זאג אלסנדריא ועשב של שמחה נקרא עי''ז בא אלסדור ומערבין אותן עם כרכום וכותשין אותן ושותה ביין ונקרא כוס עיקרין שהשותה ממנו נשאר עקר ולא יוליד ורפואתו לחולי הירקון וכן אשה זבה הרבה אם תשתה מהן ג' כוסות תתרפא אבל תשאר עקרה:
אבל שותה הוא וכו' לצמאו. ושאינו צריך לו לרפואה:
וסך שמן עיקרין. שמן שנתבשם בעיקרי סממנים אם הוא סך שלא לרפואה אלא כדרך שלפעמים גם הבריאים סכין בו מותר:
הלכה: ג'. חַד בַּר נַשׁ שָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא. מָהוּ מִישְׁתֵּי קָרִירְטוֹן בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. אִם לְתַעֲנוֹג מוּתָּר. אִם לִרְפוּאָה אָסוּר. וְלֹא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים הוּא. פָּתַר לָהּ. בִּלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלְסַכָּנָה.
Traduction
Un homme ayant demanda à R. Simon b. Karsena s’il est permis le samedi de boire une liqueur purgative (claretum), il répondit: oui pour le plaisir de boire, non comme remède. Mais puisqu’il s’agit d’un mal à l’intérieur du corps, n’est-il pas permis d’y remédier le samedi? Ce n’est vrai qu’en cas de danger.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חד בר נש שאל לר''ש בר ברסנא מהו מישתי קרירטין בשובתא. אם מותר לשתות בשבת מים או שאר משקה המעורבין בהן קרטין קרטין של עשבים וסממנין והשיב לו אם אינו מתכוין אלא לתענוג שיפה הוא ויש לו הנאה מותר ואם לאו ניכר שאינו אלא לרפואה אסור:
ולא מן השפה ולפנים הוא. אמתני' פריך הלא איזוב יון. רפואה הוא לדבר שהוא מן השפה ולפנים וזהו מותר בשבת כדלקמן:
פתר לה. הא דהתירו בדבר שהוא מן השפה ולפנים. ובלבד אם הוא דבר של סכנה אבל איזוב יון רפואתו לדבר שאין בו סכנה כדפרישית במתני':
עוֹשִׂין יֵינוֹמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יַיִן וּדְבַשׁ וְפִילְפְּלִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוּתָּר לְעָרֵב וְאָסוּר לִשְׁחוֹק. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֶת שֶׁהוּא מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת מוּתָּר. מִשּׁוּם שְׁחִיקָה אָסוּר. וְהָכָא. לֹא מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת אֲנָן קַייָמִין. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טִיטֻס רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי שִׁמָעוֹן בַּרַ בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהִיא 75a גְמַר מְלָאכָה. רִבִּי אַבָּהוֹ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוּתָּר לְשַׁבֵּר וְאָסוּר לְקַבֵּץ. רִבִּי אַבָּהוֹ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שׁוּם שֶׁשְּׁחָקוֹ. אִם הָיָה מְחוּסַּר שְׁחִיקָה אָסוּר. וְאִם לְעָרֵב אֶת שׁוּמְנָן מוּתָּר. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַשּׁוּם וְהַבּוֹסֶר וְהַמְּלִילוֹת שֶׁרִיסְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם. שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. יִגְמוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. לֹא יִגְמוֹר: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמָעוֹן בַּרַ בָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְחוּלִין. הַכֹּהֲנִים נָהֲגוּ בִתְרוּמַה כְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
On peut fabriquer du vin épicé oinomhlon le samedi; c’est un composé, dit R. Yassa au nom de R. Yohanan, de vin, de miel et de poivre. Il est permis de le mélanger dit ce dernier, non de le comprimer en le transvasant. R. Yossé dit: lorsqu’il y a seulement la crainte peu grave du mélange, c’est permis; mais s’il y a celle de la compression, c’est interdit. Mais est-ce qu’ici, pour la saumure, il y a d’autre motif d’interdit que le mélange, et pourtant on la défend? R. Juda b. Titus, R. Juda b. Pazi, Simon b. Aba dit au nom de R. Yohanan, qu’ici c’est interdit pour une autre cause: c’est que ce mélange termine la préparation. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: il est permis de concasser l’épice entrant dans ce vin, non de l’amasser. Il dit aussi: lorsqu’un oignon écrasé la veille a besoin d’être encore comprimé, pour que son goût se propage bien, il est interdit d’en user; s’il n’y a plus qu’à le mélanger pour qu’il opère, il est permis. On a enseigné ailleurs (524)(Eduyot 2, 6).: lorsqu’on a écrasé dès la veille du samedi de l’oignon, ou des verjus, ou des grains de blé tardif, il est permis, selon R. Ismaël, que ce travail de triture s’achève spontanément lorsqu’il fait déjà nuit le samedi; R. aqiba le défend. R. Jacob b. Aha ou R. Simon b. Aba dit au nom de R. Hanina: cette discussion n’a lieu qu’à l’égard des mets profanes, car pour l’oblation sacerdotale on se conforme à l’avis de R. Ismaël.
Pnei Moshe non traduit
עושין יינומלין בשבת. כדמפרש ר' יוחנן יינומלין יין ודבש ופלפלין מעורבין יחד:
ר' יסא וכו'. ועוד אמר רבי יוחנן מותר לערב בהן הפלפלין כשהן שחוקין אבל אסור לשחוק אותן. ועוד אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן את שהוא משום תערובות בלבד מותר וכו'. ופריך הא תו למה לי וכי הכא לא משום תערובת אנן קיימין דהא קאמר מותר לערב וכו' וקאמר שאני הכא שהיא גמר מלאכה וה''א דאסור קמ''ל א''נ דהאי פירכא על דר' יוחנן ממתני' היא והכא במתני' לאו משום תערובת המלח במים אנן קיימין שהרי אין כאן אלא תערובות ואפ''ה אסרו במרובין ומשני שאני הכא שהיא גמר מלאכה למלאכת התבשיל ועיקר:
מותר לשבר. הפלפלין או המלח אם הוא גס ואסור לקבץ כלומר לשחקן שע''י שחיקה הגרגרים הן נקבצין ונדבקין זע''ז:
אם היה מחוסר שחיקה. מע''ש אסור:
ואם לערב את שומנן. שכבר היה משוחק ואינו משחק אלא כדי לערב את שומנן היוצא מהן ושוחק בכף לערב יפה יפה מותר:
תמן תנינן. בפ''ב דעדיות:
יגמור משתחשך. מכיון שכבר ריסקן מבעוד יום ואין מחוסרין אלא שחיקה ביד מותר לגמור שחיקה זו בשבת:
לא נחלקו אלא בחולין. אבל בתרומה הכל מודים שיגמור שלא להפסיד את התרומה וכן נהגו הכהנים בתרומה להקל כסברת ר' ישמעאל בחולין:
אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר. פּוֹלִיטְרִיכוֹן. וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְ רוֹעֶה. כִּשְׁמוּעוֹ.
Traduction
Le terme Yoëzer de la Mishna correspond à polutricon (529)Herbe chevelue, dont on tire un sirop capillaire, le polytric. et le terme suivant s’explique de lui-même (il sert aux bergers).
Pnei Moshe non traduit
יועזר. פוליטריבון. נקרא על שם חשיבותו כמו מאכל פולטריקין המוזכר בפ''ב ממס' תרומות:
כשמועו. כמשמעו שכך הוא שמו:
רִבִּי בָּא שְׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה. מַה נִיתְנֵי. דְּקָרִין דְּקָלִין. אָמַר לֵיהּ. דְּקָרִין. שֶׁהֵן דּוֹקְרִין אֶת הַמָּרָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֹא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא דְּקָלִין. שֶׁהֵן יוֹצְאִין מִבֵּין שְׁנֵי דְּקָלִין.
Traduction
– R. Aba demanda à R. Jérémie: est-il dit dans la Mishna Dikrin ou Diklin? Le mot contient un R ayant le sens de ''percer'', l’amertume par son âcreté; il me semble au contraire, dit R. Yona, qu’il faut lire ce mot avec un L, dans le sens de palmier, car c’est du milieu de ces arbres que cette eau coule de source – (530)Suit un passage traduit Maasser Sheni, 2, 1.
Pnei Moshe non traduit
מה ניתני. היאך ניתני במתני' מי דקרים או מי דקלים וא''ל דקרים כנוסחא דהכא במתני' על שם שהן דוקרין את המרה כששותה מהן:
אמר ר' יונה לא מסתברא אלא למיתני דקלין וכו' כדפרישית במתני':
Shabbath
Daf 75b
משנה: הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו לֹא יְגַמַּע בָּהֶן חוֹמֶץ אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחוֹמֶץ אֲבל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן וְלֹא שֶׁמֶן ווֶרֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין עַל מַכּוֹתֵיהֶן שֶׁמֶן ווֶרֶד שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לָסוּךְ בַּחוֹל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים׃
Traduction
Celui qui a mal aux dents ne devra pas, en ce jour, se gargariser avec du vinaigre, mais on peut y tremper un objet quelconque, comme d’ordinaire, pour se frotter les dents; et si l’on guérit ainsi, c’est bon. Celui qui a mal aux reins ne devra pas se frotter de vin ou de vinaigre, mais avec de l’huile, sans que ce soit de l’huile de rose. Cette dernière est réservée aux fils de princes, pour panser leurs blessures, selon leur usage habituel aux jours ordinaires de semaine. R. Simon dit: tous les israélites sont considérés comme fils de princes (et peuvent en user).
Pnei Moshe non traduit
מתני' החושש בשניו לא יגמע בהן חומץ. אם מגמע הוא ופולט דמוכחא מילתא דלרפואה קעביד אבל מגמע הוא ובולע:
מטבל הוא. אכילתו בחומן כדרכו:
לא יסוך יין וחומץ. שאין מדרך לסוך בהן אלא לרפואה:
ולא שמן ורד. שדמיו יקרים ומוכחא מלתא דלרפואה קעביד:
שכן דרכן לסוך בחול. משום תענוג:
ר''ש אומר כל ישראל בני מלכים הן. וראויין לכך ואין הלכה כר''ש אם אינו שכיח ואין דרך הבריאי' לסוך בו. אבל אם דרך הבריאים לסוך בו מותר:
שִׁמָעוֹן בַּרַ בָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. זֶה שֶׁהוּא לוֹחֵשׁ נוֹתֵן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי רֹאשׁוֹ וְלוֹחֵשׁ. בִּלְבַד שֵׁלֹּא יִתֵּן לֹא בְיָד וְלֹא בְכֶלִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. נוֹתֵן בֵּין בַּיָּד בֵּין בְּכֶלִי. מַה בֵינֵיהוֹן. מָאִיסָה. מָאן דְּאָמַר. נוֹתֵן בֵּין בַּיָּד בֵּין בְכֶלִי. מָאוּס הוּא. מָאן דְּאָמַר. נוֹתֵן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי רֹאשׁוֹ. אֵינוֹ מָאוּס. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. מַעֲשֵׂר שֵׂינִי בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר. נוֹתֵן בֵּין בַּיָּד בֵּין בְכֶלִי. 75b מַעֲשֵׂר שֵׂינִי אָסוּר. מָאן דְּאָמַר. נוֹתֵן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי רֹאשׁוֹ וְלוֹחֵשׁ. מַעֲשֵׂר שֵׂינִי מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְכִי כָל שֶׁמּוּתָּר בַּשַּׁבָּת מוּתָּר בְּמַעֲשֵׂר שֵׂינִי וְכָל שֶׁאָסוּר בַּשַּׁבָּת אָסוּר בְּמַעֲשֵׂר שֵׂינִי. וְהָא תַנֵּי. מַדִּיחָה הִיא אִשָּׁה עַצְמָהּ וּבְנָהּ בְּיַיִן מִפְּנֵי הַזִּיעָה. בִּתְרוּמָה אָסוּר. הִיא תְרוּמָה הִיא מַעֲשֵׂר שֵׂינִי. מָהִיא כְדוֹן. בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַשַּׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַחוֹל.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
זה שהוא לוחש. גרסינן להא כולה לעיל בפ''ב ממעשר שני בהלכה א' וקצת נזכר גם כן לעיל בפרק במה אשה. הלוחש להעלות גידי האזנים שנפלו נותן שמן על גבי ראשו ולוחש ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי ולקמיה מפרש לה:
מה ביניהון. כלומר במאי פליגי ולמאן דאמר לא ביד ולא בכלי ואלא היאך הוא נותן:
מאיסה. איכא בינייהו ולאו לשון מאוס הוא אלא מלשון נמס וכלומר דבהא פליגי דמ''ד נותן בין ביד בין בכלי מאוס הוא והיינו שמתיר ג''כ שלאחר שנתן השמן ע''ג הראש ממאיס ומעבירו לכאן ולכאן וזהו דקאמר בין ביד בין בכלי שממיס את השמן ע''ג הראש כולו ואינו חושש כלום:
מ''ד נותן שמן ע''ג ראשו אינו מאוס. כלומר שאינו מתיר אלא ליתן את השמן ע''ג הראש במקום אחד ואינו ממיסו על כל הראש והיינו דקאמר לא ביד ולא בכלי שאסור להמיסו ממקומו לכאן ולכאן לא ביד ולא בכלי. ומשום דזה ניכר דלרפואה הוא דעביד וזה אסור בשבת:
אמר ר' יונה מעשר שני ביניהן. כלומר דלמאי דאמרן במאי הוא דפליגי איכא בינייהו נ''מ גם במעשר שני:
דמאן דאמר נותן בשבת בין ביד בין בכלי וממיסו על פני כל הראש וזה במעשר שני אסור לעשות כן דשמן של מעשר שני שניתן לסיכה היינו לסיכת גופו אבל זה שהוא מעבירו אח''כ בכלי מכיון שנדבק בהכלי נמצא מפסיד הוא למעשר שני ואי נמי שמעבירו ביד לכאן ולכאן גם כן הפסד הוא במה שנדבק ביד מכיון שזה לא נתכוין כשאר סיכה שסכין את הגוף ביד. והשתא נמצינו למדין דדבר שהוא מותר בשבת אסור במעשר שני אבל למאן דאמר דגם בשבת נותן הוא השמן ע''ג הראש בלבד. אבל אינו מעבירו לכאן ולכאן לא ביד ולא בכלי. א''כ גם במעשר שני מותר בכך:
א''ר יוסה וכי כל שמותר בשבת וכו'. בתמיה כלומר הא ע''כ בלאו הכי אינן למדין זה מזה שהרי מצינו בדבר שמותר בשבת ואע''פ כן במעשר שני הוא אסור דהתני מדיחה היא אשה עצמה ובנה ביין בשבת מפני הזיעה. דאע''ג ששנינו לא יסוך יין וחומץ מ''מ להדיח ולהעביר את הזיעה מותר. ובתרומה אסור לעשות כן מפני שמאבד את התרומה. ומעתה היא תרומה היא מעשר שני דדין אחד להן בזה שלא ניתנו אלא לאכילה ולשתייה ולסיכה בדבר שדרכו לכך. וא''כ הרי מצינו דבשבת מותר וכנגדו במעשר שני אסור ואין לדמות זה לזה והכא נמי כן. והלכך לא מיתוקמא הנ''מ דמעשר שני דקאמרת:
מה היא כדון. ומ''ט דמאן דאמר דאסור בין ביד בין בכלי וקאמר דהאי עיקרא דטעמא דמילתא שצריך ובלבד שלא יעשה בשבת וכו' ואידך ס''ל דלא חששו לכך:
לוֹחֲשִׁין לָעַיִן וּלְמֵעַיִים וְלִנְחָשִׁים וּלְעַקְרַבִּים וּמַעֲבִירִין עַל הָעַיִן בַּשַּׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְירִבִּי עֲקִיבָה שֶׁאָחַזְתּוֹ הָעַיִן וְהֶעֱבִירוּ עָלָיו כֵּלִים בַּשַּׁבָּת.
Traduction
Il est permis de réciter les formules de prières pour guérir les ophtalmies, ou les maux d’intestins, ou les morsures de serpents et des vipères, ou passer sur l’œil malade un métal thérapeutique. Ainsi, il arriva un samedi que l’on traita de cette façon R. aqiba qui souffrait d’un œil.
Pnei Moshe non traduit
ולחשין לעין. למי שחושש בעינו ולמעים וכו' ומעבירין כלים לקרר ע''ג העין בשבת למי שאחזתו מיחוש החמימות בעיניו ומעשה בר''ע כו':
רַב וְרִבִּי חִייָה רַבָּה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בָּעַיִן וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם. רִבִּי חֲנִינָה וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בְּצִינָּה וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם. רַב אָמַר כְדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי חֲנִינָא אָמַר כְדַעְתֵּיהּ. רַב עַל יְדֵי דַהֲוָה שְׁרֵי תַמָּן דְּעֵייְנָא בִישָׁא שְׁכִיחָה תַמָּן הֲוָה אֲמַר. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בָּעַייְנָא וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם. רִבִּי חֲנִינָה עַל דַּהֲוָה שְׁרֵי בְצִיפֳּרִין דְּצִינְּתָא תָמַּן הֲוָה אֲמַר. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בְּצִינָּה וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בַּשָּׁרָב וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם. וְרַבָּנִין אָֽמְרֵי. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בִּפְשִׁיעָה וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם.
Traduction
Rav et R. Hiya le grand disent tous deux (531)B., Baba Metsia 107b.: Sur cent morts, il y en a 99 provenant du mauvais œil et une par voie ordinaire. R. Hanina et Samuel disent tous deux: 99 personnes meurent de refroidissements et une par voie céleste (532)Midrash sur Lv section 16.. Chacune de ces 2 opinions est confirmée par un fait. Ainsi, Rav ayant demeuré en Babylonie, où l’effet du mauvais œil est fréquent, y attache une grande importance; R. Hanina au contraire, ayant demeuré à Sephoris où les effets du froid étaient désastreux, rattache à cette épidémie les causes des décès. R. Samuel b. Nahman dit au nom de R. Jonathan: il y a 99 décès par suite de grande chaleur, contre une mort ordinaire; les autres rabbins disent: il y a 99 décès de notre faute pour manque d’hygiène, contre un imprévu.
Pnei Moshe non traduit
תשעים ותשעה וכו' איידי דאיירי במיחושים מייתי להא:
בעין. עין הרע:
דהוה שרי תמן. שהיה דר שם במקום שעין הרע שכיח:
בשרב. בחמימות הגוף:
בפשיעה. שפושע בעצמו מלשמור מהיזק גופו:
רִבִּי חוֹנִיָּא יָעֲקֹב מֵעֲפַרְתַּים בְּשֵׁם רִבִּי. וְהֵסִ֧יר יְי מִמְּךָ֖ כָּל חוֹלִי. זוֹ שְׂרֵיפָה. רִבִּי חוּנָה וְתַנֵּי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְהֵסִ֧יר יְי מִמְּךָ֖ כָּל חוֹלִי. זֶה רְעָיוֹן. דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וְנָתַ֞ן עוֹל בַּרְזֶל֙ עַל צַוָּארֶ֔ךָ. זֶה רְעָיוֹן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְהֵסִ֧יר יְי מִמְּךָ֖ כָּל חוֹלִי. זֶה יֶצֶר הָרַע שֶׁרֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מַר. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר רִבִּי מְנָחֵמָה בְשֵׁם רַב. וְהֵסִ֧יר יְי מִמְּךָ֖ כָּל חוֹלִי. זֶה הַמָּרָה. דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵתִים בְּמָרָה וְאֶחָד בִּידֵי שָׁמַיִם.
Traduction
R. Honia Jacob d’Ephrataïm interprète ainsi ce verset (Dt 7, 16): Dieu écartera de toi toute maladie; ceci s’applique aux fièvres. Selon R. Houna, ou selon d’autres au nom de R. Eliézer b. Jacob, ledit verset s’applique aux maladies de l’imagination (ou commotions); car, dit R. Eliézer, par l’expression il mettra un joug de fer sur ton cou (Ib. 28, 48), il faut entendre les maladies provenant de l’imagination frappée, lesquelles ne quittent plus l’homme qu’à sa mort. Selon R. Aboun, le verset précédent, Dieu écartera de toi, etc., s’applique au mauvais penchant, qui commence par être agréable et finit par l’amertume. R. Tanhuma au nom de R. Eliézer, ou R. Menahem au nom de Rav, dit que le verset précité s’applique aux maladies de la bile, car dit R. Eliézer, il y a 99 cas de décès provenant de ce mal contre un ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
זה שריפה. חמימות הרבה כשריפה:
זה רעיון. מלשון ורעיונך על משכבך סליקו וזו היא המחשבה המועלת והדאגה אשר אדם משום אל לבו הרבה:
ונתן עול ברזל וכו' זה הרעיון. שהוא דומה לעול ברזל הנתון על הצואר וא''א לו לפנות אנה ואנה כך הוא זה שמשתקע ברעיונו אינו יודע היכן לפנות:
כל חולי. זה יצה''ר וכו'. וזהו כל שסופו מר הוא:
זה המרה של האדם וגו':
רוֹחֲצִין בְּיַם הַגָּדוֹל וּבְמֵי טִיבֵּרִיָּא אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לִרְפוּאָה. אֲבָל לֹא בְמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְמֵי סְדוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לִרְפוּאָה. הָא לַעֲלוֹת מִטּוּמְאָה לִטְהָרָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחוֹי דְרִבִּי בֶרֶכְיָה. בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁהֵא.
Traduction
Il est permis de se baigner dans l’eau de la grande mer, ou aux thermes de Tibériade, bien que ce soit dans un but médical, non dans de l’eau de trempage du lin, ni dans l’eau de Sodom ou lac Asphaltide (533)C'est un remède évident, en raison de son sel très fort.; et encore n’est-ce interdit dans ces 2 dernières, que s’il s’agit d’un bain médical, mais c’est permis pour se purifier et substituer un état pur à l’impureté. Toutefois, ajoute R. Samuel frère de R. Berakhia, il ne faudra pas y séjourner longtemps (parce qu’alors ce n’est plus un bain légal, mais un remède) – (534)Suit un passage traduit au (Berakhot 1, 2)..
Pnei Moshe non traduit
רוחצין בים הגדול וכו'. תוספתא היא בפ' י''ג ולא גריס שם ים הגדול אלא הא דלקמן:
בלבד שלא ישהה שם. שניכר שנתכוין לרפואה:
תַּנֵָּי. סָכִין אֹלִינְתִּין לָחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁטְּרָפוֹ בֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא טְרָפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְעָזָר. מַתִּיר הָיָה רִבִּי מֵאִיר לִטְרוֹף יַיִן וְשֶׁמֶן וְלָסוּךְ לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. וּכְבָר חָלָה וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן. וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ. אָמַרְנוּ לוֹ. רִבִּי. מְבַטֵּל אַתְּ דְבָרֶיךָ בְחַייֶֽךָ. אָמַר לָהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר כֵּן לֹא מְלֵאָנִי לִבִּי מִיָּמַיי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָיי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אלינתן. יין ושמן מטורף זע''ז:
מתיר היה ר''מ וכו'. שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source