הלכה: ה'. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּינָן. הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבָּיִת חַייָב. הָא לְגִינָּה וּלְבִיבָרִין פָּטוּר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת. הָא לְגִינָּה וּלְבִיבָרִין פָּטוּר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִין דְּרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבִּיבָרִין. וְתַנִּינָן תַּמָּן. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף מִן הַבִּיבָרִין וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת. הָא לְגִינָּה וּלְחָצֵר לֹא. כָּאן בְּחָצֵר מְקוּרָה. כָּאן בְּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ מְקוּרָה. וְהָא תַנִּינָן. גִּינָּה. אִית לָךְ מֵימַר. גִּינָּה מְקוּרָה. אֶלָּא כָאן בִּגְדוֹלָה כָָּאן בִּקְטַנָּה. רִבִּי עוּלָּא אָמַר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. מַה נִיתְנֵי. כָּל הַמְחוּסָּר צִידָה חַייָב וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה פָּטוּר. אָמַר לוֹן. וְלֹא בִמְגַפֵּל לְתוֹכָהּ אֲנָן קַייָמִין. אֶלָּא כָּל הַמְחוּסָּר צִידָה אָסוּר וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בְרֶכְיָה. כָּל שֶׁהוּא מְחוּסָּר נַשְׁבִּים מְחוּסָּר צִידָה וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר נַשְׁבִּים אֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל שהוא מחוסר נשבין שצריך להביא נשבה כעין שעושין לצוד בה דגים ה''ז מחוסר צידה ואסור וכל שאין מחוסר נשבה אלא יכול ליטול אותן ביד מותר:
אמר לון ולא בנעול לתוכה אנן קיימין. כך הוא בביצה שם כלומר וכי לא בנעול החיות לתוכה מיירי שהרי סתם ביברין שמכניסין החיות לתוכן נעולין הן וא''כ אין כאן צידה גמורה בי''ט דליתני חייב ופטור אלא כל המחוסר צידה אסור וכו' שפיר הוא דשייך למתנא דנהי דלאו צידה גמורה למיחייב עלה איסורא מיהא איכא מכיון דאכתי מחוסר צידה ממש הוא ושאינו מחוסר צידה מותר:
בעון קומי ר' אחא מה. כלומר מאי האי דקתני התם לרשב''ג לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר ואמאי תני בלישנא דאסור ומותר וניתני כל המחוסר צידה חייב שהרי חייב על הצידה בי''ט ואם צד דבר המחוסר צידה חייב מיבעי ליה ושאינו מחוסר צידה פטור:
אלא כאן בגדולה כאן בקטנה. הא דדייקינן מהתם דדוקא מן הביברין הוא דצדין בי''ט אבל מגינה וחצר לא. היינו בגינה וחצר גדולה דמחוסר צידה הוו והא דקתני הכא לגינה ולחצר הוי צידה בשבת וא''כ מותר לצוד מהן בי''ט דוקא בחצר וגינה קטנה והשתא חיה אחיה ל''ק לרבנן ועוף אעוף לא משני וכן הא דמקשה דר' יהודה אדר' יהודה לא אשני מידי:
והא תנינן גינה. במתני' וכי אית לך מימר דגינה מקורה היא בתמיה וכי דרך לעשות קירוי לגינה שגדלין בה הזרעים:
כאן בחצר מקורה. מתני' דהכא מיירי בחצר מקורה והלכך הוי צידה למיחייב בשבת והתם מיירי בחצר שאינה מקורה וא''כ חיה אחיה ל''ק ולא אסיק לתרץ עוף אעוף משום דפריך עלה דאפי' חיה אחיה לא מצית לשנויי בהכי:
מחלפה שיטתין דרבנן וכן נמי קשיא. דרבנן דהכא אדרבנן דמתני' דהתם דהכא תנינן וחכמים אומרים וכו' אלמא חיה לגינה ולחצר נמי לאו מחוסר צידה הוא ותנינן תמן אבל צדין חיה ועוף מן הביברין דמשמע דוקא מן הביברין הוא דמותר אבל אם הן כבר ניצודין לגינה ולחצר לא דאכתי מחוסר צידה מיקרו והא במתני' קאמרי דאף לגינה ולחצר חייב בשבת אלמא דצידה מיקריא וקשיא חיה דהכא אחיה דהתם וכן קשיא עוף אעוף דהכא קאמרי צפור למגדל דוקא הוא דהוי צידה וא''כ מן הביברין ודאי אסור בי''ט והתם קתני דאפי' עוף צדין מן הביברין בי''ט:
מחלפה שיטתיה דר' יהודה דתנינן תמן אין צדין וכו'. ואסיפא קא סמיך דתנינן צדין חיה ועוף מן הביברין ביו''ט כדלעיל ואוקימנא דלא כר' יהודה וכלומר דהשתא קשה דר' יהודה אדר' יהודה מהא דתנינן בתוספתא ריש פ''ג דביצה דקתני התם ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים אין צדין מהן ביו''ט ותני על כרחך דר' יהודה הוא דפליג אמתני' דהתם בחיה ועוף מן הביברין ודייקינן מהתוספתא מדקתני אליבא דר' יהודה ביברין דוקא ש''מ הא מגינה ומחצר צדין מהן בי''ט וקשיא דידיה אדידיה והא דייקינן הכא מדקאמר צבי לבית דוקא הא לגינה ולביברין פטור וא''כ אף מגינה אין צדין חיה בי''ט דמחוסר צידה הוא ואמאי קתני בתוספת' לר' יהודה ביברין דוקא:
גמ' אמר ר' חיננא. מתניתא דלא כר' יהודה. לקמן בריש פרק אין צדין הוא דקאי וגרסי' שם לכולה סוגיא דקתני התם אין צדין דגים מן הביברין ביו''ט ואין נותנין לפניהם מזונות אבל צדין חיה ועוף מן הביברין כו' והאי מתני' דלא כר' יהודה דהכא דהא קאמר צבי לבית הוא דחייב אבל לא לביברין ולגינה ודאכתי מחוסר צידה הוא וא''כ הא דקתני התם צדין חיה מן הביברין בי''ט דלא כר' יהודה:
משנה: 73a רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבָּיִת חַייָב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְחוּסַּר צִידָה פָּטוּר וְשֶׁאֵינוֹ מְחוּסַּר צִידָה חַייָב׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא כל הביברין שוין. רשב''ג לפרושי מילתייהו דחכמים אתא דלא בכל הביברין אמרו אלא זה הכלל כל המחוסר צידה שאם רוצה לתפשו אינו יכול להגיעו בשחייה אחת וזהו הנקרא מחוסר צידה ואם הכניסו לביבר כזה פטור ושאינו מחוסר צידה שיכול הוא להגיעו בשחייה אחת ולתפסו חייב אם הכניסו לתוכו וכן אם הוא ביבר קטן וכגון שהכתלים שלו קרובים כל כך כדי שיפול הצל של שניהם לאמצע כאחד אם הכניסו לתוכו חייב. וכן הלכה:
וחכמים אומרים. בצפור מודינא לך שצריך שיכניסנו למגדל אבל בצבי לגינה ולחצר ולביברין נצוד הוא כמו לבית ביברין הן קרפיפות המוקפות גדר ומכניסין בהן החיות ונשמרין שם:
מתני' ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל. ארמריאו בלע''ז אם הכניסו למגדל ונעל בפניו זו היא צידתו וצבי משיכניסנו לבית ונעל בפניו חייב אבל לא לחצר ולגינה:
הלכה: ז'. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. מָהוּ לִיתֵּן לִפְנֵיהֶן מְזוֹנוֹת. ייָבֹא כְהַהִיא דְתַנִּינַן תַּמָּן. אֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ. שֶׁאֵין עוֹשִׂין תַּקָּנָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. וְהָכָה כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מהו ליתן לפניהם מזונות. להאי גוונא דאיירין במתני' צבי שנכנס וכו' ואם מותר ליתן לפניהם מזונות בשבת הואיל ועכשיו ברשות הן וקאמר דיבא זה הדין כהאי דתנינן לקמן בפ' בתרא אין נותנין מים וכו' לפי שאין עושין תקנה בשבת לדבר שאינו מן המוכן לו שיכולין הן לפרוח משם מאתמול והכא נמי כן שהרי לא היה מוכן לו מאתמול:
היה אחד. מן השנים בריא ואחד חלוש ונעל הוא כל צורכו וכו' החולה חייב והבריא פטור וקמ''ל דלא אזלינן בתר כחו אלא בתר השתא:
גמ' בעשותה וכו'. כדגריס לה לעיל בפ' המצניע:
משנה: יָשַׁב אֶחָד עַל הַפֶּתַה וְלֹא מִילְאָדוּ וְיָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִילְאָהוּ הַשֵּׁנִי חַייָב. יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִילְאָהוּ וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב לוֹ בְצִידּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ הָרִאשׁוֹן חַייָב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. לְמַה זֶּה דוֹמֶה. לְנוֹעֵל אֵֶת בֵּיתוֹ לְשׁוֹמְרוֹ וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הראשון חייב והשני פטור. והאי פטור ומותר הוא שהרי לא עשה כלום ואין זה אלא כשומר מה שכבר ניצוד מאתמול ולמה זה דומה וכו' ונמצא צבי שכבר ניצוד מאתמול שמור בתוכו שזה מותר הוא:
מתני' ישב אחד על הפתח. שלא יהא הצבי יוצא משם ולא מלאהו להפתח וישב השני ומלאהו השני חייב שהוא הצד אותן:
פטורין. דהוו להו שנים שעשאוה ואם לא יכול אחד לנעול וכו' אורחי' בשנים ושניהם חייבים ור''ש פוטר ואין הלכה כר''ש:
מתני' צבי שנכנס. מאליו ונעל אחד בפניו חייב דזהו צידתו ואעפ''י שנכנס מעצמו:
הלכה: ו'. בַּעֲשׂוֹתָהּ. הַיָּחִיד שֶׁעָשָׂה חַייָב. שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה שֶׁעָשׂוּ פְטוּרִין. רַב חוּנָא אָמַר. הָיָה אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד תָּשׁ. נָעַל הַחוֹלֶה כָּל צוֹרְכוֹ וְלֹא נָעַל הַבָּרִיא כָּל צוֹרְכוֹ. הַחוֹלֶה חַייָב וְהַבָּרִיא פָטוּר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכוֹ וְנִתָכַּווֵן לִנְעוֹל בַּעֲדוֹ. וְנָעַל בַּעֲדוֹ וּבְעַד הַצְּבִי. מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. רָאָה תִינּוֹק מְבַעְבֵּעַ בַּנָּהָר וְנִתָכַּווֵן לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹת נְחִיל שֶׁלְּדָגִים עִמּוֹ. מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא. הָיָה מְפַקֵּחַ בַּגַּל וְנִתָכַּווֵן לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹת צְרוֹר שֶׁלְזְהוּבִים עִמּוֹ. מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מהו ליתן לפניהם מזונות. להאי גוונא דאיירין במתני' צבי שנכנס וכו' ואם מותר ליתן לפניהם מזונות בשבת הואיל ועכשיו ברשות הן וקאמר דיבא זה הדין כהאי דתנינן לקמן בפ' בתרא אין נותנין מים וכו' לפי שאין עושין תקנה בשבת לדבר שאינו מן המוכן לו שיכולין הן לפרוח משם מאתמול והכא נמי כן שהרי לא היה מוכן לו מאתמול:
היה אחד. מן השנים בריא ואחד חלוש ונעל הוא כל צורכו וכו' החולה חייב והבריא פטור וקמ''ל דלא אזלינן בתר כחו אלא בתר השתא:
גמ' בעשותה וכו'. כדגריס לה לעיל בפ' המצניע:
משנה: צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו חַייָב. אִם נָעֲלוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִין. לֹא יָכוֹל אֶחָד לִנְעֹל וְנָָעֲלוּ שְׁנַיִם חַייָבִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הראשון חייב והשני פטור. והאי פטור ומותר הוא שהרי לא עשה כלום ואין זה אלא כשומר מה שכבר ניצוד מאתמול ולמה זה דומה וכו' ונמצא צבי שכבר ניצוד מאתמול שמור בתוכו שזה מותר הוא:
מתני' ישב אחד על הפתח. שלא יהא הצבי יוצא משם ולא מלאהו להפתח וישב השני ומלאהו השני חייב שהוא הצד אותן:
פטורין. דהוו להו שנים שעשאוה ואם לא יכול אחד לנעול וכו' אורחי' בשנים ושניהם חייבים ור''ש פוטר ואין הלכה כר''ש:
מתני' צבי שנכנס. מאליו ונעל אחד בפניו חייב דזהו צידתו ואעפ''י שנכנס מעצמו:
שׁוֹחְטִין מִן הַנְּגָרִין. אֵין שׁוֹחְטִין 73b לֹא מִן הַמִּכְמוֹרוֹת וְלֹא מִן הַמְצוּדוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אִמִּי. מְצַדְתָּא דְּשִׁיתַּאי. שְׁמוּאֵל. צַד הוּא בְפִיתָם. רַב אָמַר. סִכְרָא דִנְהָרָא שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כְּהַהִיא דְטַסִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בההיא דטסיס. כלומר דוקא אם המקום הזה שבנהר אטום וסתים מכאן ומכאן דבכהאי גוונא נצודין ועומדין הן:
סכרא דנהרא שרי. הוא מקום שסוכרין וסותמין בנהר שלא יברחו הדגים משם וכניצודין ועומדין הן והלכך שרי ליטול משם בי''ט:
שמואל אמר צד הוא בפיתם. והתם גריס בפיטם והיינו הך ואדגים קאי שמותר לצוד מן הנתונים בפיטם והוא חבית גדולה שממלאין אותה מים ומכניסין את הדגים לתוכה דאין זה צידה בי''ט שכבר נצודין הן בהחבית:
שיתא. מצודה גדולה בפרק הגוזל בתרא ההוא שיתא דהוו מינצי עלה בי תרי:
שוחטין מן הנגרין וכו'. תוספתא היא בפ''ג דביצה לוקחין מן המכונסין בנגרין קטנים בי''ט ושוחטין אותן אבל לא מן המכמרות ולא מן המצודות וכדמפרש רבי יוסי ברבי בון במצדתא דשיתאי הן המצודות הגדולות שאף על פי שהן ניצודין בהן מכיון שיכולין להשמט לכאן ולכאן מיחזי כצד בי''ט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source