הלכה: ב'. חִזְקִיָּה אָמַר. בְּקוּפָּה שֶׁלְקִישּׁוּאִים וְשֶׁלְדִּילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא. שֶׁמִּקְצַת הָאוֹכֶל מִבִּפְנִים וּמִקָצָתוֹ מִבַּחוּץ. אֲבָל בְּקוּפָּה שֶׁהִיא מְלֵיאָה פֵּירוֹת כֵּיוָן שֶֶׁהוֹצִיא מִמֶּנָּה כִגְרוֹגֶרֶת חַייָב. אָֽמְרִין. מִילְּתֵחהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סָרוּד שֶׁמִּקְצָתוֹ מִבִּפְנִים וּמִקָצָתוֹ מִבַּחוּץ. נָטַל מִיכָּן וְנָתַן לְכָאן פָּטוּר. אִם עֲקָרוֹ. עַד שֶׁיַּעֲקוֹר כּוּלּוֹ כָאַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם עקרו. כלומר אפילו אם עקרו להסרוד או לאותן שמבפנים אינו כלום עד שיעקור לכולו כאחת והוציאו מרשות היחיד לר''ה:
נטל מכאן. מהפירות שמונחין במקצתו שמבפנים ונתן לכאן למקצתו שמבחוץ וכן איפכא פטור דקסבר אגד כלי שמיה אגד כדפרישית במתני':
סרוד. היא עריבה ונזכר כמה פעמים במסכת כלים בפ''ה ובפט''ו סרוד של נחתומין:
אמרין. בני הישיבה דמילתי' דר' יוחנן פליגא על דחזקיה:
גמ' בקופה של קישואין ודלועין היא מתני'. דוקא במליאה קשואין ודלועין מיירי בסיפא דמתני' לפי שהן ארוכין ומשכחת לה שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו בחוץ והלכך לא מקרי הוצאה עד שיוציא את כל הקופה אבל בקופה שהיא מלאה בשאר פירות מכיון שהוציא מהן כגרוגרת לחוץ חייב ולא איכפת לן במה שמקצת הקיפה עדיין מבפנים הוא דקסבר אגד כלי לאי שמיה אגד:
משנה: 62a הַמּוֹצִיא אוֹכְלִין וּנְתָנוֹ עַל הָאַסְקוּפָּה בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָם בֵּין שֶׁהוֹצִיאָם אַחֵר פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אַחַת. קוּפָּה שֶׁהִיא מְלֵיאָה פֵירוֹת וּנְתוּנָה עַל הָאַסְקוּפָּה הַחִיצוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁרוֹב הַפֵּירוֹת מִבַּחוּץ פָּטוּר עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקּוּפָּה:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אע''פ שרוב הפירות. שבתוכה הן מבחוץ הואיל והקופה עדיין מקצתה בפנים פטור עד שיוציא את כל הקופה לחוץ ואפילו בקופה מליאה חרדל שבודאי יש מהן הרבה שהן כולן מבחוץ אפ''ה פטור דקי''ל אגד כלי שמיה אגד דמכיון שהן מונחין בתוך הכלי עושה אותן הכלי כאלו חפץ אחד והרי מקצת הכלי עדין מבפנים ולפיכך לעולם הוא פטור עד שיוציא את כל הקופה:
קופה שהיא מליאה פירות. והוציא את רובה ונתנה על האסקופה החיצונה שהיא לצד ר''ה והיא ר''ה כגון שאינה גבוה שלשה ורבים דורסין עליה:
פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת. שלא הוציא להדיא מרשות היחיד לרשות הרבים בבת אחת אלא שהניח בכרמלית ונמצא דהוי עקירה מרה''י והנחה בכרמלית וכשחזר והוציא הוי עקירה מכרמלית והנחה בר''ה ואין זה מרשות לרשות אבל אם לא הניחן על אסקופה אלא שהוציא מרה''י דרך האסקופה לר''ה חייב מכיון דלא נח בכרמלית דמהלך לאו כעומד דמי:
מתני' המוציא אוכלין ונתנו על האסקופה. והיא המשקוף התחתון שהדלת שוקף עליו ובאסקופה שהיא כרמלית מיירי וכגון שהיא גבוה משלשה ועד עשרה ורחבה ארבעה על ארבעה שזהו דין כרמלית:
אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר בְּפָרוּץ. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִּינָן. קוּפָּה. אִית לָךְ מֵימַר. קוּפָּה פְרוּצָה. מַיי כְדוֹן. אֵין לָךְ מִיטַּלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנַעֲשֶׂה כַרְמְלִית אֶלָּא אָדָם בִּלְבַד. חִזְקִיָּה אָמַר. הוֹצִיא חֲבִילָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. עַד שֶׁלֹּא הִנִּיחָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הָיָה רֹאשָׁהּ לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה. הוֹאִיל וְאֵין כּוּלָּהּ נִיחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הוֹצִיא קוֹרָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. עַד שֶׁלֹּא הִנִּיחָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים נִכְנַס רֹאשָׁהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲחֶרֶת. הוֹאִיל וְאֵין כּוּלָּהּ נִיחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֶבֶן שֶׁהִיא נְתוּנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ חַייָב. שְׁמוּאֵל אָמַר. קוּפָּה שֶׁהִיא מְלֵיאָה פֵירוֹת וּנְתוּנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ פָּטוּר. מַה פְלִיג. כָּאן כְּשֶׁהָֽפְכָהּ עַל צִידָּהּ. וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הָֽפְכָהּ עַל צִידָּהּ. 62b רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. עָקַר אֶבֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֲחֶרֶת. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. נָתַן חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּמִּשְׁתַּמֵּשׁ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית. מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲחֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תאמר שהיה קטן. כלומר שלא היה חשוב כל כך והטריחוהו לשאת כל אלה לא כן דאמר רבי יהושע בן לוי כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן:
דוך דוכנים. שר על השרים היה ור' יהודה בר' אומר אמרכל היה ולמה נקרא שמו אמרכל שהוא אומר ומצוה על הכל הרי שחשוב שבחשובים היה אלא שאין גדולה בפלטין של מלך ואין להראות עצמו גדול לפני הקב''ה ולפיכך הטריח א''ע בכל אלה כאחד משאר בני לוי:
אמר ר' לוי וכו'. ג''כ ראיה שאין להראות גדולה בפלטין של מלך שהרי הכהן לובש בגדי בד שלו ומרים את הדשן מעל המזבח:
הוציא חבילה. ארוכה של קנים מרה''י לרה''ר והיה צריך למיזקפה ולמירמה וא''כ עד שלא הניחה בר''ה היתה ראשה למעלה מעשרה לפי שהיא ארוכה מעשרה והואיל ואין כולה נוחה ברה''ר מתחלה שהרי הגביהה למעלה מעשרה שהיא מקום פטור הלכך פטור:
א''ר מנא קומי ר' יוסי תיפתר בפרוץ. כלומר משום דהוה קשיא ליה לר' מנא להא דקאמר אם עקרו עד שיעקור כולו כאחת וקס''ד דהסרוד הזה כרשות בפ''ע הוא וככרמלית חשיב שאינו לא כרה''י ולא כרה''ר וא''כ אפי' עקרו כולו כאחת והוציאו אמאי חייב שהרי זה כמטלטל לכרמלית הוא ואינו מוציא החפץ מרה''י לרה''ר והלכך בעי לאוקמיה דמיירי בסרוד שהוא פרוץ מאחת מרוחותיו ונתבטל מתורת רשות והוי כמוציא כלי עם חפצים מרה''י לרה''ר:
א''ל ר' יוסי. רבו דר' מנא דלאו מילתא הוא דאמרת דהא תנינן קופה במתניתין ואם הוציא את כל הקופה חייב וכי אית לך למימר. בקופה פרוצה מיירי הא קופה סתמא קתני ועוד סתם קופה שמניחין לתוכה מליאה פירות אינה פרוצה דאם כן לא היתה מחזקת הפירו' שבתוכה:
מאי כדין. סיומא דמילתיה דר' יוסי היא ומאי טעמא אמרינן בה דמיחייב בהוציא את כולה ולא מחשבינן לה כרשות בפ''ע ולא שוה לכרמלית לפי שאין לך דבר שהוא מטלטל ברה''ר ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד וכלומר באדם המטלטל ברה''ר אשכחן ביה דאינו אלא ככרמלית וכדתנן בפ''י דעירובין עומד אדם ברה''י ומטלטל ברה''ר שאע''פ שהוא עצמי ברה''י אפ''ה ניטל את החפץ בר''ה מכאן ומניחו בכאן ובלבד שלא יוציאנו חוץ לד' אמות דככרמלית מחשבינן ליה והלכך מיהת לא יטלטל חוץ לד' אמות אבל בכלים לא נעשו כרמלית דאין כרמלית בכלים אא''כ היתה גבוה עשרה ורחבה ארבעה על ארבעה דאז כרה''י היא דמיחשבה והלכך לא צריכת לאוקמיה בפרוץ:
הוציא קורה. ארוכה ולא היה יכול להניחה כך ברה''ר עד שהיה צריך להגביהה ובא ראשה לרה''י אחרת וכו' פטור ורבותא טפי קמ''ל שאע''פ שלא היתה ראשה במקום פטור וכהאי דחזקיה אעפ''כ פטור הואיל ולא היתה יכולה מתחלה להיות נוחה כולה ברה''ר:
אבן שהיא נתונה ברה''ר וכו'. הא קמ''ל דדוקא כשהיא נתונה כך וזקופה ולאפוקי אם נתנה על צידה וכדלקמן:
מה פליגי דרך שאלה היא מה זה אם שמואל פליג על הא דר' יוחנן שהרי הקופה רה''י היא כמו אבן דקאמר ר' יוחנן וקאמר הש''ס דלא פליג אלא כאן בשהפכה להקופה על צדה דמעתה אינה גבוה עשרה ולא הוי כמשתמש מרה''י לרה''ר וכאן באבן דקאמר ר' יוחנן בשלא הפכה על צידה והוי כמשתמש מרה''י לרה''ר להדיא וכל חד וחד אורחא דמילתא הוא דנקט דסתם אבן שהוא גבוה עשרה אין הופכין על צידה וסתם קופה שהיא גבוה עשרה הופכין אותה על צדה כשרוצין ליטול ממנה החפצים לפי שמונחין בחללה ואפי' היא מוטה על צדה נוחה היא להשתמש ואין נופלים החפצים מתוכה:
עקר אבן בר''ה וכו' מה את עבד לה. היכי את מדמת להאי דינא אם הוי כמשתמש מתוכה לרה''ר ומרה''ר לתוכה כשהניחה וחייב:
ומרה''ר לרה''ר אחרת. כלומר או דילמא דלא הוי אלא כמשתמש מרה''ר לרה''ר דעקירתה ממקום למקום אינו כמשתמש מתוכה ודינה כמטלטל ברה''ר עצמה דעד ד' אמות פטור:
נתן חמשה. דבר שהיא גבוה ה' טפחים ורחב ארבעה ונתנו ע''ג דבר שהוא גבוה חמשה ורחב ארבעה מה את עבד להאי דינא אם זה כמשתמש מרה''י לכרמלית או איפכא הוא שהרי כל גבוה מג' ועד עשרה ורחב ארבעה כרמלית הוא וא''כ הה' שהיו כרמלית עשאו עכשיו רה''י שהוא גבוה עשרה ורחב ד' והוי כמכרמלית לרה''י וכן מרה''י לכרמלית משכחת לה כגון שנטל האבן ה' שעל גבי ה' ונתנו ע''ג הארץ דהוי מרה''י לכרמלית:
מרה''י לרה''י אחרת. כלומר או דלמא כל כה''ג לא מיקרי כמשתמש מרה''י לכרמלית ומכרמלית לרה''י ולאסרו לכתחלה אלא דהוי כאלו מוציא ומשתמש מרה''י לרה''י אחר דאין בו שום איסור והכא נמי נתינת ה' על ה' או נטילה ממנה לאו כלום הוא. ולא איפשטו הנך בעיי:
משנה: הַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵיפוֹ חַייָב שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. לְאַחַר יָדוֹ בְּרַגְלוֹ וּבְפִיו בְּמַרְפְּקוֹ בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ וּבַאֲפוּנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה בֵּין אֲפּוּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ בְּמִנְעָלוֹ וּבְסַנְדָּלוֹ פָּטוּר שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או על כתיפו. אפילו המשאוי למעלה מעשרה:
ר' יהודה אומר אף במקבלי פיתקין כן. אלו הרצים של המלך שמקבלין פיתקין ואגרות ונותנין אותן בתוך הכלי שתולה עליהן דרכו ג''כ להיות חוזר מלפניו ומלאחריו. ואין הלכה כר''י לפי שאין זה ראוי להיות חוזר כעין המשא שבין הסינר לבין החלוק שתמיד חוזר חלילה הוא:
חייב. שכן היה משא בני קהת במשכן שנאמר בכתף ישאו וכל המלאכות ממשכן ילפינן:
כלאחר ידו או ברגלו או בפיו או במרפקו. בתוך המרפק קוד''א בלע''ז או באזנו או בשערו וכל אלו אין דרך הוצאה בכך:
באפונדתו. הוא אזור חלול שמשימין בו מעות אם פיה למטה אין דרך הוצאה בכך אבל פיה למעלה הוי דרך הוצאה וכגון שהאזור היה תפור בבגדו או קשור עליו דאי לאו הכי מתחייב על האזור עצמו:
בין אפונדתו לחלוקו. לא הוי דרך הוצאה וכן בשפת חלוקו בהשפה של החלוק או של בגד ונקט חלוקו לפי שרוצה להטמינו או במנעלו או בסנדלו פטור שבכל אלו לא הוציא כדרך המוציאין:
מתני' המתכוין להוציא. איזה משאוי לפניו ובא לו לאחריו פטור שזה נתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה וכל שנעשה פחות מכוונתו אין בו חיוב. ואם נתכוין לאחריו ובא לו לפניו חייב שהרי נעשית יותר מכוונתו:
באמת אמרו. כל מקום שנאמר באמת הלכה למשה מסיני:
האשה חוגרת בסינר. שעושה אותו לחגור בו לצניעות ולפעמים תולה היא איזה דבר בו ובין שבא המשא הזה מלפניה ובין מלאחריה (חיי') שכן ראוי מתחלה לזה ודרכו להיות חוזר סביבותיה:
מתני' המוציא בין בימינו בין בשמאלו או בתוך חיקו. שהכל דרך הוצאה היא:
הלכה: ג'. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. מֵעַתָּה הוֹצִיא בִגְרוֹגֶרֶת עַל כְּתֵיפוֹ חַייָב. וְהֵן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. וְכָתוּב וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר ׀ בֶּן אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה. שֶׁמֶן הַמָּאוֹר בִּימִינוֹ. וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּשְׂמֹאלוֹ. וּמִנְחַת הַתָּמִיד שֶׁל יוֹם תְּלוּיָה בִזְרוֹעוֹ. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אֵיכָן הָיָה נָתוּן. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמִין צְלוֹחִית קְטַנָּה הָיָה לוֹ בָּאֲפוּנְדָּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' יוסי בעי. דקתני המוציא סתם א''כ מעתה משמע אפילו הוציא כגרוגרת על כתיפו חייב והן משא בני קהת בתמיה וכי משא בני קהת כגרוגרת הוה:
וכתיב וכו'. מלתא אחריתא היא ולהביא ראיה. דבין בימינו ובין בשמאלו או בתוך חיקו או באפונדתו ופיה למעלה דרך הוצאה הויא שכן מצינו במשכן דכתיב ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' והיכן היה נושא אותם בשעת מסעות שמן המאור בימינו וכו':
ומנחת התמיד של יום. שיהא מוכן להקריב:
היה לו באפונדתו. באזור שלו או בבגדו תחת מערפתו והיתה הצלוחית של שמן המשחה נתון בתוך הכיס:
אִין תֹּאמַר שֶׁהָיָה קָטָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוֵי. כְּתוּב וּנְשִׂיא֙ נְשִׂיאֵ֣י הַלֵּוֵ֔י אֶלְעָזָר֖ בֶּן אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן. דּוּךּ דּוּכָּנִים הָיָה. רִבִּי יְהוּדְה בִּירְבִּי אָמַר. מַרְכָּל הָיָה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַרְכָּל. שֶׁהָיָה מַר עַל הַכֹּל. אֶלָּא שֶׁאֵין גְּדוּלָּה בְפַּלַטִין שֵׁלְּמֶלֶךְ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כְּתִיב וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד... וְהֵרִ֣ים אֶת הַדֶּ֗שֶׁן. אֶלָּא שֶׁאֵין גְּדוּלָּה בְפַּלַטִין שֵׁלְּמֶלֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תאמר שהיה קטן. כלומר שלא היה חשוב כל כך והטריחוהו לשאת כל אלה לא כן דאמר רבי יהושע בן לוי כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן:
דוך דוכנים. שר על השרים היה ור' יהודה בר' אומר אמרכל היה ולמה נקרא שמו אמרכל שהוא אומר ומצוה על הכל הרי שחשוב שבחשובים היה אלא שאין גדולה בפלטין של מלך ואין להראות עצמו גדול לפני הקב''ה ולפיכך הטריח א''ע בכל אלה כאחד משאר בני לוי:
אמר ר' לוי וכו'. ג''כ ראיה שאין להראות גדולה בפלטין של מלך שהרי הכהן לובש בגדי בד שלו ומרים את הדשן מעל המזבח:
הוציא חבילה. ארוכה של קנים מרה''י לרה''ר והיה צריך למיזקפה ולמירמה וא''כ עד שלא הניחה בר''ה היתה ראשה למעלה מעשרה לפי שהיא ארוכה מעשרה והואיל ואין כולה נוחה ברה''ר מתחלה שהרי הגביהה למעלה מעשרה שהיא מקום פטור הלכך פטור:
א''ר מנא קומי ר' יוסי תיפתר בפרוץ. כלומר משום דהוה קשיא ליה לר' מנא להא דקאמר אם עקרו עד שיעקור כולו כאחת וקס''ד דהסרוד הזה כרשות בפ''ע הוא וככרמלית חשיב שאינו לא כרה''י ולא כרה''ר וא''כ אפי' עקרו כולו כאחת והוציאו אמאי חייב שהרי זה כמטלטל לכרמלית הוא ואינו מוציא החפץ מרה''י לרה''ר והלכך בעי לאוקמיה דמיירי בסרוד שהוא פרוץ מאחת מרוחותיו ונתבטל מתורת רשות והוי כמוציא כלי עם חפצים מרה''י לרה''ר:
א''ל ר' יוסי. רבו דר' מנא דלאו מילתא הוא דאמרת דהא תנינן קופה במתניתין ואם הוציא את כל הקופה חייב וכי אית לך למימר. בקופה פרוצה מיירי הא קופה סתמא קתני ועוד סתם קופה שמניחין לתוכה מליאה פירות אינה פרוצה דאם כן לא היתה מחזקת הפירו' שבתוכה:
מאי כדין. סיומא דמילתיה דר' יוסי היא ומאי טעמא אמרינן בה דמיחייב בהוציא את כולה ולא מחשבינן לה כרשות בפ''ע ולא שוה לכרמלית לפי שאין לך דבר שהוא מטלטל ברה''ר ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד וכלומר באדם המטלטל ברה''ר אשכחן ביה דאינו אלא ככרמלית וכדתנן בפ''י דעירובין עומד אדם ברה''י ומטלטל ברה''ר שאע''פ שהוא עצמי ברה''י אפ''ה ניטל את החפץ בר''ה מכאן ומניחו בכאן ובלבד שלא יוציאנו חוץ לד' אמות דככרמלית מחשבינן ליה והלכך מיהת לא יטלטל חוץ לד' אמות אבל בכלים לא נעשו כרמלית דאין כרמלית בכלים אא''כ היתה גבוה עשרה ורחבה ארבעה על ארבעה דאז כרה''י היא דמיחשבה והלכך לא צריכת לאוקמיה בפרוץ:
הוציא קורה. ארוכה ולא היה יכול להניחה כך ברה''ר עד שהיה צריך להגביהה ובא ראשה לרה''י אחרת וכו' פטור ורבותא טפי קמ''ל שאע''פ שלא היתה ראשה במקום פטור וכהאי דחזקיה אעפ''כ פטור הואיל ולא היתה יכולה מתחלה להיות נוחה כולה ברה''ר:
אבן שהיא נתונה ברה''ר וכו'. הא קמ''ל דדוקא כשהיא נתונה כך וזקופה ולאפוקי אם נתנה על צידה וכדלקמן:
מה פליגי דרך שאלה היא מה זה אם שמואל פליג על הא דר' יוחנן שהרי הקופה רה''י היא כמו אבן דקאמר ר' יוחנן וקאמר הש''ס דלא פליג אלא כאן בשהפכה להקופה על צדה דמעתה אינה גבוה עשרה ולא הוי כמשתמש מרה''י לרה''ר וכאן באבן דקאמר ר' יוחנן בשלא הפכה על צידה והוי כמשתמש מרה''י לרה''ר להדיא וכל חד וחד אורחא דמילתא הוא דנקט דסתם אבן שהוא גבוה עשרה אין הופכין על צידה וסתם קופה שהיא גבוה עשרה הופכין אותה על צדה כשרוצין ליטול ממנה החפצים לפי שמונחין בחללה ואפי' היא מוטה על צדה נוחה היא להשתמש ואין נופלים החפצים מתוכה:
עקר אבן בר''ה וכו' מה את עבד לה. היכי את מדמת להאי דינא אם הוי כמשתמש מתוכה לרה''ר ומרה''ר לתוכה כשהניחה וחייב:
ומרה''ר לרה''ר אחרת. כלומר או דילמא דלא הוי אלא כמשתמש מרה''ר לרה''ר דעקירתה ממקום למקום אינו כמשתמש מתוכה ודינה כמטלטל ברה''ר עצמה דעד ד' אמות פטור:
נתן חמשה. דבר שהיא גבוה ה' טפחים ורחב ארבעה ונתנו ע''ג דבר שהוא גבוה חמשה ורחב ארבעה מה את עבד להאי דינא אם זה כמשתמש מרה''י לכרמלית או איפכא הוא שהרי כל גבוה מג' ועד עשרה ורחב ארבעה כרמלית הוא וא''כ הה' שהיו כרמלית עשאו עכשיו רה''י שהוא גבוה עשרה ורחב ד' והוי כמכרמלית לרה''י וכן מרה''י לכרמלית משכחת לה כגון שנטל האבן ה' שעל גבי ה' ונתנו ע''ג הארץ דהוי מרה''י לכרמלית:
מרה''י לרה''י אחרת. כלומר או דלמא כל כה''ג לא מיקרי כמשתמש מרה''י לכרמלית ומכרמלית לרה''י ולאסרו לכתחלה אלא דהוי כאלו מוציא ומשתמש מרה''י לרה''י אחר דאין בו שום איסור והכא נמי נתינת ה' על ה' או נטילה ממנה לאו כלום הוא. ולא איפשטו הנך בעיי:
משנה: הַמִּתְכַּוֵּין לְהוֹצִיא לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו פָּטוּר. לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו חַייָב. בֶּאֱמֶת הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בַּסִּינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ חַייֶבֶת שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בִּמְקַבְּלֵי פִיטְקִין כֵּן:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או על כתיפו. אפילו המשאוי למעלה מעשרה:
ר' יהודה אומר אף במקבלי פיתקין כן. אלו הרצים של המלך שמקבלין פיתקין ואגרות ונותנין אותן בתוך הכלי שתולה עליהן דרכו ג''כ להיות חוזר מלפניו ומלאחריו. ואין הלכה כר''י לפי שאין זה ראוי להיות חוזר כעין המשא שבין הסינר לבין החלוק שתמיד חוזר חלילה הוא:
חייב. שכן היה משא בני קהת במשכן שנאמר בכתף ישאו וכל המלאכות ממשכן ילפינן:
כלאחר ידו או ברגלו או בפיו או במרפקו. בתוך המרפק קוד''א בלע''ז או באזנו או בשערו וכל אלו אין דרך הוצאה בכך:
באפונדתו. הוא אזור חלול שמשימין בו מעות אם פיה למטה אין דרך הוצאה בכך אבל פיה למעלה הוי דרך הוצאה וכגון שהאזור היה תפור בבגדו או קשור עליו דאי לאו הכי מתחייב על האזור עצמו:
בין אפונדתו לחלוקו. לא הוי דרך הוצאה וכן בשפת חלוקו בהשפה של החלוק או של בגד ונקט חלוקו לפי שרוצה להטמינו או במנעלו או בסנדלו פטור שבכל אלו לא הוציא כדרך המוציאין:
מתני' המתכוין להוציא. איזה משאוי לפניו ובא לו לאחריו פטור שזה נתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה וכל שנעשה פחות מכוונתו אין בו חיוב. ואם נתכוין לאחריו ובא לו לפניו חייב שהרי נעשית יותר מכוונתו:
באמת אמרו. כל מקום שנאמר באמת הלכה למשה מסיני:
האשה חוגרת בסינר. שעושה אותו לחגור בו לצניעות ולפעמים תולה היא איזה דבר בו ובין שבא המשא הזה מלפניה ובין מלאחריה (חיי') שכן ראוי מתחלה לזה ודרכו להיות חוזר סביבותיה:
מתני' המוציא בין בימינו בין בשמאלו או בתוך חיקו. שהכל דרך הוצאה היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source