Shabbath
Daf 61b
משנה: הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע לְדוּגְמָא וְלִרְפוּאָה הוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת חַייָב עָלָיו בְּכָל שֶׁהוּא. וְכָל אָדָם אֵין חַייָבִין עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ אֵינוֹ חַייָב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁיעוּרוֹ:
Traduction
Si (la veille) on conserve un objet pour servir de semence, ou d’échantillon, deigma, ou de remède, et qu’on l’emporte le samedi, on est coupable, quelque petite que soit la part. Toute autre personne n’est coupable qu’en emportant la mesure légale. Si ladite personne (précitée) rapporte l’objet à la maison, elle n’est coupable qu’en portant la quantité légale.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המצניע לזרע ולדוגמא לרפואה. לדוגמא להראות זה לדוגמא לפני הקונים והתם בגמרא פריך למה לי למיתני המצניע ליתני המוציא לזרע ולדוגמא או לרפואה חייב בכל שהוא דהא ודאי א''צ שיעור אלא במוציא סתם אבל זה שטרח להוציא לכך אחשביה הוא ומתחייב בכל שהוא. ומשני מתני' דמיירי בשהצניעו מתחילה לכך ושכח למאי הצניעו והוציאו בשבת סתם וה''א דמכיון דשכח בטולי בטלה מחשבתו קמ''ל דאמרי' כל העושה מסתמא על דעת ראשונה הוא עושה:
וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו. הא קמ''ל דאע''ג דזה הצניעו ומתחייב בכל שהוא אין אדם אחר מתחייב בשביל מחשבתו של זה:
חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. הכא נמי פריך פשיטא דמכיון שחזר והכניסו נמלך הוא על מחשבתו הראשונה והרי הוא כשאר כל האדם וצריך שיעור אלא דמיירי שזה לא נמלך עליו כ''א אחר שהוציא זרקו לאוצר ומקומו ניכר הוא דמהו דתימא מכיון דמקומו ניכר אכתי במילתיה קמייתא קאי קמ''ל מדזרקו לאוצר בטולי בטל למחשבתו ולפיכך אם חזר והכניסו אינו חייב על הכנסה זו עד שיכניס כשיעור:
הלכה: הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע כול'. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בָעֵי. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. אוּמָּן בָּאוּמְנָתוֹ חַייָב. אָתָא רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא לְדֵיגְמָא. שֶׁכְּבָר נִתְפַּייֵס הַלּוֹקֵחַ. אֲבָל לְזֶרַע וְלִרְפוּאָה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא חַייָב. הִצְנִיעוֹ זֶה וְהוֹצִיאוֹ זֶה פָּטוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מְחַייֵב. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהוֹצִיאוֹ מִדַּעַת הַשִּׁינִי. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. אִם בְּשֶׁהוֹצִיאוֹ מִדַּעַת הָרִאשׁוֹן. דִּבְרֵי הַכֹּל חַייָב. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּסְתָם. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. חֲזָקָה. מִדַּעַת הַשֵּׁינִי הוֹצִיאוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. חֲזָקָה. מִדַּעַת הָרִאשׁוֹן הוֹצִיאוֹ.
Traduction
R. Jérémie dit que R. Yossé b. R. Hanina demanda: notre Mishna n’est-elle pas de l’avis exclusif de R. Juda, qui dit plus haut (1, 3): l’ouvrier sortant avec son outil de profession est coupable, comme ici ''celui qui conserve un échantillon'', tandis que R. Meir le permet? En effet, dit R. Juda b. Pazi au nom de R. Yossé b. R. Hanina, c’est conforme à R. Juda. Toutefois, fut-il ajouté, il se peut que ce soit aussi conforme à l’avis de R. Meir; quant à l’interdit de l’échantillon, c’est qu’il a été agréé par l’acheteur: ce qui lui donne plus de valeur; mais pour la semence, ou le remède, on est coupable, quelque petite que soit la mesure. Lorsqu’un individu conserve l’objet et qu’un autre l’emporte au dehors, le second n’est pas coupable, la mesure n’y étant plus; selon R. Simon b. Eléazar, il est aussi coupable. En quel cas cette discussion a-t-elle lieu? Si le second déclare l’avoir emporté de son propre mouvement, il est évident, selon l’avis de tous, qu’il y a dispense; s’il déclare l’avoir emporté selon le désir du premier, il est évident selon tous qu’il est coupable; c’est qu’il s’agit du cas où rien n’a été dit; les autres rabbins admettent alors la présomption que ce second l’a emporté de son propre mouvement, tandis que R. Simon b. Eliézer suppose la présomption qu’il l’a emporté d’après le désir du premier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יוסי בר' חנינה בעי. מי נימא דמתני' דקתני המוציא בשבת למה שהצניע לדוגמא מתחייב בכל שהוא דכר' יהודה היא דאתיא דקסבר אומן דרך אומנתו מתחייב לעולם אפי' בדבר שאין שאר כל אדם מתחייב עליו כדקתני בברייתא והובאה לעיל בפ''ק בהלכה ג' גבי לא יצא החייט במחטו וה''נ קס''ד דזה שמצניע לדוגמא או לדבר שדרכו בכך כמו זה שדרכו למכור דברים כאלו וכיוצא בו מתחייב הוא לעולם בכל שהוא ומטעמא דהוי כאומן דרך אומנתו וא''כ מתני' ר' יהודה היא דהא חכמים פליגי עליה התם וסבירא להו דלא מחלקינן בדין הוצאה בשבת. בין אומן דרך אומנתו ובין שאר כל אדם:
אתא ר' יהודה בר פזי. וקאמר בהדיא בשם ר' יוסי בר' חנינא דאוקי למתני' כר' יהודה ולא כר' ירמיה דקאמר בדרך בעיא בשמיה וכדמפרש לה איהו גופיה דלא אתיא הא דאמרי דכר' יהודה היא דוקא אלא לדין המצניע לדוגמא והוציאו:
שכבר נתפייס הלוקח. כלומר משום דמשמע שאפילו כבר נתפייס הלוקח בו אחר שראה לדוגמא זו מ''מ מתחייב זה לעולם עליו בכל שהוא וא''כ ע''כ דטעמא הויא משום שהוא כאומן בדרך אומנתו והלכך האי דלדוגמא לא מיתוקמא אלא אליבא דר' יהודה אבל הא דקתני לזרע ולרפואה ודאי ככ''ע אתיא שאפי' בכל שהוא מיתחייב דהני לא דמיין להאי דלדוגמא דבשלמא לדוגמא שייך שפיר למימר ביה שאף שהראה פנים אחת להלוקח ונתפייס בו עדיין מחזיקו זה בידו לראותו לדוגמא לאחר ומכיון דאמרי' דלעולם הוא מתחייב עליו בכל שהוא ואע''פ שעכשיו אינו מוציאו להראות לדוגמא וטעמא הואיל ולדוגמא קאי הוי כאומן דרך אומנתו וא''כ לא מיתוקמא אלא כר' יהודה אבל באינך הרי מכיון שהוציאו לזרע או לרפואה כבר אינו בידו שקיים מחשבתו ונתנו לזרע או לרפואה וברישא דאכתי לא איירי בחזר ונמלך בו או בגוונא אחריתא וכדפרישית במתני' ודאי לכ''ע מתחייב עליהן בכל שהוא:
הצניעו זה והוציאו זה. פלוגתא דחכמים ור''ש בן אלעזר הוא דלחכמים פטור האחר בכל שהוא ורשב''א מחייב כדתני בתוספתא פ''ט. ומפרש לה הש''ס מה אנן קיימין פלוגתייהו:
אם בשהוציאו מדעת השני. כלומר זה השני שהוציאו מדעתו הוא שהוציאו ולא על דעת הראשון שהצניעו לכך כזה ודאי לד''ה הוא פטור עליו שהרי אין בו שיעור ואיהו לא הוציאו על דעת מחשבתו של הראשון ואם בשהוציאו על דעת הראשון שחישב עליו להצניעו לכך בזה ודאי לד''ה חייב הוא כמו הראשון:
אלא כן אנן קיימין. לפלוגתייהו בהוציאו סתם דבהא פליגי דרבנן אמרי דחזקה שמדעת עצמו הוציאו השני ולא על מנת דעתו של הראשון ורשב''א ס''ל דמכיון שהוציאו סתם אמרי' חזקה שעל מנת דעת הראשון הוציאו ומתחייב בכל שהוא:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא כָּל שֶׁהוּא. 61b הָא טָהוֹר בֵּין חַי בֵין מֵת כַּגְּרוֹגֶרֶת. רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אוֹכְלִין טְהוֹרִין אֵין מְשַׂחֲקִין בָּהֶן. וְהָא כְתִיב הַֽתְשַׂחֶק בּ֖וֹ כַּצִּפּ֑וֹר. לֹא הֵיתֵר מִן כְּלָל אִיסּוּר הוּא. וְהָא כְתִיב כַּצִּפּ֑וֹר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁהִיא מְחוּסֶּרֶת שְׁחִיטָה כִּטְמֵיאָה הִיא.
Traduction
''Selon R. Juda dit la Mishna, le transport même d’une sauterelle vivante impure est interdit, etc.''. Si donc elle est pure, vivante ou morte, la mesure sera équivalente à une figue sèche. Son avis est conforme ici à ce qu’il dit ailleurs: avec les comestibles purs, il n’est pas permis de jouer. Mais n’est-il pas dit (Jb 40, 29): Plaisantes-tu avec lui comme un oiseau? Là, on n’indique pas qu’il soit permis de manger le cétacé en question, puisqu’il fait partie des poissons interdits (aussi peut-on s’en amuser). Mais, puisqu’il est dit comme un oiseau, ne peut-on pas en inférer que l’on plaisante avec l’oiseau? C’est que, dit R. Matnia, aussi longtemps que la cérémonie de l’égorgement n’a pas eu lieu, il est comme impur, ou interdit (et l’on peut s’en amuser).
Pnei Moshe non traduit
הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת. דרך בעיא היא אי נימא דהואיל ור' יהודה קאמר טמא דוקא א''כ תידוק מינה אבל טהור לעולם שיעורו כגרוגרת אפילו חי ופליג את''ק גם בטהור או לא. וקאמר דבחי טהור לא פליג וס''ל נמי שיעורו בכל שהוא והא דנקיט טמא ר' יהודה כדעתיה דס''ל אוכלין טהורין אין משחקין בהן דלא ניתנו אלא לאכילה:
והא כתיב התשחק בו כציפור ותקשרנו לנערותיך. וצפור טהורה משמע אלמא בר שחיקה הוא להנערים:
לא היתר מן כלל איסור הוא. כלומר מהיכא פשיטא דצפור טהורה היא ואי מדכתיב כל צפור טהורה תאכלו וכי לא היתר מכלל איסור הוא דשאר צפור מהטמאים אסור הוא לכם וצפור טהורה אני מתיר לכם א''כ משמע דטמא ג''כ נקרא צפור וקרא דאיוב בצפור טמא משתעי:
והא כתיב כצפור. בפת''ח תחת הכ''ף דמשמע כצפור הידוע ומסומן במה שכתוב אצלו ואין לך צפור מסומן בתורה אלא זה בלבד כל צפור טהורה וא''כ קרא לא קאי אלא על הצפור הטהור ואכתי ש''מ דמשחקין בטהורין:
א''ר מתנייה. מהאי קרא דאיוב לק''מ דאע''ג דמשמע דבצפור טהור משתעי מ''מ מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמאה היא לענין זה שניתן לשחוק בה דאכתי מחוסרת תיקון לאכילה היא וכי קאמר ר' יהודה אוכלין טהורין אין משחקין בהן בשאינן מחוסרין שחיטה וכגון חגבים טהורין שאינן טעונין שחיטה ואינן אסורין משום אבר מן החי ואע''ג דמיהת משום בל תשקצו אית ביה לאכלו כשהוא חי מ''מ הרי מותר לחתוך ממנו אבר ולאכלו ואע''פ שמדרך לרחצו ולאכלו אין זה נקרא מחוסר תיקון לאכילה ואין משחקין בו ולפיכך קאמר ר' יהודה חגב חי טמא שזהו ניתן לשחוק בו בחגב:
הדרן עלך פרק רבי עקיבא
Shabbath
Daf 62a
משנה: 62a הַמּוֹצִיא אוֹכְלִין וּנְתָנוֹ עַל הָאַסְקוּפָּה בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָם בֵּין שֶׁהוֹצִיאָם אַחֵר פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אַחַת. קוּפָּה שֶׁהִיא מְלֵיאָה פֵירוֹת וּנְתוּנָה עַל הָאַסְקוּפָּה הַחִיצוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁרוֹב הַפֵּירוֹת מִבַּחוּץ פָּטוּר עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקּוּפָּה:
Traduction
Si quelqu’un, emportant des comestibles, les pose sur le seuil de la porte (431)Emplacement intermédiaire, qualifié de Karmelith (ci-dessus, p. 4)., soit qu’il ait fini par les emporter au dehors, soit qu’un autre les y ait portés, il y a dispense, parce que le travail complet n’a pas eu lieu en une fois. De même, s’il dépose sur le seuil un panier plein de fruits, bien que la majeure partie des fruits soit au dehors, il y a dispense, n’ayant pas remis au dehors tout le panier.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוציא אוכלין ונתנו על האסקופה. והיא המשקוף התחתון שהדלת שוקף עליו ובאסקופה שהיא כרמלית מיירי וכגון שהיא גבוה משלשה ועד עשרה ורחבה ארבעה על ארבעה שזהו דין כרמלית:
פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת. שלא הוציא להדיא מרשות היחיד לרשות הרבים בבת אחת אלא שהניח בכרמלית ונמצא דהוי עקירה מרה''י והנחה בכרמלית וכשחזר והוציא הוי עקירה מכרמלית והנחה בר''ה ואין זה מרשות לרשות אבל אם לא הניחן על אסקופה אלא שהוציא מרה''י דרך האסקופה לר''ה חייב מכיון דלא נח בכרמלית דמהלך לאו כעומד דמי:
קופה שהיא מליאה פירות. והוציא את רובה ונתנה על האסקופה החיצונה שהיא לצד ר''ה והיא ר''ה כגון שאינה גבוה שלשה ורבים דורסין עליה:
אע''פ שרוב הפירות. שבתוכה הן מבחוץ הואיל והקופה עדיין מקצתה בפנים פטור עד שיוציא את כל הקופה לחוץ ואפילו בקופה מליאה חרדל שבודאי יש מהן הרבה שהן כולן מבחוץ אפ''ה פטור דקי''ל אגד כלי שמיה אגד דמכיון שהן מונחין בתוך הכלי עושה אותן הכלי כאלו חפץ אחד והרי מקצת הכלי עדין מבפנים ולפיכך לעולם הוא פטור עד שיוציא את כל הקופה:
הלכה: ב'. חִזְקִיָּה אָמַר. בְּקוּפָּה שֶׁלְקִישּׁוּאִים וְשֶׁלְדִּילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא. שֶׁמִּקְצַת הָאוֹכֶל מִבִּפְנִים וּמִקָצָתוֹ מִבַּחוּץ. אֲבָל בְּקוּפָּה שֶׁהִיא מְלֵיאָה פֵּירוֹת כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא מִמֶּנָּה כִגְרוֹגֶרֶת חַייָב. אָֽמְרִין. מִילְּתֵחהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סָרוּד שֶׁמִּקְצָתוֹ מִבִּפְנִים וּמִקָצָתוֹ מִבַּחוּץ. נָטַל מִיכָּן וְנָתַן לְכָאן פָּטוּר. אִם עֲקָרוֹ. עַד שֶׁיַּעֲקוֹר כּוּלּוֹ כָאַחַת.
Traduction
– Hiskia dit que la Mishna parlant ''du panier plein de fruits'', suppose un hotte pleine de courges ou de concombres, dont une partie des produits se trouve à l’intérieur et dont le reste passe au dehors; mais lorsque le panier est plein de fruits (432)C.-à-d. tous au dehors, quoique rattachés au panier., on est coupable, dès que l’on en a emporté la valeur d’une figue sèche. On dit que l’avis de R. Yohanan est opposé à celui de Hiskia, puisque R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: si, dans un panier à jour, une partie du contenu sort par les interstices et que l’on en prenne d’un côté pour le replacer de l’autre, on n’est pas coupables (433)Une partie se trouvant à l'intérieur.; si l’on a retourné le panier (434)Que l'intérieur soit au dehors., on n’est coupable que lorsqu’on a tout retourné d’un coup.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בקופה של קישואין ודלועין היא מתני'. דוקא במליאה קשואין ודלועין מיירי בסיפא דמתני' לפי שהן ארוכין ומשכחת לה שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו בחוץ והלכך לא מקרי הוצאה עד שיוציא את כל הקופה אבל בקופה שהיא מלאה בשאר פירות מכיון שהוציא מהן כגרוגרת לחוץ חייב ולא איכפת לן במה שמקצת הקיפה עדיין מבפנים הוא דקסבר אגד כלי לאי שמיה אגד:
אמרין. בני הישיבה דמילתי' דר' יוחנן פליגא על דחזקיה:
סרוד. היא עריבה ונזכר כמה פעמים במסכת כלים בפ''ה ובפט''ו סרוד של נחתומין:
נטל מכאן. מהפירות שמונחין במקצתו שמבפנים ונתן לכאן למקצתו שמבחוץ וכן איפכא פטור דקסבר אגד כלי שמיה אגד כדפרישית במתני':
אם עקרו. כלומר אפילו אם עקרו להסרוד או לאותן שמבפנים אינו כלום עד שיעקור לכולו כאחת והוציאו מרשות היחיד לר''ה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source