Shabbath
Daf 4b
הֶעָנִי חַייָב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וְהִיא 4b שֶׁתְּהֵא יָדוֹ שֶׁלְּעָנִי בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה לַקַּרְקַע. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בְּרָחוֹק מִן הַכּוֹתֶל ד'. אֲבָל אִם אֵינוֹ רָחוֹק מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה כַּרְמְלִית הוּא. רִבִּי לָּֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן כַּרְסָנָה. בְּשֶׁהָיוּ פָנָיו הֲפוּכוֹת לַפְּלַטְיָא. אֲבָל אִם הָיוּ פָנָיו הֲפוּכוֹת לַכּוֹתֶל כַּרְמְלִית הִיא.
Traduction
Ce pauvre est condamnable, non le maître'', dit notre Mishna. Toutefois ajoute R. Juda au nom de Samuel, il faut que la main du pauvre se trouve à une distance au-dessous de 10 palmes du sol (au-dessus de cette mesure; c’est un bien privé). R. Zeira y met pour condition que l’on soit loin du mur d’au moins 4 palmes, tandis qu’à une distance moindre, cette main est un intermédiaire se confondant avec le mur (non interdit). Selon R. Eléazar au nom de R. Simon Karsena, le pauvre est punissable lorsqu’il avait le visage tourné vers la place publique; mais s’il était tourné vers le mur (avec lequel il se confond par la proximité), c’était dans un lieu intermédiaire (non interdit).
Pnei Moshe non traduit
העני חייב וכו' והוא שתהא ידו של עני בתוך עשרה לקרקע. אבבא שניה דהרישא קאי פשט בעל הבית את ידו לחוץ וכו' בעל הבית חייב והעני פטור וקאמר שמואל דהא דבעל הבית מתחייב בנתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה וכו' הינו דוקא בשידו של עני בתוך עשרה לקרקע היא דכל למטה מעשרה רשות הרבים היא אבל אם היתה ידו למעלה מעשרה פטור הבעה''ב דלאו הנחה. וכן לא העקירה בר''ה הן ובבבא דרישא פשט העני את ידו לפנים וכו' בזה ודאי לא בעינן שתהא ידו של בע''ה בתוך עשרה דהא ביתא כמאן דמליא דמי:
ברחוק מן הכותל ארבעה. כלומר דבעינן נמי שיהא העני עומד ברחוק מן כותל הבית ארבעה טפחים שכל פחות מד' טפחים לכותל נחשב כצדי ר''ה וכקרן זוית הסמוכה לר''ה דלאו להלוך עבידא וכרמלית הוא דהויא:
בשהיו פניו. של העני הפוכות לפלטיא וכלומר דר' אלעזר מוסיף וס''ל דאע''פ שהוא רחוק מן הכותל ד' טפחים מ''מ בעינן נמי שיהא אחוריו להבית ופניו כלפי ר''ה דאז כשהבע''ה נותן לתוך ידו הוי כמוציא מרה''י לר''ה אבל אם היו פניו הפוכות להכותל מכיון דבינו לבין הכותל לא ניחא תשמישיה הרי ידו כנתונה בכרמלית היא:
רִבִּי חִסְדָּא בְשֵׁם אַשִּׁי. קָנֶה נָעוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ חַייָב. רַב אָמַר. תַּרְכּוֹס שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחַב ד'. הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מְנוֹרָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים וּפִירְחָהּ אַרְבָּעָה. הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ חַייָב. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא סוֹף דָּבָר מְנוֹרָה. אֶלָּא אֲפִילוּ קָנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְטַבֻּלָה נְתוּנָה בְרֹאשׁוֹ. הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ חַייָב.
Traduction
R. Hisda dit au nom d’Ashé (11, 2): lorsqu’un pieu haut de 10 palmes est planté sur la voie publique (et qu’il est surmonté d’une plate-forme de 4 palmes en largeur), il est interdit d’y apporter quelque chose de la voie publique, ainsi qu’à l’inverse. Rav dit: lorsqu’un siège qrono'' se trouve sur la voie publique, ayant 10 palmes de haut sur 4 de large, il est interdit d’emporter quelque chose de là sur la voie publique, comme à l’inverse. R. Oshia dit: lorsqu’un candélabre se trouve sur la voie publique, haut de 10 palmes et ayant un godet large de 4, il n’est pas permis d’y rien apporter de la voie publique, ni à l’inverse. R. Mena dit: ce n’est pas seulement pour un chandelier, mais pour un simple pieu planté sur la voie publique, haut de 10 palmes et surmonté d’une tablette ayant 4 palmes de large, qu’il est interdit d’en porter un objet sur la voie publique, ou à l’inverse.
Pnei Moshe non traduit
ר' חסדא בשם אשי קנה נעוץ בר''ה גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ולכאן. כצ''ל והכי גריס להא לקמן בסוף הלכה דהרי מכיון שאין כאן רחב ד' לא מיקריא רשות בפ''ע. ומקום פטור הוא ומותר להשתמש ממנו לרה''י וכן לר''ה. וגי' העתקת הספרים נשתבש אגב הא דלקמן:
תרבוס שהוא עומד בר''ה. תרבוס הוא כלי של עור כעין ארגז ובמשנה פכ''ד דכלים שלשה תרבוסין הן וקמ''ל דאע''ג דכלי הוא מכיון שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה כרשות בפ''ע הוא ואם הוא עומד בר''ה המשתמש מת כו לר''ה כמשתמש מרה''י לר''ה וכן מר''ה לתוכו. וכן אתה אומר במנורה:
ופרחה. שעושין בגוף המנורה בראשו כעין פרח:
לא סוף דבר מנורה. לאו דוקא מנורה שרחבה היא נראית אלא אפי' קנה בר''ה גבוה עשרה וטבלא נתונה בראשו והיא רחבה ארבעה כרשות בפ''ע היא:
מְנַיִין לְמַעֲלָה מֵי' שֶׁהִיא רְשׁוּת אֲחֶרֶת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְנֽוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפּוֹרֶת אֲשֶׁר עַל אָרוֹן הָעֵדוּת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים. וְכָתוּב. אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן הַשָּׁמַ֔יִם דִּיבַּרְתִּי עִמָּכֶֽם: מַה דִיבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן רְשׁוּת אֲחֶרֶת אַף דִּיבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן רְשׁוּת אֲחֶרֶת. וַאֲרוֹן לֹא תִשְׁעָה טְפָחִים הוּא. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. מְנַיִין לַכַּפּוֹרֶת שֶׁהוּא טֶפַח. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה בַּר שְׁמוּאֵל. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ נָֽתְנָה הַתּוֹרָה מִידַּת אוֹרְכוֹ וְרוֹחְבוֹ וְנָֽתְנָה שֵׁעוּר קוֹמָתָן. חוּץ מִן הַכַּפּוֹרֶת שֶׁנָּֽתְנָה הַתּוֹרָה מִידַּת אוֹרְכָהּ וְרָחְבָּהּ וְלֹא נָֽתְנָה שֵׁיעוּר קוֹמָתָהּ. תְּלַמְּדֶינָּהּ מִכְּלִי קָטוֹן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב. מַה כָאן טֶפַח אַף כָּאן טֶפַח. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב: מַה כָאן כָּל שֶׁהוּא אַף כָּאן כָּל שֶׁהוּא. מַאי כְדוֹן. רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר. פְּנֵי. וְאֵין פְּנֵי פָּחוּת מִטֶּפַח.
Traduction
D’où sait-on qu’au-dessus de 10 palmes (19)Jér., (Suka 1, 1) ( 51d). l’espace est considéré comme différent? Selon R. Abahou au nom de R. Simon b. Lakish, on le déduit de ce qu’il est dit (Ex 25, 22): C’est là que je te donne rendez-vous, et je te parlerai de dessus le propitiatoire qui est placé au-dessus de l’arche du témoignage, entre les 2 chérubins; et il est dit aussi (Ex 22, 19): Vous avez vu vous-mêmes que je vous ai parlé du haut du ciel. Or, de même que la parole émise dans ce second verset émane d’un autre domaine (du ciel), il en sera de même pour ce que dit le 1er verset, parlant de l’arche sainte (bien que celle-ci ait à peine 10 palmes, c’est un autre domaine). -Mais ne sait-on pas, par les mesures bibliques, que l’arche avait seulement 9 palmes (non 10)? En effet, répondit l’école de R. Yanaï, on y ajoute le palme pour la hauteur du propitiatoire. D’où sait-on cette dernière mesure, demande R. Zeira? C’est que, dit R. Hanania b. Samuel, pour tous les ustensiles du sanctuaire la loi a fixé les mesures de longueur et de largeur, ainsi que leur hauteur (ou épaisseur), sauf qu’elle a omis ce dernier point pour le propitiatoire, que l’on peut connaître par déduction du plus petit ustensile employé au sanctuaire. Il est dit (Ex 25, 25): Tu feras à la table une bordure d’un palme tout autour. Or, comme celle-ci avait un palme d’épaisseur, c’était sans doute aussi celle du propitiatoire; ou peut être il faut la déduire de ce qu’il est dit (ib.): Tu feras une couronne d’or autour de cette bordure, laquelle était fort mince. Il faut donc déduire la mesure d’un palme du propitiatoire de ce qu’il est dit (Lv 4, 17): Sur la face du propitiatoire, où le mot face implique un espace d’au moins un palme.
Pnei Moshe non traduit
מנין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת. דאמרינן עד עשרה באויר ר''ה כר''ה היא ולמעלה מקום פטור הוא וכן להא דאמרינן בכל דוכתי מחיצה גבוה עשרה ומנין:
מה דיבור שנאמר להלן. כי מן השמים דברתי עמכם ורשות אחרת נקראת דכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ומעולם לא ירדה השכינה למטה מעשרה הרי מרשות אחרת דיבר:
אף דיבר שנאמר כאן. במעל הכפורת רשות אחרת שהיה הדיבור מלמעלה מעשרה:
וארון לא תשעה טפחים הוא. דהא כתיב ואמה וחצי קומתו ואמה בת ששה היא:
בכפורת טפח. עם הטפח של הכפורת הרי כאן עשרה:
ולא נתנה שיעור קומתה. שהוא מדת עוביה וזה אינו מפורש בכתוב:
תלמדינה מכלי קטן שבמקדש. והוא המסגרת של השלחן דכתיב ביה ועשית לו מסגרת טפח סביב:
או אינו. אלא דילפינן מן הזר שלו כדכתיב ועשית זר זהב ולא היה אלא כל שהוא:
מאי כדון והשתא מנלן דהכפרת היה טפח:
פני. דכתיב על פני הכפרת קדמה ואין פנים פחות מטפח:
Shabbath
Daf 5a
רִבִּי יוּסֵי בָעֵי. אִילּוּ מִגְדָּל הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת גָּבוֹהַּ כַּמָּה. שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לַבַּיִת וּמִן הַבַּיִת לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְרַבֵּעַ לָהֶן אֶת הָרוּחוֹת אֲנָן קַייָמִין. נִיחָא כְמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת שִׁשָּׁה. 5a בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. וָאָרוֹן לָאו שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה הוּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. חַד יְלִיף לָהּ מִן אָרוֹן. וְחוֹרָנָה יְלִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת. וְלָא יָֽדְעִין מָאן יְלִיף לָהּ מִן אָרוֹן וּמָאן יְלִיף לָהּ מִן עֲגָלוֹת. מִסְתַּבְּרָה דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי יְלִיפִין לָהּ מִן אָרוֹן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. וְכַפּוֹרֶת טֶפַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק יְלִיף לָהּ מִן הָעֲגָלוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. מְנַיִין לָעֲגָלוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וַאֲפִילוּ תֹאמַר גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. וְלֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי נְחֶמְיָה. צָב כְּמִין קַמָרֳסְטָא הָיוּ. אִילּוּ חוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה. שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מוֹשִׁיטִין אֶת הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ תְּרוּטוֹת הָיוּ.
Traduction
R. Yossé demanda comment il se peut que l’on déduise de l’arche la distinction des domaines? S’il y avait dans la maison une tour, fut-elle très haute, serait-elle distincte et ne pourrait-on pas en emporter des objets dans la maison, ou à l’inverse? Pour l’arche, c’est différent, parce que l’on a commencé par la placer sur la voie publique au moment de chercher les 4 points cardinaux pour fixer le camp. Cette déduction est juste après celui qui admet que toutes les coudées énoncées pour le sanctuaire ont 6 palmes (ce qui fait pour l’arche 9); mais, d’après celui qui admet seulement pour la coudée 5 palmes, l’arche qui mesurait une coudée et demie n’aurait eu que 7 palmes et demi (et non 9)? R. Jacob b. Aha répond que R. Yanaï et R. Simon b. Yoçadaq diffèrent d’avis à ce sujet: l’un déduit le chiffre de 10 palmes de l’arche; l’autre le déduit des chariots (ci-après). Il faut croire que c’est R. Yanaï qui tire la déduction de l’arche, puisque c’est aussi lui qui dit d’ajouter la hauteur d’un palme du propitiatoire à celle de l’arche (9+1=10); et c’est R. Simon qui a recours à l’autre déduction. R. Zeira demanda: d’où sait-on que les chariots avaient une hauteur de 10 palmes? D’ailleurs, répliqua R. Yossa, en admettant même qu’ils avaient 10 palmes en hauteur, comment conclure de là à une distinction des domaines? R. Néhémie n’a-t-il pas enseigné qu’ils étaient couverts en forme de boite percée (20)''Selon Schönhak, à ce mot, le terme employé ici dérive par corruption de kamara dans le sens de voûté, couvert, comme on le retrouve au Midrash Rabba sur l'Exode sect. 12; Sifri, section nassô, ch. 44; Midrash Hazith, Ct 6, 4.''; or, s’il existait une cavité sur la voie publique, fut-elle haute de 10 palmes et large de 4? il est certain que l’on pourrait y porter des objets de la voie publique, et vice versa. C’est qu’au moment de passer les poutres d’un chariot à l’autre, les couvercles étaient levés qurhte, en dehors.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי בעי. על הא דיליף מהארון וכפרת דמעתה אלו מגדל שהיה עומד בתוך הבית וגבוה כמה שמא תאמר שאינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומהבית לתוכו דרשות בפ''ע הוא בתמיה דהא מכיון דילפית מהארון שהיה במשכן א''כ וכי נימא נמי במגדל העומד בתוך הבית כן:
אלא בשעה שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין. כלומר אלא דבלאו הכי אין לנו ללמוד מהכתוב הזה על פני הכפרת כלום דלאו ללמדינו מדת קומת הכפרת בא אלא משום דכתיב ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים ולהורות בענין הזאות מרבוע הרוחות הוא בא שמזה אחת למעלה וזהו על פני הכפרת קדמה ושבע למטה וכדמפרש במתני' בפ''ה דיומא כמצליף ובענין זה אנן מפרשין להכתוב הזה ולא מצינו ללמוד משם מדת קומת הכפרת:
ניחא. השתא מהדר לעיל דאף למאי דיליף מארון וכפרת הניחא למ''ד בפי''ז דכלים דכל אמות שהיו במקדש באמת בת ששה טפחים הן ברם כמ''ד באמת בת חמשה הן א''כ לדידיה וארון לאו שבעה טפחים ומחצה הוא דאמה וחצי קומתו כתיב ולא מצית למילף גבוה עשרה מהארון וכפרת:
חד יליף לה מן ארון. דס''ל כמ''ד באמת בת ששה ואידך דס''ל כמ''ד בת חמשה יליף מן עגלות שהיו במשכן ולקמן בעי מנין שהן גבוהות עשרה:
ולא ידעין. אנחנו מאן יליף לה מן ארון וכו' אלא דמסתברא דבית ר' ינאי הן דילפין לה מן ארון דבית ר' ינאי מתרצין לעיל דעם הכפרת טפח היא חשבון העשרה דילפינן מהארון:
ר' זעירא בעי. על הילפותא מהעגלות דמנין שהיו גבוהות עשרה הא אינו מפורש לנו מן הכתוב:
אמר ר' יוסי ואפילו תאמר שהן גבוהות עשרה. דהכי גמירי לה מ''מ קשיא היכי ילפינן מינייהו דגבוה עשרה ורחב ארבעה רשות בפני עצמו מיקרי דהא ולא כן תני ר' נחמי' עגלות צב כתיב מלמד שהיו מכוסין כד''א בצבים ובפרדים וכמין קמרסטא היו ולשון המשנה בפט''ז דכלים הוא כסוי קמטרא טהור והוא כעין תיבה העשויה לשמירת הבגדים והא אנן ממה דהוה במשכן הוא דילפינן וא''כ בעגלות כאלו דרך פתחיהן היו משתמשין בהן ולא מצית למילף מינייהו אלא דין החור בכותל שהוא סמוך לר''ה כדמסיק ואזיל להקושיא:
אילו חור בר''ה וכו' שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לר''ה ומר''ה לתוכו. כלומר דודאי אסור הוא דבחור כה''ג שהוא בכותל הסמוך לר''ה כ''ע מודים שאסור להשתמש מתוכו לר''ה וכגון זה הוא דמצינו למילף מהעגלות שהיו משתמשין מפתחן והן גבוהות עשרה ורחבן ד' והוי כעין חור בר''ה כמו כן אבל אכתי היאך ילפינן משם לדבר העומד בר''ה גבוה עשרה ורחב ארבעה שאסור להשתמש מעל גביו לר''ה ומר''ה לעל גביו דהא כעין זה לא היו משתמשין בהן ולא הוה במשכן:
אלא וכו'. כלו' אלא אימא הכי שבשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו לסדר עליהן תרוטות היו פתוחות למעלה לפי ארכן ורחבן כדי שיכולין לסדרן יפה והשתא אם היו גבוהות עשרה שפיר הוא דילפינן מהעגלות לדבר גבוה עשרה ורחב ד' בר''ה שאסור להשתמש מעל גבו לר''ה ומר''ה לעל גבו דהכי הוה במשכן:
תרוטות. מלשון המשנה דפ''ב דמדות ולא היו תרוטות אלא מוקפות:
שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה רַבָּנִן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִשֵּׁם שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה אַחַת. רַב שָׁאַל לְרִבִּי. נָתַן לוֹ אֶחָד חֲבִילָה עַל כְּתֵיפוֹ וְשָׁכַח וְהוֹצִיאָהּ. בְּמַחְזוֹרָא תִּנְייָנָא. אָמַר לֵיהּ. חַייָב. שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לְאוֹתָהּ. סָבַר רִבִּי. כֵּיוָן שֶׁעָקַר אֶת רַגְלָיו כְּמוֹ שֶׁעָקַר אֶת הַחֵפֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק וְקִידֵּם וּקְלָטָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד מָהוּ. וְלֹא רִבִּי הוּא. דְּרִבִּי עֲבַד אֲוֵיר מְחִיצוֹת כְּמַמָּשָׁן. לֹא צוֹרְכָא דְלֹא הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְזָרַק וְקִידֵּם וּקְלָטָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מָהוּ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. רִבִּי פּוֹטֵר עַד שָׁעָה שֶׁתָּנוּחַ.
Traduction
Tous deux sont dispensés des peines'', dit notre Mishna. R. Jacob b. Aha dit au nom de Hiskia, ou les rabbins au nom de R. Yohanan, que ce travail n’est pas condamnable, parce qu’il a été fait par deux. Rav demanda à Rabbi: si quelqu’un vous met une charge sur le dos et que, par oubli, on la transporta au dehors, est-il coupable? Lorsque, dans une seconde étude Rabbi revint à ce sujet, il dit à Rav que ce cas est condamnable, parce qu’il ne ressemble pas à celui du travail accompli par 2 personnes, Rabbi supposant que le déplacement personnel équivaut ici au transport. Selon l’avis de Rabbi, lorsqu’en se trouvant sur la voie publique on jette un objet et qu’on le rattrape au-dessus de l’air de la propriété privée, est-il considéré comme tombé (et entraînant le délit), ou non? Certes, puisque c’est Rabbi qui considère l’air d’un enclos comme rempli (ou dépôt fictif). Ce n’est pas sur ce cas que porte la question, mais sur le suivant: lorsqu’en se trouvant sur la voie publique un jette un objet et qu’en sautant on le rattrape aussitôt sur la même voie, quelle sera la règle? On trouve que, selon Rabbi, il y a dispense jusqu’à ce que l’objet jeté ait reposé dans un autre domaine.
Pnei Moshe non traduit
שניהם פטורין. קתני במתני' בבבות דהסיפא ומפרש ר' יעקב בשם ר' יוחנן משום דזה כשנים שעשו מלאכה אחת וכדפרישית במתני':
נתן לו אחר חבילה. של איזה משאוי על כתיפו והוא ברה''י ושכח והוציאה דאיהו לא עביד עקירת החפץ אלא עקירת הגוף מהו:
במחזרה תניינא. במהדורא בתרא של רבי השיב וא''ל שהוא חייב:
שאינו דומה לאותה. ששנינו שאם נתן הבע''ה לתוך ידו של העני הפשוטה לפנים והוציא שניהן פטורין וכדמפרש הש''ס לטעמיה:
סבר רבי כיון שעקר את רגלו כמו שעקר את החפץ. דעקירת גופו מרה''י כעקירת חפץ ממקומו דמי אבל ידו דמתני' בתר גופא גריר והוי כהאי רשות שהוא עומד בתוכו:
על דעתיה דרבי. ובעי הש''ס אליבא דרבי דס''ל לענין עקירה אמרי' עקירת גופו כעקירת חפץ הוא אם לענין הנחה נמי נימא הכי וכגון שהיה עומד בר''ה וזרק נגד הרה''י וקידם היא וקלט לרה''י כלומר שקלט את החפץ מהכותל שהוא לרה''י שיונח שם מהו אם מחשבינן להא כהנחה ברה''י:
ולא רבי הוא. ומתמה הש''ס על השואל וכי לא אליבא דרבי אתה שואל והא רבי עביד אויר מחיצות כממשן כדאמרינן לעיל גבי היה עומד בר''ה וקלט גשמים מאויר מחיצות והכא נמי מכיון שזה קלט החפץ מאויר מחיצה של רה''י הרי זה כהנחה ברה''י ממש:
לא צורכה דלא וכו'. כלומר ולא צריכה להבעיא אלא בכה''ג שאם היה עומד ברה''י וזרק ורץ לר''ה וקידם וקילטה שם מהו מי אמרי' דהנחה זו כמו הנחה בר''ה וחייב:
אשכח תני. בברייתא בהדיא דרבי פוטר בזה עד שתניח מאליה בר''ה דהנחה כזו מחמת שקידם וקילט לתוך ידו לאו הנחה בר''ה היא:
אָמַר רִבִּי אָבוּן. רִבִּי וּבֶן עַזַּאי וְרִבִּי עֲקִיבָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי עֲבַד אֲוֵיר מְחִיצוֹת כְּמַמָּשָׁן. בֶּן עַזַּאי עֲבַד אֲוֵיר כַּרְמְלִית כְּמַמָּשָׁהּ. רִבִּי עֲקִיבָה עֲבַד אֲוֵיר רְשׁוּת הָרַבִּים כְּמַמָּשָׁהּ.
Traduction
R. Abin dit: les 3 opinions exprimées par Rabbi (21)Il est interdit de jeter un objet de la voie publique sur le même domaine, en passant par une maison privée., Ben-Azaï (22)Il permet de jeter d'une maison privée sur la voie publique en passant par un intermédiaire. et R. aqiba (23)Il défend de jeter d'une propriété privée à l'autre, en traversant la rue. sont conformes; Rabbi considère l’air se trouvant au-dessus d’un enclos comme plein (et ce qui le traverse a là un repos fictif); Ben-Azaï considère de même l’air d’une place intermédiaire; enfin, R. aqiba attache une égale valeur à l’air de la voie publique.
Pnei Moshe non traduit
שלשתן אמרו דבר אחד. לענין דאויר הרשות כרשות עצמה דמי:
רבי וכו'. הא דאמרן:
בן עזאי וכו'. כדלעיל להאי מ''ד דבזורק דרך כרמלית פליגי בן עזאי ורבנן:
ר''ע עביד אויר ר''ה כממשה. כהאי דתנינן בריש הזורק מרה''י לרה''י ור''ה באמצע ר''ע מחייב וחכמים פוטרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source