Shabbath
Daf 49b
רִבִּי בָּא בַּר חִייָא בַּר אַשִּׁי. זֶה שֶׁרוֹקֵק מַבְלִיעוֹ בִכְסוּתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַשִּׁי. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר. רוֹקֵק וְשָׁף. וְחָרָנָה אָמַר. אֵינוֹ רוֹקֵק וְשָׁף. מַה פְלִיגִין. בּשֶׁאֵין שָׁם פְּסֵיפָס. אֲבַל יֵשׁ שָׁם פְּסֵיפָס רוֹקֵק וְשָׁף. רָקַק וְהִפְרִיחָתוֹ הָרוּחַ חַייָב מִשּׁוּם זוֹרֶה. 49b וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְחוּסַּר לָרוּחַ חַייָב מִשּׁוּם זוֹרֶה.
Traduction
R. Aba b. Hiya b. Ashé dit: on peut cracher dans son mouchoir, sans se préoccuper de la compression de l’étoffe mouillée en la serrant plus tard. Selon lui, il y a divergence d’opinion à ce sujet entre R. Hiya le grand et R. Simon b. Rab: l’un permet de cracher à terre, puis de l’écraser du pied; l’autre le défend. En quel cas discutent-ils? lorsqu’il n’y a pas de pierres plates; yhfosi, mais si le sol est bien pavé, tous le permettent (346)On ne craint pas alors de niveler une cavité par la pression du pied.. Si ayant craché, un vent assez fort a dispersé le tout, on est coupable d’avoir tamisé, comme en général on est coupable de ce fait pour tout ce qui mis au vent a été pulvérisé.
Pnei Moshe non traduit
זה שרוקק. ואינו רוצה שיונח על הקרקע מבליעו בכסותו ואינו חושש משום כיבוס דדבר מיעוט הוא:
איתפלגון. ברוקק על הארץ:
חד אמר רוקק ושף. ברגלו ואידך אמר כשרוקק אינו שף ובמה פליגין כשאין שם פסיפס והוא רצפה של אבנים דמר חייש משום אשווי גומות ומר לא חייש דכדרכו הוא עושה ולא מתכוין לכך אבל אם יש שם פסיפס לד''ה רוקק ושף ולא חיישינן לזה שמחליק הרצפה ע''י כך:
רקק. כנגד הרוח והפריחתו הרוח להרוק חייב משום זורה:
וכל דבר שהוא מחוסר לרוח. כלומר שע''י הרוח הוא נעשה ובלתי הרוח לא היה נעשה ה''ז חייב משום זורה:
וְהַבּוֹרֵר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. יֵשׁ שֶׁהוּא בוֹרֵר צְרוֹרוֹת כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ מִתְחַייֵב. יֵשׁ שֶׁהוּא נוֹטֵל כִּגְרוֹגֶרֶת וּמִיָּד מִתְחַייֵב. הֵיךְ עֲבִידָה. הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי כְרִי וּבָרַר צְרוֹרוֹת כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ מִתְחַייֵב. נָטַל לְתוֹךְ יָדוֹ כִּגְרוֹגֶרֶת וּבִירֵר חַייָב.
Traduction
Trier'' est un travail capital. Il peut arriver, dit R. Judan, que l’on trie les mottes de terre du blé toute la journée sans que l’on soit coupable (le triage ayant été inachevé et laissant de la terre); d’autre fois, il suffit pour être coupable d’en avoir pris l’équivalent d’une grosse figue; et ceci a lieu lorsque la petite quantité prise a été complètement triée et débarrassée. Sur ce qu’il est dit ailleurs (347)(Betsa 1, 10) ( 60d). que, selon Shammaï, on trie le comestible seul et on le mange, tandis que Hillel permet de trier selon l’ordinaire au jour de fête,
Pnei Moshe non traduit
יש שהוא בורר וכו'. כדמפרש ואזיל היך עבידה שאם היה יושב ע''ג כרי של תבואה אפי' בורר ממנו צרורות כל היום אינו מתחייב שהרי אינו מתקנו כלום שא''א לו לברור כל הצרורות שבכרי אבל אם נטל לתוך ידו כשיעור גרוגרת ובירר הצרורות ממנו חייב שזה הוא מתקנו לגמרי והוי בורר ומתחייב בכגרוגרות:
רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּי מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת עַל דְּבֵית הִלֵּל שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב. וְהָכָא חַייָב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲבָה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. לָמָּה. שֶׁהוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בְיוֹם טוֹב. לֹא הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בַּשַּׁבָּת.
Traduction
R. Yona demanda: en agissant ainsi le samedi, selon l’avis de Shammaï, serait-on passible du sacrifice de péché, ou non? Certes, répondit R. Yossa, et pourquoi ne le serait-on pas, puisque si l’on avait agi, le samedi, selon ce qu’Hillel autorise pour le jour de fête (le triage ordinaire), on serait coupable; il en sera donc de même, selon Shammaï, même en ne retirant le samedi que le manger seul. R. Mena dit: mon père R. Yona s’est exprimé ainsi avec juste raison, sa question se référant seulement à l’avis de Shammaï, et il s’agit de savoir si ce que Shammaï permet le jour de fête est simplement un triage modifié, lequel serait interdit le samedi; si au contraire l’extraction du manger n’est pas un triage, on le permettait aussi ce jour.
Pnei Moshe non traduit
רבי יונה בעי וכו'. הך בעי קאי על מתני' דפרק קמא דביצה הבורר קטנית ביום טוב דפליגי בית שמאי ובית הלל דבית שמאי סברי בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה וגרסי' להסוגיא לקמן שם עד מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן:
עשה כן בשבת על דעתיה דבית שמאי. לבית שמאי דסברי ביום טוב בורר אוכל מתוך הפסולת הוא דמותר אבל לא הפסולת מתוך האוכל ואם בורר פסולת מתוך האוכל בשבת מהו שיהא חייב לדברי בית שמאי:
אמר ליה ר' יוסי. מאי תיבעי לך ולמה לא יתחייב שהרי אילו עשה כן בשבת לדעתייהו דבית הלל והיינו מה דאסרו ב''ה בי''ט בטבלא ובנפה ובכברה ואם עשה כן לדידהו בשבת שמא אינו חייב וא''כ הכא נמי לב''ש מה שאוסרין בי''ט אם עשה כן בשבת חייב:
א''ר מנא יאות א''ר יונה אבא. שפיר היא דקא מיבעיא ליה אליבא דב''ש משום דלא אתיא הך ספיקא אלא אליבא דידהו ולמה לפי שמצינו דלב''ש יש ברירה שהוא מותר כגון ברירת אוכל מתוך הפסולת ויש שהוא אסור כגון ברירת פסילת מתוך האוכל. והשתא איכא למיבעי אי נימא שהותר מכלל ברירה בי''ט דוקא אבל לא הותר מכלל ברירה בשבת וא''כ לדידהו אפי' בבורר אוכל מתוך הפסולת איכא לספוקי שאם עשה כן בשבת יתחייב או דילמא מכיון שהותרה בכה''ג בי''ט א''כ בשבת אסור הוא אבל לא יתחייב עליה. והיינו דבעי ר' יונה ולא כס''ד דר' יוסי שעל פסולת מתוך האוכל הוא דקא מיבעיא ליה אליבא דבית שמאי בשבת והשתא ליכא למיפרך כדפריך תיפשוט מהא דבית הלל להא דבית שמאי דהא ליתא דאי בנפה ובכברה בודאי לכ''ע מתחייב בשבת ואם הוא בורר כדרכו ולאכול מיד אפי' בשבת מותר כי קא מיבעיא ליה לבית שמאי ואהך גוונא דהתירא לבית שמאי ביום טוב מיבעיא ליה אם עשה כן בשבת וכדאמרן:
Shabbath
Daf 50a
בִּירֵר אוֹכְלִים מִתּוֹךְ אוֹכְלִים. חִזְקִיָּה אָמַר. חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פָּטוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עַל חִזְקִיָּה. דְּאָמַר. בּוֹרֵר וְאוֹכֵל בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ עַל הַשּׁוּלְחָן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ אוֹרְחִין אוֹכְלִין רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה. וְהָתַנֵּי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבוֹר אֶת כָּל אוֹתוֹ הַמִּין. אִם עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בַּשַּׁבָּת חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְמָקוֹם אֶחָד חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אֲפִילוּ עִיגּוּלִין מִן גַּוְא עִיגּוּלִין. אֲפִילוּ רִימּוֹנִים מִן גַּוְא רִימּוֹנִים. אוֹ כֵינִי. אֲפִילוּ בְּנֵי נַשׁ מִן גַּו בְּנֵי נַשׁ. 50a מַיי כְדוֹן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי לְהָדָא דְרִבִּי אִימִּי. דְרִבִּי אִימִּי הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין. אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן תּוּרְמוֹסִין וּפַסִילִייָן. אֲמַר לוֹן. הָבוֹן דַּעְתֵּיכוֹן דַּאֲתוֹן מֵיכוֹל קִינְסָייָא בְסוֹפָא.
Traduction
Choisir certains produits au milieu d’autres est aussi défendu, selon R. Hiskia; selon R. Yohanan, on n’est pas coupable en ce cas. Mais n’y a-t-il pas un enseignement qui dit (348)Tossefta sur ce, ch. 17., à l’opposé de Hiskia, que l’on peut trier et mettre sur la table ce que l’on va manger aussitôt? Cette autorisation est justifiée, dit R. Aboun b. Hiya au nom de R. Samuel b. Isaac, au cas où l’on a des hôtes, qui mangent au fur et à mesure de la présentation des produits. Ainsi, l’on a enseigné: ce triage pour l’usage immédiat est permis, à condition de ne pas se mettre à choisir une seule espèce dans tout le reste (triage alors très évident). Lorsque par erreur on aura extrait toute cette espèce, le samedi on sera coupable: selon l’avis de Hiskia, on l’est, parce que le triage ordinaire est un acte coupable le samedi; selon R. Yohanan on l’est, parce que l’action de mettre en un seul coin toute l’espèce extraite est défendue. Puisque Hiskia défend même de trier le manger seul, il défend aussi de choisir un gâteau de figues parmi d’autres, ou de grenades dans un tas semblable; et, s’il en est ainsi, il serait même défendu de choisir un homme au milieu de ses pareils. Quel est l’avis (celui de Hiskia, ou celui de R. Yohanan) qui sert de règle? Tous approuvent la conduite de R. Amé: comme il eut un jour des hôtes, il leur offrit des lupins qermo'' non épluchés, ni triés, et leur dit de faire attention de ne pas avaler la partie ligneuse du bout (349)Ce fait prouve la défense de trier, même pour la table..
Pnei Moshe non traduit
בורר אוכלין מתוך אוכלין. שיש לפניו שני מיני אוכלין ובירר זה מתוך זה:
חזקיה אמר חייב דזה הוי כבורר ור' יוחנן אמר פטור אבל אסור:
מתניתא. ברייתא פליגי על דחזקיה דתני בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן וא''כ משמע דאוכל מתוך אחר לאו כבורר הוא דהא קאמר ומניח על השולחן דבשלמא לר' יוחנן ל''ק דקתני בורר לכתחלה משום דמצינן לשנויי דכי קאמר רבי יוחנן אוכל מתוך אוכל פטור אבל אסור בבורר ומניח הכל ואינו אוכל מיד וברייתא דקתני בורר ואוכל הלכך מותר ומה שנשאר מניח על השולחן ולאכלו אח''כ אלא לחזקיה דסבירא ליה כל בורר הוא חייב ואפי' באוכל מתוך אוכל וא''כ משמע דאף לאכול הוא מחייב דקס''ד דאף אוכל מתוך אוכל כדי לאכול מיד הוא מחייב והשתא היכי מוקי להאי ברייתא דמתיר אפי' לכתחלה:
תיפתר וכו'. כלומר אמר לך חזקיה לדידי נמי בבורר ואוכל מיד מותר וכי קאמינא דכל בורר חייב הוא בבורר ומניח וברייתא דקתני בורר ומניח על השלחן לאו להניחו לאח''כ הוא דקאמר אלא כגון שהיו אורחין אצלו ומה שמניח על השלחן הן אוכלין ראשונה ראשונה ובכה''ג הכל כבורר ואוכל מיד הוא ומודינ' בזה דמותר:
והתני. כלומר והך ברייתא דתני ובלבד שלא יבור את כל המין ממין אחר ואם עשה כן בשבת חייב הכי מתרצית לה תרווייהו. וקאמר הש''ס דעל דעתיה דחזקיה בפשיטות מיתרצא שכן הבורר כדרכו בשבת מין זה ממין אחר ואינו אוכלו מיד חייב ולדעתיה דר' יוחנן הכי מתרצינן להא דקתני ואם עשה כן בשבת חייב שכן הבורר כדרכו במקום אחר וכלומר שבורר הוא ומניחו במקום אחר לגמרי ואינו אוכל כלום היום ממנו חייב הוא וכי קאמר ר' יוחנן פטור באוכל ממנו אבל לא את הכל וברייתא מיירי במניח הכל במקום אחר:
על דעתיה דחזקיה אפי' עיגולי. דבילה הלבנים מתוך השחורים ואפילו רמונים מתוך רמונים וכלומר אפי' באלו שהן גדולים וניכרין מיד הוי כבורר:
או כיני. אם כן אפי' בני נש מן גו בני נש יהיה אסור לברר ולקרוא אותם בתמיה ודרך גוזמא קאמר:
מאי כדון. ומאי הוי עלה דברירה וקאמר דכ''ע מודים להדא דר' אימי דלקמיה שהיו לו אורחין והוציא לפניהם תורמוסין עם הפסולת שלהן ואמר להם הבו דעתיכון שלא תאכלו הקונדסין והמקלות שלהן בסוף וכלומר מפני שראה אותן מדקדקין על עצמו ובוררין הכל אוכל אוכל מתוך הפסולת אמר להן כך שא''כ לא ישאר לכם בסוף אלא הקונדסין שלהן ומשום שלא היו צריכין לכך אלא בורר כדרכו והיינו שנוטל האוכל עם הפסולת ובורר ואוכל מיד ואפי' בשבת:
תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. הַבּוּרֵר הַטּוֹחֵן הַמַּרְקִיד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. בְּיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָא תַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עַנְתוֹנַייָא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: וְהָא תַנִּינָן. שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּילְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶן. מוּתָּר לִטְחוֹן וְאָסוּר לָבוֹר. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. לֹא הוּתְרָה טְחִינָה כְדַרְכַּהּ. וּמְנַיִין שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל מְלָאכָה֙ לֹא יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְתַבְשִׁיל אֶלָּא מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֭וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם: עַד וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒. תַּנֵּי חִזְקִיָּה וּפְלִיג. אַ֚ךְ ה֥וּא לְבַדּ֭וֹ הֲרֵי אֵילּוּ מִיעוּטִין. שֶׁלֹּא לִקְצוֹר וְלֹא לִטְחוֹן וְלֹא לְהַרְקִיד בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
On a enseigné qu’il est défendu de trier, moudre, tamiser; celui qui a commis un de ces actes les samedi est passible de la lapidation; si c’est un jour de fête, il encourt la peine des coups de lanière. Mais n’a-t-on pas dit ailleurs (350)(Betsa 1, 8). que l’on peut trier comme d’ordinaire, sur ses genoux, ou dans une écuelle? En effet, dit R. Hanina Antonia, l’enseignement qui l’interdit est conforme à l’avis de R. Gamliel qui le défend aussi et permet seulement de jeter les produits de côté et d’autre pour les diviser. Mais n’a-t-on pas enseigné que chez R. Gamliel on concassait le poivre dans les moulins à main? Or, se peut-il que l’on permette la mouture et que l’on défende le triage? Non, dit R. Yossé au nom de R. Ila, on n’a pas permis la mouture régulière (se servant de petits moulins spéciaux). D’où sait-on qu’il est défendu de trier, de moudre, de tamiser? On le sait, dit R. Yossé au nom de R. Simon b. Lakish, de ce qu’il est dit (Ex 12, 16 -17): on ne fera nul travail en ces jours, jusqu’aux mots vous observerez les préceptes des pains azymes etc. (351)On permet donc les diverses actions à partir de celle de pétrir la pâte, non celles qui précèdent. On a dit que R. Yossa observa: ce n’est pas de la résultante de ces 2 passages que l’on a déduit l’autorisation pour la cuisson au jour de fête; ce n’est pas ce que R. Yossa a voulu exprimer; mais il dit au nom de R. Simon b. Lakish qu’il faut tirer cette déduction des mots disant (ib.): seulement ce qui sert à la nourriture de toute âme pourra être accompli par vous; puis viennent les mots: vous observerez ces préceptes etc. (352)Ceux qui précèdent sont interdits.. On a enseigné que selon Hiskia au contraire, les termes mais lui seul de ce verset servent à exclure, ou à indiquer les défense de moissonner, de moudre, ou de tamiser, au jour de fête (non de trier).
Pnei Moshe non traduit
והא תנינן בורר כדרכו וכו'. בי''ט לב''ה והלכתא כוותייהו:
דר''ג היא. הך ברייתא דקתני בי''ט סופג את הארבעים כר''ג דאמר בפ''ב דביצה אף מדיח ושולה כלומר דכך הוא שיעשה שנותן מים ע''ג הקטניות בי''ט והפסולת צף מלמעלה ושולה אותן ולא התיר לברור אותן כדרכן:
והא תנינן. בתוספתא פ''ב דביצה של בית ר''ג היו שוחקין פלפלין בי''ט ברחיים שלהן א''כ לדידיה מותר לטחון ואסור לבור בתמיה דהא ודאי טחינה חמירא שלא היתרה לגמרי בי''ט וברירה מיהת לברור אוכל לכ''ע שרי:
ר' יוסי בשם ר' הילא. קאמר דאי משום הא ל''ק שלא הותרה טחינה כדרכה בי''ט וכן לא ברירה לדידיה בכדרכה אבל לטחון שלא כדרכה וע''י שינוי ס''ל לר''ג מותר:
ומנין שאין בוררין וכו'. דאמאי לא נימא דכל מלאכה שהיא לאוכל נפש התירה התורה בי''ט:
ר' אחא בשם ר''ש בן לקיש כל מלאכה וכו'. כך הוא בביצה שם ור' יוסי הכתוב כאן ט''ס היא דהא ר' יוסי מקשה עלה:
כל מלאכה לא יעשה בהם עד ושמרתם את המצות כלו' מדסמכה התורה להאי קרא ושמרתם את המצות לקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם ש''מ למידרש דה''ק כל מלאכה שהיא מקודם עד שבא לידי ושמרתם והיינו לישה דמלישה ואילך בעי שמירה אותן מלאכות לא יעשה בהם:
ר' יוסי בעי על זה. כלום למדו לתבשיל אלא מכאן. כלומר הרי לא למדו לומר שאינו יוצא במצה של תבשיל אלא מדכתיב ושמרתם כדאמרי' לקמן בפ' כל שעה בהלכה ד' יכול יצא ידי חובתו ברביכה ת''ל ושמרתם את המצות מצה שצריכה שימור יצאת זו שאינה צריכה שימור דכשהיא מבושלת אינה באה לידי חימוץ והשתא לדידך דדרשת האי ושמרתם ללמד שכל המלאכות שהן קודם מלאכות הלישה שהיא הצריכה שמירה שהן אסורין א''כ מנא לן למידרש למעוטי מצה מבושלת שאינו יוצא בה דהא איצטריך ושמרתם לדרשא דלך וליכא למימר דתרתי ש''מ ומדכתב לישנא דשמירה דהא ליתא דאי לא הוה כתיב ושמרתם אלא ועשיתם לא הוה ידעינן לאסור כל המלאכות הקודמים דה''א דכל מלאכה הצריכה לעשיית המצות התירה התורה ומלאכו' הקודמים ג''כ בכלל:
ר' יוסה לא אמר כן. כלומר לפיכך לא אמר ר' יוסי כהאי דר' אחא אלא כך אמר רבי שמעון בן לקיש מדכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם עד ושמרתם את המצות וכלומר מסיפיה דקרא דלהיתירא אתא וסמיך ליה ושמרתם את המצות הוא דדרשינן והשתא שפיר אמרינן דתרתי ש''מ דאפי' הוה כתיבא ועשיתם את המצות הוה ידעינן דהיתירא דאוכל נפש אינה אלא במלאכות שהן גורמים שתהא ראויה לאכילה וזהו מלישה ואילך דאי לאו הכי אלא דאמרת שכל מלאכה שהן שייכין לעשייה של אוכל נפש התירה התורה הוי קשיא אמאי שני קרא בדבוריה דכתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ואמאי לא כתיב אשר יעשה לכל נפש דהוה כולא עניינא בלשון עשייה וכדהוה נמי כתיבא אבתרה ועשיתם את המצות דהכל בלשון עשייה אלא מדכתיב אשר יאכל והוה סמיך אבתרה ועשיתם את המצות ממילא הוה שמעינן דאותן מלאכות שהן שייכין להעשיה שתהא ראוייה לאכילה אותן הוא שהתירה התורה בדוקא ולאפוקי מלאכות הקודמים והשתא שפיר איכא נמי למידרש מדכתיב ושמרתם ולא כתיב ועשיתם אלא למעוטי מצה מבושלת שאינה צריכה שמירה:
תני חזקיה ופליג. כלומר דלהך דרשא דתני חזקיה למעוטי למלאכות הקודמים פליגא לדינא אהא דר''ש בן לקיש בין לר' אחא ובין לר' יוסי דאלו לדידהו מלאכת הברירה ג''כ בכלל לאסור אותה בי''ט כדקאמרי בהדיא ומנין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין וא''כ לא אזלא מילתייהו אליבא דב''ה שהתירו להיות בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי ובלבד שלא יעשה כדרך חול בטבלא בנפה ובכברה הלכך פליג חזקיה וקאמר דמהכא נפקא לן מדכתיב אך הוא לבדו הרי אלו מיעוטין. וכך הוא בביצה וכאן חסר בהעתקה תיבת לבדו. כלומר מדכתיב שלש מיעוטין דרשינן שלא לקצור ולא לטחון ולא לרקד בי''ט אבל ברירה לית לן למעוטי אלא בורר כדרכו וכב''ה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source