Vayedaber

Shabbath

Daf 43b

נִיחָא שַׁבָּת שֶׁבָּאוּ לָהּ יְמֵי הַחוֹל בֵּינְתַּיִים. 43b גַּבֵּי נִידָּה מָה אִית לָךְ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. תִּיפְתָּר בְּנִדָּה קְטַנָּה שֶׁבָּאוּ לָהּ יְמֵי הֶפְסֵק טַהֲרָה בֵּינְתַּיִים. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּךְ שְׁאָלוֹ. בָּא עַל נִדָּה אַחַת חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בְּעֶלֶם אֶחָד מָהוּ. חַייָב אַחַת עַל כּוּלָּם אוֹ עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. אָמַר לֵיהּ. חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ קָצַר וְקָצַר בְּעֶלֶם אֶחָד. כְּלוּם הוּא חַייָב עַל כּוּלָּם אֶלָּא אַחַת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. כֵּן. רִבִּי מָנָא מַקְשִׁי לָהּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יֹסֵא בֶּן חֲנִינָא. כָּל הָדָא הִילְכְתַא כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. בְּרַם כְּרַבָּנִן אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אַף הָכָא לֹא יְהֵא חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִיַימְתִּיהָ כַּיי דָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. לֵית כֵּן. כְּרַבְּנִן דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי נִיסָא. כָּל הָדָא הִילְכְתַא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא. וְכָל דְּיִפּוּק מִינָהּ הֲלָכָה כוּלָּהּ כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Traduction

– Au sujet de l’analogie établie plus haut entre le Shabat et les menstrues, on comprend que, pour les fautes d’erreur commises en plusieurs samedis, les pénalités soient renouvelées, parce qu'il y a des jours d’intervalle d’une semaine à l’autre mais comment justifier les multiplicités de condamnations pour plusieurs fautes relatives aux menstrues, à l’égard desquelles il n'y a pas d’intervalle de temps? On peut répondre à cette dernière objection, dit R. Simon b. Lakish, en admettant qu’il s’agit d’une enfant qui commence à être menstruée, sans régularité, pour laquelle il y a des jours d’interruption (302)B. Kritot17a. où elle peut se purifier. Selon R. Eliézer b. Simon, la question est ainsi posée: si on a cohabité avec la menstruée 5 fois dans un même état d’ignorance, n’est-on coupable qu’une fois pour le tout, ou est-on passible autant de fois qu’il y a eu de fautes commises? -On est coupable pour chaque fois, fut-il répondu; et cela va presque sans dire, puisqu’au cas où l’on a coupé plusieurs fois, dans le même état d’ignorance, on est aussi coupable autant de fois. Selon R. Aha au nom de R. Hanina, R. Mena oppose ceci à R. Eliézer b. Simon: puisque R. Samuel ou R. Abahou a dit plus haut, au nom de R. Yossa b. Hanina, que toute notre Mishna a été enseignée conformément à l’avis exprimé ailleurs par R. Eliézer, déclarant la culpabilité pour chaque cas; tandis que selon les autres rabbins (son interlocuteur R. aqiba) on est une fois coupable; il devrait donc en être de même ici (pour la menstruée)? On a établi ce point, dit R. Yossa, conformément à ce qu’a dit R. Aha au nom de R. Hanina, qu’en ceci on ne suit pas l’avis des rabbins. Ceux de Césarée disent au nom de Rabbi: toute notre Mishna est bien dite conformément à l’avis de R. Eliézer, et ce qui en a été déduit suit aussi la même règle; elle est par exception contraire à l’avis des rabbins.

Pnei Moshe non traduit

ניחא שבת. אדלעיל מהדר בענין השאלה דר''ע דמתני' דכריתות דאמרי' להאי מ''ד דמפרש שגגת שבת וזדון מלאכות הוא ששאלו אי אמרי' ימים שבנתיים הוון ידיעה לחלק או לא והשיב לו ר''א דהוון ידיעה לחלק וחייב על כל אחת ואחת מק''ו מנדה ומדייק הש''ס דניחא שבת דשייך שפיר דכיון שבאו לה ימי החול בנתיים הוון ידיעה לחלק אלא גבי נדה מה אית לך למימר בה ימים שבינתיים הוון ידיעה לחלק:

תיפתר בנדה קטנה. שעדיין אינה רגילה לראות בעונות רצופות אלא רואה ומפסקת היא וראתה ובא עליה והפסיק' לראות וראתה ובא עליה והכל בהעלם אחת דימי הפסק טהרה שבנתיים הוון ידיעה לחלק:

ר''א בר' שמעון אומר דלא כך שאלו ר' עקיבא לר''א אלא כך שאלו בנדה והשיב לו משבת הבא על נדה אחת וכו' וא''ל ר''א חייב על כל אחת ואחת מק''ו ומה שבת שאין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר על השבת והשבת אינה מוזהרת עליו חייב על כל אחת ואחת נדה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה ונדה מוזהרת עליו אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת:

וקשיא עלה דהאי ברייתא דר''א בר''ש דמה פשיט ליה ר''א לנדה משבת הא גבי שבת נמי אי דמיא להאי דינא דנדה אינו חייב אלא אחת שהרי אלו קצר וקצר בהעלם אחד כלום הוא חייב על כולם אלא אחת וא''כ גבי נדה נמי אם בא עליה וחזר ובא עליה לא יהא חייב אלא אחת דמ''ש ביאה וביאה מקצירה וקצירה:

ר' אחא בשם ר' חנינא קאמר דכן הוא דמקשי ר' מנא לה ולא כן אמר ר' שמואל וכו' לעיל דכל הדא הלכתא דתנינן גבי שבתות הרבה דחייב על כל שבת ושבת כר''א הוא דאתייא ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת וא''כ אף הכא גבי נדה לא יהא חייב אלא אחת אליבא דרבנן ור' מנא לא ניחא ליה להקשות מקצר וקצר דאה''נ אליבא דר''א קצר וקצר חייב על כל אחת ואחת אפי' בהעלם אחד כדאמר התם בכריתות לעיל והלכך מקשי לה דהשתא אליבא דרבנן דפליגי על ר''א גבי שבת א''כ גבי נדה נמי לא יהא חייב אלא אחת:

א''ר יוסי. אני קיימתיה לקושטא דמילתא כהאי דאמר ר' אחא בשם ר' חנינא. בהקושיא דר' מנא דבאמת לית כאן כרבנן והכי אמרין נמי רבנן דקסרין בשם ר' ניסא דכל הדא הילכתא דתנינן בשבת דר' אליעזר היא וכל דיפוק מיניה הלכה לדעלמא כולה כר''א היא וא''כ גבי נדה נמי אליבא דרבנן דפליגי עליה דר''א אינו חייב אלא אחת:

Shabbath

Daf 44a

משנה: אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. הַחוֹרֵשׁ הַזּוֹרֵעַ הַקּוֹצֵר הַמְעַמֵּר הַדָּשׁ וְהַזּוֹרֶה הַבּוֹרֵר וְהַטּוֹחֵן וְהַמְרַקֵּד הַלָּשׁ וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר הַמְלַבְּנוֹ הַמְנַפְּסוֹ הַצּוֹבְעוֹ הַטּוֹוֶהוּ הַמֵּסֵיךְ וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין 44a הַבּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַצָּד צְבִי הַשּׁוֹחֲטוֹ וְהַמַּפְשִׁיטוֹ הַמּוֹלְחוֹ הַמּוֹחֲקוֹ וְהַמְעַבְּדוֹ הַמְחַתְּכוֹ הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה וְהַסּוֹתֵר הַמְכַבֶּה וְהַמַּבְעִיר וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ וְהַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת הֲרֵי אֵילּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת:

Traduction

Il y a 40 travaux capitaux moins un (303)''On énumère bien 40; mais il en est deux, '''' coudre '''' et '''' lier '''' qui ne forment qu'un.'', savoir: semer, labourer, moissonner, mettre en gerbes, battre le blé, vanner, trier, moudre, tamiser, pétrir, cuire, tondre, blanchir, carder, teindre, filer (304)Le comment. a: carpir ou charpir., ourdir, faire deux points (305)Rashi traduit: lice (= lisse, nous dit M. Darmesteter). Cf. Babli, ib. 73a., tisser 2 fils, fendre 2 fils, nouer, délier, coudre 2 points, déchirer pour recoudre 2 points, chasser le cerf, l’égorger, le dépouiller, le saler, tanner sa peau, le raser, le découper, écrire 2 lettres, effacer pour écrire 2 lettres, bâtir, démolir, éteindre, allumer, forger, porter d’un domaine dans l’autre. Ce sont là tous travaux du premier chef, au nombre de 40 moins un.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. בגמרא מייתי להו סמך מן המקרא שבתורה למספר הזה וכמו שראו להני מלאכה ומלאכתו שבתורה שהן ארבעים חסר אחת והיינו דכתיבי ארבעים אלא דמספקא להו בחדא אי ממנינא הוא או לא ולפיכך קבעי בלשון המשנה כן ארבעים חסר אחת ולא אמרו ל''ט מלאכות:

החורש הזורע הקוצר. כללא דמילתא כל שהוא ממש ענין אחד עם האב נקרא ג''כ אב כגון החורש והחופר או עושה חריץ שכל אחת מהן חפירה בקרקע וענין אחד הוא כל אלו בכלל החורש ונקראו אבות וכן הזורע זרעים או נוטע אילנות והמבריך והמרכיב והזומר שכל אלו ענין אחד הן להצמיח הדבר ובכלל זורע הן ונקראו אבות וכן הקוצר בתבואה והבוצר ענבים והגודר בתמרים והמוסק זיתים והאורה בתאנים כולן ענין אחד הן לעקור דבר מגידולו ובכלל הקוצר הן ונקראו אבות וכן כיוצא בהן בשאר האבות וכל שאינו ענין אחד ממש עם האב אלא דומה לאב נקרא תולדה ממנו ואין חילוק בין אב לתולדה לענין החיוב שעל כולן במזיד בלא התראה חייב כרת ובעדים ובהתראה חייב סקילה ובשוגג חייב חטאת ואין הפרש ביניהם אלא לענין חילוק חטאות בהעלם אחד שאם עשה הרבה אבות בהעלם אחד חייב חטאת על כל א' וא' ואם עשה האב עם התולדות שלו בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת וכן הדין אם עשה הרבה אבות בהעלם אחד והן מענין אחד וכמו שאמרנו אינו חייב אלא חטאת אחת ואם עשה אב ותולדה אחרת מאב אחר או שתי תולדות משתי אבות חלוקות הרי זה כמו שתי אבות בהעלם א' וחייב על כל אחת ואחת:

המעמר. המאסף שבלים ומקבצן אל מקום אחד וכן כל כיוצא בזה שמקבץ הדברים לעשות כמו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר:

הדש. דישה אינה נקראת אלא בגדולי קרקע וכל המפרק איזה דבר כגון החולב את הבהמה או החובל בבעל חי שיש לו עור וכן הסוחט את הפירות להוציא מהן משקין והן עומדין למשקה וכל כיוצא בזה הרי זה מפרק ומיחייב משום תולדת הדש:

והזורה. ברוח:

והבורר. פסולת מתוך האוכל אפי' בידו חייב והבורר אוכל מתוך הפסולת בנפה ובכברה חייב ואם בירר בידו לאכול לאלתר מותר:

והטוחן. תבואה או הכותש תבלין וסממנין במכתשת ה''ז טוחן וכל המחתך ירק תלוש או כל כיוצא בזה הרי זה תולדת טוחן:

והמרקד. בנפה והאי דומה לזורה ובורר שעניינם דומין זה לזה. ומנאן בשלשה לפי שכל מלאכה שהיתה במשכן מונין אותה בפני עצמה:

הלש. והמגבל את העפר וכל המחבר איזה דבר במים ה''ז תולדת לש:

האופה. אפייה עצמה לא היתה במשכן אלא מבשל בסממנין והיינו מבשל והייני אופה ותנא סידורא דפת נקיט:

הגוזז את הצמר. וכל אלו מלאכות המנויין אחריה שייכין לצמר וכולם היו במשכן:

המלבנו. מכבסו במים וכן כל מיני כיבוס חייב משום מלבן:

המנפצו. חובטו במקל או סורקו במסרק:

והצובעו והטווה והמיסך. זהו שמסדר החוטין ומתקן את החוטין נקרא אורדי''ר בלע''ז. העושה שתי בתי נירין. נימי הסירוג נקראו נירין ודרך המסרג לעשות כמו בתים בתים כדרך שמסרגין המטה בחבלים וכיוצא בזה ומשיעשה שני בתים חייב:

האורג שני חוטין. של שתי או של ערב:

והפוצע שני חוטין. זה שמסיר את הערב מן השתי או השתי מן הערב כדי לתקנו באריגה נקרא פוצע:

הקושר. קשר של קיימא. והוא מעשה אומן:

והמתיר. לקשר של קיימא ומעשה אומן. והתופר שתי תפירות. והוא שיקשור ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שיתקיים ואם תפר יותר משתי תפירות חייב אפי' לא קשר ראשי החוט:

הקורע על מנת לתפור שתי תפירות. אבל הקורע להפסיד מקלקל הוא ופטור:

הצד צבי. וכל כיוצא בו שאינו ברשותו:

השוחטו. מחייב משום נטילת נשמה וכן כל כיוצא בזה בבעל חי:

המפשיט את העור והמולחו. חייב דהוא מין עבוד:

והמוחקו. מעביר את השער מעל העור:

והמעבדו. בסיד או בשאר דבר המחתכו ואלו מלאכות השייכין לעור וכולהו הוו במשכן:

הכותב שתי אותיות או מוחק ע''מ לכתוב שתי אותיות. דאי לאו הכי מקלקל הוא ופטור:

הבונה והסותר ע''מ לבנות דאם להפסיד פטור:

המכבה והמבעיר. והוו במשכן כשבישלו הסממנין ונקט המכבה קודם המבעיר מפני שהמכבה לעולם הוא חייב במכוין לכיבוי והמבעיר אינו חייב עד שיהא צריך לו כגון המדליק את הנר או העצים להתחמם בהן או להאיר או שמבעיר העצים לפי שצריך להאפר אבל אם מבעיר דרך השחתה פטור:

והמכה בפטיש. שכך עושין לגמר מלאכה וכל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש:

והמוציא מרשות לרשות. וכן המכניס ונקרא הכנסה אב כמו הוצאה מפני שהוא ענין אחד ונכלל בהמוציא שהכל מרשות לרשות הוא:

הרי אלו וכו'. מנינא דרישא קמ''ל לחילוק מלאכות שאם עשאן כולם בהעלם א' חייב ארבעים חסר אחת חטאות ומנינא דסיפא לאפוקי מדר' יהודה דמוסיף באבות וקחשיב אף השובט והמדקדק:

הלכה: אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. מְנַיִין לַאֲבוֹת מְלָאכוֹת מִן הַתּוֹרָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמַן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת מְלָאכָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. כָּל הֵן דִּכְתִיב מְלָאכוֹת. שְׁתַיִם. אָמַר רִבִּי שִׁייָן. אַשְׁגָּרַת עֵיינֵהּ דְּרִבִּי אָחָא בְּכָל אוֹרַיְתָא וְלָא אַשְׁכַּח כְּתִיב דָּא מִילְּתָא. בְּעָיָא דָא מִילְּתָא. וַיָּבֹ֥א הַבַּיְ֖תָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ מִנְהוֹן. וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְּתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה מִנְהוֹן. תַּנָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֨רֶת֙ לַֽיי אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַֽעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ הֲרֵי זֶה בָא לְהַשְׁלִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת מְלָאכוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה.

Traduction

D’où sait-on que ces travaux sont interdits par une confirmation légale? C’est que, R. Samuel b. Nahman au nom de R. Jonathan, ils correspondent à un nombre égal de mentions du terme travail dans le texte biblique. On demanda en présence de R. Aha si chaque emploi du mot travaux (pluriel) correspond au moins à deux travaux? L’œil de R. Aha a scruté toute la Bible, dit R. Shélin, et il n’a pas trouvé une seule fois ce terme au pluriel. -Mais, demanda-t-on, admet-on dans le même ordre d’idées ce qui est dit de Joseph (Gn 39, 11): il vient à la maison pour faire son ouvrage, ou cet autre (Gn 2, 2): Dieu cessa au 7e jour le travail qu’il avait fait? R. Simon b. Yohaï a enseigné que le verset (Dt 16, 8) pendant 6 jours tu mangeras des pains azymes, et au 7e ce sera jour de fête à l’Eternel ton Dieu; tu ne feras aucun travail, complète le nombre 39 travaux auxquels la loi fait allusion.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מנין לאבות מלאכות. רמז להן מן התורה:

כל הן דכתיב מלאכות. לשון רבים נימא דמיעוט מלאכות שתי' וא''כ יהיו יותר:

אשגרת עייניה דר' אחא. ראה והשגיח בכל התורה כולה ולא אשכח כתיב מלאכות ולפיכך לא חשש להשיב להם על דבעון מיניה:

דא מילתא בעיא. בתמיה וכי כי האי מילתא הוה מיבעיא להו מה שלא נמצא כתוב בתורה כלל:

דא מילתא. כלומר אלא דא מילתא דאיכא למיבעי אם ויבא הביתה לעשות מלאכתו מנהון דמלאכתו ממש היא וכן אם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה מנהון משום דאיכא למימר דדוקא אותן מלאכות האמורות אצל האדם הן מן המנין וה''ה שני מלאכתו האמורים שם בפסוקים דויכלו מספקא להו אלא דרישיה דפרשה נקיט וא''כ צריך לומר דכל מקום שנאמר בתורה מלאכתך לשון רבים משמע כדי להשלים המנין והשתא הא דקא מיבעיא להו אם אנחנו מוכרחין לומר דמקום שנאמר לשון רבים הרומז על שתים הוא ולא כל הן דכתיב מלאכות ממש קאמרי דלא טעו לומר מה שלא התיב כלל:

ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי וגו'. ולעיל מיניה כתיב שבעת ימים תאכל עליו מצות ולמה חלקן הכתיב כאן אלא כדי לסיים ביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה והרי זה בא להשלים מ' חסר אחת מלאכות שכתוב בתורה והיא אחרונה שאח''כ לא תמצא לשון מלאכה בתורה:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת פַּעַם שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁכָּן עָבוֹדָה וּמְלָאכָה.

Traduction

R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Samuel b. Nahman: le nombre de travaux capitaux interdits le samedi correspond à ceux que la loi énonce pour la construction du tabernacle du désert.

Pnei Moshe non traduit

שכתוב במשכן עבודה ומלאכה והרי זה ג''כ רמז למה שחשבו למנות לאב מה דהוה במשכן:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. זֶה הַדָּבָר אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אֵ֤לֶּה הַדְּבָרִ֔ים. דָּבָר דִּבְרֵי דְּבָרִים. מִכָּן לָאָבוֹת וּלְתוֹלְדוֹת. רִבִּי חֲנִינָא דְצִיפּוֹרִין בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אל''ף חַד. למ''ד תַּלְתִּין. ה''א חֲמִשָּׁה. דָּבָר חַד. דְּבָרִים תְּרֵי. מִיכָּן לְאַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת מְלָאכוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין אָֽמְרִין. מִן אַתְרָהּ לָא חָֽסְרָה כְלוּם. א' חַד. ל' תַּלְתִּין. ח' תְּמַנְיָא. לֹא מִתְמַנְעִין רַבָּנִן דָּֽרְשִׁין בֵּין ה''א לְחי''ת.

Traduction

R. Yossé b. Hanina dit puisqu'il n’est pas dit: ''voici la parole'', mais ''les paroles'' (Ex 35, 1), on peut en conclure qu’il y a là une allusion aux travaux secondaires, dérivés des principaux. R. Hanina de Cippori dit au nom de R. Abahou: les premières lettres de cette expression l’indiquent, car a est 1, l: 30, h: 5, le mot parole: 1, et le pluriel paroles: 2; soit un total de 39, auxquels il est fait ici allusion. Les rabbins de Césarée disent qu’il ne manque rien pour trouver ce nombre complet dans le 1er mot, car a: 1, l: 30, j: 8, vu que les rabbins attachent le même sens aux lettres h et j sans distinction (306)Les rabbins ne se laissent pas détourner de leur interprétation par la lecture rigoureuse des lettres, dit déjà le (Pea 7, 6).

Pnei Moshe non traduit

דבר דברי דברים. דבר היה צ''ל וכו' אלא לרבות לאבות ולתולדות:

אל''ף חד וכו'. משום דלר' יוסי בן חנינא אין מכאן רמז למנין האבות הלכך קאמר ר' אבהו דרוש הכי אל''ה ל''ו דבר חד דברים תרי הרי ל''ט:

מן אתרה לא חסרה כלום. לא צריכת למידרש דבר דברים אלא מתיבת אלה גופה איכא רמיזא אל''ף חד וכו' דלא מיתמנעין רבנן למידרש בין ה''א לחי''ת במקום שיש לרמז איזה דבר כדאמרי' בפיאה פ''ז ובמעשר שני פ''ה:

רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׂ עָֽבְדִין הֲווֵיי בְהָדָא פִירְקָא תְּלַת שְׁנִין וּפְלוּג. אַפְקוֹן מִינֵּיהּ אַרְבָּעִין חָסֵר אַחַת תּוֹלְדוֹת עַל כָּל חָדָא וְחָדָא. מַן דְּאַשְׁכְּחוֹן מִיסְמוֹךְ סָֽמְכִין. הָא דְלָא אַשְׁכְּחוֹן מִיסְמוֹךְ עַבְדּוּנֵיהּ מִשּׁוּם מַכֶּה בְפַטִּישׁ.

Traduction

R. Yohanan et R. Simon b. Lakish avaient étudié le présent chapitre 7 pendant 2 ans et demi, et ils ont déduit 39 dérivations dont une pour chaque travail capital, lorsqu’ils pouvaient la confirmer par un verset biblique, ils le faisaient, au cas contraire, ils l'en tiraient par la force du raisonnement, comme le forgeron travaille le fer.

Pnei Moshe non traduit

ר''י ור''ל עבדין הוויי. הוויית וקושיות ופרוקי בהדא פירקא כלל גדול תלת שנין ופלגא ולבסוף הוציאו ללמוד ולהבין לאלו אבות מלאכות מ' חסר אחת והתולדות דכל חדא וחדא מה דשייכא לה ומה שמצאו לסמך להתולדות מן האבות סמכו זה לזה ומה שלא מצאו למיסמך בהדיא לזה האב או לזה עשו אותה התולדה לחייב עליה משום מכה בפטיש וכלומר דכל שלא יכלו לומר זה משום זה וזה משום זה לפי שאינה מלאכה ממש אלא כגמר מלאכה וא''כ ה''ז משום מכה בפטיש דאותה קראו אב ללמד על כל גמר מלאכה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source