משנה: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין וְכָל אָדָם אֶלָּא שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה: יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב מִשּׁוּם רְפוּאָה דִּבְרֵי רֵבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר בַּחוֹל מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דברי ר' יוסי ור''מ אוסר אף בחול. משום דרכי האמורי ואין הלכה כר''מ אלא דכל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי:
ובמסמר הצלוב. מסמר של העץ שתולין עליו היא סגולה לנפח של המכה להסיר הנפוח:
ובשן של שועל. למי שישן הרבה יותר מדאי תולין בו שן של שועל חי ולמי שאינו יכול לישן תולין בו שן של שועל מת:
אלא שדברו חכמים בהוה. שכן דרך בני מלכים:
יוצאין בביצת החרגול. היא מין חגב וביצה שלו סגולה לרפואת כאב האוזן:
מתני' הבנים יוצאין בקשרים. הכא מפרש בגמרא קשרי פואה והוא עשב שעשוי כמין קשרים קשרים וסגולה יש בו לשאת אותו להקטנים כדאמר לעיל בהלכה ב' הדא פואה עיקר טב סגין וכו' והתם מפרש לה מעיקרא נמי הכי ובתר הכי מסיק לה בן שיש לו געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל ימין שלו וקושרין לו בשמאלו של התינוק וחלופא סכנתא שמגעגע יותר ויותר ולהכי נקט בנים דלא שייכא כ''כ בנקיבות שאין האב מחבבן כל כך מתחלתן שיהיו מגעגעין עליו:
ובני מלכים יוצאים בזגין. פעמונים קטנים של זהב תפורין בכסותן:
וכל אדם. מותרין בזוגין שבכסותו:
הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. יוֹצְאִין בּוֹ מִשׁוּם סַנְדָּל וְנִכְנָסִין בּוֹ לָעֲזָרָה. רִבִּי יַנַּאי מַקְשֶׁה. יוֹצְאִין בּוֹ מִשׁוּם סַנְדָּל. וְהוּא סַנְדָּל. נִכְנָסִין בּוֹ לָעֲזָרָה. וְאֵינוֹ סַנְדָּל. אָמַר רִבִּי בעא. עַד דִּי הַווָת מַקְשֶׁה לָהּ עַל דִּשְׁמוּאֵל קַשְׁייָתָהּ עַל דְּמַתְנִיתִין. סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס. יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת 38b וְנִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֱמוֹר סוֹפָהּ דְּלֵית הִיא פְלִיגָא עַל דִּשְׁמוּאֵל. כִּסֵּא סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס. אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין וְיוֹצְאִין בָּהֶן׃ מָהוּ אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוֹנוֹס קַטֹמִין חַמְרָא דְייָדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא פליגא על ר''ז. ברייתא דהתוספתא והובאה לעיל בהלכה א' קשיא עליה דקתני אין יוצאין בזוג שבצואר אלא כאן בברייתא בגדולים דאין דרך לצאת כן כאן במתני' בקטנים:
ר' אילא. מפרש בזוגין שבכסותו ומאי וכל אדם בין גדולים ובין קטנים:
בזוגין. מפרש ר' זעירא בזוגין שבצוארו וא''כ מהו וכל אדם וכי דרך בני אדם הגדולים לצאת בזוגין על צוארו אלא על הקטנים קאי ובין קטני עניים ובין קטני עשירים:
גמ' הבניה וכו' קשרי פואה. כדפרי' במתני':
גמ' שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל. להת''ק דס''ל יוצאין בו בשבת משום דהסנדל דידיה חשוב הוא ונכנסין בו לעזרה:
ר' ינאי מקשה. על זה אם יוצאין בו בשבת משום דכסנדל הוא ואם סנדל הוא מאי האי דהדר קאמר ונכנסין בו לעזרה א''כ אינו סנדל:
אמר ר' בא. עד דאת מקשת לה על דשמואל תיקשי על המתני' דקתני סמוכות שלו וכו' יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה וקשיא נמי האי קושיא דמקשת אדשמואל:
א''ר מנא אמור סיפא דלית היא פליגא על דשמואל. כלומר ואם תפרש להסיפא דמיתרצת עם המציעתא אשכחת לה דהא דשמואל ג''כ ניחא הוא. דאימא סיפא כסא וסמוכות שלו אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה והא האי סיפא ג''כ קשיא היא אם אין יוצאין בהן א''כ לאו כמנעל חשיבי אמאי אין נכנסין בהן לעזרה אלא ע''כ דהכי מיתרצית לה דודאי מנעל או סנדל מיקרי ואין נכנסין בהן לעזרה והא דאין יוצאין בהן בשבת משום טעמא אחרינא הוא דהואיל דלא מנחי אארעא ותלויין הן זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. והשתא מציעתא נמי ניחא דהתם ליכא למיגזר בשבת הואיל והסמוכות עשויין לשוקיו ומדובקין בהן לסמוך עליהן ליכא למיחש דמישתלפי ונכנסין בהן לעזרה דלאו מנעל הוו וא''כ דשמואל ג''כ ניחא הא דקאמר ארישא דיוצא הוא בקב שלו דלענין שבת כסנדל דידיה חשיבא והיינו דכמו סנדל לא גזרינן דילמא מישתלף ואתי לאתויי ה''נ בקב שלו שהוא הולך עליו ליכא למיגזר דילמא מישתלף ולענין זה הוא דקאמר משום סנדל דמטעמא דהיתרא דידיה כהיתירא דסנדל לכל האדם אבל לאו סנדל ממש הוא לאסור להכניס בו לעזרה:
מהו אנקטמין וכו' הונוס קטמין. כלומר נוטריקון היא הונוס חמור הוא בלשון יון כך פי' הערוך וגריס במלה אחת הונוסקטמין והיינו הך. ומפרש ואזיל חמרא דיידא שעושין כמין חמור של עץ ומדדה הוא ע''י פרקים פרקים שעושין בו וכך ראיתי שעושין אותו הליצנים במדינות ההם ומרקדין עליהם:
הלכה: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִין. בְּקִשְׁרֵי פוּאָה. וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בַּזּוּגִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ. מָהוּ וְכָל אָדָם. בֵּין קְטַנֵּי עֲנִיִים בֵּין קְטַנֵּי עֲשִׁירִים. רִבִּי אִילָא אָמַר. בַּזּוּגִין שֶׁבִּכְסוּתוֹ. מָהוּ וְכָל אָדָם. בֵּין גָּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. מַתָנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעִירָא. יוֹצֵא הוּא אָדָם בַּזּוּגִין שֶׁבִּכְסוּתוֹ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא בַּזּוּגִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ. אֶלָּא כָּאן בִּגְדוֹלִים כָּאן בִּקְטַנִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא פליגא על ר''ז. ברייתא דהתוספתא והובאה לעיל בהלכה א' קשיא עליה דקתני אין יוצאין בזוג שבצואר אלא כאן בברייתא בגדולים דאין דרך לצאת כן כאן במתני' בקטנים:
ר' אילא. מפרש בזוגין שבכסותו ומאי וכל אדם בין גדולים ובין קטנים:
בזוגין. מפרש ר' זעירא בזוגין שבצוארו וא''כ מהו וכל אדם וכי דרך בני אדם הגדולים לצאת בזוגין על צוארו אלא על הקטנים קאי ובין קטני עניים ובין קטני עשירים:
גמ' הבניה וכו' קשרי פואה. כדפרי' במתני':
גמ' שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל. להת''ק דס''ל יוצאין בו בשבת משום דהסנדל דידיה חשוב הוא ונכנסין בו לעזרה:
ר' ינאי מקשה. על זה אם יוצאין בו בשבת משום דכסנדל הוא ואם סנדל הוא מאי האי דהדר קאמר ונכנסין בו לעזרה א''כ אינו סנדל:
אמר ר' בא. עד דאת מקשת לה על דשמואל תיקשי על המתני' דקתני סמוכות שלו וכו' יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה וקשיא נמי האי קושיא דמקשת אדשמואל:
א''ר מנא אמור סיפא דלית היא פליגא על דשמואל. כלומר ואם תפרש להסיפא דמיתרצת עם המציעתא אשכחת לה דהא דשמואל ג''כ ניחא הוא. דאימא סיפא כסא וסמוכות שלו אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה והא האי סיפא ג''כ קשיא היא אם אין יוצאין בהן א''כ לאו כמנעל חשיבי אמאי אין נכנסין בהן לעזרה אלא ע''כ דהכי מיתרצית לה דודאי מנעל או סנדל מיקרי ואין נכנסין בהן לעזרה והא דאין יוצאין בהן בשבת משום טעמא אחרינא הוא דהואיל דלא מנחי אארעא ותלויין הן זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. והשתא מציעתא נמי ניחא דהתם ליכא למיגזר בשבת הואיל והסמוכות עשויין לשוקיו ומדובקין בהן לסמוך עליהן ליכא למיחש דמישתלפי ונכנסין בהן לעזרה דלאו מנעל הוו וא''כ דשמואל ג''כ ניחא הא דקאמר ארישא דיוצא הוא בקב שלו דלענין שבת כסנדל דידיה חשיבא והיינו דכמו סנדל לא גזרינן דילמא מישתלף ואתי לאתויי ה''נ בקב שלו שהוא הולך עליו ליכא למיגזר דילמא מישתלף ולענין זה הוא דקאמר משום סנדל דמטעמא דהיתרא דידיה כהיתירא דסנדל לכל האדם אבל לאו סנדל ממש הוא לאסור להכניס בו לעזרה:
מהו אנקטמין וכו' הונוס קטמין. כלומר נוטריקון היא הונוס חמור הוא בלשון יון כך פי' הערוך וגריס במלה אחת הונוסקטמין והיינו הך. ומפרש ואזיל חמרא דיידא שעושין כמין חמור של עץ ומדדה הוא ע''י פרקים פרקים שעושין בו וכך ראיתי שעושין אותו הליצנים במדינות ההם ומרקדין עליהם:
יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל. טָב לְאוּדְנָא. וּבְשֵׁן שֶׁלְּשׁוּעָל. טָב לְשִׁינָּה. וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב טָב לְעַבָּבִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יוצאין בביצת החרגול וכו'. כדפרישית במתני' ועכביתא היא מכה הנפוחה וקשה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִיף. רִבִּי חֲנַנָיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמַתְנִיתָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁהוּא מְרַפֵּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. דרגי דרגיבת. מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר. מִשּׁוּם דָּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְרֹ֨אשׁ דָּג֝וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו. דונו דני. מִשֵּׁם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁם דָּן עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָֽמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ דָּ֔ן. לָאו לָאו. מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה. וַיֹּֽאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סורו ממנו. הרי א' לא חפצנו הרי ב':
לאו לאו. האומרו ב' פעמים:
האומר דרגי דרגי בת עליך יש בו משום דרכי האמורי. ור' יודה קאמר דיש בו אף משום ע''ז דלשון דגון הוא ע''ז של הפלשתים כדכתיב וראש דגן וכו':
דרגי דרגיבת. בתוספתא פ''ז וח' ויש בהן הרבה דברים ונקראת פירקא דאמוראה:
אית תניי תני ומחליף לאלו הרפואות ור''ח בשם ר' יוחנן תני כמתני' דידן:
תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. עָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ נוֹתֵן מֵאוֹתוֹ הַמִּין עַל רֹאשׁוֹ וְאֵין בּוֹ מִשֵּׁם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. לֹ֥א תְנַֽחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סֵימָן. וּבִלְבַד לְאַחַר שְׁלשָׁה סֵימָנִין. כְּגוֹן וַֽאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל. יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כגון ואני וכו' כלומר להכי קאמר אם את בנימין תקחו עלי היו כולנה לפי שהיו כבר ג' רחל ויוסף ושמעון:
מאותו המין על ראשו ולוחש אף על פי שאין נחש לסמוך על זה יש סימן קצת:
תְּרֵין תַּלְמִידִין מִן דְּרִבִּי חֲנִינָה הֲווֹן נָֽפְקִין מִקְטוֹעַ כִּיסִּין. חַמְתּוֹן חָדָא אִיסְטְרוֹלוֹגוּס. אִילֵּין תְּרֵין מִי נָֽפְקִין וְלָא חָֽזְרִין. מִי נָֽפְקִין פְּגַע בָּהֶן חַד סָב. אֲמַר לוֹן. זָכוּן עִמִּי. דְּאִית לִי תְלָתָא יוֹמִין דְּלָא טֲעַמִית כְּלוּם. וַהֲוָה עִמּוֹן חַד עִיגּוּל. קַצּוֹן פַּלְגָּא וִיהֲבִינֵיהּ לֵיהּ. אֲכַל וּצְלִִי עֲלֵיהוֹן. אָמַר לוֹן. תִּתְקַייֵם לְכוֹן נַפְשֵׁיכוֹן בְּהָדֵין יוֹמָא. הֵיךְ דְּקִיַימְתּוֹן לִי נַפְשִׁי בְּהָדֵין יוֹמָא. נַפְקוּן בְשָׁלוֹם וְחָֽזְרוּן בְשָׁלוֹם. וַהֲווּ תַמָּן בְּנֵי אִינַשׁ דְּשָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלֹא כֵן אָמַרְתָּ. אִילֵּין תְּרֵין מִי נָֽפְקִין וְלָא חָֽזְרִין. אֲמַר. אִי דְהָכָא גַבְרָא שֶׁקֶר דְּאִיסְטְרוֹלוֹגִיּיָא דִידֵיהּ שְׁקָרִין. אֲפִילוּ כֵן אָֽזְלוֹן וּפִשָׂפְּשׂוֹן וְאַשְׁכְּחוֹן חֲכִינָה פַּלְגָּא בְּהָדָא מוּבְלָא וּפַּלְגָּא בְּהָדָא מוּבְלָא. אָֽמְרוּ. מַה טִיבוּ עַבַדְתּוֹן יוֹמָא דֵין. וְתַנְייָן לֵיהּ עוּבְדָא. אֲמַר. וּמַה הַהוּא גַבְרָא יְכִיל עֲבִיד. דֶּאֱלֹהָהוֹן דִּי יְהוּדַאִי מִתְפַּייֵס כְּפַלְגּוּת עִיגּוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תרין תלמידין מן דר' חנינה. היו יוצאין לחטוב קסמי עצים וראה אותן חוזה כוכבים אחד ואמר אלו השנים משיוצאין לא יחזרו שיארע להם פגע אחד וכשיצאו פגע בהם זקן אחד עני ואמר להם תזכו עמי ליתן לי מה לאכול שכבר יש לי ג' ימים שלא טעמתי כלום והיה עמהן ככר לחם אחד וקצצו החצי ונתנו לו ואכל והתפלל עליהם ואמר להם תתקיים לכם נפשיכם ביום הזה כמו שקיימתם לי את נפשי ביום הזה ויצאו בשלום וחזרו בשלום והיו שם בני אדם ששמעו קול של חוזה הכוכבים שאמר ואמרו לו ולא כך אמרת אלו שנים כשיוצאין אינן חוזרין והרי חזרו בשלום ואמר אי דכאן האיש שקרן ועל עצמו אמר א''כ חכמת הכוכבים שלי הכל שקרים ואעפ''כ לכו וחפשו במשאוי שלהם והלכו ומצאו נחש מחותך החצי במשא זה מכאן והחצי במשא זה מכאן ואמר להן מה טיב של מעשיכם ביום הזה וסיפרו לו המעשה שעשו חסד עם העני הזקן ואמר החוזה כוכבים על עצמו ומה יכול האיש הזה לעשות שנתבדה בחכמתו ואלהיהם של היהודים מתפייס הוא בחצי ככר לחם שמחמת כן אירע להם הנס הזה:
רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה עָבַר בַּשּׂוּקָא. חֲמָא חַד מְזַבֵּן מִן אִילֵּין מֶלִטוֹמָה. אָמַר לֵיהּ. מִן אִילֵּין אַתְּ חַיי. אָמַר לֵיהּ. אִין. שָֽׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לֵיהּ. בָּתָר שָׁעָה עָבַר גַּבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי. צְלִי עֲֹלַוִיי. דְּמִן הַהִיא שַׁעְתָּא לָא זַבְנִית כְּלוּם. וְאָמַר לֵיהּ. שְׁנִי אַתְרָךְ. פְּעָמִים שֶׁשִּׁינּוּי הַשֵּׁם גּוֹרֵם. פְּעָמִים שֶׁשִּׁינּוּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מלטומה. מיני מזונות וכיסנין ותמה ר' יוחנן וא''ל ומן אילין את חיי ומפרנס עצמך והשיב הן והניחו ר' יוחנן והלך לו לאחר שעה עבר עוד אצלו והתחיל זה להתחנן וא''ל רבי התפלל עלי שמן אותה שעה שאמרת לי כך לא מכרתי כלום וא''ל ר' יוחנן שני אתריך ולך לישב על מקום אחר ששינוי השם גורם לטובה ופעמים שינוי המקום גורם לטובה:
רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה סָֽלְקוֹן מְבַקְּרָא לְרִבִּי אָחָא דַהֲוָה תָשִׁישׁ. אָֽמְרִין. נֵלֵךְ אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. שָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּאִיתְּתָא אָֽמְרָה לַחֲבֵירָתָהּ. אִיטְפֵּי בּוֹצִינָה. אָֽמְרָה לָא יִתְטָּפֵי וְלָא מִיטְפֵּי בוֹצִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דהוה תשיש. חלוש ונכנסו לבקרו ואמרו נלך וכו' ושמעו לאשה אחת שאמרה לחבירתה אם נכבה הנר והשיבה לה לא נכבה ולא יכבה נר המאור של ישראל והיה להן זה לסימן שיתרפא מחליו ויעמוד:
רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲווּ מִתְחַמְּדִין מֶיחִמֵי אַפּוֹיי דִּשְׁמוּאֵל. אָֽמְרִין. נֵלֵךְ אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. עָֽבְרוּן קוֹמֵי סִידְרָא. שָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּטַלְייָא וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת. וְסִייְמוּן. וְכֵן הַווָת לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וסיימון לאותן היום וכן הוות ליה:
ר' יוחנן ור''ל. היו מתחמדין לראות פני שמואל וללכת לבבל למקומו ואמרו קודם שנלך נשמע קול א' ונקח בו לסימן:
בַּר קַפָּרָא הֲוָה אִיעֲלַל לְהָדָא קִרְייָא. מִי עֲלַל נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ. עָאַל וּשְׁמַע קָלֵיהּ דְּטַלְייָא קְרֵי. אִם בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א. אָמַר. דּוֹמֶה שֶׁלֹּא עָלַת בְּיָדִי אֶלָּא הַטָּחָה זוֹ בִלְבַד. וְכֵן הֲווָת לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בר קפרא. היה רוצה ליכנס לעיר אחת ובכניסתו נכשל באצבעו ונכנס ושמע קול התינוקות שקורין להפסיק אם בגפו וכו' ואמר דומה שלא אעשה בעיר הזאת כלום ולא עלתה בידי אלא הטחר זו באצבעי בלבד וכן הוות ליה:
גֶּרְמָנִיָּא עַבָדֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא נְפַק. בָּעֵי מִילְווֵיהּ לְרִבִּי אִילָא. אֲתַא כֶּלֶב שׁוֹטֶה בָּעֵי אִיתְגָּרְיַיא בֵיהּ בְּרִבִּי אִילָא. גָּעַר בֵּיהּ גֶּרְמָנִי. שָֽׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לֵיהּ בַתְרֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גרמנייא. כך היה שמו ויצא ובקש ללות לר' הילא שיצא מבית הנשיא ובא כלב שוטה להתגרות בר' הילא וגער בו גרמני והניח הכלב לר' הילא והלך אחר גרמני ונשכו:
חַד תַּלָמִיד מִן דְּבַר קַפָּרָא הֲוָה נְפִיק מִקְטוֹעַ כִּיסִּין. חַמְתֵּיהּ חַד קַייָט חִיוְיָא כֳרֵי בַתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. חִיוְיָא פֳרֵי בַתְרָךְ. שָֽׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לֵיהּ בַתְרֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וראה חייט. ערל אחד שהיה ג''כ מקטע עצים שהנחש רץ אחר התלמיד וא''ל ראה שהנחש רץ אחריך ושבקיה הנחש להתלמיד ואזיל בתריה זה החייט:
מיקטוע כיסין. לחטוב קיסמי עצים:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הוֹלְכִין אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. מַה טַעַם. וְאָזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵאַֽחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ. רִבִּי לָֽעְזָר עָאַל לְפוֹנִייֵהּ. אֲתַא אֶבְטָיוֹנָה דְּרוֹמָאֵי וַאֲקוֹמֵיהּ מֵאֲחוֹרֵיהּ וִיתַב לֵיהּ. אֲמַר. הָכֵין כָּל עַמָּא 39a לָא אַקִּים לְבַר נַשׁ אֶלָּא לִי. לֵית אֶפְשַׁר דַּאֲנָא נְפִיק מִכָּא עַד דְּנֵידַע מַה הֲוֵי בְסוֹפֵיהּ. וַהֲוָה תַמָּן חִיוִי. שָׂרִי נְפִיק וִיהַב לֵיהּ עַד דוּ תַמָּן אֲחַת דְּרִיבוֹי. וְקָרָא עָלָיו וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עאל לפונייה. נכנס לבית הכסא להפנות ובא קסדור א' מהרומיים וגירשו ממקומו וישב לו שם ואמר ר''א מה זה לכל עמא דאיכא הכא לא אקים חד מינייהו לבר נש דיתיב אלא לילית ושד הדין אפשר שאיני יוצא מכאן עד שאדע מה יהא בסופו והיה שם נחש טמון וכיון שישב זה הטמא התחיל הנחש לצאת משם ונתן לו נשיכה על עגבותיו ושם נחית דריבויו בני המעיים שלו וקרא ר''א המקרא ואתן אדם תחתיך זהו אדום הטמא:
אחר שמיעת בת קול. אם רצה לילך לדרך או לעשות איזה דבר ושמע קול פתאום ויכול לעשות בו איזה סימן אם לעשות או לא הולכין אחריו ואיידי דאיירי בהא מייתי נמי להא דלקמיה דסמוך ר''א שבודאי לא בחנם היה הדבר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source