Shabbath
Daf 32a
משנה: וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בַּמְּטוּטֶלֶת לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשׁוֹךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשׁוֹךְ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרוֹךְ:
Traduction
Avec quoi cette sortie est-elle interdite? Elle l’est pour le chameau dont la queue est entourée d’un chiffon (comme marque distinctive), ou s’il a les pieds liés, ou s’il a une jambe repliée, et il en est de même pour les autres animaux. On ne devra pas attacher ensemble des chameaux pour les mener ainsi; mais on pourra tenir en une main toutes les cordes réunies, en les menant, à condition de ne pas entortiller ces cordes (mélange interdit).
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יצא הגמל במטולטלת. היא מטלית שתולין בה. ומפרש בגמרא שהיא עשויה כמין כיפה ונותנין אותה בין החטוטרת שלו בין גופו שהיא לצד זנבו להשוות ויהא נוח להשים או לישב עליו ואם המטולטלת קשורה בחטוטרתו ובזנבו מותר לצאת בו:
לא עקוד. שקושרין ידו על זרועו וזהו עקוד יד:
ולא רגול. שקושרין רגל אחד שלו או הרגל עם היד כעקידת יצחק בן אברהם וכן שאר כל הבהמה לא תצא בכך:
לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אותן בשבת משום שנראה כמי שמוליכין לשוק ולמכרן:
אבל מכניס. הוא החבלים לתוך ידו והוא שלא יצא חבל מתוך ידו טפח דנראה כמי שרוצה לישא את החבל וכן צריך שיהיה החבל שיוצא ממקום הקשור בבהמה עד ידו גבוה מן הארץ טפח או יותר שלא יהיה נראה כנגרר על הארץ:
ובלבד שלא יכרוך. האי דינא לאו משום שבת בלחוד הוא דמיתני אלא שאם יש שם חבלים מקצתן מצמר ומקצתן מפשתן צריך שיהא נזהר שלא יכרוך אותן סביבות ידיו שלא יתחמם מהכלאים וקסבר האי תנא דדבר שאינו מתכוין אסור:
משנה: אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ וְלֹא בַזוּג אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק וְלֹא בְסוּלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. אֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶן. וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן וְאֵין הָֽרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוּן וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקּוּפָּד וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָֽיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים:
Traduction
On ne devra pas faire sortir l’âne avec une couverte non attachée d’avance sur lui, ni avec une clochette (208)Le Qorban ' Eda rappelle le vieux mot esclete. même bouchée, ni le cou garni de bois en forme d’échelle (pour préserver sa blessure, s’il en a), ni avec une courroie aux pieds (pour empêcher le frottement), ni les coqs munis de fils distinctifs, ou avec des liens entre les pattes, ni les boucs avec des brouettes (209)Munk, Palestine, p. 30 et pl. 3., pour soutenir la queue (touffue), ni les chèvres munies d’un préservatif (210)Littéral. D'un moyen servant à les protéger., ni le veau avec le joug d’essai ou muselière chmo'', ni la vache avec le pis munis de peau d’hérisson (211)Pour les protéger contre les morsures des vipères. Cf. (Kilayim 8, 5) (2, p. 306)., ni avec une courroie entre les cornes. La vache de R. Eliézer b. Azaria sortait pourtant les cornes ainsi garnies, contre l’assentiment des autres sages.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בזמן שאינה קשורה לו מע''ש. וכדאמרינן לעיל דדוקא בקשור' לו מע''ש והא דהדר תני לה הכא אע''ג דשמעינן לה מרישא הא קמ''ל דאין קושרין איתו בשבת כדאמר הכא לעיל בהלכה ב' ומפני שא''א לו לקושרן דהוי כמשתמש בצדדי בהמה בשבת:
ולא בזוג. פעמון שתולין בבהמה כדי שישמע קולי במרוצתה ואע''פ שהוא פקוק במוכין שלא ישמע העינבל קול אפ''ה אסור שנראה כמי שמוליכה לשוק למכור:
ולא בסולם שבצוארו. כשיש לו מכה עושין כעין סולם מן עצים בצוארו שלא יחזור ראשו לחכך וישחית החבורה:
ולא ברציעה שברגלו. בהמה שפסיעותיה קצרות ומכה רגליה זו בז' עושין לה כמין טבעות של עקלים או רצועית עבות וקושרין אותה במקום שמנקשות רגליה זו בזו:
אין התרנגולים יוצאין בחוטין. שעושין להן לסימן שלא יתחלפו באחרים:
ולא ברצועה שברגליהן. שקושרין רגליהן ברצועה קצרה שלא ידלגו וישברו את הכלים:
בעגלים שתחת האליה שלהן. יש כבשים במדינות האלו שהאליה שלהן רחבה ושמינה הרבה ועושין להן עגלה קטנה שהאליה מונחת עליה כדי שלא יתחככו על הארץ ותלקה העור שלה:
חנונות. עץ יש בכרכי הים ויחנון שמו ומשימין אותו בחוטמין שלהן כדי שיתעטשו ויפלו התולעים שבמוחן והזכרים אינן צריכין לכך מפני שמנגחין זה עם זה ונופלין התולעים מעצמן:
בגימון. הוא כמין עול קטן שמשימין על העגל להתלמד לחרישה לכשיתגדל:
ולא פרה בעור הקופד. הוא שרץ שמלא קוצין כמין מחטין ומשימין עור הזה בדדיה של פרה שלא ינקו השרצים והנחשים ממנה כשהיא ישנה:
ולא ברצועה שבין קרניה. בין שהיא עשוי לנוי בין לשמר. וטעמא של אלו דמחזי כמשוי ועוד דלמא נפיל ואתי לאתוי:
פרתו וכו'. אמרינן בגמרא דלא שלו היתה אלא של שכנתו ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו:
הלכה: וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בַּמְּטוּטֶלֶת. כְּהָדָא כֵיפְה דְהִיא מַשְׁוִיָּא גַבִּינְתָא. עָקוּד. בְּיָדוֹ אַחַת. רָגוּל. בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו.
Traduction
Cette étoffe en question pour le chameau le couvre, comme le voile d’une femme (207)Selon J. Lévy: comme le chapeau (capa) qui descend jusqu'aux sourcils. abrite ses yeux. – Par ''pieds liés'' on entend: l’un de devant joint à l’arrière; par le terme suivant, on entend la jonction des 2 pattes d’arrière.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא יצא הגמל במטולטלת. ומפרש למאי היא עשויה:
כהדא כיפה דהיא משויא גבינתא. כדפרישית במתניתין וגבינתא היא החטוטרת שעל גבו:
עקוד. אם הוא בידו אחת נקרא עקוד והוא קשור על זרועו כדפרישית במתניתין שלפעמים עושין כך לגמל:
לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשׁוֹךְ. אָמַר רִבִּי בָּא. מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. אִישׁ פְּלוֹנִי יָצָא לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּשַׁבָּת. אַסִּי אָמַר. לְכִלְאַיִם נִצְרְכָה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר. מִיָּדוֹ אָסוּר וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. שֶׁאֵין לִבְהֵמָה כָּרוּךְ אֶל צַוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. מְשׁוּלְשָׁל מִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה תְּרֵיהוֹן בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מִיָּדוֹ אָסוּר וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. וְחוֹרָנָה מַחֲלִף. מָאן דָּמַר. מִיָּדוֹ אָסוּר. מִשּׁוּם מַשּׂוּי בַשַּׁבָּת. וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה מוּתָּר. שֶׁאֵין לִבְהֵמָה מַשּׂוּי בַשַּׁבָּת. וּמָאן דָּמַר מִיָּדוֹ מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁאֵיפְשָׁר. וּמִצַּוָּאר בְּהֵמַה אָסוּר. שֶׁהוּא מְצוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ כָּמוֹהוּ. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַֽחֲמוֹרֶךָ כָּמֽוֹךָ.
Traduction
On ne doit pas les attacher ensemble'', est-il dit, etc. C’est défendu, dit R. Aba, pour éviter le soupçon de laisser supposer que l’on est sorti pour se livrer au commerce le samedi. Assaï dit que l’on a en vue la question des mélanges hétérogènes de cordes, en substances diverses. R. Juda dit au nom de Samuel: Si la corde dépasse d’un palme la main, c’est interdit à titre de charge;mais si elle dépasse d’autant le cou de la bête, c’est permis, parce qu’à l’égard de celle-ci, le plus ou moins de charge ne fait rien. Si la corde est enroulée autour du cou de l’animal comme un ornement, c’est interdit (étant hors d’habitude); mais si elle est attachée comme une bride, c’est permis. R. Houna et R. Juda rapportent tous deux différemment l’opinion de Samuel: l’un dit (comme ci-dessus) que si la corde dépasse d’un palme la main, c’est interdit; si elle dépasse d’autant le cou de la bête, c’est permis; tandis que son interlocuteur renverse ces propositions. Le préopinant est d’avis que lorsque la corde dépasse la main, c’est une charge qu’il est interdit de porter le samedi, mais c’est permis à l’égard de la bête, pour laquelle il n’y a pas cette défense d’une légère surcharge. L’autre interlocuteur au contraire est d’avis que; si la corde dépasse la main d’un palme, c’est permis, parce que c’est un cas possible, que l’on détende la corde pour laisser plus de latitude à l’animal; mais c’est interdit lorsqu’elle dépasse le cou de la bête, parce que l’homme est responsable du repos de sa bête, comme il est dit (Ex 23, 12): afin que ton bœuf et ton âne se reposent comme toi.
Pnei Moshe non traduit
מפני החשד. לא ימשוך אותן כשהן קשורין זה בזה:
שלא יהו אומרים וכו'. כדפרישית במתני' שזה נראה כמוליכין למלאכתו לסחור בהן:
לכלאים נצרכה. אהא דקתני ובלבד שלא יכרוך קאי וכדפרישית במתני':
מידו. אם החבל יוצא מידו אסור ואם מצואר בהמה מותר:
שאין לבהמה כמו וכו'. הוא כדקאמר לקמן שאין לבהמה משוי בשבת כלו' שאין זה נקרא משוי לבהמה בשבת אבל לאדם משאוי כל דהו משאוי הוא והרי אם החבל יוצא מידו כשיעור שאמרו בהוצאת חבל נראה כנושא משאוי הוא:
כרוך. אם החבל כרוך על צואר הבהמה אסור דנראה שכורכה עליה למשאוי ואם מטולטל הוא מצואר בהמה ותלוי למטה מותר דזה לא נקרא משאוי:
חד אמר מידו אסור וכו' מ''ד מיד אסור וכו' כדלעיל. ומ''ד אחרינא דמחליף וס''ל מידו מותר מפני שאי אפשר שלא יצא מעט חבל מתוך ידו ומצואר בהמה אסור דס''ל דהוי כמשוי ואדם מצווה הוא על שביתת בהמתו וכו':
תַּנֵּי. טֶפַח מִיָּדוֹ לְצַוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מִיָּדוֹ אָסוּר וּמִצַּוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. טֶפַח מִיָּדוֹ לְצַוָּאר בְּהֵמָה אָסוּר. וְאֵי זוֹ הִיא שֶׁהוּא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָא. מָאן דַּעֲבִיד טַבָּאוּת נְגִיד לָהּ בְּהָדֵין סוּסְיָא סַרָקַייָא.
Traduction
On a enseigné: lorsqu’il y a un palme d’espace entre la main tenant la bride et le point d’attache au cou de l’animal, c’est interdit. Selon R. Zeira, c’est aussi bien interdit si elle dépasse la main d’un palme, que si elle dépasse d’autant le cou, ou s’il y a un égal intervalle entre la main et le cou. Mais en quel cas la Mishna permet-elle ''de tenir les cordes en une main pour mener les bêtes''? En effet, dit R. Yohanan b. Marieh, pour bien faire, il faut mener la bête comme lorsqu’on étrille un cheval (en le serrant de très près).
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא אם האבל הוא טפת סמוך לארץ מידו לצואר בהמה אסור. א''נ אם הוא כל כך בין ידו לצואר בהמה אסור והיינו דמתמה ר' זעירא וקאמר מידו אסור ומצואר בהמה אסור כלו' להאי מ''ד מידו אסור ולהאי מ''ד מצואר בהמה אסור וכן טפת מידו לצואר הבהמה אסור וא''כ איזה היא שהוא מותר:
מאן דעביד טבאות. מי שרוצה לעשות על צד היותר טוב ולצאת י''ח לכל הני אמוראי דפליגי בהא:
נגיד לה. לבהמה בידו. א''נ שהוא נותר לה בקולו ונמשכת אחריו:
כהדין סוסיא סרקיא. של הישמעאלים שהן מלומדין בכך להיות נמשכין אחר קול הבעלים:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַיבֵּשׁ אֲבָל לֹא לֶחָלָב: תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בַּתִירָה אוֹמֵר. בֵּין לְיַיבֵּשׁ בֵּין לֶחָלָב אָסוּר. יְאוּת אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בַּתִירָה. 32a וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בָּא בָשֵׁם רַב יְהוּדַה. רִבִּי יוֹחָנָן מַטֵּי בָּהּ בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. בֵּין לְיַיבֵּשׁ בֵּין לֶחָלָב אָסוּר מִשׁוּם מִי מִיפִיס.
Traduction
– ''R. Juda permet que les chèvres aient les pis ficelés''. Au nom de R. Juda b. Bethera, il est dit: l’avis de la Mishna, qu’on peut les ficeler pour tarir seulement le lait, sert bien de règle; mais, comme on ne saurait pas distinguer entre l’action de tarir et celle de conserver (et que, par erreur, on pourrait le permettre), l’une et l’autre ont été interdites. Aussi, cet avis est adopté (206)En raison des interversions évidentes et peu intelligibles du texte jerusalmi, il a fallu suivre celui de Babylone, Shabat 54a. - C'est contraire à l'avis de R. Yossé de la Mishna qui le défend par principe..
Pnei Moshe non traduit
יאות אמר ר' יהודה בן בתירה. כדמפרש טעמא לקמיה ומה טעמון דרבנן דמחלקי ומתירין אם הוא לייבש:
משום מי מפיס. מי מטיל גורל ומבחין אם עשוי לייבש או לחלב והלכך תרווייהו אסור:
Shabbath
Daf 32b
הלכה: אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת כול'. תַּנֵּי. אֲבָל מְטַייֵל הוּא בָהּ בֶּחָצֵר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. 32b אַף לְעִנְייָן אִיכּוּף כֵּן. תַּנֵּי. יוֹצֵא הוּא הַחֲמוֹר בְּאִיכּוּף שֶׁלּוֹ בִּשְׁבִיל לְחַמְמוֹ. אֲבָל לֹא יִקְשׁוֹר אֶת הַמַּסְרוֹכֵי וְלֹא יַשְׁפִּיל אֶת הָרְצוּעָה שֶׁתַּחַת זְנָבוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מְנָן אִילֵּין מִילַּייָא. דְּתַנִּינָן. הִלְכוֹת שַׁבָּת כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין סוּלָּם לְקִישּׁוּשׁוֹת. סוּלָּם יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. קִישּׁוּשִׁיּוֹת אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין קִישּׁוּשׁוֹת לְקַמֵיעַ מוּמְחֶה. דְּתַנֵּי אָסוּר לִבְהֵמָה לָצֵאת בְּקַמֵיעַ מוּמְחֶה. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּיְמֵי. וִיתִיבִינֵיהּ. מַה בֵּין קִישּׁוּשׁוֹת לְאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. תַּנָּיִיו אִינּוּן. מַה דָמַר. יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. יוֹצְאִין בְּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה. וּמָאן דָּמַר. אֵין יוֹצְאִין בְּקִישּׁוּשׁוֹת. אֵין יוֹצְאִין בְּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה.
Traduction
On a enseigné: l’âne que l’on ne doit pas faire sortir ainsi couvert peut, en cet état, aller et venir dans la cour intérieure. R. Samuel dit au nom de R. Zeira qu’il en est de même au sujet du bât, comme il est dit que l’âne peut sortir en le portant, afin d’avoir chaud de cette façon; mais on ne devra pas le charger avec la ventrière (poitrail), ni rattacher la courroie passée sous la queue en consolidation du bât. Mais, objecta R. Jérémie devant R. Zeira, puisque l’avis précité, au sujet de la marche de l’âne couvert dans la cour intérieure, fait partie des règles shabatiques dont on a dit que ce sont des montagnes suspendues à un cheveu (212)Sans base. On dit de même en français: un raisonnement tiré par les cheveux, remarque M. Schuhl, Sentences, p. 194., comment peut-on en tirer une déduction relative au bât? En ce cas, l’on pourrait se demander pourquoi l’âne ne peut pas sortir le cou garni de bois en forme d’échelle, tandis qu’une barayeta permet d’employer des bandelettes sur un os brisé pour le maintenir jusqu’à sa reconstitution? Il y a une différence, fut-il répondu, entre ces 2 modes de pansage: le bois en forme d’échelle a sa valeur propre (et s’il tombait, on le ramasserait et le porterait), tandis que l’autre est insignifiant et n’entraîne pas cette crainte. De même, dit R. Hiya, on pourrai objecter qu’il ne doit pas y avoir de différence entre ces bandelettes de consolidation et l’amulette d’un savant, dont il est dit qu’il est défendu à l’animal domestique de sortir en la portant; de même aussi, dit R. Abdima, il ne doit pas y avoir de différence entre lesdites bandelettes et la mise d’une compresse sur une plaie, autorisée par tous sans discussion. En effet, selon les uns, l’âne peut sortir muni des bandelettes; selon d’autres, non. R. Hiya b. Ada dit que celui qui a permis le port d’un de ces remèdes permet aussi l’autre; celui qui défend l’un, défend aussi l’autre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בברייתא אבל מטייל הוא בה בחצר דלא אסור אלא לצאת לרשות הרבים:
אף לענין אוכף. הדין כן כמו ששנינו במרדעת. בשביל לחממו אם הוא בשביל לחממו מותר אבל לא יקשור בשבת את המסרוכי הן רצועות קטנות שקושרין באוכף ומחזיקין אותו מלפני הבהמה וכן לא יפשיל את הרצועה שתחת זנבו המחזיק האוכף מלאחריה:
מנן אילין מילייא. מנין לאלו הדברים מחלוקי דינין שנאמרו בפרקין במתני' דתנינן בסוף פ''ק דחגיגה הלכות שבת כההרים התלוים בשערה של ראש כלו' ברמז מיעוט מן המקרא ומיהת רמז כל דהו איכא ואת אמר הכין בתמיה דמה רמז יש לנו לחלוק בין מרדעת לאוכף דבמרדעת קתני לא יצא בזמן שאינה קשורה לו ובאוכף יוצא ואע''פ שאינו קשור לו:
ויתביניה מה בין סולם לקישושות. ולמה לא מותיב ליה נמי מהא דתנינן במתני' ולא בסולם שבצוארו ובקשישות יוצא הוא כדתנינן בתוספתא פ''ה יוצאת היא באגד שע''ג המכה ובקשישין שע''ג שבר בהמה שנשבר רגלה עושין לה דפין מכאן ומכאן וקושרין אותן על מקום השבר והן מעמידין העצם שלא ינוד עד שיתחבר:
סולם יש בו ממש. כלומר בזה יש סברא לחלק לפי שהסולם שבצוארו ניכר הוא מלמעלה הממשות שבו וחשיב משאוי אבל דפי קשישות שעל הרגל אין בהן ממשות שקצרים הן ולא חשיבי משאוי:
ויתביניה מה בין קישושות לקמיע מומחת דתני התם ברישא דתוספתא אסור וכו' והרי תרוייהו לרפואה הן:
ויתביניה מה בין קישושות וכו' דאית תניי תני אין יוצאין בקישושות ובאגד שע''ג המכה לא תני דפליג ומה בין זה לזה:
תניין אינון. גם באגד שע''ג המכה תליא בפלוגתא דהני תנאי דמ''ד יוצאין בקישושות יוצאין נמי בקישושות כהאי תנא דתוספתא ולאידך תנא אין יוצאין בשניהם:
אֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶרֶץ.
Traduction
Ni les boucs avec des brouettes'', est-il dit, parce qu’on pourrait rayer le sol par la roue.
Pnei Moshe non traduit
אין הזכרים וכו'. ומפרש דטעמא מפני שהעגלה קטנה עושה חריץ כשנגררת אחריהן וקסבר האי תנא דדבר שאין מתכוין אסור:
אֵין הָֽרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. רַב יְהוּדָה אָמַר. כִּיפָּה שֶׁלְּצֶמֶר. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. עִיקָּר הוּא וּשְׁמוֹ יַחְנוּנָה. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לִבְהֵמַה לָצֵאת בְּקַמֵיעַ מוּמְחֶה. אֲמַר לֵיהּ. אִין בַּבְלַייָה דְקַמְתָּה עֲלֵיהּ.
Traduction
Ni des chèvres munies d’un préservatif''. L’objet employé, dit R. Juda, est une bande de laine, collée à l’huile sur leur dos pour les réchauffer. Selon R. Yassa au nom de R. Hama b. Hanina, c’est une racine nommée iohnina (213)Arbuste de Syrie, donnant de l'huile odoriférante, dit J. Lévy.. -Mais, objecta R. Zeira devant R. Yossé, ce dernier remède artificiel n’est-il pas de ceux dont il est dit que la bête ne doit pas les porter au dehors le samedi? - C’est vrai, ô babylonien, lui répondit-il, tu as raison.
Pnei Moshe non traduit
חנונות ומפרש רב יהודה כיפה של צמר שמניחין על מצחה כשגוזזין איתה שלא תצטנן:
עיקר. של עשב הוא ושמיה יחנונה וכדפרישית במתני':
לית הדא אמרה. וכי לא ש''מ דהאי תנא ס''ל כתנא דתוספתא דלעיל שאסור לבהמה לצאת בקמיע אע''פ שהקמיע מומחה דהא האי עשב ג''כ מומחה לרפואה הוא:
א''ל אין בבלייה. ודאי הכי הוא אתהבבלייא. דר''ז מבבל היה. דקמתמה עלה דהאי מילתא:
אֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוֹן. רַב הוּנָא אָמַר. בַּר נִירָא. רַב חִסְדָּא אָמַר. פִּינַקְסְה. אַבָּא בַּר רַב הוּנָא אָמַר. שַׁרְתּוּעָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹל. מָאן דָּמַר. גִּימוֹן. הֲלָכוֹף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ. מָאן דָּמַר. גִּימוֹל. וַתַּֽעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּֽאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תְּהוּ. מָאן דָּמַר גִּימוֹן מְסַייֵעַ לְרַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר גִּימוֹל מְסַייֵעַ לְאַבָּא בַּר רַב הוּנָא וּלְרַב הוּנָא.
Traduction
– ''Ni le veau, etc.''. Selon R. Houna, il s’agit d’un petit joug servant à l’exercer; selon R. Hisda, c’est une planche; selon Aba b. R. Houna, c’est une sorte de broche, le maintenant droit. Selon les uns, la Mishna emploie le terme guimon; selon les autres, c’est guimal. Les uns le comparent au mot agmon de ce verset (Is 58, 5): qu’il courbe la tête comme un jonc (agmon); les autres rappellent ces mots (1S 1, 24): elle l’emporta avec elle lorsqu’elle l’eut sevré (gamal). La 1ere version confirme l’avis de R. Hisda; la 2e, celui d’Aba b. R. Houna.
Pnei Moshe non traduit
בר נירא. עול קטן שמשימין עליו שיהא מלומד לניר ולחרישה:
פינקסה. מלשון פינקולין המוזכר בסוף ב''ק אין לוקחן מן הגרדי לא אירין ולא פנקולין. וי''ג פינקורין והוא שאורגין בשפת היריעה וכעין זה קושרין לעגל סביבות פיו כשגומלין אותו שלא יינק מן הפרה. א''נ מלשון ופוקס את פיה דפרק מי שהחשיך:
שרתיעה. כמין שפוד שתוקעין בפיו וג''כ שלא יינק. ובב''ר פ' וישב עד שנתנה שרתוע של ברזל תחת צוארו:
אית תניי תני גימון. במתני' ואיכא דתני גימול ולמ''ד גימון לישנא דמיכף הוא לעול כדכתיב הלכוף כאגמון ראשו ולמ''ד גימול כדכתיב כאשר גמלתו:
מ''ד גימון מסייע לרב הונא ולמ''ד גימול מסייע לר''ח ולאבא בר רב הונא כצ''ל:
וְלֹא הַפָּרָה בְּעוֹר הַקּוּפָּד. שֶׁהוּא נוֹתֵן עוֹר קוּפָּד בֵּין דַּדֶּיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵינִק אֶת בְּנָהּ.
Traduction
– ''Ni la vache, est-il dit, ayant les pis munis d’une peau de hérisson''; car, on les couvre ainsi pour empêcher les petits de téter.
Pnei Moshe non traduit
בשביל שלא תינק את בנה. אם רוצין לשמור החלב:
פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָֽיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים: רִבִּי בָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי חֲכָמִים. אֲפִילוּ לְהִימָּשֵׁךְ בּוֹ אָסוּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אִם הָֽיְתָה קַרְנָהּ קְדוּחָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא וָמַר. לֹא תַנִּינָן אֶלָּא הַנָּקָה בַחֲטָם. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שׁוּר שֶׁעִיסּוּקוֹ רַע יוֹצֵא בַּפְרוּמְבִּיָּא שֶׁלּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה נָהֲגוּ כֵן. רִבִּי לִייָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שִׁמְעוֹן בַּר חִייָא. כֶּלֶב יוֹצֵא בַסּוֹגֵר שֶׁלּוֹ. אִם לְחַכּוֹת בּוֹ אָסוּר. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אַפְסָרוֹ מוּתָּר.
Traduction
La vache de R. Eliézer b. Azaria sortait avec une courroie entre les cornes (214)Jér., (Betsa 2, 8) ( 61d)., contrairement à la volonté des docteurs''. R. Aba et R. Samuel disent tous deux que, selon les sages, la courroie est interdite, même si elle sert pour mener la bête. R. Aba b. Samuel le permet si la corne est creuse (pouvant contenir la corde). R. Yossé dit avoir objecté devant R. Aba qu’il est admis seulement plus haut (§ 1), pour la chamelle, de pouvoir sortir avec l’anneau au naseau (rien de plus). R. Zeira dit au nom de Samuel: lorsqu’un bœuf est porté à frapper, on le sort muni de sa muselière; et nos sages de la captivité ont adopté cette habitude. R. Elia ou R. Juda dit au nom de Simon b. Hiya: on peut faire sortir le chien avec son collier (215)Le comment. A: colar (pour collier).; si c’est à l’usage du maître, chaque fois qu’il veut frapper la bête, c’est interdit; mais si c’est dans un but de préservation, pour que la laisse ne l’écorche pas, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
פרתו וכו' דברי חכמים אפי' היתה הרצועה שבין קרניה עשויה להמשך בה אסור ולפיכך קאמר שלא ברצון חכמים דלדבריהם אפילו בכה''ג אסור:
אם היתה קרנה קדוחה. ונקובה והרצועה תחובה בתוכה מותר:
קשייתה. הקשיתי על זה לפני ר' בא מ''ט הא הוי נטירותא יתירתא והודה לדברי ואמר לא תנינן אלא האנקה בחטם שעושין לה דדרך שמירתה היא אבל שאר כל הבהמות כל נטירותא יתירתא משאוי הויא:
שור שעיסקו רע. ואינו נשתמר אלא בפרומביא כדרך הלובדקים יוצא בפרומביא שלו שזהו דרך שמירתו:
כלב היוצא בסוגר שלו. כדרך שעושין סוגר סביב פי הכלב אם עשוי כדי לחכות בו לפיו אסור דאין זה דרך שמירה ואם שלא לאכול אפסרו שקשור בו ולא ישחיתנו מותר דדרך שמירה היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source