משנה: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. יוֹצֵא הַגָּמָל בָּאִיפְסָר וְהַנָּקָה בַחֲטָם וְהַלִּיבְדְּקֵס בַּפְרוּמְבִּיָּא וְהַסּוּס בַּשֵׁיר וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִין בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִין בַּשֵּׁיר וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכל בעלי השיר. שדרכן לצאת בחול בשיר יוצאין בשבת בשיר וכן נמשכין הן בשבת בשיר:
ומזין עליהן וטובלין במקומן. כמו שהם בצואר הבהמה וא''צ להסירן בשעת הזאה וכן בטבילה אלא שמכניסין את הבהמה במים להטביל את השיר. והאי שיר בר קבולי טומאה הוא דאע''ג דכלי בהמה אינן מקבלין טומאה זה שהוא עשוי לצורך האדם להמשיך בו את הבהמה מקבל הוא טומאה דכתשמיש אדם הוא:
בפרומביא. הוא רסן של ברזל:
בשיר. שעושין כמין אצעדה סביב צוארו וטבעת קבוע בה ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין אותו. והרמב''ם קורא לשיר מתג והוא רסן אבל אינו של ברזל:
מתני' במה בהמה יוצאה. לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דאורח' בהכי ומינטרא ביה לא הוי משאוי ושרי אבל מידי דלא מינטרא ביה הוי משאוי וכן מידי דנטירתא יתירתא היא שאינה צריכה אלא לשמירה פחותה מזו מסקינן דנמי הוי משאוי ואסור:
יוצא הגמל באפסר. קבישטר''א בלע''ז:
והאנקה. מין ממיני הגמלים ויש פותרין גמלא נקבה כשהיא לבנה והיא חזקה ביותר וצריכה שמירה מעולה:
בחטם. זממא דפרזלא. יש שנוקבין את חוטמו ומכניסין בתוכו כמין טבעת ויש שעושין כמין טס של ברזל וקושרין אותו על הלחיים:
והלובדקם. הוא לובדיקום חמור הבא ממדינת לוב כמו הכושים והלובים בד''ה. ומין חמורים של אלו אינן למודים:
כָּשֵׁם שֶׁאֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה כָּךְ אֵין טוֹמְנִין לֹא שֶׁלֶג וְלִא צוֹנִין. וְרִבִּי מַתִּיר. הָתִיב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עַל הָדָא קַדְמִייָתָא. וְהָא תַנֵּי. מְמַלֵּא הוּא אָדָם אֶת הַקִּיתוֹן שֶׁלְּמַיִם וְנוֹתֵן תַּחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת: אֶלָּא כִרִבִּי. דְּרִבִּי מַתִּיר. 31a כָּאן לְשָׁעָה כָּאן לִשְׁהוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמה דתימר לענין איסור וכו'. כלו' דמדייק בלשון מיותר דתני במתני' והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר לא ה''ל למיתני אלא וכל בעלי השיר יוצאין בשיר וממילא הסוס בכלל הלכך קאמר שכן דרך התנא לשנות ונקט אחד והדר תני וכן כל כיוצא בו. וכמה דתימר לקמן במתני' לענין איסור דקתני לא יצא הגמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה וה''נ הוה מצי למיתני כל הבהמה לא תצא וכו' והגמל בכלל אלא שכך דרך התנא לשנות וה''ה הכא לענין היתר דכן הוא שונה הסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר:
כשם וכו'. תוספתא היא בפ''ד:
כאן לשעה כאן לשהות. כלו' אפ''ת דכהת''ק נמי אתיא כאן במתני' לפי שעה הוא דמיירי דקתני ונותן דמשמע לשעה מועטת וכאן במטמין לשהות ובהא הוא דקאמר הת''ק דאין טומנין את הצונן:
הדרן עלך במה טומנין
על הדא קדמייתא. על סברא הראשונה של הת''ק דקסבר אסור להטמין את הצונן והא תנינן במתני' ממלא וכו' אלא כרבי דרבי מתיר כלומר מי נימא דהמתני' לא אתיא אלא כרבי ולא כהת''ק דהתוספתא:
הלכה: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה כול'. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוּסֵי מִשּׁוּם אָבִיו. אַרְבַּע בְּהֵמוֹת נִמְשָׁכוֹת בָּאִיפְסָר וְאֵילּוּ הֵן. הַסּוּס וְהַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְסִימָנָא וְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֨רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַֽחֲמ֔וֹר. רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוּסֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא ריש פ''ה והתם גריס והלובדים והגמל:
וסימנא. לנוסחא זו כמ''ש בזכריה וכן תהיה וגו':
לִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִגְדֻּקָס. מָאן דָּמַר לִיבְדֻּקָס. עָל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעָדָֽיו. מָאן דְּמַר לִגְדֻּקָס. אַמְבַּטֵיס. מָהוּ אַמְבַּטֵיס. חֲמֹר סְלַק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ליבדקס וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ח דכלאים בהלכה ד':
על שם. הפסוק ביחזקאל לובים וגו' ולובים על מצרים נאמר:
חמור סלק. חמור הבא מארץ אשור כדאמרי' בפ''ק דיומא אשור זו סילק:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. גֵּרִים הַבָּאִים מִלּוּבִּי מָהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בֶּן צְרוּיָה. מִן מָה דַנָן חֲמֵיי הַהֵן פוּלָא מִצְרִייָא כְדוֹן רְטִיב אִינּוּן צְווָחִין לֵיהּ לוּבִּי. כְּדוּ נְגִיב אִינּוּן צְווָחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרִיי. הָדָא אָֽמְרָה. גֵּר מִלּוּבִּי צָרִיךְ לְהַמְתִּין ג' דוֹרוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. הוּא לוּבִּי הוֹא מִצְרִי. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי אוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמִים. כָּל מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר יונה בן צרדא. דפשיטא דלוב מצרים הוא שהרי אנו רואין לזה פול המצרי כשהוא לח קורין אותו לובי וכשנתייבש קורין אותו פול מצרי א''כ היא לוב הוא מצרים וצריך להמתין ג' דורות:
גרים הבאים מלובי. מהו שחוששין להם שהם ממצרים ולהמתין להם שלשה דורות עד שיבאו בקהל:
הלכה כדברי התלמוד. התם בכלאים שייכא ואגב גררא נסבה הכא דהתם תני במתני' ר' יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס וכו'. וקורא אותו תלמיד שרבים חולקין עליו ובכללם גם ר''ע רבו דברי חכמים. אבל לדברי חכמים כל מין פרדות אחד ומותרין זה עם זה:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. כְּמַה דְתֵימַר לְעִנְייָן אִיסּוּר. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַבְּהֵמָה. לְעִנְייָן הֵיתֵר וְכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמה דתימר לענין איסור וכו'. כלו' דמדייק בלשון מיותר דתני במתני' והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר לא ה''ל למיתני אלא וכל בעלי השיר יוצאין בשיר וממילא הסוס בכלל הלכך קאמר שכן דרך התנא לשנות ונקט אחד והדר תני וכן כל כיוצא בו. וכמה דתימר לקמן במתני' לענין איסור דקתני לא יצא הגמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה וה''נ הוה מצי למיתני כל הבהמה לא תצא וכו' והגמל בכלל אלא שכך דרך התנא לשנות וה''ה הכא לענין היתר דכן הוא שונה הסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר:
כשם וכו'. תוספתא היא בפ''ד:
כאן לשעה כאן לשהות. כלו' אפ''ת דכהת''ק נמי אתיא כאן במתני' לפי שעה הוא דמיירי דקתני ונותן דמשמע לשעה מועטת וכאן במטמין לשהות ובהא הוא דקאמר הת''ק דאין טומנין את הצונן:
הדרן עלך במה טומנין
על הדא קדמייתא. על סברא הראשונה של הת''ק דקסבר אסור להטמין את הצונן והא תנינן במתני' ממלא וכו' אלא כרבי דרבי מתיר כלומר מי נימא דהמתני' לא אתיא אלא כרבי ולא כהת''ק דהתוספתא:
הַסּוּס בַּשֵׁיר. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל תַּכְשִׁיטֵי אָדָם טְמֵאִין וְתַכְשִׁיטֵי בְהֵמָה טְהוֹרִין. תִּיפְתָּר בָּעֲשׂוּיִין לְהַנּוֹתָן. וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶרֶץ. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. לֹא יְגָרֵר אָדָם אֶת הַמִּיטָּה וְאֶת הַכִּסֵּא וְאֶת הַסַּפְסָל וְאֶת הַקַּתֵידְרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶרֶץ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. דֶּלֶת גּוֹרֶרֶת מַחֲצֶלֶת גּוֹרֶרֶת קִינְקִילֹון גּוֹרֵר פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. וְתַנֵּי כֵן. מַחֲצֶלֶת שֶׁהִיא קְשׁוּרָה וּתְלוּיָה בֶעָמוּד פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כן תני וכו'. אהא דקתני ומזין וטובלין פריך וכי בני קבולי טומאה נינהו ולא כן תנינן בריש פי''ב דכלים טבעת אדם טמאה דאיתרבו תכשיטי אדם לטומאה כדכתיב בכלי מדין אצעדה וצמיד וטבעת וכו' וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות:
תיפתר בעשויין להנותן. דמיירי שעשוין בתחלה לנוי האדם ואחר כך חשב אותו לבהמה דמקבלת טומאה וצריך לטהרו מטומאתו:
ואינו עושה חריץ. אנמשכין בשיר הוא דפריך דדרך השיר להעשות טבעות טבעות וכל אחת קבוע' בחברתה ומכיון שהוא ארוך שהרי עשוי למשוך בו הבהמה נגרר הוא על הארץ הלכך מדייק הרי כשמושך בו וכי אינו עושה חריץ על הקרקע במשיכתו:
אלא כר''ש. דמתיר בדבר שאינו מתכוין כדתני בתוספתא סוף פ''ב דביצה לא יגרר אדם וכו':
אמר ר' חיננא. דלא צריכין לאוקמי כר''ש דוקא משום דבכה''ג דתלוי בצואר בהמה כ''ע מודו דמותר כהדא דתני בתוספתא דעירובין פ''ח דלת שהיא תלויה ונגררת על הארץ וכן מחצלת וכן קנקילין והוא כלי מנוקב שמשימין תחתיו אש וגפרית לעשן הבגדים אשר עליו כהאי דתנן בסוף פ''ב דכלים קנקילין שיש בה בית קבלת כסות טמאה והעשויה ככוורת טהורה וכשהיא מפולשת ככוורת תולין אותה ונגררת על הארץ מותר לפתוח ולנעול בהן בשבת וכו' ותני בהדיא כן במחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל כדרכו ואינו חושש וד''ה היא:
רְחֵילִים יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁחוּזוֹת. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׁוּזוֹת. מָאן דָּמַר שׁוּזוֹת. מִתְעַדֵּן. כְּמַה דְתֵימַר. שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצוּרַת לֵֽב׃ מָאן דָּמַר שְׁחוּזוֹת. כְּמַה דְתֵימַר. אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין. כְּבוּנוֹת לְמִילַת. כְּבוּלוֹת שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַזָּכָר. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי חִייָא. וַיִּקְרָ֤א לָהּ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל. אֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה פֵירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד שוזות מעתדן. כלו' דתרווייהו מפרשי שעושין זה כדי שיעלו עליהן הזכרים ומתקנין אותן לכך ושוזות מלישנא שית זונה היא ומ''ד שחוזות מפרש נמי הכי ושחוזות מלישנא דאין משחיזין הוא שמחדדין אותן לכך ובלישנא בעלמא פליגי:
כבולות וכו'. מלישנא דקרא הוא שמצינו בחירם ויקרא להן ארץ כבול שהיתה ארץ שאינה עושה פירות:
זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין. שֶׁהוּא נוֹתֵן עוֹר מִבּוּרְסִינִין כְּנֶגֶד לִיבּוֹ וְהוּא מַתְרִיס כְּנֶגֶד חַייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עור מבורסינין. עור קשה שנוטל מן הבורסקי ונותנו כנגד לבו והוא מתריס כנגד החיה שרוצה ליפול עליו:
הלכה: חֲמוֹר יוֹצֵא בַמַרְדַּעַת כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. בִּקְשׁוּרָה לוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. חָנִין מִגּוֹפְתִייָה אָמַר קוֹמֵי שְׁמוּאֵל. רַב חִייָא בַּר אַשִּׁי לָא נְהִיג כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. נְהִיג רַב בִּקְלֵסְטֵירִין. דְּתַנֵּי. זְכָרִים יוֹצְאִין בִּקְלֵסְטֵירִין. הָתִיב רִבִּי אָחָא בַּר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וְהָא תַנֵּי: חֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בַּפָּרָה קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בֶאָבוּס. בֶּאָבוּס קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַפָּרָה. נִיחָא בַּפָּרָה קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בֶאָבוּס. בֶּאָבוּס קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַפָּרָה. וְלֹא נִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְדָדֵי בְהֵמָה בַשַּׁבָּת. אָמַר רַבָּה. תִּיפְתָּר בִּקְשָׁרִין שֶׁאֵינָן שֶׁלְּקַייָמָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שַׁנְייָא הִיא צְדָדֵי בְהֵמָה בֵּין קֶשֶׁר שֶׁהוּא שֶׁלְּקַייָמָא בֵין קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּקַייָמָא. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מוּתָּר לִשְׁתַּמֵּשׁ עַל צְדָדֵי בְהֵמָה בַּשַּׁבָּת. הִיא צְדָדֵי בְהֵמָה הִיא צְדָדֵי אִילָן. אָמַר רִבִּי מָנָא. קִיַימְתִּיהָ בִּמְסַפֵּק חֶבֶל עַל חֶבֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' שמואל אמר בקשורה לו מע''ש. מיירי דאלו בשבת אינו יכול לקושרה דמיחזי כמתכוין להוליך הבהמ' למקום רחוק אבל ליתן המרדעת על החמור בשבת בלא קשורה ס''ל לשמואל דמותר. והכי מוכח מדקאמר חלין לפני שמואל רב חייא בר אשי לא נהיג כן ואי איוצא בקשורה לו הוא דקאמר היאך פליג אמתני':
מגופתייה. שם מקום:
א''ל שמואל נהיג בקלסטירין. הוא טרסקל כלו' והלא רב חייא בר אשי היה נוהג להתיר טרסקל שבפיו שתולין בו מלא שעורין לאכול ואי טרסקל שרי שאינו אלא לתעניג מרדעת שהוא מפני הצער לשמרו מן הצינה לכ''ש:
דתני. הכי בברייתא זכרים יוצאין בקלסטירין שתולין בהן. א''נ דדרך שאלה אמר לו שמואל לחנין אם נהיג היתר בטרסקל וכדתני בברייתא:
התיב ר' אחא וכו'. על הא דתני בתוספתא פי''ג חבל שהוא קשור בפרה וכו' ניחא הא דאם סבר קשור הוא בפרה קושרין ראש השני בהאבוס בשבת אלא אם קשור באבוס קושרין אותו בפרה קשיא ולא נמצא משתמש הוא בצידדי הבהמה בשבת והרי אסור:
תיפתר. שקושר בה בקשר שאינו של קיימא דקס''ד דמכיון דבקשירה כל דהו הוא קושר לא שהו ולא הוי כמשתמש בצדדי בהמה:
א''ר יוסי. בתמיה וכי שניא הוא לענין משתמש בצדדי הבהמה בין קשר של קיימא או לא הא מיהת משתמש בצדדה הוא:
תיפתר כרשב''א. דמתיר להשתמש בצדדי הבהמה בשבת היא צדדי בהמה היא צדדי אילן מסקנא דמילתא היא אליבא דרשב''א כדאמר לקמן בפ''ג דעירובין בהלכה ג' דדין אחד להם דבתרווייהו למאן דאסר משום דאין עולין באילן ואין רוכבין על גבי בהמה ולר' שמעון בן אלעזר צדדין מותרין:
קיימתיה. להאי ברייתא דהא דקתני חבל שהוא קשור באבוס קושרין אותו בפרה לאו דקושרין בפרה עצמה קאמר אלא במספק החבל שהוא קשור באבוס על החבל שהוא קשור בפרה וקושרו זה לזה ונמצא לאו משתמש בצדדי הבהמה הוא וקמ''ל דקשר דכה''ג לא מיקרי קשר של קיימא לאוסרו משום קושר:
משנה: חֲמוֹר יוֹצֵא בַמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ. הַזְּכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין. רְחֵילוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת וְהָעִזִּים צְרוּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכוּלָּן חוּץ מִן הָֽרְחֵלִים הַכְּבוּנוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִזִּים יוֹצְאִין צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ אֲבָל לֹא לֶחָלָב:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי אוסר בכולן. דס''ל דחשיבי משאוי:
חוץ מן הרחלים הכבונות. שעשוי לשמר צמרן דהוי כתכשיט:
ליבש. בזמן שהוא עשוי ליבש כגון דמהדק אותן בחוזק דניכר שהוא ליבש מותר דליכא למיגזר דילמא נפיל ואתו לאתויי בר''ה אבל לא בזמן שעשוי לחלב דלא מהדר שפיר וזימנין דנפיל ואתי לאתויי והלכה כר' יהודה:
העזים יוצאות צרורות. שקושרין דדיהן לפעמים כדי לייבש החלב שבהן ולפעמים קושרין אותן כדי לחלב כל מר שלא יצא החלב שלהן עד שיחלב אותן לערב:
או כבונות. שמלפפין בגד או מטלניות עליהן כדי שלא יטנף הצמר שלהן וישאר נקי דכל אלו לא חשיבי משאוי:
או כבולות. שלפעמים קושרין האליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן הזכרים:
רחלות יוצאות שחוזות. שאוחזין באליה שלהן וקושרין אותו למעלה על גבן כדי שיעלו עליהן הזכרים:
הזכרים יוצאין לבובין. בעור שקשור על לביהם כדי שלא יפלו עליהם זאבים וכן בעור הקשור להן על זכרותן כדי שלא יעלו על הנקיבות:
אבל לא באוכף. אפי' קשורה לו מע''ש דכמשוי הוא:
מתני' חמור יוצא במרדעת. שמשימין אותו תחת האוכף כדי לחממו דאמרי אינשי חמרא בתקופת תמוז קרורה ליה ומותר לצאת בזמן שהיא קשורה לו מע''ש:
וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן: 31b תַּמָּן תַּנִּינָן. וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּאן בְּרָפִים. כָּאן בָּאֲפוּצִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן. במתני' ברפים הן שאין הטבעות קבועים בחוזק אלא שהן רפין ויש ריוח ביניהן וכאן בפרק דלקמן באפוצים ודחוקים החוטין בצואר האשה והלכך לא תטבול בהן עד שתרפם:
לא תצא אשה בחיטי צמר וכי' ולא תטבול בהן עד שתרפם משום חציצה והכא הוא אמר הכין. בתמיה דטובלין במקימן והא הוי חציצה:
ומזין וכו' תמן תנינן. לקמן בריש הפרק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source