Shabbath
Daf 29a
תַּנֵּי. 29a אֵין טוֹמְנִין בְּרֶמֶץ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא אָֽמְרָה. אֶפֶר שֶׁצָּנַן מוּתָּר לִטְמוֹן בּוֹ. כְּהָדָא בְרַתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי הֲווָת מְשַׁמְּשָׁה קוֹמוֹי אָבוֹי וַהֲווָת מַעֲלָה קוֹמוֹי תַבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אֲמַר לָהּ. הֵיךְ אִיתְעֲבִידָא. אָֽמְרָה לֵיהּ. בְּמָרָא וְגִיפְתָּא. אֲמַר לָהּ. לָא תְהִי עָֽבְדָה כֵן אֶלָּא בְמָרָה גַּו קוּפְתָה וִיהֲבָה קוּפְתָה עַל גִּיפְתָּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בְּהָדָא רִבִּי חֲנִינָה פְלִיג. דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הַגֶּפֶת מִלְּמַטָּן וְתֶבֶן מִיכָּן וּמִיכָּן אָסוּר. וֹמוֹדֵי בָהּ רִבִּי יַנַּאי.
Traduction
On a enseigné qu’il est défendu d’enfouir dans la cendre chaude; cela prouve, dit R. Zeira, que c’est permis dans la cendre refroidie. Ainsi la fille de R. Yanaï, servant son père, lui offrait à table des mets brûlants; et son père lui ayant demandé comment elle s’y prenait pour avoir le manger si chaud, elle répondit l’avoir conservé ainsi dans le déchet d’olives. N’agis plus ainsi, lui dit-il, et désormais place le mets dans une boîte, et celle-ci dans la lie d’olives. Selon R. Zeira, cet avis est contesté par R. Hanina, car R. Aha enseigna au nom de R. Hanina: s’il y a de la lie d’olives sous le panier et de la paille au milieu (sur les côtés), il est interdit d’y rien enfouir, et R. Yanaï partage cet avis (s’opposant donc à l’avis précité qui permet d’employer cette lie mise au bas).
Pnei Moshe non traduit
תני אין טומנין ברמץ. חם בשבת שמא נשארו בו גחלים ויבא לידי חיתוי:
הדא אמרה. דדוקא ברמץ רותח היא דאסרו כדאמרן אבל אפר כירה שצנן מותר לטמון בו וכלומר שאפילו בשרוצה לטמון בדבר המוסיף הבל אם נותן ע''ג אפר שצנן מותר דאי באפר שצנן בלבד פשיטא דמותר ומאי קמ''ל וכן מוכח מהאי עובדא דלקמיה:
כהדאי. עובדא בברתיה דר' ינאי שהיתה משמשת בשירות לפני אביה ומעלה לפניו תבשילין רותחין בשבת ושאלה היאך עשתה ואמרה לו במרא וגופתא כלומר שטמנה הקדירה בגפת ומפני שלא תוסיף בחמימות לקחה אפר הכירה שנצטנן במרא והיא הכלי שחותין בו האפר ונתנה עליה ואמר לה לא תעשה כן בפעם אחר אלא תתן האפר במרא לתוך קופה אחת ותשים הקופה על הגופתא משום שר' ינאי היה חושש אם מתיר אותה באפר כירה תבא לעשות כן ברמץ חם ואמר ר' זעירא עלה כהדא דר' חנינא דלקמיה פליג על ר' ינאי דדריש ר' אחא בשם ר''ח דדוקא בכה''ג הוא דאסור אם הגפת מלמטן ובתבן היה נותן מכאן ומכאן דזה מוסיף הבל והתבן אינו מניחו להצטנן אבל עפר שצנן ונותן סביבות הקדרה ואע''פ שהקדרה ע''ג דבר המוסיף הבל הוא מותר משום שהאפר מצנן אותה וכהאי דר''ז דלעיל:
ומודה בה ר' ינאי. כלומר ואף ר' ינאי מודה דמותר מדינא אלא שרצה להחמיר על עצמו:
אַבִּין בָעֵי. בָּֽלְלָן מָה הֵן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. טוֹמְנִין בַּכְּסוּת וּבַפֵּירוֹת וּבְכַנְפֵי יוֹנָה. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא רָבַת רַקָבוֹבִיתָן. אֲבָל אִם רָבַת רַקָבוֹבִיתָן אָסוּר לִטְמוֹן בָּהֶן.
Traduction
Ceci est hors de doute;mais la question est de savoir quelle est la règle en cas de mélange d’un corps interdit à la conservation avec celui où c’est permis? On peut savoir la réponse de ce que notre Mishna dit: c’est permis sous des vêtements ou des légumes secs, ou des plumes d’oiseaux. R. Yossé b. Pazi dit au nom de R. Yossé b. Hanina: c’est vrai aussi longtemps que la nourriture ne s’est pas propagée; mais lorsqu’elle a pris le dessus (ce qui augmente la chaleur), il est défendu d’y enfouir: preuve qu’en cas d’égalité des 2 parts, d’interdit et de permis, on peut y enfouir.
Pnei Moshe non traduit
בללן מה הן. אם בלל דברים המוסיפין הבל עם דברים שאינן מוסיפין מהו להטמין בהן:
נשמענה מן הדא דקתני בסיפא טומנין בכסות וכו'. ואי ס''ד מותר לישמעינן רבותא טפי דאפי' בדבר המוסיף הבל אם בללו בדבר שאינו מוסיף הבל מותר אלא ש''מ דאסור:
דתימר וכו'. אטומנין בכסות וכו' הוא דקאי דדוקא כשלא רבה רקביבותן מחמת יושנן דמסתמא בכה''ג הוא דאיירי אבל אם רבה רקביבותן מוסיפין הבל הרי הן כזבל ואסור לטמון בהן:
וְלֹא בַחוֹל. תַּמָּן תַּנִּינָן. מַטִּילִין אוֹתוֹ לַחוֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין. הָהֵן חָלָא מִירְתַּח רִתְחָא וּמֵיצָן צוֹנְנָא. הָהֵן תֶּבֶן בַּעַל פִּקָּדוֹן הוּא. בַּמָּה דְאַתְּ יְהִיב לֵהּ הוּא יְהִיב לָךְ.
Traduction
Ni dans le sable'', est-il dit. Comment se fait-il que plus loin (23, 5), on permette de déposer un mort dans du sable, pour le conserver par la fraîcheur et différer l’inhumation, tandis qu’ici l’on dit que le sable augmente la chaleur? C’est que le sable augmente la chaleur de ce qui est déjà chaud et rafraîchit ce qui est froid (180)Mischbeçoth zahab, n° 257.; la paille au contraire rend intact le dépôt qu’on lui a remis.
Pnei Moshe non traduit
ולא בחול. משמע דחול מוסיף הבל. ופריך תמן תנינן בסוף מכילתין גבי מת בשבת ומטילין אותו על החול בשביל שימתין שתהא לחלוחית נכנסת בו ויתקיים אלמא חיל מצנן הוא ומשני דהאי חול תרתי הוא דעבד בדבר רותח מרתיח הוא ביותר ובדבר הצונן מצנן הוא ביותר:
ההן תבן בעל פקדון הוא. כלומר התבן הזה דומה הוא לבעל הפקדון דכמו שאתה נותן לו לפקדון הוא. מחזיר לך כך הוא התבן דמצד עצמו אינו מוסיף שום חמימות אלא אם אתה נותנו סביבות הדבר חם שומר את חומו ואם הדבר מוסיף הבל הוא אסור וכהאי דר' חנניה דלעיל ואם לאו אינו עושה כלום:
כָּל דָּבָר שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִן הַכּוֹתֶל אָסוּר לִטָמוֹן בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִן מַה דְתַנִּינָן. תֶּבֶן טוֹמְנִין בּוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. אֵין מַרְחִיקִין אוֹתוֹ מִן הַכּוֹתֶל. הָתִיב רִבִּי חַגַּיי. וְהָתַנֵּי. וְהַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אוֹצַר שֶׁל תְּבוּאָה. לֵיידָא מִילָּה. לֹא מִפְּנֵי הַמּוֹץ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. מִפְּנֵי הָעַכְבָּרִים. אָמַר רִבִּי פִינְחָס בֵּירִבִּי חֲנִינָה. אִם מִפְּנֵי הָעַכְבָּרִים נִיתְנֵי אֲפִילוּ אוֹצַר שֶׁלְּכָל דָּבָר. הֲוֵי יְאוּת קַשִּׁי לְרִבִּי חַגַּיי. אוֹתִיב רִבִּי שַׁמַּי. הֲרֵי סְלָעִים מַרְחִיק אוֹתוֹ מִן הַכּוֹתֶל. מֵעַתָּה אָסוּר לִטְמוֹן בָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא שֶׁהַסְּלָעִים מַרְתִּיחִין אֶלָא שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֲלוּדָה וְהֵן מַלְקִין אַרְעִיתוֹ שֶׁלְּכוֹתֶל. וְהָא תַנֵּי. אֵין טוֹמְנִין בִּסְלָעִים. תִּיפְתָּר בִּסְלָעִים שֶׁלְּכֶסֶף. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. טוֹמְנִין בִּסְלָעִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין טוֹמְנִין. אַמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר. טוֹמְנִין. בְּשֶׁלְּזָהָב שֶׁלְנְחוֹשֵׁת. וּמָאן דָּמַר. אֵין טוֹמְנִין. בִּסְלָעִים שֶׁלְּכֶסֶף.
Traduction
Dans tout ce que l’on écarte du mur voisin, il est interdit d’enfouir, la chaleur s’y augmente. A l’inverse, dit R. Yossé, tout objet dans lequel on permet ici d’enfuir, n’augmentant pas la chaleur; n’a pas besoin d’être écarté du mur. Mais, objecta R. Hagaï, n’est-il pas dit: lorsqu’on loue une maison à son prochain, on ne devra pas en constituer un grenier à blé. Pourquoi pas? N’est-ce pas à cause du son qui s’en dégage et qui nuirait par la chaleur (181)Comment donc R. Yossé peut-il permettre ici d'enfouir dans la paille?? Non, répondit R. Hanania, on ne craint que les souris, qui seraient attirées par le blé. S’il en est ainsi, répondit R. Pinhas b. R. Hanina, on devrait, par crainte des souris, éviter n’importe quel amoncellement. Il en résulterait que l’objection faite par R. Hagaï, sur l’effet de la chaleur, serait bien fondée. Ce n’est pas à cause de la chaleur qui s’en dégage, répliqua R. Sameï, puisque l’on doit aussi écarter les pièces de monnaie (selà) du mur (182)(Baba Batra 2, 1).; et ce n’est pas à dire qu’il soit défendu d’y enfouir des mets, car R. Yossé dit en effet que les pièces dites selà ne sauraient rien réchauffer, mais provoquent des inégalités terrestres (183)Ou: des creux, comme en font les taupes. et nuisent ainsi au niveau du sol et à la solidité du mur. Mais n’a-t-on pas enseigné qu’il ne faut pas enfouir dans les monnaies (faisant supposer qu’elles échauffent)? Ce n’est vrai que pour celles d’argent. Les uns disent qu’il est permis d’enfouir de cette façon; d’autres l’interdisent. En effet, dit R. Hisda, les premiers parlent de pièces d’or ou de cuivre; les autres parlent de pièces d’argent.
Pnei Moshe non traduit
כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל. כדקחשיב בפ' לא יחפור אין לטמון בו מפני שמוסיפין הבל ומהאי טעמא נמי מרחיקין מן הכותל של חבירו שלא יקלקל הכותל:
אמר ר' יוסי מן מה וכו'. ר' יוסי לא פליג אלא דהכי קאמר א''כ מן מה דתנינן תמן והיינו בפירקין דקאי בפ' לא יחפור הלכך קאמר דתנינן תמן מאלו דברים שטומנין בהם לפי שאין מוסיפין הבל והדא אמרה דנמי אין מרחיקין אותן מן הכותל ומשום דר' חגיי מקשי עלה אשמעינן ר' יוסי דאין מרחיקין אותן:
והתני. המשכיר בית לחבירו לא יעשנו אותו השוכר אוצר של תבואה:
וליידא מילה. ולאיזה דבר וכלו' ומ''ט דהאי מילתא לאו מפני המון של התבואה שמקלקל את הכותל והרי תבן אחד מן הדברים שטומנין בו וכדאמרינן לעיל דתבן כבעל פקדון הוא ודקתני במתני' לא בתבן היינו דוקא אם נותן אותו סביבות דבר החם וקשיא לר' יוסי דקאמר דדבר שטומנין בו אין מרחיקין אותו מן הכותל של חבירו. ומשני ר' חנניה דהתם טעמא הויא מפני העכברים שבאין לאכול את התבואה ומקלקלין את הכותל:
אם מפני העכברים. מאי אריא דקתני אוצר של תבואה ניתני אוצר של כל דבר שהעכברים אוכלין אותו וא''כ צריך השוכר הזה להזהר שלא ישתמש בשום דבר שהעכברים באין עליו בתמיה:
הוי יאות קשי ר' חגיי. על האי דר' יוסי דע''כ טעמא דתבואה מפני המוץ הוא:
התיב ר' שמי. על הא דקאמר כל דבר שמרחיקין וכו' הרי סלעים דקתני בפ' לא יחפור דמרחיקין אותן מכותל חבירו וא''כ מעתה אסור לטמון בהן ואמאי לא קתני הכא במתני' לסלעים:
אמר ר' יוסי. דמסלעים לא קשיא מידי דלא משום שהסלעים מרתיחין תני התם דמרחיקין אלא הטעמא מפני שהן מעלין חלודה ועושין עפר תיחוח במה שמתפזר מהחלודה וכשהן סמוכין לכותל מלקין ומקלקלין את יסודות הכותל. והכי משני לה נמי בריש פ' לא יחפור:
והא תני. בחדא ברייתא אין טומנין בסלעים אלמא דמוסיפין הבל הן. ומשני תיפתר בסלעים של כסף דהן מתחממין כשהן צבורין יחד ומוסיפין הבל:
אמר רב חסדא. דלא פליגי מ''ד טומנין בשל זהב ובשל נחשת שאין דרכן להתחמם ומ''ד אין טומנין בסלעים של כסף:
Shabbath
Daf 29b
משנה: טוֹמְנִין בַּשְׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּגִיזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד עוֹשֶׂה נוֹעֵר אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִידָּהּ וְנוֹטֵל שֶׁמָּא יִטּוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.
Traduction
On peut enfouir dans les peaux encore garnies de poils, puis même les enlever de là, ou encore dans de la laine de tonte; mais en ce dernier cas, il n’est pas permis de la retirer. Comment opérera-t-on (187)Que faire en cas d'enfouissement accompli par erreur?? On enlève le couvercle, de sorte que la laine tombe à l’entoure. R. Eliézer b. Azaria dit: on penche de côté la boîte où se trouve le pot, de façon à pouvoir retirer les mets de ce dernier; car si l’on retirait le pot en entier, il y aurait à craindre que l'on puisse plus y replacer le pot par suite de l’amoncellement de la laine (cas interdit). Selon les autres sages, on peut retirer le pot en entier et l'y replacer sans crainte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' טומנין בשלחין. בעורות. והפשיט תרגומו וישלח:
ומטלטלין אותן. זהו דין בפ''ע שמטלטלין השלחין בשבת לעולם בין שהן של בעל הבית בין שהן של אומן לפי שאינו מקפיד עליהן:
בגיזי צמר. טומנין בהן לפי שאינן מוסיפין הבל ואין מטלטלין אותן בשבת לפי שהוא מקפיד עליהן והוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואם התקינן לתשמיש מותר לטלטל אותן ואפילו הן של אוצר:
כיצד עושה. אם הטמין באותן שאסורין לטלטל בשבת והוא רוצה ליטול את הקדירה:
נוטל. או נוער את הכיסוי מעל הקדירה לפי שהכיסוי תורת כלי עליו והגיזין נופלות ונוטל את הקדירה:
קופה מטה על צידה ונוטל. כשבא ליטול את הקדירה מתוך הקופה של גיזי צמר מטה אותה על צדה ונוטל דר''א בן עזריה חושש שמא יפלו הגיזין ותתקלקל הגומא של מושב הקדירה ולא יוכל להחזיר את הקדירה שהרי אין לו לטלטל הגיזין כדי לתקן את הגומא וחכמים אומרים נוטל ומחזיר דלא חיישינן לכך ומודים שאם נתקלקלה הגומא שאינו יכול להחזיר והלכה כחכמים:
הלכה: טוֹמְנִין בַּשְׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׂם רִבִּי יוֹנָתָן. הָדָא דְתֵימַר בִּנְתוּנִין אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת. אֲבָל בִּנְתוּנִין בָּאַפּוֹתֵיקֵי לֹא בְדָא. בְּגִיזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְתֵימַר בִּנְתוּנִין בָּאַפּוֹתֵיקֵי. אֲבָל בִּנְתוּנִין אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת לֹא בְדָא.
Traduction
R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Yohanan: lorsque la Mishna permet d’enfouir dans les peaux, il s’agit de celles que le maître conserve chez lui à son usage; mais il est défendu d’user ainsi des peaux mises au magasin, apoqhkh, pour le commerce, rejetées ainsi hors de la pensée du maître. En cas d’enfouissement dans de la laine, on ne peut plus y toucher; c’est qu'il s’agit, selon R. Juda et R. Yohanan, de celle qui est au magasin de vente mais la défense n’est pas maintenue pour celle qui sert à l’usage habituel de la maison.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דתימר. דמטלטלין בשלחין בנתונין אצל בעל הבית דדעתו להשתמש. בהן אבל בנתונין באפותיקי והוא האוצר ונתונין לסחורה לא בדא התירו לטלטל דקסבר האי מ''ד דהואיל ונתונין באוצר או שעומדין למלאכה כגון של אומן קפיד עלייהו ואסור לטלטלן:
בגיזי צמר וכו' הדא דתימר. דאסור לטלטלן כשהן נתונין באפותיקי אבל בנתונין אצל בעל הבית שהתקינן לתשמישו לא בדא אסרו לטלטל ולהאי פירושא איכא למימר דר' יוחנן פליג על הא דקאמר ר' יונתן בשלחין דאי מודי ליה א''כ מאי איכא בין שלחין לגיזי צמר:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְשִׂין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שַׁייָפוֹת שֶׁלְלְבֵינִים בַּשַּׁבָּת.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de Rav (188)Cf. (Moed Qatan 2, 5). on peut le samedi tendre une toile sur les rangées de briques pour éviter que la pluie n’interrompre leur cuisson.
Pnei Moshe non traduit
פורשין מחצלת ע''ג שייפות שורות של לבנים בשבת. ואע''ג דעומדות לבנין הם לא הוי כמבטל כלי מהיכנו לפי שהן ראויין לישב עליהן ודעתיה עלייהו:
לֹא סוֹף דָּבָר לַחִין. אֲפִילוּ יְבֵשִׁין שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ. מִן אִילֵּין מוּכִּין. וּמוּכִּין לֹא כִיבֵשִׁין שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ הֵן. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר שִׁילָא הָדָא אָֽמְרָה. 29b הָהֵן דִּכְמַר איידה צָרִיךְ מַחְסַרְתֵּיהּ צִיבְחַר דְּהוּא אֲתִי מֵיסַב וְהִיא שָֽׁפְכָה וּמִרְתָּחָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. כֵּן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה. אֲבָל בִּישָׁנָה טָהוֹר. וְאֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חֲדָשָׁה בְתוֹךְ י''ב חוֹדֶשׁ. יְשָׁנָה לְאַחַר י''ב חוֹדֶשׁ.
Traduction
– Lorsqu’il est dit que les divers produits sont interdits s’ils sont humides, on ne veut pas seulement parler de produits encore verts, mais si après avoir été séchés, ils ont été mouillés; et ce qui le prouve c’est que l’on y comprend la filasse, qui certes correspond à des objets d’abord secs, plus tard mouillés. R. Yohanan b. Shilda en conclut que si l’on enfouit des objets liquides dans l’un de ces produits (184)Dans ceux que la Mishna autorise à l'état sec, non humides., il faudra avoir soin de ne pas emplir l’écuelle jusqu’aux bords, mais laisser un petit vide; car en l’y portant, on pourrait en renverser une goutte et causer ainsi un surcroît de chaleur. On a enseigné ailleurs (185)(Kelim 9, 6).: si l’on se sert de vieille lie d’olive, elle est susceptible d’impureté; mais si elle est neuve, elle reste pure. On nomme neuve, dit R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Yohanan, celle qui a moins d’un an de date, et vieille celle qui a plus d’un an. ''Il est permis d’enfouir sous des vêtements, ou des légumes secs, ou des plumes d’oiseau'', dit la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
לא סוף דבר לחין. אמתני' מהדר הא דתני דאין טומנין בהן בזמן שהן לחין לאו דוקא לחין ממש אלא אפי' היו יבשין ונתלחלחו מוסיפין הן הבל:
מן אילין מוכין. כלומר ודבר זה שמעינן מאלו מוכין דקתני אין טומנין בהן בזמן שהן לחין וכי מוכין לאו כיבשין שנתלחלחו הן שהרי הצמר וכיוצא בו שהן בכלל מוכין יבשין הן בתחלה אלא דמיירי שנתלחלחו וקאמר אין טומנין בהן:
הדא אמרה. מדקאמר יבשין שנתלחלחו אין טומנין ש''מ:
ההן דכמר איידה. מי שמאסף לטמון בזה שמנו חכמים שטומנין בהן כשהן יבשין צריך מחסרתיה ציבחר שלא ימלא על גדותיו אלא שיהא פחות מעט ממקום הקדירה שטומן בהן. דכמר מלשון כומר של ענבים הוא:
דהוא אתי מיסב והיא שפכה ומרתיחה. כלומר דאם ימלא אותן סביבות הקדירה כשבא ליטול הקדירה מהן והיא נשפכת ומוספת רתיחה כשיחזור אותה לטמון בהם שהרי יבשין ונתלחלחו הן. ויש לפרש נמי דאקדירה קאי שלא ימלא אותה ממש אלא פחות מעט ממה שהיא מחזקת שאם ימלאנה כשיטול אותה היא נשפכת ויהא אסור להחזיר ולטמון בהן לפי שנתלחלחו:
תמן תנינן בפ''ט דכלים חרסין שנשחמשו בהן משקין טמאין ונפל לאויר התנור הוסק התנור טמא שסוף המשקה לצאת וכן בגפת חדשה וכו' ומפרש דקדשה בתוך י''ב חודש וכו'. ואיידי דאיירי במתני' בגפת מייתי לה הכא:
טוֹמְנִין בַּכְּסוּת וּבַפֵּרוֹת וּבְכַנְפֵי יוֹנָה. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה בַּר חֲנִינָה. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא רָבַת רַקָבוֹבִיתָן. אֲבָל רָבַת רַקָבוֹבִיתָן אָסוּר לִטְמוֹן בָּהֶן.
Traduction
R. Juda b. Pazi ajoute au nom de R. Jérémie b. Hanina: c’est vrai aussi longtemps que la nourriture ne s’est pas propagée (186)Jusque-là, la chaleur n'augmente pas, comme il a été dit un peu plus haut.; mais lorsqu’elle a pris le dessus (est en majeure partie), il est défendu d’y enfouir.
Pnei Moshe non traduit
טומנין בכסות וכו' הדא דתימר וכו'. כדלעיל:
וּבִנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וּבִנְסוֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁין. אֲנָן תַּנִּינָן. נְסוּרֶת. תַּנַּיי דְבֵית רִבִּי. נְעוֹרֶת. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא.
Traduction
C’est permis aussi ''dans l’étoupe de chanvre, ou dans la sciure de bois''. Selon notre leçon, on emploie le terme ''nesora'' (sciure); mais selon la version de l’école de Rabbi, on lit ''neora'' (étoupe, filasse). Au fond, ces 2 termes se confondent.
Pnei Moshe non traduit
אנן תנינן. במתני' נסורת של חרשים ותני דבית רבי נעורת של חרשים ש''מ דהיא הדא והיא הדא דהיינו הך הנסורת שנוערין מהן כדפרישי' במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source