Shabbath
Daf 27a
תַּנֵּי נֵר שֶׁהוּא מוּנַח עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה. מְסַלֵּק אֶת הַטַּבֻּלָה וְהַנֵּר נוֹפֵל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. קָרוֹב הוּא זֶה לָבוֹא לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת. 27a לְפָנָיו מִשּׂוּם מַבְעִיר. לְאַחֲרָיו מִשּׁוּם מְכַבֶּה. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. בְּכָבָה. אָמַר לֵיהּ. תָּנוּחַ דַּעְתָּךְ. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ טַבֻּלָה תְהֵא אֲסוּרָה. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ נֵר יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כָאן כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. נֵר מָאוּס. טַבֻּלָה אֵינָהּ מָאוּסָה
Traduction
On a enseigné: lorsqu’un candélabre se trouve sur une planche (tabula), on pourra enlever celle-ci, de façon que le luminaire tombe. Toutefois, ajoute R. Yohanan, un tel acte peut mener à un fait susceptible d’un sacrifice de péché, car en penchant l’huile en avant, on la fait tomber, et en arrière, on peut l’éteindre (tous 2 interdits graves). Samuel b. Aba dit devant R. Yossa qu’il s’agit d’une lumière éteinte, pour laquelle il n’y a aucune crainte à avoir. -Tu peux donc te rassurer, lui dit-il; car cet enseignement ne saurait être conforme à l’avis de R. Meir, qui défendrait même de toucher à la planche (168)Etant la base d'un interdit., ni à l’avis de R. Simon, qui permettrait même de déplacer la lumière; c’est donc selon R. Juda que la lumière étant sale est rejetée de la pensée et ne peut pas être touchée, ce qui n’est pas le cas pour la planche.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם נר שהוא מונח וכו' וקס''ד דבעוד הנר דולק מיירי והיינו דקאמר ר' יוחנן ומתמה עלה דה''ז קרוב הוא לבא לידי חיוב דאם הנר נופל לפניו לפי שהוא מטה את הטבלא לצד זה ולסלקו א''כ כשמטה את הטבלא חייב משום מבעיר דבשעה שהוא מגביה הטבלא לפניו מטה השמן לפי הנר ומבעירו ואם לאחריו הוא יש בו משום מכבה בשעה שהיא מטה את הטבלא לאחורי הנר:
שמואל בר אבא. פירש זה לפני ר' יסא דבכבה הנר מיירי וא''ל תניח דעתך שהנחת את דעתי:
מה אנן קיימין. להאי ברייתא דטבלא ואליבא דמאן מיתנייא אי כר''מ אפי' טבלא תהא אסורה להטלטל דהא מיהת מיוחדת לנר שהוא אסור וכמ''ד לעיל דלר''מ אפי' מיוחדת לאיסור אסור ואי כר''ש הא אפי' הנר מותר לטלטל לאחר שכבה והכא על כרחך בשכבה מיירי כדאוקי לה שמואל בר אבא:
אלא. ע''כ דכאן כר' יהודה הוא דתני לה בברייתא דאית ליה מוקצה מחמת מיאוס והנר הוא מאוס וטבלא אינה מאוסה:
תַּנֵּי. אִם הִתְנָה עָלָיו יְהֵא מוּתָּר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ הִתְנָה עָלָיו אָסוּר. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ לֹא הִתְנָה עָלָיו יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. נֵר מָאוּס. טַבֻּלָה אֵינָהּ מָאוּסָה. מַה חֲמִית מֵימַר. כְּרִבִּי יוּדָה אֲנָן קַייָמִין. דְּתַנֵּי. נֵר שֶׁהוּא מוּנַח אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לֹא לְכַבּוֹת וְלֹא לְהַעֲבִיר. רַב וּשְׁמוּאֵל פָּֽתְרִין לָהּ בְּשׁוֹכֵחַ וּמְקַלְלִין מָאן דַּעֲבַד כֵּן. יַכְרֵ֨ת יְי לָאִ֨ישׁ אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲשֶׂ֨נָּה֙ עֵ֣ר וְעֹנֶ֔ה.
Traduction
On a enseigné que si d’avance l’on a exprimé l’intention de déplacer le candélabre le samedi (ne le rejetant pas de la pensée), il est permis d’y toucher. Cet avis ne saurait être conforme à l’avis de R. Meir, qui, malgré la condition formulée d’avance l’interdit, en raison de l’action interdite qui a lieu le vendredi soir; ni selon l’avis de R. Simon, qui permet d’y toucher sans condition: c’est donc conforme à R. Juda, qui déclare la lumière hors de la pensée comme sale, non la planche. A quoi bon dire que le conditionnel est seulement conforme à l’avis de R. Juda? Peut être R. Meir admet-il aussi une distinction en ce cas? Or, il est dit (169)A la fin de ce même enseignement. que lorsqu’une lumière se trouve placée le samedi derrière une porte, on peut l’ouvrir et la fermer en ce jour sans s’inquiéter des conséquences, à condition de ne pas s’appliquer à l’allumer ou à l’éteindre. Rav et Samuel justifient la permission accordée pour ce cas spécial, en disant qu’il s’agit d’une lumière laissée là par oubli; sans quoi, on ne pourrait pas ouvrir la porte, et celui qui le ferait serait blâmé par eux, comme il est dit (Ml 2, 12): Ainsi Dieu retranchera l’homme qui fera qu’elle veille et réponde, qu’elle s’agite en tous sens.
Pnei Moshe non traduit
תני. בחדא ברייתא אם התנה עליו שלאחר שיכבה יהא מטלטלו מותר ומפרש לה אליבא דמאן אנן קיימין להא אי כר''מ ודאי לא מהני תנאה דהא מיהת מיוחד לאיסור הוא ואי כר''ש למה לי תנאה הא בלאו הכי מותר לדידיה לאחר שכבה:
אלא כן אנן קיימין כר' יהודה. ולקמיה פריך עלה:
דר' יודה אמר נר מאוס וכו'. לא גרסי' לזה ואגב שיטפא דלעיל טעו וקבעו כאן לזה:
מה חמית מימר כר' יודה אנן קיימין. מה ראית לומר כן ולאוקמי להאי דהתנה אליבא דר' יהוד' וכי שייך לתנאי בדבר שהוא מאוס הא מיהת נפשו קצה ממנו ומה מהני התנאי:
דתני נר שהוא מונח וכו'. כלו' דהשתא מסיק להא דקאמר דאי כר''מ אפי' התנה עליו אסור דלא תיקשי ומנא לך הא דילמא לר''מ מהני תנאי במוקצה הלכך מייתי ראיה מהא דתני בברייתא נר שאחורי הדלת פותח ונועל כדרכו בשבת ובלבד שלא יתכוין וכו' ורב ושמואל תרווייהו פתרין להאי ברייתא דבשוכח מיירי ולא הוי הדלת בסיס לדבר האסור אלא דמקללין מאן דעבד כן ואמרו יכרת וגו' ומטעמא דאע''פ שאין מתכוין לכבות ולהבעיר מ''מ פסיק רישיה הוא ולכ''ע אסור. ומדפתרין לה לענין היתר טילטול הדלת דבשוכח מיירי ולא פתרי דמיירי שהתנה בכך שלא יהא בדיל מן הדלת לפתחו אחר שיכבה הנר אלא ודאי משום דמאן אית ליה כל המיוחד לאיסור אסור ואפי' בלא יחדו מתחלה לכל השבת לכך לא ר''מ הוא וכדאמרי' לעיל להאי מ''ד אליבא דר''מ הלכך רב ושמואל דסבירא להו כר' מאיר לא בעו לאוקמי כשהתנה ובלאחר שכבה הנר משום דלר''מ לא מהני התנאי דמיהת מיוחד לאיסור הוא והדרינן למאי דאקשינן כמאן אזלא האי ברייתא דאי כר''מ לא מהני התנאי ואי כר' שמעון לא בעי תנאי וכר' יהודה נמי לא מצית לאוקמית לה דאי משום דבמאוס מיירי מה מהני תנאי לדבר המאוס:
מָאן אִית. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. לֹא רִבִּי מֵאִיר. הֲוֵי. מָאן תַּנָּא. אִם הִתְנָה עָלָיו יְהֵא מוּתָּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲבָל כּוֹס וּקְעָרָה וַעֲשָׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן. רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. אְפִילוּ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן דּוּ אָמַר תַּמָּן מוּתָּר. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. שֵׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר. אַף הוּא מְכַבֶּה אוֹתָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהוֹן.
Traduction
Puisque l’avis exprimé d’abord, que nul objet ayant une fois servi à l’interdit ne pourra plus être touché le samedi, est évidemment de R. Meir, qui interdit le contact même en cas d’oubli; donc, la permission accordée en cas de condition préalable est de l’avis de R. Juda. Seulement, il n’est pas permis de toucher le samedi à une coupe, ou à une écuelle, ou à une lanterne, où l’on avait allumé une lumière, fut-elle éteinte en ce moment. Selon R. Tabi au nom de R. Hisda, on peut même dire que cette fin est conforme à l’avis de R. Simon, qui d’ordinaire permet ce contact; pourtant il reconnaît que pour ces derniers cas c’est interdit; car si c’était permis, il serait à craindre qu’en transportant ce luminaire, largement pourvu d’huile et brûlant encore au jour, il ne s’éteigne par le déplacement, ou que l’on s’en serve pour un autre usage.
Pnei Moshe non traduit
הוי מאן תנא וכו'. כלו' אלא ע''כ דהכי בעינן למימר מאן תנא להאי ברייתא דמהני תנאי ר' שמעון היא והא דפירכת אי רבי שמעון למה לי תנאי לא קשיא כדמסיק ואזיל:
אבל כוס וקערה וכו'. סיפא דהאי תוספתא דלעיל היא דקתני התם דבאלו אף על פי שכתב אסור ליגע בהן וקאמר ר' טבי בשם רב חסדא דאפי' כר''ש אתייא האי סיפא דהוא אמר תמן ברישא גבי נר שכבה מותר לטלטלו מודה הוא הכא באלו שהן עשויין להשתמש בהן לדבר אחר שהוא אסור אף לאחר שכבה שאם אתה אומר לו שהוא מותר חיישינן שאף הוא מכבה אותן כדי להשתמש בהן והשתא שפיר מוקמינן להאי דהתנה כר''ש וכגון בכוס וקערה ועששית דאם לא התנה עליהן אסור אפי' אחר שכבו אבל אם התנה עליהן מתחלה מותר דתו ליכא למיחש שמא יכבה אותן כדי להשתמש בהן שהרי התנה ואמר איני בודל מהן לאחר שיכבו ומסתמא בכה''ג יצפה עד שיכבו מאליהן ויהיה לו היתר להשתמש בהן כפי תנאו ולא יבא לידי איסור:
אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין בְּאוֹתוֹ שֶׁכָּבָה. בְּשֶׁגָּֽרְרוּ הְעַכְבָּרִים אֶת הַפְּתִילָה. בָּאֲפוּצָה. וַאֲפִילוּ תֵימָא בְּשֶׁלֹּא גָֽרְרוּ הָעַכְבָּרִים אֶת הַפְּתִילָה. וַאֲפִילוּ תֵימָא שֶׁלֹּא בָאֲפוּצָה. בְּשֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ שֶׁמֶן.
Traduction
R. Mena dit: en principe l’on avait cru que la discussion avait seulement lieu en cas d’extinction réelle, soit que des souris p. ex. aient enlevé la mèche, soit qu’elle se trouve enfoncée dans l’orifice; mais depuis lors il demeure entendu que l’on parle même d’autres cas d’extinction; et pourtant R. Simon permet le transport, malgré le maintien de la mèche interdite, parce qu’il y a par contre de l’huile dont on peut vouloir se servir.
Pnei Moshe non traduit
א''ר מנא וכו' מילתא באנפי נפשה הוא ואפלוגתא דבתוספתא דלעיל קאי וכלו' שבראשונה היינו אומרים דבמה פליגי בנר שכבה דלרבי שמעון מותר לטלטלו ואינך אסור:
בשגררו העכברים את הפתילה באפוצה ואפי' תימא וכו'. כלו' הא דמתיר ר''ש לטלטלו בהכי הוא דמיירי כשאין הפתילה בנר כגון שגררוהו עכברים אי נמי באפוצה שהיא נפוצה מן האפר שעליה דאי לאו הכי אכתי הוה אסור לטלטלו אפי' לרבי שמעון דהפתילה עם האפר שעליה מוקצה הוא דלא חזיא למידי:
ואפי' תימא בשלא גררוהו וכו'. כלו' ואי נמי דאפ''ת בשלא גררו את הפתילה וכן לא אפוצה היא הוה מוקמינן לה נמי שפיר כגון שיש עדיין בתוך הנר שמן דאגב דשרי לטלטוליה מחמת השמן שבתוכו דלא אקצי דעתיה מן השמן לאחר שכבה לר''ש שרי נמי לטלטל הפתילה:
Shabbath
Daf 27b
משנה: נוֹתְנִין כֶּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה׃
Traduction
Il est permis de placer un vase sous la lampe pour y recueillir des étincelles, mais non y joindre de l’eau (même de la veille), car ce serait effectuer leur extinction en ce jour.
Pnei Moshe non traduit
נותנין. בשבת כלי תחת הנר לקבל נצוצות הנופלות ממנו ואין זה מבטל כלי מהיכנו מפני שהנצוצות אין בהן ממש:
ולא יתן לתוכו מים. לתוך הכלי שתחת הנר מפני שהוא מכבה הנצוצות שנופלין בו ואפילו מערב שבת אסור ליתן מים לתוך כלי הזה מפני שמקרב כיבוי הנצוצות אבל תחת השמן שבנר מותר ליתן מים מע''ש שאינו אלא להגביה את השמן ואין כאן גרם כיבוי כלל ואפילו למאן דאוסר גרם כיבוי שהרי אפי' לא יתן מים כשיכלה השמן תכבה הפתילה ואין נתינת. מים ממהרים הכיבוי:
27b תַּמָּן תַּנִּינָן. נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ וְכַלְכָּלָה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וְתַנֵּי דְּבֵית רִבִּי. הָאֶבֶן וְהָאוֹכְלִין בְּתוֹכָהּ. לֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. שֶׁהֲרֵי רִבִּי רוֹמָנוֹס הוֹצִיא מַחְתָּה מִשֶּׁלְּבֵית רִבִּי מְלֵיאָה גְחָלִים בַּשַּׁבָּת. אִית לָךְ מֵימַר. גַּבֵּי גְחָלִים אֲפוּצוֹת הֵן אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. קִיַימְתִּיהָ קִרְטֵּים שֶׁל בּוֹסֶם הָיָה בָהּ.
Traduction
On a enseigné plus loin (21, 1):on peut prendre son enfant dans les bras et le porter quoiqu’il ait une pierre à la main (qu’il refuse de jeter), ou un panier de fruits malgré la pierre qui s’y trouve. Or, l’école de Rav a enseigné à ce sujet que si le panier contenant une pierre a aussi des mets, il n’y a rien à redire à ce sujet, et le transport est permis. C’est ainsi que R. Romanos, un jour de Shabat, transporta de la maison de Rabbi une marmite pleine de charbons (sans souci du contenu). Or, peut-on dire au sujet des charbons qu’ils étaient comprimés à l’ouverture, puisqu’ils brûlaient? C’est qu’il s’agit d’un récipient, contenant aussi de l’huile, en faveur de laquelle le transport a été autorisé. R. Abahou suppose qu’il y avait un grain d’encens, autorisant le transport.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן וכו'. זה הכל מדברי ר' מנא למאי דהוי סברי מימר מעיקרא וכלו' ומנא לן היא גופה דשרי לטלטל דבר המוקצה אגב דבר שאינו מוקצה משום דתמן תנינן בריש פכ''א נוטל אדם וכו' ותני דבית רבי עלה דגם בכלכלה צריך שיהא האבן והאוכלין בתוכה ומטלטלה עם האבן אגב האוכלין שבתוכה ואם כן הכי נמי כן לר' שמעון הכי הוה בעינן למימר מעיקרא:
לא הוינן אמרין כלום. כלומר והשתא מדשמע להאי דר' רומנוס דלקמיה חזינן דלא הוינן אמרין כלום להאי דמעיקרא שהרי ר' רומנוס אמר שהוציא מחתה של בית רבי מליאה גחלים בשבת וכי אית לך מימר גבי גחלים אפוצות הן אלא בשיש לתוכן שמן בתמיה כלומר הא ודאי לא מצית מימר דהני גחלים אפוצות מעפרן היו דא''כ כבר כלו וכבו ומאי סהדותיה דר' רומנוס וכן וכי מוקמית לה דאלא שיש בתוך הגחלים שמן מיירי אלא ודאי אפילו בשיש בהנר הפתילה ואינה אפוצה ולא נשתייר שמן כלום בהנר אפ''ה מתיר ר''ש לטלטלו כדמוכח מהאי עובדא דבית רבי דאל''כ האי עובדא כמאן הוא דאתיא:
אמר ר' אבהו. לעולם כדהוו אמרי מעיקרא דבשנשתייר שמן בנר מיירי וההיא דבית ר' ל''ק דקיימתי' דקדשים של בושם היו בה ממה שנשתיירו מן המוגמר שהניחו בה מע''ש וטלטלוה עם הגחלים אגב קרשים של בושם שבתוכה והויא כהאי דנר שכבה ונשתיירו בו שמן ולר''ש:
רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּרְכּוֹס אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי. מוּתָּר. רִבִּי יִרְמְיָה חֲמִי לוֹן מְטַלְטְלִין לֵיהּ גַּו סֻדְרָא רוֹבָא וְלַא הֲוָה מַמְחֶה בְיָדָן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. עַד ג' כְּכִסֵּא. מִיכֵּן וָאֵילָךְ כְּסוּלָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן דְּשָׁרֵי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. לֹא יַגּוֹר אָדָם אֶת הַמִּיטָּה וְאֶת הַכִּסֵּא וְאֶת הַסַּפְסָל וְאֶת הַקַּתֵידְרָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חָרִיץ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּכִסֵּא שֶׁרַגְלָיו מְשׁוּקָּעוֹת בַּטִּיט שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. כְּמַא דְתֵימַר מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְדִכְווָתָהּ מוּתָּר לְהַחֲזִירוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אַף אֲנָן נַמֵּי תַנִּינָן. נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. כָּל הַכֵּלִים אֵינָן נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת׃
Traduction
R. Aba b. Hiya dit qu’il est interdit de déplacer un siège qrono''; selon R. Amé, c’est permis. R. Jérémie voyant qu’on les déplaçait dans la grande salle d’études, ne s’y opposa pas, à cause du doute. A l’école de R. Yanaï on dit: lorsque ce siège n’a pas plus de 3 marches, on peut le déplacer; s’il en a plus, c’est une échelle, qu’il faut laisser en place. R. Yossé b. R. Aboun dit: celui qui vient de permettre de déplacer ce siège se conforme à l’avis de R. Simon, puisque l’on a enseigné (170)(Kilayim 1, 9) fin, et ci-dessus, 3.: on ne doit pas le samedi, traîner à terre un fauteuil, ni un lit, ni une chaise (cathedra), pour ne pas produire de cavité en ce jour; selon R. Simon, c’est permis (n’ayant pas l’intention du mal). R. Aba au nom de R. Houna, R. Hagaï au nom de R. Zeira, ou R. Yossé au nom de R. Ila, dit: les sages s’accordent à déclarer comme R. Simon qu’il est permis le samedi d’enlever une chaise dont les pieds se trouvent dans de la chaux (sans souci de l’entourage); et comme il est permis de la retirer, on peut aussi la remplacer. Nous aussi, dit R. Yossé, nous sommes d’avis que l’on peut les enlever le samedi, comme il est dit dans la Mishna (171)(Betsa 2, 10).: on ne doit traîner à terre aucun ustensile, sauf une voiture, dont la roue produit une compression sur le sol, sans cavité.
Pnei Moshe non traduit
תרבוס. הוא כמין ארגז שמשימין בו הבגדים בפ' כ''ד דכלים שלשה תרבוסין הן:
אסור לטלטלו. דמחמת כבודו קובע לו מקום ילאו דעתו לטלטלו:
הורי ר' אמי מותר. לטלטלו. וכן ראה ר' ירמי' לאלו שבב''ה הגדול שהן מטלטלין אותו ולא מיחו בידם:
עד שלשה ככסא וכו'. לקמן מפרש לה לענין מאי איתמר להאי דסולם והשתא קאמרו על האי דתרבוס דעד שלשה חויקין הרי הוא ככסא ומותר לטלטלו מכאן ואילך כסולם:
מאן דשרי. אם הוא ככסא כר''ש דמתיר לגרור כסא:
דתני. בתוספתא סוף פ''ב דביצה לא יגרר וכו' ור''ש מתיר התם באלו דס''ל דדבר שאין מתכוין מותר:
מודין חכמים וכו'. הובא מזה לעיל בפרקין בהלכה ג' וכך הוא בסוף פ''ב דביצה ולעיל פירשתי:
רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי. לְעִנְייָן שַׁבָּת אִתְאֲמָרַת. חִזְקִיָּה בְשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. לְעִנְייָן חֲזָקוֹת אִיתְאֲמָרַת. רִבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. לְעִנְייָן טוּמְאָה אִתְאֲמָרַת. רִבִּי אָחָא בַּר חִינְנָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְנוֹרָה קְטַנָּה מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ. וְלֹא כֵלִי הוּא. וְלֹא כָל מַה שֶׁבַּבַּיִת מִן הַמּוּכָן הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּפְתַּר שֶׁלְּקָחָהּ עִמּוֹ לִסְחוֹרָה. אוֹ שֶׁבָּאת עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְלֹא שְׁמַעַת מִינָּהּ כְּלוּם.
Traduction
R. Houna dit au nom de Rav: la distinction entre siège et échelle a été établie (172)Jér., (Baba Batra 3, 8) ( 14b). au point de vue du repos shabatique (il est interdit de déplacer cette dernière); selon Hiskia au nom de l’école de R. Yanaï, elle a été établie au point de vue de la présomption de possession (173)Au-delà de 3 marches, on a acquis la certitude que c'est une échelle.; enfin, selon R. Yossa au nom du même, il s’agit de la question de pureté, car le siège seul devient impur s’il sert à l’homme atteint de gonorrhée. R. Aha b. Hinena ou R. Yossa dit au nom de R. Yohanan: il est permis de déplacer une petite lampe. Mais ne va-t-il pas sans dire que c’est un ustensile, et comme tout objet de la maison, toujours destiné à l’usage? On peut supposer, répond R. Yossé b. R. Aboun, qu’il s’agit du cas où on l’a achetée comme marchandise (sans le but de l’employer), ou si on ne l’a reçue que le vendredi soir sans avis préalable, de sorte qu’elle est comme inconnue (174)Aussi R. Yassa a dû l'autoriser.. –
Pnei Moshe non traduit
ר' הונא בשם ר' לענין שבת איתאמרת. השתא מהדר לפרושי להא דבית ר' ינאי דלעיל דאמרו עד שלשה ככסא מכאן ואילך כסולם דלענין שבת איתמר וכעין דאמרינן לעיל לענין טלטול התרבוס ואם יש לו יותר משלשה חיוקים כסולם הוא ואסור לטלטלו וכן נמי מיתפרשא לענין שבת להאי דתנינן בפ' חלון גבי כותל שבין ב' חצירות דסולם המצרי ממעט ואיזהו כל שיש לו ג' חווקים וככסא הוא וסולם הצורי שהוא שיש לו ד' חווקים איני ממעט לגובה הכותל דלא מבטל ליה לגביה דכותל. וכן פליגי בהאי תלמודא בה בריש פ' חלון. וגרסינן להא נמי בהאי תלמודא פ' חזקת הבתים בהלכה ח':
לענין חזקות איתאמרת. כדתנינן התם סולם המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה:
לענין טומאה איתאמרת. וזהו כהאי דתנינן בפכ''ב דכלים כסא שניטלו שנים מחפיו. והן הן החווקים של הכסא. ר''ע מטמא וחכמים מטהרין ועד שלשה יש לו דין כסא לענין טומאה מכאן ואילך אינו עומד לישיבה אלא דין סולם יש לו וכל זמן שראוי לתשמישו מקבל טומאה כדין הסולם:
מנורה קטנה מותר לטלטלה. כשלא הדליקו בה דאלו הדליקו הא ר' יוחנן פסק לעיל כר''מ:
ולא כלי הוא. ולא כל מה שבבית מוכן הוא. ומאי קמ''ל מהיכי תיתי יהא אסור לטלטלה:
תיפתר שלקחה עמו לסחורה. א''נ שבאת לידו ע''ש עם חשיכה ולא היה דעתו עליו מבעוד יום:
ולא שמעית מיניה כלום. כלומר דלא תשמע מינה לדייק עליו דר' יוחנן דאיצטריך דמהו דתימא לא הוה דעתיה עליה כלל קמ''ל דמכיון דזוטא היא דעתו עלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source