דְּתַנֵּי. כָּל הַנֵּירוֹת מִטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. נֵר חָדָשׁ מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְיָשָׁן אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל הַנֵּרוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. כָּבָה. מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חוץ מן הנר הדולק בשבת. כלומר שדלקו בו אע''פ שעכשיו כבה ובתוספתא גריס בהדיא בדברי רבי מאיר שהדליקו בו ובדברי רבי שמעון גרסי' חוץ מן הנר הדולק. דמוקצה מחמת איסור אית לה לרבי מאיר:
גמ' דתני כלומר הא דתנינן במתני' מטלטלין נר חדש אבל לא ישן לא אתיא אלא אליבא דחד תנא כדתני בתוספתא פ''ד כל הנרות וכו' דר''מ נמי פליג אנר ישן דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס ות''ק דמתני' ר' יהודה הוא:
הלכה: מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ אֲבָל לֹא יָשָׁן כול'. הָתִיב רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. וְהָא תַנִּינָן. 26a כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. אָֽמְרִין. הָדָא דְרִבִּי יוֹחָנַן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרין הדא דר' יוחנן. בתמיה כלומר וכי זה הוא ממש כהאי דר' יוחנן דאמר על האי דמתני' דהתם אינו אסור לטלטלו אלא בעודן עליו האפרוחים וא''כ לא הקצה דעתו ממנו כל השבת אבל הכא בכלי שתחת הנר הקצה דעתו ממנו כל השבת:
התיב רבי חייא בר אדא והא תנינן כופין את הסל וכו' ושירדו. והרי הסל בעינו ואינו בהכנה שאסור לטלטלו מחמת שהקצה דעתו ממנו והניחו שיעלו וירדו האפרוחין עליו:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מוּכָנֶה שֶׁלָּהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת אֵינָהּ חִיבּוּר לָהּ וְאֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְאֵין גּוֹרְרִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. וְתַנֵּי עֲלָהּ. הָיוּ עָלֶיהָ מָעוֹת וְנָֽפְלוּ. נִגְרֶרֶת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּבָה מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. אָֽמְרִין. לָמָּה לֵית אֲנָן פָֽתְרִין לָהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא בְּשׁוֹכֵחַ. לֵית אַתְּ יְכִיל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת חִיבּוּר לָהּ. וְנִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. וּמַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְגוֹרְרִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. אִית מֵימַר הָכָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא בְּשׁוֹכֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לית את יכיל. לפרש להאי מתני' בשוכח מיירי וד''ה היא דהא תנינן תמן בסיפא אם אינה נשמטת וכו' וגוררין אותה בשבת אע''פ שיש בתוכה מעות והשתא אית מימר הכא ד''ה היא ובשוכח בתמיה דהא מיהת בזמן שיש בתוכה מעות אסור לר''מ דאטו מי גרע האי דינא מדין מיוחד לאיסור ואפי' לא יחדה הוא דאסור לטלטל להאי מ''ד אליבא דר''מ דאע''ג דלאו כלי בפני עצמה היא מ''מ הוי כדבר שמיוחד מעצמו לאיסור אלא ע''כ דר''ש היא ולאו בשוכח מיתוקמא והלכך ברישא דנקראת כלי בפני עצמה כשיש עליה מעות אינה נגררת ואם נפלו נגררת ובסיפא דלעולם נגררא היא משום דבטלה לגבי שידה ולא הויא כלי בפני עצמה:
אמרין שהקשו ע''ז מאי דוחקיה לאוקמי להאי מתני' כר''ש ולמה לית אנן פתרין לה דדברי הכל היא ובשוכח המעות עליה ובהא אפי' ר' מאיר מודה ואף להאי מ''ד אליביה שהרי לא היתה מיוחדת לאיסור לעולם:
דר''ש היא. האי מ''ד מוקי להאי ברייתא ולמתני' דמשמע דוקא בזמן שיש בתוכה מעות הוא דאינה נגררת דכר''ש אתיא דאיהו ס''ל כבה הנר מותר לטלטלו וה''נ כן דמכיון שנפלו נגררת היא:
ותני עלה. בברייתא היו עליה מעות מבעוד יום ונפלו מעליה בשבת נגררת היא והרי היא מיוחדת לאיסור היתה אלא דש''מ דבעינן שיחדה שיהו עליה המעות כל השבת וקשיא למ''ד דאפי' מיוחד מעצמו לאיסור אסור בכל השבת:
ואין גוררין אותה בשבת. בזמן שיש בתוכה מעות דכלי בפני עצמה היא וה''ז בסיס לדבר האסור:
דתנינן תמן. בפ' י''ח דכלים גבי השידה וכו' בזמן שאינה מחזקת ארבעים סאה יכולה הוא להטלטל ומקבלת טומאה והמוכני שלה היא אופן הגלגל בזמן שהיא נשמטת שיכולה להתפרק מן השידה אינה חיבור לה לטומאה ואינה נמדדת עמה למידת מ' סאה ואינה מצלת עמה באהל המת מפני שהשידה אם נכנס בתוכה בבית הקברות מצלת מפני הטומאה וכן על הכלים שבתוכה שהיא אינה בת קבולי טומאה כשהיא מחזקת. מ' סאה ואם הכלים בולטין כנגד המוכנה אינה מצלת עליהן:
רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי בָּא תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. כָּל שֶׁיִיחֲדוֹ לְאִיסּוּר אָסוּר. וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דָמַר רִבִּי חֲנִינָה. רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל. הָהֵן לִבְנָה לֹא כִמְיוּחַד לְאִיסּוּר הוּא. הֲוֵי הוּא דוּ אָמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. מָאן דָּמַר. מְיוּחַד. כָּל שֶׁכֵּן יִיחֲדוֹ. וּמָאן דָּמַר. יִיחֲדוֹ. הָא מְיוּחַד לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא ידעינן. מי משניהם אמר כך וזה אמר כך אלא מן מה דאמר ר''ח דר' ירמיה שאל וכי ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא. ועל מה דתנינן בברייתא פורסין מחצלת ע''ג לבנים בשבת הוא דהקשה שהרי לבינה מיוחדת לאיסור היא דעומדת לבנין וש''מ דר' ירמיה הוא דקיבלה מר' יוחנן דלר''מ אפי' לא יחדה הוא לאיסור בשבת זו אסור משום מוקצה מחמת איסור הוי הוא דהוא אמר וכו':
ואחרינא אמר. בשם ר' יוחנן דה''ק אליבא דר''מ דדוקא כל שיחדו הוא לאיסור וכגון נר שדלקו עליו לשבת אסור אף לאחר שכבה אבל לא מה שהונח האיסור עליו ולא יחדו שיהא מונח עליו בשבת:
תריהן בשם רבי יוחנן. ופליגי היאך אמר ר' יותנן אליבא דרבי מאיר:
חד אמר דברי רבי מאיר כל המיוחד לאיסור אסור. לאו דוקא שיחדו לאיסור אלא אף המיוחד מעצמו לאיסור הוי מוקצה מחמת איסור וכגון טבלא שהונחו עליה מעות אפי' לא הניח הוא המעות עליה סמוך לשבת ולא יחדה שיהא מונחין עליה בשבת וכן כל כיוצא בזה אסור משום מוקצה לר''מ:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי וְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְּ מַה אַתְּ אָמַר. אָמַר לוֹן. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. כָּל הַנֵּרוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הוֹרֵי בְאַטַּרָבּוּלִיס. מְנוֹרָה קְטַנָּה מוּתֶּרֶת לְטַלְטְלָהּ. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי אַבָּהוּ. קוֹמֵי רִבִּי חֶלְבּוֹ לֹא מַעֲבִרִין. קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ מַעֲבִרִין. רִבִּי יָסָא סְלַק גַּבֵּי רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָא. בְּעָה מֵיעֲבַרְתֵּיהּ קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ. בְּפָנֵינוּ. רִבִּי יוּסֵה גַלִּילַייָא סְלַק קוֹמֵי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. בְּעָה מֵיעֲבַרְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שָׁרָא לָךְ. אַשְׁכָּחַת רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אִילֵּין דְּאָֽסְרִין חָדָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִילֵּין דְשַׁרְיֵיהּ חָדָא. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִילְטְלוּ פוֹמֹט מִתַּחַת הַנֵּר בַּשַּׁבָּת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ פוֹמֹט יְהֵא אָסוּר. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ נֵר יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה דוּ אָמַר. נֵר מָאוּס. פָּמוֹט אֵינוֹ מָאוּס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אני אין לי אלא משנה כל הנרות וכו'. כלו' כת''ק דהתוספתא דנר שדלקו בו אסור לטלטל דמדנשנה לדברי הת''ק כר''מ ש''מ דהלכה כמותו:
כאטרבוליס. שם מקום:
מנורה קטנה. לפי שאין אדם קובע לה מקום וס''ל לר''ל כר''ש. ובמנורה גדולה אסור מטעמא שאדם קובע לה מקום ומקצה דעתו ממנה:
ר' חלבו ור' אבהו. היו חלוקין בדבר זה דמלפני ר' חלבו לא היו מעבירין נר שהדליקו בו ומלפני ר' אבהו היו מעבירין דס''ל כר''ש:
בעא מעברתיה קומוי. רצה להעביר הנר שהדליקו בו מלפני ר' תנחום א''ל ר' תנחום בפנינו היה המעשה דר' יוסי הגלילי סליק אצל ר' יוסי ב''ח ורצה להעביר הנר מלפניו וא''ל ר' יוסי הגלילי מאן שרא לך:
אשכחת וכו'. זה הכל מדברי ר' תנחום כלו' ועוד הא אשכחת לה דהא מילתא בספיקא קיימא דרב ורב יוחנן אילין דאסרין חדא הן לצד אחד כדלעיל דרב פוסק הלכה כר''מ וכן ר' יוחנן אמר אין לי אלא משנה וריב''ל ור''ש בן לקיש אילין דשרייה חדא ושאלו המתירין הן ג''כ לצד אחד והויא להו תרי לגבי תרי והדבר שקול ואין לנו הכרע להתיר:
ר' אלעזר בר' חנינה. אמר מעשה היה וטילטלו את הפומט והוא כנו של הנר שעומד מתחתיו שלא יתמאס השולחן מחמת הנר ומפרש לה אליבא דמאן עשו מעשה הזה אם אליבא דר''מ אפי' הפומט יהא אסור לטלטל דהא מוקצה מחמת האיסור הוא ואם כר''ש אפי' להנר יהא מותר דהא מסתמא לאחר שכבה ה''ה המעשה:
אלא כן אנן קיימין. לאוקמי להאי עובדא דכר' יהודה הוו סבירא להו דהוא אוסר במוקצה מחמת מיאוס והנר מאוס הוא אבל הפומט שתחתיו אינו מאוס וטלטלוהו מתתת הנר:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן. כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. עָלוּ מֵאֵילֵיהֶן אָסוּר לְטַלְטְלָן. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר בְּמָאוּס. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֲפִילוּ סְאָה אֲפִילוּ תַּרְקַב. אִית לָךְ מֵימַר. סְאָה וְתַרְקַב מְאוּסִין הֵן
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר במאוס. הסל וכמ''ד מוקצה מחמת מיאוס אסור וכלומר שנתמאס מחמת האפרוחין והלכך אפילו עלו מאליהן אסור לטלטלו:
אפילו סאה ואפי' תרקב. וקס''ד דמאוס דקאמר היינו שהסל מאוס מחמת עצמו והלכן פריך אית לך מימר סאה ותרקב מאוסין הן בתמיה הרי למדוד בהן עומדין ומסתמא מקפיד עליהן שיהיו נקיים. ויש לפרש נמי למאי דפרישית שנתמאסו מחמת האפרוחין ופריך מסאה ותרקב וכלו' והלא דרכן להשתמר שיהיו נקיים וא''כ אם היה אפשר שיתמאסו מחמת האפרוחין והיינו שיושבין עליהן איזה זמן ומטנפין אותן לא היה מעמיד את מידות האלו במקום שיכולין האפרוחין לעלות ולישב על גביהן אלא ודאי שאינו אלא לפי שעה כדי שיעלו וירדו למקומן וא''כ אין דרך להתמאס בשעה קלה כזו ואפ''ה קתני דאפי' עלו מאליהן אסור לטלטלן וקשיא להאי מ''ד וכדלעיל:
כיפין סל וכו' ותני עלה עלו מאליהן על הסל אסור לטלטלן הרי אע''פ שלא כפה הוא הסל ולא יחדה הוא לאיסור אפ''ה אסור לטלטל את הסל משום האפרוחין דמוקצין נינהו:
דתנינן. בפ' מפנין:
מתני' פליגא על מ''ד כל שיחדו לאיסור אסור. כצ''ל דאלו למ''ד כל המיוחד ואפי' לא יחדה הוא ל''ק מהא דלקמיה:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. 26b דְּתַנִּינָן. הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹפֶלֶת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַשִּׁי. פָּתַר לָהּ רַב בְּשׁוּכֵחַ. וּמִן דְּבַתְרָהּ. הָֽיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת מַגְבִּיהָהּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. עוֹד הוּא פָּתַר לָּהּ רַב בְּשׁוּכֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עוד הוא פתר לה רב בשוכח. גם להסיפא פתר לה בשוכח ומשים דבעוד האבן עליה כל כמה דמצינן לאהדורי אתקנתא מהדרינן שלא יטה החבית עד שתפול האבן מעליה ואע''ג דלא מיקריא בסיס לדבר האסור:
ומן דבתרה. הסיפא אכתי קשיא דקתני היתה חבית זו בין החביות אחרות ומתיירא כשתפול האבן עליהם ישברו מגביה אותה החבית מבין האחרות ומטה וכו' וקס''ד דמטעמא דהויא בסיס לדבר האסור הלכך מהדרינן אתקנתא דאי לאו הכי לא הי' צריך לטרוחי כולי האי והדרא קושיא לדוכתה להאי מ''ד אליבא דר''מ:
פתר לה רב בשוכח. האבן ולא הניחה בידים מעולם על החבית ולא הויא בסיס לדבר האסור כלל:
מתני' פליגא וכו'. אכתי מהאי מתני' קשיא להאי מ''ד אליבא דר''מ דתנינן לקמן בפכ''א האבן שע''פ החבית והוא רוצה ליטול היין ממנה מטה החבית על צידה והאבן נופלת ולא יטול האבן בידים אלמא דמיוחד לאיסור מותר דהא מטה הוא החבית אע''פ שהאבן עליה והרי החבית מיוחדת לאיסור ואע''פ שלא יחדה הוא לכך שתהא האבן עליה כל השבת הא אמרת דאפי' בכה''ג אסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source