משנה: מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ אֲבָל לֹא יָשָׁן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַנֵּירוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חוץ מן הנר הדולק בשבת. אסור מטעם דשמא יכבה כשיטלטל אותו ובכל מוקצה דשבת הלכה כר''ש לבר מהאי דאנן קי''ל מוקצה מחמת איסור אסור כללא דמילתא כל מידי דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולא יומא כגון נר שהדליקו בו וכן טבלא שהניח עליה מעות והיו עליה בין השמשות וכיוצא בזה מה שבודל ממנו בין השמשות אסור לטלטלו בכל השבת וכן מוקצה מחמת חסרון כיס כגון דבר שאם משתמש בו נפחת הוא אסור ובהא אף ר''ש מודה וכן באוכלין אין לך שום אוכל שיהא אסור משום מוקצה דהכל מוכן הוא אצל שבת חוץ מגרוגרות וצימוקין שמניחין אותן במוקצה לייבשן אלו וכיוצא בהן מה שדוחה אותן בידים ולא חזו נמי למידי לפי שאינן ראויין לאכילה כלל שהן נסרחין וממתין להם עד שיתייבשו אלו אסורין הן משום מוקצה דאית בהו תרתי ובהא נמי ר''ש מודה:
ר''ש אומר כל הנרות מטלטלין. ואפי' נר שהדליקו בו בשבת מטלטלין אותו לאחר שכבה דלית ליה לר''ש לא מוקצה מחמת מיאוס ולא מוקצה מחמת איסור:
אבל לא ישן. דמאוס הוא וס''ל להאי תנא מוקצה מחמת מיאוס אסור:
מתני' מטלטלין נר חדש. שלא דלק בו נר מעולם ואינו מאוס דחזי לאשתמושי ביה מה שירצה:
הלכה: אֵין נוֹתְנִין כֶּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן. וְאִם נוֹתְנִין מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר. וְאֵין נֵיאוֹתִין מִמֶּנּוּ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. רִבִּי חַגַּי בָעֵי. כָּבָה מִבְּעוֹד יוֹם וְנִתְוָדַע לוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. חֲבֵרַייָא בָעֵי. כָּבָה בַשַּׁבָּת זוֹ וְנִתְוָדַע לוֹ בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין לָךְ דָּבָר שֶׁהוּא בְעֵינוֹ וְאֵינוֹ בַהֲכֵנוֹ 25b אֶלָּא דָבָר אֶחָד בִּלְבַד. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר. הֲרֵי שֶׁמֶן בְּנֵר הַרֵי בְעֵינוֹ הוּא וְאֵינוּ בַהֲכֵנוֹ. לְכָךְ נְתָנוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיִּכָּלֶה בַנֵּר. הָתִיב רֵישׁ לָקִישׁ. הֲרֵי חִטִּין בִּזְרִיעָה בְּעֵינָן הֵן וְאֵינוֹ בַהֲכֵנוֹ. לְכָךְ נְתָנוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיִּכְלוּ בַקַּרְקַע. הָתִיבוֹן. הֲרֵי בֵיצִים לָאֶפְרוֹחִים הֲרֵי בְעֵינָן הֵן וְאֵינָן בַּהֲכֵנָן. לְכָךְ נְתָנָן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁייֵעָשׂוּ אֶפְרוֹחִין. הָתִיב רִבִּי יִרְמְיָה. הֲרֵי עִיטּוּרֵי סוּכָּה הֲרֵי בְעֵינָן הֵן וְאֵינָן בַּהֲכֵנָן. שַׁנְייָא הִיא. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵה. כָּל שִׁבְעָה הֵן בְּטֵילִין עַל גַּב סוּכָּה. מִיכָּן וָהֵילָךְ בַּהֲכֵנוֹ הֵן. הָתִיב רִבִּי חִינְנָא. הֲרֵי מוּכִּין שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ הֲרֵי בְעֵינָן הֵן וְאֵינָן בַּהֲכֵנָן הָכָא בְכֵלִים. וּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן בָאֲכָלִין. הָתִיב רִבִּי נָסָא. הֲרֵי מוּקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ וְלֹא נָגַע בּוֹ הַרֵי הוּא בְעֵינוֹ וְאֵינוֹ בַהֲכֵנוֹ. הָכָא בְכֵלִים. וּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן בָאֲכָלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הרי מוקצה שיבש ולא נגע בו. כלומר גרוגרות וצימוקין שהן מוקצין מחמת שאינו נוגע בהן ומקצה דעתו מהן עד שיתייבשו והרי הן בעינן ואינן בהכנה. ומשני הכא מה דאמר ר' יוחנן בכלים ותמן באוכלים:
הרי מוכין שנתפזרו. בשבת מן הכסת הרי בעינן הן ואינן בהכנן דאסור ליגע בהן משום מוקצה. הכא מה דאמר ר' יוחנן אין לך דבר וכו' בכלים קאמר ותמן באוכלים כלו' דלאו כלים נינהו אלא כבאין מן האוכלין כמו נוצות מבעלי חיים וכיוצא בהן:
והרי עיטורי סוכה. נויי סוכה שאסורין ליהנות משום דהוקצו למצותן והרי הן בעינן ומשני שאני וכו' דכל שבעה הן בטלין ע''ג סוכה והרי הן כאינן בעינן אלא שמכאן ואילך אחר ז' ימי החג הן בהכנן ולא דמי לכלי שתחת הנר שכל שעה הוא בעין אלא שהקצה דעתו ממנו כל השבת:
הרי חטין בזריעה. כשזורען הקצה דעתו מהן ואע''פ שהרי הן בעינן בקרקע וקאמר דגבי חטים נמי כן הוא דלכך ניתנו משעה ראשונה שיכלו בקרקע והרי הן כמי שאינן בעין וכן הרי בצים וכו' שמשעה ראשונה נתנו תחת התרנגולת שיעשו אפרוחין ויכלו הבצים:
הרי שמן בנר. הרי השמן גופו שבנר בעינו הוא ואינו בהיכנו שמקצה דעתו ממנו ואמאי קאמרת שאין לך אלא דבר אחד בלבד ומשני שאני השמן שלכך נתנו משעה ראשונה שיכלה בנר ולא הוי דבר שהוא בעינו כמו הכלי דמתני':
אמר ר' יוחנן אין לך דבר שהיא בעינו ואינו בהיכנו. כלומר שאע''פ שהיא לפניו והוא בעינו מ''מ אינו כמוכן לו מפני שמקצה דעתו ממנו ואין לך אלא דבר אחד בלבד כגון האי דמתני' שנותן כלי תחת הנר והרי הכלי בעינו ואינו בהיכנו מחמת השמן הנוטף מן הנר ונופל לתוכו:
גמ' ר' חגיי בעי כבה מבע''י ונתוודע לו משחשיכה. ולא קודם לכן מהו אם אותו השמן שבנר מוקצה הוא הואיל ולא נתוודע לו עד שחשיכה הקצה דעתו בין השמשות ממנו או דילמא מכיון שכבה מבעוד יום לא הוי מוקצה אע''פ שלא נתוודע לו וכן חברייא בעו אם כבה בשבת זו וכו' ונמי בכה''ג מיתפרשא ונ''מ נמי שאם נתן הכלי תחתיו דכסבור היה שעדיין דולק מי הוי כמבטל כלי מהיכנו הואיל ולא נתוודע לו או לא. ולא איפשטו הני בעיי:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מוּכָנֶה שֶׁלָּהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת אֵינָהּ חִיבּוּר לָהּ וְאֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְאֵין גּוֹרְרִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. וְתַנֵּי עֲלָהּ. הָיוּ עָלֶיהָ מָעוֹת וְנָֽפְלוּ. נִגְרֶרֶת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּבָה מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. אָֽמְרִין. לָמָּה לֵית אֲנָן פָֽתְרִין לָהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא בְּשׁוֹכֵחַ. לֵית אַתְּ יְכִיל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת חִיבּוּר לָהּ. וְנִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. וּמַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְגוֹרְרִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. אִית מֵימַר הָכָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא בְּשׁוֹכֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לית את יכיל. לפרש להאי מתני' בשוכח מיירי וד''ה היא דהא תנינן תמן בסיפא אם אינה נשמטת וכו' וגוררין אותה בשבת אע''פ שיש בתוכה מעות והשתא אית מימר הכא ד''ה היא ובשוכח בתמיה דהא מיהת בזמן שיש בתוכה מעות אסור לר''מ דאטו מי גרע האי דינא מדין מיוחד לאיסור ואפי' לא יחדה הוא דאסור לטלטל להאי מ''ד אליבא דר''מ דאע''ג דלאו כלי בפני עצמה היא מ''מ הוי כדבר שמיוחד מעצמו לאיסור אלא ע''כ דר''ש היא ולאו בשוכח מיתוקמא והלכך ברישא דנקראת כלי בפני עצמה כשיש עליה מעות אינה נגררת ואם נפלו נגררת ובסיפא דלעולם נגררא היא משום דבטלה לגבי שידה ולא הויא כלי בפני עצמה:
אמרין שהקשו ע''ז מאי דוחקיה לאוקמי להאי מתני' כר''ש ולמה לית אנן פתרין לה דדברי הכל היא ובשוכח המעות עליה ובהא אפי' ר' מאיר מודה ואף להאי מ''ד אליביה שהרי לא היתה מיוחדת לאיסור לעולם:
דר''ש היא. האי מ''ד מוקי להאי ברייתא ולמתני' דמשמע דוקא בזמן שיש בתוכה מעות הוא דאינה נגררת דכר''ש אתיא דאיהו ס''ל כבה הנר מותר לטלטלו וה''נ כן דמכיון שנפלו נגררת היא:
ותני עלה. בברייתא היו עליה מעות מבעוד יום ונפלו מעליה בשבת נגררת היא והרי היא מיוחדת לאיסור היתה אלא דש''מ דבעינן שיחדה שיהו עליה המעות כל השבת וקשיא למ''ד דאפי' מיוחד מעצמו לאיסור אסור בכל השבת:
ואין גוררין אותה בשבת. בזמן שיש בתוכה מעות דכלי בפני עצמה היא וה''ז בסיס לדבר האסור:
דתנינן תמן. בפ' י''ח דכלים גבי השידה וכו' בזמן שאינה מחזקת ארבעים סאה יכולה הוא להטלטל ומקבלת טומאה והמוכני שלה היא אופן הגלגל בזמן שהיא נשמטת שיכולה להתפרק מן השידה אינה חיבור לה לטומאה ואינה נמדדת עמה למידת מ' סאה ואינה מצלת עמה באהל המת מפני שהשידה אם נכנס בתוכה בבית הקברות מצלת מפני הטומאה וכן על הכלים שבתוכה שהיא אינה בת קבולי טומאה כשהיא מחזקת. מ' סאה ואם הכלים בולטין כנגד המוכנה אינה מצלת עליהן:
רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי בָּא תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. כָּל שֶׁיִיחֲדוֹ לְאִיסּוּר אָסוּר. וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דָמַר רִבִּי חֲנִינָה. רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל. הָהֵן לִבְנָה לֹא כִמְיוּחַד לְאִיסּוּר הוּא. הֲוֵי הוּא דוּ אָמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. מָאן דָּמַר. מְיוּחַד. כָּל שֶׁכֵּן יִיחֲדוֹ. וּמָאן דָּמַר. יִיחֲדוֹ. הָא מְיוּחַד לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא ידעינן. מי משניהם אמר כך וזה אמר כך אלא מן מה דאמר ר''ח דר' ירמיה שאל וכי ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא. ועל מה דתנינן בברייתא פורסין מחצלת ע''ג לבנים בשבת הוא דהקשה שהרי לבינה מיוחדת לאיסור היא דעומדת לבנין וש''מ דר' ירמיה הוא דקיבלה מר' יוחנן דלר''מ אפי' לא יחדה הוא לאיסור בשבת זו אסור משום מוקצה מחמת איסור הוי הוא דהוא אמר וכו':
ואחרינא אמר. בשם ר' יוחנן דה''ק אליבא דר''מ דדוקא כל שיחדו הוא לאיסור וכגון נר שדלקו עליו לשבת אסור אף לאחר שכבה אבל לא מה שהונח האיסור עליו ולא יחדו שיהא מונח עליו בשבת:
חד אמר דברי רבי מאיר כל המיוחד לאיסור אסור. לאו דוקא שיחדו לאיסור אלא אף המיוחד מעצמו לאיסור הוי מוקצה מחמת איסור וכגון טבלא שהונחו עליה מעות אפי' לא הניח הוא המעות עליה סמוך לשבת ולא יחדה שיהא מונחין עליה בשבת וכן כל כיוצא בזה אסור משום מוקצה לר''מ:
תריהן בשם רבי יוחנן. ופליגי היאך אמר ר' יותנן אליבא דרבי מאיר:
דְּתַנֵּי. כָּל הַנֵּירוֹת מִטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. נֵר חָדָשׁ מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְיָשָׁן אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל הַנֵּרוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. כָּבָה. מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חוץ מן הנר הדולק בשבת. כלומר שדלקו בו אע''פ שעכשיו כבה ובתוספתא גריס בהדיא בדברי רבי מאיר שהדליקו בו ובדברי רבי שמעון גרסי' חוץ מן הנר הדולק. דמוקצה מחמת איסור אית לה לרבי מאיר:
גמ' דתני כלומר הא דתנינן במתני' מטלטלין נר חדש אבל לא ישן לא אתיא אלא אליבא דחד תנא כדתני בתוספתא פ''ד כל הנרות וכו' דר''מ נמי פליג אנר ישן דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס ות''ק דמתני' ר' יהודה הוא:
הלכה: מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ אֲבָל לֹא יָשָׁן כול'. הָתִיב רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. וְהָא תַנִּינָן. 26a כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. אָֽמְרִין. הָדָא דְרִבִּי יוֹחָנַן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרין הדא דר' יוחנן. בתמיה כלומר וכי זה הוא ממש כהאי דר' יוחנן דאמר על האי דמתני' דהתם אינו אסור לטלטלו אלא בעודן עליו האפרוחים וא''כ לא הקצה דעתו ממנו כל השבת אבל הכא בכלי שתחת הנר הקצה דעתו ממנו כל השבת:
התיב רבי חייא בר אדא והא תנינן כופין את הסל וכו' ושירדו. והרי הסל בעינו ואינו בהכנה שאסור לטלטלו מחמת שהקצה דעתו ממנו והניחו שיעלו וירדו האפרוחין עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source