Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 19b
משנה: 19b עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַנָּשִׁים מֵיתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּידָּה בַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר׃
Traduction
Pour 3 fautes graves, les femmes sont en danger de mort pendant leurs couches, pour transgression des lois de Nida, celle de la Halla, et celle de la lumière du Shabat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בשעת לידתן. כדקאמר בגמ' שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:
בחלה ובהדלקת הנר. הנשים נצטוו על כך כדאמר בגמרא היא איבדה חלתו של עולם שהוא האדם הראשון ועל ידה נטרד והיא כבתה נרו של עולם ושפכה דמו ולפיכך נתחייבו באלו ועוד שהאשה מצוייה בבית ומצות צרכי הבית תלויין בה:
הלכה: עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַנָּשִׁים מֵיתוֹת כול'. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְלָדוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹלְדוֹת. מָאן דָּמַר. יְלָדוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. בָּעֲוֹן הַנְּדָרִים הַבָּנִים מֵתִים. וּמַה טַעֲמָא. לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת בְּנֵיכֶ֔ם. וּמָאן דָּמַר. יוֹלְדוֹת. מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת סַכָּנָה.
Traduction
Selon un enseignement, les femmes sont exposées à la mort, non pendant leurs couches, mais dans leur jeunesse (129)Selon que le mot yoldot est différemment ponctué, il peut avoir l'un ou l'autre sens.. A l’appui de cette nouvelle version, il est dit au nom de R. Juda qu’à cause du péché de vœux non accomplis il arrive que des enfants meurent (130)Jér., (Ketubot 7, 6) ( 31b)., se fondant sur ce verset (Jr 2, 30): A cause du mensonge j’ai frappé vos fils. La 1re version, disant que les femmes sont exposées à la mort pendant leurs couches, se fonde sur cet adage, qu’au moment du danger, Satan lance le plus contre nous ses accusations (131)Dans les Sentences et proverbes du T., p. 43, on indique cet adage avec les pass. Parallèles..
Pnei Moshe non traduit
גמ' אית תניי תני מתות ילדות וכו'. ולמ''ד ילדות שמתות על ג' עבירות הללו א''כ לא ס''ל שבעון נדרים מתה אשתו של אדם אלא כדתני בשם ר' יודה בעון נדרים הבנים של אדם מתים:
לשוא הכיתי את בניכם. על עסקי שוא ששיקרו ולא קיימו נדריהם:
רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כְּתִיב וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַֽעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָֽאוּרִ֖ים. בְסֵדֶר הָאוּרִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא בְּמִשְׁפַּ֥ט הָֽאוּרִ֖ים. אֶלְּא מְלַמֵּד. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לַמַּלְחָמָה בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָה יוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן אִם לִנְצוֹחַ אִם לְהִינָּצֵחַ. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. כְּתִיב כִּֽי תֵצֵ֥א מַֽחֲנֶה֖ עַל אוֹיְבֶיךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע: הָא אִם אֵינוֹ יוֹצֵא אֵינוֹ צָרִיךְ לֵיהּ שְׁמִירָה. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
Traduction
R. Pinhas et R. Jérémie au nom de R. Hiya b. Aba interprètent le verset (Nb 27, 21): il se tiendra devant le pontife Eléazar qui interrogera pour lui l’oracle des Urim; or, il n’est pas dit là ''selon l’ordre des Urim'', mais: selon leur jugement. Cela prouve que lorsque Israël se dispose à combattre, le tribunal d’en haut est réuni en sa faveur et décide si cette nation doit vaincre ou être vaincue. Aussi, dit R. Hiya b. Aba, il est écrit (Dt 23, 10): lorsque tu sortiras en campement contre l’ennemi, tu te garderas de tout mal; ce n’est pas à dire qu’en ne sortant pas en guerre, on puisse négliger cette précaution prudente; on rappelle seulement que c’est au moment du danger que Satan lance le plus ses accusations contre nous.
Pnei Moshe non traduit
אלא במשפט האורים. ללמדינו שבשעה שישראל יוצאין למלחמה ב''ד של מעלה יושבין במשפט עליהם וכו' לפי שהוא שעת סכנה ונתעורר הדין:
א''צ ליה שמירה. מכל דבר רע בתמיה:
אָמַר רִבִּי אַחַאי בַּר יַעֲקֹב. כְּתִיב וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֨רֶךְ֙. הָא בַבַּיִת לֹא. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
Traduction
Pour la même cause, dit R. Aha b. Jacob, il est écrit (Gn 48, 38): un malheur peut lui survenir en route, bien que le malheur puisse frapper aussi à la maison.
רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִי לִייָא. כְּתִיב יוֹם צָרָ֧ה וְתוֹכֵיחָה וּנְאָצָה֭ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה. הָא יוֹם אַחֵר לֹא. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
Traduction
De même, dit R. Bisna au nom de R. Elia, il est écrit (Is 37, 3): ce jour est celui de l’angoisse, de la réprimande et de l’affliction (132)Littéral. De l'ouvrage.; ce qui peut arriver aussi un autre jour.
רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגֹּרֶי. כָּתוּב בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע. יֵצֵא צַדִּיק אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
Traduction
De même encore, dit R. Aïbo b. Nagri, il est écrit (Ps 109, 7): quand il sera jugé, il sera déclaré coupable; il n’est pas supposé qu’il en sortira absous, toujours à cause de l’accusation satanique.
Pnei Moshe non traduit
כתיב בהשפטו יצא רשע אל יצא צדיק אין כתיב כאן וכו'. כצ''ל:
אלא מכא וכו'. ולפיכך אמר דוד המלך על שונאיו שבהשפטו יצא רשע גמור בדינו ע''י קטרוג השטן:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. נֶסֶר שֶׁהוּא מָתוּחַ מִגָּג לְגָג אֲפִילוּ רָחַב כַּמָּה אָסוּר לְהַלֵּךְ עָלָיו. לָמָּה. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג אֶלָּא בְשָׁעַת הַסַּכָּנָה.
Traduction
Pour cette cause enfin, R. Aba b. Kina dit: lorsqu’une planche est placée au dessus de la rue allant du toit d’une maison à l’autre, il est défendu d’y passer, quelle que soit la largeur.
רַב אָמַר. הַיּוֹשֵׁב בָּבַיִת מְרוֹעְרָע עוֹשֶׂה מַלְאַךְ הַמָּוֶת דַנִיסְטֵיס שֶׁלּוֹ. דִּכְתִיב יַשִּׁ֤יא מָ֨וֶת ׀ עָלֵ֗ימוֹ. כְּמַה דְתֵימָר כִּֽי תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה.
Traduction
Rav dit: lorsqu’on demeure dans une maison qui menace ruine, l’ange de la mort se constitue pour ainsi dire votre créancier prêt à vous pousser à la 1re alerte, comme il est écrit (Ps 55, 16): la mort exigera d’eux une créance (133)Le sens habituel est: Que la mort les accable, ou les surprenne.; ou encore (Dt 24, 10): si tu fais à ton prochain un prêt quelconque.
Pnei Moshe non traduit
דינסטים שלו. בעל חובו ובעל דינו:
ישיא מות עלימו. ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם מחמת שהן יושבין ברעות במגורם ישיא מות עלימו ואין ישי אלא לשון חוב ותביעה כמה דתימר כי תשה ברעך:
Shabbath
Daf 20a
משנה: שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. עִשַּׁרְתֶּן עֵירַבְתֶּן הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁיכָה סָפֵק אֵינוֹ חֲשֵׁיכָה אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָֽרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין׃
Traduction
L’homme doit rappeler 3 sujets chez lui le vendredi, à l’approche de la nuit: Avez-vous prélevé les dîmes? Avez-vous constitué le lien symbolique de l’eruv? Allumez la lumière! Au moment douteux qui sépare le jour de la nuit, on ne peut plus rédimer ce qui est soumis aux droits avec certitude, ni tremper les ustensiles de ménage dans le bain légal, ni allumer la lumière; mais l’on peut rédimer ce qui est douteux, poser l’eruv, et enfouir ce qui est chaud au milieu d’étoffes chaudes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ע''ש עם חשיכה. שאם ימהר להזכירם מבע''י יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות. ובעי למימרינהו בניחותא כי היכי דלקבלו מיניה:
עשרתם. פירות האילן לסעודת שבת לפי שהשבת קובעת למעשר ואף אכילת ארעי אסור עד שיעשר דכתיב וקראת לשבת עונג ומכל שהו נמי הוי עונג:
ערבתם. עירובי תחומין ועירובי חצירות ובהני תרתי שייכא לשון שאלה דילמא כבר נעשו אבל בנר שהוא למראית העין לא שייך אלא לומר הדליקו:
גמ' תני. בתוספתא סוף פ''ב:
דתנינן. בפ''ג דחגיגה דאף ע''ה נאמן על הקדש ואם אמר הפרשתי בתוכה של תרומה רביעית קדש נאמן אף על התרומה מיגו דנאמן לעולם על הקדש:
דתנינן. בריש פ''ה דטהרות המביא כלי חרס לחטאת וכו' ר' יהודה אומר אף מן הבית מביא וכשר שהכל נאמנים על החטאת:
דתנינן בפ''ו דמכשירין כל הבצים בחזקת טהרה וכו' ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הם שלא הוכשרו:
לא צורכה דלאו הדליקו את הנר עישרתן עירבתן. על סדרן הוא פריך דהרי לא היה צריך אלא כך מתחלה להזהיר על הדלקה שהיא חמורה ואחר כך לשאול על אלו שהרי יותר קלות הן דכל אלו מדברי חכמים הן ערובי תחומין וחצירות וכן מה שהשבת קובעת לאסור אף אכילת עראי עד שיעשר אינה אלא מדבריהם:
מתוך שאתה מחמיר עליו בקלה. להקדים השאלה עליהן אף הוא מחמיר על עצמו בהחמורה ויהיו זריזין לקיים מצות הדלקה קודם חשיכה:
ולמה לא אמר עשרתן אלא כל מה דהוה. ר' שמואל בר רב יצחק אכיל מן שוקא הוה אכיל כדאמר לעיל בדמאי שהיה סומך עצמו על אנשי המקום שלו שהיה נאמנין על המעשרות והיה נוהג לקנות הכל מן השוק ולא היה צריך לשאול על המעשר בביתו:
מתני' ספק חשיכה. ונכנס השבת ספק אינו חשיכה וזהו משתשקע החמה עד שיראו שלש כוכבים בינונים וזהו הזמן הנקרא בין השמשות בכל מקום והוא ספק מן היום וספק מן הלילה ודנין בו להחמיר בכ''מ ומשיראו ג' כוכבים בינונים שאינן לא גדולים הנראים בעוד יום ולא קטנים שאינן נראין אלא בלילה הרי זה לילה ודאי:
אין מעשרין את הודאי. טבל ואע''פ שתיקון המעשרות אפי' בשבת אינו אלא משום שבות קסבר האי תנא דדבר שהיא משום שבות גזרו אף בין השמשות אבל אנן קי''ל דכל דבר שהיא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ואין מטבילין את הכלים דהוי כמתקן את הכלים ואית ביה נמי משום שבות:
ואין מדליקין את הנרות. זהו לכ''ע אסור דהוי ספיקא דאוריית':
אבל מעשרין את הדמאי. דאינו אלא משום ספק ואמרי' נמי רוב ע''ה מעשרין הן:
ומערבין עירובי חצירות שהן מדרבנן לגמרי אבל עירובי תחומין אע''פ שהן ג''כ מדרבנן מ''מ הואיל ויש להן סמך מן הכתוב דכתיב אל יצא גזרו שלא לערב בין השמשות:
וטומנין את החמין. אפי' בדבר המוסיף הבל לפי שסתם קדירות בין השמשות רותחות הן וכלומר שכבר נרתחו ונחו הן מבעבוען וכיון שנחו שוב אין רותחין יותר:
הלכה: מתני'. שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כול'. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הִילְכוֹת הַקּוֹדֶשׁ וְחַטָּאוֹת וְהֶכְשֵׁירוֹת הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת. וּשְׁלָשְׁתָּן נִמְסְרוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ. הִילְכוֹת הַקּוֹדֶשׁ. דְּתַנִּינָן. וְאִם אָמַר. הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קוֹדֶשׁ. נֶאֱמָן. חַטָּאוֹת. דְּתַנִּינָן. הַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל חַטָּאת. הֶכְשֵׁירוֹת. דְּתַנִּינָן. וְעַל כּוּלָּן עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָנִין לוֹמַר טְהוֹרִין הֵן. לָא צוֹרְכָה דְלָאו. הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. עִישַּרְתֶּן וְעֵירַבְתֶּן הִדְלִיקוּ. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא. מְתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מַחְמִיר מעָלָיו בְּקַלָּה אַף הוּא מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בַחֲמוּרָה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲיָה מְפַקֵּד גַּו בֵּיתֵיהּ. עֵירַבְתֶּן הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. וְלָמָּה לֹא אָמַר. עִישַּרְתֶּן. אֶלָּא כָל מַה דַהֲוָה אֲכִיל. מִן שׁוקָה הֲוָה אֲכִיל.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: les règles relatives aux saintetés, aux sacrifices de péché et aux puretés forment les lois en elles-mêmes (primordiales), et toutes trois ont été livrées aux gens du peuple. Ainsi, pour les règles des saintetés il est dit (136)(Hagiga 3, 4). que l’on ajoute foi à celui qui déclare avoir prélevé d’un tonneau d’oblation un quart de mesure consacré (et le cohen peut sans crainte en boire). Pour le sacrifice de la vache rousse, il est dit (137)Para, 5, 1.: on ajoute foi à tout individu en ce qui concerne la pureté relative à ce sacrifice, dont la gravité est reconnue de tous. Enfin, pour les aptitudes à l’impureté, il est dit: pour tous les produits précédemment énumérés (œufs, fruits, ou sauces), on croit celui qui les déclare purs (non encore humectés). Il va sans dire que l’on commence par prévenir d’avoir à allumer (le fait le plus grave), puis de rédimer et de déterminer l’eruv. Il en résulte, dit R. Hiya b. Aba, que si l’on prend des précautions pour les préceptes peu graves, il en sera à plus forte raison de même pour les lois plus graves. R. Hagaï raconte que R. Samuel b. Isaac ne recommandait chez lui que ces 2 points, de placer l’eruv et d’allumer; il ne parlait pas de rédimer, parce que tout ce qu’il mangeait lui provenait du marché (et pouvait, en cas de doute, être libéré le samedi).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מעשה וכו' הנחת מנות הנר שהיא שבות. כלומר שעכשיו אינה אלא משום שבות ואם תניח עד שחשיכה חייבין עליו כרת:
אָמַר רִבִּי לֵוִי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַשָּׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג. הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּעַצְמוֹ. וְהַיָּשֵׁן בְּבַיִת אָפֵל לְעַצְמוֹ. וְהַמְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן. אִילוּלֵי דִכְתִיב כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְי הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּם֖ דָּ֑רֶךְ. כֵּיוָן שֶׁהָיָה אָדָם יוֹרֵד לְתוֹכוֹ הָיָה מֵת. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּם֖ דָּ֑רֶךְ. מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. וּבְמַ֥יִם עַזִּי֭ם נְתִיבָֽה. מִן הֶחָג וְעַד חֲנוּכָּה. רִבִּי יוֹסֵה בְרֵיהּ דְּרִבִּי תַנְחוּם דִּכְפַר אָגִין עוּבְדָא הָיָה בְּאֶסְיָא. אֲתַא בָעֵי מִיפְרוֹשׂ מִן חַגָּא וְעַד חֲנוּכְּתָא. חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנָה. אָֽמְרָה לֵיהּ. כְּדוֹן מַפְרִשִׂין. אִיתְחֲמֵי לֵיהּ אֲבוֹי. וְגַם קְבוּרָ֖ה לֹֽא הָ֣יְתָה לּ֑וֹ. וְלָא שְׁמַע לָא לְדֵין וְלָא לְדֵין וַאֲזַל בַיָּמָא. רִבִּי כֹהֵן אֲחוֹי דְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא הֲוָה פְרִישׂ. אֲתַא בָעֵי מִיפְרוֹשׂ מִן חַגָּא לַחֲנוּכְּתָא. 20a אֲמַר לַאֲחוֹי. צְלוּ עָלַי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. דִּצְלִיתִי עֲלָךְ. אֶלָּא אִין חֲמִיתִינוֹן לְצִיבּוּר מְצַלְייָן לְמִיטְרָא לָא תִתְרַחֵץ עַל צְלוּתִי. הָא דְאַתְּ קְטִיר לוּלָבָךְ קְטוֹר רַגְלָךְ.
Traduction
R. Levi dit qu’en 3 cas Satan nous tend spécialement des embûches (plus qu’au moment du danger): lorsqu’on voyage seul, lorsqu’on dort seul dans une maison obscure, et lorsqu’on traverse l’océan (134)Sentences et Proverbes p. 124.. Aussi, dit R. Isaac b. Marion, s’il n’était pas écrit (Is 43, 16): ainsi a parlé l’Eternel, qui trace un chemin à travers la mer, si ce chemin n’était pas ordonné par Dieu, l’homme y périrait infailliblement à la première tempête. Les rabbins expliquent ainsi ce verset (pour justifier l’expression finale): celui qui trace un chemin dans la mer, est-il dit, c.-à-d. elle est navigable depuis la fête de la Pentecôte jusqu’à celle des tentes; et l’expression une voie à travers les grandes eaux (ou fleuves) s’applique à l’espace de temps entre cette dernière fête et l’époque de Hanuka (celle des Macchabées). R. Yossa, fils de R. Tanhum, du village Aguin, raconte un fait survenu en Asie: comme un certain Aha avait voulu s’embarquer dans l’espace de temps qui est entre les fêtes et Hanuka, une matrone le voyant lui exprima son étonnement de le voir s’embarquer à ce moment; son père lui apparut en songe et lui prédit qu’il mourrait sans sépulture (en mer). Il n’écouta aucun de ces avertissements et partit. R. Cohen, frère de R. Hiya b. Aba, avait l’habitude de voyager; comme il devait un jour s’embarquer pendant la période dangereuse il demanda à son frère de prier Dieu qu’il soit préservé du naufrage. -Quand veux-tu que je prie pour toi? -Lorsque tu verras toute la communauté prier Dieu pour avoir une pluie bienfaisante, ne te fie plus à ma prière isolée, qui serait alors sans effet; souviens-toi qu’au moment de lier ton lulav (pour la fête des tentes), il faut aussi te lier les pieds et renoncer aux voyages maritimes jusqu’à la belle saison.
Pnei Moshe non traduit
בעצמו. יחידי:
והישן בבית אפל לעצמו. אבל אם יש שם נר אין קטרוג:
היה מת. מחמת שינוי אויר היה אלא שהקב''ה הוא הנותן בים דרך ומ''מ שעת סכנה היא וצריך לבקשת רחמים:
ורבנן אמרין וכו'. כפל הכתוב דורשין:
מן העצרת ועד החג. נקרא ים ודרך לכל היא אבל מן החג ועד חנוכה שרוחות סערה מצויין נקרא מים עזים ואין בו אלא נתיבה שאין הכל פורשין באותו הזמן:
עובדא הוה באסיא. ברופא אחד שהיה רוצה לפרוש בים אחר החג ועד חנוכה וראתה אותו מטרונה אחת ואמרה לו וכי עת עכשיו לפרוש בים וכן איתחזו ליה אביו בחלום וקרא לו הפסוק הזה וגם קבורה לא היה לו ואעפ''כ לא השגיח לא על זה ולא על זה והלך לו על הים. ובב''ר מסיים וכן הוות ליה:
הוה פרוש. היה רגיל לפרוש בים ופעם אחד רצה לפרוש בין חג לחנוכה ואמר לאחיו התפלל עלי והשיב לו הן שאתפלל עליך אלא כך אומר לך אם אתה רואה שהצבור מתפללין ואומרים בתפלתם משיב הרוח ומוריד הגשם לא תבטח על תפלתי וזה לך הסימן בעת דאתקטיר לולבך וזה מיום שביעי של ערבה שקושרין הלולב עם האגודה להניח אותו מן הצד קטור את רגלך מלילך ולפרוש על הים:
עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר: אָדָם הָרִאשׁוֹן דָּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. דִּכְתִיב וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן הָאָ֑רֶץ. וְגָֽרְמָה לוֹ חַוָּה מִיתָה. לְפִיכָךְ מָֽסְרוּ מִצְוַת נִדָּה לָאִשָּׁה.
Traduction
Pour transgression des 3 lois'', est-il dit. A l’origine de la création, Adam représentait pour ainsi dire le sang et l’âme du monde, puisque grâce à lui le monde se développa par les pluies, comme il est dit (après sa naissance) (Gn 2, 6): une vapeur s’éleva de la terre; et c’est Eve qui devint la cause de sa mort. Aussi, est-ce elle qui a reçu le précepte relatif au sang (ou menstrues).
Pnei Moshe non traduit
על שאינן זהירות וכו'. ומפרש להטעם על אלו ג' דברים שניתנו להאשה ולהזהיר אותה:
אדם הראשון דמו של עולם. כלומר תמצית משקה של העולם:
דכתי' ואיד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה וכתיב בתריה וייצר ה' אלהים את האדם לומר שאותה השקאה לצורך בריאת האדם היתה שהשקה העננים לשרות את העפר ונברא האדם כגבל הזה שנותן מים ואח''כ לש את העיסה וכך הוא נדרש בב''ר:
וּבַחַלָּה. אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּה טְהוֹרָה לָעוֹלָם הָיָה. דִּכְתִיב וַיִּ֩יצֶר֩ יְי אֱלֹהִ֜ים אֶת הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן הָ֣אֲדָמָ֔ה. וַתְייָא כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר קַצַּרְתָּה. כֵּיוָן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַשְׁקֶשֶׁת עִיסָּתָהּ בַּמַּיִם הִיא מַגְבְּהָת חַלָּתָהּ. וְגָֽרְמָה לוֹ חַוָּה מִיתָה. לְפִיכָךְ מָֽסְרוּ מִצְוַת חַלָּה לָאִשָּׁה.
Traduction
De même, la loi de Halla, car Adam avait toujours eu de la Halla pure, comme il est dit (ib. 7): L’Eternel Dieu créa l’homme avec la poussière de la terre (celle qui était de 1er choix et en toute pureté). C’est conforme à ce qu’a dit R. Yossé b. Qaçrata: dès que la femme pétrit la pâte dans l’eau (ce qui rappelle la formation du genre humain), elle prélève la Halla; et comme Eve a provoqué la mort, elle est chargée d’appliquer ce précepte, pour racheter sa faute.
Pnei Moshe non traduit
עפר מן האדמה. וזהו חלק וחלה מן האדמה:
ואתייא. הא כהאי דאמר וכו' דה''נ כשנוטל העפר מן האדמה אחר שהשקה קרא הכתוב ליצירת האדם:
וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר׃ אָדָם הָרִאשׁוֹן נֵרוֹ שֶׁלְּעוֹלָם הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר נֵ֣ר אֱלֹהִים נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם. וְגָֽרְמָה לוֹ חַוָּה מִיתָה. לְפִיכָךְ מָֽסְרוּ מִצְוַת הַנֵּר לָאִשָּׁה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה דִיבְקֵי מִיתָה מִיתָה הֵן וֹשְׁלָשְׁתָּן נִמְסְרוּ לָאִשָּׁה. וְאֵילּוּ הֵן. מִצְוַת נִידָּה וּמִצְוַת חַלָּה וּמִצְוַת הַדְלָקָה.
Traduction
Enfin, elle est chargée aussi d’allumer la lumière du vendredi soir, car Adam représentait la clarté du monde, selon ces mots (Pr 20, 27): l’âme humaine est une lumière divine; et comme Eve a provoqué la mort elle est chargée par contre d’allumer. On a enseigné que R. Yossé dit: il y a 3 causes qui rapprochent la mort et la font venir avant terme; et toutes les trois ont été transmises à la femme; ce sont les préceptes des menstrues, de la Halla et de l’éclairage du Shabat (135)Ber. Rabba, 17..
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב שלשה דבקי מיתה שנדבקין עליה אם אינה נזהרת בהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source