Shabbath
Daf 13b
משנה: מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה. וּמַחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַגְּבוּלִין כְּדֵי שֶׁיַּצִּת הָאוּר בְּרוּבָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בַּפֶּיחָמִין כָּל שֶׁהֵן:
Traduction
On peut (le vendredi) descendre l’agneau pascal au four à l’approche de la nuit; et dans la pièce du foyer (93)Maïmonide a: fomentum ignis. (le chauffoir des prêtres du Temple), on peut encore attiser le feu. Dans d’autres places, ce n’est permis que lorsque le temps est suffisant pour que la flamme puisse encore saisir presque tout le bois. R. Juda dit: il s’agit de charbons, il suffit qu’une parcelle soit arrivée.
Pnei Moshe non traduit
מתני' משלשלין את הפסח לתנור. מורידין אותו לצלותו ועל שהתנורים שלהם היו פיהן למעלה נקט הכי בל' מורידין:
עם חשיכה. וטעמא מפני שבני חבורה זריזין הם ולא אתו לחתויי בגחלים התירו סמוך לחשיכה ולא גזרו מידי:
ומאחיזין את האור במדורות בית המוקד. לשכה גדולה היתה בעזרה ובית המוקד נקראת שהיו מסיקין בה מדורה תמיד כדי שיחמו בה הכהנים שהולכין יחף על הרצפה של שיש. והתירו חכמים אם מאחז את האור של המדורה במעט סמוך לחשיכה ולא חששו שמא יבאו להבערה משתחשך מפני שהכהנים זריזין הן:
ובגבולין. לא התירו סמוך לחשיכה עד כדי שתאחז האור ברובה של המדורה בכדי שתהא שלהבת עולה מאליה ואם לאו אסור ליהנות ממנה בשבת שמא יחתה בגחלים להבעירה:
ר' יהודה אומר בפחמין כל שהוא. כלומר אף במדורה שבגבולין הנעשית מפחמין התירו כמה שהתירו במדורת בית המוקד להאחז האור סמוך לחשיכה בכל שהוא מפני שאין דרך מדורה של פחמין להיות כבה והולכת ולא חיישינן בה שמא יחתה בגחלים והכי מפרשינן בגמרא:
הלכה: אֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא בְשֵׁם רַבָּנִן. תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צוֹרְכוֹ מוּתָּר לִשְׁהוֹתוֹ עַל גַּבֵּי כִירָה שֶׁאֵינָהּ קְטוּמָה. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה 13b מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ. וְזֶה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. דִּילְמָא דְלָא אִיתָאֲמָרַת אֶלָּא חַמִּין. אֲתַא רִבִּי שְׁמוּאֵל בָעֵי רִבִּי זְעִירָא. חַמִּין שֶׁהוּחְמוּ כָּל צוֹרְכָן אָסוּר לִשְׁהוֹתָן עַל גַּבֵּי כִירָה שֶׁאֵינָהּ קְטוּמָה. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּבְשִׁיל שׁוֹר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כַּאֲכִילַת בֶּן דְּרוֹסַאי מוּתָּר לְהַחֲזִירוֹ עַל גַּבֵּי כִירָה קְטוּמָה. וַתְייָא כַיי דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשּׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵירָה עַל גַּבֵּי גְחָלִים מַתְרִין בּוֹ. לִכְשֶׁיִּתְבַּשֵּׁל כַּאֲכִילַת בֶּן דְּרוֹסַאי אָסוּר. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִי. חַמִּין שֶׁהוּחְמוּ כָּל צוֹרְכָן מוּתָּר לְהַחֲזִירָן עַל גַּבֵּי כִירָה שֶׁאֵינָהּ קְטוּמָה. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. לִשְׁהוֹת אָסוּר וּלְהַחֲזִיר מוּתָּר. דִּילְמָא דְלָא אִיתָאֲמָרַת אֶלָּא עַל פֶּסַח. אֲתַא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֶיבִי. פֶּסַח שֶׁנִּצְלֶה כָּל צוֹרְכוֹ מוּתָּר לְהַחֲזִירוֹ עַל גַּבֵּי כִירָה שֶׁאֵינָהּ קְטוּמָה.
Traduction
R. Aboun b. Cahana dit au nom des Rabbins: lorsqu’un mets est assez cuit, il est permis de le laisser sur un foyer non modéré par de la cendre. R. Zeira objecta (88)Ci-après, (3, 1).: si c’est interdit pour la cuisson de la viande, de l’oignon ou de l’œuf, dont la réduction lui est préjudiciable, n’est-ce pas à plus forte raison interdit lorsque la réduction lui est avantageuse? Peut être n’a-t-on permis de laisser au feu que de l’eau chaude, dont la réduction est une perte. R. Samuel vint objecter au nom de R. Zeira: comment peut-on interdire de laisser de l’eau suffisamment chaude sur un foyer non modéré? Ne résulte-t-il pas de notre Mishna qu’après une cuisson parfaite il est permis de tout laisser? C’est que, répond R. Bivi au nom de R. Yohanan, il est permis de remettre sur un foyer modéré même de la viande de bœuf (devant cuire longtemps) qui serait cuite seulement à la mode de Ben-Drussaï (au tiers). C’est conforme à ce qu’a dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan: à celui qui met la marmite sur les charbons, on adresse l’avertissement que ce sera interdit dès le tiers de la cuisson. R. Aha ou R. Tanhum b. Hiya dit au nom de R. Simon: il est permis de remettre au foyer non modéré de l’eau suffisamment chaude. Mais, objecta R. Zeira, s’il est défendu de la laisser, comment est-il permis de la remettre? Peut être n’est-il permis de remettre que l’agneau pascal (89)En ce cas, la présence habituelle de la compagnie écarte toute crainte d'oubli.. Aussi R. Aha vint dire au nom de R. Simon b. Rabbi: il est permis de replacer l’agneau pascal sur un foyer non modéré.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תבשיל שנתבשל כל צורכו מותר לשהותו. בשבת על גבי כירה ואפי' אינה קטומה בעפר כדרך שמפזרין עליה שלא תוסיף הבל בשבת ולהפיג חומה:
רבי זעירא בעי. על זה דניחא בשר בצל וביצה מצטמק ורע לו אבל זה התבשיל מצטמק ויפה לו ואת אמר הכין דמותר לשהותו ע''ג כירה שאינה קטומה והרי מתבשל הוא בשבת ביותר והוא יפה לו:
דילמא דלא איתאמרת דרבנן מתירין אלא בחמין שבחמין מצטמק ורע להן:
אתא ר' שמואל. וקאמר דלא פשיטא ליה לר' זעירא אפי' בחמין אלא דבעי קא מיבעיא ליה אם אסור לשהות חמין שהוחמו כל צרכן מפני שמצטמק ויפה להן או לא. א''נ דכי אתא ר' שמואל אמר דהכי בעי ר''ז עלה והרי חמין וכו' אסור ומכ''ש בתבשיל והכי משמע מדלקמן דלר''ז פשיטא ליה דבחמין ג''כ אסור:
תבשיל של בשר שור שנתבשל מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי מותר להחזירה ע''ג כירה אם היא קטומה:
ואתייא. הא כהאי דאמר ר' יעקב בשם ר' יוחנן השופת את הקדירה בשבת ע''ג גחלים מתרין בו ואומרים לו לכשיתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור הוא אלמא דהמאכל בן דרוסאי ראוי לאכילה הוא והלכך אם נתבשל כך מבעוד יום מותר להחזירה בשבת ע''ג כירה קטומה:
חמין שהוחמה כל צרכן וכו'. ור''ז בעי על זה והרי לשהות אסור וכהאי דקאמר ר' שמואל לעיל בשם ר''ז ולהחזיר מותר בתמיה:
דילמא לא איתאמרת. הא אלא על פסח וכהאי דכי אתא ר' אחא וקאמר הכי בשם ר''ש כרבי דפסח שנצלה כל צורכו מותר להחזירו ע''ג כירה אפי' שאינה קטימה וטעמא דבני חבורה זריזין הן וליכא למיגזר בהו מידי כדאמרינן לקמן:
אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת לַתַּנּוּר כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. זְרִיזוֹת הֵן הַנָּשִׁים בַּפַּת יוֹתֵר מִן הַתַּבְשִׁיל. מַּה בֵין פַּת וּמַה בֵין תַּבְשִׁיל. תַּבְשִׁיל דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל רוֹתֵחַ. פַּת אֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל רוֹתַחַת. תַּמָּן אָֽמְרִין. פַּת חַמָּה חַמָּתָהּ בְּצִידָּהּ. צִּירְעָה צוֹנִין. עַקְרָב חַמִּין. מָאן דְּמִיחְלַף סַכָּנָה.
Traduction
– ''On ne mettra pas de pain au four'', est-il dit. Selon R. Jacob b. Aha au nom de R. Assé, les femmes sont soucieuses de ne pas s’attarder pour le pain plus que tout autre mets (90)Aussi, la formation d'une légère croûte suffit.. Pourquoi cette différence entre le pain et les mets? C’est qu’on a l’habitude de manger les mets à l’état bouillant (91)Pour eux, on attend souvent le soir., non le pain. En effet, on a dit ailleurs: la consommation du pain chaud peut donner une inflammation d’intestins; de même il est bon de manger froid pour se guérir de la piqûre d’une guêpe, ou d’avaler chaud en cas de piqûre par un scorpion (92)''B. Hagiga 5a; Avoda Zara 28b.''. En cas d’interversion de ces remèdes, il y a danger.
Pnei Moshe non traduit
גמ' זריזות הן הנשים בפת וכו'. כדמפרש טעמא שהפת אין דרכו לאכול כשהוא רותח הרבה דקשה הוא להגוף והלכך כשקרמו פניה סגי ולא חיישינן שמא תניחו כך ושיאפה עוד בשבת אבל תבשיל דרכו לאכול רותח והלכך חיישינן ועד שיתבשל כל צורכו מבעוד יום:
תמן. בבבל אמרין פת חמה חמתה בצידה. כלומר האוכל פת חמה ביותר החמימות בצידה שמביאה חמימות הרבה להגוף וקשה מאוד:
צירעה צונין. מי שנשכו צירעה רפואתו בצונן ולעקרב רפואתו חמין ומאן דמיחלף לה סכנה ואיידי דאיירי בפת חמה מייתי נמי להא:
מוֹדֶה רִבִּי לִעֶזֶר בְּלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה לֶחֶם עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ בַתַּנּוּר.
Traduction
Quant à R. Eliézer (de la Mishna), il admet que les pains de proposition au Temple n’avaient le nom de pain qu’après la formation de la croûte sur toute la surface (même au-dessus).
Pnei Moshe non traduit
מודה ר''א בלחם הפנים שאינה קרויה לחם עד שיקרומו כל פניה בתנור. דכתיב ואפיתה אותה עד שתהא אפויה כל צרכה:
Shabbath
Daf 14a
הלכה: מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח לַתַּנּוּר כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. חָשֵׁיכָה יָֽצְאוּ וְצָלוּ 14a אֶת פִּסְחֵיהֶן׃ וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חֲבוּרוֹת זְרִיזוֹת הֵן.
Traduction
On a enseigné ailleurs (94)(Pessahim 5, 6).: à la nuit du Shabat, ils sortirent et se mirent à rôtir l’agneau pascal; comment donc se fait-il qu’ici l’on permette pour cela d’enfreindre le Shabat? C’est que, dit R. Yossé, comme cette consommation se fait en compagnie, il n’y a pas à craindre de contact avec le feu;
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בסוף פ' תמיד נשחט גבי מעש' הפסח בשבת יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית והשניה בחיל והשלישית במקומה עומדת חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן מפני שאין צליית הפסח דוחה את השבת. אלמא אע''ג דצליית הפסח מצות עשה היא החמירו בה לענין שבת. והכא את אמר הכין משלשלין את הפסח בתנור עם חשיכה בתמיה הא מ''מ נצלה כולו בשבת הוא. ומשני ר' יוסי שאני הכא דאין כאן אלא גזירת חכמים שהרי קודם שחשיכה מורידין אותו לתנור ומשום שמא יחתה בגחלים בשבת ליכא למיחש בו לפי שהחבורות זריזות הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי:
פֶּסַח מַחֲזִירוֹ אַתְּ שָׁלֵם וְאֵין אַתְּ מַחֲזִירוֹ מְחוּתָּךְ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. מִפְּנֵי פְסוּלוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת. לְאוֹכְלוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב אַל תֹּֽאכְל֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ נָ֔א. לִצְלוֹתוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁלֹּא יְהֵא כְצוֹלֶה בַשַּׁבָּת. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר שֶׁהוּא מוּתָּר אַף הוּא אֵינוֹ צוֹלֶה אוֹתוֹ כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא אָסוּר אַף הוּא צוֹלֶה אוֹתוֹ כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי שְׁאִיל. צְלָייוֹ שָׁלֵם וְחִתְכוֹ מָהוּ מִיחְזַרְתֵּיהּ וּמִשְׁחַנְתֵּיהּ.
Traduction
et, de plus, on ne remet l’agneau pascal au four qu’en entier (95)Sifri, sect. Reeh, n° 134., non par morceaux (chacun des assistants prenant sa part). R. Samuel au nom de R. Zeira défend de le replacer même lorsqu’il est entier, de crainte qu’il reste un peu au delà de l’heure légale de minuit et qu'il devienne interdit. Il a fort bien dit, ajoute R. Yossé, de craindre l’état d’interdit par suite de la remise au four; or, on ne peut pas en manger à l’état inachevé, comme il est écrit (Ex 12, 9): Vous n’en mangerez pas à demi-cru; et l’on ne peut pas finir de la rôtir, car ce serait faire ce travail au Shabat. Si donc il était permis de le remplacer, on se fierait à cette autorisation; et, ne le rôtissant pas complètement au jour, il pourrait en résulter un retard défectueux. La défense servira de garantie à éviter l’état d’interdit. R. Eliézer b. R. Yossé demanda si, après l’avoir rôti en entier et découpé, il est permis de le remettre auprès du feu pour le tenir chaud (96)Question non résolue..
Pnei Moshe non traduit
פסח מחזירו את שלם וכו'. מילתא באנפי נפשה היא אם צלו את הפסח מבעוד יום ונמצא שאינו נצלה כל צרכו ורוצה להחזירו לתנור עם חשיכה שיהא נגמר צלוייו מאיליו בשבת אם עדיין שלם הוא כדרך שצולין את הפסח על ראשו ועל כרעיו וקרבו יכול אתה להחזירו ואם מחותך הוא שרצה לראות אם נצלה כל צרכו וחתך ממנו וכשמצאו שעדיין לא עמר בא להחזירו אין אתה יכול להחזירו ואע''ג דבעלמא כשנצלה מבע''י כמאכל בן דרוסאי מותר לקיימו ע''ג האש בשבת הכא בפסח לא התירו להחזירו כשהוא מחותך כדמפרש ר' שמואל לטעמא:
מפני פסולו. כלומר שמאחר שחתכו ועדיין לא נצלה כל צרכו נעשה פסול ואי אתה יכול להחזירו:
אמר ר' יוסי ויאות הוא. להטעם דקאמר שהרי לאוכלו כך אין אתה יכול דכתיב אל תאכלו ממנו נא ולצלותו אין אתה יכול שלא יהא נראה כצולה בתחלה בשבת שהרואה לא ידע שנצלה חציו מבעוד יום ויסבור שבתחלה צולהו בשבת:
מתוך שאת אומר שהוא מותר וכו'. כלומר ואם אתה אומר לו שמותר הוא להחזירו כשהוא מחותך אף הוא אינו צולה אותו כל צרכו מבע''י בעודו שלם. לפי שיסמוך על כך אם אראה שלא נצלה כל צרכו אחזירנו ונמצא הוי כצולה ואינו שלם וכצולה בתחלה בשבת אבל מתוך שאתה מחמיר ואומר לו שהוא אסור אף הוא יהא נזהר לצלות אותו כל צורכו מבעוד יום ולא יבא לידי צליית נא. ומיהו אם הוא עדיין שלם לא גזרו בו שהרי נגמר צלויו כמצותו:
ר''א בר' יוסי שאל. האי שאלה לאו בע''ש הוא דמיירי אלא בשאר ימות החול. אם צליו כשהוא שלם ואחר כך חתכו לחתיכות מהו שיחזירנו על גבי האש כדי למשחנו בשמן וכיוצא בו אם אסור הוא מפני שצולהו עכשיו כשהוא מחותך או דילמא הואיל ונצלה לגמרי בהיותו שלם ומה שחוזר לצלותו מחותך אינו אלא בשביל המשיחה שיקלטנו היטב על גבי האש שפיר דמי ולא נפשטה הבעיא:
רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אַרְבַּע מְדוּרוֹת כָּל שֶׁהֵן. מְדוּרַת הַגֶּפֶת מְדוּרַת הַזֶּבֶל מְדוּרַת הַחֵלֶב מְדוּרַת גַּלְעִינִין כָּל שֶׁהֵן.
Traduction
R. Zeira ou R. Juda dit au nom de Rav: il y a 4 foyers pour lesquels il n’y a pas de mesure fixe, et ce sont: celui qui est alimenté par de la poix, celui du fumier, celui de la graisse, et celui des graines oléagineuses.
Pnei Moshe non traduit
ארבע מדורות כל שהן. כלומר אינן צריכין שיאחז האור מבעוד יום ברובן אלא בכל שהן סגי לפי שדרכן להיות דולקין והולכין:
מדורת הגפת. פסולת של זיתים ושל זבל שמתחממת ודולקת והולכת ושל חלב או שומן וכיוצא בו מדבר הניתך וכן מדורת הגרעינן של תמרה לאחר שיבשו כל אלו כל שהן ואין צריכין רוב:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. חוֹתֶל שֶׁהוּא מָלֵא גַלְעִינִים כָּל שֶׁהֵן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִיָּא בַּר אַשִּׁי. חוֹתֶל שֶׁהוּא מָלֵא גַלְעִינִים. אִם מְכוּנָּסוֹת. בְּרוּבָּן. אִם מָפוּזָרוֹת. בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה. מַה וּפְלִיג. כָּאן בִּבְרִיאוֹת. וְכָאן בְּתָשׁוֹת.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Hiya b. Ashe: lorsqu’un panier tressé de feuilles de palmier est plein de graines, le foyer est constitué quelque petit qu’il soit. Il dit encore: si dans ce panier, les graines sont réunies dans un même coin, il faut que le feu ait atteint la majeure partie; si elles sont dispersées, il faut que chacune d’elles séparément soit prise en forte part par le feu. N’est-ce pas en contradiction avec qu’il a dit en 1er lieu, que la moindre parcelle allumée en ce cas suffit? C’est que là il s’agit de graines sèches et bonnes (propageant le feu); mais si elles sont en grande partie mauvaises, il faut que la plus forte part brûle pour constituer le foyer.
Pnei Moshe non traduit
ר' בא בשם ר' חייה בר אשי. קאמר דוקא בחותל והוא סל של עלי לולבין ומלא גרעינין בכל שהן אבל שלא בחותל צריכין רוב מפני שמפוזרין ומופרשין הן זה מזה:
ר' בא וכו'. והדר אמר ר' בא בשם ר' חייא בר אשי דאפילו בחותל שהוא מלא גלעינין אם מכונסות הן בתוכו שהן מונחות רצופות זו אצל זו די ברובן ואם מפוזרות ונפרדות הן צריכין רוב של כל פרידה ופרידה מהגרעינין. ושואל הש''ס מה ופליג אם האי לישנא אחרינא הוא ופליג על הא דר' בא בשם ר''ח בר אשי קמייתא דקאמר בחותל מלא גלעינין שיעורן בכל שהן:
וקאמר דלא פליגי אלא. כאן בבריאות שהן חזקות כשנתייבשו ובהא קאמר בכל שהן לפי שבהאחז האור במקצת מהן דולקות והולכות כולן זו מזו. וכאן בתשות שאינן יבשות ממש ויש בהן קצת לחלוחית הלכך אפילו הן בחותל אם מכונסות ורצופות זא''ז ברובן ואם לאו ברוב כל פרידה ופרידה:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה רִבִּי חֲנַנְיָה מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב. חָרִיּוֹת מִלְּמַטָּה וְעֵצִים מִלְּמַעֲלָה כֵּיוָן שֶׁעָלָה הָאוֹר בֵּנְתַּיִים מוּתָּר.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Jérémie, et R. Hanania penche pour le même avis au nom de Rav: lorsqu’on a mis des branches de palmier en bas et du bois sec en haut, dès que la flamme s’est élevée entre les 2 monceaux, le foyer est constitué, et il est permis d’en user.
Pnei Moshe non traduit
חריות. של דקל מלמטה ושאר עצים מלמעלה כיון שעלה האור בנתיים מותר וא''צ רוב לפי שהחריות יבשות הן ודולקין והולכין ומבעירין את העצים שעליהן:
רִבִּי חֶלְבּוּ בְשֵׁם רַב הוּנָא. קוֹרָה וְרוּבָּהּ בְּרוֹב הֶקֵּיפָהּ. מָהוּ בְּרוֹב הֶקֵּיפָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר אוֹ בְרוֹב הֶיקֵּף כּוּלָּהּ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. עַד שֶׁתִּיפָּסֵל מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה.
Traduction
R. Helbo demanda au nom de R. Houna: est-ce qu’en prenant une poutre pour combustible il suffit que la flamme entoure ce bois en majeure partie sur une seule place, ou dans toute sa hauteur (ou épaisseur)? On a trouvé l’enseignement suivant qui y répond: il faut qu’en ce cas toute la poutre soit réduite à ne plus pouvoir servir.
Pnei Moshe non traduit
קורה ורובה ברוב הקיפה. כלומר קורה יחידית צריך שיאחז האור ברובה ומאי רובה ברוב הקיפה. וקאמר הש''ס דאכתי איכא למיבעי מהו רוב הקיפה אם ממקום אחד במקום שאחז בה האור או עד שיהלך האור ברוב היקף של כולה ולא איפשיטא:
אשכחן. ברייתא דתני גבי קורה יחידית עד שתיפסל מלעשות מלאכה בה שכבר נשחתת מחמת האור מליצלח למלאכה:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. אַף בְּפֵיחָמִין כָּל שֶׁהֵן.
Traduction
– Quant à la fin de la Mishna, elle dit: ''en fait de charbon, la quantité pourra être minime'' (c’est une simple addition à l’avis émis).
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני' אף בפחמין כל שהן. אדברי ר' יהודה דמתני' קאי דכך צריך לפרש דבריו דאף בפחמין שיעורן בכל שהן וקמ''ל דפליג ר' יהודה אדת''ק דלא קאמר אלא במדורת בית המוקד היא שהתירו בכל שהוא אבל לא בגבולין בשום מדורה ועל זה קאמר ר' יהודה אף במדורת פחמין כל שהן ואפילו בגבולין:
הדרן עלך יציאות השבת
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source