משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהֲבִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלוֹט אֶת הָעַיִן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אין פורשין מצודות וכו' אלא כדי שיצודו מבעוד יום. משום שאם עשה כן בשבת חייב אם נכנסו לתוכה בשעת פרישתו הלכך גזור ב''ש אף מבע''י וב''ה מתירין עם חשיכה ויהיו ניצודין והולכין כל השבת כולה:
ובית הילל מתירין. לתת לתוכה מבע''י והיא קולטת מאליה בשבת ומסקינן בגמ' דדוקא ביורה עקורה מעל האש דאם אינה עקורה חיישינן שמא יחתה גחלים תחתיה בשבת ואפילו היא עקורה צריך נמי שתהא פיה טוח בטיט דשמא יגיס בה משחשיכה והמגיס בקדרה עקורה מעל האש בשבת חייב משום מבשל:
אלא כדי שיקליט את העין. הוא הצבע מבע''י:
ולא את הצמר ליורה. שמבשלין בה הצבעין לצבוע אותו:
מתני' אין נותנין אונין של פשתן. אגודות פשתן כשהן מנופצין נקראו אונין ונותנין אותן לתוך התנור כדי שיתחממו ויתלבנו:
אלא כדי שיהבילו. שיתחממו מבעוד יום וב''ה מתירין אפילו לא נתחממו:
בֵּית שַׁמַּי אָֽמְרוּ לְבֵית הִלֵּל דָּבָר אֶחָד וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. אָֽמְרוּ בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל. אֵין אַתֵּם מוֹדִין לָנוּ שֶׁאֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ כָּל צוֹרְכָן 12a מִבְּעוֹד יוֹם. וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילוּלֵא דְלָא מַעֲלֶה רֵישִׁי בֵינֵי אַרְיְווָתָא הֲוִינָא אֲמַר טַעֲמָא. תַּמָּן בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה דַּרְכָּן לְהִתְהַפֵּךְ. הָכָא מָה אִית לָךְ מֵימַר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. נִצְלוּ כַאֲכִילַת בֶּן דְּרוֹסַאי. אָֽסְרוּ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְהַפֵּךְ עַד כְּדֵי שֶׁיִּצְלֶה כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא מוּתָּר. דִּינּוּן יָֽכְלִין לְמֵימַר לוֹן. הֵיאַךְ אַתֶּם מְשִׁיבִין לָנוּ מִדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִצְלוֹת כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם עַל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִהִשָּׁרוֹת כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין אתם מודים לנו שאין צולין וכו'. וה''ה להני דמתני' עד שישורו מבעוד יום:
הוינא אמר טעמא. להשיב על זה דשאני תמן שדרכן של אלו להתהפך לפי שאינן נצלין הכל בבת אחת אלא בתחלה צולין אותן מצד זה ומהפכין אותן לצד השני לצלותן וא''כ חוששין אנו שמא יהפוך איתן בשבת לגמור צלייתן אבל הכא בהני דמתני' מה אית לך מימר הלא דרך להשרות אותן כאחת והרי זו תשובה על דברי בית שמאי:
נצלו כאכילת בן דרוסאי. מבע''י מאי ואם אפילו בכה''ג אסרו והשיב לו ר' זעירא אין דאפילו הכי אסרו לפי שהוא דבר שדרכו להתהפך ולעולם איכא למיחש וצריך עד כדי שיצלה כל צרכו מבע''י:
א''ר מנא. לא היא ולא מסתברא אלא דמותר היא כשנצלו כמאכל בן דרוסאי שהוא שליש בישול מבע''י:
דאינון וכו'. כלומר וכ''ת דאי הכי אין כאן תשובה על ב''ש דהשתא אזדא לה לטעמא לדבר שדרכו להתהפך דאם היינו חוששין לכך אם כן אפילו נצלה מבע''י כמאכל בן דרוסאי הוה לן למיחש להכי מסיק ר' מנא דאכתי איכא תשובה על דברי בית שמאי משום דאינון ב''ה יכלין למימר להון היאך אתם משיבין לנו מדבר שמיהת דרכו לצלות כל צרכו מבע''י והיינו דאף אם לא נצלה אלא כמאכל בן דרוסאי נמי כל צרכו קרינן ליה שהרי יש כמה בני אדם שאוכלין אותו כך ולית כאן למיחש מידי. ומה שאסרו בשלא נצלה אפילו כמאכל בן דרוסאי הוא שאסרו דבכה''ג ודאי איכא למיחש אבל אלו דמתני' הרי הן כדבר שאין דרכו להשהות כל צרכו מבעוד יום וכלומר דליכא קפידא בהו אם נשרו כל צרכו מבע''י או לא דמאי אית לן למיחש בהו שהרי מאליהן הן נשרין והולכין וא''כ לעולם יש לב''ה תשובה על דברי ב''ש:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁלְּפִּשְׁתָּן בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר כול'. מַהוּ מִיתְהַנֵּי. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כְּגוֹן אִילֵּין קוּרְייָאֵי דְּלַא מְקַפְּדִין. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וְהִיא שֶׁתְּהֵא הַיּוֹרֶה עֲקוּרָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה הַיּוֹרֶה קְבוּעָה אֲסוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְייָרֵא שֶׁמָּא מִתְאַכֵּל צִיבְעוּ וְהוּא מוֹסִיף מוֹי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בֵּית הִלֵּל יָֽלְפִין מְלֶאכֶת הֵיתֵר מִמְּלֶאכֶת אִיסּוּר. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבַּת שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר. וְדִכְווָתָהּ עָשָׂה כֵן מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תדע לך שהוא כן. דבחורשין איירי דהא דומיא דדגים קתני וכי דגים לא מצויין הן בכל הנהרות והכא נמי במקום שחיה ועוף מצויין הן:
בפורסת. המצודה בחורשין מיירי דמסתמא מצויין הן החיות בחורשין ובכדי שיצודו קאמרי דהואיל דאיכא שהות שיצודו מבע''י תלינן דכבר ניצודו הואיל ומצויין הן ביערות:
גמ' מי מודיע. אם נצודו מבעוד יום אם לא וקאמר דרואין אם נתקלקלה המצודה מבע''י דבר בריא הוא שכבר ניצודו ומחמת כן נתקלקלה שקילקלו אותה כשנכנסין לתוכה ואם לאו דבר בריא הוא שעדיין לא ניצודו ופריך דאפי' נתקלקלה המצודה אכתי איכא למיחש שמא מאליה נתקלקלה או אחד בא וקלקלה ומנא ידע אם ניצודו:
ב''ה ילפין מלאכת היתר ממלאכת איסור. לטעמא דמתירין לכתחלה ליתן האונין לתוך התנור וכן לתת את הצמר ליורה מבע''י הוא דמפרש שהרי אלו עשה כן בשבת שמא אינו אסור דמלאכה היא וא''כ ודכוותה עשה כן מבע''י מותר דהויא כמי שנעשית מלאכתו מבע''י:
והוא שתהא היורה עקורה. מעל האש מקודם שחשיכה בהא הוא דב''ה מתירין אבל אם היתה קבועה ע''ג האש אסור דחיישי' מפני שהוא מתיירא שמא יהא מתאכל ונשרף צבעו והוא מוסיף לתוכה מים ונמצא חייב משום מבשל:
כגון אילין קורייאי. בני הכפרים דלא מקפידין אם נתלבנו לגמרי או לא וכשנתחממו סגי להו והוי לה כמי שנגמרה המלאכה מבע''י:
גמ' מהו מיתהני. לב''ש פריך דאמרי כדי שיהבילו מבע''י ומה מהני להו שנתחממו והלא לא נתלבנו לגמרי וא''כ נגמרת המלאכה בשבת ולדידהו אסור בכה''ג:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אין פורשין מצודות וכו' אלא כדי שיצודו מבעוד יום. משום שאם עשה כן בשבת חייב אם נכנסו לתוכה בשעת פרישתו הלכך גזור ב''ש אף מבע''י וב''ה מתירין עם חשיכה ויהיו ניצודין והולכין כל השבת כולה:
ובית הילל מתירין. לתת לתוכה מבע''י והיא קולטת מאליה בשבת ומסקינן בגמ' דדוקא ביורה עקורה מעל האש דאם אינה עקורה חיישינן שמא יחתה גחלים תחתיה בשבת ואפילו היא עקורה צריך נמי שתהא פיה טוח בטיט דשמא יגיס בה משחשיכה והמגיס בקדרה עקורה מעל האש בשבת חייב משום מבשל:
אלא כדי שיקליט את העין. הוא הצבע מבע''י:
ולא את הצמר ליורה. שמבשלין בה הצבעין לצבוע אותו:
מתני' אין נותנין אונין של פשתן. אגודות פשתן כשהן מנופצין נקראו אונין ונותנין אותן לתוך התנור כדי שיתחממו ויתלבנו:
אלא כדי שיהבילו. שיתחממו מבעוד יום וב''ה מתירין אפילו לא נתחממו:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין פּוֹרְסִין מְצוּדוֹת הַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים כול'. מִי מוֹדִיעַ. אִם נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה דָּבָר בָּרִיא שֶׁנִּיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וְאִם לֹא נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא נִיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִילוּ נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה חָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא נִיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. בְּפוֹרֵשׂ בַּחוֹרְשִׁין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דִּתְנָן דָּגִים. וְדָגִים לֹא בְמָקוֹם שֶׁהֵן מְצוּיִין. וָכָא בְמָקוֹם שֶׁחַיָּה וָעוֹף מְצוּיִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תדע לך שהוא כן. דבחורשין איירי דהא דומיא דדגים קתני וכי דגים לא מצויין הן בכל הנהרות והכא נמי במקום שחיה ועוף מצויין הן:
בפורסת. המצודה בחורשין מיירי דמסתמא מצויין הן החיות בחורשין ובכדי שיצודו קאמרי דהואיל דאיכא שהות שיצודו מבע''י תלינן דכבר ניצודו הואיל ומצויין הן ביערות:
גמ' מי מודיע. אם נצודו מבעוד יום אם לא וקאמר דרואין אם נתקלקלה המצודה מבע''י דבר בריא הוא שכבר ניצודו ומחמת כן נתקלקלה שקילקלו אותה כשנכנסין לתוכה ואם לאו דבר בריא הוא שעדיין לא ניצודו ופריך דאפי' נתקלקלה המצודה אכתי איכא למיחש שמא מאליה נתקלקלה או אחד בא וקלקלה ומנא ידע אם ניצודו:
ב''ה ילפין מלאכת היתר ממלאכת איסור. לטעמא דמתירין לכתחלה ליתן האונין לתוך התנור וכן לתת את הצמר ליורה מבע''י הוא דמפרש שהרי אלו עשה כן בשבת שמא אינו אסור דמלאכה היא וא''כ ודכוותה עשה כן מבע''י מותר דהויא כמי שנעשית מלאכתו מבע''י:
והוא שתהא היורה עקורה. מעל האש מקודם שחשיכה בהא הוא דב''ה מתירין אבל אם היתה קבועה ע''ג האש אסור דחיישי' מפני שהוא מתיירא שמא יהא מתאכל ונשרף צבעו והוא מוסיף לתוכה מים ונמצא חייב משום מבשל:
כגון אילין קורייאי. בני הכפרים דלא מקפידין אם נתלבנו לגמרי או לא וכשנתחממו סגי להו והוי לה כמי שנגמרה המלאכה מבע''י:
גמ' מהו מיתהני. לב''ש פריך דאמרי כדי שיהבילו מבע''י ומה מהני להו שנתחממו והלא לא נתלבנו לגמרי וא''כ נגמרת המלאכה בשבת ולדידהו אסור בכה''ג:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. מוֹכְרִין לַנָּכְרִי כול'. אֵי זֶהוּ מָקוֹם קָרוֹב. ייָבֹא כַּיי דָמַר שְׁמוּאֵל. כְּגוֹן מֵחוּטְרָא לְנָהָרדֵּעָא. אוֹף הָכָא כֵן. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְעִירוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִמְקוֹם הַפֶּתַח וִיקַדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי עֲקִיבָה בָא לְהַכְרִיעַ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵין נוֹתְנִין לְגוֹי עַל מְנָת לַצֵּאת. נָטַל וְיָצָא אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ. אֵין נוֹתְנִין לְכֶלֶב עַל מְנָת לַצֵּאת. נָטַל וְיָצָא אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין נותנין לעכו''ם על מנת לצאת. במזונות מיירי והכי תנינן בברייתא בהדיא דאין נותנין מזונות לעכו''ם בשבת על מנת שיוציא אותם מחצירו של ישראל וכן לכלב ואם נטלן ויצא אין זקוק לו:
כדי שיצא מפתח ביתו. של הישראל ויקדש עליו היום כלומר שיצא קודם שחשיכה ויקדש היום. ומפרש ר' יוחנן וקאמר זו דברי ר' יוסי בברייתא אליבא דרבי עקיבא וקמ''ל דר''ע לא בא לחלוק על דברי בית הלל במתני' אלא דקאמר להכריע על דברי ב''ה ולפרש אותם כלומר הא דב''ה מתירין דוקא בכדי שיצא העכו''ם מפתח ביתו של ישראל קודם שקידש היום וכדפרישי' במתני':
אית דבעי מימר. על דברי בית שמאי דמתני' קאי דפליגי אליבייהו איכא דאמרי עד כדי שיגיע העכו''ם לביתו מבעוד יום ואיכא דאמרי עד שהוא מגיע לעירו מפני שיכול הוא להניחו שם:
גמ' איזהו מקום קרוב. דודאי לא נתנו בית שמאי דבריהן לשיעורין דלפעמים ביתו של עכו''ם קרוב ביותר ולפעמים אינו קרוב כל כך וקאמר דיבוא זה כהאי דאמר שמואל בפ' שואל על הא דתנינן עכו''ם שהביא חלילין בשבת לא יספיד בהן ישראל אא''כ באו ממקום קרוב וכגון ממקום הנקרא חוטרא לנהרדעא ואוף הכא כן:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וב''ה מתירין. ודוקא שיצא מפתח ביתו של הישראל קודם לחשיכה לפי שכל זמן שהוא בביתו אינו ידוע אימתי נתן לו וכשיוצא מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמי שמכרו לו בשבת:
אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוליכנו שם מבעוד יום:
מתני' אין מוכרין. חפץ לעכו''ם וכן לא ישאילנו ולא יתן לו במתנה ואין טוענין עמו על החמור ואין מגביהין עליו את המשאוי משום דמיחזי כמסייעו להוליך בשבת ואפילו בדבר דלא שייך בו משום שביתת כלים ומשום דמיחזי כשליחו ושליחותיה קעביד:
חַד תַּלְמִיד מִן סִימַאי אֲזַל לְאנטויריס וְאַייְתוֹן לֵיהּ דַּרְמַסקִינָא וַאֲכַל. חַד תַּלְמִיד מִן דּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲזַל לְתַמָּן וְאַייְתֵי לֵיהּ דַּרְמַסקִינָא וְלָא אֲכַל. וַאֲתַא וָמַר קוֹמֵי רַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דּוּ נְהִיג כְּשִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי סִימַאי. דְּרִבִּי סִימַאי אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דַּמְדַּמְנִיּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. שֵׁצִים שֶׁבְּכֵפִים הֲרֵי אֵילּוֹ מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שיצים שבכפים. שיצים הן סופי תמרים שנמצאו בכף הדקל הרי אלו מותרין שדרכן ליפול מעצמן ולא חיישינן מידי:
דמדניות שבכרם. ענבים שנשארו קשים נקראין כן ומניחין אותן לימות החורף ואם הובאו בשבת או בי''ט הרי אלו אסורות שאין דרכן ליפול מעצמן וחיישינן שמא נלקטו היום:
אזל לאנטוירס. מקום של נכרים והיו שם בי''ט ואייתו ליה דורמסקין פרוני''ט בלע''ז ואכל וחד תלמיד דריב''ל אזל לתמן ולא אכל מהן ואתא ואמר קמיה רביה והגיד לו שזה התלמיד דר' סימאי אכל שם מהן וא''ל ריב''ל שבקיה דהוא נהג בשיטתיה דר' סימאי רביה דקסבר אין מה שביד העכו''ם צריך הכן:
רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְחָרָנָה אָמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְלָא יָדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְרַב מְעַנֵי מֵיתֵי קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. הָן הֲוִיתָא. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. שְׁייָֽרְתָה הֲווָת עָֽבְדָא וָהֲוִינָא אֲכִיל מִינָּהּ תְּאֵינִין. הֲוֵי דּוּ אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוי הוא. ר' חייא הוא דאמר שאין העכו''ם צריך הכן שהרי קיבל דבריו ממנו ולא א''ל היאך אכלת התאנים שלהן שמא נלקטו היום:
דרב מיעני נתאחר לבא לפני ר''ח רבה דודו בי''ט ושאל לו היכן הייתה וא''ל שיירתא הוה עברה. כצ''ל וכך היא בביצה שם והייתי אוכל מינה תאנים שהביאו:
ולא ידעין וכו'. ופשיט לה מן האי עובדא:
ר' חייה רבה ור''ש ברבי. פליגי בדבר הבא ביד העכו''ם אם שייך בו הכנה או לא דחד אמר העכו''ם צריך הכן כלומר אף מה שבידי העכו''ם צריך הכנה מבעוד יום ואידך אמר לא צריך הכן ורישא דמתני' דהתם במצודות של ישראל מיירי להאי מ''ד דאלו ביד העכו''ם אין אסור משום הכנה:
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי אַתְקִין לְהַל. 12b סָֽבְרִין מֵימַר. מוּתָּרִין לְמָחָר. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִייָה דְּבָרַת חַווְרָן. מוּתָּרִין מַמָּשׁ. סָֽבְרִין מֵימַר. סְפֵיקוֹ הִתִּירוֹ. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. סְפֵק הָכֵן אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סְפֵק הָכֵן מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' חזקיה וכו' מותרין ממש. קאמר אף בי''ט דסברין מימר לר''ג דספיקן התירו ס''ל ופליג את''ק וכן פליגי ר' חנינא וכו' עם ר' יוחנן אליבא דר''ג דמר ס''ל דספק הכן אסור ס''ל לר''ג ומותרין למחר קאמר ור' יוחנן קאמר דר''ג ספק הכן מותר סבירא ליה ומותרין ממש קאמר:
סברין מימר מותרין למחר. אדר''ג דהתם קאי דקתני במתני' שם מעשה בעכו''ם אחד שהביא דגים לר''ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו ופליגי אליבא דר''ג בפירושא דמותרין הן דקאמר דגריס התם ר' זעירא בשם רב סברין מימר מותרין למחר קאמר דאינהו מפרשי דר''ג לא פליג את''ק ומותרין למחר למוצאי י''ט בכדי שיעשו קמ''ל דאלו ביום טוב מודה דאסור משום ספק מוכן:
ר' חייא בשם רבי אתקין להלכה. האי סוגיא גרסי' לה לקמן בריש פ''ג דביצה והתם הוא דשייכא ואיידי דאיירי במצודות מייתי לה נמי הכא דתנינן שם מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מעי''ט לא יטול מהן בי''ט אא''כ ידוע שניצודו מבע''י ועלה קאמר דר' חייא התקין כך להלכה בשם רבי דספק מוכן אסור לאכלו בי''ט ולא כר''ג דפליג התם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source