Shabbath
Daf 12a
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהֲבִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלוֹט אֶת הָעַיִן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
Traduction
Shammaï dit: il n’est pas permis de mettre au four (le vendredi) des touffes de lin (73)Le comment. Traduit par le mot roman: arestes., à moins qu’il reste encore assez de temps pour qu’elles s’évaporent et sèchent le même jour; ni la laine dans la marmite, si elle ne peut pas le même jour aspirer la couleur; mais Hillel le permet.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין נותנין אונין של פשתן. אגודות פשתן כשהן מנופצין נקראו אונין ונותנין אותן לתוך התנור כדי שיתחממו ויתלבנו:
אלא כדי שיהבילו. שיתחממו מבעוד יום וב''ה מתירין אפילו לא נתחממו:
ולא את הצמר ליורה. שמבשלין בה הצבעין לצבוע אותו:
אלא כדי שיקליט את העין. הוא הצבע מבע''י:
ובית הילל מתירין. לתת לתוכה מבע''י והיא קולטת מאליה בשבת ומסקינן בגמ' דדוקא ביורה עקורה מעל האש דאם אינה עקורה חיישינן שמא יחתה גחלים תחתיה בשבת ואפילו היא עקורה צריך נמי שתהא פיה טוח בטיט דשמא יגיס בה משחשיכה והמגיס בקדרה עקורה מעל האש בשבת חייב משום מבשל:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
Traduction
Selon Shammaï, on ne doit pas en ce jour tendre des pièges et filets aux bêtes sauvages, aux oiseaux, ni aux poissons, à moins qu’il puissent encore être pris avant la nuit. Hillel le permet.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין פורשין מצודות וכו' אלא כדי שיצודו מבעוד יום. משום שאם עשה כן בשבת חייב אם נכנסו לתוכה בשעת פרישתו הלכך גזור ב''ש אף מבע''י וב''ה מתירין עם חשיכה ויהיו ניצודין והולכין כל השבת כולה:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין פּוֹרְסִין מְצוּדוֹת הַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים כול'. מִי מוֹדִיעַ. אִם נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה דָּבָר בָּרִיא שֶׁנִּיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וְאִם לֹא נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא נִיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִילוּ נִתְקַלְקְלָה הַמְּצוּדָה חָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא נִיצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. בְּפוֹרֵשׂ בַּחוֹרְשִׁין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דִּתְנָן דָּגִים. וְדָגִים לֹא בְמָקוֹם שֶׁהֵן מְצוּיִין. וָכָא בְמָקוֹם שֶׁחַיָּה וָעוֹף מְצוּיִין.
Traduction
– Pour les pièges (75)''Cette question de savoir quand la prise a eu lieu n'a d'intérêt qu'aux jours de fête, où les travaux de cuisson sont permis. Passage reproduit au (Betsa 3, 2) (62a); cf. B., ib., 24b.'', à quoi reconnaît-on que la prise s’est faite encore au jour? Si le filet est dérangé à une extrémité, c’est une preuve qu’à l’autre extrémité un animal est pris (76)Il s'est longuement démené là., et l’on sait ainsi que l’effet a été produit encore au jour; au cas contraire, la prise a eu lieu le samedi. Mais n’y a-t-il pas à craindre que, même en cas de déplacement d’une extrémité du filet, la prise ait eu lieu après le commencement de la fête? Il s’agit du cas, répond R. Yossé b. R. Aboun, où les filets ont été tendus sur des terres incultes (comme des forêts, où la prise a lieu de suite). Ce qui prouve qu’il en est ainsi, c’est qu’il est aussi question de poissons; or, ceux-ci se trouvent toujours dans l’eau où on les cherche (sans déplacement), il en sera de même pour les animaux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מי מודיע. אם נצודו מבעוד יום אם לא וקאמר דרואין אם נתקלקלה המצודה מבע''י דבר בריא הוא שכבר ניצודו ומחמת כן נתקלקלה שקילקלו אותה כשנכנסין לתוכה ואם לאו דבר בריא הוא שעדיין לא ניצודו ופריך דאפי' נתקלקלה המצודה אכתי איכא למיחש שמא מאליה נתקלקלה או אחד בא וקלקלה ומנא ידע אם ניצודו:
בפורסת. המצודה בחורשין מיירי דמסתמא מצויין הן החיות בחורשין ובכדי שיצודו קאמרי דהואיל דאיכא שהות שיצודו מבע''י תלינן דכבר ניצודו הואיל ומצויין הן ביערות:
תדע לך שהוא כן. דבחורשין איירי דהא דומיא דדגים קתני וכי דגים לא מצויין הן בכל הנהרות והכא נמי במקום שחיה ועוף מצויין הן:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁלְּפִּשְׁתָּן בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר כול'. מַהוּ מִיתְהַנֵּי. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כְּגוֹן אִילֵּין קוּרְייָאֵי דְּלַא מְקַפְּדִין. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וְהִיא שֶׁתְּהֵא הַיּוֹרֶה עֲקוּרָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה הַיּוֹרֶה קְבוּעָה אֲסוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְייָרֵא שֶׁמָּא מִתְאַכֵּל צִיבְעוּ וְהוּא מוֹסִיף מוֹי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בֵּית הִלֵּל יָֽלְפִין מְלֶאכֶת הֵיתֵר מִמְּלֶאכֶת אִיסּוּר. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר. וְדִכְווָתָהּ עָשָׂה כֵן מִבְּעוֹד יוֹם מוּתָּר.
Traduction
A quoi peut servir l’absorption de la couleur si la teinture est insuffisante? Elle servira p. ex., dit R. Abahou, aux habitants de Koreïs (74)Localité non citée par M. Neubauer. C'est peut être un diminutif de Koreïnos ou de Kiryana (P. 258 et 277)., qui n’y regardent pas de si près (et se contentent d’une demi-teinte). R. Juda dit au nom de Samuel qu’il y a la condition que la marmite soit enlevée du feu avant la remise de la laine; mais si la marmite est fixée sur le feu, on craint qu’en voyant la réduction de la couleur, on ajoute de l’eau par oubli. R. Samuel dit au nom de R. Abahou: l’école de Hillel déduit ce qu’il est permis d’accomplir la veille au soir de ce qui est interdit le samedi; ainsi, comme les travaux énoncés dans la Mishna sont interdits en ce jour, de même ils sont permis en cas d’accomplissement la veille, près du soir.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו מיתהני. לב''ש פריך דאמרי כדי שיהבילו מבע''י ומה מהני להו שנתחממו והלא לא נתלבנו לגמרי וא''כ נגמרת המלאכה בשבת ולדידהו אסור בכה''ג:
כגון אילין קורייאי. בני הכפרים דלא מקפידין אם נתלבנו לגמרי או לא וכשנתחממו סגי להו והוי לה כמי שנגמרה המלאכה מבע''י:
והוא שתהא היורה עקורה. מעל האש מקודם שחשיכה בהא הוא דב''ה מתירין אבל אם היתה קבועה ע''ג האש אסור דחיישי' מפני שהוא מתיירא שמא יהא מתאכל ונשרף צבעו והוא מוסיף לתוכה מים ונמצא חייב משום מבשל:
ב''ה ילפין מלאכת היתר ממלאכת איסור. לטעמא דמתירין לכתחלה ליתן האונין לתוך התנור וכן לתת את הצמר ליורה מבע''י הוא דמפרש שהרי אלו עשה כן בשבת שמא אינו אסור דמלאכה היא וא''כ ודכוותה עשה כן מבע''י מותר דהויא כמי שנעשית מלאכתו מבע''י:
בֵּית שַׁמַּי אָֽמְרוּ לְבֵית הִלֵּל דָּבָר אֶחָד וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. אָֽמְרוּ בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל. אֵין אַתֵּם מוֹדִין לָנוּ שֶׁאֵין צוֹלִין בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ כָּל צוֹרְכָן 12a מִבְּעוֹד יוֹם. וְלֹא יָֽכְלוּ לְהָשִׁיבָן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִילוּלֵא דְלָא מַעֲלֶה רֵישִׁי בֵינֵי אַרְיְווָתָא הֲוִינָא אֲמַר טַעֲמָא. תַּמָּן בָּשָׂר בָּצָל וּבֵיצָה דַּרְכָּן לְהִתְהַפֵּךְ. הָכָא מָה אִית לָךְ מֵימַר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. נִצְלוּ כַאֲכִילַת בֶּן דְּרוֹסַאי. אָֽסְרוּ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְהַפֵּךְ עַד כְּדֵי שֶׁיִּצְלֶה כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא מוּתָּר. דִּינּוּן יָֽכְלִין לְמֵימַר לוֹן. הֵיאַךְ אַתֶּם מְשִׁיבִין לָנוּ מִדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִצְלוֹת כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם עַל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִהִשָּׁרוֹת כָּל צוֹרְכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם.
Traduction
D’autre part, l’école de Shammaï présenta à celle de Hillel l’objection suivante qui n’eut pas de réplique: vous reconnaissez bien comme nous, dit-elle (§ 10), que l’on ne doit pas mettre à rôtir de la viande, ou de l’oignon, ou un bœuf, à moins que la cuisson puisse s’achever le même jour. A quoi, il ne fut rien répliqué. Si je ne craignais pas, dit aussi R. Zeira, de mettre la tête entre la gueule de ces lions, l’expliquerais la cause de cette divergence: plus loin (10)''Kritot 13b; Shabat 102a, Sebouoth, 24b; Yebamot 34a.'', il est défendu de rôtir lesdits objets, parce qu’il est d’usage de les retourner, tandis qu’ici pour le trempage il n’y pas cette crainte. R. Judan dit: même sur ce qui est rôti à la mode de Ben-Drussaï (au tiers), on a prononcé l’interdit, car ce que l’on a l’habitude de retourner sur le gril devra être suffisamment rôti avant la fin du vendredi. Selon R. Mena, au contraire, il paraît que c’est permis en cas de cuisson du tiers; sans quoi, l’école de Hillel pourra répliquer à l’autre qu’elle n’a pas lieu de comparer le cas de ce qu’il est d’usage de rôtir amplement avant la nuit, avec ce qu’il est inutile d’avoir trempé jusqu’à l’achèvement pendant qu’il fait encore jour.
Pnei Moshe non traduit
אין אתם מודים לנו שאין צולין וכו'. וה''ה להני דמתני' עד שישורו מבעוד יום:
הוינא אמר טעמא. להשיב על זה דשאני תמן שדרכן של אלו להתהפך לפי שאינן נצלין הכל בבת אחת אלא בתחלה צולין אותן מצד זה ומהפכין אותן לצד השני לצלותן וא''כ חוששין אנו שמא יהפוך איתן בשבת לגמור צלייתן אבל הכא בהני דמתני' מה אית לך מימר הלא דרך להשרות אותן כאחת והרי זו תשובה על דברי בית שמאי:
נצלו כאכילת בן דרוסאי. מבע''י מאי ואם אפילו בכה''ג אסרו והשיב לו ר' זעירא אין דאפילו הכי אסרו לפי שהוא דבר שדרכו להתהפך ולעולם איכא למיחש וצריך עד כדי שיצלה כל צרכו מבע''י:
א''ר מנא. לא היא ולא מסתברא אלא דמותר היא כשנצלו כמאכל בן דרוסאי שהוא שליש בישול מבע''י:
דאינון וכו'. כלומר וכ''ת דאי הכי אין כאן תשובה על ב''ש דהשתא אזדא לה לטעמא לדבר שדרכו להתהפך דאם היינו חוששין לכך אם כן אפילו נצלה מבע''י כמאכל בן דרוסאי הוה לן למיחש להכי מסיק ר' מנא דאכתי איכא תשובה על דברי בית שמאי משום דאינון ב''ה יכלין למימר להון היאך אתם משיבין לנו מדבר שמיהת דרכו לצלות כל צרכו מבע''י והיינו דאף אם לא נצלה אלא כמאכל בן דרוסאי נמי כל צרכו קרינן ליה שהרי יש כמה בני אדם שאוכלין אותו כך ולית כאן למיחש מידי. ומה שאסרו בשלא נצלה אפילו כמאכל בן דרוסאי הוא שאסרו דבכה''ג ודאי איכא למיחש אבל אלו דמתני' הרי הן כדבר שאין דרכו להשהות כל צרכו מבעוד יום וכלומר דליכא קפידא בהו אם נשרו כל צרכו מבע''י או לא דמאי אית לן למיחש בהו שהרי מאליהן הן נשרין והולכין וא''כ לעולם יש לב''ה תשובה על דברי ב''ש:
Shabbath
Daf 12b
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
Traduction
Shammaï dit: on ne doit rien vendre au païen, ni l’aider à charger, ni lui mettre des fardeaux sur le dos, qu’il transporterait pendant le Shabat, à moins qu’il reste assez de temps pour qu’il arrive avec sa charge dans une localité voisine. Hillel le permet en tous cas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מוכרין. חפץ לעכו''ם וכן לא ישאילנו ולא יתן לו במתנה ואין טוענין עמו על החמור ואין מגביהין עליו את המשאוי משום דמיחזי כמסייעו להוליך בשבת ואפילו בדבר דלא שייך בו משום שביתת כלים ומשום דמיחזי כשליחו ושליחותיה קעביד:
אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוליכנו שם מבעוד יום:
וב''ה מתירין. ודוקא שיצא מפתח ביתו של הישראל קודם לחשיכה לפי שכל זמן שהוא בביתו אינו ידוע אימתי נתן לו וכשיוצא מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמי שמכרו לו בשבת:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. מוֹכְרִין לַנָּכְרִי כול'. אֵי זֶהוּ מָקוֹם קָרוֹב. ייָבֹא כַּיי דָמַר שְׁמוּאֵל. כְּגוֹן מֵחוּטְרָא לְנָהָרדֵּעָא. אוֹף הָכָא כֵן. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְעִירוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִמְקוֹם הַפֶּתַח וִיקַדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי עֲקִיבָה בָא לְהַכְרִיעַ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵין נוֹתְנִין לְגוֹי עַל מְנָת לַצֵּאת. נָטַל וְיָצָא אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ. אֵין נוֹתְנִין לְכֶלֶב עַל מְנָת לַצֵּאת. נָטַל וְיָצָא אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ.
Traduction
Qu’appelle-t-on ''localité voisine''? Ce sera p. ex., dit Samuel, celle qui n’est pas plus éloignée que Houtra ne l’est de Nehardea. Selon un avis, il s’agirait d’une distance telle, que l’habitant païen puisse être encore rentré chez lui le même jour avant la nuit; ou selon un autre, qu’il ait seulement atteint sa ville. Selon R. aqiba, on compte la distance depuis le moment où le païen quitte la porte israélite jusqu’à ce qu’en rentrant chez lui, on sanctifie la solennité du jour. R. Yohanan dit: Selon l’avis de R. Yossé, R. aqiba est venu expliquer l’opinion de l’école de Hillel et dire que l’on ne doit rien remettre au païen dans le but d’emporter; mais si cependant il en a emporté, on n’en est pas responsable, pas plus que l’on ne doit en faire emporter par un chien, dont on n’est pas responsable en cas de fait accompli.
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו מקום קרוב. דודאי לא נתנו בית שמאי דבריהן לשיעורין דלפעמים ביתו של עכו''ם קרוב ביותר ולפעמים אינו קרוב כל כך וקאמר דיבוא זה כהאי דאמר שמואל בפ' שואל על הא דתנינן עכו''ם שהביא חלילין בשבת לא יספיד בהן ישראל אא''כ באו ממקום קרוב וכגון ממקום הנקרא חוטרא לנהרדעא ואוף הכא כן:
אית דבעי מימר. על דברי בית שמאי דמתני' קאי דפליגי אליבייהו איכא דאמרי עד כדי שיגיע העכו''ם לביתו מבעוד יום ואיכא דאמרי עד שהוא מגיע לעירו מפני שיכול הוא להניחו שם:
כדי שיצא מפתח ביתו. של הישראל ויקדש עליו היום כלומר שיצא קודם שחשיכה ויקדש היום. ומפרש ר' יוחנן וקאמר זו דברי ר' יוסי בברייתא אליבא דרבי עקיבא וקמ''ל דר''ע לא בא לחלוק על דברי בית הלל במתני' אלא דקאמר להכריע על דברי ב''ה ולפרש אותם כלומר הא דב''ה מתירין דוקא בכדי שיצא העכו''ם מפתח ביתו של ישראל קודם שקידש היום וכדפרישי' במתני':
אין נותנין לעכו''ם על מנת לצאת. במזונות מיירי והכי תנינן בברייתא בהדיא דאין נותנין מזונות לעכו''ם בשבת על מנת שיוציא אותם מחצירו של ישראל וכן לכלב ואם נטלן ויצא אין זקוק לו:
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי אַתְקִין לְהַל. 12b סָֽבְרִין מֵימַר. מוּתָּרִין לְמָחָר. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִייָה דְּבָרַת חַווְרָן. מוּתָּרִין מַמָּשׁ. סָֽבְרִין מֵימַר. סְפֵיקוֹ הִתִּירוֹ. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. סְפֵק הָכֵן אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סְפֵק הָכֵן מוּתָּר.
Traduction
R. Hiya dit au nom de Rav que cet avis de Shammaï a été adopté comme règle. On a cru devoir justifier l’autorisation accordée ailleurs par R. Simon b. Gamliel d’accepter un présent de poissons d’un païen, en disant qu’il permet au lendemain de la fête de les manger (non le même jour). Au contraire, disent R. Hiskia et R. Usiel, fils de R. Hounia de Bé-Hivrin, il est permis en réalité d’en manger ce jour. On a cru devoir en conclure qu’en cas de doute sur la préparation antérieure à la fête, il est permis d’en manger. R. Hanania et R. Jonathan disent tous deux qu’en cas de doute à cet égard, c’est interdit; selon R. Yohanan, c’est permis en ce cas.
Pnei Moshe non traduit
ר' חייא בשם רבי אתקין להלכה. האי סוגיא גרסי' לה לקמן בריש פ''ג דביצה והתם הוא דשייכא ואיידי דאיירי במצודות מייתי לה נמי הכא דתנינן שם מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מעי''ט לא יטול מהן בי''ט אא''כ ידוע שניצודו מבע''י ועלה קאמר דר' חייא התקין כך להלכה בשם רבי דספק מוכן אסור לאכלו בי''ט ולא כר''ג דפליג התם:
סברין מימר מותרין למחר. אדר''ג דהתם קאי דקתני במתני' שם מעשה בעכו''ם אחד שהביא דגים לר''ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו ופליגי אליבא דר''ג בפירושא דמותרין הן דקאמר דגריס התם ר' זעירא בשם רב סברין מימר מותרין למחר קאמר דאינהו מפרשי דר''ג לא פליג את''ק ומותרין למחר למוצאי י''ט בכדי שיעשו קמ''ל דאלו ביום טוב מודה דאסור משום ספק מוכן:
ר' חזקיה וכו' מותרין ממש. קאמר אף בי''ט דסברין מימר לר''ג דספיקן התירו ס''ל ופליג את''ק וכן פליגי ר' חנינא וכו' עם ר' יוחנן אליבא דר''ג דמר ס''ל דספק הכן אסור ס''ל לר''ג ומותרין למחר קאמר ור' יוחנן קאמר דר''ג ספק הכן מותר סבירא ליה ומותרין ממש קאמר:
רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְחָרָנָה אָמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְלָא יָדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְרַב מְעַנֵי מֵיתֵי קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. הָן הֲוִיתָא. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. שְׁייָֽרְתָה הֲווָת עָֽבְדָא וָהֲוִינָא אֲכִיל מִינָּהּ תְּאֵינִין. הֲוֵי דּוּ אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן.
Traduction
R. Hiya Rouba et R. Simon b. Rav sont en désaccord sur le point suivant: selon l’un, même ce qui est aux mains du païen a besoin d’être préparé et sera défendu; selon l’autre, ce n’est pas nécessaire. L’on n’a pas su à qui attribuer chacun de ces avis. Mais comme Rav devait venir devant son maître R. Hiya le grand au jour de fête et qu’il n’était pas venu, R. Hiya à la 1re rencontre lui demanda le motif de cette absence: c’est que, répondit Rav, une caravane de païens ayant passé chez nous ce jour là, j’ai mangé de leurs figues. De ce fait, on peut conclure que c’est R. Hiya qui a exprimé l’avis de pouvoir se passer de préparation antérieure en ce cas.
Pnei Moshe non traduit
ר' חייה רבה ור''ש ברבי. פליגי בדבר הבא ביד העכו''ם אם שייך בו הכנה או לא דחד אמר העכו''ם צריך הכן כלומר אף מה שבידי העכו''ם צריך הכנה מבעוד יום ואידך אמר לא צריך הכן ורישא דמתני' דהתם במצודות של ישראל מיירי להאי מ''ד דאלו ביד העכו''ם אין אסור משום הכנה:
ולא ידעין וכו'. ופשיט לה מן האי עובדא:
דרב מיעני נתאחר לבא לפני ר''ח רבה דודו בי''ט ושאל לו היכן הייתה וא''ל שיירתא הוה עברה. כצ''ל וכך היא בביצה שם והייתי אוכל מינה תאנים שהביאו:
הוי הוא. ר' חייא הוא דאמר שאין העכו''ם צריך הכן שהרי קיבל דבריו ממנו ולא א''ל היאך אכלת התאנים שלהן שמא נלקטו היום:
חַד תַּלְמִיד מִן סִימַאי אֲזַל לְאנטויריס וְאַייְתוֹן לֵיהּ דַּרְמַסקִינָא וַאֲכַל. חַד תַּלְמִיד מִן דּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲזַל לְתַמָּן וְאַייְתֵי לֵיהּ דַּרְמַסקִינָא וְלָא אֲכַל. וַאֲתַא וָמַר קוֹמֵי רַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דּוּ נְהִיג כְּשִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי סִימַאי. דְּרִבִּי סִימַאי אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דַּמְדַּמְנִיּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. שֵׁצִים שֶׁבְּכֵפִים הֲרֵי אֵילּוֹ מוּתָּרִין.
Traduction
Un élève de R. Simon s’étant rendu à Antevaris (77)Peut être abrégé d'Antipatris., un païen lui offrit là en un jour de fête une prune, damascinon, qu’il mangea; tandis qu’à l’arrivée d’un élève de R. Josué b. Levi dans la même localité, celui-ci n’accepta pas l’offre semblable, et il alla dire à son maître qu’un condisciple, moins sévère, en avait mangé. C’est que, lui répondit son maître, ce disciple se conforme à l’opinion de son maître R. Simon, qui n’exige pas de préparation préalable. R. Abahou dit au nom de R. Josué b. Lévi: les raisins rougeâtres dans une vigne sont interdits à titre de mélange hétérogènes. R. Houna dit au nom de Rav: les chardons couverts de petites dattes rabougries au milieu des palmiers ne forment pas d’hétérogène interdit, et on peut les manger.
Pnei Moshe non traduit
אזל לאנטוירס. מקום של נכרים והיו שם בי''ט ואייתו ליה דורמסקין פרוני''ט בלע''ז ואכל וחד תלמיד דריב''ל אזל לתמן ולא אכל מהן ואתא ואמר קמיה רביה והגיד לו שזה התלמיד דר' סימאי אכל שם מהן וא''ל ריב''ל שבקיה דהוא נהג בשיטתיה דר' סימאי רביה דקסבר אין מה שביד העכו''ם צריך הכן:
דמדניות שבכרם. ענבים שנשארו קשים נקראין כן ומניחין אותן לימות החורף ואם הובאו בשבת או בי''ט הרי אלו אסורות שאין דרכן ליפול מעצמן וחיישינן שמא נלקטו היום:
שיצים שבכפים. שיצים הן סופי תמרים שנמצאו בכף הדקל הרי אלו מותרין שדרכן ליפול מעצמן ולא חיישינן מידי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source